החקיקה בישראל

חוק הירושה, תשכ״ה–1965 חוק

192
סעיפים
22
פרקים
2
תוספות
15
הגדרות
133
הפניות פנימיות
37
הפניות חיצוניות
20
הערות עריכה
30
תיקונים
היסטוריית תיקונים30 רשומות
חא״י כרך ב׳ פרק קל״ה, עמ׳ 1353פקודת הירושהPDF
ע״ר 1944, תוס׳ 1, 31תיקוןPDF
1946, תוס׳ 1, 167תיקוןPDF
ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1פקודת סדרי השלטון והמשפטPDF
ס״ח תש״י, 290תיקוןPDF
ס״ח תשכ״ה, 63חוק הירושהPDF
תשכ״ט, 249תיקוןPDF
תשל״ג, 267חוק יחסי ממון בין בני זוגPDF
תשל״ו, 98תיקון מס׳ 3PDF
155תיקון מס׳ 4PDF
203חוק הנוטריוניםPDF
תשמ״א, 82תיקון מס׳ 6PDF
תשמ״ה, 80תיקון מס׳ 7PDF
תשנ״ה, 398חוק בית המשפט לעניני משפחהPDF
תשנ״ח, 240תיקון מס׳ 7PDF
244תיקון מס׳ 8PDF
תשנ״ט, 27ת״טPDF
תשס״ד, 313תיקון מס׳ 11PDF
תשס״ה, 714תיקון מס׳ 12PDF
תשס״ו, 55ת״טPDF
תשע״ב, 523תיקון מס׳ 13PDF
תשע״ו, 832תיקון מס׳ 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסותPDF
תשע״ז, 330חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)PDF
תשע״ח, 214תיקון מס׳ 3 לחוק חתימה אלקטרוניתPDF
866תיקון מס׳ 17PDF
תשפ״ג, 195חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)PDF
תשפ״ד, 56תיקון מס׳ 19PDF
155תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדהPDF
1062תיקון מס׳ 21PDF
ק״ת תשמ״ט, 33צו הירושה והכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תחילתם של סעיפים מסוימים בחוק הירושה (תיקון מס׳ 7))PDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק ראשון: הוראות כלליות

1הירושה

במות אדם עובר עזבונו ליורשיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במות אדם עובר עזבונו ליורשיו.

2היורשים

היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה.

3כשרות לרשת: בני־אדם

(א)כל מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת אותו.
(ב)מי שנולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש, דינו כדין מי שהיה בחיים במות המוריש, זולת אם הוכח שהורתו היתה אחרי כן.
(ג)לענין זכויות הירושה של ילד אין נפקא מינה אם בשעת לידתו היו הוריו נשואים זה לזה, ואם לא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת אותו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש, דינו כדין מי שהיה בחיים במות המוריש, זולת אם הוכח שהורתו היתה אחרי כן.
{{ח:תת|(ג)}} לענין זכויות הירושה של ילד אין נפקא מינה אם בשעת לידתו היו הוריו נשואים זה לזה, ואם לא.

4כשרות לרשת: תאגידים

תאגיד כשר לרשת אם במות המוריש היה כשר לזכות בנכסים או אם נעשה כשר לזכות בנכסים תוך שנה ממתן צו קיום הצוואה; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו בשנה נוספת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תאגיד כשר לרשת אם במות המוריש היה כשר לזכות בנכסים או אם נעשה כשר לזכות בנכסים תוך שנה ממתן צו קיום הצוואה; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו בשנה נוספת.

5פסלות לרשתתיקונים: תשפ״ד־3

(א)אלה פסולים לרשת את המוריש:
(1)מי שגרם, במתכוון או באדישות, למותו של המוריש;
(1א)מי שהורשע על שניסה לגרום למותו של המוריש;
(2)מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזוייפת.
(ב)מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו, חוזר ונעשה כשר לרשת את המוריש.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לקבוע כי הפסלות לרשת תחול רק על חלק מהזכות לרשת את המוריש או שלא תחול כלל על מי שמתקיים בו האמור באותו סעיף קטן, בהתחשב בנסיבות ההמתה או ההרשעה, לפי העניין, אם שוכנע כי היה זה רצון המוריש.
(ד)הוראות סעיף קטן (א)(1) לא יחולו על יורש שהוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי, כי מתקיימות נסיבות של סייג לפליליות המעשה לפי סימן ב׳ לפרק ה׳1 לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
(ה)בית המשפט רשאי להורות שיורש לא יהיה רשאי לעשות פעולה בנכסי העיזבון שיש בה כדי לשנות את מצב הזכויות בנכסים, לרבות משיכה, העברה, מכירה, הענקת מתנה, שעבוד או עיקול, עד להכרעת הדין בהליך הפלילי או עד להחלטת בית המשפט כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), לפי העניין.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן ב׳ לפרק ה׳1 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #פרק ה1 סימן ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אלה פסולים לרשת את המוריש:
{{ח:תתת|(1)}} מי שגרם, במתכוון או באדישות, למותו של המוריש;
{{ח:תתת|(1א)}} מי שהורשע על שניסה לגרום למותו של המוריש;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזוייפת.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו, חוזר ונעשה כשר לרשת את המוריש.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לקבוע כי הפסלות לרשת תחול רק על חלק מהזכות לרשת את המוריש או שלא תחול כלל על מי שמתקיים בו האמור באותו סעיף קטן, בהתחשב בנסיבות ההמתה או ההרשעה, לפי העניין, אם שוכנע כי היה זה רצון המוריש.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (א)(1) לא יחולו על יורש שהוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי, כי מתקיימות נסיבות של סייג לפליליות המעשה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ה1 סימן ב|סימן ב׳ לפרק ה׳1 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ה)}} בית המשפט רשאי להורות שיורש לא יהיה רשאי לעשות פעולה בנכסי העיזבון שיש בה כדי לשנות את מצב הזכויות בנכסים, לרבות משיכה, העברה, מכירה, הענקת מתנה, שעבוד או עיקול, עד להכרעת הדין בהליך הפלילי או עד להחלטת בית המשפט כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), לפי העניין.

6הסתלקות היורש מזכותו בעזבוןתיקונים: תשמ״ה, תשנ״ח

(א)לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה.
(ב)מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן־זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
(ג)הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול־דין טעונה אישור בית המשפט.
(ד)הסתלקות על תנאי – בטלה.
(ה)בחוק זה, ”רשם לעניני ירושה“ – כמשמעותו בסעיף 65א.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 67א|סעיף 67א}}, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן־זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
{{ח:תת|(ג)}} הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול־דין טעונה אישור בית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} הסתלקות על תנאי – בטלה.
{{ח:תת|(ה)}} בחוק זה, ”רשם לעניני ירושה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 65א|בסעיף 65א}}.

6אהסתלקות בנסיבות מיוחדות – חרבות ברזלתיקונים: תשפ״ד

(א)על אף האמור בסעיף 6, יורש של מי מהמנויים להלן רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון גם לטובת בני משפחה של מוריש המנויים בסעיף 10 וכן לטובת בן זוגו לשעבר של המוריש ולטובת ילדו או לטובת ילד שהמוריש ראה אותו כילדו, אם המוריש מת בתקופה האמורה בהגדרה ”פעולות המלחמה“:
(1)מי שמת בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה;
(2)חייל שנספה במערכה כהגדרתו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950;
(3)מי שהיה זכאי לתגמולים לפי פרק י״ג1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
(4)שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981;
(5)סוהר כהגדרתו בחוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ״א–1981;
(6)שומר כהגדרתו בסעיף 6א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ״א–1961.
(ב)השר רשאי, בצו, להאריך את התקופה האמורה בהגדרה ”פעולות המלחמה“ בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה בכל פעם.
(ג)בסעיף זה –
”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023);
”פעולות האיבה“ – פעולות האיבה שאירעו בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף;
”פעולות המלחמה“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שאירעו בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) ועד שנה מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף;
”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023).
↗ חיצוניות: 7↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950 → חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)
  • פרק י״ג1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי #פרק יג1
  • בחוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981 → חוק המשטרה (נכים ונספים)
  • בחוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ״א–1981 → חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)
  • בסעיף 6א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ״א–1961 → חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) #סעיף 6א
  • בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 → חוק ההתגוננות האזרחית
  • סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה → חוק-יסוד: הממשלה #סעיף 40
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, יורש של מי מהמנויים להלן רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון גם לטובת בני משפחה של מוריש המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}} וכן לטובת בן זוגו לשעבר של המוריש ולטובת ילדו או לטובת ילד שהמוריש ראה אותו כילדו, אם המוריש מת בתקופה האמורה בהגדרה ”פעולות המלחמה“:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמת בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה;
{{ח:תתת|(2)}} חייל שנספה במערכה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}};
{{ח:תתת|(3)}} מי שהיה זכאי לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יג1|פרק י״ג1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(4)}} שוטר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(5)}} סוהר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(6)}} שומר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)#סעיף 6א|בסעיף 6א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ״א–1961}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, בצו, להאריך את התקופה האמורה בהגדרה ”פעולות המלחמה“ בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה בכל פעם.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה“ – פעולות האיבה שאירעו בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולות המלחמה“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שאירעו בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) ועד שנה מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023).

7עסקאות אחרות בזכות היורש

(א)לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהסכם שבכתב, להעביר או לשעבד את חלקו בעזבון, כולו או מקצתו, ורשאים נושי היורש לעקל חלקו בעזבון.
(ב)העברה ושעבוד כאמור מצד קטין ומצד מי שהוכרז פסול־דין טעונים אישור בית המשפט.
(ג)העברה, שעבוד או עיקול כאמור אינם מקנים זכויות אלא כדי המגיע ליורש בחלוקת העזבון; הם שוללים מן היורש את הזכות להסתלק מחלקו בעזבון.
(ד)זכותו של יורש בנכס מסויים מנכסי העזבון אינה ניתנת להעברה, לשיעבוד או לעיקול כל עוד לא חולק העזבון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהסכם שבכתב, להעביר או לשעבד את חלקו בעזבון, כולו או מקצתו, ורשאים נושי היורש לעקל חלקו בעזבון.
{{ח:תת|(ב)}} העברה ושעבוד כאמור מצד קטין ומצד מי שהוכרז פסול־דין טעונים אישור בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} העברה, שעבוד או עיקול כאמור אינם מקנים זכויות אלא כדי המגיע ליורש בחלוקת העזבון; הם שוללים מן היורש את הזכות להסתלק מחלקו בעזבון.
{{ח:תת|(ד)}} זכותו של יורש בנכס מסויים מנכסי העזבון אינה ניתנת להעברה, לשיעבוד או לעיקול כל עוד לא חולק העזבון.

8עיסקאות בירושה עתידה

(א)הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים.
(ב)מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת־תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים.
{{ח:תת|(ב)}} מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת־תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה.

8אצוואות הדדיותתיקונים: תשס״ה, תשס״ו

(א)בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה – צוואות הדדיות).
(ב)לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:
(1)בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;
(2)לאחר מות אחד מבני הזוג –
(א)כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;
(ב)לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש.
(ג)הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה – צוואות הדדיות).
{{ח:תת|(ב)}} לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר מות אחד מבני הזוג –
{{ח:תתתת|(א)}} כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;
{{ח:תתתת|(ב)}} לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה.

9שניים שמתו כאחד

(א)מתו שניים או יותר ולא נקבע מי מהם מת תחילה, יהיו הזכויות בעזבונו של כל אחד מהם לפי כללים אלה:
(1)היה אחד התובעים יורש־ודאי ותובע אחר היה יורש־ספק, עדיף התובע שהוא יורש־ודאי;
(2)היו שני התובעים יורשי־ספק, עדיף התובע שהוא בן־זוגו או קרובו של המוריש שאת עזבונו מחלקים;
(3)בין תובעים אחדים באותה דרגת עדיפות יחולק העזבון, באין צוואה, לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין.
(ב)בסעיף זה,
”יורש־ודאי“ – מי שהיה יורש בין אם האחד ובין אם האחר מת תחילה;
”יורש־ספק“ – מי שהיה יורש רק אם אחד מהם מת תחילה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מתו שניים או יותר ולא נקבע מי מהם מת תחילה, יהיו הזכויות בעזבונו של כל אחד מהם לפי כללים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היה אחד התובעים יורש־ודאי ותובע אחר היה יורש־ספק, עדיף התובע שהוא יורש־ודאי;
{{ח:תתת|(2)}} היו שני התובעים יורשי־ספק, עדיף התובע שהוא בן־זוגו או קרובו של המוריש שאת עזבונו מחלקים;
{{ח:תתת|(3)}} בין תובעים אחדים באותה דרגת עדיפות יחולק העזבון, באין צוואה, לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יורש־ודאי“ – מי שהיה יורש בין אם האחד ובין אם האחר מת תחילה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יורש־ספק“ – מי שהיה יורש רק אם אחד מהם מת תחילה.

9אשניים שמתו כאחד – חרבות ברזלתיקונים: תשפ״ד

(א)מתו בני משפחה שאחד או יותר מהם מתו בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה, ומותם היה בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023), יראו אותם כמי שלא ניתן לקבוע מי מהם מת תחילה, לפי סעיף 9.
(ב)על אף האמור בסעיף 9(א), הרשם לענייני ירושה או בית המשפט, לפי העניין, רשאי לנקוט פעולות כמפורט להלן, לגבי עיזבון של מי שמת כאמור בסעיף קטן (א):
(1)לאשר חלוקה אחרת בין היורשים, אם יורשי הוודאי הסכימו לה; ובהיעדר יורשי ודאי – לאשר חלוקה אחרת שהסכימו לה יורשי הספק, שהם בן זוגו או קרובו של המוריש;
(2)לקבוע חלוקה אחרת בין היורשים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לרבות בשל טיב היחסים במשפחה והתנהלותה או בשל התחקות אחר רצון המוריש, ובלבד שלא ייקבע כאמור בשל סדר הפטירה של בני המשפחה.
(ג)יראו בני משפחה שמתו בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה כמי שלא ניתן לקבוע מי מהם מת תחילה, ויחולו לגבי עיזבונם הוראות סעיף קטן (ב), אלא אם כן ידוע לגבי מי מהם שהיה בחיים לאחר התקופה האמורה בסעיף קטן (א).
(ד)בסעיף זה –
”יורשים“ – יורשי ודאי ויורשי ספק;
”פעולות האיבה“ ו”פעולות המלחמה“ – כהגדרתן בסעיף 6א.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מתו בני משפחה שאחד או יותר מהם מתו בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה, ומותם היה בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023), יראו אותם כמי שלא ניתן לקבוע מי מהם מת תחילה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}}, הרשם לענייני ירושה או בית המשפט, לפי העניין, רשאי לנקוט פעולות כמפורט להלן, לגבי עיזבון של מי שמת כאמור בסעיף קטן (א):
{{ח:תתת|(1)}} לאשר חלוקה אחרת בין היורשים, אם יורשי הוודאי הסכימו לה; ובהיעדר יורשי ודאי – לאשר חלוקה אחרת שהסכימו לה יורשי הספק, שהם בן זוגו או קרובו של המוריש;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע חלוקה אחרת בין היורשים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לרבות בשל טיב היחסים במשפחה והתנהלותה או בשל התחקות אחר רצון המוריש, ובלבד שלא ייקבע כאמור בשל סדר הפטירה של בני המשפחה.
{{ח:תת|(ג)}} יראו בני משפחה שמתו בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה כמי שלא ניתן לקבוע מי מהם מת תחילה, ויחולו לגבי עיזבונם הוראות סעיף קטן (ב), אלא אם כן ידוע לגבי מי מהם שהיה בחיים לאחר התקופה האמורה בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יורשים“ – יורשי ודאי ויורשי ספק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה“ ו”פעולות המלחמה“ – כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}.
פרק שני: ירושה על פי דין

10יורשים מבני המשפחה

יורשים על פי דין הם:
(1)מי שהיה במות המוריש בן־זוגו;
(2)ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה – קרובי המוריש);
זכויות הירושה שלהם יהיו לפי האמור בפרק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יורשים על פי דין הם:
{{ח:תת|(1)}} מי שהיה במות המוריש בן־זוגו;
{{ח:תת|(2)}} ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה – קרובי המוריש);
{{ח:ת}} זכויות הירושה שלהם יהיו לפי האמור {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}}.

11זכות הירושה של בן־זוגתיקונים: תשל״ג, תשל״ו־2, תשמ״ה

(א)בן־זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון –
(1)אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים – חצי;
(2)אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן־הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן־הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון.
(ב)אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העזבון כולו.
(ג)המגיע לבן־זוג על פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל״ג–1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן־זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזירו כשיפקעו.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל״ג–1973 → חוק יחסי ממון בין בני זוג
  • באותו חוק → חוק יחסי ממון בין בני זוג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בן־זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון –
{{ח:תתת|(1)}} אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים – חצי;
{{ח:תתת|(2)}} אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן־הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן־הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון.
{{ח:תת|(ב)}} אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העזבון כולו.
{{ח:תת|(ג)}} המגיע לבן־זוג על פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן זוג לפי {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג|חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל״ג–1973}}, או לפי הסכם ממון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג|באותו חוק}}, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן־זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזירו כשיפקעו.

12סדר העדיפות בין קרובי המורישתיקונים: תשל״ו

ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו.

13החלקים בעזבון

ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם.

14חליפיו של יורשתיקונים: תשמ״ה, תשפ״ד־3

(א)ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו; הוראות אלה לא יחולו כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים כאמור בסעיף 11(א), או אחד מאלה.
(ב)ילדים היורשים לפי סעיף קטן (א) חולקים ביניהם בשווה מה שירשו בדרך זו.
(ג)ילדו או צאצא ילדו של מוריש שנמצא פסול לרשת והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו; ואולם, בית המשפט רשאי לקבוע שהילדים לא יירשו במקומו של הפסול לרשת, אם שוכנע שהיה זה רצון המוריש שלא יירשו.
(ד)קרוב של מוריש שאינו ילדו או צאצא ילדו שנמצא פסול לרשת והשאיר ילדים, הילדים אינם יורשים במקומו; ואולם, בית המשפט רשאי לקבוע שהילדים יירשו במקומו של הפסול לרשת, אם שוכנע שהיה זה רצון המוריש.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו; הוראות אלה לא יחולו כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)}}, או אחד מאלה.
{{ח:תת|(ב)}} ילדים היורשים לפי סעיף קטן (א) חולקים ביניהם בשווה מה שירשו בדרך זו.
{{ח:תת|(ג)}} ילדו או צאצא ילדו של מוריש שנמצא פסול לרשת והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו; ואולם, בית המשפט רשאי לקבוע שהילדים לא יירשו במקומו של הפסול לרשת, אם שוכנע שהיה זה רצון המוריש שלא יירשו.
{{ח:תת|(ד)}} קרוב של מוריש שאינו ילדו או צאצא ילדו שנמצא פסול לרשת והשאיר ילדים, הילדים אינם יורשים במקומו; ואולם, בית המשפט רשאי לקבוע שהילדים יירשו במקומו של הפסול לרשת, אם שוכנע שהיה זה רצון המוריש.

15יורש שהסתלקתיקונים: תשמ״ה, תשפ״ד־3

מי שהסתלק מחלקו בעזבון שלא לטובת בן־זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, חלקו מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שהסתלק מחלקו בעזבון שלא לטובת בן־זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, חלקו מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם.

16ירושה מכוח אימוץתיקונים: תשע״ב

(א)מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, וכן יורשים את המאמץ צאצאי המאומץ; המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו.
(ב)המאומץ וצאצאיו זוכים על פי דין בעזבונם של קרובי המאמץ כאילו היו יורשים, וקרובי המאמץ זוכים על פי דין בעזבונו של המאומץ כאילו היו יורשים.
(ג)המאומץ וצאצאיו יורשים את קרובי המאומץ, אולם הורי המאומץ והורי הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את המאומץ.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, וכן יורשים את המאמץ צאצאי המאומץ; המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו.
{{ח:תת|(ב)}} המאומץ וצאצאיו זוכים על פי דין בעזבונם של קרובי המאמץ כאילו היו יורשים, וקרובי המאמץ זוכים על פי דין בעזבונו של המאומץ כאילו היו יורשים.
{{ח:תת|(ג)}} המאומץ וצאצאיו יורשים את קרובי המאומץ, אולם הורי המאומץ והורי הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את המאומץ.

17זכות הירושה של המדינה

(א)באין יורש לפי הסעיפים 10 עד 16, תירש המדינה כיורשת על פי דין.
(ב)מה שירשה המדינה לפי סעיף זה ישמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד, אולם רשאי שר האוצר להעניק מנכסי העזבון או לשלם, בתחום שוויים של נכסי העזבון שהגיעו לידי המדינה אחרי סילוק חובות העזבון, תשלום חד־פעמי או תשלומים חוזרים –
(1)לאדם שערב מות המוריש היה מחסורו על המוריש;
(2)לאדם או לתאגיד שערב מות המוריש היה מחסורו של המוריש עליו;
(3)לבן־משפחתו של המוריש או של בן־זוגו שאינו מיורשיו על פי דין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} באין יורש לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|הסעיפים 10 עד 16}}, תירש המדינה כיורשת על פי דין.
{{ח:תת|(ב)}} מה שירשה המדינה לפי סעיף זה ישמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד, אולם רשאי שר האוצר להעניק מנכסי העזבון או לשלם, בתחום שוויים של נכסי העזבון שהגיעו לידי המדינה אחרי סילוק חובות העזבון, תשלום חד־פעמי או תשלומים חוזרים –
{{ח:תתת|(1)}} לאדם שערב מות המוריש היה מחסורו על המוריש;
{{ח:תתת|(2)}} לאדם או לתאגיד שערב מות המוריש היה מחסורו של המוריש עליו;
{{ח:תתת|(3)}} לבן־משפחתו של המוריש או של בן־זוגו שאינו מיורשיו על פי דין.
פרק שלישי: ירושה על פי צוואה
סימן א׳: צורת הצוואה

18צורות הצוואה

צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל־פה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל־פה.

19צוואה בכתב יד

צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו.

20צוואה בעדים

צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.

21הפקדת צוואהתיקונים: תשנ״ה, תשנ״ח

(א)מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים רשאי להפקידה אצל רשם לעניני ירושה; ההפקדה תהיה במסירת הצוואה על ידי המצווה עצמו לרשם לעניני ירושה.
(ב)צוואה שהופקדה ונשמרה בפקדון לפי סעיף זה עד מותו של המצווה תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה.
(ג)אין בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של המצווה לקבל בחזרה בכל עת צוואה שהפקיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים רשאי להפקידה אצל רשם לעניני ירושה; ההפקדה תהיה במסירת הצוואה על ידי המצווה עצמו לרשם לעניני ירושה.
{{ח:תת|(ב)}} צוואה שהופקדה ונשמרה בפקדון לפי סעיף זה עד מותו של המצווה תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של המצווה לקבל בחזרה בכל עת צוואה שהפקיד.

22צוואה בפני רשותתיקונים: תשל״ו־3, תשנ״ה, תשנ״ח, תשע״ח

(א)צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל־פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור.
(ב)דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר בחתימתו על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.
(ג)נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה.
(ד)במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו.
(ה)צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה אצל רשם לעניני ירושה.
(ו)צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשיה ומקומה.
(ז)לענין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל־פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 155|בסעיף 155}}, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר בחתימתו על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה.
{{ח:תת|(ד)}} במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו.
{{ח:תת|(ה)}} צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה אצל רשם לעניני ירושה.
{{ח:תת|(ו)}} צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשיה ומקומה.
{{ח:תת|(ז)}} לענין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט.

23צוואה בעל־פהתיקונים: תשנ״ה, תשנ״ח

(א)שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל־פה בפני שני עדים השומעים לשונו.
(ב)דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לעניני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.
(ג)צוואה בעל־פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל־פה בפני שני עדים השומעים לשונו.
{{ח:תת|(ב)}} דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לעניני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.
{{ח:תת|(ג)}} צוואה בעל־פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.

24פסלות עדים

קטין ומי שהוכרז פסול־דין אינם כשרים להיות עדים לעשיית צוואה לפי סימן זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קטין ומי שהוכרז פסול־דין אינם כשרים להיות עדים לעשיית צוואה לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן א|סימן זה}}.

25קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתהתיקונים: תשמ״ה, תשס״ד, תשפ״ג

(א)התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפי העניין ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אף אם נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים 19, 20, 22, או 23 או בכשרות העדים, או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור.
(ב)בסעיף זה ”מרכיבי היסוד בצוואה“ הם:
(1)בצוואה בכתב יד כאמור בסעיף 19 – הצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה;
(2)בצוואה בעדים כאמור בסעיף 20 – הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים;
(3)בצוואה בפני רשות כאמור בסעיף 22 – הצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות, על ידי המצווה עצמו;
(4)בצוואה בעל פה כאמור בסעיף 23 – הצוואה נאמרה על ידי המצווה עצמו בפני שני עדים השומעים את לשונו בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות.
↺ פנימיות: 8📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
,
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפי העניין ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אף אם נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיפים 19}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|או 23}} או בכשרות העדים, או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה{{ח:הערה|,}} ”מרכיבי היסוד בצוואה“ הם:
{{ח:תתת|(1)}} בצוואה בכתב יד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}} – הצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה;
{{ח:תתת|(2)}} בצוואה בעדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}} – הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים;
{{ח:תתת|(3)}} בצוואה בפני רשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}} – הצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות, על ידי המצווה עצמו;
{{ח:תתת|(4)}} בצוואה בעל פה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}} – הצוואה נאמרה על ידי המצווה עצמו בפני שני עדים השומעים את לשונו בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות.
סימן ב׳: תוקף הצוואה

26כשרות לצוות

צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול־דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול־דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה.

27חופש לצוות

(א)התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה – אינה תופסת.
(ב)הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה – בטלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה – אינה תופסת.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה – בטלה.

28הצוואה – מעשה אישי

(א)אין צוואה נעשית אלא על ידי המצווה עצמו.
(ב)הוראת צוואה התולה תקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה – בטלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אין צוואה נעשית אלא על ידי המצווה עצמו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת צוואה התולה תקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה – בטלה.

29מסירת קביעה וסמכות בחירה

אין המצווה יכול למסור לאחר את קביעת האדם שיזכה מן העזבון או את קביעת החלק היחסי או המנה שאדם יזכה בהם; אולם אם ציין המצווה בצוואה אנשים שמתוכם יש לבחור זוכה, או ציין נכסים שמתוכם יש לבחור מנה, רשאי לבחור מי שהמצווה קבעו לכך בצוואתו; ואם לא קבע המצווה, או שקבע והבחירה לא נעשתה תוך זמן סביר, יבחר בית המשפט או אדם שיקבע בית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין המצווה יכול למסור לאחר את קביעת האדם שיזכה מן העזבון או את קביעת החלק היחסי או המנה שאדם יזכה בהם; אולם אם ציין המצווה בצוואה אנשים שמתוכם יש לבחור זוכה, או ציין נכסים שמתוכם יש לבחור מנה, רשאי לבחור מי שהמצווה קבעו לכך בצוואתו; ואם לא קבע המצווה, או שקבע והבחירה לא נעשתה תוך זמן סביר, יבחר בית המשפט או אדם שיקבע בית המשפט.

30אונס איום וכו׳

(א)הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה.
(ב)הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות – אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אילמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה; אם אי־אפשר לעשות כן – בטלה הוראת הצוואה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות – אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אילמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה; אם אי־אפשר לעשות כן – בטלה הוראת הצוואה.

31אי־ביטול של צוואה פגומה

עברה שנה מהיום שהאונס, האיום, ההשפעה הבלתי הוגנת או התחבולה חדלו לפעול על המצווה, או מהיום שנודע למצווה על התרמית או הטעות, והיה בידי המצווה לבטל את הצוואה ולא עשה כן, לא יהיה עוד באותו פגם כדי ביטול הוראת הצוואה או תיקונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עברה שנה מהיום שהאונס, האיום, ההשפעה הבלתי הוגנת או התחבולה חדלו לפעול על המצווה, או מהיום שנודע למצווה על התרמית או הטעות, והיה בידי המצווה לבטל את הצוואה ולא עשה כן, לא יהיה עוד באותו פגם כדי ביטול הוראת הצוואה או תיקונה.

32טעות סופר וכו׳תיקונים: תשנ״ח

נפלה בצוואה טעות סופר או טעות בתיאורו של אדם או של נכס, בתאריך, במספר, בחשבון או כיוצא באלה, ואפשר לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה, יתקן את הטעות הרשם לעניני ירושה, או בית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נפלה בצוואה טעות סופר או טעות בתיאורו של אדם או של נכס, בתאריך, במספר, בחשבון או כיוצא באלה, ואפשר לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה, יתקן את הטעות הרשם לעניני ירושה, או בית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 67א|סעיף 67א}}.

33צוואה סתומה וכו׳

הוראת צוואה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה או שאין להבין משמעותה – בטלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראת צוואה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה או שאין להבין משמעותה – בטלה.

34צוואה בלתי חוקית וכו׳

הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי – בטלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי – בטלה.

35צוואה לטובת עדים וכו׳

הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל־פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן־זוגו של אחד מאלה – בטלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל־פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן־זוגו של אחד מאלה – בטלה.

36ביטול על ידי המצווה

(א)המצווה רשאי לבטל צוואתו, אם על ידי ביטול במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, ואם על ידי השמדת הצוואה; השמיד המצווה את הצוואה, חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה.
(ב)צוואה חדשה, אף אם אין בה ביטול מפורש של צוואה קודמת, רואים אותה כמבטלת את הקודמת במידה שהוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה הקודמת, זולת אם אין בצוואה החדשה אלא הוספה על האמור בצוואה הקודמת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המצווה רשאי לבטל צוואתו, אם על ידי ביטול במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, ואם על ידי השמדת הצוואה; השמיד המצווה את הצוואה, חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה.
{{ח:תת|(ב)}} צוואה חדשה, אף אם אין בה ביטול מפורש של צוואה קודמת, רואים אותה כמבטלת את הקודמת במידה שהוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה הקודמת, זולת אם אין בצוואה החדשה אלא הוספה על האמור בצוואה הקודמת.

37תחולה

לענין סימן זה ”הוראת צוואה“ – גם הצוואה כולה, חלק ממנה ותנאי מתנאיה במשמע.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
,
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ב|סימן זה}}{{ח:הערה|,}} ”הוראת צוואה“ – גם הצוואה כולה, חלק ממנה ותנאי מתנאיה במשמע.

38ביטול מקצת הצוואה

(א)נקבע בצוואה דבר בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי כתנאי לזכיה או כחיוב לפי סעיף 45, בטל התנאי או החיוב, ואין בכך כדי לבטל את הזכיה שהיתה מותנית או שהחיוב היה מוטל עליה.
(ב)בטלים חלק, הוראה או תנאי של צוואה שלא כאמור בסעיף קטן (א), אין בכך כדי לבטל שאר חלקיה, הוראותיה או תנאיה אלא במידה שנראה לבית המשפט שהם קשורים קשר בל ינתק במה שבטל או שהמצווה לא היה רוצה בהם בלעדיו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נקבע בצוואה דבר בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי כתנאי לזכיה או כחיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}}, בטל התנאי או החיוב, ואין בכך כדי לבטל את הזכיה שהיתה מותנית או שהחיוב היה מוטל עליה.
{{ח:תת|(ב)}} בטלים חלק, הוראה או תנאי של צוואה שלא כאמור בסעיף קטן (א), אין בכך כדי לבטל שאר חלקיה, הוראותיה או תנאיה אלא במידה שנראה לבית המשפט שהם קשורים קשר בל ינתק במה שבטל או שהמצווה לא היה רוצה בהם בלעדיו.

39הצורך בצו קיום צוואה

אין לתבוע זכויות על פי צוואה ואין להיזקק לה כצוואה אלא אם ניתן עליה צו קיום לפי הוראות הפרק החמישי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין לתבוע זכויות על פי צוואה ואין להיזקק לה כצוואה אלא אם ניתן עליה צו קיום לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5|הפרק החמישי}}.
סימן ג׳: הוראות הצוואה

40נושא הצוואה

אדם רשאי לצוות לאחד או לאחדים –
(1)כל עזבונו או חלק יחסי מכל עזבונו;
(2)נכס מנכסי עזבונו או טובת הנאה מעזבונו (בחוק זה – מנה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אדם רשאי לצוות לאחד או לאחדים –
{{ח:תת|(1)}} כל עזבונו או חלק יחסי מכל עזבונו;
{{ח:תת|(2)}} נכס מנכסי עזבונו או טובת הנאה מעזבונו (בחוק זה – מנה).

41יורש במקום יורשתיקונים: תשמ״ה

(א)המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אם לא זכה הראשון; השני יזכה אם מת הראשון לפני המצווה או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו שלא לטובת בן־זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
(ב)זכה השני, דינו כדין מי שהמצווה ציווה לו לכתחילה.
(ג)על דרך זו רשאי המצווה לצוות גם ליותר משניים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אם לא זכה הראשון; השני יזכה אם מת הראשון לפני המצווה או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו שלא לטובת בן־זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
{{ח:תת|(ב)}} זכה השני, דינו כדין מי שהמצווה ציווה לו לכתחילה.
{{ח:תת|(ג)}} על דרך זו רשאי המצווה לצוות גם ליותר משניים.

42יורש אחר יורש

(א)המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון; השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי המוקדם יותר.
(ב)הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה.
(ג)השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת זכייתו, אף אם לא היה כשר לכך במות המצווה; מת השני לפני שעת זכייתו או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת.
(ד)הוראת צוואה על דרך זו ליותר משניים – בטלה, זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית הצוואה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון; השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי המוקדם יותר.
{{ח:תת|(ב)}} הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה.
{{ח:תת|(ג)}} השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת זכייתו, אף אם לא היה כשר לכך במות המצווה; מת השני לפני שעת זכייתו או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת.
{{ח:תת|(ד)}} הוראת צוואה על דרך זו ליותר משניים – בטלה, זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית הצוואה.

43יורש על תנאי דוחה

(א)המצווה רשאי לצוות שיורש יזכה בהתקיים תנאי או בהגיע מועד.
(ב)לא נתקיים התנאי או לא הגיע המועד לפני מות המצווה, יתנהל העזבון על ידי מנהל עזבון עד שיתקיים התנאי או שיגיע המועד או עד שיתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים; והוא הדין כשציווה המצווה לתאגיד שעדיין אינו כשר לרשת בהתאם לסעיף 4.
(ג)לא קבע המצווה מי יזכה אם יתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים, יזכו היורשים על פי דין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המצווה רשאי לצוות שיורש יזכה בהתקיים תנאי או בהגיע מועד.
{{ח:תת|(ב)}} לא נתקיים התנאי או לא הגיע המועד לפני מות המצווה, יתנהל העזבון על ידי מנהל עזבון עד שיתקיים התנאי או שיגיע המועד או עד שיתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים; והוא הדין כשציווה המצווה לתאגיד שעדיין אינו כשר לרשת בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 4|לסעיף 4}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא קבע המצווה מי יזכה אם יתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים, יזכו היורשים על פי דין.

44יורש על תנאי מפסיק

(א)המצווה רשאי לצוות שיורש יחדל מלזכות בהתקיים תנאי או בהגיע מועד.
(ב)לא קבע המצווה מי יזכה בהתקיים התנאי או בהגיע המועד, יזכו יורשיו על פי דין כיורשים אחרי אותו יורש בהתאם להוראות סעיף 42.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המצווה רשאי לצוות שיורש יחדל מלזכות בהתקיים תנאי או בהגיע מועד.
{{ח:תת|(ב)}} לא קבע המצווה מי יזכה בהתקיים התנאי או בהגיע המועד, יזכו יורשיו על פי דין כיורשים אחרי אותו יורש בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}.

45חיובי יורש

המצווה רשאי להורות בצוואתו דבר שיורש יהיה חייב לעשותו, או להימנע מעשותו, במה שקיבל מן העזבון; מילויו של חיוב כזה יכול לדרוש כל מי שמעוניין במילויו, ואם היה בדבר ענין לציבור – גם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המצווה רשאי להורות בצוואתו דבר שיורש יהיה חייב לעשותו, או להימנע מעשותו, במה שקיבל מן העזבון; מילויו של חיוב כזה יכול לדרוש כל מי שמעוניין במילויו, ואם היה בדבר ענין לציבור – גם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

46צוואה וירושה על פי דין

ציווה המצווה חלק יחסי מכל עזבונו לאחד מיורשיו על פי דין, יבוא חלק זה במקום המגיע לאותו יורש על פי דין ולא בנוסף לכך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ציווה המצווה חלק יחסי מכל עזבונו לאחד מיורשיו על פי דין, יבוא חלק זה במקום המגיע לאותו יורש על פי דין ולא בנוסף לכך.

47מנה וחלק בעזבון

ציווה המצווה מנה למי שיורש על פי דין או למי שזוכה בחלק יחסי מכל העזבון על פי הצוואה, תבוא המנה בנוסף על החלק בעזבון ולא במקומו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ציווה המצווה מנה למי שיורש על פי דין או למי שזוכה בחלק יחסי מכל העזבון על פי הצוואה, תבוא המנה בנוסף על החלק בעזבון ולא במקומו.

48יורשים שלא נקבעו חלקיהם

ציווה המצווה לאחדים ולא קבע חלקיהם, יחלקו בשווה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ציווה המצווה לאחדים ולא קבע חלקיהם, יחלקו בשווה.

49חליפו של זוכה על פי צוואהתיקונים: תשמ״ה, תשפ״ד־3

(א)זוכה על פי צוואה שמת לפני המצווה, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו – אם בשעת מות המצווה נשארו צאצאים של אותו זוכה, יזכו הם לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין; בכל מקרה אחר הוראת הצוואה לטובת אותו זוכה מתבטלת.
(ב)זוכה על פי צוואה שהוא ילדו או צאצא ילדו של המוריש אשר נמצא פסול לרשת והשאיר ילדים, הילדים זוכים במקומו, אלא אם כן קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומם; ואולם, בית המשפט רשאי לקבוע שהילדים לא יזכו במקומו של הפסול לרשת, אם שוכנע שהיה זה רצון המוריש שלא יזכו.
(ג)זוכה על פי צוואה שאינו ילדו או צאצא ילדו של המוריש אשר נמצא פסול לרשת והשאיר ילדים, הילדים אינם זוכים במקומו, אלא אם כן קבע המצווה אחרת; ואולם, בית המשפט רשאי לקבוע שהילדים יזכו במקומו של הפסול לרשת, אם שוכנע שהיה זה רצון המוריש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} זוכה על פי צוואה שמת לפני המצווה, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו – אם בשעת מות המצווה נשארו צאצאים של אותו זוכה, יזכו הם לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין; בכל מקרה אחר הוראת הצוואה לטובת אותו זוכה מתבטלת.
{{ח:תת|(ב)}} זוכה על פי צוואה שהוא ילדו או צאצא ילדו של המוריש אשר נמצא פסול לרשת והשאיר ילדים, הילדים זוכים במקומו, אלא אם כן קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומם; ואולם, בית המשפט רשאי לקבוע שהילדים לא יזכו במקומו של הפסול לרשת, אם שוכנע שהיה זה רצון המוריש שלא יזכו.
{{ח:תת|(ג)}} זוכה על פי צוואה שאינו ילדו או צאצא ילדו של המוריש אשר נמצא פסול לרשת והשאיר ילדים, הילדים אינם זוכים במקומו, אלא אם כן קבע המצווה אחרת; ואולם, בית המשפט רשאי לקבוע שהילדים יזכו במקומו של הפסול לרשת, אם שוכנע שהיה זה רצון המוריש.

50יורש פסול ויורש שהסתלקתיקונים: תשמ״ה, תשפ״ד־3

זוכה על פי צוואה שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, שלא לטובת בן־זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת לפי סעיף 49.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זוכה על פי צוואה שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, שלא לטובת בן־זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}}.

51מנה של נכס מסויים

(א)ציווה המצווה נכס מסויים, יזכה בו הזוכה כמות שהיה הנכס במות המצווה.
(ב)אין הזוכה זכאי לדרוש מן היורשים האחרים סילוקו של שעבוד ששועבד בו הנכס על ידי המצווה.
(ג)אין הזוכה זכאי לפיצוי מן היורשים האחרים אם במות המצווה לא היה הנכס בין נכסיו.
(ד)פירות הנכס ויציאותיו עד מות המצווה הם לחשבון העזבון, מאז ואילך הם לחשבונו של הזוכה, זולת אם זכה בנכס במועד מאוחר יותר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ציווה המצווה נכס מסויים, יזכה בו הזוכה כמות שהיה הנכס במות המצווה.
{{ח:תת|(ב)}} אין הזוכה זכאי לדרוש מן היורשים האחרים סילוקו של שעבוד ששועבד בו הנכס על ידי המצווה.
{{ח:תת|(ג)}} אין הזוכה זכאי לפיצוי מן היורשים האחרים אם במות המצווה לא היה הנכס בין נכסיו.
{{ח:תת|(ד)}} פירות הנכס ויציאותיו עד מות המצווה הם לחשבון העזבון, מאז ואילך הם לחשבונו של הזוכה, זולת אם זכה בנכס במועד מאוחר יותר.

52מנה של נכס בלתי מסויים

ציווה המצווה נכס בלתי מסויים, זכאי הזוכה לנכס מסוג בינוני.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ציווה המצווה נכס בלתי מסויים, זכאי הזוכה לנכס מסוג בינוני.

53כפיפות להוראות הצוואה

הוראות הסעיפים 41 עד 52, פרט לסעיף 42(ד), חלות במידה שאין בצוואה הוראות אחרות.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|הסעיפים 41 עד 52}}, פרט {{ח:פנימי|סעיף 42|לסעיף 42(ד)}}, חלות במידה שאין בצוואה הוראות אחרות.

54פירוש הצוואה

(א)מפרשים צוואה לפי אומד דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה, ובמידה שאינה משתמעת מתוכה – כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות.
(ב)צוואה הניתנת לפירושים שונים, הפירוש המקיים אותה עדיף על פירוש שלפיו היא בטלה.
(ג)צוואה יכול שתהיה בלשון מתנה, מחילה או הודאה או בכל לשון אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מפרשים צוואה לפי אומד דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה, ובמידה שאינה משתמעת מתוכה – כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות.
{{ח:תת|(ב)}} צוואה הניתנת לפירושים שונים, הפירוש המקיים אותה עדיף על פירוש שלפיו היא בטלה.
{{ח:תת|(ג)}} צוואה יכול שתהיה בלשון מתנה, מחילה או הודאה או בכל לשון אחרת.

55מעין צוואה

איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על־פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על־פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש.
פרק רביעי: מזונות מן העזבון

56הזכות למזונות

הניח המוריש בן־זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העזבון לפי הוראות פרק זה, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הניח המוריש בן־זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העזבון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}}, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה.

57גדרי הזכות למזונותתיקונים: תשכ״ט, תשע״ז

(א)הזכות למזונות היא –
(1)לבן־זוגו של המוריש – כל זמן אלמנותו, אולם רשאי בית המשפט לתת מענק חד־פעמי לאלמנת המוריש הנישאת שנית אם נראה לבית המשפט לעשות כן בנסיבות הענין ובשים־לב לזכויות ילדי המוריש;
(2)לילדי המוריש – עד גיל 18, לילד נכה – כל זמן נכותו, לילד שהוא חולה נפש – כל עוד הוא חולה נפש, ולילד עם מוגבלות שכלית–התפתחותית – כמשמעותו בחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), תשכ״ט–1969;
(3)לילד בגיר של המוריש שבית המשפט ראה לפי הנסיבות שמן הראוי לקבוע לו מזונות – עד גיל 23;
(4)להורי המוריש שהדאגה לפרנסתם היתה עליו ערב מותו – כל ימי חייהם.
(ב)בן־זוג שערב מות המוריש נשללה ממנו זכותו לקבל מזונות ממנו, אינו זכאי למזונות מעזבונו.
(ג)איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה.
(ד)ילד, לענין מזונות – לרבות ילד שנולד אחרי מות המוריש, ילד שלא מנישואין, ילד מאומץ, וכן נכד של המוריש שנתייתם לפני מות המוריש או שהדאגה לפרנסתו היתה על המוריש ערב מותו ואין הוריו יכולים לספק לו מזונותיו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), תשכ״ט–1969 → חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הזכות למזונות היא –
{{ח:תתת|(1)}} לבן־זוגו של המוריש – כל זמן אלמנותו, אולם רשאי בית המשפט לתת מענק חד־פעמי לאלמנת המוריש הנישאת שנית אם נראה לבית המשפט לעשות כן בנסיבות הענין ובשים־לב לזכויות ילדי המוריש;
{{ח:תתת|(2)}} לילדי המוריש – עד גיל 18, לילד נכה – כל זמן נכותו, לילד שהוא חולה נפש – כל עוד הוא חולה נפש, ולילד עם מוגבלות שכלית–התפתחותית – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|בחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), תשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(3)}} לילד בגיר של המוריש שבית המשפט ראה לפי הנסיבות שמן הראוי לקבוע לו מזונות – עד גיל 23;
{{ח:תתת|(4)}} להורי המוריש שהדאגה לפרנסתם היתה עליו ערב מותו – כל ימי חייהם.
{{ח:תת|(ב)}} בן־זוג שערב מות המוריש נשללה ממנו זכותו לקבל מזונות ממנו, אינו זכאי למזונות מעזבונו.
{{ח:תת|(ג)}} איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה.
{{ח:תת|(ד)}} ילד, לענין מזונות – לרבות ילד שנולד אחרי מות המוריש, ילד שלא מנישואין, ילד מאומץ, וכן נכד של המוריש שנתייתם לפני מות המוריש או שהדאגה לפרנסתו היתה על המוריש ערב מותו ואין הוריו יכולים לספק לו מזונותיו.

58הוצאות הכשרה למשלח יד

מזונות מן העזבון – לרבות הוצאות הכשרתו של הזכאי למשלח יד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מזונות מן העזבון – לרבות הוצאות הכשרתו של הזכאי למשלח יד.

59קביעת המזונות

בקביעת הזכות למזונות ומידתם יתחשב בית המשפט, בין השאר:
(1)בשווי העזבון;
(2)במה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העזבון כיורש על פי דין או כזוכה על־פי צוואה;
(3)ברמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות כפי שהיתה ערב מות המוריש, ובשינוי שחל בצרכיו של הזכאי עקב מות המוריש;
(4)ברכושו של הזכאי למזונות;
(5)בהכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא, ובלבד שלגבי בן־זוגו של המוריש לא יתחשב בית המשפט בהכנסתו מעבודתו או ממשלח ידו אלא במידה שהכנסה כזאת שימשה גם ערב מות המוריש לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן־הזוג;
(6)במזונות שהזכאי יכול לקבל על פי הסעיפים 2 או 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט–1959;
(7)לגבי בן־זוגו של המוריש – במה שמגיע לו על־פי עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות מה שהאשה מקבלת על פי כתובה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • הסעיפים 2 → חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) #סעיף 2
  • או 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט–1959 → חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקביעת הזכות למזונות ומידתם יתחשב בית המשפט, בין השאר:
{{ח:תת|(1)}} בשווי העזבון;
{{ח:תת|(2)}} במה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העזבון כיורש על פי דין או כזוכה על־פי צוואה;
{{ח:תת|(3)}} ברמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות כפי שהיתה ערב מות המוריש, ובשינוי שחל בצרכיו של הזכאי עקב מות המוריש;
{{ח:תת|(4)}} ברכושו של הזכאי למזונות;
{{ח:תת|(5)}} בהכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא, ובלבד שלגבי בן־זוגו של המוריש לא יתחשב בית המשפט בהכנסתו מעבודתו או ממשלח ידו אלא במידה שהכנסה כזאת שימשה גם ערב מות המוריש לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן־הזוג;
{{ח:תת|(6)}} במזונות שהזכאי יכול לקבל על פי {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)#סעיף 2|הסעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)#סעיף 3|או 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(7)}} לגבי בן־זוגו של המוריש – במה שמגיע לו על־פי עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות מה שהאשה מקבלת על פי כתובה.

60בקשה לקביעת המזונותתיקונים: תשנ״ה

(א)בקשה לקביעת מזונות תוגש לבית המשפט לפני חלוקת העזבון; אולם בית המשפט רשאי להיזקק לבקשה שהוגשה תוך ששה חדשים לאחר חלוקת העזבון אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.
(ב)בית המשפט רשאי לפסוק מזונות למפרע החל ממות המוריש; וכן רשאי הוא לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור הבקשה.
(ג)
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשה לקביעת מזונות תוגש לבית המשפט לפני חלוקת העזבון; אולם בית המשפט רשאי להיזקק לבקשה שהוגשה תוך ששה חדשים לאחר חלוקת העזבון אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לפסוק מזונות למפרע החל ממות המוריש; וכן רשאי הוא לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

61דרכי סיפוק המזונות

(א)בית המשפט יקבע את סיפוק המזונות בהקצבות חוזרות, אולם רשאי הוא לקבעו בתשלום חד־פעמי או מקצתו בצורה האחת ומקצתו בצורה האחרת, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.
(ב)בית המשפט רשאי לקבוע את הדרכים לסיפוק המזונות ובין השאר –
(1)מי יספק את המזונות ולידי מי יסופקו;
(2)הבטחת המזונות על ידי הפקדה, השקעה, ביטוח קצבה, שעבוד או באופן אחר.
(ג)בית המשפט רשאי להתנות את סיפוק המזונות בתנאים אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.
(ד)נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי כל צד, בכל עת, לבקש שינוי הדרכים או התנאים לסיפוקן או לבקש החלפתן בתשלום חד־פעמי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט יקבע את סיפוק המזונות בהקצבות חוזרות, אולם רשאי הוא לקבעו בתשלום חד־פעמי או מקצתו בצורה האחת ומקצתו בצורה האחרת, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לקבוע את הדרכים לסיפוק המזונות ובין השאר –
{{ח:תתת|(1)}} מי יספק את המזונות ולידי מי יסופקו;
{{ח:תתת|(2)}} הבטחת המזונות על ידי הפקדה, השקעה, ביטוח קצבה, שעבוד או באופן אחר.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי להתנות את סיפוק המזונות בתנאים אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ד)}} נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי כל צד, בכל עת, לבקש שינוי הדרכים או התנאים לסיפוקן או לבקש החלפתן בתשלום חד־פעמי.

62גילוי עובדות ושינוי נסיבות

(א)נקבעו מזונות, רשאי הזכאי למזונות לבקש הגדלתם ורשאים היורשים לבקש הקטנתם או ביטולם ולבקש החזרתו של תשלום חד־פעמי, כולו או מקצתו, הכל לפי הענין, אם נתגלו עובדות שהיו קיימות בשעת קביעת המזונות ולא היו ידועות למבקש אותה שעה.
(ב)נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי הזכאי למזונות לבקש הגדלתן ורשאים היורשים לבקש הקטנתן או הפסקתן אם השתנו הנסיבות שהיו קיימות בשעת קביעתן, ובלבד שבקשה לפי סעיף קטן זה לא תוגש לבית המשפט לפני תום שנה מיום החלטתו הקודמת ושבית המשפט רשאי שלא להיזקק לשינוי בנסיבות שהמבקש יכול היה לצפות מראש בשעת הדיון הקודם.
(ג)אין לחייב יורש לפי סעיף זה בתשלום מזונות אלא כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ואם קיבל מנכסי העזבון בתום לב – כדי שוויו של מה שנשאר בידו; ואין לחייב זכאי למזונות בהחזרת תשלום חד־פעמי שקיבל, אלא כדי שוויו של מה שקיבל, ואם קיבל בתום לב – כדי שוויו של מה שנשאר בידו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נקבעו מזונות, רשאי הזכאי למזונות לבקש הגדלתם ורשאים היורשים לבקש הקטנתם או ביטולם ולבקש החזרתו של תשלום חד־פעמי, כולו או מקצתו, הכל לפי הענין, אם נתגלו עובדות שהיו קיימות בשעת קביעת המזונות ולא היו ידועות למבקש אותה שעה.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי הזכאי למזונות לבקש הגדלתן ורשאים היורשים לבקש הקטנתן או הפסקתן אם השתנו הנסיבות שהיו קיימות בשעת קביעתן, ובלבד שבקשה לפי סעיף קטן זה לא תוגש לבית המשפט לפני תום שנה מיום החלטתו הקודמת ושבית המשפט רשאי שלא להיזקק לשינוי בנסיבות שהמבקש יכול היה לצפות מראש בשעת הדיון הקודם.
{{ח:תת|(ג)}} אין לחייב יורש לפי סעיף זה בתשלום מזונות אלא כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ואם קיבל מנכסי העזבון בתום לב – כדי שוויו של מה שנשאר בידו; ואין לחייב זכאי למזונות בהחזרת תשלום חד־פעמי שקיבל, אלא כדי שוויו של מה שקיבל, ואם קיבל בתום לב – כדי שוויו של מה שנשאר בידו.

63הרחבת העזבון לצרכי מזונות

(א)לא היה בעזבון כדי סיפוק מזונות לכל הזכאים להם, רשאי בית המשפט לראות כחלק מן העזבון מה שנתן המוריש בלי תמורה נאותה תוך שנתיים לפני מותו, למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין.
(ב)בית המשפט רשאי לחייב את המקבל להחזיר לעזבון או לשלם מזונות כדי שוויו של מה שנשאר בידו בזמן מות המוריש, ואם קיבל שלא בתום־לב – כדי שוויו של מה שקיבל.
(ג)המקבל רשאי להפחית את התמורה שנתן או שוויה ממה שעליו להחזיר או לשלם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא היה בעזבון כדי סיפוק מזונות לכל הזכאים להם, רשאי בית המשפט לראות כחלק מן העזבון מה שנתן המוריש בלי תמורה נאותה תוך שנתיים לפני מותו, למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לחייב את המקבל להחזיר לעזבון או לשלם מזונות כדי שוויו של מה שנשאר בידו בזמן מות המוריש, ואם קיבל שלא בתום־לב – כדי שוויו של מה שקיבל.
{{ח:תת|(ג)}} המקבל רשאי להפחית את התמורה שנתן או שוויה ממה שעליו להחזיר או לשלם.

64סדר העדיפות בין הזכאים

לא היה בעזבון כדי סיפוק המזונות לכל הזכאים להם, רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות, לחלקם ביניהם או לפסוק מזונות לאלה הנראים לו כזקוקים להם ביותר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא היה בעזבון כדי סיפוק המזונות לכל הזכאים להם, רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות, לחלקם ביניהם או לפסוק מזונות לאלה הנראים לו כזקוקים להם ביותר.

65עסקאות בזכות למזונות

(א)הסכם בדבר מזונות לפי פרק זה וויתור עליהם, אם נעשו בחיי המוריש – בטלים, ואם נעשו אחרי מותו, טעונים אישור בית המשפט.
(ב)הוראת צוואה השוללת או מגבילה זכות למזונות לפי פרק זה – בטלה.
(ג)זכות למזונות לפי פרק זה אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול ואינה עוברת בירושה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הסכם בדבר מזונות לפי {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}} וויתור עליהם, אם נעשו בחיי המוריש – בטלים, ואם נעשו אחרי מותו, טעונים אישור בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת צוואה השוללת או מגבילה זכות למזונות לפי {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}} – בטלה.
{{ח:תת|(ג)}} זכות למזונות לפי {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}} אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול ואינה עוברת בירושה.
פרק חמישי: צו ירושה וצו קיום צוואה

65אממונה ארצי ורשמים לעניני ירושהתיקונים: תשנ״ח

(א)האפוטרופוס הכללי, כמשמעותו בסעיף 2 לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978, יהיה ממונה ארצי לעניני ירושה (להלן – הממונה הארצי), והמשנה לאפוטרופוס הכללי יהיה משנה לממונה הארצי.
(ב)כל אחד מסגני האפוטרופוס הכללי, הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, יהיה רשם לעניני ירושה.
(ג)שר המשפטים רשאי למנות, נוסף על הרשמים לפי סעיף קטן (ב), עובד המדינה שהאפוטרופוס הכללי ממונה עליו, הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, לרשם לעניני ירושה.
(ד)שר המשפטים יקבע, בהודעה ברשומות, את אזורי פעולתם של הרשמים לעניני ירושה.
(ה)שמות סגני האפוטרופוס הכללי שהם רשמים לעניני ירושה לפי הוראות סעיף קטן (ב) ושמות הרשמים לעניני ירושה שמונו לפי סעיף קטן (ג) יפורסמו ברשומות.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 2 לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978 → חוק האפוטרופוס הכללי #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} האפוטרופוס הכללי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978}}, יהיה ממונה ארצי לעניני ירושה (להלן – הממונה הארצי), והמשנה לאפוטרופוס הכללי יהיה משנה לממונה הארצי.
{{ח:תת|(ב)}} כל אחד מסגני האפוטרופוס הכללי, הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, יהיה רשם לעניני ירושה.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי למנות, נוסף על הרשמים לפי סעיף קטן (ב), עובד המדינה שהאפוטרופוס הכללי ממונה עליו, הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, לרשם לעניני ירושה.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים יקבע, בהודעה ברשומות, את אזורי פעולתם של הרשמים לעניני ירושה.
{{ח:תת|(ה)}} שמות סגני האפוטרופוס הכללי שהם רשמים לעניני ירושה לפי הוראות סעיף קטן (ב) ושמות הרשמים לעניני ירושה שמונו לפי סעיף קטן (ג) יפורסמו ברשומות.

66הצהרה על זכויות היורשיםתיקונים: תשנ״ח

(א)הרשם לעניני ירושה רשאי להצהיר על זכויות היורשים: בירושה על פי דין – על ידי צו ירושה; בירושה על פי צוואה – על ידי צו קיום צוואה (להלן – צו קיום).
(ב)ציווה המוריש חלק מנכסיו, יינתן על אותו חלק צו קיום, ועל הנותר – צו ירושה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרשם לעניני ירושה רשאי להצהיר על זכויות היורשים: בירושה על פי דין – על ידי צו ירושה; בירושה על פי צוואה – על ידי צו קיום צוואה (להלן – צו קיום).
{{ח:תת|(ב)}} ציווה המוריש חלק מנכסיו, יינתן על אותו חלק צו קיום, ועל הנותר – צו ירושה.

67הגשת התנגדויותתיקונים: תשנ״ח

הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום, יודיע על כך הרשם לעניני ירושה ברבים ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות; כל המעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לעניני ירושה תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום, יודיע על כך הרשם לעניני ירושה ברבים ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות; כל המעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לעניני ירושה תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו.

67אמתן צו ירושה וצו קיום על ידי בית המשפטתיקונים: תשנ״ח, תשע״ו, תשפ״ג

(א)על אף האמור בסעיף 66(א), בקשה לצו ירושה או לצו קיום שהוגשה לרשם לעניני ירושה תועבר לבית המשפט בכל אחד מאלה:
(1)הוגשה התנגדות לבקשה;
(2)המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה;
(3)היועץ המשפטי לממשלה או בא־כוחו ראו לנכון ליזום הליך לענין הבקשה או להצטרף להליך;
(4)האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה אדם שהאפוטרופוס הכללי מנהל את רכושו;
(5)
(6)
(7)
(8)הרשם לעניני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט.
(ב)בקשה שהדיון בה הועבר לבית המשפט לפי סעיף קטן (א), יראו אותה כתובענה לפי סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995, ובית המשפט רשאי להצהיר על זכויות היורשים כאמור בסעיף 66.
(ג)נתן בית המשפט צו ירושה או צו קיום לפי סעיף זה, יועבר העתק הצו לרשם לעניני ירושה לשם רישום לפי סעיף 73ד.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995 → חוק בית המשפט לעניני משפחה #סעיף 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66(א)}}, בקשה לצו ירושה או לצו קיום שהוגשה לרשם לעניני ירושה תועבר לבית המשפט בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה התנגדות לבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} היועץ המשפטי לממשלה או בא־כוחו ראו לנכון ליזום הליך לענין הבקשה או להצטרף להליך;
{{ח:תתת|(4)}} האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה אדם שהאפוטרופוס הכללי מנהל את רכושו;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(8)}} הרשם לעניני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה שהדיון בה הועבר לבית המשפט לפי סעיף קטן (א), יראו אותה כתובענה לפי {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה#סעיף 1|סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995}}, ובית המשפט רשאי להצהיר על זכויות היורשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}}.
{{ח:תת|(ג)}} נתן בית המשפט צו ירושה או צו קיום לפי סעיף זה, יועבר העתק הצו לרשם לעניני ירושה לשם רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 73ד|סעיף 73ד}}.

68ראיותתיקונים: תשנ״ח, תשפ״ג

(א)עובדת מותו של אדם וזמן מותו טעונים הוכחה בתעודת מוות או בהצהרת מוות, זולת אם התיר בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להוכיחם באופן אחר.
(ב)צוואה, למעט צוואה בעל־פה, טעונה הוכחה בהגשת המקור; הוכח שהמקור נשמד בדרך או בנסיבות שאין בהן כדי לבטל את הצוואה, או שאי־אפשר להגיש את המקור, רשאי בית המשפט או הרשם לענייני ירושה להתיר הוכחת הצוואה בהגשת העתק או באופן אחר, ואולם, היה המקור מחוץ לישראל ולא ניתן להגישו, וניתן צו קיום על ידי ערכאה שיפוטית או רשות מוסמכת מחוץ לישראל – לא תהיה הצוואה טעונה הוכחה בהגשת המקור לפי סעיף זה אם הוכח צו הקיום האמור בדרך של הוכחת תעודת חוץ לפי סעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 → פקודת הראיות #סעיף 30
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עובדת מותו של אדם וזמן מותו טעונים הוכחה בתעודת מוות או בהצהרת מוות, זולת אם התיר בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להוכיחם באופן אחר.
{{ח:תת|(ב)}} צוואה, למעט צוואה בעל־פה, טעונה הוכחה בהגשת המקור; הוכח שהמקור נשמד בדרך או בנסיבות שאין בהן כדי לבטל את הצוואה, או שאי־אפשר להגיש את המקור, רשאי בית המשפט או הרשם לענייני ירושה להתיר הוכחת הצוואה בהגשת העתק או באופן אחר, ואולם, היה המקור מחוץ לישראל ולא ניתן להגישו, וניתן צו קיום על ידי ערכאה שיפוטית או רשות מוסמכת מחוץ לישראל – לא תהיה הצוואה טעונה הוכחה בהגשת המקור לפי סעיף זה אם הוכח צו הקיום האמור בדרך של הוכחת תעודת חוץ לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 30|סעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.

69תכנם של צו ירושה וצו קיום

(א)צו ירושה יצהיר על שמות היורשים ועל חלקו היחסי של כל אחד מהם בעזבון.
(ב)צו קיום יצהיר שהצוואה היא בת־תוקף חוץ מהוראותיה שבית המשפט מצא שהן בטלות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} צו ירושה יצהיר על שמות היורשים ועל חלקו היחסי של כל אחד מהם בעזבון.
{{ח:תת|(ב)}} צו קיום יצהיר שהצוואה היא בת־תוקף חוץ מהוראותיה שבית המשפט מצא שהן בטלות.

70שינויים לאחר מות המוריש

(א)מת יורש אחרי מות המוריש ולפני מתן הצו, או שחל באותה תקופה שינוי אחר, יפרט הצו את הפרטים האמורים בסעיף 69 כמצבם בזמן מתן הצו.
(ב)נתמנה מנהל עזבון, יצויין הדבר בצו הירושה או בצו הקיום.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מת יורש אחרי מות המוריש ולפני מתן הצו, או שחל באותה תקופה שינוי אחר, יפרט הצו את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 69|בסעיף 69}} כמצבם בזמן מתן הצו.
{{ח:תת|(ב)}} נתמנה מנהל עזבון, יצויין הדבר בצו הירושה או בצו הקיום.

71כוחם של צו ירושה וצו קיום

צו ירושה וצו קיום כוחם יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקנו או בוטלו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צו ירושה וצו קיום כוחם יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקנו או בוטלו.

72תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיוםתיקונים: תשמ״ה, תשנ״ח

(א)נתן רשם לעניני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו; ואולם ראה רשם לעניני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט.
(ב)תוקן או בוטל צו ירושה או צו קיום לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע על כך הרשם לעניני ירושה ברבים וליורשים על פי דין או לנהנים על פי הצוואה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נתן רשם לעניני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו; ואולם ראה רשם לעניני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} תוקן או בוטל צו ירושה או צו קיום לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע על כך הרשם לעניני ירושה ברבים וליורשים על פי דין או לנהנים על פי הצוואה.

73הגנת רוכש בתום לב

מי שרכש זכות בתום לב ובתמורה בסמכו על צו ירושה או על צו קיום שהיה בר־תוקף אותה שעה, או מי שקיים חיוב בתום לב בסמכו כאמור, אין לבטל זכותו או לחייבו שנית אף אם הצו תוקן או בוטל לאחר מכן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שרכש זכות בתום לב ובתמורה בסמכו על צו ירושה או על צו קיום שהיה בר־תוקף אותה שעה, או מי שקיים חיוב בתום לב בסמכו כאמור, אין לבטל זכותו או לחייבו שנית אף אם הצו תוקן או בוטל לאחר מכן.

73אסמכויות הממונה הארצי ומשנהותיקונים: תשנ״ח

(א)הממונה הארצי יקבע את נוהלי עבודתם של הרשמים לעניני ירושה.
(ב)הסמכויות הנתונות לממונה הארצי לפי חוק זה נתונות גם למשנה לממונה הארצי; הממונה הארצי רשאי לתת למשנה לממונה הארצי הנחיות לענין הפעלת סמכויותיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הממונה הארצי יקבע את נוהלי עבודתם של הרשמים לעניני ירושה.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכויות הנתונות לממונה הארצי לפי חוק זה נתונות גם למשנה לממונה הארצי; הממונה הארצי רשאי לתת למשנה לממונה הארצי הנחיות לענין הפעלת סמכויותיו.

73באי־תלותתיקונים: תשנ״ח

(א)במילוי תפקידו לפי חוק זה אין על רשם לעניני ירושה מרות זולת מרותו של הדין.
(ב)רשם לעניני ירושה לא ישמש כבא־כוחו של היועץ המשפטי לממשלה בענין שבו טיפל בכל הליך משפטי לפי חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במילוי תפקידו לפי חוק זה אין על רשם לעניני ירושה מרות זולת מרותו של הדין.
{{ח:תת|(ב)}} רשם לעניני ירושה לא ישמש כבא־כוחו של היועץ המשפטי לממשלה בענין שבו טיפל בכל הליך משפטי לפי חוק זה.

73גסמכויות חקירהתיקונים: תשנ״ח

לרשם לעניני ירושה יהיו הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968, ככל שהדבר דרוש למילוי תפקידו לפי חוק זה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968 → חוק ועדות חקירה #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לרשם לעניני ירושה יהיו הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968}}, ככל שהדבר דרוש למילוי תפקידו לפי חוק זה.

73דמרשם ארציתיקונים: תשנ״ח

הממונה הארצי ינהל מרשם ארצי של צווי ירושה וצווי קיום, של בקשות לצווי ירושה ולצווי קיום ושל צוואות שהופקדו לפי סעיף 21; פרטי המרשם ודרכי ניהולו ייקבעו בתקנות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממונה הארצי ינהל מרשם ארצי של צווי ירושה וצווי קיום, של בקשות לצווי ירושה ולצווי קיום ושל צוואות שהופקדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}; פרטי המרשם ודרכי ניהולו ייקבעו בתקנות.

74הוצאותתיקונים: תשנ״ח

ההוצאות הכרוכות בהליכים לפי פרק זה, בסכום שיקבע בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, יחולו על העזבון אם לא הורה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה שיחולו, כולן או מקצתן, על צד אחר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ההוצאות הכרוכות בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק 5|פרק זה}}, בסכום שיקבע בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, יחולו על העזבון אם לא הורה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה שיחולו, כולן או מקצתן, על צד אחר.

75מסירת צוואה לרשם לעניני ירושהתיקונים: תשנ״ה, תשנ״ח

(א)מי שיש בידו צוואה חייב למסרה, במקור או בהעתק מאושר, לרשם לעניני ירושה מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה.
(ב)המפר הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שיש בידו צוואה חייב למסרה, במקור או בהעתק מאושר, לרשם לעניני ירושה מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה.
{{ח:תת|(ב)}} המפר הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס.

76הודעה על צוואהתיקונים: תשנ״ח

הופקדו צוואה או זכרון דברים על צוואה שבעל פה אצל רשם לעניני ירושה או נמסרה לו צוואה לפי סעיף 75, ולא הוגשה בקשה לקיום הצוואה תוך שלושה חודשים לאחר מות המצווה או לאחר מסירת הצוואה כאמור, הכל לפי המאוחר יותר, ימסור הרשם לעניני ירושה הודעה על כך לזכאים לפי הצוואה ויודיע על כך ברבים; פרטי ההודעה ברבים ייקבעו בתקנות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הופקדו צוואה או זכרון דברים על צוואה שבעל פה אצל רשם לעניני ירושה או נמסרה לו צוואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}}, ולא הוגשה בקשה לקיום הצוואה תוך שלושה חודשים לאחר מות המצווה או לאחר מסירת הצוואה כאמור, הכל לפי המאוחר יותר, ימסור הרשם לעניני ירושה הודעה על כך לזכאים לפי הצוואה ויודיע על כך ברבים; פרטי ההודעה ברבים ייקבעו בתקנות.
פרק שישי: הנהלת העזבון וחלוקתו
סימן א׳: שמירת העזבון

77אמצעים לשמירת העזבון

בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עזבון רשאי בית המשפט, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת העזבון או לשמירת זכויות בעזבון, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכסי העזבון, מתן צו למכירתם של נכסים פסידים שבעזבון ומינוי מנהל עזבון זמני.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עזבון רשאי בית המשפט, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת העזבון או לשמירת זכויות בעזבון, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכסי העזבון, מתן צו למכירתם של נכסים פסידים שבעזבון ומינוי מנהל עזבון זמני.
סימן ב׳: מנהל עזבון

78מינוי מנהל עזבוןתיקונים: תשנ״ח, תשפ״ג

(א)בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר, למנות, בצו, מנהל עזבון.
(ב)היתה הבקשה בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר, תוגש הבקשה לרשם לעניני ירושה; הוגשה בקשה כאמור, רשאי הרשם לעניני ירושה למנות בצו מנהל עזבון, לרבות מנהל עיזבון זמני לפי סעיף 77, ויהיו לו, לענין המינוי, הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי סעיף 89.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר, למנות, בצו, מנהל עזבון.
{{ח:תת|(ב)}} היתה הבקשה בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר, תוגש הבקשה לרשם לעניני ירושה; הוגשה בקשה כאמור, רשאי הרשם לעניני ירושה למנות בצו מנהל עזבון, לרבות מנהל עיזבון זמני לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}, ויהיו לו, לענין המינוי, הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}}.

79כשרות להתמנות

למנהל עזבון יכול להתמנות יחיד או תאגיד או האפוטרופוס הכללי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} למנהל עזבון יכול להתמנות יחיד או תאגיד או האפוטרופוס הכללי.

80הסכמהתיקונים: תשנ״ח

לא יתמנה למנהל עזבון אלא מי שהודיע לבית המשפט או לרשם לעניני ירושה, לפי הענין, על הסכמתו לכך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יתמנה למנהל עזבון אלא מי שהודיע לבית המשפט או לרשם לעניני ירושה, לפי הענין, על הסכמתו לכך.

81הוראות המורישתיקונים: תשנ״ח

קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עזבונו, ימנה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, אותו אדם כמנהל עזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי או שבית המשפט או הרשם לעניני ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עזבונו, ימנה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, אותו אדם כמנהל עזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי או שבית המשפט או הרשם לעניני ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו.

81אהליכים בבית המשפטתיקונים: תשנ״ח

נתמנה מנהל עזבון לפי סעיף 78(ב) או לפי סעיף 81, יימשכו ההליכים לפי פרק זה בבית המשפט.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתמנה מנהל עזבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ב)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}}, יימשכו ההליכים לפי {{ח:פנימי|פרק 6|פרק זה}} בבית המשפט.

82תפקידים

מנהל עזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העזבון, לנהל את העזבון, לסלק את חובות העזבון, לחלק את יתרת העזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקוימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקויימת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל עזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העזבון, לנהל את העזבון, לסלק את חובות העזבון, לחלק את יתרת העזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקוימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקויימת.

83הוראות בית־משפט

בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיזמת עצמו, לתת למנהל עזבון הוראות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיזמת עצמו, לתת למנהל עזבון הוראות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידיו.

84פרטת עזבוןתיקונים: תשמ״ה, תשפ״ג

(א)בהקדם האפשרי ולא יאוחר מששים יום לאחר מינויו או במועד אחר – אם קיבל לכך את הסכמת היורשים, יגיש מנהל העזבון ליורשים פרטה של נכסי העזבון ושל חובותיו ויאמת בתצהיר שלפי מיטב ידיעתו הפרטה שלמה.
(ב)הוגשה פרטה ולאחר מכן נתגלו נכסים או חובות נוספים, יגיש מנהל העזבון, תוך ארבעה עשר יום מן היום שנתגלו או במועד אחר – אם קיבל לכך את הסכמת היורשים, תוספת פרטה ויאמתה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
(ד)מנהל העיזבון יגיש ליורשים את הפרטה או את תוספת הפרטה, לפי העניין, לאחר שמסר אותה לשם תיעוד בלבד לאפוטרופוס הכללי, ובצירוף אישור על מסירה כאמור.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בהקדם האפשרי ולא יאוחר מששים יום לאחר מינויו או במועד אחר – אם קיבל לכך את הסכמת היורשים, יגיש מנהל העזבון ליורשים פרטה של נכסי העזבון ושל חובותיו ויאמת בתצהיר שלפי מיטב ידיעתו הפרטה שלמה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה פרטה ולאחר מכן נתגלו נכסים או חובות נוספים, יגיש מנהל העזבון, תוך ארבעה עשר יום מן היום שנתגלו או במועד אחר – אם קיבל לכך את הסכמת היורשים, תוספת פרטה ויאמתה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מנהל העיזבון יגיש ליורשים את הפרטה או את תוספת הפרטה, לפי העניין, לאחר שמסר אותה לשם תיעוד בלבד לאפוטרופוס הכללי, ובצירוף אישור על מסירה כאמור.

85שומהתיקונים: תשמ״ה, תשפ״ג

בית המשפט רשאי להורות –
(1)שמנהל העזבון יגיש ליורשים, במועד שקבע, שומת נכסי העזבון ערוכה לתאריך שקבע בית המשפט;
(2)שהשומה האמורה תיערך על ידי שמאי או על ידי אדם אחר שקבע בית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להורות –
{{ח:תת|(1)}} שמנהל העזבון יגיש ליורשים, במועד שקבע, שומת נכסי העזבון ערוכה לתאריך שקבע בית המשפט;
{{ח:תת|(2)}} שהשומה האמורה תיערך על ידי שמאי או על ידי אדם אחר שקבע בית המשפט.

85אהשקעת כספיםתיקונים: תשל״ו־2

כספי העזבון שאינם דרושים לצרכי הנהלתו השוטפים, חייב מנהל העזבון להחזיקם או להשקיעם כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת פירות; שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות דרכים להשקעת כספי עזבון, שיהיו חובה על מנהל עזבון.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הירושה (דרכים להשקעת כספי עיזבון), התש״ס–2000.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כספי העזבון שאינם דרושים לצרכי הנהלתו השוטפים, חייב מנהל העזבון להחזיקם או להשקיעם כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת פירות; שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות דרכים להשקעת כספי עזבון, שיהיו חובה על מנהל עזבון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הירושה (דרכים להשקעת כספי עיזבון)|תקנות הירושה (דרכים להשקעת כספי עיזבון), התש״ס–2000}}.}}

86חשבונות ודיווח ליורשיםתיקונים: תשמ״ה, תשפ״ג

(א)מנהל עיזבון חייב, בכל ענייני העיזבון, לנהל חשבונות ולהגיש ליורשים דין וחשבון כפי שקבע השר לפי סעיף קטן (ב) וכן למסור להם ידיעות מלאות על פי דרישתם; דין וחשבון לפי סעיף קטן זה יוגש ליורשים אחת לשנה לפחות ועם פקיעת משרתו של מנהל העיזבון או במועדים אחרים – אם קיבל לכך את הסכמת היורשים.
(ב)שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע תקנות בעניין ניהול חשבונות ודוחות שעל מנהל עיזבון להגיש ליורשים לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה צורתם והאופן והמועדים של עריכתם והגשתם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל עיזבון חייב, בכל ענייני העיזבון, לנהל חשבונות ולהגיש ליורשים דין וחשבון כפי שקבע השר לפי סעיף קטן (ב) וכן למסור להם ידיעות מלאות על פי דרישתם; דין וחשבון לפי סעיף קטן זה יוגש ליורשים אחת לשנה לפחות ועם פקיעת משרתו של מנהל העיזבון או במועדים אחרים – אם קיבל לכך את הסכמת היורשים.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע תקנות בעניין ניהול חשבונות ודוחות שעל מנהל עיזבון להגיש ליורשים לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה צורתם והאופן והמועדים של עריכתם והגשתם.

87דיווח לאפוטרופוס הכלליתיקונים: תשמ״ה, תשפ״ג

(א)במקרים המנויים בתוספת השנייה וכל עוד מתקיימות הנסיבות המפורטות בהם, יגיש מנהל עיזבון את הפרטה, השומה והדוחות האמורים בסעיפים 84, 85 ו־86, בהתאמה, גם לאפוטרופוס הכללי לשם בדיקתם; שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר אופן בדיקת הפרטה, השומה והדוחות בידי האפוטרופוס הכללי.
(ב)האפוטרופוס הכללי רשאי להאריך את התקופות להגשת הפרטה, השומה והדוחות המוגשים אליו לפי סעיף קטן (א).
↺ פנימיות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הירושה (בדיקת פרטה ודו״חות כספיים של מנהלי עזבונות), התשמ״ט–1988.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במקרים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} וכל עוד מתקיימות הנסיבות המפורטות בהם, יגיש מנהל עיזבון את הפרטה, השומה והדוחות האמורים {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיפים 84}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}} {{ח:פנימי|סעיף 86|ו־86}}, בהתאמה, גם לאפוטרופוס הכללי לשם בדיקתם; שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר אופן בדיקת הפרטה, השומה והדוחות בידי האפוטרופוס הכללי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הירושה (בדיקת פרטה ודו"חות כספיים של מנהלי עזבונות)|תקנות הירושה (בדיקת פרטה ודו״חות כספיים של מנהלי עזבונות), התשמ״ט–1988}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} האפוטרופוס הכללי רשאי להאריך את התקופות להגשת הפרטה, השומה והדוחות המוגשים אליו לפי סעיף קטן (א).

88אחריות

מנהל עזבון אחראי לנזק שגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עזבון; בית המשפט רשאי לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, אם פעל בתום לב ונתכוון למילוי תפקידיו; מנהל עזבון אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל עזבון אחראי לנזק שגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עזבון; בית המשפט רשאי לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, אם פעל בתום לב ונתכוון למילוי תפקידיו; מנהל עזבון אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט.

89ערובה

(א)בית המשפט רשאי, לפני מינויו של מנהל עזבון או אחרי כן, לדרוש שמנהל העזבון ישעבד נכסים או יתן ערובה אחרת להבטחת מילוי תפקידיו וחובותיו, ורשאי בית המשפט, בכל עת, לדרוש ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.
(ב)הורה המוריש בצוואתו שמבצע צוואתו או מנהל עזבונו לא יחוייב לתת ערובה, או שציין בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או ינהל עזבונו ולא הורה שעליו לתת ערובה, לא ידרוש בית המשפט ממנהל העזבון שיתן ערובה אלא אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לעשות כן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, לפני מינויו של מנהל עזבון או אחרי כן, לדרוש שמנהל העזבון ישעבד נכסים או יתן ערובה אחרת להבטחת מילוי תפקידיו וחובותיו, ורשאי בית המשפט, בכל עת, לדרוש ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.
{{ח:תת|(ב)}} הורה המוריש בצוואתו שמבצע צוואתו או מנהל עזבונו לא יחוייב לתת ערובה, או שציין בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או ינהל עזבונו ולא הורה שעליו לתת ערובה, לא ידרוש בית המשפט ממנהל העזבון שיתן ערובה אלא אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לעשות כן.

90מימוש הערובהתיקונים: תשפ״ג

ערובה לפי סעיף 89 תינתן לזכות היורשים, והם מוסמכים לפעול למימושה בהתאם להוראות בית המשפט; במקרים המנויים בתוספת השנייה, רשאי האפוטרופוס הכללי, לבקשת יורש אחד או יותר, לייצג את היורשים בכל הנוגע למימוש הערובה אם מצא האפוטרופוס הכללי או בית המשפט כי בנסיבות העניין יש צורך בכך.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}} תינתן לזכות היורשים, והם מוסמכים לפעול למימושה בהתאם להוראות בית המשפט; במקרים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, רשאי האפוטרופוס הכללי, לבקשת יורש אחד או יותר, לייצג את היורשים בכל הנוגע למימוש הערובה אם מצא האפוטרופוס הכללי או בית המשפט כי בנסיבות העניין יש צורך בכך.

91שכרתיקונים: תשנ״ח

בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עזבון שכר לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עזבון שכר לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות.

92פקיעת המשרה

(א)מנהל עזבון רשאי, על ידי הודעה בכתב לבית המשפט, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
(ב)בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לפטר מנהל עזבון אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
(ג)משרתו של מנהל עזבון פוקעת אם אישר בית המשפט שסיים תפקידו ומן היום שנקבע לכך באישור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל עזבון רשאי, על ידי הודעה בכתב לבית המשפט, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לפטר מנהל עזבון אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
{{ח:תת|(ג)}} משרתו של מנהל עזבון פוקעת אם אישר בית המשפט שסיים תפקידו ומן היום שנקבע לכך באישור.

93מנהלים אחדיםתיקונים: תשנ״ח

מינה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה שני מנהלי עזבון או יותר, יחולו ההוראות הבאות, זולת אם הורה בית המשפט אחרת:
(1)מנהלי העזבון חייבים לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות, יפעלו כפי שיחליט בית המשפט;
(2)פעולה של אחד או של אחדים ממנהלי העזבון טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע;
(3)בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד ממנהלי העזבון לפעול על דעת עצמו;
(4)כל מנהל עזבון אחראי לפעולת חבריו זולת אם התנגד לה או לא ידע עליה;
(5)נתפנה מקומו של אחד ממנהלי העזבון או שחדל לפעול, זמנית או לצמיתות, חייבים האחרים להודיע על כך מיד לבית המשפט, והם חייבים ומוסמכים להמשיך בתפקידיהם כל עוד לא הורה בית המשפט אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מינה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה שני מנהלי עזבון או יותר, יחולו ההוראות הבאות, זולת אם הורה בית המשפט אחרת:
{{ח:תת|(1)}} מנהלי העזבון חייבים לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות, יפעלו כפי שיחליט בית המשפט;
{{ח:תת|(2)}} פעולה של אחד או של אחדים ממנהלי העזבון טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע;
{{ח:תת|(3)}} בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד ממנהלי העזבון לפעול על דעת עצמו;
{{ח:תת|(4)}} כל מנהל עזבון אחראי לפעולת חבריו זולת אם התנגד לה או לא ידע עליה;
{{ח:תת|(5)}} נתפנה מקומו של אחד ממנהלי העזבון או שחדל לפעול, זמנית או לצמיתות, חייבים האחרים להודיע על כך מיד לבית המשפט, והם חייבים ומוסמכים להמשיך בתפקידיהם כל עוד לא הורה בית המשפט אחרת.

94הגנת צד שלישי

פעולה של מנהל עזבון הטעונה הסכמה או אישור לפי סעיף 93(2) תהא בת־תוקף גם באין הסכמה או אישור כזה אם נעשתה כלפי אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהיא טעונה הסכמה או אישור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פעולה של מנהל עזבון הטעונה הסכמה או אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(2)}} תהא בת־תוקף גם באין הסכמה או אישור כזה אם נעשתה כלפי אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהיא טעונה הסכמה או אישור.

95הוראות המוריש

נתן המוריש בצוואתו הוראות בענין מן הענינים הנתונים לפי סימן זה לשיקול דעתו של בית המשפט, יפעל בית המשפט בהתאם להוראות אלה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתן המוריש בצוואתו הוראות בענין מן הענינים הנתונים לפי {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ב|סימן זה}} לשיקול דעתו של בית המשפט, יפעל בית המשפט בהתאם להוראות אלה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן.

96האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון

נתמנה האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון, לא יחולו הוראות הסעיפים 80, 84 עד 91.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתמנה האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|הסעיפים 80}}, {{ח:פנימי|סעיף 84|84 עד 91}}.
סימן ג׳: ניהול העזבון על ידי מנהל עזבון

97סמכויות מנהל העזבון

מנהל העזבון מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו; את הפעולות המנויות להלן אין הוא מוסמך לעשות בלי שבית המשפט אישרן תחילה:
(1)העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה;
(2)השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה;
(3)פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק;
(4)מתן ערובה;
(5)כל פעולה אחרת שקבע אותה בית המשפט, בצו המינוי או לאחר מכן, כטעונת אישור כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל העזבון מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו; את הפעולות המנויות להלן אין הוא מוסמך לעשות בלי שבית המשפט אישרן תחילה:
{{ח:תת|(1)}} העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה;
{{ח:תת|(2)}} השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה;
{{ח:תת|(3)}} פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק;
{{ח:תת|(4)}} מתן ערובה;
{{ח:תת|(5)}} כל פעולה אחרת שקבע אותה בית המשפט, בצו המינוי או לאחר מכן, כטעונת אישור כאמור.

98כינוס נכסי העזבון

מנהל העזבון רשאי לדרוש שנכסי העזבון יימסרו לו ושחובות שהגיעו למוריש יסולקו לו, וידו בזה כיד המוריש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל העזבון רשאי לדרוש שנכסי העזבון יימסרו לו ושחובות שהגיעו למוריש יסולקו לו, וידו בזה כיד המוריש.

99הזמנת נושים

(א)מנהל העזבון חייב להזמין את נושי המוריש להודיע לו בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.
(ב)בית המשפט רשאי לפטור את מנהל העזבון מן החובה להזמין את הנושים, אם ראה שבנסיבות הענין אין הצדקה להזמינם.
(ג)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת מנהל העזבון לסלק חובות העזבון שעליהם נודע לו בדרך כל שהיא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל העזבון חייב להזמין את נושי המוריש להודיע לו בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לפטור את מנהל העזבון מן החובה להזמין את הנושים, אם ראה שבנסיבות הענין אין הצדקה להזמינם.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת מנהל העזבון לסלק חובות העזבון שעליהם נודע לו בדרך כל שהיא.

100במה מסלקים חובות העזבון

(א)לסילוקם של חובות העזבון ישתמש מנהל העזבון בראש ובראשונה בכספים הנמצאים בעזבון.
(ב)במידה שסילוק החובות מצריך מימוש של נכסי עזבון, יציע אותם מנהל העזבון תחילה ליורשים ויתן להם שהות סבירה לרכשם במחיר שאינו נופל ממחיר השוק.
(ג)ציווה המוריש נכס מסויים לפלוני, לא ימומש אותו נכס כל עוד אפשר לסלק חובות העזבון מתוך נכסי עזבון אחרים.
(ד)בית המשפט רשאי לתת למנהל העזבון הוראות שונות מהוראות סעיף זה, ורשאי הוא להורות לו שמכירתם של נכסי עזבון תהיה בדרך שנכסים כאלה נמכרים בהוצאה לפועל או בדרך אחרת שיקבע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לסילוקם של חובות העזבון ישתמש מנהל העזבון בראש ובראשונה בכספים הנמצאים בעזבון.
{{ח:תת|(ב)}} במידה שסילוק החובות מצריך מימוש של נכסי עזבון, יציע אותם מנהל העזבון תחילה ליורשים ויתן להם שהות סבירה לרכשם במחיר שאינו נופל ממחיר השוק.
{{ח:תת|(ג)}} ציווה המוריש נכס מסויים לפלוני, לא ימומש אותו נכס כל עוד אפשר לסלק חובות העזבון מתוך נכסי עזבון אחרים.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי לתת למנהל העזבון הוראות שונות מהוראות סעיף זה, ורשאי הוא להורות לו שמכירתם של נכסי עזבון תהיה בדרך שנכסים כאלה נמכרים בהוצאה לפועל או בדרך אחרת שיקבע.

101חובות מובטחים

חוב מחובות המוריש שהיה מובטח ערב מותו, אין הוראות חוק זה פוגעות בגבייתו מתוך הבטוחה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוב מחובות המוריש שהיה מובטח ערב מותו, אין הוראות חוק זה פוגעות בגבייתו מתוך הבטוחה.

102חובות בעתיד וחובות על תנאי

חוב מחובות המוריש שלא הגיע זמן פרעונו וחוב על תנאי רשאי בית המשפט, אם ראה סיבה לכך, להורות שיובטח או שיסולק כפי שיקבע, אף לפני זמן הפרעון או בטרם התקיים התנאי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוב מחובות המוריש שלא הגיע זמן פרעונו וחוב על תנאי רשאי בית המשפט, אם ראה סיבה לכך, להורות שיובטח או שיסולק כפי שיקבע, אף לפני זמן הפרעון או בטרם התקיים התנאי.

103הוצאות ניהול העזבון

הוצאות ניהול העזבון, לרבות שכרו של מנהל העזבון, יחולו על העזבון אם לא הורה בית המשפט שיחולו, כולן או מקצתן, על צד אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוצאות ניהול העזבון, לרבות שכרו של מנהל העזבון, יחולו על העזבון אם לא הורה בית המשפט שיחולו, כולן או מקצתן, על צד אחר.

104סדר עדיפות בין חובות העזבוןתיקונים: תשל״ג

(א)הסכומים הבאים (בחוק זה – חובות העזבון) יסולקו לפי סדר עדיפות זה:
(1)ההוצאות הכרוכות בהלווית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו, לפי הנהוג באותן נסיבות;
(2)ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל ניהול העזבון במידה שהן חלות על העזבון;
(3)החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא נתבטלו במותו (בחוק זה – חובות המוריש) לרבות המגיע לאשתו על פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר;
(4)המגיע לבן־זוגו של המוריש על פי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור בפסקה (3), והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל״ג–1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק.
(ב)חובות העזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי יחס הסכומים שלהם.
(ג)עדיפותם של מסים ותשלומי חובה אחרים תהיה בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם.
(ד)חובות העזבון עדיפים על מזונות מן העזבון.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל״ג–1973 → חוק יחסי ממון בין בני זוג
  • באותו חוק → חוק יחסי ממון בין בני זוג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הבאים (בחוק זה – חובות העזבון) יסולקו לפי סדר עדיפות זה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוצאות הכרוכות בהלווית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו, לפי הנהוג באותן נסיבות;
{{ח:תתת|(2)}} ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל ניהול העזבון במידה שהן חלות על העזבון;
{{ח:תתת|(3)}} החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא נתבטלו במותו (בחוק זה – חובות המוריש) לרבות המגיע לאשתו על פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר;
{{ח:תתת|(4)}} המגיע לבן־זוגו של המוריש על פי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור בפסקה (3), והמגיע לבן זוג לפי {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג|חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל״ג–1973}}, או לפי הסכם ממון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג|באותו חוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} חובות העזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי יחס הסכומים שלהם.
{{ח:תת|(ג)}} עדיפותם של מסים ותשלומי חובה אחרים תהיה בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם.
{{ח:תת|(ד)}} חובות העזבון עדיפים על מזונות מן העזבון.

105בירורם וסילוקם של חובות

(א)היה מקום להניח שיהיה בעזבון כדי סילוק כל חובות העזבון, רשאי מנהל העזבון לסלק חובות גם לפני גמר בירורם של שאר החובות.
(ב)קיים חשש שלא יהיה בעזבון כדי סילוק כל חובות העזבון, לא יסלק מנהל העזבון אלא חובות שבית המשפט התיר סילוקם, במלואם, בחלקים או בשיעורים, הכל כפי שהורה בית המשפט.
(ג)לענין סעיף זה ”חובות העזבון“ – גם מזונות מן העזבון במשמע.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
,
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה מקום להניח שיהיה בעזבון כדי סילוק כל חובות העזבון, רשאי מנהל העזבון לסלק חובות גם לפני גמר בירורם של שאר החובות.
{{ח:תת|(ב)}} קיים חשש שלא יהיה בעזבון כדי סילוק כל חובות העזבון, לא יסלק מנהל העזבון אלא חובות שבית המשפט התיר סילוקם, במלואם, בחלקים או בשיעורים, הכל כפי שהורה בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה{{ח:הערה|,}} ”חובות העזבון“ – גם מזונות מן העזבון במשמע.

106פשיטת רגל של העזבון

התברר שאין בעזבון כדי סילוקם של כל חובות העזבון, חייב מנהל העזבון להגיש בקשה למתן צו ניהול העזבון בפשיטת רגל לפי דיני פשיטת רגל, אם לא ציווה בית המשפט על דרך אחרת של חיסול העזבון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התברר שאין בעזבון כדי סילוקם של כל חובות העזבון, חייב מנהל העזבון להגיש בקשה למתן צו ניהול העזבון בפשיטת רגל לפי דיני פשיטת רגל, אם לא ציווה בית המשפט על דרך אחרת של חיסול העזבון.
סימן ד׳: חלוקת העזבון על ידי מנהל עזבון

107מועד החלוקה

(א)אחרי סילוקם של חובות העזבון ושל המזונות מן העזבון תחולק יתרת העזבון בין היורשים.
(ב)אין לחלק את יתרת העזבון כל עוד לא עברה התקופה שנקבעה בהזמנת הנושים; ואין לחלקה כל עוד לא נקבעו הזכויות התלויות, לפי סעיף 3(ב), בלידתו של אדם.
(ג)בית המשפט רשאי, אם ראה שהעזבון מאפשר זאת, להתיר חלוקת מקצת העזבון עוד לפני סילוק חובות העזבון והמזונות מן העזבון ולפני תום המועדים לפי סעיף קטן (ב).
(ד)הורה המוריש בצוואתו בדבר מועד מאוחר יותר לחלוקת העזבון, ינהגו לפי הוראות הצוואה, אם לא הורה בית המשפט לשנות את מועד החלוקה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אחרי סילוקם של חובות העזבון ושל המזונות מן העזבון תחולק יתרת העזבון בין היורשים.
{{ח:תת|(ב)}} אין לחלק את יתרת העזבון כל עוד לא עברה התקופה שנקבעה בהזמנת הנושים; ואין לחלקה כל עוד לא נקבעו הזכויות התלויות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}, בלידתו של אדם.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי, אם ראה שהעזבון מאפשר זאת, להתיר חלוקת מקצת העזבון עוד לפני סילוק חובות העזבון והמזונות מן העזבון ולפני תום המועדים לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} הורה המוריש בצוואתו בדבר מועד מאוחר יותר לחלוקת העזבון, ינהגו לפי הוראות הצוואה, אם לא הורה בית המשפט לשנות את מועד החלוקה.

108מגורים וכלכלה לזמן מעבר

(א)מי שערב מות המוריש היה גר עמו בדירתו, בין שהמוריש היה בעל הדירה ובין ששכר אותה, רשאי להוסיף ולגור בה שלושה חדשים, ואם היה יורש – ששה חדשים לאחר מות המוריש, ורשאי הוא להשתמש, אותה תקופה, במטלטלי משק הבית המשותף במידה שהשתמש בהם ערב מות המוריש.
(ב)מי שערב מות המוריש היה גר עמו ואותו זמן היתה כלכלתו על המוריש, רשאי לקבל כלכלתו מן העזבון חודש ימים לאחר מות המוריש.
(ג)אין בזכויות לפי סעיף זה כדי לחייב אדם כלפי העזבון או לגרוע מחלקו של יורש בעזבון; ואין בהן כדי להוסיף על הוראות החוקים להגנת הדייר או לגרוע מהן, או לגרוע מהוראות סעיף 115.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שערב מות המוריש היה גר עמו בדירתו, בין שהמוריש היה בעל הדירה ובין ששכר אותה, רשאי להוסיף ולגור בה שלושה חדשים, ואם היה יורש – ששה חדשים לאחר מות המוריש, ורשאי הוא להשתמש, אותה תקופה, במטלטלי משק הבית המשותף במידה שהשתמש בהם ערב מות המוריש.
{{ח:תת|(ב)}} מי שערב מות המוריש היה גר עמו ואותו זמן היתה כלכלתו על המוריש, רשאי לקבל כלכלתו מן העזבון חודש ימים לאחר מות המוריש.
{{ח:תת|(ג)}} אין בזכויות לפי סעיף זה כדי לחייב אדם כלפי העזבון או לגרוע מחלקו של יורש בעזבון; ואין בהן כדי להוסיף על הוראות החוקים להגנת הדייר או לגרוע מהן, או לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115}}.

109נושא החלוקה

(א)נכסי העזבון יחולקו בין היורשים לפי שוויים בזמן החלוקה.
(ב)שבח הנכסים, פירותיהם וכל מה שבא במקום הנכסים ממות המוריש עד לחלוקת העזבון – של העזבון הם, והוא הדין לגבי פחת הנכסים ולגבי תשלומים המוטלים עליהם.
(ג)לא היה בעזבון, אחרי סילוקם של חובות העזבון ושל המזונות מן העזבון, כדי כל המנות, יופחתו המנות לפי יחס שוויין במות המצווה, זולת אם היתה בצוואתו הוראה אחרת לענין זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נכסי העזבון יחולקו בין היורשים לפי שוויים בזמן החלוקה.
{{ח:תת|(ב)}} שבח הנכסים, פירותיהם וכל מה שבא במקום הנכסים ממות המוריש עד לחלוקת העזבון – של העזבון הם, והוא הדין לגבי פחת הנכסים ולגבי תשלומים המוטלים עליהם.
{{ח:תת|(ג)}} לא היה בעזבון, אחרי סילוקם של חובות העזבון ושל המזונות מן העזבון, כדי כל המנות, יופחתו המנות לפי יחס שוויין במות המצווה, זולת אם היתה בצוואתו הוראה אחרת לענין זה.

110חלוקה על פי הסכם

(א)נכסי העזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט.
(ב)מנהל העזבון יציע ליורשים תכנית לחלוקת הנכסים וינסה להביאם לידי הסכמה.
(ג)נעדר אחד היורשים ולא היה מיוצג כדין, יבוא אישורו של בית המשפט במקום הסכמתו.
(ד)מתחלקים נכסי העזבון על פי הסכם בין היורשים, לא יחולו הוראות הסעיפים 112 עד 117.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נכסי העזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל העזבון יציע ליורשים תכנית לחלוקת הנכסים וינסה להביאם לידי הסכמה.
{{ח:תת|(ג)}} נעדר אחד היורשים ולא היה מיוצג כדין, יבוא אישורו של בית המשפט במקום הסכמתו.
{{ח:תת|(ד)}} מתחלקים נכסי העזבון על פי הסכם בין היורשים, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112|הסעיפים 112 עד 117}}.

111חלוקה על פי צו בית־המשפט

(א)באין הסכם בין היורשים יחולקו נכסי העזבון ביניהם על פי צו בית המשפט.
(ב)מנהל העזבון יביא לפני בית המשפט תכנית לחלוקת הנכסים.
(ג)הורה המוריש בצוואתו כיצד יחולקו נכסי העזבון בין היורשים, ינהג בית המשפט לפי הוראות הצוואה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן; באין הוראות כאלה בצוואת המוריש, ינהג בית המשפט לפי הכללים שבסעיפים 112 עד 117.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} באין הסכם בין היורשים יחולקו נכסי העזבון ביניהם על פי צו בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל העזבון יביא לפני בית המשפט תכנית לחלוקת הנכסים.
{{ח:תת|(ג)}} הורה המוריש בצוואתו כיצד יחולקו נכסי העזבון בין היורשים, ינהג בית המשפט לפי הוראות הצוואה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן; באין הוראות כאלה בצוואת המוריש, ינהג בית המשפט לפי הכללים {{ח:פנימי|סעיף 112|שבסעיפים 112 עד 117}}.

112חלוקת נכס כנגד נכס

נכסי העזבון יחולקו בין היורשים ככל האפשר בעין, בשים לב לתועלת שנכס פלוני עשוי להביא ליורש פלוני ולערך הרגשי שיש לנכס פלוני לגבי יורש פלוני.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכסי העזבון יחולקו בין היורשים ככל האפשר בעין, בשים לב לתועלת שנכס פלוני עשוי להביא ליורש פלוני ולערך הרגשי שיש לנכס פלוני לגבי יורש פלוני.

113נכסים שאינם ניתנים לחלוקה

(א)נכס שאינו ניתן לחלוקה ונכס שעל ידי חלוקה היה מאבד שיעור ניכר מערכו, לרבות יחידה בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, ולמעט משק חקלאי שסעיף 114 חל עליו – יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק; הסכום שהציע אותו יורש ייזקף על חשבון המגיע לו מן העזבון, ואם עלה על המגיע כאמור, ישלם היורש את הסכום העודף.
(ב)לא הסכים אף יורש אחד לרכוש את הנכס כאמור בסעיף קטן (א), יימכר הנכס ודמי המכר יחולקו.
(ג)בית המשפט רשאי להורות שהמכירה תהיה בדרך שנכסים כאלה נמכרים בהוצאה לפועל או בדרך אחרת שיקבע, ורשאי הוא לקבוע את תנאי התשלום לפי סעיף קטן (א) ותנאי תשלום דמי המכר לפי סעיף קטן (ב).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נכס שאינו ניתן לחלוקה ונכס שעל ידי חלוקה היה מאבד שיעור ניכר מערכו, לרבות יחידה בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, ולמעט משק חקלאי {{ח:פנימי|סעיף 114|שסעיף 114}} חל עליו – יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק; הסכום שהציע אותו יורש ייזקף על חשבון המגיע לו מן העזבון, ואם עלה על המגיע כאמור, ישלם היורש את הסכום העודף.
{{ח:תת|(ב)}} לא הסכים אף יורש אחד לרכוש את הנכס כאמור בסעיף קטן (א), יימכר הנכס ודמי המכר יחולקו.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי להורות שהמכירה תהיה בדרך שנכסים כאלה נמכרים בהוצאה לפועל או בדרך אחרת שיקבע, ורשאי הוא לקבוע את תנאי התשלום לפי סעיף קטן (א) ותנאי תשלום דמי המכר לפי סעיף קטן (ב).

114משק חקלאי

(א)משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון.
(ב)באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו – יחליט בית המשפט לפי הנסיבות.
(ג)היו שני יורשים או יותר, ובהם בן־זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי – בן־זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.
(ד)היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון.
{{ח:תת|(ב)}} באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו – יחליט בית המשפט לפי הנסיבות.
{{ח:תת|(ג)}} היו שני יורשים או יותר, ובהם בן־זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי – בן־זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.
{{ח:תת|(ד)}} היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור.

115דירת המגוריםתיקונים: תשל״ו־2

(א)דירה שהמוריש היה ערב מותו בעלה וגר בה, רשאים בן־זוגו, ילדיו והוריו שהיו גרים בה אותה שעה עם המוריש, להוסיף ולגור בה כשוכרי היורשים שבחלקם נפלה הדירה; דמי השכירות, תקופתה ותנאיה ייקבעו בהסכם בין הנשארים בדירה לבין אותם היורשים, ובאין הסכם ביניהם – על־ידי בית המשפט.
(ב)בית המשפט רשאי לקבוע, לפי בקשת היורשים האמורים:
(1)שיוסיפו לגור בדירה רק אלה שאין להם דירה אחרת למגורים;
(2)שהנשארים בדירה יוסיפו לגור רק בחלק מן הדירה, ובלבד שחלק זה יכלול את המטבח וחדרי־השירות, אם ישנם.
(ג)הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו גם על דירה ששכר המוריש לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים וגר בה ערב מותו והשכירות לא נתבטלה במותו; והוא, על אף האמור לענין זה בחוזה השכירות.
(ד)דירה שהמוריש שכר לתקופה קצרה יותר וגר בה ערב מותו, זכות השכירות בה על פי חוזה שאינה מתבטלת במות המוריש ואינה זכות לפי חוקי הגנת הדייר, תימסר לבן־זוגו, לילדיו ולהוריו שהיו גרים באותה דירה עם המוריש ערב מותו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דירה שהמוריש היה ערב מותו בעלה וגר בה, רשאים בן־זוגו, ילדיו והוריו שהיו גרים בה אותה שעה עם המוריש, להוסיף ולגור בה כשוכרי היורשים שבחלקם נפלה הדירה; דמי השכירות, תקופתה ותנאיה ייקבעו בהסכם בין הנשארים בדירה לבין אותם היורשים, ובאין הסכם ביניהם – על־ידי בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לקבוע, לפי בקשת היורשים האמורים:
{{ח:תתת|(1)}} שיוסיפו לגור בדירה רק אלה שאין להם דירה אחרת למגורים;
{{ח:תתת|(2)}} שהנשארים בדירה יוסיפו לגור רק בחלק מן הדירה, ובלבד שחלק זה יכלול את המטבח וחדרי־השירות, אם ישנם.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו גם על דירה ששכר המוריש לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים וגר בה ערב מותו והשכירות לא נתבטלה במותו; והוא, על אף האמור לענין זה בחוזה השכירות.
{{ח:תת|(ד)}} דירה שהמוריש שכר לתקופה קצרה יותר וגר בה ערב מותו, זכות השכירות בה על פי חוזה שאינה מתבטלת במות המוריש ואינה זכות לפי חוקי הגנת הדייר, תימסר לבן־זוגו, לילדיו ולהוריו שהיו גרים באותה דירה עם המוריש ערב מותו.

116חלוקה על־פי הגרלה

נכסים שלא ניתן לנהוג בהם לפי הסעיפים 112 עד 115 יחולקו בין היורשים על פי גורל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכסים שלא ניתן לנהוג בהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|הסעיפים 112 עד 115}} יחולקו בין היורשים על פי גורל.

117תיאום הזכויות של יורשים אחדים

(א)מקום שהוראות סימן זה נותנות זכות לאחד היורשים, גם יורשים אחדים במשמע אם הסכימו להשתמש באותה זכות במשותף.
(ב)רצו יורשים אחדים להשתמש באותה זכות כל אחד בפני עצמו, יכריע ביניהם בית המשפט.
(ג)אין למסור נכס אחד ליורשים אחדים בלי הסכמתם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מקום שהוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ד|סימן זה}} נותנות זכות לאחד היורשים, גם יורשים אחדים במשמע אם הסכימו להשתמש באותה זכות במשותף.
{{ח:תת|(ב)}} רצו יורשים אחדים להשתמש באותה זכות כל אחד בפני עצמו, יכריע ביניהם בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} אין למסור נכס אחד ליורשים אחדים בלי הסכמתם.

118פרטת חלוקה

(א)מנהל העזבון יגיש לבית המשפט, תוך שלושים יום לאחר חלוקת העזבון, פרטה של חלוקת העזבון ויאמת בתצהיר את שלמות הפרטה.
(ב)הפרטה תציין את הנכסים שכל אחד מן היורשים קיבל מן העזבון ותכלול שומת שוויים של נכסים אלה בזמן החלוקה, אם לא ויתרו היורשים על השומה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל העזבון יגיש לבית המשפט, תוך שלושים יום לאחר חלוקת העזבון, פרטה של חלוקת העזבון ויאמת בתצהיר את שלמות הפרטה.
{{ח:תת|(ב)}} הפרטה תציין את הנכסים שכל אחד מן היורשים קיבל מן העזבון ותכלול שומת שוויים של נכסים אלה בזמן החלוקה, אם לא ויתרו היורשים על השומה.

119חלוקה נוספת

חולק העזבון ולאחר מכן נתגלו נכסי עזבון נוספים, יחולקו אף הם לפי הוראות סימן זה, אך אין לחזור ולחלק את אשר חולק אלא בהסכמת הנוגעים בדבר או במידה שנראה לבית המשפט שהחלוקה הקודמת היתה נעשית אחרת אילו הנכסים הנוספים היו ידועים אותו זמן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חולק העזבון ולאחר מכן נתגלו נכסי עזבון נוספים, יחולקו אף הם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ד|סימן זה}}, אך אין לחזור ולחלק את אשר חולק אלא בהסכמת הנוגעים בדבר או במידה שנראה לבית המשפט שהחלוקה הקודמת היתה נעשית אחרת אילו הנכסים הנוספים היו ידועים אותו זמן.

120תיקון חלוקה

(א)חולק העזבון, אם על פי הסכם בין היורשים ואם על פי צו בית המשפט, ולאחר מכן נודעו עובדות המראות ששומת נכס מנכסי העזבון היתה מוטעית ביותר מששית, או שתוקן או בוטל צו הירושה או צו הקיום שעל יסודם נעשתה החלוקה, חייבים אלה שקיבלו יותר מחלקם להחזיר את היתרה לאלה שקיבלו פחות מחלקם, ובלבד שמי שקיבל מנכסי העזבון בתום לב אינו חייב להחזיר אלא מה שנשאר בידו.
(ב)באין הסכמה בין הצדדים יקבע בית המשפט, לפי הנסיבות, אם ההחזרה תהיה בעין או בכסף.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חולק העזבון, אם על פי הסכם בין היורשים ואם על פי צו בית המשפט, ולאחר מכן נודעו עובדות המראות ששומת נכס מנכסי העזבון היתה מוטעית ביותר מששית, או שתוקן או בוטל צו הירושה או צו הקיום שעל יסודם נעשתה החלוקה, חייבים אלה שקיבלו יותר מחלקם להחזיר את היתרה לאלה שקיבלו פחות מחלקם, ובלבד שמי שקיבל מנכסי העזבון בתום לב אינו חייב להחזיר אלא מה שנשאר בידו.
{{ח:תת|(ב)}} באין הסכמה בין הצדדים יקבע בית המשפט, לפי הנסיבות, אם ההחזרה תהיה בעין או בכסף.
סימן ה׳: ניהול העזבון וחלוקתו על ידי היורשים

121הוראה כללית

(א)נתמנה מנהל עזבון, אין היורשים רשאים לעשות בעזבון, אלא ברשות מנהל העזבון או בית המשפט.
(ב)לא נתמנה מנהל עזבון, ינוהל ויחולק העזבון על ידי היורשים לפי הוראות סימן זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נתמנה מנהל עזבון, אין היורשים רשאים לעשות בעזבון, אלא ברשות מנהל העזבון או בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} לא נתמנה מנהל עזבון, ינוהל ויחולק העזבון על ידי היורשים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ה|סימן זה}}.

122יורשים אחדיםתיקונים: תשל״ו־2

(א)בניהול העזבון חייבים היורשים לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות יפעלו כפי שיחליט בית המשפט.
(ב)פעולה של אחד או אחדים מן היורשים טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע. בתובענה של אחד היורשים או נגד אחד היורשים יכול שהאישור יינתן על־ידי בית המשפט הדן בתובענה.
(ג)בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מן היורשים לפעול על דעת עצמו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בניהול העזבון חייבים היורשים לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות יפעלו כפי שיחליט בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} פעולה של אחד או אחדים מן היורשים טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע. בתובענה של אחד היורשים או נגד אחד היורשים יכול שהאישור יינתן על־ידי בית המשפט הדן בתובענה.
{{ח:תת|(ג)}} בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מן היורשים לפעול על דעת עצמו.

123הזמנת נושים

(א)היורשים רשאים להזמין את נושי המוריש להודיע להם בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.
(ב)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת היורשים לסלק חובות העזבון שעליהם נודע להם בדרך כל שהיא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היורשים רשאים להזמין את נושי המוריש להודיע להם בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת היורשים לסלק חובות העזבון שעליהם נודע להם בדרך כל שהיא.

124סילוק חובות

על סילוק חובות העזבון על ידי היורשים יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסעיפים 100 עד 106.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על סילוק חובות העזבון על ידי היורשים יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 100|הסעיפים 100 עד 106}}.

125חלוקת העזבון

על חלוקת העזבון בין היורשים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות הסעיפים 107 עד 120; הגשת פרטת חלוקה כאמור בסעיף 118 תהא רשות בידי היורשים, כולם או מקצתם.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על חלוקת העזבון בין היורשים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 107|הסעיפים 107 עד 120}}; הגשת פרטת חלוקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 118|בסעיף 118}} תהא רשות בידי היורשים, כולם או מקצתם.
סימן ה׳1: הליך חלופי לסילוק חובות מכספי העיזבון בלא מינוי מנהל עיזבון ושלא בידי היורשים

125אהגדרות – סימן ה׳1תיקונים: תשע״ח־2, תשפ״ג

בסימן זה –
”הליך חלופי לסילוק חוב חלוט מכספי העיזבון“ – הליך לגביית חוב חלוט מכספי העיזבון לפי הוראות סימן זה;
”חוב חלוט“ – חיוב שהגיע מועד פירעונו וטרם שולם, והמועד להגשת ערעור לגביו חלף ולא הוגש ערעור או שהוגש ערעור ונדחה בהחלטה סופית שאינה ניתנת עוד לערעור או שניתן לגביו פסק דין חלוט; בהגדרה זו, ”ערעור“ – לרבות ערר או השגה, לפי העניין;
”הממונה על הגבייה“ – כהגדרתו בפקודת המסים (גבייה), ולעניין המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות – מנהל המרכז או עובד המרכז שהמנהל הסמיכו לעניין סימן זה;
”הסכום המרבי“ – 20,000 שקלים חדשים או סכום אחר שנקבע לפי הוראות סעיף 125יא;
”פקודת פשיטת הרגל“ – פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980;
”רשות“ – גוף שהוא נושה של מוריש, המנוי בתוספת הראשונה, לרבות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות;
”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, שהגיש הודעה בדבר הימצאו של נכס בידיו כאמור בסעיף 7א(1) או (2) לפקודת המסים (גבייה), לגבי נכס של מוריש.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת המסים (גבייה) → פקודת המסים (גבייה)
  • פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980 → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
  • בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (רישוי)
  • בסעיף 7א(1) או (2) לפקודת המסים (גבייה) → פקודת המסים (גבייה) #סעיף 7א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ה1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך חלופי לסילוק חוב חלוט מכספי העיזבון“ – הליך לגביית חוב חלוט מכספי העיזבון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ה1|סימן זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב חלוט“ – חיוב שהגיע מועד פירעונו וטרם שולם, והמועד להגשת ערעור לגביו חלף ולא הוגש ערעור או שהוגש ערעור ונדחה בהחלטה סופית שאינה ניתנת עוד לערעור או שניתן לגביו פסק דין חלוט; בהגדרה זו, ”ערעור“ – לרבות ערר או השגה, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הגבייה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|בפקודת המסים (גבייה)}}, ולעניין המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות – מנהל המרכז או עובד המרכז שהמנהל הסמיכו לעניין {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ה1|סימן זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום המרבי“ – 20,000 שקלים חדשים או סכום אחר שנקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125יא|סעיף 125יא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת פשיטת הרגל“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות“ – גוף שהוא נושה של מוריש, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לרבות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, שהגיש הודעה בדבר הימצאו של נכס בידיו כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 7א|בסעיף 7א(1) או (2) לפקודת המסים (גבייה)}}, לגבי נכס של מוריש.

125בהעברת כספי עיזבון לרשות בהתאם לפנייה לגביית חובתיקונים: תשע״ח־2

על אף האמור בסעיף 104 כפי שהוחל בסעיף 124, קיבל תאגיד בנקאי פנייה מרשות לגביית חוב כאמור בסעיף 125ג, יעביר לרשות בהתאם לפנייה סכום מכספי העיזבון המוחזקים בידיו שלא יעלה על הסכום המרבי, והכול בהתאם להוראות סימן זה.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 124|בסעיף 124}}, קיבל תאגיד בנקאי פנייה מרשות לגביית חוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125ג|בסעיף 125ג}}, יעביר לרשות בהתאם לפנייה סכום מכספי העיזבון המוחזקים בידיו שלא יעלה על הסכום המרבי, והכול בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ה1|סימן זה}}.

125גפנייה לגביית חובתיקונים: תשע״ח־2

(א)הממונה על הגבייה ברשות רשאי לפנות לתאגיד בנקאי שהגיש לאותה רשות הודעה בדבר הימצאו של נכס בידיו כאמור בסעיף 7א(1) או (2) לפקודת המסים (גבייה), לשם גביית חוב חלוט של המוריש מכספי העיזבון (בסימן זה – פנייה לגביית חוב), אם מתקיימים כל אלה:
(1)הממונה על הגבייה בדק ומצא כי מתקיימים כל אלה:
(א)חלפה שנה לפחות מיום פטירת המוריש;
(ב)סך כל החובות החלוטים של המוריש לאותה רשות אינו עולה על הסכום המרבי; לעניין זה יובאו בחשבון כל הסכומים המסולקים לפי סימן זה בידי אותה רשות גם אם סולקו במועדים שונים;
(ג)אין בקשה תלויה ועומדת לצו ירושה או צו קיום צוואה לגבי העיזבון;
(ד)לא ניתן לגבי העיזבון צו ירושה או צו קיום צוואה, לפי העניין, ואם ניתן צו כאמור – חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו והיורשים לא פעלו להזמין את נושי המוריש לפי סעיף 123;
(ה)הרשם לענייני ירושה לא מינה מנהל עיזבון, ולא הוגשה לרשם בקשה למינוי מנהל עיזבון;
(ו)לא ניתן לגבי המוריש צו כינוס כאמור בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל או צו ניהול עיזבון בפשיטת רגל כאמור בסעיף 202 לפקודה האמורה;
(2)לא נמסרה לממונה על הגבייה הודעה על כך שהתמנה מנהל עיזבון בידי בית משפט, על כך שתלויה ועומדת נגד העיזבון, בבית משפט, בקשה למינוי מנהל עיזבון או בקשה לניהול עיזבון בפשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל, או על כך שתלויה ועומדת נגד המוריש בבית משפט בקשת פשיטת רגל לפי אותה פקודה;
(3)חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף 125ה ולא הוגשה התנגדות;
(4)הממונה על הגבייה בדק את התקיימות התנאים שבפסקה (1)(ג) עד (ו) פעם נוספת, שבעה ימים לפני הפנייה לתאגיד הבנקאי, לכל המוקדם;
(5)היועץ המשפטי של הרשות אישר כי קיבל מהממונה על הגבייה ברשות מסמכים המעידים על התקיימות התנאים שבפסקאות (1) עד (4).
(ב)לשם בדיקת התקיימות התנאים שסעיף קטן (א)(1)(ג) עד (ה), יעיין הממונה על הגבייה במרשם הארצי כמשמעותו בסעיף 73ד.
(ג)שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרך שבה תתבצע הפנייה לגביית חוב, בידי רשות, לפי הוראות סימן זה.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 7א(1) או (2) לפקודת המסים (גבייה) → פקודת המסים (גבייה) #סעיף 7א
  • בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 375
  • בסעיף 202 לפקודה האמורה → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #חלק ג פרק י
  • פקודת פשיטת הרגל → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
  • אותה פקודה → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הממונה על הגבייה ברשות רשאי לפנות לתאגיד בנקאי שהגיש לאותה רשות הודעה בדבר הימצאו של נכס בידיו כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 7א|בסעיף 7א(1) או (2) לפקודת המסים (גבייה)}}, לשם גביית חוב חלוט של המוריש מכספי העיזבון ({{ח:פנימי|פרק 6 סימן ה1|בסימן זה}} – פנייה לגביית חוב), אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממונה על הגבייה בדק ומצא כי מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלפה שנה לפחות מיום פטירת המוריש;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך כל החובות החלוטים של המוריש לאותה רשות אינו עולה על הסכום המרבי; לעניין זה יובאו בחשבון כל הסכומים המסולקים לפי {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ה1|סימן זה}} בידי אותה רשות גם אם סולקו במועדים שונים;
{{ח:תתתת|(ג)}} אין בקשה תלויה ועומדת לצו ירושה או צו קיום צוואה לגבי העיזבון;
{{ח:תתתת|(ד)}} לא ניתן לגבי העיזבון צו ירושה או צו קיום צוואה, לפי העניין, ואם ניתן צו כאמור – חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו והיורשים לא פעלו להזמין את נושי המוריש לפי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123}};
{{ח:תתתת|(ה)}} הרשם לענייני ירושה לא מינה מנהל עיזבון, ולא הוגשה לרשם בקשה למינוי מנהל עיזבון;
{{ח:תתתת|(ו)}} לא ניתן לגבי המוריש צו כינוס כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 375|בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל}} או צו ניהול עיזבון בפשיטת רגל כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ג פרק י|בסעיף 202 לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(2)}} לא נמסרה לממונה על הגבייה הודעה על כך שהתמנה מנהל עיזבון בידי בית משפט, על כך שתלויה ועומדת נגד העיזבון, בבית משפט, בקשה למינוי מנהל עיזבון או בקשה לניהול עיזבון בפשיטת רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל}}, או על כך שתלויה ועומדת נגד המוריש בבית משפט בקשת פשיטת רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|אותה פקודה}};
{{ח:תתת|(3)}} חלף המועד להגשת התנגדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125ה|בסעיף 125ה}} ולא הוגשה התנגדות;
{{ח:תתת|(4)}} הממונה על הגבייה בדק את התקיימות התנאים שבפסקה (1)(ג) עד (ו) פעם נוספת, שבעה ימים לפני הפנייה לתאגיד הבנקאי, לכל המוקדם;
{{ח:תתת|(5)}} היועץ המשפטי של הרשות אישר כי קיבל מהממונה על הגבייה ברשות מסמכים המעידים על התקיימות התנאים שבפסקאות (1) עד (4).
{{ח:תת|(ב)}} לשם בדיקת התקיימות התנאים שסעיף קטן (א)(1)(ג) עד (ה), יעיין הממונה על הגבייה במרשם הארצי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 73ד|בסעיף 73ד}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרך שבה תתבצע הפנייה לגביית חוב, בידי רשות, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ה1|סימן זה}}.

125דפרסום ומשלוח הודעה על כוונה לבצע פנייה לגביית חובתיקונים: תשע״ח־2

(א)רשות המבקשת לפנות לתאגיד בנקאי לשם גביית חוב לפי הוראות סעיף 125ג, תנקוט את כל הפעולות שלהלן, לאחר שבדקה את התקיימות התנאים לפנייה לגביית חוב שבסעיף 125ג(א)(1)(א) עד (ו):
(1)תפרסם על חשבונה הודעה על כך בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות;
(2)תשלח הודעה לפי פסקה (1) בדואר רשום לנושים הידועים לה;
(3)תשלח הודעה לפי פסקה (1) בדואר רשום לבן זוגו ולילדיו של המוריש, ואם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה – ליורשים.
(ב)בהודעה לפי סעיף קטן (א) תפרט הרשות את כל אלה:
(1)פרטי זהותו של המוריש כפי שקבע שר המשפטים בתקנות;
(2)הודעה על הכוונה לממש חוב לפי סימן זה לגבי כספי העיזבון המעוקלים בחשבון שמתנהל על שם המוריש אצל התאגיד הבנקאי, והכול כפי שקבע שר המשפטים בתקנות;
(3)זכותו של יורש או נושה של החייב להגיש לממונה על הגבייה ברשות התנגדות לבקשה לפי סעיף 125ה והמועד להגשת ההתנגדות;
(4)פרטי הרשות כפי שקבע שר המשפטים בתקנות.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רשות המבקשת לפנות לתאגיד בנקאי לשם גביית חוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125ג|סעיף 125ג}}, תנקוט את כל הפעולות שלהלן, לאחר שבדקה את התקיימות התנאים לפנייה לגביית חוב {{ח:פנימי|סעיף 125ג|שבסעיף 125ג(א)(1)(א) עד (ו)}}:
{{ח:תתת|(1)}} תפרסם על חשבונה הודעה על כך בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות;
{{ח:תתת|(2)}} תשלח הודעה לפי פסקה (1) בדואר רשום לנושים הידועים לה;
{{ח:תתת|(3)}} תשלח הודעה לפי פסקה (1) בדואר רשום לבן זוגו ולילדיו של המוריש, ואם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה – ליורשים.
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה לפי סעיף קטן (א) תפרט הרשות את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי זהותו של המוריש כפי שקבע שר המשפטים בתקנות;
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על הכוונה לממש חוב לפי {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ה1|סימן זה}} לגבי כספי העיזבון המעוקלים בחשבון שמתנהל על שם המוריש אצל התאגיד הבנקאי, והכול כפי שקבע שר המשפטים בתקנות;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של יורש או נושה של החייב להגיש לממונה על הגבייה ברשות התנגדות לבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 125ה|סעיף 125ה}} והמועד להגשת ההתנגדות;
{{ח:תתת|(4)}} פרטי הרשות כפי שקבע שר המשפטים בתקנות.

125ההתנגדות לגביית חוב חלוט מכספי העיזבוןתיקונים: תשע״ח־2

(א)יורש או נושה רשאי להגיש לממונה על הגבייה ברשות שפרסמה או שלחה הודעה לפי סעיף 125ד התנגדות לגביית חוב חלוט מכספי העיזבון לפי הוראות סימן זה, בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות, בתוך 45 ימים מיום הפרסום או מסירת ההודעה כאמור בסעיף 125ד, לפי העניין (בסעיף זה – התנגדות).
(ב)יורש לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לפי חוק זה לצו ירושה, לצו קיום צוואה או לצו למינוי מנהל עיזבון.
(ג)נושה לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין נגד החייב או שהגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לעיזבון החייב לפי חוק זה.
(ד)הוגשה התנגדות, יפסיק הממונה על הגבייה את ההליך החלופי לסילוק חוב חלוט מכספי העיזבון.
(ה)על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוגשה התנגדות על ידי יורש כאמור באותו סעיף קטן וחלפו שישה חודשים מיום שניתן צו הירושה או צו קיום הצוואה והיורש לא פעל לפי סעיף 123 להזמין את נושי המוריש, רשאית הרשות לפנות לתאגיד הבנקאי בבקשה לגביית חוב אם מתקיימים שאר התנאים שבסעיף 125ג(א).
(ו)הוראות סעיף זה לא יחולו על רשות שסך כל החובות החלוטים של המוריש כלפיה אינו עולה על הסכום המרבי כאמור בסעיף 125ג(א)(1)(ב).
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יורש או נושה רשאי להגיש לממונה על הגבייה ברשות שפרסמה או שלחה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 125ד|סעיף 125ד}} התנגדות לגביית חוב חלוט מכספי העיזבון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ה1|סימן זה}}, בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות, בתוך 45 ימים מיום הפרסום או מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125ד|בסעיף 125ד}}, לפי העניין (בסעיף זה – התנגדות).
{{ח:תת|(ב)}} יורש לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לפי חוק זה לצו ירושה, לצו קיום צוואה או לצו למינוי מנהל עיזבון.
{{ח:תת|(ג)}} נושה לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין נגד החייב או שהגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לעיזבון החייב לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה התנגדות, יפסיק הממונה על הגבייה את ההליך החלופי לסילוק חוב חלוט מכספי העיזבון.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוגשה התנגדות על ידי יורש כאמור באותו סעיף קטן וחלפו שישה חודשים מיום שניתן צו הירושה או צו קיום הצוואה והיורש לא פעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123}} להזמין את נושי המוריש, רשאית הרשות לפנות לתאגיד הבנקאי בבקשה לגביית חוב אם מתקיימים שאר התנאים {{ח:פנימי|סעיף 125ג|שבסעיף 125ג(א)}}.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על רשות שסך כל החובות החלוטים של המוריש כלפיה אינו עולה על הסכום המרבי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125ג|בסעיף 125ג(א)(1)(ב)}}.

125והפסקת הליך חלופי לסילוק חוב חלוט מכספי עיזבוןתיקונים: תשע״ח־2

פרסמה רשות הודעה לפי הוראות סעיף 125ד, ומצא הממונה על הגבייה בהתאם למידע שנמסר לו כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים לפנייה לגביית חוב כאמור בסעיף 125ג(א)(1)(ב) עד (ו) או (2), יחולו הוראות אלה:
(1)אם הממונה על הגבייה טרם פנה לתאגיד הבנקאי לשם גביית החוב – יפסיק הממונה את ההליך החלופי לסילוק חוב חלוט מכספי העיזבון;
(2)אם הממונה על הגבייה פנה לתאגיד הבנקאי לשם גביית החוב – יודיע הממונה לתאגיד הבנקאי על ביטול הפנייה;
(3)קיבל תאגיד בנקאי הודעה על ביטול הפנייה כאמור בפסקה (2), לא יעביר לרשות כספים בהתאם לפנייה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פרסמה רשות הודעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125ד|סעיף 125ד}}, ומצא הממונה על הגבייה בהתאם למידע שנמסר לו כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים לפנייה לגביית חוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125ג|בסעיף 125ג(א)(1)(ב) עד (ו) או (2)}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם הממונה על הגבייה טרם פנה לתאגיד הבנקאי לשם גביית החוב – יפסיק הממונה את ההליך החלופי לסילוק חוב חלוט מכספי העיזבון;
{{ח:תת|(2)}} אם הממונה על הגבייה פנה לתאגיד הבנקאי לשם גביית החוב – יודיע הממונה לתאגיד הבנקאי על ביטול הפנייה;
{{ח:תת|(3)}} קיבל תאגיד בנקאי הודעה על ביטול הפנייה כאמור בפסקה (2), לא יעביר לרשות כספים בהתאם לפנייה.

125זפניות נוספות לגביית חובתיקונים: תשע״ח־2

קיבל תאגיד בנקאי שתי פניות לגביית חוב או יותר, לגבי אותו מוריש, יחולו הוראות אלה:
(1)סך כל החובות שיסולק לפי הוראות סימן זה לא יעלה על 60,000 שקלים חדשים;
(2)עלה סך כל החובות שהתאגיד קיבל פניות לגבייתם לפי הוראות סימן זה על 60,000 שקלים חדשים או על יתרת הסכום בחשבון הבנק, לפי הנמוך, יסולקו החובות לפי הוראות סעיף 125ב על פי יחס סכומיהם;
(3)קיבל תאגיד בנקאי, לאחר שהעביר כספים בהתאם לפנייה לגביית חוב אחת או יותר (בפסקה זו – פניות קודמות), פנייה נוספת לגביית חוב (בפסקה זו – פנייה חדשה), וחלות, בעקבות הפנייה החדשה, הוראות פסקה (2), יעביר התאגיד הבנקאי לרשות, בהתאם לפנייה החדשה, סכום שלא יעלה על ההפרש שבין 60,000 שקלים חדשים או יתרת הסכום בחשבון הבנק, לפי הנמוך, ובין סך הסכומים שהעביר התאגיד הבנקאי בהתאם לפניות הקודמות.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קיבל תאגיד בנקאי שתי פניות לגביית חוב או יותר, לגבי אותו מוריש, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סך כל החובות שיסולק לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ה1|סימן זה}} לא יעלה על 60,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(2)}} עלה סך כל החובות שהתאגיד קיבל פניות לגבייתם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ה1|סימן זה}} על 60,000 שקלים חדשים או על יתרת הסכום בחשבון הבנק, לפי הנמוך, יסולקו החובות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125ב|סעיף 125ב}} על פי יחס סכומיהם;
{{ח:תת|(3)}} קיבל תאגיד בנקאי, לאחר שהעביר כספים בהתאם לפנייה לגביית חוב אחת או יותר (בפסקה זו – פניות קודמות), פנייה נוספת לגביית חוב (בפסקה זו – פנייה חדשה), וחלות, בעקבות הפנייה החדשה, הוראות פסקה (2), יעביר התאגיד הבנקאי לרשות, בהתאם לפנייה החדשה, סכום שלא יעלה על ההפרש שבין 60,000 שקלים חדשים או יתרת הסכום בחשבון הבנק, לפי הנמוך, ובין סך הסכומים שהעביר התאגיד הבנקאי בהתאם לפניות הקודמות.

125חהשבהתיקונים: תשע״ח־2, תשפ״ד־2

סולק לרשות חוב חלוט לפי הוראות סימן זה, ומצא בית המשפט, לבקשת נושה, יורש או מנהל העיזבון, כי על הרשות להשיב את הכספים שקיבלה בהתאם לפנייה לגביית חוב, כולם או חלקם, לרבות בשל סדר העדיפויות בסילוק חובות העיזבון כאמור בסעיף 104, תשיב הרשות את הכספים שקיבלה, כולם או חלקם, למי שיורה בית המשפט וכפי שיורה, בתוספת ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, מיום קבלת הכספים כאמור עד יום ההשבה, ויחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 → חוק פסיקת ריבית והצמדה
  • החוק האמור → חוק פסיקת ריבית והצמדה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סולק לרשות חוב חלוט לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ה1|סימן זה}}, ומצא בית המשפט, לבקשת נושה, יורש או מנהל העיזבון, כי על הרשות להשיב את הכספים שקיבלה בהתאם לפנייה לגביית חוב, כולם או חלקם, לרבות בשל סדר העדיפויות בסילוק חובות העיזבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104}}, תשיב הרשות את הכספים שקיבלה, כולם או חלקם, למי שיורה בית המשפט וכפי שיורה, בתוספת ריבית שקלית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, מיום קבלת הכספים כאמור עד יום ההשבה, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

125טפטור מאחריותתיקונים: תשע״ח־2

התאגיד הבנקאי לא יישא באחריות אזרחית אם פעל בהתאם להוראות סימן זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התאגיד הבנקאי לא יישא באחריות אזרחית אם פעל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ה1|סימן זה}}.

125יתחולת הוראות מפקודת המסים (גבייה)תיקונים: תשע״ח־2

ההוראות לפי סעיף 7ב לפקודת המסים (גבייה) לעניין צו עיקול או צו מסירה, ובכלל זה ההוראות לעניין מתן צו כאמור והחובה למסור מעוקל בהתאם לצו, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין פנייה לגביית חוב בידי הממונה על הגבייה והעברת כספי עיזבון לרשות בידי התאגיד הבנקאי לפי פנייה כאמור, בהתאם להוראות סימן זה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 7ב לפקודת המסים (גבייה) → פקודת המסים (גבייה) #סעיף 7ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 7ב|סעיף 7ב לפקודת המסים (גבייה)}} לעניין צו עיקול או צו מסירה, ובכלל זה ההוראות לעניין מתן צו כאמור והחובה למסור מעוקל בהתאם לצו, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין פנייה לגביית חוב בידי הממונה על הגבייה והעברת כספי עיזבון לרשות בידי התאגיד הבנקאי לפי פנייה כאמור, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ה1|סימן זה}}.

125יאשינוי הסכום המרביתיקונים: תשע״ח־2

שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את הסכום המרבי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את הסכום המרבי.

125יבשמירת דיניםתיקונים: תשע״ח־2

אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מהוראות פקודת פשיטת הרגל.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת פשיטת הרגל → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ה1|סימן זה}} כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל}}.
סימן ו׳: אחריות היורשים לחובות העזבון

126אחריות בנכסי העזבון

עד לחלוקת העזבון אין היורשים אחראים לחובות העזבון אלא בנכסי העזבון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עד לחלוקת העזבון אין היורשים אחראים לחובות העזבון אלא בנכסי העזבון.

127אחריות כדי מה שקיבל

(א)חולק העזבון אחרי שהוזמנו הנושים לפי סעיף 99 או לפי סעיף 123 ואחרי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אין יורש אחראי לחובות שלא סולקו אלא אם הוכח שידע עליהם בזמן החלוקה ועד כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון.
(ב)פרטת החלוקה לפי סעיף 118 או לפי סעיף 125 תהיה ראיה לכאורה למה שכל יורש קיבל מן העזבון, ואם היתה כלולה בה שומה – גם לשוויו.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חולק העזבון אחרי שהוזמנו הנושים לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123}} ואחרי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אין יורש אחראי לחובות שלא סולקו אלא אם הוכח שידע עליהם בזמן החלוקה ועד כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון.
{{ח:תת|(ב)}} פרטת החלוקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}} תהיה ראיה לכאורה למה שכל יורש קיבל מן העזבון, ואם היתה כלולה בה שומה – גם לשוויו.

128אחריות כדי כל העזבון

(א)חולק העזבון בלי שהוזמנו הנושים ובלי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אחראי כל יורש לחובות שלא סולקו כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה; אולם אם הוכיח שלא ידע על חוב פלוני בזמן החלוקה, יהיה אחראי לו רק כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון.
(ב)הוכחת שוויו של העזבון או של מה שיורש קיבל מן העזבון – על היורש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חולק העזבון בלי שהוזמנו הנושים ובלי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אחראי כל יורש לחובות שלא סולקו כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה; אולם אם הוכיח שלא ידע על חוב פלוני בזמן החלוקה, יהיה אחראי לו רק כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון.
{{ח:תת|(ב)}} הוכחת שוויו של העזבון או של מה שיורש קיבל מן העזבון – על היורש.

129אחריות במקרים מיוחדים

על אף האמור בסעיפים 127 ו־128 –
(1)יורש שהעלים מנכסי העזבון ומנע בכך סילוקם של חובות, אחראי לכל החובות שלא סולקו כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה;
(2)יורש שהעלים קיומו של חוב או הכשיל בדרך אחרת את סילוקו, אחראי לאותו חוב כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 127|בסעיפים 127}} {{ח:פנימי|סעיף 128|ו־128}} –
{{ח:תת|(1)}} יורש שהעלים מנכסי העזבון ומנע בכך סילוקם של חובות, אחראי לכל החובות שלא סולקו כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה;
{{ח:תת|(2)}} יורש שהעלים קיומו של חוב או הכשיל בדרך אחרת את סילוקו, אחראי לאותו חוב כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה.

130דין העברה ושעבוד של חלק בעזבון

(א)יורש שהעביר או ששיעבד את חלקו בעזבון שטרם חולק, כאמור בסעיף 7, אין הדבר פוגע באחריותו לחובות העזבון.
(ב)מקבל ההעברה אחראי, כערב לאותו יורש, לחובות העזבון שלא סולקו לפני חלוקתו כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ומקבל השעבוד – כדי מה שקיבל תוך מימוש השעבוד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יורש שהעביר או ששיעבד את חלקו בעזבון שטרם חולק, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, אין הדבר פוגע באחריותו לחובות העזבון.
{{ח:תת|(ב)}} מקבל ההעברה אחראי, כערב לאותו יורש, לחובות העזבון שלא סולקו לפני חלוקתו כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ומקבל השעבוד – כדי מה שקיבל תוך מימוש השעבוד.

131אחריות של הזוכה במנה

(א)הזוכה במנה אינו אחראי, על אף האמור בסעיפים 127 עד 130, לחובות העזבון שלא סולקו לפני חלוקתו, אלא כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ונושה אינו רשאי לגבות ממנו כל עוד הוא יכול לגבות מיורש שאינו זוכה במנה.
(ב)הזוכה במנה אינו אחראי למנותיהם של זוכים אחרים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הזוכה במנה אינו אחראי, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 127|בסעיפים 127 עד 130}}, לחובות העזבון שלא סולקו לפני חלוקתו, אלא כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ונושה אינו רשאי לגבות ממנו כל עוד הוא יכול לגבות מיורש שאינו זוכה במנה.
{{ח:תת|(ב)}} הזוכה במנה אינו אחראי למנותיהם של זוכים אחרים.

132אחריות לחוב כולו או לחלק ממנו

(א)נושה שיורש אחראי לחובו לפי הוראות סימן זה, רשאי לתבוע ממנו את מלוא תביעתו במידה שאינה עולה על היקף אחריותו של היורש, ובלבד שהודיע על תביעתו תוך התקופה שנקבעה בהזמנה לפי סעיף 99 או סעיף 123, אם היתה הזמנה כזאת.
(ב)נושה שלא הודיע על תביעתו תוך התקופה שנקבעה בהזמנה לפי סעיף 99 או סעיף 123, ואין לו הצדקה לאי־הודעתו, אינו רשאי לתבוע מיורש אלא חלק יחסי מתביעתו כיחס חלקו של אותו יורש בעזבון כולו, ותוך שנתיים מתום אותה תקופה.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נושה שיורש אחראי לחובו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ו|סימן זה}}, רשאי לתבוע ממנו את מלוא תביעתו במידה שאינה עולה על היקף אחריותו של היורש, ובלבד שהודיע על תביעתו תוך התקופה שנקבעה בהזמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}} או {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123}}, אם היתה הזמנה כזאת.
{{ח:תת|(ב)}} נושה שלא הודיע על תביעתו תוך התקופה שנקבעה בהזמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}} או {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123}}, ואין לו הצדקה לאי־הודעתו, אינו רשאי לתבוע מיורש אלא חלק יחסי מתביעתו כיחס חלקו של אותו יורש בעזבון כולו, ותוך שנתיים מתום אותה תקופה.

133פטור מאחריות

מי שאחראי לחובות העזבון לפי הוראות סימן זה, רשאי בית־המשפט לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, אם נהג לגבי חובות העזבון בתום לב ומה שקיבל מהעזבון הוא מועט או שיש סיבה מיוחדת אחרת המצדיקה פטור זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שאחראי לחובות העזבון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ו|סימן זה}}, רשאי בית־המשפט לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, אם נהג לגבי חובות העזבון בתום לב ומה שקיבל מהעזבון הוא מועט או שיש סיבה מיוחדת אחרת המצדיקה פטור זה.

134חלוקת נטל החובות בין היורשים לבין עצמם

(א)היורשים בינם לבין עצמם נושאים בחובות העזבון לפי יחס חלקיהם בעזבון, זולת אם הורה המוריש בצוואתו על חלוקה אחרת של נטל החובות, ובלבד שלא ישא יורש בחובות העזבון בסכום העולה על אחריותו לנושים.
(ב)יורש שסילק לנושה יותר מכפי שמוטל עליו בינו לבין היורשים האחרים, רשאי לדרוש מן האחרים החזרת היתרה במידה שסילקו פחות מכפי שמוטל עליהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היורשים בינם לבין עצמם נושאים בחובות העזבון לפי יחס חלקיהם בעזבון, זולת אם הורה המוריש בצוואתו על חלוקה אחרת של נטל החובות, ובלבד שלא ישא יורש בחובות העזבון בסכום העולה על אחריותו לנושים.
{{ח:תת|(ב)}} יורש שסילק לנושה יותר מכפי שמוטל עליו בינו לבין היורשים האחרים, רשאי לדרוש מן האחרים החזרת היתרה במידה שסילקו פחות מכפי שמוטל עליהם.
פרק שביעי: משפט בין־לאומי פרטי

135הגדרהתיקונים: תשע״ו

בפרק זה ”מושב“ של אדם – המקום בו נמצא מרכז חייו; קטין, פסול־דין ואדם שמונה לו אפוטרופוס, חזקה עליו שמושבו הוא במקום מושבו של נציגו כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962, כל עוד לא הוכח שמרכז חייו נמצא במקום אחר.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
,
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962 → חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 7|בפרק זה}}{{ח:הערה|,}} ”מושב“ של אדם – המקום בו נמצא מרכז חייו; קטין, פסול־דין ואדם שמונה לו אפוטרופוס, חזקה עליו שמושבו הוא במקום מושבו של נציגו כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962}}, כל עוד לא הוכח שמרכז חייו נמצא במקום אחר.

136סמכות בתי־המשפט הישראליים

בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל.

137ברירת הדין

על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו, חוץ מן האמור בסעיפים 138 עד 140.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו, חוץ מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 138|בסעיפים 138 עד 140}}.

138דין נכסים מסויימים

נכסים העוברים בירושה לפי דין מקום המצאם בלבד, יחול על ירושתם אותו דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכסים העוברים בירושה לפי דין מקום המצאם בלבד, יחול על ירושתם אותו דין.

139כשרות לצוות

על הכשרות לצוות יחול דין מושבו של המצווה בשעת עשיית הצוואה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על הכשרות לצוות יחול דין מושבו של המצווה בשעת עשיית הצוואה.

140צורת הצוואהתיקונים: תשל״ו־2

(א)צוואה כשרה מבחינת צורתה אם היא כשרה לפי הדין הישראלי, לפי דין מקום עשייתה, לפי דין מקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל או לפי דין אזרחותו של המצווה בשעת עשייתה או בשעת מותו, ובמידה שהצוואה נוגעת למקרקעין – גם לפי דין מקום הימצאם.
(ב)לענין החלתו של דין זר לפי סעיף זה יראו את הכשרות הדרושה למצווה או לעדי הצוואה כענין שבצורה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} צוואה כשרה מבחינת צורתה אם היא כשרה לפי הדין הישראלי, לפי דין מקום עשייתה, לפי דין מקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל או לפי דין אזרחותו של המצווה בשעת עשייתה או בשעת מותו, ובמידה שהצוואה נוגעת למקרקעין – גם לפי דין מקום הימצאם.
{{ח:תת|(ב)}} לענין החלתו של דין זר לפי סעיף זה יראו את הכשרות הדרושה למצווה או לעדי הצוואה כענין שבצורה.

141מיון מונחים

לענין קביעת הסמכות והדין לפי הסעיפים 136 עד 140 תהיה לכל מונח המשמעות שיש לו בדין הישראלי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין קביעת הסמכות והדין לפי {{ח:פנימי|סעיף 136|הסעיפים 136 עד 140}} תהיה לכל מונח המשמעות שיש לו בדין הישראלי.

142דין־חוץ המפנה אל דין אחר

על אף האמור בחוק זה, כשחל הדין של מדינה פלונית ואותו דין מפנה אל דין־חוץ, אין נזקקים להפנייה, אלא יחול הדין הפנימי של אותה מדינה; אולם כשהדין של אותה מדינה מפנה אל הדין הישראלי, נזקקים להפנייה ויחול הדין הפנימי הישראלי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה, כשחל הדין של מדינה פלונית ואותו דין מפנה אל דין־חוץ, אין נזקקים להפנייה, אלא יחול הדין הפנימי של אותה מדינה; אולם כשהדין של אותה מדינה מפנה אל הדין הישראלי, נזקקים להפנייה ויחול הדין הפנימי הישראלי.

143דין־חוץ שאין נזקקים לותיקונים: תשנ״ח־2

על אף האמור בחוק זה, כשחל דין־חוץ, אין נזקקים לו במידה שהוא מפלה מטעמי גזע, דת, מין או לאום או סותר תקנת הציבור בישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה, כשחל דין־חוץ, אין נזקקים לו במידה שהוא מפלה מטעמי גזע, דת, מין או לאום או סותר תקנת הציבור בישראל.

144סייג לתחולת דין־חוץ

על אף האמור בחוק זה, דין־חוץ המקנה זכויות ירושה על פי דין למי שאיננו קרוב למוריש קרבת דם או קרבה של נישואין, חיתון או אימוץ, אין נזקקים לו אלא במידה שאותו דין־חוץ מכיר בזכויות ירושה כאמור המוקנות בדין הישראלי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה, דין־חוץ המקנה זכויות ירושה על פי דין למי שאיננו קרוב למוריש קרבת דם או קרבה של נישואין, חיתון או אימוץ, אין נזקקים לו אלא במידה שאותו דין־חוץ מכיר בזכויות ירושה כאמור המוקנות בדין הישראלי.
פרק שמיני: הוראות שונות

145דין יורש יחיד

לא היה למוריש אלא יורש אחד, יהיו הוראות חוק זה בענין חלק בעזבון חלות על העזבון כולו, והוראות חוק זה בענין חלוקת העזבון – על מיזוגם של נכסי העזבון עם נכסי היורש היחיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא היה למוריש אלא יורש אחד, יהיו הוראות חוק זה בענין חלק בעזבון חלות על העזבון כולו, והוראות חוק זה בענין חלוקת העזבון – על מיזוגם של נכסי העזבון עם נכסי היורש היחיד.

146ירושה במקרים מסויימים

אדם שבמותו היה נשוי ליותר מאשה אחת, מה שמגיע לבן־זוג בירושה על פי דין יחולק בין אלמנותיו בשווה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אדם שבמותו היה נשוי ליותר מאשה אחת, מה שמגיע לבן־זוג בירושה על פי דין יחולק בין אלמנותיו בשווה.

147דין תשלומים על פי ביטוח וכו׳

סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון.

148שמירת דיני משפחה

חוק זה אינו בא לפגוע ביחסי־ממון בין איש לאשתו או בזכויות הנובעות מקשר האישות; אולם על זכויות ירושה ועל זכויות למזונות מן העזבון לא יחול אלא חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה אינו בא לפגוע ביחסי־ממון בין איש לאשתו או בזכויות הנובעות מקשר האישות; אולם על זכויות ירושה ועל זכויות למזונות מן העזבון לא יחול אלא חוק זה.

149ביטול ”מירי“

לענין ירושה בטלים הדינים המיוחדים הנוגעים למקרקעין מסוג ”מירי“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין ירושה בטלים הדינים המיוחדים הנוגעים למקרקעין מסוג ”מירי“.

150עצמאות החוק

בעניני ירושה לא יחול סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ־ישראל, 1922–1947.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ־ישראל, 1922–1947 → דבר המלך במועצתו לארץ-ישראל #סעיף 46
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעניני ירושה לא יחול {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצתו לארץ-ישראל#סעיף 46|סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ־ישראל, 1922–1947}}.

151בית המשפט המוסמךתיקונים: תשנ״ה, תשנ״ח

בית המשפט המוסמך לפי חוק זה הוא בית המשפט לעניני משפחה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט המוסמך לפי חוק זה הוא בית המשפט לעניני משפחה.

151אערעור על החלטת רשם לעניני ירושהתיקונים: תשנ״ח

הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשם לעניני ירושה רשאי לערער עליה לפני בית המשפט המוסמך לפי סעיף 151, שידון בערעור בשופט אחד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשם לעניני ירושה רשאי לערער עליה לפני בית המשפט המוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151}}, שידון בערעור בשופט אחד.

152תיקונים: תשנ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

153הצדדים לדיון

בכל ענין המסור לפי חוק זה לבית המשפט, רשאי לפנות אליו כל מי שמעונין בדבר; כן רשאי היועץ המשפטי לממשלה או בא־כוחו, אם הוא סבור שיש בדבר ענין לציבור, לפתוח בכל הליך משפטי לפי חוק זה, לרבות ערעור, ולהתייצב ולטעון בכל הליך כזה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל ענין המסור לפי חוק זה לבית המשפט, רשאי לפנות אליו כל מי שמעונין בדבר; כן רשאי היועץ המשפטי לממשלה או בא־כוחו, אם הוא סבור שיש בדבר ענין לציבור, לפתוח בכל הליך משפטי לפי חוק זה, לרבות ערעור, ולהתייצב ולטעון בכל הליך כזה.

154אפוטרופסות לעניני ירושה

יורש או זכאי למזונות מן העזבון שלדעת בית המשפט נבצר ממנו לשמור בעצמו או על ידי נציגו על זכויותיו בעזבון, רשאי בית־המשפט, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיזמת עצמו, למנות לו אפוטרופוס לשמירת זכויותיו בעזבון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יורש או זכאי למזונות מן העזבון שלדעת בית המשפט נבצר ממנו לשמור בעצמו או על ידי נציגו על זכויותיו בעזבון, רשאי בית־המשפט, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיזמת עצמו, למנות לו אפוטרופוס לשמירת זכויותיו בעזבון.

155שיפוט בתי־דין דתייםתיקונים: תשמ״א, תשנ״ח

(א)על אף האמור בסעיפים 66(א) ו־151 מוסמך בית הדין הדתי שהיה לו שיפוט בעניני המעמד האישי של המוריש, לתת צו ירושה וצו קיום צוואה ולקבוע זכויות למזונות מן העזבון, אם כל הצדדים הנוגעים בדבר לפי חוק זה הביעו בכתב הסכמתם לכך.
(א1)נתן בית הדין צו ירושה או צו קיום צוואה לפי סעיף זה, יועבר העתק הצו לרשם לעניני ירושה לשם רישום לפי סעיף 73ד.
(ב)היה בין הצדדים הנוגעים בדבר לפי חוק זה קטין, פסול דין או נעדר שאין לו אפוטרופוס, רשאי בית הדין הדתי למנות לו אפוטרופוס לענין מתן הסכמה לשיפוט בית הדין הדתי ולעניין ייצוגו לפניו.
(ג)בענין שהובא בפני בית דין דתי בהתאם לסעיף קטן (א) מוסמך בית הדין הדתי, על אף האמור בסעיף 148, לנהוג לפי הדין הדתי הנוהג בו, ובלבד שאם היה בין הצדדים קטין או מי שהוכרז פסול־דין, לא יהיו זכויות הירושה שלו, אם על פי דין ואם על פי צוואה, וזכויותיו למזונות מן העזבון פחותות ממה שהיו לפי חוק זה.
(ד)בענין שהובא לפני בית דין דתי בהתאם לסעיף קטן (א), מוסמך בית הדין הדתי גם למנות מנהל עזבון ולחלק נכסי העזבון, ויחולו סימנים א׳ עד ה׳ לפרק השישי, למעט סעיפים 105 ו־106, ובכל מקום בסימנים אלה שמדובר בבית המשפט יראו כאילו מדובר בבית דין דתי.
(ה)סעיף קטן (א) אינו בא לפגוע בסעיף 4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי״ג–1953.
(ו)בסעיף זה ”בית דין דתי“ – בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין של עדה נוצרית ובית דין דרוזי.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 8📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
,
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי״ג–1953 → חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) #סעיף 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיפים 66(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 151|ו־151}} מוסמך בית הדין הדתי שהיה לו שיפוט בעניני המעמד האישי של המוריש, לתת צו ירושה וצו קיום צוואה ולקבוע זכויות למזונות מן העזבון, אם כל הצדדים הנוגעים בדבר לפי חוק זה הביעו בכתב הסכמתם לכך.
{{ח:תת|(א1)}} נתן בית הדין צו ירושה או צו קיום צוואה לפי סעיף זה, יועבר העתק הצו לרשם לעניני ירושה לשם רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 73ד|סעיף 73ד}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה בין הצדדים הנוגעים בדבר לפי חוק זה קטין, פסול דין או נעדר שאין לו אפוטרופוס, רשאי בית הדין הדתי למנות לו אפוטרופוס לענין מתן הסכמה לשיפוט בית הדין הדתי ולעניין ייצוגו לפניו.
{{ח:תת|(ג)}} בענין שהובא בפני בית דין דתי בהתאם לסעיף קטן (א) מוסמך בית הדין הדתי, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 148|בסעיף 148}}, לנהוג לפי הדין הדתי הנוהג בו, ובלבד שאם היה בין הצדדים קטין או מי שהוכרז פסול־דין, לא יהיו זכויות הירושה שלו, אם על פי דין ואם על פי צוואה, וזכויותיו למזונות מן העזבון פחותות ממה שהיו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} בענין שהובא לפני בית דין דתי בהתאם לסעיף קטן (א), מוסמך בית הדין הדתי גם למנות מנהל עזבון ולחלק נכסי העזבון, ויחולו {{ח:פנימי|פרק 6 סימן א|סימנים א׳ עד ה׳ לפרק השישי}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיפים 105}} {{ח:פנימי|סעיף 106|ו־106}}, ובכל מקום {{ח:פנימי|פרק 6 סימן א|בסימנים אלה}} שמדובר בבית המשפט יראו כאילו מדובר בבית דין דתי.
{{ח:תת|(ה)}} סעיף קטן (א) אינו בא לפגוע {{ח:חיצוני|חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי״ג–1953}}.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה{{ח:הערה|,}} ”בית דין דתי“ – בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין של עדה נוצרית ובית דין דרוזי.

156ביטולים

(א)בטלים –
(1)סעיפים 877 עד 880, 1570, 1571, 1594 פסוק שני, 1595 עד 1605 למג׳לה;
(2)פקודת הירושה;
(3)
(ב)
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק שיווי זכויות האשה, תשי״א–1951.
הנוסח שולב בדבר המלך במועצתו לארץ־ישראל, 1922–1947.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בטלים –
{{ח:תתת|(1)}} סעיפים 877 עד 880, 1570, 1571, 1594 פסוק שני, 1595 עד 1605 למג׳לה;
{{ח:תתת|(2)}} פקודת הירושה;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שיווי זכויות האשה|בחוק שיווי זכויות האשה, תשי״א–1951}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצתו לארץ-ישראל|בדבר המלך במועצתו לארץ־ישראל, 1922–1947}}.}}

157הוראות מעברתיקונים: תשל״ו

מי שמת לפני תחילתו של חוק זה, יחול על ירושתו הדין שעמד בתקפו ערב תחילתו של חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שמת לפני תחילתו של חוק זה, יחול על ירושתו הדין שעמד בתקפו ערב תחילתו של חוק זה.

158דין צוואות קודמות

(א)צוואה שנעשתה לפני תחילתו של חוק זה והמצווה מת אחרי תחילתו –
(1)כשרה, מבחינת צורתה ומבחינת תכנה, אם היתה כשרה ערב תחילתו של חוק זה או לפי הוראות חוק זה;
(2)אין לפסלה בשל דבר שאיננו עילה לביטול צוואה לפי חוק זה.
(ב)מי שעשה צוואה לפני תחילתו של חוק זה רשאי לבטלה, אחרי תחילתו, לפי הוראות חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} צוואה שנעשתה לפני תחילתו של חוק זה והמצווה מת אחרי תחילתו –
{{ח:תתת|(1)}} כשרה, מבחינת צורתה ומבחינת תכנה, אם היתה כשרה ערב תחילתו של חוק זה או לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} אין לפסלה בשל דבר שאיננו עילה לביטול צוואה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה צוואה לפני תחילתו של חוק זה רשאי לבטלה, אחרי תחילתו, לפי הוראות חוק זה.

159הליכים תלויים

הליכים בעניני ירושה שהתחילו לפני תחילתו של חוק זה, יימשכו כאילו לא היה חוק זה בתקפו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הליכים בעניני ירושה שהתחילו לפני תחילתו של חוק זה, יימשכו כאילו לא היה חוק זה בתקפו.

160ביצוע ותקנות ושינוי התוספת הראשונה והתוספת השנייהתיקונים: תשנ״ח, תשע״ח־2, תשפ״ג

(א)שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, וכן בענינים אלה:
(1)עשיית צוואה בפני רשות בחוץ לארץ והפקדת צוואה בחוץ לארץ;
(2)רישום מרכזי של צוואות שנעשו בפני רשות ושל צוואות שהופקדו;
(3)מתן הודעה אישית למעונינים נוסף על הודעה ברבים; מתן הודעה אישית או הודעה ברבים במקרים נוספים על אלה המפורטים בחוק זה; הודעות ברבים, ובכלל זה צורתן של הודעות ברבים ודרכי פרסומן, לרבות מועדי פרסומן, בארץ ובחוץ לארץ;
(4)חשבונות שעל מנהלי־עזבון לנהלם;
(5)סדרי הדין;
(6)מועדים שבסדרי דין, לרבות מועדים לענין בקשה שהוגשה לבית דין דתי;
(7)אגרות, שכר והוצאות.
(ב)תקנות לפי פסקאות (6) ו־(7) של סעיף קטן (א) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ג)שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה; הוראות סימן ה׳1 בפרק השישי יחולו על רשויות המנויות בתוספת הראשונה שלוש שנים מיום שנקבעו בחוק זה או לפיו, בתוספת הראשונה, ושר המשפטים רשאי להאריך בדרך האמורה את התקופה, לעניין רשות מסוימת, לתקופה אחת נוספת של שלוש שנים.
(ד)שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו את התוספת השנייה.
↺ פנימיות: 5📝 הערות: 5
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הירושה, התשנ״ח–1998.
פורסמו תקנות הירושה (בדיקת פרטה ודו״חות כספיים של מנהלי עזבונות), התשמ״ט–1988.
פורסמו תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ״ח–1998.
פורסמו תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים), התשנ״ט–1999.
פורסמו תקנות הירושה (דרכים להשקעת כספי עיזבון), התש״ס–2000.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, וכן בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עשיית צוואה בפני רשות בחוץ לארץ והפקדת צוואה בחוץ לארץ;
{{ח:תתת|(2)}} רישום מרכזי של צוואות שנעשו בפני רשות ושל צוואות שהופקדו;
{{ח:תתת|(3)}} מתן הודעה אישית למעונינים נוסף על הודעה ברבים; מתן הודעה אישית או הודעה ברבים במקרים נוספים על אלה המפורטים בחוק זה; הודעות ברבים, ובכלל זה צורתן של הודעות ברבים ודרכי פרסומן, לרבות מועדי פרסומן, בארץ ובחוץ לארץ;
{{ח:תתת|(4)}} חשבונות שעל מנהלי־עזבון לנהלם;
{{ח:תתת|(5)}} סדרי הדין;
{{ח:תתת|(6)}} מועדים שבסדרי דין, לרבות מועדים לענין בקשה שהוגשה לבית דין דתי;
{{ח:תתת|(7)}} אגרות, שכר והוצאות.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי פסקאות (6) ו־(7) של סעיף קטן (א) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}; הוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ה1|סימן ה׳1 בפרק השישי}} יחולו על רשויות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} שלוש שנים מיום שנקבעו בחוק זה או לפיו, {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ושר המשפטים רשאי להאריך בדרך האמורה את התקופה, לעניין רשות מסוימת, לתקופה אחת נוספת של שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הירושה|תקנות הירושה, התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הירושה (בדיקת פרטה ודו"חות כספיים של מנהלי עזבונות)|תקנות הירושה (בדיקת פרטה ודו״חות כספיים של מנהלי עזבונות), התשמ״ט–1988}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה)|תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים)|תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הירושה (דרכים להשקעת כספי עיזבון)|תקנות הירושה (דרכים להשקעת כספי עיזבון), התש״ס–2000}}.}}

161תחילה

תחילתו של חוק זה, תשעה חדשים מיום פרסומו ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה, תשעה חדשים מיום פרסומו ברשומות.
תוספת ראשונה

(1)

רשות המסים בישראל;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות המסים בישראל;

(2)

המוסד לביטוח לאומי;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי;

(3)

רשות מקומית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות מקומית.
תוספת שנייה
מקרים שבהם חלה חובת דיווח של מנהל עיזבון לאפוטרופוס הכללי

(1)

היה בין היורשים אחד מאלה:
(א)נעדר;
(ב)מי שאינו יכול דרך קבע או דרך ארעי לדאוג לענייניו, כולם או חלקם, ובלבד שאין גורם המוסמך על פי דין לדאוג לענייניו;
(ג)קטין שיש לו אפוטרופוס שאינו אחד מהוריו;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה בין היורשים אחד מאלה:
{{ח:תת|(א)}} נעדר;
{{ח:תת|(ב)}} מי שאינו יכול דרך קבע או דרך ארעי לדאוג לענייניו, כולם או חלקם, ובלבד שאין גורם המוסמך על פי דין לדאוג לענייניו;
{{ח:תת|(ג)}} קטין שיש לו אפוטרופוס שאינו אחד מהוריו;

(2)

הייתה בצוואה הוראה על הקמת הקדש ציבורי או המייעדת את נכסי העיזבון, כולם או חלקם, לקידום עניין ציבורי, כאמור בסעיף 26 לחוק הנאמנות, התשל״ט–1979, והכול כל עוד לא נרשם ההקדש הציבורי ולא מונה לו נאמן כאמור באותו חוק;
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 26 לחוק הנאמנות, התשל״ט–1979 → חוק הנאמנות #סעיף 26
  • באותו חוק → חוק הנאמנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הייתה בצוואה הוראה על הקמת הקדש ציבורי או המייעדת את נכסי העיזבון, כולם או חלקם, לקידום עניין ציבורי, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 26|בסעיף 26 לחוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}, והכול כל עוד לא נרשם ההקדש הציבורי ולא מונה לו נאמן כאמור {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|באותו חוק}};

(3)

חלפו שישה חודשים מיום מינוי מנהל עיזבון, טרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, ולא הוגשה התנגדות לבקשה לצו ירושה או צו קיום;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חלפו שישה חודשים מיום מינוי מנהל עיזבון, טרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, ולא הוגשה התנגדות לבקשה לצו ירושה או צו קיום;

(4)

מצא בית המשפט, לבקשת האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו, כי הגשת המסמכים לאפוטרופוס הכללי נדרשת לשם הגנה על זכותו של יורש בהליך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מצא בית המשפט, לבקשת האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו, כי הגשת המסמכים לאפוטרופוס הכללי נדרשת לשם הגנה על זכותו של יורש בהליך.