החקיקה בישראל

חוק החוזים (חלק כללי), תשל״ג–1973 חוק

64
סעיפים
8
פרקים
0
תוספות
0
הגדרות
15
הפניות פנימיות
12
הפניות חיצוניות
3
הערות עריכה
4
תיקונים
היסטוריית תיקונים4 רשומות
ס״ח תשל״ג, 118חוק החוזים (חלק כללי)PDF
תשמ״א, 306חוק הפרשנותPDF
תשע״א, 202תיקון מס׳ 2PDF
תשפ״ו, 212תיקון מס׳ 3PDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק א׳: כריתת החוזה

1כריתת חוזה – כיצד

חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}}.

2הצעה

פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפנייה יכול שתהיה לציבור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפנייה יכול שתהיה לציבור.

3חזרה מן ההצעה

(א)המציע רשאי לחזור בו מן ההצעה בהודעה לניצע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה לניצע לפני שנתן הודעת קיבול.
(ב)קבע המציע שהצעתו היא ללא חזרה, או שקבע מועד לקיבולה, אין הוא רשאי לחזור בו ממנה לאחר שנמסרה לניצע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המציע רשאי לחזור בו מן ההצעה בהודעה לניצע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה לניצע לפני שנתן הודעת קיבול.
{{ח:תת|(ב)}} קבע המציע שהצעתו היא ללא חזרה, או שקבע מועד לקיבולה, אין הוא רשאי לחזור בו ממנה לאחר שנמסרה לניצע.

4פקיעת ההצעה

ההצעה פוקעת –
(1)כשדחה אותה הניצע או עבר המועד לקיבולה;
(2)כשמת המציע או הניצע או כשנעשה אחד מהם פסול־דין או ניתן נגדו צו לקבלת נכסים או צו פירוק, והכל לפני מתן הודעת הקיבול.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ההצעה פוקעת –
{{ח:תת|(1)}} כשדחה אותה הניצע או עבר המועד לקיבולה;
{{ח:תת|(2)}} כשמת המציע או הניצע או כשנעשה אחד מהם פסול־דין או ניתן נגדו צו לקבלת נכסים או צו פירוק, והכל לפני מתן הודעת הקיבול.

5קיבול

הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע והמעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע והמעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה.

6קיבול דרך התנהגות

(א)הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה; ולענין סעיפים 3(א) ו־4(2), התנהגות כאמור דינה כדין מתן הודעת קיבול.
(ב)קביעת המציע שהעדר תגובה מצד הניצע ייחשב לקיבול, אין לה תוקף.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה; ולענין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4(2)}}, התנהגות כאמור דינה כדין מתן הודעת קיבול.
{{ח:תת|(ב)}} קביעת המציע שהעדר תגובה מצד הניצע ייחשב לקיבול, אין לה תוקף.

7חזקת קיבול

הצעה שאין בה אלא כדי לזכות את הניצע, חזקה עליו שקיבל אותה, זולת אם הודיע למציע על התנגדותו תוך זמן סביר לאחר שנודע לו עליה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הצעה שאין בה אלא כדי לזכות את הניצע, חזקה עליו שקיבל אותה, זולת אם הודיע למציע על התנגדותו תוך זמן סביר לאחר שנודע לו עליה.

8מועד הקיבול

(א)אין לקבל הצעה אלא תוך התקופה שנקבעה לכך בהצעה, ובאין תקופה כזאת – תוך זמן סביר.
(ב)נתן הניצע הודעת קיבול בעוד מועד, אך הודעתו נמסרה למציע באיחור מחמת סיבה שאינה תלויה בניצע ולא היתה ידועה לו, נכרת החוזה, זולת אם הודיע המציע לניצע על דחיית הקיבול מיד לאחר שנמסרה לו הודעת הקיבול.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אין לקבל הצעה אלא תוך התקופה שנקבעה לכך בהצעה, ובאין תקופה כזאת – תוך זמן סביר.
{{ח:תת|(ב)}} נתן הניצע הודעת קיבול בעוד מועד, אך הודעתו נמסרה למציע באיחור מחמת סיבה שאינה תלויה בניצע ולא היתה ידועה לו, נכרת החוזה, זולת אם הודיע המציע לניצע על דחיית הקיבול מיד לאחר שנמסרה לו הודעת הקיבול.

9קיבול לאחר פקיעה

קיבול של הצעה לאחר שפקעה, כמוהו כהצעה חדשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קיבול של הצעה לאחר שפקעה, כמוהו כהצעה חדשה.

10חזרה מן הקיבול

הניצע רשאי לחזור בו מן הקיבול בהודעה למציע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה למציע לא לאחר שנמסרה לו הודעת הקיבול או שנודע לו על קיבול בדרך האמורה בסעיף 6(א).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הניצע רשאי לחזור בו מן הקיבול בהודעה למציע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה למציע לא לאחר שנמסרה לו הודעת הקיבול או שנודע לו על קיבול בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)}}.

11קיבול תוך שינוי

קיבול שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי אחר לעומת ההצעה, כמוהו כהצעה חדשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קיבול שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי אחר לעומת ההצעה, כמוהו כהצעה חדשה.

12תום לב במשא ומתן

(א)במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.
(ב)צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום־לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10, 13 ו־14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל״א–1970, יחולו בשינויים המחוייבים.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 10 → חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) #סעיף 10
  • 13 → חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) #סעיף 13
  • ו־14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל״א–1970 → חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) #סעיף 14
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.
{{ח:תת|(ב)}} צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום־לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות {{ח:חיצוני|חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)#סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:חיצוני|חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)#סעיף 13|13}} {{ח:חיצוני|חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)#סעיף 14|ו־14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל״א–1970}}, יחולו בשינויים המחוייבים.
פרק ב׳: ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו

13חוזה למראית עין

חוזה שנכרת למראית עין בלבד – בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על קיום החוזה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוזה שנכרת למראית עין בלבד – בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על קיום החוזה.

14טעות

(א)מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.
(ב)מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה.
(ג)טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן.
(ד)”טעות“, לענין סעיף זה וסעיף 15 – בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה.
{{ח:תת|(ג)}} טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן.
{{ח:תת|(ד)}} ”טעות“, לענין סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 15|וסעיף 15}} – בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה.

15הטעיה

מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, ”הטעיה“ – לרבות אי־גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, ”הטעיה“ – לרבות אי־גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן.

16טעות סופר

נפלה בחוזה טעות סופר או טעות כיוצא בה, יתוקן החוזה לפי אומד דעת הצדדים ואין הטעות עילה לביטול החוזה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נפלה בחוזה טעות סופר או טעות כיוצא בה, יתוקן החוזה לפי אומד דעת הצדדים ואין הטעות עילה לביטול החוזה.

17כפיה

(א)מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה.
(ב)אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין סעיף זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה.
{{ח:תת|(ב)}} אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין סעיף זה.

18עושק

מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה.

19ביטול חלקי

ניתן החוזה להפרדה לחלקים ועילת הביטול נוגעת רק לאחד מחלקיו, ניתן לביטול אותו חלק בלבד; אולם אם יש להניח שהצד הרשאי לבטל לא היה מתקשר בחוזה לולא העילה, רשאי הוא לבטל את החלק האמור או את החוזה כולו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתן החוזה להפרדה לחלקים ועילת הביטול נוגעת רק לאחד מחלקיו, ניתן לביטול אותו חלק בלבד; אולם אם יש להניח שהצד הרשאי לבטל לא היה מתקשר בחוזה לולא העילה, רשאי הוא לבטל את החלק האמור או את החוזה כולו.

20דרך הביטול

ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה – תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה – תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה.

21השבה לאחר ביטול

משבוטל החוזה, חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה, ואם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויו של מה שקיבל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משבוטל החוזה, חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה, ואם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויו של מה שקיבל.

22שמירת תרופות

אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מכל תרופה אחרת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} כדי לגרוע מכל תרופה אחרת.
פרק ג׳: צורת החוזה ותכנו

23צורת חוזה

חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים.

24תכנו של חוזה

תכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו הצדדים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו הצדדים.

25פירוש של חוזהתיקונים: תשמ״א, תשע״א, תשפ״ו

(א)חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו.
(א)
(1)אופן הפרשנות של חוזה והראיות שיהיו קבילות לפירושו יהיו ככל אשר הסכימו הצדדים; לא הסכימו הצדדים על אופן פרשנות החוזה, יפורש החוזה בהתאם ליתר הוראות חוק זה.
(2)חוזה עסקי שלא נקבעו בו הוראות לעניין אופן הפרשנות יפורש בהתאם ללשונו בלבד, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
(א)מלשון החוזה בלבד נובעת תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת;
(ב)מלשון החוזה בלבד עולה סתירה בין הוראות שונות בו.
(3)חוזה שיש לפרשו בהתאם ללשונו בלבד, בין לפי פסקה (1) ובין לפי פסקה (2), שהתקיימו בו הוראות פסקה (2)(א) או (ב), יפורש בהתאם ליתר הוראות חוק זה ובכלל זה פסקה (4).
(4)חוזה שאינו חוזה עסקי, חוזה אחיד אף אם הוסכם בו אחרת, וכן חוזה עבודה או הסכם קיבוצי יפורשו לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין; המשקל היחסי שיינתן ללשון החוזה ולנסיבות העניין יתבסס, בין השאר, על שיקולים אלה:
(א)יחסי הצדדים, ובכלל זה פערי מידע או יחסי אמון מיוחדים ביניהם;
(ב)מידת הפירוט של החוזה;
(ג)הניסיון המקצועי של הצדדים והייצוג המשפטי שהיה להם לעניין עריכת החוזה.
(5)לעניין סעיף קטן זה –
(א)יראו צדדים שאינם מיוצגים על ידי עורך דין לעניין עריכת החוזה כצדדים שלא הסכימו על אופן הפרשנות לפי פסקה (1);
(ב)לא יהיה תוקף להסכמה של הצדדים שנוגדת את הוראת סעיף קטן (ב1).
(ב)חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל.
(ב1)חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו.
(ג)ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים.
(ד)סעיפים 2, 4, 5, 6, 7, 8 ו־10 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981, וסעיף 57ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על פירושו של חוזה, אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם תחולה כאמור.
↗ חיצוניות: 8📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(נוסח לחוזים שנכרתו עד יום 6.1.2026):
(נוסח לחוזים שנכרתו או חודשו החל מיום 7.1.2026):
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 2 → חוק הפרשנות #סעיף 2
  • 4 → חוק הפרשנות #סעיף 4
  • 5 → חוק הפרשנות #סעיף 5
  • 6 → חוק הפרשנות #סעיף 6
  • 7 → חוק הפרשנות #סעיף 7
  • 8 → חוק הפרשנות #סעיף 8
  • ו־10 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981 → חוק הפרשנות #סעיף 10
  • וסעיף 57ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 → פקודת הראיות #סעיף 57ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נוסח לחוזים שנכרתו עד יום 6.1.2026):}} חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו.
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נוסח לחוזים שנכרתו או חודשו החל מיום 7.1.2026):}}
{{ח:תתת|(1)}} אופן הפרשנות של חוזה והראיות שיהיו קבילות לפירושו יהיו ככל אשר הסכימו הצדדים; לא הסכימו הצדדים על אופן פרשנות החוזה, יפורש החוזה בהתאם ליתר הוראות חוק זה.
{{ח:תתת|(2)}} חוזה עסקי שלא נקבעו בו הוראות לעניין אופן הפרשנות יפורש בהתאם ללשונו בלבד, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מלשון החוזה בלבד נובעת תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מלשון החוזה בלבד עולה סתירה בין הוראות שונות בו.
{{ח:תתת|(3)}} חוזה שיש לפרשו בהתאם ללשונו בלבד, בין לפי פסקה (1) ובין לפי פסקה (2), שהתקיימו בו הוראות פסקה (2)(א) או (ב), יפורש בהתאם ליתר הוראות חוק זה ובכלל זה פסקה (4).
{{ח:תתת|(4)}} חוזה שאינו חוזה עסקי, חוזה אחיד אף אם הוסכם בו אחרת, וכן חוזה עבודה או הסכם קיבוצי יפורשו לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין; המשקל היחסי שיינתן ללשון החוזה ולנסיבות העניין יתבסס, בין השאר, על שיקולים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יחסי הצדדים, ובכלל זה פערי מידע או יחסי אמון מיוחדים ביניהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} מידת הפירוט של החוזה;
{{ח:תתתת|(ג)}} הניסיון המקצועי של הצדדים והייצוג המשפטי שהיה להם לעניין עריכת החוזה.
{{ח:תתת|(5)}} לעניין סעיף קטן זה –
{{ח:תתתת|(א)}} יראו צדדים שאינם מיוצגים על ידי עורך דין לעניין עריכת החוזה כצדדים שלא הסכימו על אופן הפרשנות לפי פסקה (1);
{{ח:תתתת|(ב)}} לא יהיה תוקף להסכמה של הצדדים שנוגדת את הוראת סעיף קטן (ב1).
{{ח:תת|(ב)}} חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל.
{{ח:תת|(ב1)}} חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו.
{{ח:תת|(ג)}} ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הפרשנות#סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|חוק הפרשנות#סעיף 4|4}}, {{ח:חיצוני|חוק הפרשנות#סעיף 5|5}}, {{ח:חיצוני|חוק הפרשנות#סעיף 6|6}}, {{ח:חיצוני|חוק הפרשנות#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|חוק הפרשנות#סעיף 8|8}} {{ח:חיצוני|חוק הפרשנות#סעיף 10|ו־10 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981}}, {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 57ג|וסעיף 57ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על פירושו של חוזה, אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם תחולה כאמור.

26השלמת פרטים

פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים, ובאין נוהג כזה – לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג, ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים, ובאין נוהג כזה – לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג, ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים.

27חוזה על תנאי

(א)חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן – תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן – תנאי מפסיק).
(ב)חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על פי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא תנאי מתלה.
(ג)חוזה שהיה מותנה בתנאי מתלה, זכאי כל צד לסעדים לשם מניעת הפרתו, אף לפני שנתקיים התנאי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן – תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן – תנאי מפסיק).
{{ח:תת|(ב)}} חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על פי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא תנאי מתלה.
{{ח:תת|(ג)}} חוזה שהיה מותנה בתנאי מתלה, זכאי כל צד לסעדים לשם מניעת הפרתו, אף לפני שנתקיים התנאי.

28סיכול תנאי

(א)היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי־קיומו.
(ב)היה חוזה מותנה בתנאי מפסיק וצד אחד גרם לקיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על קיומו.
(ג)הוראות סעיף זה לא יחולו אם היה התנאי דבר שהצד היה, לפי החוזה, בן חורין לעשותו או לא לעשותו, ולא יחולו אם מנע הצד את קיום התנאי או גרם לקיומו שלא בזדון ושלא ברשלנות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי־קיומו.
{{ח:תת|(ב)}} היה חוזה מותנה בתנאי מפסיק וצד אחד גרם לקיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על קיומו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו אם היה התנאי דבר שהצד היה, לפי החוזה, בן חורין לעשותו או לא לעשותו, ולא יחולו אם מנע הצד את קיום התנאי או גרם לקיומו שלא בזדון ושלא ברשלנות.

29בטלות החוזה או ההתנאה

היה חוזה מותנה בתנאי והתנאי לא נתקיים תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזאת – תוך זמן סביר מכריתת החוזה, הרי אם היה זה תנאי מתלה – מתבטל החוזה, ואם תנאי מפסיק – מתבטלת ההתנאה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה חוזה מותנה בתנאי והתנאי לא נתקיים תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזאת – תוך זמן סביר מכריתת החוזה, הרי אם היה זה תנאי מתלה – מתבטל החוזה, ואם תנאי מפסיק – מתבטלת ההתנאה.

30חוזה פסול

חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל.

31תחולת הוראות

הוראות סעיפים 19 ו־21 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה, אולם בבטלות לפי סעיף 30 רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד מהחובה לפי סעיף 21, כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו לפי החוזה – לחייב את הצד השני בקיום החיוב שכנגד, כולו או מקצתו.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיפים 19}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בטלותו של חוזה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, אולם בבטלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד מהחובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו לפי החוזה – לחייב את הצד השני בקיום החיוב שכנגד, כולו או מקצתו.

32חוזה של משחק, הגרלה או הימור

(א)חוזה של משחק, הגרלה או הימור שלפיו עשוי צד לזכות בטובת־הנאה והזכיה תלויה בגורל, בניחוש או במאורע מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת, אינו עילה לאכיפה או לפיצויים.
(ב)הוראות סעיף זה לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שהוסדרו בחוק או שניתן לעריכתם היתר על פי חוק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חוזה של משחק, הגרלה או הימור שלפיו עשוי צד לזכות בטובת־הנאה והזכיה תלויה בגורל, בניחוש או במאורע מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת, אינו עילה לאכיפה או לפיצויים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שהוסדרו בחוק או שניתן לעריכתם היתר על פי חוק.

33חוזה למתן ציונים

חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר, פרס וכיוצא באלה על פי הכרעה או הערכה של אחד הצדדים או של אדם שלישי, אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית־משפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר, פרס וכיוצא באלה על פי הכרעה או הערכה של אחד הצדדים או של אדם שלישי, אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית־משפט.
פרק ד׳: חוזה לטובת אדם שלישי

34הקניית הזכות

חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה (להלן – המוטב) מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה (להלן – המוטב) מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו.

35דחיית הזכות

זכותו של המוטב לדרוש את קיום החיוב מתבטלת למפרע, אם הודיע לאחד הצדדים לחוזה על דחיית הזכות תוך זמן סביר לאחר שאחד מהם הודיע לו עליה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זכותו של המוטב לדרוש את קיום החיוב מתבטלת למפרע, אם הודיע לאחד הצדדים לחוזה על דחיית הזכות תוך זמן סביר לאחר שאחד מהם הודיע לו עליה.

36ביטול הזכות

(א)כל עוד לא הודיע אחד הצדדים למוטב על זכותו לפי החוזה, רשאים הם לשנותה או לבטלה על ידי שינוי החוזה.
(ב)בחיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם – על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה – רשאי הנושה, בהודעה לחייב או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב, לבטל את זכותו של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, אף אחרי שנודע למוטב על זכותו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל עוד לא הודיע אחד הצדדים למוטב על זכותו לפי החוזה, רשאים הם לשנותה או לבטלה על ידי שינוי החוזה.
{{ח:תת|(ב)}} בחיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם – על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה – רשאי הנושה, בהודעה לחייב או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב, לבטל את זכותו של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, אף אחרי שנודע למוטב על זכותו.

37טענות נגד המוטב

כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיוב תעמוד לו גם כלפי המוטב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיוב תעמוד לו גם כלפי המוטב.

38שמירת זכותו של הנושה

זכותו של המוטב אינה גורעת מזכותו של הנושה לדרוש מן החייב את קיום החיוב לטובת המוטב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זכותו של המוטב אינה גורעת מזכותו של הנושה לדרוש מן החייב את קיום החיוב לטובת המוטב.
פרק ה׳: קיום החוזה

39קיום בתום לב

בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה.

40קיום – בידי מי

חיוב יכול שיקויים בידי אדם שאיננו החייב, זולת אם לפי מהות החיוב, או לפי המוסכם בין הצדדים, על החייב לקיימו אישית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חיוב יכול שיקויים בידי אדם שאיננו החייב, זולת אם לפי מהות החיוב, או לפי המוסכם בין הצדדים, על החייב לקיימו אישית.

41מועד הקיום

חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו, יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו, יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש.

42קיום מוקדם

חיוב יכול שיקויים לפני מועדו, ובלבד שהודיע החייב לנושה על כך זמן סביר מראש והדבר לא יפגע בנושה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חיוב יכול שיקויים לפני מועדו, ובלבד שהודיע החייב לנושה על כך זמן סביר מראש והדבר לא יפגע בנושה.

43דחיית קיום

(א)המועד לקיומו של חיוב נדחה –
(1)אם נמנע הקיום במועדו מסיבה התלויה בנושה – עד שהוסרה המניעה;
(2)אם תנאי לקיום הוא שיקויים תחילה חיובו של הנושה – עד שקויים אותו חיוב;
(3)אם על הצדדים לקיים חיוביהם בד בבד – כל עוד הנושה אינו מוכן לקיים את החיוב המוטל עליו.
(ב)נדחה המועד לקיום החיוב כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, לחייב את הנושה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לחייב עקב הדחיה, אף אם אין בדבר משום הפרת חוזה מצד הנושה, ואם היה על החייב לשלם תשלומים תקופתיים עד לקיום החיוב שמועדו נדחה – לפטור אותו מתשלומים אלה בתקופת הדחיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המועד לקיומו של חיוב נדחה –
{{ח:תתת|(1)}} אם נמנע הקיום במועדו מסיבה התלויה בנושה – עד שהוסרה המניעה;
{{ח:תתת|(2)}} אם תנאי לקיום הוא שיקויים תחילה חיובו של הנושה – עד שקויים אותו חיוב;
{{ח:תתת|(3)}} אם על הצדדים לקיים חיוביהם בד בבד – כל עוד הנושה אינו מוכן לקיים את החיוב המוטל עליו.
{{ח:תת|(ב)}} נדחה המועד לקיום החיוב כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, לחייב את הנושה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לחייב עקב הדחיה, אף אם אין בדבר משום הפרת חוזה מצד הנושה, ואם היה על החייב לשלם תשלומים תקופתיים עד לקיום החיוב שמועדו נדחה – לפטור אותו מתשלומים אלה בתקופת הדחיה.

44מקום הקיום

(א)חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושה, ואם אין לו מקום עסק – במקום מגוריו הקבוע.
(ב)שינה הנושה את מקום עסקו או מקום מגוריו אחרי כריתת החוזה, ישא בהוצאות הנוספות הנובעות מקיום החיוב במקום החדש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושה, ואם אין לו מקום עסק – במקום מגוריו הקבוע.
{{ח:תת|(ב)}} שינה הנושה את מקום עסקו או מקום מגוריו אחרי כריתת החוזה, ישא בהוצאות הנוספות הנובעות מקיום החיוב במקום החדש.

45קיום בבינונית

חיוב למתן נכס או שירות שלא הוסכם על סוגם או טיבם, יש לקיים במתן נכס או שירות מסוג ומטיב בינונים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חיוב למתן נכס או שירות שלא הוסכם על סוגם או טיבם, יש לקיים במתן נכס או שירות מסוג ומטיב בינונים.

46קיום בסכום ראוי

חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה.

47קיום במטבע ישראלי

חיוב לשלם בארץ במטבע־חוץ שתשלומו באותו מטבע אסור לפי הדין, יש לקיים בתשלום במטבע ישראלי, לפי שער החליפין הרשמי ביום התשלום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חיוב לשלם בארץ במטבע־חוץ שתשלומו באותו מטבע אסור לפי הדין, יש לקיים בתשלום במטבע ישראלי, לפי שער החליפין הרשמי ביום התשלום.

48קיום על תנאי

חיוב אשר לקיומו התחייב החייב כלפי הנושה בחיוב אחר, או שהעביר לו לשם כך זכות כלפי אדם שלישי, חזקה שלא התכוונו להפקיעו אלא אם קויימו החיוב האחר או הזכות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חיוב אשר לקיומו התחייב החייב כלפי הנושה בחיוב אחר, או שהעביר לו לשם כך זכות כלפי אדם שלישי, חזקה שלא התכוונו להפקיעו אלא אם קויימו החיוב האחר או הזכות.

49זקיפת תשלומים בחיוב אחד

סכום שניתן לסילוקו של חיוב אחד, ייזקף תחילה לחשבון ההוצאות שנתחייב בהן החייב בשל אותו חיוב, לאחר מכן לחשבון הריבית ולבסוף לחשבון החיוב עצמו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סכום שניתן לסילוקו של חיוב אחד, ייזקף תחילה לחשבון ההוצאות שנתחייב בהן החייב בשל אותו חיוב, לאחר מכן לחשבון הריבית ולבסוף לחשבון החיוב עצמו.

50זקיפת תשלומים בחיובים אחדים

סכום שניתן לנושה שעה שהגיעו לו מן החייב חיובים אחדים, רשאי החייב, בעת התשלום, לציין את החיוב שלחשבונו ייזקף הסכום; לא עשה זאת, רשאי הנושה לעשות כן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סכום שניתן לנושה שעה שהגיעו לו מן החייב חיובים אחדים, רשאי החייב, בעת התשלום, לציין את החיוב שלחשבונו ייזקף הסכום; לא עשה זאת, רשאי הנושה לעשות כן.

51בחירה בין חיובים חלופים

(א)בחיובים חלופים רשאי החייב, בהודעה לנושה תוך תקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזו – תוך זמן סביר לפני המועד לקיום, לבחור את החיוב שיקיים; לא עשה זאת, רשאי הנושה, בהודעה לחייב, לבחור את החיוב.
(ב)הוסכם כי זכות הבחירה תהיה בידי הנושה והוא לא השתמש בה תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזו – תוך זמן סביר לפני המועד לקיום, רשאי החייב, בהודעה לנושה, לבחור את החיוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בחיובים חלופים רשאי החייב, בהודעה לנושה תוך תקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזו – תוך זמן סביר לפני המועד לקיום, לבחור את החיוב שיקיים; לא עשה זאת, רשאי הנושה, בהודעה לחייב, לבחור את החיוב.
{{ח:תת|(ב)}} הוסכם כי זכות הבחירה תהיה בידי הנושה והוא לא השתמש בה תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזו – תוך זמן סביר לפני המועד לקיום, רשאי החייב, בהודעה לנושה, לבחור את החיוב.

52תחליף קיום

נעשה קיומו של חיוב בלתי אפשרי, ויש בשל כך לחייב זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי אדם שלישי, על החייב להעביר לנושה את הזכות, או מה שקיבל על פיה, כדי שוויו של החיוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נעשה קיומו של חיוב בלתי אפשרי, ויש בשל כך לחייב זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי אדם שלישי, על החייב להעביר לנושה את הזכות, או מה שקיבל על פיה, כדי שוויו של החיוב.

53קיזוז

(א)חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עיסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עיסקה אחת, אם הם חיובים קצובים.
(ב)אין לקזז חיוב שהזכות לקיומו אינה ניתנת לעיקול.
(ג)הוראות סעיפים 49 ו־50 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על סילוק דרך קיזוז.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עיסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עיסקה אחת, אם הם חיובים קצובים.
{{ח:תת|(ב)}} אין לקזז חיוב שהזכות לקיומו אינה ניתנת לעיקול.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיפים 49}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על סילוק דרך קיזוז.
פרק ו׳: ריבוי חייבים ונושים

54ריבוי חייבים

שנים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם חייבים יחד ולחוד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שנים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם חייבים יחד ולחוד.

55חיוב יחד ולחוד

(א)שנים שחייבים יחד ולחוד, רשאי הנושה לדרוש את קיום החיוב, כולו או מקצתו, משניהם כאחד, או מכל אחד מהם בנפרד, ובלבד שלא ייפרע יותר מן המגיע לו.
(ב)בטל או בוטל חיובו של אחד החייבים, בטל גם חיובו של השני, זולת אם הביטול נובע מפגם בכשרותו או בייצוגו של החייב האחד.
(ג)הפטיר הנושה אחד החייבים מן החיוב, כולו או מקצתו – בוויתור, במחילה, בפשרה או בדרך אחרת – הופטר גם השני באותה מידה, זולת אם משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שנים שחייבים יחד ולחוד, רשאי הנושה לדרוש את קיום החיוב, כולו או מקצתו, משניהם כאחד, או מכל אחד מהם בנפרד, ובלבד שלא ייפרע יותר מן המגיע לו.
{{ח:תת|(ב)}} בטל או בוטל חיובו של אחד החייבים, בטל גם חיובו של השני, זולת אם הביטול נובע מפגם בכשרותו או בייצוגו של החייב האחד.
{{ח:תת|(ג)}} הפטיר הנושה אחד החייבים מן החיוב, כולו או מקצתו – בוויתור, במחילה, בפשרה או בדרך אחרת – הופטר גם השני באותה מידה, זולת אם משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת.

56נטל החיוב בין החייבים

(א)שניים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם נושאים בנטל החיוב בינם לבין עצמם בחלקים שווים.
(ב)חייב שנתן לנושה לקיום החיוב יותר מכפי חלקו בנטל החיוב, זכאי לחזור על החייב השני ולהיפרע ממנו לפי חלקיהם.
(ג)היו יותר משני חייבים ואין אפשרות סבירה לחזור ולהיפרע מאחד מהם, ישאו בחלקו הנותרים, לפי חלקיהם.
(ד)בוטל חיובו של חייב אחד כאמור בסעיף 55(ב) והביטול נובע מפגם בכשרותו או בייצוגו, אין לשני זכות לחזור עליו; הופטר חייב אחד כאמור בסעיף 55(ג) ואין בהפטר כדי לפטור את השני, אין בהפטר גם כדי לפגוע בזכות לחזור עליו לפי סעיף זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שניים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם נושאים בנטל החיוב בינם לבין עצמם בחלקים שווים.
{{ח:תת|(ב)}} חייב שנתן לנושה לקיום החיוב יותר מכפי חלקו בנטל החיוב, זכאי לחזור על החייב השני ולהיפרע ממנו לפי חלקיהם.
{{ח:תת|(ג)}} היו יותר משני חייבים ואין אפשרות סבירה לחזור ולהיפרע מאחד מהם, ישאו בחלקו הנותרים, לפי חלקיהם.
{{ח:תת|(ד)}} בוטל חיובו של חייב אחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55(ב)}} והביטול נובע מפגם בכשרותו או בייצוגו, אין לשני זכות לחזור עליו; הופטר חייב אחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55(ג)}} ואין בהפטר כדי לפטור את השני, אין בהפטר גם כדי לפגוע בזכות לחזור עליו לפי סעיף זה.

57סייג לזכות החזרה

חייב שקיים את החיוב יותר מכפי חלקו, אינו זכאי לחזור על חייב אחר, במידה שהיה עשוי להיות מופטר כלפי הנושה מכוח טענה שהיתה ידועה לו ולא התגונן בה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חייב שקיים את החיוב יותר מכפי חלקו, אינו זכאי לחזור על חייב אחר, במידה שהיה עשוי להיות מופטר כלפי הנושה מכוח טענה שהיתה ידועה לו ולא התגונן בה.

58העברת בטוחות

(א)שעבוד או זכות אחרת שניתנו לנושה להבטחת החיוב יעברו לחייב שקיים את החיוב יותר מכפי חלקו, כדי להבטיח זכותו לחזור על חייב אחר; והוא, במידה שהדבר לא יפגע בנושה.
(ב)עברו שעבוד או זכות כאמור בסעיף קטן (א), על הצדדים לעשות, לפי דרישת החייב שקיים את החיוב, את הפעולות הדרושות כדי שכוחה של ההעברה יהיה יפה לכל דבר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שעבוד או זכות אחרת שניתנו לנושה להבטחת החיוב יעברו לחייב שקיים את החיוב יותר מכפי חלקו, כדי להבטיח זכותו לחזור על חייב אחר; והוא, במידה שהדבר לא יפגע בנושה.
{{ח:תת|(ב)}} עברו שעבוד או זכות כאמור בסעיף קטן (א), על הצדדים לעשות, לפי דרישת החייב שקיים את החיוב, את הפעולות הדרושות כדי שכוחה של ההעברה יהיה יפה לכל דבר.

59ריבוי נושים

(א)שנים שמגיע להם חיוב אחד, חזקה שכל אחד מהם רשאי לדרוש את קיומו, ובלבד שלא ייפרעו מהחייב יותר מן המגיע ממנו; החייב רשאי לקיים את החיוב כלפי אחד הנושים, לפי בחירתו, כל עוד לא ניתן פסק דין לטובת הנושה האחר.
(ב)חזקה על הנושים שהם שותפים בחיוב בחלקים שווים; קויים החיוב כלפי אחד מהם, רשאי השני לדרוש ממנו את חלקו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שנים שמגיע להם חיוב אחד, חזקה שכל אחד מהם רשאי לדרוש את קיומו, ובלבד שלא ייפרעו מהחייב יותר מן המגיע ממנו; החייב רשאי לקיים את החיוב כלפי אחד הנושים, לפי בחירתו, כל עוד לא ניתן פסק דין לטובת הנושה האחר.
{{ח:תת|(ב)}} חזקה על הנושים שהם שותפים בחיוב בחלקים שווים; קויים החיוב כלפי אחד מהם, רשאי השני לדרוש ממנו את חלקו.
פרק ז׳: שונות

60דרך ומועד למסירת הודעה

(א)הודעה לפי חוק זה תינתן בדרך המקובלת בנסיבות הענין.
(ב)מקום שמדובר בחוק זה על מסירת הודעה, רואים את ההודעה כנמסרה במועד שבו הגיעה לנמען או אל מענו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הודעה לפי חוק זה תינתן בדרך המקובלת בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שמדובר בחוק זה על מסירת הודעה, רואים את ההודעה כנמסרה במועד שבו הגיעה לנמען או אל מענו.

61תחולה

(א)הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון.
(ב)הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לענין ובשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לענין ובשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה.

62ביטולים

בטלים –
(1)סעיפים 658, 948, 949 ו־1003 עד 1007 והספר השנים עשר של המג׳לה;
(2)
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} סעיפים 658, 948, 949 ו־1003 עד 1007 והספר השנים עשר של המג׳לה;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני|בחוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני}}.}}

63עצמאות החוק

בענינים שחוק זה דן בהם לא יחול סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ ישראל, 1922–1947.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ ישראל, 1922–1947 → דבר המלך במועצתו לארץ ישראל #סעיף 46
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בענינים שחוק זה דן בהם לא יחול {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצתו לארץ ישראל#סעיף 46|סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ ישראל, 1922–1947}}.

64תחילה והוראת מעבר

תחילתו של חוק זה ביום א׳ באלול תשל״ג (29 באוגוסט 1973); על חוזים שנכרתו לפני תחילת חוק זה יוסיף לחול הדין הקודם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום א׳ באלול תשל״ג (29 באוגוסט 1973); על חוזים שנכרתו לפני תחילת חוק זה יוסיף לחול הדין הקודם.