תוכן החוק
תוכן עניינים
פרק ראשון: עיקרי ההתיישנות
1הגדרות
בחוק זה –
”בית משפט“ – כל רשות שיפוטית או בורר, ולמעט בית דין דתי;
”תובענה“ – הליך אזרחי לפני בית משפט;
”מקרקעין“ – קרקע מכל סוג וכל זכות או טובת הנאה בקרקע וכל דבר המחובר לקרקע חיבור קבע וכל זכות או טובת הנאה הטעונים רישום בספרי האחוזה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – כל רשות שיפוטית או בורר, ולמעט בית דין דתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובענה“ – הליך אזרחי לפני בית משפט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין“ – קרקע מכל סוג וכל זכות או טובת הנאה בקרקע וכל דבר המחובר לקרקע חיבור קבע וכל זכות או טובת הנאה הטעונים רישום בספרי האחוזה.2טענת התיישנות
תביעה לקיים זכות כל שהיא נתונה להתיישנות, ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות, לא יזדקק בית המשפט לתובענה, אך אין בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תביעה לקיים זכות כל שהיא נתונה להתיישנות, ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות, לא יזדקק בית המשפט לתובענה, אך אין בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופה.3הזמן לטענת התיישנות
אין נזקקים לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין נזקקים לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה.4תביעה שכנגד וקיזוז
בתובענה על תביעה שלא התיישנה או שהתיישנה אך לא נטענה נגדה טענת התיישנות, לא תישמע טענת התיישנות נגד קיזוז באותה תובענה ולא נגד תביעה שכנגד, כשהיא והתביעה שבאותה תובענה נושאן אחד או כשהן נובעות מאותן נסיבות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה על תביעה שלא התיישנה או שהתיישנה אך לא נטענה נגדה טענת התיישנות, לא תישמע טענת התיישנות נגד קיזוז באותה תובענה ולא נגד תביעה שכנגד, כשהיא והתביעה שבאותה תובענה נושאן אחד או כשהן נובעות מאותן נסיבות.פרק שני: תקופת ההתיישנות
5הזמן להתיישנות
התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן – תקופת ההתיישנות) היא –
(1)בשאינו מקרקעין – שבע שנים;
(2)במקרקעין – חמש עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) – עשרים וחמש שנה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) → פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן – תקופת ההתיישנות) היא –
{{ח:תת|(1)}} בשאינו מקרקעין – שבע שנים;
{{ח:תת|(2)}} במקרקעין – חמש עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין)|פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין)}} – עשרים וחמש שנה.6תחילת ההתיישנות
תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.7השעיית מרוץ תקופת ההתיישנות עקב התנהגות פסולה של הנתבעתיקונים: תשע״ה
מרוץ תקופת ההתיישנות של תביעה יושעה כל עוד נמנע התובע מלהגיש תובענה בשל כך שהנתבע, או מי מטעמו, מטעה ביודעין את התובע, מפעיל נגדו כוח, מאיים עליו או מנצל את מצוקתו; לעניין זה, ”הטעיה“ – לרבות בדרך של אי־גילוי ביודעין של עובדה מהעובדות המהוות את עילת התובענה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מרוץ תקופת ההתיישנות של תביעה יושעה כל עוד נמנע התובע מלהגיש תובענה בשל כך שהנתבע, או מי מטעמו, מטעה ביודעין את התובע, מפעיל נגדו כוח, מאיים עליו או מנצל את מצוקתו; לעניין זה, ”הטעיה“ – לרבות בדרך של אי־גילוי ביודעין של עובדה מהעובדות המהוות את עילת התובענה.8התיישנות שלא מדעת
נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.9הודאה בקיום זכות
הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה.
בסעיף זה, ”הודאה“ – למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה.
{{ח:ת}} בסעיף זה, ”הודאה“ – למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות.פרק שלישי: חישוב תקופת ההתיישנות
10קטינות
בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע שמונה עשרה שנה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע שמונה עשרה שנה.11ליקוי נפשי או שכליתיקונים: תשס״ד
בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לעניניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע, ולא היה עליו אפוטרופוס; היה עליו אפוטרופוס, לא יבוא במנין הזמן שבו טרם נודעו לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לעניניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע, ולא היה עליו אפוטרופוס; היה עליו אפוטרופוס, לא יבוא במנין הזמן שבו טרם נודעו לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה.12יחסי אפוטרופסות
בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו היה התובע אפוטרופוס של הנתבע או נתון לאפוטרופסותו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו היה התובע אפוטרופוס של הנתבע או נתון לאפוטרופסותו.13נישואין
בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו היו בעלי הדין נשואים זה לזה; בנישואין שהוכרזו כדין בטלים מעיקרא או שהופקעו כדין, יראו את בעלי הדין לענין סעיף זה, כאילו היו נשואים זה לזה עד יום ההכרזה או עד יום ההפקעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו היו בעלי הדין נשואים זה לזה; בנישואין שהוכרזו כדין בטלים מעיקרא או שהופקעו כדין, יראו את בעלי הדין לענין סעיף זה, כאילו היו נשואים זה לזה עד יום ההכרזה או עד יום ההפקעה.14שהות מחוץ לישראלתיקונים: תשל״ח
בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו נמצא אחד מבעלי הדין בשטח מדינה, שמחמת התנאים שהיה נתון בהם שם או מחמת היחסים שהיו שוררים בין אותה מדינה לבין מדינת ישראל לא יכול היה, הוא או בעל דינו, לקיים את הבירור המשפטי.
בסעיף זה –
”שטח מדינה“ – לרבות כל ארץ חסות וכל שטח התפוס למעשה בידי מדינה;
”בעל דין“ – לגבי נכס המוקנה לאפוטרופוס על נכסי נפקדים, לאפוטרופוס על נכסי גרמנים או לממונה על רכוש האויב – מי שהיה בעל הנכס האמור ערב ההקנייה, ולגבי נכס שבניהולו של האפוטרופוס הכללי – בעל הנכס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו נמצא אחד מבעלי הדין בשטח מדינה, שמחמת התנאים שהיה נתון בהם שם או מחמת היחסים שהיו שוררים בין אותה מדינה לבין מדינת ישראל לא יכול היה, הוא או בעל דינו, לקיים את הבירור המשפטי.
{{ח:ת}} בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח מדינה“ – לרבות כל ארץ חסות וכל שטח התפוס למעשה בידי מדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל דין“ – לגבי נכס המוקנה לאפוטרופוס על נכסי נפקדים, לאפוטרופוס על נכסי גרמנים או לממונה על רכוש האויב – מי שהיה בעל הנכס האמור ערב ההקנייה, ולגבי נכס שבניהולו של האפוטרופוס הכללי – בעל הנכס.15תובענה שנדחתה
הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה.15אעיכוב של תקופת ההתיישנות – חרבות ברזלתיקונים: תשפ״ד
(א)בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה בשאינו מקרקעין, שערב תחילתו של חוק ההתיישנות (תיקון מס׳ 8 – חרבות ברזל), התשפ״ד–2024 (בסעיף זה – תיקון מס׳ 8) לא הסתיימה – לא תבוא במניין התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ז באדר ב׳ התשפ״ד (6 באפריל 2024).
(ב)בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה במקרקעין, שתקופת ההתיישנות שלה הייתה מסתיימת, על פי הדין החל ערב תיקון מס׳ 8, בתקופה שמיום תחילתו של תיקון מס׳ 8 ועד יום כ״ז באדר ב׳ התשפ״ד (6 באפריל 2024) – לא תבוא במניין התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ז באדר ב׳ התשפ״ד (6 באפריל 2024).
(ג)הסתיימה תקופת ההתיישנות של תביעה, בין במקרקעין ובין בשאינו מקרקעין, בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד ערב תחילתו של תיקון מס׳ 8 – יראו את תקופת ההתיישנות כאילו טרם הסתיימה, ולא תבוא במניין התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ז באדר ב׳ התשפ״ד (6 באפריל 2024).
(ד)על אף האמור בסעיף קטן (ג), בית המשפט רשאי לקבוע כי הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על תביעה שהתיישנה ערב תחילתו של תיקון מס׳ 8, מטעמים מיוחדים שיירשמו; בהחלטתו ישקול בית המשפט, בין השאר, אם חל שינוי לרעה במצבו של הנתבע בשל חלוף תקופת ההתיישנות בהתאם לדין ערב תחילתו של תיקון מס׳ 8.
(ה)הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין תקופת התיישנות בתביעה שנקבעה בחיקוק אחר, למעט בהוראה מהוראות אלה:
(1)סעיף 15 לחוק התובלה האווירית, התש״ם–1980;
(2)תקנות 6 ו־6א לתקנות האג בעניין שטרי מטען המובאות בסעיף III לתוספת לפקודת הובלת טובין בים;
(3)סעיף 23 לחוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס״ד–2004;
(4)סעיף 5א(3) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי״ב–1952;
(5)סעיף 75 לחוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973;
(6)סעיף 39(ב) בתוספת לחוק המכר (מכר טובין בין־לאומי), התש״ס–1999;
(7)סעיף 154(ב) לפקודת המכס.
↗ חיצוניות: 13📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(ביום 25.1.2024)
הצג הפניות חיצוניות
- חוק ההתיישנות (תיקון מס׳ 8 – חרבות ברזל), התשפ״ד–2024
- תיקון מס׳ 8
- תיקון מס׳ 8
- תיקון מס׳ 8
- תיקון מס׳ 8
- סעיף 15 לחוק התובלה האווירית, התש״ם–1980 → חוק התובלה האווירית #סעיף 15
- תקנות 6 ו־6א לתקנות האג בעניין שטרי מטען → פקודת הובלת טובין בים #תוספת פרט 3
- בסעיף III לתוספת לפקודת הובלת טובין בים → פקודת הובלת טובין בים #תוספת פרט 3
- סעיף 23 לחוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס״ד–2004 → חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן #סעיף 23
- סעיף 5א(3) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי״ב–1952 → חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) #סעיף 5א
- סעיף 75 לחוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973 → חוק הספנות (ימאים) #סעיף 75
- סעיף 39(ב) בתוספת לחוק המכר (מכר טובין בין־לאומי), התש״ס–1999 → חוק המכר (מכר טובין בין-לאומי) #תוספת חלק ג סימן 2 פרט 39
- סעיף 154(ב) לפקודת המכס → פקודת המכס #סעיף 154
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה בשאינו מקרקעין, שערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4019628.pdf|חוק ההתיישנות (תיקון מס׳ 8 – חרבות ברזל), התשפ״ד–2024}} {{ח:הערה|(ביום 25.1.2024)}} (בסעיף זה – תיקון מס׳ 8) לא הסתיימה – לא תבוא במניין התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ז באדר ב׳ התשפ״ד (6 באפריל 2024).
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה במקרקעין, שתקופת ההתיישנות שלה הייתה מסתיימת, על פי הדין החל ערב {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4019628.pdf|תיקון מס׳ 8}}, בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4019628.pdf|תיקון מס׳ 8}} ועד יום כ״ז באדר ב׳ התשפ״ד (6 באפריל 2024) – לא תבוא במניין התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ז באדר ב׳ התשפ״ד (6 באפריל 2024).
{{ח:תת|(ג)}} הסתיימה תקופת ההתיישנות של תביעה, בין במקרקעין ובין בשאינו מקרקעין, בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4019628.pdf|תיקון מס׳ 8}} – יראו את תקופת ההתיישנות כאילו טרם הסתיימה, ולא תבוא במניין התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ז באדר ב׳ התשפ״ד (6 באפריל 2024).
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), בית המשפט רשאי לקבוע כי הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על תביעה שהתיישנה ערב תחילתו של תיקון מס׳ 8, מטעמים מיוחדים שיירשמו; בהחלטתו ישקול בית המשפט, בין השאר, אם חל שינוי לרעה במצבו של הנתבע בשל חלוף תקופת ההתיישנות בהתאם לדין ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4019628.pdf|תיקון מס׳ 8}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין תקופת התיישנות בתביעה שנקבעה בחיקוק אחר, למעט בהוראה מהוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק התובלה האווירית#סעיף 15|סעיף 15 לחוק התובלה האווירית, התש״ם–1980}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת הובלת טובין בים#תוספת פרט 3|תקנות 6 ו־6א לתקנות האג בעניין שטרי מטען}} המובאות {{ח:חיצוני|פקודת הובלת טובין בים#תוספת פרט 3|בסעיף III לתוספת לפקודת הובלת טובין בים}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן#סעיף 23|סעיף 23 לחוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס״ד–2004}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)#סעיף 5א|סעיף 5א(3) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי״ב–1952}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 75|סעיף 75 לחוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק המכר (מכר טובין בין-לאומי)#תוספת חלק ג סימן 2 פרט 39|סעיף 39(ב) בתוספת לחוק המכר (מכר טובין בין־לאומי), התש״ס–1999}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 154|סעיף 154(ב) לפקודת המכס}}.16תקופת התיישנות לאחר עיכוב
נתעכב מנין תקופת ההתיישנות כאמור בסעיפים 10 ו־12 עד 15, לא תסתיים התקופה לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו חדל העיכוב; נתעכב מנין התקופה כאמור בסעיף 11 – לא תסתיים לפני שעברו לפחות שנתיים מן היום שבו חדל העיכוב.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתעכב מנין תקופת ההתיישנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12 עד 15}}, לא תסתיים התקופה לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו חדל העיכוב; נתעכב מנין התקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}} – לא תסתיים לפני שעברו לפחות שנתיים מן היום שבו חדל העיכוב.17סגירת בית משפט
נבצר מן התובע בשנה האחרונה של תקופת ההתיישנות להגיש את התובענה מפני שנסגר בית המשפט המוסמך לדון בה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה שנה מן היום שבו חזר ונפתח בית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נבצר מן התובע בשנה האחרונה של תקופת ההתיישנות להגיש את התובענה מפני שנסגר בית המשפט המוסמך לדון בה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה שנה מן היום שבו חזר ונפתח בית המשפט.18תביעת הזכות אינה משפיעה
לענין חישוב תקופת ההתיישנות אין נפקא מינה אם הזכות נתבעת על ידי הזכאי המקורי או על ידי חליפו או אם הזכות נתבעת נגד החייב המקורי או נגד חליפו, ובלבד שאם נסבה הזכות בדרך ירושה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו נסבה הזכות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין חישוב תקופת ההתיישנות אין נפקא מינה אם הזכות נתבעת על ידי הזכאי המקורי או על ידי חליפו או אם הזכות נתבעת נגד החייב המקורי או נגד חליפו, ובלבד שאם נסבה הזכות בדרך ירושה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו נסבה הזכות.18אתביעה בשל תקיפה מינית או התעללותתיקונים: תשס״ז, תשע״ו, תשפ״ב
(א)בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע בשל מעשה כמפורט להלן, לא יבוא במניין הזמן שבו טרם מלאו לנפגע 28 שנים:
(1)תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו קטין;
(2)התעללות שבוצעה בנפגע בהיותו קטין בידי פוגע שהוא בן משפחתו או אדם שהיה אחראי עליו;
(3)תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו בגיר אך בטרם מלאו לו 21 שנים, תוך ניצול יחסי אמון, תלות, טיפול או מרות או בידי פוגע שהוא בן משפחתו.
(א1)הוראות סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] לא יחולו בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) שהוגשה לאחר שמלאו לנפגע 28 שנים והנתבע אינו הפוגע בנפגע, בן משפחתו או אדם שהיה אחראי עליו.
(ב)בסעיף זה –
”בן משפחה“ –
(1)הורה, בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו, סב או סבתא;
(2)מי שמלאו לו 15 שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות, אח או אחות חורגים, דוד או דודה, גיס או גיסה;
(3)אומן, בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו, אביו או אמו של אומן;
(4)מי שמלאו לו 15 שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
”אומן“ – אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016, או במשפחת אומנה אחרת שאישר משרד הרווחה והשירותים החברתיים;
”אחראי על קטין“ –
(1)מי שעליו האחריות לצורכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
(2)מי שהקטין מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו 18 שנים, ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
(ג)
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] → פקודת הנזיקין #סעיף 41
- בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016 → חוק אומנה לילדים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע בשל מעשה כמפורט להלן, לא יבוא במניין הזמן שבו טרם מלאו לנפגע 28 שנים:
{{ח:תתת|(1)}} תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו קטין;
{{ח:תתת|(2)}} התעללות שבוצעה בנפגע בהיותו קטין בידי פוגע שהוא בן משפחתו או אדם שהיה אחראי עליו;
{{ח:תתת|(3)}} תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו בגיר אך בטרם מלאו לו 21 שנים, תוך ניצול יחסי אמון, תלות, טיפול או מרות או בידי פוגע שהוא בן משפחתו.
{{ח:תת|(א1)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 41|סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} לא יחולו בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) שהוגשה לאחר שמלאו לנפגע 28 שנים והנתבע אינו הפוגע בנפגע, בן משפחתו או אדם שהיה אחראי עליו.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ –
{{ח:תתתת|(1)}} הורה, בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו, סב או סבתא;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שמלאו לו 15 שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות, אח או אחות חורגים, דוד או דודה, גיס או גיסה;
{{ח:תתתת|(3)}} אומן, בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו, אביו או אמו של אומן;
{{ח:תתתת|(4)}} מי שמלאו לו 15 שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אומן“ – אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, או במשפחת אומנה אחרת שאישר משרד הרווחה והשירותים החברתיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אחראי על קטין“ –
{{ח:תתתת|(1)}} מי שעליו האחריות לצורכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שהקטין מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו 18 שנים, ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}18בתביעה נגד מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירת התעללות בקטין או בעבירת מיןתיקונים: תשס״ז, תשפ״ב, תשפ״ה
תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע, בשל עובדות המהוות עבירה כמפורט להלן שבוצעה בו, נגד הפוגע בו שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור, לא תסתיים לפני שעברה שנה מהיום שבו פסק הדין בהליך הפלילי הפך לחלוט:
(1)עבירת התעללות לפי סעיף 368ג לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בסעיף זה – חוק העונשין), שבוצעה בקטין בידי האחראי עליו; בסעיף זה, ”אחראי על קטין“ – כהגדרתו בסעיף 18א(ב);
(2)עבירה לפי סעיפים 345, 346(א), 348(א), (ב), (ג1) או (ד), ו־351 לחוק העונשין, או לפי סעיף 75 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 368ג לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 368ג
- סעיפים 345 → חוק העונשין #סעיף 345
- 346(א) → חוק העונשין #סעיף 346
- 348(א), (ב), (ג1) או (ד) → חוק העונשין #סעיף 348
- ו־351 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 351
- סעיף 75 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי #סעיף 75
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע, בשל עובדות המהוות עבירה כמפורט להלן שבוצעה בו, נגד הפוגע בו שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור, לא תסתיים לפני שעברה שנה מהיום שבו פסק הדין בהליך הפלילי הפך לחלוט:
{{ח:תת|(1)}} עבירת התעללות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ג|סעיף 368ג לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בסעיף זה – חוק העונשין), שבוצעה בקטין בידי האחראי עליו; בסעיף זה, ”אחראי על קטין“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 18א|בסעיף 18א(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|סעיפים 345}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|346(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348(א), (ב), (ג1) או (ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 351|ו־351 לחוק העונשין}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 75|סעיף 75 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}.פרק רביעי: הוראות שונות
19תקופת התיישנות מוסכמת
רשאים בעלי הדין להסכים, בחוזה נפרד בכתב, על תקופת התיישנות ארוכה מן הקבועה בחוק זה, ובתביעה שענינה אינו מקרקעין – גם על תקופת התיישנות קצרה יותר מן הקבועה בחוק זה, ובלבד שלא תקצר מששה חדשים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשאים בעלי הדין להסכים, בחוזה נפרד בכתב, על תקופת התיישנות ארוכה מן הקבועה בחוק זה, ובתביעה שענינה אינו מקרקעין – גם על תקופת התיישנות קצרה יותר מן הקבועה בחוק זה, ובלבד שלא תקצר מששה חדשים.20הזכות ליפרע משעבוד
נושה שיש לו על חובו ערבון, משכנתה, משכון או שעבוד כיוצא באלה, אין בהתיישנות כדי לפגוע בזכותו ליפרע מן השעבוד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נושה שיש לו על חובו ערבון, משכנתה, משכון או שעבוד כיוצא באלה, אין בהתיישנות כדי לפגוע בזכותו ליפרע מן השעבוד.21התיישנות פסק דין
פסק דין בתובענה שעברו עליו עשרים וחמש שנה בלי שהזכאי לפיו עשה פעולה כל שהיא כדי לבצעו, רשאי החייב לטעון טענת התיישנות; ואולם פסק דין בתובענה שלפי תכנו אינו טעון ביצוע אינו נתון להתיישנות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פסק דין בתובענה שעברו עליו עשרים וחמש שנה בלי שהזכאי לפיו עשה פעולה כל שהיא כדי לבצעו, רשאי החייב לטעון טענת התיישנות; ואולם פסק דין בתובענה שלפי תכנו אינו טעון ביצוע אינו נתון להתיישנות.22תיקונים: תשכ״ה
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הקרקעות העותמני.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הקרקעות העותמני|בחוק הקרקעות העותמני}}.}}23
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין)|בפקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין)}}.}}24
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין האזרחיים|בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944}}.}}25
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת השטרות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות}}.}}26ביטוליםתיקונים: תשי״ח
בטלים –
(1)
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)פקודת ההתיישנות (אויבים ושבויי מלחמה), 1946;
(7)
(8)
📝 הערות: 7
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב במג׳לה;
הנוסח שולב בחוק הסחר הימי העותמני מיום 20 באוגוסט 1863;
הנוסח שולב בחוק המסחרי העותמני משנת 1850;
הנוסח שולב בחוק הזמני על ההוצאה לפועל העותמני מיום 11 במאי 1914;
הנוסח שולב בחוק זכות יוצרים, 1911;
הנוסח שולב בפקודת מסילות הברזל הממשלתיות, 1936;
הנוסח שולב בחוק בנק הדואר, תשי״א–1951.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב במג׳לה;}}
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסחר הימי העותמני|בחוק הסחר הימי העותמני מיום 20 באוגוסט 1863}};}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המסחרי העותומאני|בחוק המסחרי העותמני משנת 1850}};}}
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק הזמני על ההוצאה לפועל העותמני מיום 11 במאי 1914}};}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|בחוק זכות יוצרים, 1911}};}}
{{ח:תת|(6)}} פקודת ההתיישנות (אויבים ושבויי מלחמה), 1946;
{{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|בפקודת מסילות הברזל הממשלתיות, 1936}};}}
{{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק בנק הדואר, תשי״א–1951}}.}}27דינים שמורים
אין חוק זה בא לפגוע בתקופת התיישנות הקבועה לענין פלוני בדין אחר, אלא אם נאמר כך במפורש בחוק זה; ואין חוק זה בא לפגוע בכל סמכות, לפי כל דין, לדחות תובענה או לסרב למתן סעד מחמת שיהוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין חוק זה בא לפגוע בתקופת התיישנות הקבועה לענין פלוני בדין אחר, אלא אם נאמר כך במפורש בחוק זה; ואין חוק זה בא לפגוע בכל סמכות, לפי כל דין, לדחות תובענה או לסרב למתן סעד מחמת שיהוי.28דין המדינה
הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.29הוראות מעבר
(א)תביעה שנתיישנה לפני תחילתו של חוק זה וענינה אינו מקרקעין, לא יחולו עליה ההוראות של חוק זה הקובעות תקופות ההתיישנות; אך תובענה על תביעה שנתיישנה כאמור שהיתה תלויה ערב תחילתו של חוק זה – רשאי בית המשפט להחיל עליה כל הוראות חוק זה אף שענינה אינו מקרקעין.
(ב)תביעה שענינה מקרקעין יחולו עליה כל הוראות חוק זה אף אם לפני תחילת חוק זה נתיישנה התביעה או נסתיימה התקופה שהיתה קבועה בסעיפים 20 ו־78 לחוק הקרקעות העותמני.
(ג)תביעה שלא נתיישנה לפני תחילתו של חוק זה יחולו עליה כל הוראות חוק זה.
(ד)בכל המקרים האמורים בסעיף זה לא תקצר תקופת ההתיישנות מכפי שהיתה נתונה לפני תחילת חוק זה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיפים 20 ו־78 לחוק הקרקעות העותמני → חוק הקרקעות העותמני
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תביעה שנתיישנה לפני תחילתו של חוק זה וענינה אינו מקרקעין, לא יחולו עליה ההוראות של חוק זה הקובעות תקופות ההתיישנות; אך תובענה על תביעה שנתיישנה כאמור שהיתה תלויה ערב תחילתו של חוק זה – רשאי בית המשפט להחיל עליה כל הוראות חוק זה אף שענינה אינו מקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} תביעה שענינה מקרקעין יחולו עליה כל הוראות חוק זה אף אם לפני תחילת חוק זה נתיישנה התביעה או נסתיימה התקופה שהיתה קבועה {{ח:חיצוני|חוק הקרקעות העותמני|בסעיפים 20 ו־78 לחוק הקרקעות העותמני}}.
{{ח:תת|(ג)}} תביעה שלא נתיישנה לפני תחילתו של חוק זה יחולו עליה כל הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} בכל המקרים האמורים בסעיף זה לא תקצר תקופת ההתיישנות מכפי שהיתה נתונה לפני תחילת חוק זה.30ביצוע ותקנות
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות לשם הקניית תוקף להוראות בדבר חישובן וארכן של תקופות ההתיישנות שנקבעו בהסכם בין ישראל ומדינה זרה, או באמנה בינלאומית שישראל צד לה, אף אם ההוראות באותו הסכם או באותה אמנה סוטות מהוראות חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות לשם הקניית תוקף להוראות בדבר חישובן וארכן של תקופות ההתיישנות שנקבעו בהסכם בין ישראל ומדינה זרה, או באמנה בינלאומית שישראל צד לה, אף אם ההוראות באותו הסכם או באותה אמנה סוטות מהוראות חוק זה.