החקיקה בישראל

חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ״ז–1967 חוק

32
סעיפים
2
פרקים
2
תוספות
2
הגדרות
37
הפניות פנימיות
5
הפניות חיצוניות
1
הערות עריכה
5
תיקונים
היסטוריית תיקונים5 רשומות
ס״ח תשכ״ז, 108חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים)PDF
תשס״ו, 352חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)PDF
תשס״ט, 328תיקון מס׳ 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראלPDF
ק״ת תש״ם, 40תיקון התוספת הראשונהPDF
תשמ״א, 959תיקון התוספת הראשונהPDF

תוכן החוק

1הגדרות

בחוק זה –
”קרקע חקלאית“ – קרקע שנועדה לשמש לייצור תוצרת חקלאית, לגידול פרחים, למשתלה, לגידול בעלי חיים או להחזקתם או למרעה להם, או להחזקת ציוד חקלאי או מלאי חקלאי;
”שימוש חורג“, לענין קרקע חקלאית – שימוש שהוגדר כך בתוספת הראשונה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע חקלאית“ – קרקע שנועדה לשמש לייצור תוצרת חקלאית, לגידול פרחים, למשתלה, לגידול בעלי חיים או להחזקתם או למרעה להם, או להחזקת ציוד חקלאי או מלאי חקלאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש חורג“, לענין קרקע חקלאית – שימוש שהוגדר כך {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.

2איסור שימוש חורג

המחזיק או הזכאי להחזיק קרקע חקלאית ממקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל – על פי הסכם חכירה או על פי רשות (להלן – מחזיק), לא ינהג בקרקע שימוש חורג אלא על פי היתר בכתב מאת שר החקלאות או מאת מי שהשר הסמיכו לכך ברשומות, ובלבד שאם סירוב להתיר שימוש חורג ניתן על ידי מי ששר החקלאות הסמיכו כאמור, יהיה המחזיק רשאי לבקש עיון מחדש על ידי השר עצמו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל → חוק-יסוד: מקרקעי ישראל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המחזיק או הזכאי להחזיק קרקע חקלאית ממקרקעי ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}} – על פי הסכם חכירה או על פי רשות (להלן – מחזיק), לא ינהג בקרקע שימוש חורג אלא על פי היתר בכתב מאת שר החקלאות או מאת מי שהשר הסמיכו לכך ברשומות, ובלבד שאם סירוב להתיר שימוש חורג ניתן על ידי מי ששר החקלאות הסמיכו כאמור, יהיה המחזיק רשאי לבקש עיון מחדש על ידי השר עצמו.

3איסור להעביר מכסת מיםתיקונים: תשס״ו

מחזיק שנקבעה לו מכסת מים על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או על ידי רשות אחרת המוסמכת לכך על פי דין, או שהוקצתה לו כמות מים מתוך מכסה שנקבעה כאמור לחבר בני־אדם שהוא נמנה עמו (לשתיהן ייקרא להלן – מכסה אישית), לא יעביר מכסתו האישית לאחר, ולא ישתמש בה ולא יניח לאחר להשתמש בה, לצרכי קרקע שנוהגים בה שימוש חורג, אלא על פי היתר בכתב מאת שר החקלאות או מאת מי שהשר הסמיכו לכך בהודעה ברשומות. בסעיף זה, ”מנהל הרשות הממשלתית“ – מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, שמונה לפי סעיף 124יט לחוק המים, התשי״ט–1959.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 124יט לחוק המים, התשי״ט–1959 → חוק המים #סעיף 124יט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מחזיק שנקבעה לו מכסת מים על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או על ידי רשות אחרת המוסמכת לכך על פי דין, או שהוקצתה לו כמות מים מתוך מכסה שנקבעה כאמור לחבר בני־אדם שהוא נמנה עמו (לשתיהן ייקרא להלן – מכסה אישית), לא יעביר מכסתו האישית לאחר, ולא ישתמש בה ולא יניח לאחר להשתמש בה, לצרכי קרקע שנוהגים בה שימוש חורג, אלא על פי היתר בכתב מאת שר החקלאות או מאת מי שהשר הסמיכו לכך בהודעה ברשומות. בסעיף זה, ”מנהל הרשות הממשלתית“ – מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק המים, התשי״ט–1959}}.

4ועדת הכרעהתיקונים: תשס״ט

שר המשפטים יקים ועדת הכרעה, או ועדות הכרעה, לענין חוק זה; ועדת הכרעה (להלן – ועדה) תהא מורכבת משופט בית משפט שלום שימנה שר המשפטים והוא ישמש יושב־ראש ומשני מומחים שימנה שר החקלאות, ובלבד שלא יהיו ביניהם עובדי רשות מקרקעי ישראל ואחד מהם לפחות יהיה מי שאינו עובד המדינה; הודעה על הרכב הועדה תפורסם ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים יקים ועדת הכרעה, או ועדות הכרעה, לענין חוק זה; ועדת הכרעה (להלן – ועדה) תהא מורכבת משופט בית משפט שלום שימנה שר המשפטים והוא ישמש יושב־ראש ומשני מומחים שימנה שר החקלאות, ובלבד שלא יהיו ביניהם עובדי רשות מקרקעי ישראל ואחד מהם לפחות יהיה מי שאינו עובד המדינה; הודעה על הרכב הועדה תפורסם ברשומות.

5נוהל וסדרי דין

(א)המומחים ישתתפו בכל דיוני הועדה וייעצו לשופט בכל הבעיות הכרוכות בתביעות שהובאו לפני הועדה על פי חוק זה, אך דעתו של השופט תהיה קובעת בקביעת ההחלטה.
(ב)לא בא אחד המומחים לישיבת הועדה, רשאי השופט לקיים דיון בהשתתפות המומחה השני בלבד; לא באו שני המומחים, רשאי השופט לקיים דיון לבדו.
(ג)שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין של הועדה, ובמידה שלא קבע כאמור יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות ההתיישבות החקלאית (סדרי דין בין המתקשר והמחזיק), תשל״ו–1976.
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963 → תקנות סדר הדין האזרחי החדשות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המומחים ישתתפו בכל דיוני הועדה וייעצו לשופט בכל הבעיות הכרוכות בתביעות שהובאו לפני הועדה על פי חוק זה, אך דעתו של השופט תהיה קובעת בקביעת ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} לא בא אחד המומחים לישיבת הועדה, רשאי השופט לקיים דיון בהשתתפות המומחה השני בלבד; לא באו שני המומחים, רשאי השופט לקיים דיון לבדו.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין של הועדה, ובמידה שלא קבע כאמור יחולו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי החדשות|תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההתיישבות החקלאית (סדרי דין בין המתקשר והמחזיק)|תקנות ההתיישבות החקלאית (סדרי דין בין המתקשר והמחזיק), תשל״ו–1976}}.}}

6תביעה להפקעת זכות לחלקה

(א)מי שהפר הוראה מהוראות סעיפים 2 או 3 לגבי קרקע חקלאית פלונית שהוא מחזיק בה או לגבי המכסה האישית שניתנה לגביה, ועל אף התראה בכתב מאת שר החקלאות, או ממי שהשר הסמיכו לכך בהודעה ברשומות, לא חדל מן ההפרה תוך חודש ימים מיום קבלת ההתראה, רשאי שר החקלאות, או מי שהשר הסמיכו לכך בהודעה ברשומות, לתבוע בועדה הפקעת זכותו לגבי אותה קרקע חקלאית ולמכסה האישית שניתנה לגבי אותה קרקע.
(ב)ביקש המחזיק, לאחר קבלת ההתראה, היתר לשימוש החורג וניתן לו סירוב סופי כאמור בסעיף 2, לא תוגש התביעה אלא כתום חודש מיום שקיבל המחזיק את ההתראה או כתום שבוע ימים מיום שקיבל הודעה על הסירוב, לפי המועד המאוחר יותר.
(ג)חדל המחזיק מן ההפרה לאחר קבלת ההתראה, ותוך שלוש שנים חזר והפר הוראה מהוראות סעיפים 2 או 3, מותר להגיש את התביעה לאחר התראה של שבוע ימים.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שהפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}} לגבי קרקע חקלאית פלונית שהוא מחזיק בה או לגבי המכסה האישית שניתנה לגביה, ועל אף התראה בכתב מאת שר החקלאות, או ממי שהשר הסמיכו לכך בהודעה ברשומות, לא חדל מן ההפרה תוך חודש ימים מיום קבלת ההתראה, רשאי שר החקלאות, או מי שהשר הסמיכו לכך בהודעה ברשומות, לתבוע בועדה הפקעת זכותו לגבי אותה קרקע חקלאית ולמכסה האישית שניתנה לגבי אותה קרקע.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש המחזיק, לאחר קבלת ההתראה, היתר לשימוש החורג וניתן לו סירוב סופי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, לא תוגש התביעה אלא כתום חודש מיום שקיבל המחזיק את ההתראה או כתום שבוע ימים מיום שקיבל הודעה על הסירוב, לפי המועד המאוחר יותר.
{{ח:תת|(ג)}} חדל המחזיק מן ההפרה לאחר קבלת ההתראה, ותוך שלוש שנים חזר והפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}}, מותר להגיש את התביעה לאחר התראה של שבוע ימים.

7הפקעת הזכות

הוכחה ההפרה כאמור בתביעה לפי סעיף 6, תפקיע הועדה את הזכויות, כאמור בסעיף 6, ובלבד שאם היה בית המגורים של המחזיק בקרקע החקלאית שהופקעה לא יחול צו ההפקעה על הבית; ואולם רשאית הועדה על פי בקשת מי שקיבל את הקרקע כאמור בסעיף 10 או על פי בקשת המחזיק, להחיל את צו ההפקעה על הבית, אם הוכח כי הובטח למחזיק סידור חלוף כמשמעותו בחוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955 → חוק הגנת הדייר
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוכחה ההפרה כאמור בתביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, תפקיע הועדה את הזכויות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, ובלבד שאם היה בית המגורים של המחזיק בקרקע החקלאית שהופקעה לא יחול צו ההפקעה על הבית; ואולם רשאית הועדה על פי בקשת מי שקיבל את הקרקע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}} או על פי בקשת המחזיק, להחיל את צו ההפקעה על הבית, אם הוכח כי הובטח למחזיק סידור חלוף כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|בחוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955}}.

8כופר במקום הפקעה

על אף האמור בסעיף 7, אם נתברר לועדה כי זו הפעם הראשונה שהמחזיק נמצא חייב בהפרת הוראות הסעיפים 2 או 3 לגבי כל חלקת קרקע חקלאית שהיא, רשאית היא, על פי בקשת המחזיק, להמיר את ההפקעה בכופר שישולם לאוצר המדינה ושלא יפחת מ־3,000 לירות ולא יעלה על כפל שווי היבול שהתקבל בשנה הקודמת מהחלקה שבה חלה ההפרה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, אם נתברר לועדה כי זו הפעם הראשונה שהמחזיק נמצא חייב בהפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|הסעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}} לגבי כל חלקת קרקע חקלאית שהיא, רשאית היא, על פי בקשת המחזיק, להמיר את ההפקעה בכופר שישולם לאוצר המדינה ושלא יפחת מ־3,000 לירות ולא יעלה על כפל שווי היבול שהתקבל בשנה הקודמת מהחלקה שבה חלה ההפרה.

9ההפקעה בהפרה חוזרת

מי שהופקעו זכויותיו כאמור בסעיף 7, ולאחר מכן חזר והפר הוראות הסעיפים 2 או 3 תפקיע הועדה, על פי תביעת שר החקלאות, את זכותו לגבי כל קרקע חקלאית הנמנית עם מקרקעי ישראל שברשותו ולכל מכסה אישית, ובלבד שאם נמצא בית המגורים של המחזיק בקרקע כאמור, לא יחול צו ההפקעה על הבית; אולם רשאית הועדה להחיל את צו ההפקעה על הבית על פי בקשה ובתנאים כאמור בסעיף 7.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שהופקעו זכויותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, ולאחר מכן חזר והפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|הסעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}} תפקיע הועדה, על פי תביעת שר החקלאות, את זכותו לגבי כל קרקע חקלאית הנמנית עם מקרקעי ישראל שברשותו ולכל מכסה אישית, ובלבד שאם נמצא בית המגורים של המחזיק בקרקע כאמור, לא יחול צו ההפקעה על הבית; אולם רשאית הועדה להחיל את צו ההפקעה על הבית על פי בקשה ובתנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}.

10החזרת הקרקעתיקונים: תשס״ט

קרקע או זכות שהופקעו כאמור בסעיפים 7 או 9 יוחזרו לאדם שהעניק אותם למחזיק, ואם נמנע אותו אדם מלקבלם – לרשות מקרקעי ישראל; נמסרו לאדם שהעניק אותם למחזיק, לא יעניקם לאחר אלא בהסכמת רשות מקרקעי ישראל.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קרקע או זכות שהופקעו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}} יוחזרו לאדם שהעניק אותם למחזיק, ואם נמנע אותו אדם מלקבלם – לרשות מקרקעי ישראל; נמסרו לאדם שהעניק אותם למחזיק, לא יעניקם לאחר אלא בהסכמת רשות מקרקעי ישראל.

11ראיות

הוכח בועדה שאדם זולת המחזיק או שכיריו עשה בקרקע החקלאית פעולות הקשורות בהכשרת הקרקע, בעיבודה, בזריעתה, בשתילתה, בטיפול בצומח הקשור בעיבודה, באיסוף יבולה או בשימוש במים לעיבודה, או נהג בה באופן אחר מנהג בעלים, תהא חובת הראיה על המחזיק שלא נהג בקרקע שימוש חורג.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוכח בועדה שאדם זולת המחזיק או שכיריו עשה בקרקע החקלאית פעולות הקשורות בהכשרת הקרקע, בעיבודה, בזריעתה, בשתילתה, בטיפול בצומח הקשור בעיבודה, באיסוף יבולה או בשימוש במים לעיבודה, או נהג בה באופן אחר מנהג בעלים, תהא חובת הראיה על המחזיק שלא נהג בקרקע שימוש חורג.

12דין המתקשר עם המחזיק

(א)אדם שהתקשר עם המחזיק באחת הפעולות המהוות שימוש חורג, או שקיבל ממנו מכסתו האישית (להלן – המתקשר), יהיה זכאי, לגבי המחזיק, לכל תמורה או פיצויים שהיו מגיעים לו אילמלא הוראות חוק זה, והועדה תחליט, על פי בקשתו, על תמורה או פיצויים כאמור, במסגרת ההליכים נגד המחזיק.
(ב)בכל תביעה לפי חוק זה יוזמן המתקשר להשתתף בדיון בפני הועדה, וכל החלטה על הפקעת זכויות כאמור בסעיפים 7 או 9, יהיה כוחה יפה גם לגביו.
(ג)כל סכום שיגיע למתקשר מכוח סעיף קטן (א) יהווה שעבוד על הפיצויים שיגיעו למחזיק על פי סעיף 15, והועדה רשאית לקבוע הסדרים להבטחת תשלומם.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם שהתקשר עם המחזיק באחת הפעולות המהוות שימוש חורג, או שקיבל ממנו מכסתו האישית (להלן – המתקשר), יהיה זכאי, לגבי המחזיק, לכל תמורה או פיצויים שהיו מגיעים לו אילמלא הוראות חוק זה, והועדה תחליט, על פי בקשתו, על תמורה או פיצויים כאמור, במסגרת ההליכים נגד המחזיק.
{{ח:תת|(ב)}} בכל תביעה לפי חוק זה יוזמן המתקשר להשתתף בדיון בפני הועדה, וכל החלטה על הפקעת זכויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}, יהיה כוחה יפה גם לגביו.
{{ח:תת|(ג)}} כל סכום שיגיע למתקשר מכוח סעיף קטן (א) יהווה שעבוד על הפיצויים שיגיעו למחזיק על פי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, והועדה רשאית לקבוע הסדרים להבטחת תשלומם.

13אכיפה

כל החלטה של הועדה לפי סעיפים 7, 8, 9 או 12, דינה, בכל הנוגע לאכיפתה, כדין פסק דין של בית משפט שלום בתובענה אזרחית.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל החלטה של הועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}} {{ח:פנימי|סעיף 12|או 12}}, דינה, בכל הנוגע לאכיפתה, כדין פסק דין של בית משפט שלום בתובענה אזרחית.

14ערעור

החלטה סופית של הועדה בתביעה לפי סעיפים 7, 8, 9 או 12 דינה לענין ערעור כדין פסק דין של בית משפט שלום בתובענה אזרחית, אלא שהערעור לבית משפט מחוזי יעכב את אכיפת ההחלטה.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החלטה סופית של הועדה בתביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}} {{ח:פנימי|סעיף 12|או 12}} דינה לענין ערעור כדין פסק דין של בית משפט שלום בתובענה אזרחית, אלא שהערעור לבית משפט מחוזי יעכב את אכיפת ההחלטה.

15פיצויים

(א)מחזיק שהופקעו זכויותיו במקרקעין לפי חוק זה, זכאי לפיצויים, ממי שהוחזרו לו הקרקע או הזכויות כאמור בסעיף 10, על השבח שהשביח את המקרקעין על ידי הקמת מבנים, נטיעת מטעים או כל דרך אחרת.
(ב)הועדה תקבע את סכום הפיצויים לפי הכללים שבתוספת השניה, וכן תקבע את מועדי התשלום, הבטחונות ויתר תנאי התשלום, ודין קביעתה בכל הנוגע לאכיפה ולערעור יהיה כאמור בסעיפים 13 ו־14.
(ג)הועדה תחליט בענין הפיצויים, כאמור בסעיף קטן (ב), במסגרת ההחלטה על ההפקעה.
(ד)לא יופקעו זכויותיו של המחזיק, אלא אם שולמו הפיצויים או סודרו הבטחונות בהתאם להחלטת הועדה כאמור בסעיף קטן (ב).
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מחזיק שהופקעו זכויותיו במקרקעין לפי חוק זה, זכאי לפיצויים, ממי שהוחזרו לו הקרקע או הזכויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, על השבח שהשביח את המקרקעין על ידי הקמת מבנים, נטיעת מטעים או כל דרך אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה תקבע את סכום הפיצויים לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|הכללים שבתוספת השניה}}, וכן תקבע את מועדי התשלום, הבטחונות ויתר תנאי התשלום, ודין קביעתה בכל הנוגע לאכיפה ולערעור יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}}.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה תחליט בענין הפיצויים, כאמור בסעיף קטן (ב), במסגרת ההחלטה על ההפקעה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יופקעו זכויותיו של המחזיק, אלא אם שולמו הפיצויים או סודרו הבטחונות בהתאם להחלטת הועדה כאמור בסעיף קטן (ב).

16תיקון התוספות

שר החקלאות רשאי, בתקנות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לתקן את התוספת הראשונה או השניה, להוסיף עליהן או לגרוע מהן.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר החקלאות רשאי, בתקנות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לתקן את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|או השניה}}, להוסיף עליהן או לגרוע מהן.

17תוקף החוק

הוראות חוק זה יחולו על אף האמור בכל דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על אף האמור בכל דין.

18סייג לתחולהתיקונים: תשס״ט

הוראות חוק זה לא יחולו לגבי שימוש חורג שהותר בהסכם שבכתב בין המחזיק לבין רשות מקרקעי ישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו לגבי שימוש חורג שהותר בהסכם שבכתב בין המחזיק לבין רשות מקרקעי ישראל.

19מעמד ההסתדרות הציונית

האיסורים וההגבלות שבחוק זה לא יחולו על ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ ישראל, אולם יחולו על מי שמחזיק קרקע חקלאית מטעמה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האיסורים וההגבלות שבחוק זה לא יחולו על ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ ישראל, אולם יחולו על מי שמחזיק קרקע חקלאית מטעמה.

20ביצוע ותקנות

שר החקלאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר החקלאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
התוספת הראשונה

ואלה פעולות בקרקע חקלאית שהן שימוש חורג:
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ואלה פעולות בקרקע חקלאית שהן שימוש חורג:

1

העברה או הקנייה של כל זכות שיש למחזיק בקרקע או בחלק ממנה, או שעבוד הזכות; ואולם עיבוד הקרקע על ידי שכירים או על ידי מי שקיבל על עצמו את העיבוד בקבלנות ועל חשבון המחזיק לא יראו כשימוש חורג.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העברה או הקנייה של כל זכות שיש למחזיק בקרקע או בחלק ממנה, או שעבוד הזכות; ואולם עיבוד הקרקע על ידי שכירים או על ידי מי שקיבל על עצמו את העיבוד בקבלנות ועל חשבון המחזיק לא יראו כשימוש חורג.

2

יצירת שותפות בקרקע או ביבול, מלבד אם השותפות היא בין תושבי אותו ישוב והשותפים עובדים במידה שווה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יצירת שותפות בקרקע או ביבול, מלבד אם השותפות היא בין תושבי אותו ישוב והשותפים עובדים במידה שווה.

3

הקניית זכות אריסות בקרקע או ביבול.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הקניית זכות אריסות בקרקע או ביבול.

4תיקונים: ק״ת תשמ״א

הקנית זכות רכישת היבול בשדה (דמאן).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הקנית זכות רכישת היבול בשדה (דמאן).

5

שעבוד היבול, למעט שעבוד שנעשה על פי הוראות פקודת המלוות לזמנים קצרים על יבול (ערובה), 1935, או שעבוד שתנאיו מנעו מהנושה את הטיפול ביבול.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת המלוות לזמנים קצרים על יבול (ערובה), 1935 → פקודת המלוות לזמנים קצרים על יבול (ערובה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שעבוד היבול, למעט שעבוד שנעשה על פי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המלוות לזמנים קצרים על יבול (ערובה)|פקודת המלוות לזמנים קצרים על יבול (ערובה), 1935}}, או שעבוד שתנאיו מנעו מהנושה את הטיפול ביבול.

6תיקונים: ק״ת תש״ם

הקניית זכות מגורים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הקניית זכות מגורים.
התוספת השניה

1תאריך ההפקעה

בתוספת זו, ”תאריך ההפקעה“ – תאריך החלטת הועדה על ההפקעה, ואם הוגש ערעור על החלטה זו – תאריך החלטת בית המשפט המחוזי המאשרת את ההפקעה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}, ”תאריך ההפקעה“ – תאריך החלטת הועדה על ההפקעה, ואם הוגש ערעור על החלטה זו – תאריך החלטת בית המשפט המחוזי המאשרת את ההפקעה.

2שיעור הפיצוי

(א)סכום הפיצויים שישולמו למחזיק יהיה שווה לסכום שבו עלה ערך הקרקע החקלאית שעליו לפנות (להלן – הקרקע המפונה) עד יום ההפקעה מחמת הקמת בנינים, התקנת מיתקנים של קבע, נטיעת נטיעות או הכשרת הקרקע החקלאית (ולכל אלה ייקרא להלן – שיפורים) על ידי המחזיק או מטעמו (להלן – הערך המוסף).
(ב)בחישוב הערך המוסף לא יובאו בחשבון שיפורים שנעשו בניגוד לתנאים שעל פיהם מוחזקת הקרקע על ידי המחזיק ושנעשו שלא לצורך עיבוד חקלאי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סכום הפיצויים שישולמו למחזיק יהיה שווה לסכום שבו עלה ערך הקרקע החקלאית שעליו לפנות (להלן – הקרקע המפונה) עד יום ההפקעה מחמת הקמת בנינים, התקנת מיתקנים של קבע, נטיעת נטיעות או הכשרת הקרקע החקלאית (ולכל אלה ייקרא להלן – שיפורים) על ידי המחזיק או מטעמו (להלן – הערך המוסף).
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב הערך המוסף לא יובאו בחשבון שיפורים שנעשו בניגוד לתנאים שעל פיהם מוחזקת הקרקע על ידי המחזיק ושנעשו שלא לצורך עיבוד חקלאי.

3ערך מוסף שעולה על ההשקעה

עלה הערך המוסף על הסכום שהיה מושקע בשיפורים אילו נעשו ערב תאריך ההפקעה בניכוי סכום הבלאי הטבעי בעד כל התקופה (להלן – ההשקעה הנקיה), לא יעלה סכום הפיצויים על ההשקעה הנקיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עלה הערך המוסף על הסכום שהיה מושקע בשיפורים אילו נעשו ערב תאריך ההפקעה בניכוי סכום הבלאי הטבעי בעד כל התקופה (להלן – ההשקעה הנקיה), לא יעלה סכום הפיצויים על ההשקעה הנקיה.

4ערך מוסף שהוא פחות מההשקעה

היה הערך המוסף פחות מההשקעה הנקיה, תקבע הועדה את סכום הפיצויים כפי שתראה לצודק בנסיבות המקרה, ובלבד שלא יעלה סכום הפיצויים על שלושה רבעים מההשקעה הנקיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה הערך המוסף פחות מההשקעה הנקיה, תקבע הועדה את סכום הפיצויים כפי שתראה לצודק בנסיבות המקרה, ובלבד שלא יעלה סכום הפיצויים על שלושה רבעים מההשקעה הנקיה.

5שומה

ערך הזכות שהיתה למחזיק בקרקע, הערך המוסף וההשקעה הנקיה, לענין תוספת זו, יקבע שמאי שימנה שר החקלאות לאחר התייעצות עם שר המשפטים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערך הזכות שהיתה למחזיק בקרקע, הערך המוסף וההשקעה הנקיה, לענין {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}}, יקבע שמאי שימנה שר החקלאות לאחר התייעצות עם שר המשפטים.