החקיקה בישראל

חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, תשכ״ה–1965 חוק

47
סעיפים
9
פרקים
0
תוספות
10
הגדרות
30
הפניות פנימיות
6
הפניות חיצוניות
4
הערות עריכה
5
תיקונים
היסטוריית תיקונים5 רשומות
ס״ח תשכ״ה, 186חוק הגנת כינויי מקורPDF
תש״ס, 52חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס)PDF
תשס״א, 5תיקון מס׳ 2PDF
תשע״ז, 1199חוק העיצוביםPDF
תשע״ח, 26תיקון מס׳ 6PDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות

1הגדרותתיקונים: תש״ס

בחוק זה –
”כינוי מקור“ – השם הגיאוגרפי של ארץ, אזור או מקום, הכלול בשמו של מוצר ובא ללמד שמקורו שם ושאיכותו או תכונותיו הן, בעיקרן, פרי אותה סביבה גיאוגרפית, טבעה ואנשיה;
”ארץ המקור“ – הארץ אשר שמה, או שם אזור או מקום שבה, משמש לכינוי המקור שהוציא למוצר את המוניטין שלו;
”בעל זכות“ – מי שזכאי להשתמש בכינוי המקור הנדון לציון המוצר הנדון;
”מוצר“ – בין של חקלאות ובין של תעשיה או מלאכה;
”הרשם“ – רשם סימני המסחר;
”ציון גאוגרפי“ – ציון המזהה בישראל מוצר כמוצר שמקורו באזור גאוגרפי מסוים שהוא מדינה חברה, אזור או חבל ארץ בה, אם ניתן לייחס תכונה מסוימת, מאפיין מסוים או מוניטין של המוצר בעיקר לכך שמקורו באותו אזור גאוגרפי;
”מדינה חברה“ – מדינה שהיא חברה בארגון הסחר העולמי;
”ארגון הסחר העולמי“ – ארגון הסחר העולמי שהוקם בהסכם שנחתם במרקש ביום 15 באפריל 1994.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כינוי מקור“ – השם הגיאוגרפי של ארץ, אזור או מקום, הכלול בשמו של מוצר ובא ללמד שמקורו שם ושאיכותו או תכונותיו הן, בעיקרן, פרי אותה סביבה גיאוגרפית, טבעה ואנשיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארץ המקור“ – הארץ אשר שמה, או שם אזור או מקום שבה, משמש לכינוי המקור שהוציא למוצר את המוניטין שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זכות“ – מי שזכאי להשתמש בכינוי המקור הנדון לציון המוצר הנדון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר“ – בין של חקלאות ובין של תעשיה או מלאכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשם“ – רשם סימני המסחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציון גאוגרפי“ – ציון המזהה בישראל מוצר כמוצר שמקורו באזור גאוגרפי מסוים שהוא מדינה חברה, אזור או חבל ארץ בה, אם ניתן לייחס תכונה מסוימת, מאפיין מסוים או מוניטין של המוצר בעיקר לכך שמקורו באותו אזור גאוגרפי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינה חברה“ – מדינה שהיא חברה בארגון הסחר העולמי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון הסחר העולמי“ – ארגון הסחר העולמי שהוקם בהסכם שנחתם במרקש ביום 15 באפריל 1994.
פרק ב׳: רישום כינויי מקור ישראליים

2פנקס כינויי מקורתיקונים: תשע״ח

(א)ברשות הפטנטים שבמשרד המשפטים (בחוק זה – הרשות) ינוהל פנקס כינויי מקור (להלן – הפנקס) ויירשמו בו כינויי המקור שנתקבלו לרישום לפי חוק זה ופרטים נוספים שנקבעו או שהרשם יראה לרשמם.
(ב)הפנקס ייערך ויתנהל בפיקוחו של הרשם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ברשות הפטנטים שבמשרד המשפטים (בחוק זה – הרשות) ינוהל פנקס כינויי מקור (להלן – הפנקס) ויירשמו בו כינויי המקור שנתקבלו לרישום לפי חוק זה ופרטים נוספים שנקבעו או שהרשם יראה לרשמם.
{{ח:תת|(ב)}} הפנקס ייערך ויתנהל בפיקוחו של הרשם.

3רישום כינויי מקור בישראל

כל המעונין בהגנה לפי חוק זה על כינוי מקור שארץ מקורו הוא ישראל, רשאי לבקש מאת הרשם שירשום בפנקס את הכינוי, את המוצר שהוא בא לציין ואת בעל הזכות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל המעונין בהגנה לפי חוק זה על כינוי מקור שארץ מקורו הוא ישראל, רשאי לבקש מאת הרשם שירשום בפנקס את הכינוי, את המוצר שהוא בא לציין ואת בעל הזכות.

4תוכן הבקשה

בבקשה לפי סעיף 3 יפורשו: המוצר, הפרטים המיוחדים שמהם ניתן ללמוד כי כינויו של המוצר הוא כינוי מקור ולא ציון מוצא או סוג בלבד, מי הוא בעל הזכות לאותו כינוי ופרטים נוספים שנקבעו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} יפורשו: המוצר, הפרטים המיוחדים שמהם ניתן ללמוד כי כינויו של המוצר הוא כינוי מקור ולא ציון מוצא או סוג בלבד, מי הוא בעל הזכות לאותו כינוי ופרטים נוספים שנקבעו.

5בחינת בקשה

הרשם או מי שמינה לכך יבדוק כל בקשה כדי לברר אם היא ממלאת אחר הוראות סעיף 4 ואם הכינוי שנתבקש לרשמו הוא כינוי מקור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרשם או מי שמינה לכך יבדוק כל בקשה כדי לברר אם היא ממלאת אחר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ואם הכינוי שנתבקש לרשמו הוא כינוי מקור.

6סמכויות אגב בחינה

לענין בחינה לפי סעיף 5 יהיה הרשם רשאי לדרוש מהמבקש, או מכל אדם אחר הטוען שהוא בעל זכות, כל חומר וידיעה הנוגעים לבחינה ודרושים לדעתו למטרה זו, ורשאי הוא להתייעץ עם מי שייראה לו ולקבל ממנו כל חומר וידיעה הנראים לו דרושים לבחינה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין בחינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} יהיה הרשם רשאי לדרוש מהמבקש, או מכל אדם אחר הטוען שהוא בעל זכות, כל חומר וידיעה הנוגעים לבחינה ודרושים לדעתו למטרה זו, ורשאי הוא להתייעץ עם מי שייראה לו ולקבל ממנו כל חומר וידיעה הנראים לו דרושים לבחינה.

7קבלת הבקשה

נוכח הרשם כי הכינוי שנתבקש לרשמו הוא לכאורה כינוי מקור וכי נתמלאו יתר התנאים הקבועים בסעיף 4 יקבל את הבקשה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוכח הרשם כי הכינוי שנתבקש לרשמו הוא לכאורה כינוי מקור וכי נתמלאו יתר התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}} יקבל את הבקשה.

7ארישום כינויי מקור שווי צורה המזהים ייןתיקונים: תשס״א

(א)לענין כינויי מקור שווי צורה ליין המציינים אזורים גאוגרפיים שונים, רשאי הרשם לקבל כל אחת מהבקשות לרישום כינויי המקור האמורים בתנאי שיקבע הבחנה ביניהם; בבואו לקבוע הבחנה לפי סעיף זה, על הרשם להביא בחשבון את הצורך להבטיח מתן טיפול שוויוני ליצרנים הנוגעים בדבר ואת הצורך למנוע הטעיית צרכנים.
(ב)בסעיף זה, ”שווי צורה“ – זהים בכתיבה או בהיגוי אך שונים במובן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין כינויי מקור שווי צורה ליין המציינים אזורים גאוגרפיים שונים, רשאי הרשם לקבל כל אחת מהבקשות לרישום כינויי המקור האמורים בתנאי שיקבע הבחנה ביניהם; בבואו לקבוע הבחנה לפי סעיף זה, על הרשם להביא בחשבון את הצורך להבטיח מתן טיפול שוויוני ליצרנים הנוגעים בדבר ואת הצורך למנוע הטעיית צרכנים.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”שווי צורה“ – זהים בכתיבה או בהיגוי אך שונים במובן.

8פרסום קבלת הבקשהתיקונים: תשע״ח

(א)נתקבלה הבקשה, יפרסם הרשם באתר האינטרנט של הרשות, את דבר הקבלה.
(ב)הפרסום יכלול את כינוי המקור, את המוצר שהכינוי בא לציינו ואת בעל הזכות כפי שפורש בבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נתקבלה הבקשה, יפרסם הרשם באתר האינטרנט של הרשות, את דבר הקבלה.
{{ח:תת|(ב)}} הפרסום יכלול את כינוי המקור, את המוצר שהכינוי בא לציינו ואת בעל הזכות כפי שפורש בבקשה.

9התנגדות

תוך שלושה חדשים מיום פרסום קבלת הבקשה לפי סעיף 8, רשאי כל אדם להודיע לרשם בכתב על התנגדותו לרישום כינוי המקור המבוקש.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תוך שלושה חדשים מיום פרסום קבלת הבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, רשאי כל אדם להודיע לרשם בכתב על התנגדותו לרישום כינוי המקור המבוקש.

10עילות ההתנגדות

ואלה עילות ההתנגדות לרישום כינויי מקור:
(1)הכינוי שרישומו נתבקש אינו כינוי מקור אלא ציון מוצא או סוג בלבד;
(2)הטוען שהוא בעל זכות בכינוי אינו זכאי להשתמש בו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ואלה עילות ההתנגדות לרישום כינויי מקור:
{{ח:תת|(1)}} הכינוי שרישומו נתבקש אינו כינוי מקור אלא ציון מוצא או סוג בלבד;
{{ח:תת|(2)}} הטוען שהוא בעל זכות בכינוי אינו זכאי להשתמש בו.

11סמכות הרשם בהתנגדות

הרשם רשאי לקבל את ההתנגדות, כולה או מקצתה, לדחותה או לקבלה בתנאים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרשם רשאי לקבל את ההתנגדות, כולה או מקצתה, לדחותה או לקבלה בתנאים.

12רישום ומתן תעודה

לא הוגשה התנגדות במועד הקבוע להגשתה, או שהוגשה במועד ובוטלה או נדחתה בהחלטה או בפסק דין סופי, יירשם כינוי המקור בפנקס ולמבקש תינתן תעודה על כך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא הוגשה התנגדות במועד הקבוע להגשתה, או שהוגשה במועד ובוטלה או נדחתה בהחלטה או בפסק דין סופי, יירשם כינוי המקור בפנקס ולמבקש תינתן תעודה על כך.

13תקופת תוקף הרישום והארכתותיקונים: תשע״ח

(א)רישום לפי פרק זה תקפו עשר שנים מיום הגשת הבקשה, ואולם ניתן להאריכו לתקופות נוספות של עשר שנים כל אחת, על פי בקשת בעל זכות שתוגש לרשם במועד ובדרך שנקבעו.
(ב)לפני שיאריך הרשם את תקפו של הרישום, יבחן אם הכינוי עודו משמש ככינוי מקור, וכן יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את דבר הבקשה להארכה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רישום לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} תקפו עשר שנים מיום הגשת הבקשה, ואולם ניתן להאריכו לתקופות נוספות של עשר שנים כל אחת, על פי בקשת בעל זכות שתוגש לרשם במועד ובדרך שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} לפני שיאריך הרשם את תקפו של הרישום, יבחן אם הכינוי עודו משמש ככינוי מקור, וכן יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את דבר הבקשה להארכה.

14מחיקת רישום

(א)רישום לפי פרק זה ניתן למחיקה על פי בקשת אדם מעוניין או מיזמת הרשם, אם הכינוי הפך להיות שם סוג או ציון מוצא בלבד או אם התנאים ששימשו יסוד לרישום חדלו להתקיים.
(ב)דין בקשה למחיקת רישום כדין התנגדות ויחולו עליה הוראות פרק זה בדבר הדיון בהתנגדות.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רישום לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} ניתן למחיקה על פי בקשת אדם מעוניין או מיזמת הרשם, אם הכינוי הפך להיות שם סוג או ציון מוצא בלבד או אם התנאים ששימשו יסוד לרישום חדלו להתקיים.
{{ח:תת|(ב)}} דין בקשה למחיקת רישום כדין התנגדות ויחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} בדבר הדיון בהתנגדות.
פרק ג׳: רישום כינויי מקור על פי הסדר ליסבון

14אהגדרות – פרק ג׳תיקונים: תשע״ח

בפרק זה –
”הסדר ליסבון“ – הסכם ליסבון בדבר הגנת כינויי מקור ורישומם הבין־לאומי, שנחתם ביום 31 באוקטובר 1958 כפי שתוקן ביום 14 ביולי 1967 וביום 28 בספטמבר 1979, המפורסם באתר האינטרנט של הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO – World Intellectual Property Organization) לרבות התקנות להסכם בנוסחן העדכני כפי שהן מפורסמות באתר האמור;
”המשרד הבין־לאומי“ – המשרד הבין־לאומי שהוקם על פי הסדר ליסבון.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר ליסבון“ – הסכם ליסבון בדבר הגנת כינויי מקור ורישומם הבין־לאומי, שנחתם ביום 31 באוקטובר 1958 כפי שתוקן ביום 14 ביולי 1967 וביום 28 בספטמבר 1979, המפורסם באתר האינטרנט של הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO – World Intellectual Property Organization) לרבות התקנות להסכם בנוסחן העדכני כפי שהן מפורסמות באתר האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד הבין־לאומי“ – המשרד הבין־לאומי שהוקם על פי הסדר ליסבון.

15הרשם הוא המינהל הישראלי לפי הסדר ליסבוןתיקונים: תשע״ח

הרשם הוא המינהל, לפי הסדר ליסבון ולעניין הקשר עם המשרד הבין־לאומי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרשם הוא המינהל, לפי הסדר ליסבון ולעניין הקשר עם המשרד הבין־לאומי.

16רישום כינוי מקור ישראלי בפנקס הבין־לאומיתיקונים: תשע״ח

(א)לפי בקשת בעל זכות רשום בישראל, יגיש הרשם למשרד הבין־לאומי בקשה לרשום בפנקס הבין־לאומי כינוי מקור ישראלי ואת בעל הזכות בו.
(ב)בעל זכות המגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (א) ישלם למשרד הבין־לאומי את הסכום הדרוש לרישום כפי שקבע המשרד הבין־לאומי, בהתאם להוראות הסדר ליסבון, ויצרף לבקשתו אישור על תשלום כאמור; הסכום המעודכן כאמור יתפרסם באתר האינטרנט של הרשות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לפי בקשת בעל זכות רשום בישראל, יגיש הרשם למשרד הבין־לאומי בקשה לרשום בפנקס הבין־לאומי כינוי מקור ישראלי ואת בעל הזכות בו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל זכות המגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (א) ישלם למשרד הבין־לאומי את הסכום הדרוש לרישום כפי שקבע המשרד הבין־לאומי, בהתאם להוראות הסדר ליסבון, ויצרף לבקשתו אישור על תשלום כאמור; הסכום המעודכן כאמור יתפרסם באתר האינטרנט של הרשות.

17הודעה על כינוי חוץ שבפנקס הבין לאומיתיקונים: תשע״ח

קיבל הרשם מהמשרד הבין־לאומי, הודעה שכינוי מקור פלוני של ארץ־חוץ נרשם בפנקס הבין־לאומי, יבדוק הרשם את הכינוי כאילו היתה בפניו בקשה לרישום כינוי מקור ישראלי שהוגשה לפי סעיף 3, ויחולו לעניין הבקשה הוראות פרק ב׳, למעט סעיפים 13 ו־14, בשינויים המחויבים.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קיבל הרשם מהמשרד הבין־לאומי, הודעה שכינוי מקור פלוני של ארץ־חוץ נרשם בפנקס הבין־לאומי, יבדוק הרשם את הכינוי כאילו היתה בפניו בקשה לרישום כינוי מקור ישראלי שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, ויחולו לעניין הבקשה הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}}, בשינויים המחויבים.

18רישום כינוי־חוץ

(א)נוכח הרשם שכינוי המקור של ארץ־החוץ ראוי להגנה בישראל, ירשום אותו בפנקס ויודיע על כך למשרד הבין־לאומי.
(ב)הרשם רשאי להפעיל סמכותו לפי סעיף קטן (א), אף אם קודם שלח הודעה לפי סעיף 19(ב).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נוכח הרשם שכינוי המקור של ארץ־החוץ ראוי להגנה בישראל, ירשום אותו בפנקס ויודיע על כך למשרד הבין־לאומי.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם רשאי להפעיל סמכותו לפי סעיף קטן (א), אף אם קודם שלח הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ב)}}.

19סירוב להגנהתיקונים: תשע״ח

(א)נוכח הרשם שאין כינוי המקור שנרשם בפנקס הבין־לאומי ראוי להגנה בישראל לפי חוק זה, ישלח למשרד הבין־לאומי, תוך שנה אחת מיום קבלת ההודעה, הודעה מנומקת על אי־יכלתו להבטיח את ההגנה לכינוי המקור בישראל.
(ב)הרשם ישלח את הודעתו כאמור אף אם תלויים לפניו הליכי התנגדות לפי סעיף 9 בקשר לרישום כינוי המקור נשוא הודעת המשרד הבין־לאומי או שעדיין תלויים הליכי ערעור לפי סעיף 30 או ערעור על החלטת בית המשפט בערעור כאמור, ורשאי הוא לראות בקיום אותם הליכים עילה לאי־יכלתו להבטיח הגנה לכינוי המקור בישראל.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נוכח הרשם שאין כינוי המקור שנרשם בפנקס הבין־לאומי ראוי להגנה בישראל לפי חוק זה, ישלח למשרד הבין־לאומי, תוך שנה אחת מיום קבלת ההודעה, הודעה מנומקת על אי־יכלתו להבטיח את ההגנה לכינוי המקור בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם ישלח את הודעתו כאמור אף אם תלויים לפניו הליכי התנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בקשר לרישום כינוי המקור נשוא הודעת המשרד הבין־לאומי או שעדיין תלויים הליכי ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} או ערעור על החלטת בית המשפט בערעור כאמור, ורשאי הוא לראות בקיום אותם הליכים עילה לאי־יכלתו להבטיח הגנה לכינוי המקור בישראל.

20תוקף רישום כינוי־חוץ

תקפו של רישום כינוי מקור שנעשה על פי הודעה שנתקבלה לפי סעיף 17 הוא כתקפו בארץ המקור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקפו של רישום כינוי מקור שנעשה על פי הודעה שנתקבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} הוא כתקפו בארץ המקור.

21מחיקת כינוי מקור של ארץ־חוץ

(א)כל אדם מעונין רשאי לבקש מהרשם, בתנאים שייקבעו, את מחיקתו של כינוי מקור שנרשם לפי פרק זה משום שאינו מוגן בארץ המקור, או שחדל להיות מוגן בה, ורשאי הרשם לעשות זאת מיזמתו.
(ב)דין בקשה למחיקה לפי סעיף זה כדין התנגדות והוראות פרק ב׳ בדבר הדיון בהתנגדות יחולו עליה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל אדם מעונין רשאי לבקש מהרשם, בתנאים שייקבעו, את מחיקתו של כינוי מקור שנרשם לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} משום שאינו מוגן בארץ המקור, או שחדל להיות מוגן בה, ורשאי הרשם לעשות זאת מיזמתו.
{{ח:תת|(ב)}} דין בקשה למחיקה לפי סעיף זה כדין התנגדות והוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} בדבר הדיון בהתנגדות יחולו עליה.
פרק ג׳1: ציון גאוגרפי

21אשימוש שלא כדין בציון גאוגרפיתיקונים: תש״ס, תשע״ז

שימוש בציון גאוגרפי ביחס למוצר שמקורו אינו באזור הגאוגרפי המצוין הוא שימוש שלא כדין בציון גאוגרפי, אם יש בציון הגאוגרפי כדי להטעות ביחס לאזור הגאוגרפי האמיתי של מקור המוצר, ויראוהו כהפרת זכות כינוי מקור לפי סעיפים 22, 23 ו־23א.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שימוש בציון גאוגרפי ביחס למוצר שמקורו אינו באזור הגאוגרפי המצוין הוא שימוש שלא כדין בציון גאוגרפי, אם יש בציון הגאוגרפי כדי להטעות ביחס לאזור הגאוגרפי האמיתי של מקור המוצר, ויראוהו כהפרת זכות כינוי מקור לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיפים 22}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}} {{ח:פנימי|סעיף 23א|ו־23א}}.

21בשימוש שלא כדין בציון גאוגרפי המזהה יין או משקה אלכוהוליתיקונים: תש״ס, תשע״ז

(א)שימוש בציון גאוגרפי המזהה יין או משקה אלכוהולי, כאשר מקורו של אותו יין או משקה אלכוהולי אינו באזור הגאוגרפי המצוין, הוא שימוש שלא כדין בציון גאוגרפי, ויראוהו כהפרת זכות כינוי מקור לפי סעיפים 22, 23 ו־23א, וזאת גם אם הציון הגאוגרפי מלווה בביטויים כגון: ”מין“, ”טיפוס“, ”סוג“, ”חיקוי“, או ביטויים דומים או תרגומם בשפה לועזית.
(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שהשתמש ברציפות בציון גאוגרפי של מדינה חברה המזהה יין או משקה אלכוהולי, רשאי להמשיך ולהשתמש באותו ציון גאוגרפי לגבי אותו יין או משקה אלכוהולי או לגבי מוצר קשור, אם התקיים אחד מאלה:
(1)השימוש נעשה במשך תקופה של לפחות 10 שנים לפני ד׳ באייר התשנ״ד (15 באפריל 1994);
(2)השימוש נעשה בתום לב והחל לפני ד׳ באייר התשנ״ד (15 באפריל 1994).
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שימוש בציון גאוגרפי המזהה יין או משקה אלכוהולי, כאשר מקורו של אותו יין או משקה אלכוהולי אינו באזור הגאוגרפי המצוין, הוא שימוש שלא כדין בציון גאוגרפי, ויראוהו כהפרת זכות כינוי מקור לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיפים 22}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}} {{ח:פנימי|סעיף 23א|ו־23א}}, וזאת גם אם הציון הגאוגרפי מלווה בביטויים כגון: ”מין“, ”טיפוס“, ”סוג“, ”חיקוי“, או ביטויים דומים או תרגומם בשפה לועזית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שהשתמש ברציפות בציון גאוגרפי של מדינה חברה המזהה יין או משקה אלכוהולי, רשאי להמשיך ולהשתמש באותו ציון גאוגרפי לגבי אותו יין או משקה אלכוהולי או לגבי מוצר קשור, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השימוש נעשה במשך תקופה של לפחות 10 שנים לפני ד׳ באייר התשנ״ד (15 באפריל 1994);
{{ח:תתת|(2)}} השימוש נעשה בתום לב והחל לפני ד׳ באייר התשנ״ד (15 באפריל 1994).

21גשימושים כדין בציון גאוגרפיתיקונים: תש״ס

על אף הוראות סעיפים 21א ו־21ב, השימושים האלה הם שימושים כדין בציון גאוגרפי:
(1)שימוש, ביחס למוצר, בציון גאוגרפי הזהה למונח לשוני, המקובל בישראל כשמו של אותו מוצר;
(2)שימוש ביחס למוצר בציון גאוגרפי שהוא אינו מוגן או שחדל להיות מוגן באזור הגאוגרפי המצוין בו, או שפסק השימוש בו באותו אזור גאוגרפי;
(3)שימוש, ביחס למוצר ענבים, בציון גאוגרפי הזהה למונח המקובל של זן הענבים, אם המונח של זן הענבים היה מקובל לפני ד׳ באייר התשנ״ד (15 באפריל 1994);
(4)שימוש, ביחס ליין, בציונים גאוגרפיים שווי צורה, המציינים אזורים גאוגרפיים שונים, שיש ביניהם הבחנה;
(ב)בתובענה לענין פסקה זו ידון בית המשפט המחוזי; בבואו לקבוע אם יש הבחנה לפי פסקה זו יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, האם הובטח מתן טיפול שוויוני ליצרנים הנוגעים בדבר והאם הובטח שהצרכנים לא יוטעו;
(ג)לענין פסקה זו, ”שווי צורה“ – זהים בכתיבה או בהיגוי אך שונים במובן.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיפים 21א}} {{ח:פנימי|סעיף 21ב|ו־21ב}}, השימושים האלה הם שימושים כדין בציון גאוגרפי:
{{ח:תת|(1)}} שימוש, ביחס למוצר, בציון גאוגרפי הזהה למונח לשוני, המקובל בישראל כשמו של אותו מוצר;
{{ח:תת|(2)}} שימוש ביחס למוצר בציון גאוגרפי שהוא אינו מוגן או שחדל להיות מוגן באזור הגאוגרפי המצוין בו, או שפסק השימוש בו באותו אזור גאוגרפי;
{{ח:תת|(3)}} שימוש, ביחס למוצר ענבים, בציון גאוגרפי הזהה למונח המקובל של זן הענבים, אם המונח של זן הענבים היה מקובל לפני ד׳ באייר התשנ״ד (15 באפריל 1994);
{{ח:תת|(4)|(א)}} שימוש, ביחס ליין, בציונים גאוגרפיים שווי צורה, המציינים אזורים גאוגרפיים שונים, שיש ביניהם הבחנה;
{{ח:תתת|(ב)}} בתובענה לענין פסקה זו ידון בית המשפט המחוזי; בבואו לקבוע אם יש הבחנה לפי פסקה זו יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, האם הובטח מתן טיפול שוויוני ליצרנים הנוגעים בדבר והאם הובטח שהצרכנים לא יוטעו;
{{ח:תתת|(ג)}} לענין פסקה זו, ”שווי צורה“ – זהים בכתיבה או בהיגוי אך שונים במובן.
פרק ד׳: הוראות כלליות

22הפרת זכות כינוי מקור

שימוש שלא כדין בכינוי מקור רשום הוא הפרת זכות כינוי מקור, אפילו צויין המקור האמיתי של הסחורה על יד כינוי המקור, ואף אם הכינוי מופיע בצורה מתורגמת או מלווה בביטויים כגון ”מין“, ”טיפוס“, ”סוג“, ”חיקוי“ או ביטויים דומים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שימוש שלא כדין בכינוי מקור רשום הוא הפרת זכות כינוי מקור, אפילו צויין המקור האמיתי של הסחורה על יד כינוי המקור, ואף אם הכינוי מופיע בצורה מתורגמת או מלווה בביטויים כגון ”מין“, ”טיפוס“, ”סוג“, ”חיקוי“ או ביטויים דומים.

22אשימוש בשם בתום לבתיקונים: תש״ס, תשס״א

רישום כינוי מקור או שימוש בציון גאוגרפי כדין, לפי חוק זה, לא ימנע מאדם להשתמש בשמו או בשם קודמיו בעסק, ובלבד ששימוש זה נעשה בתום לב ובאופן שאינו עלול להטעות את הציבור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רישום כינוי מקור או שימוש בציון גאוגרפי כדין, לפי חוק זה, לא ימנע מאדם להשתמש בשמו או בשם קודמיו בעסק, ובלבד ששימוש זה נעשה בתום לב ובאופן שאינו עלול להטעות את הציבור.

23סעד על הפרת זכות

נוכח בית משפט כי הופרה זכות בכינוי מקור רשום, יצווה על המפר להימנע מהפרת הזכות, ורשאי בית המשפט להתנות את מתן הצו בתנאים ולעכב את ביצועו עד ששה חדשים בתנאים שיראה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוכח בית משפט כי הופרה זכות בכינוי מקור רשום, יצווה על המפר להימנע מהפרת הזכות, ורשאי בית המשפט להתנות את מתן הצו בתנאים ולעכב את ביצועו עד ששה חדשים בתנאים שיראה.

23אסעדים לעניין נכסים שהופקו תוך הפרת זכות בכינוי מקור רשוםתיקונים: תשע״ז

(א)בסיום הדיון בתובענה בשל הפרת זכות בכינוי מקור רשום, רשאי בית המשפט, לאחר ששקל בין היתר את חומרת ההפרה ואת עניינו של אדם אחר הנוגע בדבר שאינו צד לתובענה, להורות על –
(1)עשיית פעולה לגבי הנכסים שהופקו תוך הפרת הזכות (בסעיף זה – נכסים מפרים) שמטרתה למנוע נזק מבעל הזכות, ובכלל זה העברת הבעלות באותם נכסים לידי התובע אם ביקש זאת, או השמדתם; ואולם הורה בית המשפט על העברת הבעלות כאמור, רשאי הוא, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בנכסים המפרים, לחייבו בתשלום כפי שיקבע;
(2)עשיית פעולה בנכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם של נכסים מפרים שמטרתה למנוע את המשך ההפרה שבה דן בית המשפט או הפרה אחרת של זכות.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי נכס המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את הזכות כאמור, והכול בכפוף להוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ״ח–1968.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 34 לחוק המכר, התשכ״ח–1968 → חוק המכר #סעיף 34
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסיום הדיון בתובענה בשל הפרת זכות בכינוי מקור רשום, רשאי בית המשפט, לאחר ששקל בין היתר את חומרת ההפרה ואת עניינו של אדם אחר הנוגע בדבר שאינו צד לתובענה, להורות על –
{{ח:תתת|(1)}} עשיית פעולה לגבי הנכסים שהופקו תוך הפרת הזכות (בסעיף זה – נכסים מפרים) שמטרתה למנוע נזק מבעל הזכות, ובכלל זה העברת הבעלות באותם נכסים לידי התובע אם ביקש זאת, או השמדתם; ואולם הורה בית המשפט על העברת הבעלות כאמור, רשאי הוא, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בנכסים המפרים, לחייבו בתשלום כפי שיקבע;
{{ח:תתת|(2)}} עשיית פעולה בנכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם של נכסים מפרים שמטרתה למנוע את המשך ההפרה שבה דן בית המשפט או הפרה אחרת של זכות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי נכס המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את הזכות כאמור, והכול בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק המכר#סעיף 34|סעיף 34 לחוק המכר, התשכ״ח–1968}}.

24עבירות

כל אדם המשתמש שלא כדין בכינוי מקור דינו כדין מי שמשתמש בתיאור מסחרי כוזב כמשמעותו בפקודת סימני סחורות והוראות הפקודה יחולו.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת סימני סחורות → פקודת סימני סחורות
  • הפקודה → פקודת סימני סחורות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל אדם המשתמש שלא כדין בכינוי מקור דינו כדין מי שמשתמש בתיאור מסחרי כוזב כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סימני סחורות|בפקודת סימני סחורות}} והוראות {{ח:חיצוני|פקודת סימני סחורות|הפקודה}} יחולו.

25שימוש בסמכות על ידי הרשם

לא ישתמש הרשם בסמכות שניתנה לו לפי חוק זה, אלא לאחר שנתן הזדמנות לכל אדם העלול, לדעתו, להיפגע מהחלטתו להשמיע טענותיו לפניו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישתמש הרשם בסמכות שניתנה לו לפי חוק זה, אלא לאחר שנתן הזדמנות לכל אדם העלול, לדעתו, להיפגע מהחלטתו להשמיע טענותיו לפניו.

26הודעה על הליך לפני הרשםתיקונים: תשע״ח

על כל הליך לפי חוק זה לפני הרשם תפורסם הודעה באתר האינטרנט של הרשות לפחות שלושים יום לפני המועד שנקבע להליך, ובה יוזמן כל בעל זכות להתייצב בהליך ולהודיע לרשם על התייצבותו חמישה ימים לפני קיום ההליך; לא מסר האדם הודעה על כך כאמור – לא יורשה להתייצב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על כל הליך לפי חוק זה לפני הרשם תפורסם הודעה באתר האינטרנט של הרשות לפחות שלושים יום לפני המועד שנקבע להליך, ובה יוזמן כל בעל זכות להתייצב בהליך ולהודיע לרשם על התייצבותו חמישה ימים לפני קיום ההליך; לא מסר האדם הודעה על כך כאמור – לא יורשה להתייצב.

26אהטלת תפקידים שיפוטיים וקבלת סמכויותתיקונים: תשס״א־2

(א)השר רשאי להטיל על עובד המדינה שהוא עורך דין הכשיר להיות שופט מחוזי (להלן – פוסק בקנין רוחני), למלא כל תפקיד שיפוטי שעל הרשם למלא, או שהרשם מוסמך או רשאי לעשותו לפי הוראות חוק זה, ואם יוטל התפקיד על סגן רשם הפטנטים יראו אותו, לצורך מילוי תפקידו זה, פוסק בקנין רוחני.
(ב)פוסק בקנין רוחני שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א) ימלא את התפקיד לפי הוראות חוק זה ומוקנות לו, לשם מילוי תפקידו, הסמכויות הנתונות לרשם בחוק זה.
(ג)כל פעולה שנעשתה כדין בידי פוסק בקנין רוחני, שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א), דינה – לענין חוק זה, כדין פעולה שנעשתה בידי הרשם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להטיל על עובד המדינה שהוא עורך דין הכשיר להיות שופט מחוזי (להלן – פוסק בקנין רוחני), למלא כל תפקיד שיפוטי שעל הרשם למלא, או שהרשם מוסמך או רשאי לעשותו לפי הוראות חוק זה, ואם יוטל התפקיד על סגן רשם הפטנטים יראו אותו, לצורך מילוי תפקידו זה, פוסק בקנין רוחני.
{{ח:תת|(ב)}} פוסק בקנין רוחני שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א) ימלא את התפקיד לפי הוראות חוק זה ומוקנות לו, לשם מילוי תפקידו, הסמכויות הנתונות לרשם בחוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} כל פעולה שנעשתה כדין בידי פוסק בקנין רוחני, שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א), דינה – לענין חוק זה, כדין פעולה שנעשתה בידי הרשם.

27החלטות הרשם בכתב

כל החלטה של הרשם תהיה בכתב ותימסר לכל מי שהיה בעל דין בהליכים לפניו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל החלטה של הרשם תהיה בכתב ותימסר לכל מי שהיה בעל דין בהליכים לפניו.

28דיון בהליכים על ריב

(א)בכל הליך על ריב המובא לפני הרשם לפי חוק זה – יתן הרשם לבעלי הדין הזדמנות להגיש ראיותיהם ולהשמיע טענותיהם לפניו בדרך, בצורה, במועדים ובאופן שנקבעו בתקנות.
(ב)הרשם רשאי לצוות על תשלום ההוצאות שימצאן סבירות ולהורות מי מבעלי הדין ישלם את ההוצאות וכיצד ישולמו.
(ג)צו לפי סעיף קטן (ב) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה צו בית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכל הליך על ריב המובא לפני הרשם לפי חוק זה – יתן הרשם לבעלי הדין הזדמנות להגיש ראיותיהם ולהשמיע טענותיהם לפניו בדרך, בצורה, במועדים ובאופן שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם רשאי לצוות על תשלום ההוצאות שימצאן סבירות ולהורות מי מבעלי הדין ישלם את ההוצאות וכיצד ישולמו.
{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף קטן (ב) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה צו בית המשפט.

29ראיות

(א)עדות בכל הליך לפני הרשם לפי חוק זה תינתן בתצהיר, והרשם יורה לכל אדם שמסר תצהיר להיחקר חקירה שכנגד, אם נתבקש לעשות כך והרשם לא ראה טעם סביר שלא להיענות לבקשה.
(ב)לשם גביית עדות בעל־פה בחקירה שכנגד יהיו לרשם כל הסמכויות של בית משפט לענין השבעתם של עדים או קבלת הצהרה מהם, לענין כפיית עדים להתייצב ובקשר לענינים הקשורים בהזמנת העדים ובמסירת העדות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עדות בכל הליך לפני הרשם לפי חוק זה תינתן בתצהיר, והרשם יורה לכל אדם שמסר תצהיר להיחקר חקירה שכנגד, אם נתבקש לעשות כך והרשם לא ראה טעם סביר שלא להיענות לבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} לשם גביית עדות בעל־פה בחקירה שכנגד יהיו לרשם כל הסמכויות של בית משפט לענין השבעתם של עדים או קבלת הצהרה מהם, לענין כפיית עדים להתייצב ובקשר לענינים הקשורים בהזמנת העדים ובמסירת העדות.

30זכות ערעורתיקונים: תשע״ח

(א)מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטה של הרשם שסיימה את הדיון בהליך שנערך לפניו לפי חוק זה רשאי לערער עליה לפני בית המשפט בתוך 45 ימים ממועד מתן ההחלטה.
(ב)מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטה אחרת של הרשם רשאי לערער עליה לפני בית המשפט, לאחר שניתנה לו רשות לכך מבית המשפט שלערעור; ההוראות לפי סעיף 41(ב) סיפה, (ג)(1) ו־(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מתן רשות ערעור על החלטה אחרת כאמור; לעניין זה, ”החלטה אחרת“, של הרשם – כל החלטה של הרשם שאין בה כדי לסיים את הדיון בהליך שנערך לפניו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 41(ב) סיפה, (ג)(1) ו־(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 → חוק בתי המשפט #סעיף 41
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטה של הרשם שסיימה את הדיון בהליך שנערך לפניו לפי חוק זה רשאי לערער עליה לפני בית המשפט בתוך 45 ימים ממועד מתן ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטה אחרת של הרשם רשאי לערער עליה לפני בית המשפט, לאחר שניתנה לו רשות לכך מבית המשפט שלערעור; ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 41|סעיף 41(ב) סיפה, (ג)(1) ו־(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מתן רשות ערעור על החלטה אחרת כאמור; לעניין זה, ”החלטה אחרת“, של הרשם – כל החלטה של הרשם שאין בה כדי לסיים את הדיון בהליך שנערך לפניו.

31בית המשפט המוסמךתיקונים: תשע״ח

בית המשפט המחוזי המוסמך לעניין ערעור על החלטת הרשם לפי חוק זה הוא בית המשפט המחוזי בירושלים או בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי בחירת המערער; ואולם שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע כי סמכות בית משפט מחוזי לפי חוק זה תהיה גם בידי בתי משפט מחוזיים אחרים שקבע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט המחוזי המוסמך לעניין ערעור על החלטת הרשם לפי חוק זה הוא בית המשפט המחוזי בירושלים או בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי בחירת המערער; ואולם שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע כי סמכות בית משפט מחוזי לפי חוק זה תהיה גם בידי בתי משפט מחוזיים אחרים שקבע.

31אפרסום מידע באתר האינטרנט של הרשותתיקונים: תשע״ח

מידע המתפרסם באתר האינטרנט של הרשות לפי חוק זה יהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום; הפרסום באתר האינטרנט ייעשה באופן שיבטיח את אמינות המידע המתפרסם בו, את זמינותו, את יכולת האחזור שלו הפקת פלט ממנו; לשם אבטחת המידע כאמור והעמדתו לעיון הציבור תפעל הרשות בהתאם להוראות לפי סעיף 71 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 71 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972 → פקודת סימני מסחר #סעיף 71
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מידע המתפרסם באתר האינטרנט של הרשות לפי חוק זה יהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום; הפרסום באתר האינטרנט ייעשה באופן שיבטיח את אמינות המידע המתפרסם בו, את זמינותו, את יכולת האחזור שלו הפקת פלט ממנו; לשם אבטחת המידע כאמור והעמדתו לעיון הציבור תפעל הרשות בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר#סעיף 71|סעיף 71 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}.

32מסמכים

הפנקס ומסמכים שהגיש המבקש לראיה כי כינוי שנרשם הוא כינוי מקור או לראיה על זכויותיו של בעל זכות, יהיו פתוחים לעיון הקהל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפנקס ומסמכים שהגיש המבקש לראיה כי כינוי שנרשם הוא כינוי מקור או לראיה על זכויותיו של בעל זכות, יהיו פתוחים לעיון הקהל.
פרק ה׳: הגנה הדדית על כינויי מקור

33מתן הגנה לכינויי מקור על־פי הסכם

הודיע שר המשפטים, בהודעה ברשומות, על קיום הסכם בין ישראל לבין מדינה פלונית בדבר מתן הגנה לכינויי מקור המוגנים שלהן, יראו כל בקשת הגנה שנתקבלה מאת המינהל המתאים שבאותה מדינה כהודעה שנתקבלה לפי סעיף 17, והוראות פרק ג׳ יחולו לגבי בחינתה, רישומה ותקפה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודיע שר המשפטים, בהודעה ברשומות, על קיום הסכם בין ישראל לבין מדינה פלונית בדבר מתן הגנה לכינויי מקור המוגנים שלהן, יראו כל בקשת הגנה שנתקבלה מאת המינהל המתאים שבאותה מדינה כהודעה שנתקבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, והוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} יחולו לגבי בחינתה, רישומה ותקפה.
פרק ה׳1: זכויות ביחס לסימן מסחר

33אזכות להמשך שימושים בסימן מסחרתיקונים: תש״ס, תשס״א

על אף האמור בחוק זה, הוגשה בקשה לרישום סימן מסחר כהגדרתו בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל״ב–1972 (להלן – סימן המסחר), נרשם סימן מסחר בתום לב, או נרכשו זכויות בסימן מסחר בדרך של שימוש בו בתום לב, לא ייפגעו כשירותו לרישום, תוקף הרישום או זכות השימוש בסימן המסחר, בשל כך בלבד שסימן המסחר זהה או דומה לציון גאוגרפי או לכינוי מקור, ובלבד שהגשת הבקשה לרישום סימן המסחר, הרישום או רכישת הזכויות כאמור נעשו לפני כ״ג בטבת תש״ס (1 בינואר 2000) או לפני היום שבו ניתנה לציון הגאוגרפי או לכינוי המקור, הגנה במדינה חברה שבה נמצא האזור הגאוגרפי המצוין בציון הגאוגרפי או בארץ המקור לפי הענין.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל״ב–1972 → פקודת סימני מסחר
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה, הוגשה בקשה לרישום סימן מסחר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר|בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל״ב–1972}} (להלן – סימן המסחר), נרשם סימן מסחר בתום לב, או נרכשו זכויות בסימן מסחר בדרך של שימוש בו בתום לב, לא ייפגעו כשירותו לרישום, תוקף הרישום או זכות השימוש בסימן המסחר, בשל כך בלבד שסימן המסחר זהה או דומה לציון גאוגרפי או לכינוי מקור, ובלבד שהגשת הבקשה לרישום סימן המסחר, הרישום או רכישת הזכויות כאמור נעשו לפני כ״ג בטבת תש״ס (1 בינואר 2000) או לפני היום שבו ניתנה לציון הגאוגרפי או לכינוי המקור, הגנה במדינה חברה שבה נמצא האזור הגאוגרפי המצוין בציון הגאוגרפי או בארץ המקור לפי הענין.

33בטענת הגנה בפני הרשם ובית המשפטתיקונים: תש״ס, תשס״א

בכל הליך בפני הרשם או בית המשפט, שבו מעלה בעל דין טענה שהוא בעל זכות בכינוי מקור רשום או בציון גאוגרפי, רשאי בעל הדין שכנגד לטעון כי כינוי המקור או הציון הגאוגרפי אינו כינוי מקור או אינו ציון גאוגרפי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל הליך בפני הרשם או בית המשפט, שבו מעלה בעל דין טענה שהוא בעל זכות בכינוי מקור רשום או בציון גאוגרפי, רשאי בעל הדין שכנגד לטעון כי כינוי המקור או הציון הגאוגרפי אינו כינוי מקור או אינו ציון גאוגרפי.
פרק ו׳: תחולה וביצוע

34תיקונים: תשס״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

35ביצוע

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות בדבר אגרות שיש לשלמן בכל ענין הנוגע לחוק זה.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל), תשכ״ו–1966.
פורסמו תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ־חוץ), תשכ״ז–1967.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות בדבר אגרות שיש לשלמן בכל ענין הנוגע לחוק זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)|תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל), תשכ״ו–1966}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)|תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ־חוץ), תשכ״ז–1967}}.}}

36תחילה

הוראות פרק ג׳ תחילתן אחרי שהסדר ליסבון בדבר הגנת כינויי מקור ורישומם הבין־לאומי, מיום 31 באוקטובר 1958, ייכנס לתקפו, ביום שיקבע שר המשפטים בהודעה.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
שר המשפטים קבע את יום כ״ט בשבט תשכ״ז (9 בפברואר 1967) לתחילתן של הוראות פרק ג׳ לחוק (י״פ תשכ״ז, 864).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} תחילתן אחרי שהסדר ליסבון בדבר הגנת כינויי מקור ורישומם הבין־לאומי, מיום 31 באוקטובר 1958, ייכנס לתקפו, ביום שיקבע שר המשפטים בהודעה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|שר המשפטים קבע את יום כ״ט בשבט תשכ״ז (9 בפברואר 1967) לתחילתן של הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳ לחוק}} (י״פ תשכ״ז, 864).}}