תוכן החוק
1הגדרות
בחוק זה –
”החברה“ – החברה הרשומה בישראל בשם ”החברה לישראל בע״מ“;
”סדרת מניות“ – מניות החברה שהוצעו בתשקיף אחד; לענין זה –
(1)מניות שלקחו החותמים על התזכיר יראו אותן ככלולות בסדרת המניות הראשונה;
(2)מניות שהונפקו שלא על פי תשקיף תוך שנתיים מיום פרסום התשקיף האחרון לפני ההנפקה, ונרכשו על ידי תושב חוץ במטבע חוץ כמשמעותו בסעיף 10, יראו אותן ככלולות בסדרת המניות שהוצעו על פי התשקיף האמור;
(3)מניות הטבה שהוקצו לבעלי המניות מסדרת מניות פלונית, יראו אותן ככלולות באותה סדרה;
”תזכיר“, ”סדרה של איגרות חוב“ – כמשמעותם בפקודת החברות, ו”תשקיף“ – כמשמעותו של ”פרוספקט“ בפקודת החברות;
שאר המונחים – כמשמעותם בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה).
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בפקודת החברות → פקודת החברות
- בפקודת החברות → פקודת החברות
- בפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החברה“ – החברה הרשומה בישראל בשם ”החברה לישראל בע״מ“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סדרת מניות“ – מניות החברה שהוצעו בתשקיף אחד; לענין זה –
{{ח:תתת|(1)}} מניות שלקחו החותמים על התזכיר יראו אותן ככלולות בסדרת המניות הראשונה;
{{ח:תתת|(2)}} מניות שהונפקו שלא על פי תשקיף תוך שנתיים מיום פרסום התשקיף האחרון לפני ההנפקה, ונרכשו על ידי תושב חוץ במטבע חוץ כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, יראו אותן ככלולות בסדרת המניות שהוצעו על פי התשקיף האמור;
{{ח:תתת|(3)}} מניות הטבה שהוקצו לבעלי המניות מסדרת מניות פלונית, יראו אותן ככלולות באותה סדרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תזכיר“, ”סדרה של איגרות חוב“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת החברות|בפקודת החברות}}, ו”תשקיף“ – כמשמעותו של ”פרוספקט“ {{ח:חיצוני|פקודת החברות|בפקודת החברות}};
{{ח:ת}} שאר המונחים – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} (להלן – הפקודה).2הזכות להטבות
החברה ובעלי מניותיה יהיו זכאים, בכפוף לאמור בסעיף 10, להטבות לפי חוק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החברה ובעלי מניותיה יהיו זכאים, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, להטבות לפי חוק זה.3תחולת ההטבות לגבי סדרות מניות
ההטבות הניתנות לגבי סדרת מניות יחולו לגבי סדרת מניות שהוצעה בתחום הון המניות הרשום בתזכיר החברה בעת רישומה; הוגדל הונה של החברה, יחולו ההטבות, כולן או מקצתן, גם לגבי סדרת מניות שהוצעה במסגרת ההון המוגדל, אם הכנסת, על פי הצעת הממשלה, קבעה זאת, דרך החלטה, ובמידה שקבעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ההטבות הניתנות לגבי סדרת מניות יחולו לגבי סדרת מניות שהוצעה בתחום הון המניות הרשום בתזכיר החברה בעת רישומה; הוגדל הונה של החברה, יחולו ההטבות, כולן או מקצתן, גם לגבי סדרת מניות שהוצעה במסגרת ההון המוגדל, אם הכנסת, על פי הצעת הממשלה, קבעה זאת, דרך החלטה, ובמידה שקבעה.4פטור לחברה ממס הכנסה וממס על ריווח הון
החברה תהא פטורה ממס הכנסה לפי סעיף 127(א) לפקודה וממס על ריווח הון, משך שלושים שנה החל משנת המס הראשונה שבה היתה לחברה הכנסה חייבת.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 127(א) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 127
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החברה תהא פטורה ממס הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 127|סעיף 127(א) לפקודה}} וממס על ריווח הון, משך שלושים שנה החל משנת המס הראשונה שבה היתה לחברה הכנסה חייבת.5הטבות במס חברות ובמס אחר
(א)על הכנסתה המזכה, תהיה החברה –
(1)חייבת במס חברות בשיעור שלא יעלה על 28%;
(2)פטורה מכל מס אחר המוטל על הכנסה.
(ב)לענין סעיף זה וסעיף 6 –
”הכנסה מזכה“, לגבי כל שנת מס – שיעור יחסי מכלל ההכנסה החייבת של החברה באותה שנת מס, שהוא כיחס סך כל הון המניות הנפרע מסדרות המניות שתקופת ההטבות לגביהן טרם תמה, לסך כל הון המניות הנפרע של החברה, כפי שנקבע בתום אותה שנה;
”תקופות ההטבות“, לגבי כל סדרת מניות – אחת עשרה שנות מס המתחילות בשנת המס שבה הוצעה הסדרה או עשר שנות מס המתחילות בשנת המס הראשונה שבה היתה לחברה הכנסה חייבת, הכל לפי המאוחר יותר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על הכנסתה המזכה, תהיה החברה –
{{ח:תתת|(1)}} חייבת במס חברות בשיעור שלא יעלה על 28%;
{{ח:תתת|(2)}} פטורה מכל מס אחר המוטל על הכנסה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 6|וסעיף 6}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מזכה“, לגבי כל שנת מס – שיעור יחסי מכלל ההכנסה החייבת של החברה באותה שנת מס, שהוא כיחס סך כל הון המניות הנפרע מסדרות המניות שתקופת ההטבות לגביהן טרם תמה, לסך כל הון המניות הנפרע של החברה, כפי שנקבע בתום אותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופות ההטבות“, לגבי כל סדרת מניות – אחת עשרה שנות מס המתחילות בשנת המס שבה הוצעה הסדרה או עשר שנות מס המתחילות בשנת המס הראשונה שבה היתה לחברה הכנסה חייבת, הכל לפי המאוחר יותר.6הטבות לבעל מניות בחברהתיקונים: תשס״ב
(א)קיבל אדם מן החברה דיבידנד ששולם מתוך הכנסה מזכה, תוך חמש עשרה שנים מהשנה שבה הושגה אותה הכנסה, יהיה פטור עליו מכל מס נוסף על המס ששילמה החברה, והוא הדין לגבי פירות השקעה המשתלמים כדיבידנד על ידי תאגיד אחר מתוך דיבידנד שקיבל כאמור; לענין זה יראו הכנסות החברה שנתהוו ראשונות – כאילו חולקו ראשונות.
(ב)
(ג)קיבל תושב חוץ דיבידנד שסעיף קטן (א) אינו חל לגביו, יהיה פטור עליו מכל מס, חוץ מן המס שהחברה חייבת לנכותו לפי סעיף 161 לפקודה.
(ד)במכירת מניות החברה יחויב בעל המניה במס בשיעור הקבוע בסעיף 91 לפקודה.
(2)על אף האמור בפסקה (1), לגבי מניה שיום רכישתה לפני המועד הקובע, על רווח ההון הריאלי עד המועד הקובע – יהיה בעל המניות פטור ממס והוראות סעיף 91 לפקודה יחולו על יתרת רווח ההון הריאלי.
(3)לענין סעיף זה –
”המועד הקובע“ – כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003);
”רווח ההון הריאלי עד המועד הקובע“ – רווח ההון הריאלי, כשהוא מוכפל ביחס שבין התקופה שמיום הרכישה עד למועד הקובע ומחולק בתקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה.
↗ חיצוניות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 161 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 161
- בסעיף 91 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 91
- סעיף 91 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 91
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קיבל אדם מן החברה דיבידנד ששולם מתוך הכנסה מזכה, תוך חמש עשרה שנים מהשנה שבה הושגה אותה הכנסה, יהיה פטור עליו מכל מס נוסף על המס ששילמה החברה, והוא הדין לגבי פירות השקעה המשתלמים כדיבידנד על ידי תאגיד אחר מתוך דיבידנד שקיבל כאמור; לענין זה יראו הכנסות החברה שנתהוו ראשונות – כאילו חולקו ראשונות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} קיבל תושב חוץ דיבידנד שסעיף קטן (א) אינו חל לגביו, יהיה פטור עליו מכל מס, חוץ מן המס שהחברה חייבת לנכותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 161|סעיף 161 לפקודה}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} במכירת מניות החברה יחויב בעל המניה במס בשיעור הקבוע {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 91|בסעיף 91 לפקודה}}.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לגבי מניה שיום רכישתה לפני המועד הקובע, על רווח ההון הריאלי עד המועד הקובע – יהיה בעל המניות פטור ממס והוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 91|סעיף 91 לפקודה}} יחולו על יתרת רווח ההון הריאלי.
{{ח:תתת|(3)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רווח ההון הריאלי עד המועד הקובע“ – רווח ההון הריאלי, כשהוא מוכפל ביחס שבין התקופה שמיום הרכישה עד למועד הקובע ומחולק בתקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה.7פטור ממס עזבון
מניות של תושב חוץ שהן מסדרת מניות, לא ייכללו בנכסי עזבונו לענין מס עזבון; לענין זה, תושב חוץ – לרבות מי שהיה תושב חוץ בעת שרכש את המניות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מניות של תושב חוץ שהן מסדרת מניות, לא ייכללו בנכסי עזבונו לענין מס עזבון; לענין זה, תושב חוץ – לרבות מי שהיה תושב חוץ בעת שרכש את המניות.8פטור ממס בולים
(א)מסמכי החברה המפורטים להלן פטורים ממס בולים:
(1)התזכיר;
(2)דו״ח על הקצאת מניות כאמור בסעיף 93 לפקודת החברות ושטר מניה למוכ״ז כמשמעותו בסעיף 28 לפקודת החברות, המתייחסים להון המניות הרשום בתזכיר בעת רישום החברה.
(ב)מסמכי החברה כמפורט בסעיף קטן (א)(2) המתייחסים להון מניות שהוגדל, יהיו פטורים ממס בולים, אם נקבע כך בהחלטה כאמור בסעיף 3.
(ג)סדרה של איגרות חוב ושטר נאמנות כאמור בסעיף 124 לפקודת החברות המתייחס לסדרה של איגרות חוב, יהיו פטורים ממס בולים, אם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע כי הפטור הוא לתועלת הציבור.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 93 לפקודת החברות → חוק החברות #סעיף 145
- בסעיף 28 לפקודת החברות → פקודת החברות #פרק ג סימן ג
- בסעיף 124 לפקודת החברות → פקודת החברות #סעיף 171
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מסמכי החברה המפורטים להלן פטורים ממס בולים:
{{ח:תתת|(1)}} התזכיר;
{{ח:תתת|(2)}} דו״ח על הקצאת מניות כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 145|בסעיף 93 לפקודת החברות}} ושטר מניה למוכ״ז כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת החברות#פרק ג סימן ג|בסעיף 28 לפקודת החברות}}, המתייחסים להון המניות הרשום בתזכיר בעת רישום החברה.
{{ח:תת|(ב)}} מסמכי החברה כמפורט בסעיף קטן (א)(2) המתייחסים להון מניות שהוגדל, יהיו פטורים ממס בולים, אם נקבע כך בהחלטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}.
{{ח:תת|(ג)}} סדרה של איגרות חוב ושטר נאמנות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 171|בסעיף 124 לפקודת החברות}} המתייחס לסדרה של איגרות חוב, יהיו פטורים ממס בולים, אם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע כי הפטור הוא לתועלת הציבור.9זכות לקבלת מטבע חוץ
תושב חוץ שהוא בעל מניה שהיא מסדרת מניות, זכאי לקבל מטבע חוץ לפי שער החליפין הרשמי כדי להעביר אל מחוץ לישראל דיבידנד שקיבל בעל המניה או את תמורת מכירתה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תושב חוץ שהוא בעל מניה שהיא מסדרת מניות, זכאי לקבל מטבע חוץ לפי שער החליפין הרשמי כדי להעביר אל מחוץ לישראל דיבידנד שקיבל בעל המניה או את תמורת מכירתה.10ביטול ההטבות
(א)לא הגיע סכום הון המניות הנפרע של החברה, בתום שלוש שנים מהוצאת סדרת המניות הראשונה, לסכום של שלושים מיליון דולר, יבוטלו למפרע ההטבות על פי חוק זה.
(ב)שר האוצר רשאי לבטל את ההטבות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, לעתיד או למפרע, אם –
(1)החברה הוציאה סדרה של איגרות חוב לפני שסכום הון המניות הנפרע שלה הגיע לשלושים מיליון דולר;
(2)החברה הקצתה פחות מ־80% מהון המניות שלה לתושבי חוץ תמורת מטבע חוץ; לענין זה, מטבע חוץ – לרבות
(א)מטבע ישראלי שנתקבל מהמרת מטבע־חוץ לפי שער החליפין הרשמי;
(ב)מטבע ישראלי שנתקבל מפדיון איגרות מדינת ישראל שהופצו מחוץ לישראל ואושרו לענין זה על־ידי המפקח על מטבע חוץ.
(ג)בוטלו הטבות למפרע, בין מכוח סעיף קטן (א) ובין מכוח החלטת שר האוצר על פי סעיף קטן (ב), ישולמו כל המסים שלגביהם ניתנו ההטבות, במועדים שקבע שר האוצר, בתוספת ריבית בשיעור המקסימלי המותר על פי חוק הריבית, תשי״ז–1957, מן היום שחלה החובה לשלמם לולא ניתנו ההטבות.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק הריבית, תשי״ז–1957 → חוק הריבית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא הגיע סכום הון המניות הנפרע של החברה, בתום שלוש שנים מהוצאת סדרת המניות הראשונה, לסכום של שלושים מיליון דולר, יבוטלו למפרע ההטבות על פי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לבטל את ההטבות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, לעתיד או למפרע, אם –
{{ח:תתת|(1)}} החברה הוציאה סדרה של איגרות חוב לפני שסכום הון המניות הנפרע שלה הגיע לשלושים מיליון דולר;
{{ח:תתת|(2)}} החברה הקצתה פחות מ־80% מהון המניות שלה לתושבי חוץ תמורת מטבע חוץ; לענין זה, מטבע חוץ – לרבות
{{ח:תתתת|(א)}} מטבע ישראלי שנתקבל מהמרת מטבע־חוץ לפי שער החליפין הרשמי;
{{ח:תתתת|(ב)}} מטבע ישראלי שנתקבל מפדיון איגרות מדינת ישראל שהופצו מחוץ לישראל ואושרו לענין זה על־ידי המפקח על מטבע חוץ.
{{ח:תת|(ג)}} בוטלו הטבות למפרע, בין מכוח סעיף קטן (א) ובין מכוח החלטת שר האוצר על פי סעיף קטן (ב), ישולמו כל המסים שלגביהם ניתנו ההטבות, במועדים שקבע שר האוצר, בתוספת ריבית בשיעור המקסימלי המותר על פי {{ח:חיצוני|חוק הריבית|חוק הריבית, תשי״ז–1957}}, מן היום שחלה החובה לשלמם לולא ניתנו ההטבות.11ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל דבר הנוגע לביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל דבר הנוגע לביצועו.