תוכן החוק
1הגדרותתיקונים: תשע״ז
בחוק זה –
”הסכם קיבוצי“ – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957;
”הפסקה בעבודה“ – הפסקה שהעובד זכאי לה מכוח דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג במקום העבודה;
”מאבטח“ – מי שמבצע תפקידי שמירה או אבטחה, למעט שוטר, סוהר או חייל;
”מושב לעבודה“ – מושב במצב תקין בעל משענת גב, מותאם בצורתו, במבנהו ובממדיו לעובד ולעבודה המבוצעת, וכן הדום שעליו יוכל להשעין את רגליו בנוחות, אם אין הוא יכול לעשות כן בלי הדום;
”מזמין שירות“, ו”קבלן שירות“ – כהגדרתם בסעיף 20א(ד) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951;
”מעסיק בפועל“ ו”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996;
”מקום עבודה“ – מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק, משלח יד או שירות ציבורי, למעט מקום שהוראות סימן ד׳ בפרק ד׳ לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970, חלות לגביו;
”השר“ – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957 → חוק הסכמים קיבוציים
- בסעיף 20א(ד) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 → חוק שעות עבודה ומנוחה #סעיף 20א
- בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996 → חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם
- סימן ד׳ בפרק ד׳ לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970 → פקודת הבטיחות בעבודה #פרק ד סימן ד
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפסקה בעבודה“ – הפסקה שהעובד זכאי לה מכוח דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג במקום העבודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאבטח“ – מי שמבצע תפקידי שמירה או אבטחה, למעט שוטר, סוהר או חייל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מושב לעבודה“ – מושב במצב תקין בעל משענת גב, מותאם בצורתו, במבנהו ובממדיו לעובד ולעבודה המבוצעת, וכן הדום שעליו יוכל להשעין את רגליו בנוחות, אם אין הוא יכול לעשות כן בלי הדום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזמין שירות“, ו”קבלן שירות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 20א|בסעיף 20א(ד) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעסיק בפועל“ ו”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום עבודה“ – מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק, משלח יד או שירות ציבורי, למעט מקום שהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#פרק ד סימן ד|סימן ד׳ בפרק ד׳ לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}, חלות לגביו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.2עבודה בישיבהתיקונים: תשע״ד
מעסיק יעמיד לרשות עובד במקום העבודה מושב לעבודה ולא ימנע מעובד ישיבה במהלך העבודה, אלא אם כן הוכיח המעסיק שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מעסיק יעמיד לרשות עובד במקום העבודה מושב לעבודה ולא ימנע מעובד ישיבה במהלך העבודה, אלא אם כן הוכיח המעסיק שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה.3ישיבה בעת הפסקה בעבודהתיקונים: תשע״ד
בלי לגרוע מהוראות סעיף 2, מעסיק יעמיד לרשות העובדים במקום העבודה כיסאות או ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין, לישיבה בעת הפסקה בעבודה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, מעסיק יעמיד לרשות העובדים במקום העבודה כיסאות או ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין, לישיבה בעת הפסקה בעבודה.3אעמדה ותנאים הולמים למאבטחתיקונים: תשע״ז
(א)מעסיק של מאבטח יעמיד לרשות המאבטח עמדה מקורה או מוצלת באופן אחר, המספקת הגנה מגשם ומשמש; לעניין זה, ”עמדה“ – מקום שמאבטח יכול לשהות בו בעת מילוי תפקידו, בין שהמקום משמש למטרה זו בלבד ובין שהוא חלק ממבנה המשמש למטרות נוספות.
(ב)בעמדה כאמור בסעיף קטן (א) יעמיד המעסיק לרשות המאבטח אמצעי חימום או קירור הולמים, בהתאם לעונות השנה ולתנאי מזג האוויר במקום, ובהתחשב באמצעי החימום או הקירור המקובלים שניתן להפעילם באותה עמדה.
(ג)מעסיק של מאבטח לא ימנע ממנו את השהות בעמדה כאמור בסעיף קטן (א) במהלך העבודה, בכפוף לצורכי האבטחה.
(ד)מעסיק של מאבטח –
(1)יבטיח למאבטח גישה לנקודת חשמל ולמים ויקצה מקום שבו הוא יוכל להניח את חפציו האישיים, והכול בין בעמדה כאמור בסעיף קטן (א) ובין במקום אחר במקום העבודה;
(2)יערוך התאמות בסדרי העבודה כדי לאפשר למאבטח שימוש באמצעים כאמור בפסקה (1).
(ה)היה מאבטח עובד של קבלן כוח אדם או עובד של קבלן שירות –
(1)יחולו חובות המעסיק האמורות בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ד)(1) על המעסיק בפועל או על מזמין השירות שאצלם הוא מועסק, לפי העניין;
(2)לא יציב קבלן כוח האדם או קבלן השירות, לפי העניין, את המאבטח במקום עבודה, אלא אם כן הועמדו לרשותו עמדה בהתאם להוראות סעיף קטן (א) ואמצעי חימום או קירור בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
(ו)הוראות סעיף זה לא יחולו על יחיד שמעסיק מאבטח שלא במסגרת עסק, משלח יד או שירות ציבורי.
(2)הוראות סעיף זה, למעט הוראות סעיף קטן (ד), לא יחולו לגבי מאבטח שכל תפקידו ביצוע סיור.
(3)הוראות סעיף זה, למעט הוראות סעיף קטן (א), לא יחולו לגבי מאבטח המוצב במקום לשם אבטחה של פעילות ארעית בלבד; לעניין זה, ”פעילות ארעית“ – פעילות המתקיימת במקום לצורך אירוע מסוים, לתקופה שאינה עולה על שבועיים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מעסיק של מאבטח יעמיד לרשות המאבטח עמדה מקורה או מוצלת באופן אחר, המספקת הגנה מגשם ומשמש; לעניין זה, ”עמדה“ – מקום שמאבטח יכול לשהות בו בעת מילוי תפקידו, בין שהמקום משמש למטרה זו בלבד ובין שהוא חלק ממבנה המשמש למטרות נוספות.
{{ח:תת|(ב)}} בעמדה כאמור בסעיף קטן (א) יעמיד המעסיק לרשות המאבטח אמצעי חימום או קירור הולמים, בהתאם לעונות השנה ולתנאי מזג האוויר במקום, ובהתחשב באמצעי החימום או הקירור המקובלים שניתן להפעילם באותה עמדה.
{{ח:תת|(ג)}} מעסיק של מאבטח לא ימנע ממנו את השהות בעמדה כאמור בסעיף קטן (א) במהלך העבודה, בכפוף לצורכי האבטחה.
{{ח:תת|(ד)}} מעסיק של מאבטח –
{{ח:תתת|(1)}} יבטיח למאבטח גישה לנקודת חשמל ולמים ויקצה מקום שבו הוא יוכל להניח את חפציו האישיים, והכול בין בעמדה כאמור בסעיף קטן (א) ובין במקום אחר במקום העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} יערוך התאמות בסדרי העבודה כדי לאפשר למאבטח שימוש באמצעים כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ה)}} היה מאבטח עובד של קבלן כוח אדם או עובד של קבלן שירות –
{{ח:תתת|(1)}} יחולו חובות המעסיק האמורות בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ד)(1) על המעסיק בפועל או על מזמין השירות שאצלם הוא מועסק, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} לא יציב קבלן כוח האדם או קבלן השירות, לפי העניין, את המאבטח במקום עבודה, אלא אם כן הועמדו לרשותו עמדה בהתאם להוראות סעיף קטן (א) ואמצעי חימום או קירור בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ו)|(1)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על יחיד שמעסיק מאבטח שלא במסגרת עסק, משלח יד או שירות ציבורי.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף זה, למעט הוראות סעיף קטן (ד), לא יחולו לגבי מאבטח שכל תפקידו ביצוע סיור.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף זה, למעט הוראות סעיף קטן (א), לא יחולו לגבי מאבטח המוצב במקום לשם אבטחה של פעילות ארעית בלבד; לעניין זה, ”פעילות ארעית“ – פעילות המתקיימת במקום לצורך אירוע מסוים, לתקופה שאינה עולה על שבועיים.3בהתאמת בגד שהמאבטח מחויב בלבישתותיקונים: תשע״ז
מעסיק שמחויב מכוח דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או חוזה עבודה, לספק למאבטח שהוא עובדו בגד מסוים שהוא מחייבו ללבוש במהלך העבודה, יספק למאבטח בגד שמותאם לו ותואם באופן סביר את תנאי מזג האוויר שבהם הוא מועסק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מעסיק שמחויב מכוח דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או חוזה עבודה, לספק למאבטח שהוא עובדו בגד מסוים שהוא מחייבו ללבוש במהלך העבודה, יספק למאבטח בגד שמותאם לו ותואם באופן סביר את תנאי מזג האוויר שבהם הוא מועסק.4סמכות שיפוט ותרופותתיקונים: תשע״ז
(א)לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיפים 2 עד 3ב, והוא רשאי:
(1)לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
(2)ליתן צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה.
(ב)מצא בית הדין לעבודה כי נתבע הפר את הוראות סעיפים 2, 3, 3א או 3ב, רשאי הוא לחייב את המפר בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 20,000 שקלים חדשים; ואולם רשאי בית הדין לעבודה לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום שלא יעלה על 200,000 שקלים חדשים, בהתחשב בחומרת ההפרה או בנסיבותיה.
(2)אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לעבודה לא יפסוק פיצויים לפי אותה פסקה, בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006.
(ג)הסכומים הנקובים בסעיף זה יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין זה –
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם בחודש שלפני תחילתו של חוק זה;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 5
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006 → חוק תובענות ייצוגיות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 3ב}}, והוא רשאי:
{{ח:תתת|(1)}} לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
{{ח:תתת|(2)}} ליתן צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מצא בית הדין לעבודה כי נתבע הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}}, {{ח:פנימי|סעיף 3א|3א}} {{ח:פנימי|סעיף 3ב|או 3ב}}, רשאי הוא לחייב את המפר בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 20,000 שקלים חדשים; ואולם רשאי בית הדין לעבודה לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום שלא יעלה על 200,000 שקלים חדשים, בהתחשב בחומרת ההפרה או בנסיבותיה.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לעבודה לא יפסוק פיצויים לפי אותה פסקה, בתובענה ייצוגית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}.
{{ח:תת|(ג)}} הסכומים הנקובים בסעיף זה יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם בחודש שלפני תחילתו של חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.5זכות תביעהתיקונים: תשע״ז
תובענה בשל הפרת הוראות סעיפים 2 עד 3ב יכול שתוגש בידי –
(1)העובד;
(2)ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים היציג באותו ענף או ארגון עובדים שהעובד חבר בו;
(3)ארגון העוסק בזכויות בעבודה, ובלבד שהעובד הסכים לכך.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובענה בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 3ב}} יכול שתוגש בידי –
{{ח:תת|(1)}} העובד;
{{ח:תת|(2)}} ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים היציג באותו ענף או ארגון עובדים שהעובד חבר בו;
{{ח:תת|(3)}} ארגון העוסק בזכויות בעבודה, ובלבד שהעובד הסכים לכך.5אהרחבת תחולה לעניין הפסקה לשם שימוש בחדר שירותיםתיקונים: תש״ע, תשע״ד
(א)בסעיף זה –
”הוראות לפי חוקי עבודה“ – כל אחד מאלה:
(1)סעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951;
(2)סעיף 22א לחוק עבודת הנוער, התשי״ג–1953;
”מעסיק בפועל“, ”מזמין שירות“ – כהגדרתם בהוראות לפי חוקי העבודה, לפי העניין.
(ב)הוראות סעיפים 4 ו־5 יחולו, בשינויים המחויבים, גם על הפרת הוראות לפי חוקי העבודה, ויראו הפרת הוראות לפי חוקי העבודה כהפרת הוראות סעיפים 2 ו־3.
(ג)בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה לפי סעיף 4 כפי שהוא מוחל בסעיף קטן (ב), למעסיק, למעסיק בפועל או למזמין שירות, לפי העניין, בשל הפרת הוראות לפי חוקי העבודה, רשאי בית הדין להתחשב בכך שאותו אדם הורשע בשל אותו מעשה ובקנס שנגזר עליו.
(ד)בבואו להטיל קנס על מעסיק, מעסיק בפועל או מזמין שירות, לפי העניין, שהורשע בעבירה בשל הפרת הוראות לפי חוקי העבודה, רשאי בית משפט או בית דין לעבודה להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו אדם, בפסק דין סופי, פיצויים לדוגמה לפי סעיף 4 כפי שהוא מוחל בסעיף קטן (ב), בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 6
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 → חוק שעות עבודה ומנוחה #סעיף 20א
- סעיף 22א לחוק עבודת הנוער, התשי״ג–1953 → חוק עבודת הנוער #סעיף 22א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} ”הוראות לפי חוקי עבודה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 20א|סעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}};
{{ח:תתתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 22א|סעיף 22א לחוק עבודת הנוער, התשי״ג–1953}};
{{ח:תת}} ”מעסיק בפועל“, ”מזמין שירות“ – כהגדרתם בהוראות לפי חוקי העבודה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על הפרת הוראות לפי חוקי העבודה, ויראו הפרת הוראות לפי חוקי העבודה כהפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}.
{{ח:תת|(ג)}} בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} כפי שהוא מוחל בסעיף קטן (ב), למעסיק, למעסיק בפועל או למזמין שירות, לפי העניין, בשל הפרת הוראות לפי חוקי העבודה, רשאי בית הדין להתחשב בכך שאותו אדם הורשע בשל אותו מעשה ובקנס שנגזר עליו.
{{ח:תת|(ד)}} בבואו להטיל קנס על מעסיק, מעסיק בפועל או מזמין שירות, לפי העניין, שהורשע בעבירה בשל הפרת הוראות לפי חוקי העבודה, רשאי בית משפט או בית דין לעבודה להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו אדם, בפסק דין סופי, פיצויים לדוגמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} כפי שהוא מוחל בסעיף קטן (ב), בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור.6שמירת זכויות
חוק זה בא להוסיף על זכותו של עובד מכוח דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ולא לגרוע ממנה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה בא להוסיף על זכותו של עובד מכוח דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ולא לגרוע ממנה.7תחולה על מעסיק בפועלתיקונים: תשע״ד, תשע״ז
הוראות חוק זה למעט הוראות סעיפים 3א ו־3ב יחולו, לענין מעסיק ועובד, על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות חוק זה למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיפים 3א}} {{ח:פנימי|סעיף 3ב|ו־3ב}} יחולו, לענין מעסיק ועובד, על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל.8דין המדינהתיקונים: תשע״ד, תשע״ז
לענין חוק זה, דין המדינה כמעסיק, כמעסיק בפועל או כמזמין שירות כדין כל מעסיק אחר, מעסיק בפועל אחר או מזמין שירות אחר, לפי העניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין חוק זה, דין המדינה כמעסיק, כמעסיק בפועל או כמזמין שירות כדין כל מעסיק אחר, מעסיק בפועל אחר או מזמין שירות אחר, לפי העניין.9ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות עם ארגוני עובדים וארגוני מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות עם ארגוני עובדים וארגוני מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.10
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}.}}11תחילה
תחילתו של חוק זה שישים ימים מיום פרסומו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה שישים ימים מיום פרסומו.