החקיקה בישראל

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006 חוק

144
סעיפים
6
פרקים
1
תוספות
34
הגדרות
40
הפניות פנימיות
54
הפניות חיצוניות
72
הערות עריכה
18
תיקונים
היסטוריית תיקונים18 רשומות
ס״ח תשס״ג, 374חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה)PDF
ס״ח תשס״ו, 396חוק הגנה על עובדים בשעת חירוםPDF
תשס״ז, 366תיקון – הוראת שעהPDF
תשע״א, 1057תיקון מס׳ 16 לחוק ההתגוננות האזרחיתPDF
תשע״ד, 556תיקון מס׳ 4 לחוק משפחות חד־הוריותPDF
605חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)PDF
תשפ״ד, 244תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזלPDF
916תיקון מס׳ 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)PDF
1610תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל (תיקון מס׳ 2)PDF
תשפ״ה, 298תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל (תיקון מס׳ 3)PDF
794תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל (תיקון מס׳ 4)PDF
תשפ״ו, 332תיקון מס׳ 6 והוראת שעהPDF
ק״ת תשס״ז, 96הארכת התקופה הקובעתPDF
תשפ״ד, 1318צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה)PDF
1848צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה) (מס׳ 2)PDF
2814צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה) (מס׳ 3)PDF
תשפ״ה, 2100הארכת התקופה הקובעתPDF
ק״ת תשפ״ה, 442שינוי התוספת לחוקPDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק א׳: איסור פיטורים ורציפות בעבודה

1הגדרותתיקונים: תשע״ד, תשפ״ד

בפרק זה –
”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;
”אומן“ ו”מנחה אומנה“ – כהגדרתם בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016;
”הורה עצמאי“ – כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992;
”השר האחראי“, לענין מוסד חינוך – השר שבתחום אחריותו מצוי מוסד חינוך, לפי הענין;
”חוק ההתגוננות האזרחית“ – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”ילד“ – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988;
”מוסד חינוך“ – לרבות מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965, וקייטנה כהגדרתה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש״ן–1990, וכן מעון יום שיקומי כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000, מעון יום לפעוטות כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018, צהרון כהגדרתו בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע״ז–2017, משפחתון לילדים, ומסגרת פעילות יומית לילדים ולאנשים עם מוגבלות שטרם מלאו להם 21 שנים, בפיקוח או במימון של משרד הרווחה והביטחון החברתי או של מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית;
”מצב מיוחד בעורף“ – כמשמעותו בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית;
”משפחתון לילדים“ – מקום שבו שוהים לא יותר משישה פעוטות מגיל שלושה חודשים עד שלוש שנים;
”פיטורים“ – לרבות אי־חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:
(1)חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
(2)חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה;
”קבלן כוח אדם“, ”מעסיק בפועל“ – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996;
”שעת התקפה“ – כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית.
↗ חיצוניות: 15↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 5
  • בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016 → חוק אומנה לילדים
  • בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992 → חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי
  • חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 → חוק ההתגוננות האזרחית
  • חוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין
  • בחוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988 → חוק חינוך מיוחד
  • בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949 → חוק לימוד חובה
  • בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965 → חוק הפיקוח על מעונות
  • בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש״ן–1990 → חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח)
  • בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000 → חוק מעונות יום שיקומיים
  • בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018 → חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות
  • בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע״ז–2017 → חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים
  • בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית → חוק ההתגוננות האזרחית #סעיף 9ג
  • בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996 → חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם
  • בחוק ההתגוננות האזרחית → חוק ההתגוננות האזרחית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק א|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אומן“ ו”מנחה אומנה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר האחראי“, לענין מוסד חינוך – השר שבתחום אחריותו מצוי מוסד חינוך, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההתגוננות האזרחית“ – {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חינוך מיוחד|בחוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך“ – לרבות מוסד חינוך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, מעון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}, וקייטנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח)|בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש״ן–1990}}, וכן מעון יום שיקומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}}, מעון יום לפעוטות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}, צהרון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים|בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע״ז–2017}}, משפחתון לילדים, ומסגרת פעילות יומית לילדים ולאנשים עם מוגבלות שטרם מלאו להם 21 שנים, בפיקוח או במימון של משרד הרווחה והביטחון החברתי או של מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב מיוחד בעורף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משפחתון לילדים“ – מקום שבו שוהים לא יותר משישה פעוטות מגיל שלושה חודשים עד שלוש שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיטורים“ – לרבות אי־חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבלן כוח אדם“, ”מעסיק בפועל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעת התקפה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}.

2איסור פיטוריםתיקונים: תשס״ז, תשע״ד, תשע״ד־2, תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־2, תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־3, תשפ״ד־3, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ו

(א)לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה, מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה לפי סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית, או הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ד(א) לחוק האמור, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי הענין, ולענין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו.
(ב)לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:
לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א), עקב סגירת מוסד החינוך, בתקופה הקובעת, בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף, שעליה נמסרה הודעה לעובד על ידי הרשות המקומית או על ידי מוסד החינוך, או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:
(א)הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא ההורה העצמאי של הילד;
(ב)בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.
(2)הוראות פסקה (1) לענין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד של העובד, לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד כאמור באותה פסקה, סידור נאות להשגחה על הילד.
(3)הוראות פסקאות (1) ו־(2) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופת ההיעדרות כאמור בפסקה (1) מתגורר אצלו ילד לפי חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016.
(4)הוראות פסקה (1) יחולו גם אם סגירת מוסד החינוך כאמור באותה פסקה, בתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), נעשתה בהודעה לעובד על ידי הרשות המקומית או על ידי מוסד החינוך.
(ב1)
(1)לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופה הקובעת מחמת התקיימות אחד מאלה בעובד:
(א)הוא התפנה ממקום מגוריו אשר נמצא ביישוב המנוי בתוספת;
(ב)הוא הורה או בן זוג של מי שנקבע לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, או שהוא בן משפחה אחר של חטוף או נעדר כאמור שהגיש הצהרה חתומה בכתב ידו כי נמנע ממנו להתייצב לעבודתו או לבצעה מחמת היות בן משפחתו חטוף או נעדר;
(ג)הוא חטוף או נעדר כפי שנקבע לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה;
(ד)הוא חטוף כאמור בפסקת משנה (ג) ששוחרר עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025);
(ה)הוא הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות של חטוף כאמור בפסקת משנה (ג) ששוחרר עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025);
(ו)הוא התפנה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה שהתרחשה בתקופה שמיום י״ז בסיוון התשפ״ה (13 ביוני 2025) עד יום כ״ח בסיוון התשפ״ה (24 ביוני 2025) והוא מסר למעסיק אישור על כך מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו התפנה.
(2)בסעיף קטן זה –
”אח“ – כהגדרתו בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים;
”בן משפחה אחר“ – כל אחד מאלה: ילדו של החטוף או הנעדר, שמלאו לו 18 שנים; אח של החטוף או הנעדר; קרוב משפחה אחר שמשולם לו מענק לפי סעיף 2א(א)(1) לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים;
”חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים“ – חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008;
”חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה“ – חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023.
(ב2)לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופה הקובעת, לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, עקב שירותו של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו כחייל כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”חייל“ שבחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, או עקב היותו מי מהמנויים בסעיף 11.
(ב3)לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופה של שלושה חודשים מהיום שבו העובד התפנה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה, כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, ובלבד שהעובד מסר למעסיק אישור על כך כפי שיקבע שר העבודה, ובתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) – אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו התפנה.
(ב4)לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, עקב שירותו של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו כחייל כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”חייל“ שבחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, או עקב היותו מי מהמנויים בסעיף 11.
(2)הוראות פסקה (1) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופת ההיעדרות או אי־ביצוע העבודה כאמור בפסקה (1) מתגורר אצלו ילד לפי חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016.
(3)שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדה אחרת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה, רשאי לקבוע בצו כי הוראות סעיף קטן זה יחולו גם בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף שיקבע בצו האמור, ובלבד שמצא כי נסיבות המצב המיוחד בעורף משפיעות על השירות של חיילים כאמור או של מי שמנויים בסעיף 11.
(ג)לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרות מהעבודה או אי־ביצוע העבודה מחמת מצב ביטחוני כמשמעותו בהסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, ששרר במקום מגוריו או במקום עבודתו של העובד, ובלבד שמקום העבודה או מקום המגורים, לפי הענין, מצויים באזור הגבלה; בסעיף קטן זה –
”אזור הגבלה“ –
(1)לענין התקופה שמיום ט״ז בתמוז התשס״ו (12 ביולי 2006) עד יום ו׳ באב התשס״ו (31 ביולי 2006) – אזור הגבלה כהגדרתו לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961;
(2)לענין התקופה שמיום ז׳ באב התשס״ו (1 באוגוסט 2006) עד יום כ״א באב התשס״ו (15 באוגוסט 2006) – אזור הגבלה כפי שנקבע לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961, לגבי יום ו׳ באב התשס״ו (31 ביולי 2006), ובלבד שקיים מצב מיוחד בעורף באותו אזור הגבלה;
”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה“ – כהגדרתו בסעיף 12.
(ג1)
(ד)היה המעסיק קבלן כוח אדם, יראו לענין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה:
(1)מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין;
מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ב1), (ב2) (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין;
(2)קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת;
קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ב1), (ב2) (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת;
(3)הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי סעיף זה.
(ה)פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים.
(ו)שר העבודה, לאחר התייעצות עם שר הביטחון, רשאי, בצו, לשנות את התוספת, אם נוכח כי הדבר נדרש עקב פעולות האיבה או פעולות המלחמה.
(ז)בסעיף זה –
”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023);
”התקפה“ – כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, על שטח מדינת ישראל;
”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023);
”התקופה הקובעת“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)לעניין סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ב2) – מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י׳ בתמוז התשפ״ה (6 ביולי 2025) או עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי המוקדם שבהם;
(2)לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(א) – מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י׳ בתמוז התשפ״ה (6 ביולי 2025);
(3)לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(ב) ו־(ג) – מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025);
(4)לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(ד) ו־(ה) – שישה חודשים מיום שחרורו של החטוף;
(5)לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(ו) – שלושה חודשים מיום הפינוי מביתו כאמור באותו סעיף קטן.
(ח)שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת לעניין סעיפים קטנים (ב)(1), (ב1)(1)(א) ו־(ב2), כולם או חלקם, בתקופות נוספות שלא יעלו על ארבעה חודשים כל אחת ולכל המאוחר עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), בהתקיים כל אלה:
(1)השר נוכח כי הדבר נדרש עקב פעולות האיבה או פעולות המלחמה;
(2)לעניין סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ב2) – כל עוד ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עומדת בתוקפה; פקעה ההכרזה כאמור לפני תום תקופת ההארכה שקבע השר, תסתיים התקופה הקובעת לעניין אותם סעיפים קטנים באותו מועד.
↗ חיצוניות: 17↺ פנימיות: 6📝 הערות: 17
הצג הערות עריכה
(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):
(הוראת שעה מיום 28.2.2026 עד שישה חודשים מתום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):
(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):
(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):
(סעיף קטן זה פקע לפי סעיף 22(ב)):
(פקע).
,
(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):
,
,
(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):
,
(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):
(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):
(התקופה הקובעת לפי פסקה זו הוארכת עד יום 6.11.2025).
(התקופה הקובעת לפי פסקה זו הוארכת עד יום 6.11.2025).
(הוראת שעה מיום 6.2.2025 עד יום 30.6.2026):
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית → חוק ההתגוננות האזרחית #סעיף 9
  • סעיף 9ד(א) לחוק האמור → חוק ההתגוננות האזרחית #סעיף 9ד
  • חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016 → חוק אומנה לילדים
  • סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה → חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה #סעיף 3
  • סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה → חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה #סעיף 3
  • בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים → חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים
  • סעיף 2א(א)(1) לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים → חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים #סעיף 2א
  • חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008 → חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים
  • חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023 → חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה
  • בפסקה (1) להגדרה ”חייל“ שבחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי #סעיף 1
  • בחוק ההתגוננות האזרחית → חוק ההתגוננות האזרחית
  • בפסקה (1) להגדרה ”חייל“ שבחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי #סעיף 1
  • חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016 → חוק אומנה לילדים
  • חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961 → חוק מס רכוש וקרן פיצויים
  • חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961 → חוק מס רכוש וקרן פיצויים
  • כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית → חוק ההתגוננות האזרחית
  • סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה → חוק-יסוד: הממשלה #סעיף 40
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה, מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9|סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית}}, או הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ד|סעיף 9ד(א) לחוק האמור}}, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי הענין, ולענין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א), עקב סגירת מוסד החינוך, בתקופה הקובעת, בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף, שעליה נמסרה הודעה לעובד על ידי הרשות המקומית או על ידי מוסד החינוך, או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא ההורה העצמאי של הילד;
{{ח:תתתת|(ב)}} בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) לענין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד של העובד, לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד כאמור באותה פסקה, סידור נאות להשגחה על הילד.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקאות (1) ו־(2) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופת ההיעדרות כאמור בפסקה (1) מתגורר אצלו ילד לפי {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}.
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 28.2.2026 עד שישה חודשים מתום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):}} הוראות פסקה (1) יחולו גם אם סגירת מוסד החינוך כאמור באותה פסקה, בתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), נעשתה בהודעה לעובד על ידי הרשות המקומית או על ידי מוסד החינוך.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}}
{{ח:תתת|(1)}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופה הקובעת מחמת התקיימות אחד מאלה בעובד:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא התפנה ממקום מגוריו אשר נמצא ביישוב המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא הורה או בן זוג של מי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה}}, כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, או שהוא בן משפחה אחר של חטוף או נעדר כאמור שהגיש הצהרה חתומה בכתב ידו כי נמנע ממנו להתייצב לעבודתו או לבצעה מחמת היות בן משפחתו חטוף או נעדר;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא חטוף או נעדר כפי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה}}, כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה;
{{ח:תתתת|(ד)}} הוא חטוף כאמור בפסקת משנה (ג) ששוחרר עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025);
{{ח:תתתת|(ה)}} הוא הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות של חטוף כאמור בפסקת משנה (ג) ששוחרר עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025);
{{ח:תתתת|(ו)}} הוא התפנה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה שהתרחשה בתקופה שמיום י״ז בסיוון התשפ״ה (13 ביוני 2025) עד יום כ״ח בסיוון התשפ״ה (24 ביוני 2025) והוא מסר למעסיק אישור על כך מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו התפנה.
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה אחר“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} ילדו של החטוף או הנעדר, שמלאו לו 18 שנים;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אח של החטוף או הנעדר;
{{ח:תתתתת|(ג)}} קרוב משפחה אחר שמשולם לו מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים#סעיף 2א|סעיף 2א(א)(1) לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים“ – {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה“ – {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}}.
{{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופה הקובעת, לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, עקב שירותו של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו כחייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בפסקה (1) להגדרה ”חייל“ שבחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, או עקב היותו מי מהמנויים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}.
{{ח:תת|(ב3)}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופה של שלושה חודשים מהיום שבו העובד התפנה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}, ובלבד שהעובד מסר למעסיק אישור על כך כפי שיקבע שר העבודה, ובתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) – אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו התפנה.
{{ח:תת|(ב4)|(1)}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, עקב שירותו של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו כחייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בפסקה (1) להגדרה ”חייל“ שבחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, או עקב היותו מי מהמנויים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופת ההיעדרות או אי־ביצוע העבודה כאמור בפסקה (1) מתגורר אצלו ילד לפי {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}.
{{ח:תתת|(3)}} שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדה אחרת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה, רשאי לקבוע בצו כי הוראות סעיף קטן זה יחולו גם בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף שיקבע בצו האמור, ובלבד שמצא כי נסיבות המצב המיוחד בעורף משפיעות על השירות של חיילים כאמור או של מי שמנויים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(סעיף קטן זה פקע לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)}}):}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרות מהעבודה או אי־ביצוע העבודה מחמת מצב ביטחוני כמשמעותו בהסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, ששרר במקום מגוריו או במקום עבודתו של העובד, ובלבד שמקום העבודה או מקום המגורים, לפי הענין, מצויים באזור הגבלה; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור הגבלה“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לענין התקופה שמיום ט״ז בתמוז התשס״ו (12 ביולי 2006) עד יום ו׳ באב התשס״ו (31 ביולי 2006) – אזור הגבלה כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}};
{{ח:תתתת|(2)}} לענין התקופה שמיום ז׳ באב התשס״ו (1 באוגוסט 2006) עד יום כ״א באב התשס״ו (15 באוגוסט 2006) – אזור הגבלה כפי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}, לגבי יום ו׳ באב התשס״ו (31 ביולי 2006), ובלבד שקיים מצב מיוחד בעורף באותו אזור הגבלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ד)}} היה המעסיק קבלן כוח אדם, יראו לענין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב){{ח:הערה|,}} (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ב1), (ב2){{ח:הערה|,}} (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב){{ח:הערה|,}} (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ב1), (ב2){{ח:הערה|,}} (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} שר העבודה, לאחר התייעצות עם שר הביטחון, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}, אם נוכח כי הדבר נדרש עקב פעולות האיבה או פעולות המלחמה.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקפה“ – {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית}}, על שטח מדינת ישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ב2) – מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י׳ בתמוז התשפ״ה (6 ביולי 2025) או עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי המוקדם שבהם;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(התקופה הקובעת לפי פסקה זו הוארכת עד יום 6.11.2025).}}
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(א) – מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י׳ בתמוז התשפ״ה (6 ביולי 2025);
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(התקופה הקובעת לפי פסקה זו הוארכת עד יום 6.11.2025).}}
{{ח:תתתת|(3)}} לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(ב) ו־(ג) – מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025);
{{ח:תתתת|(4)}} לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(ד) ו־(ה) – שישה חודשים מיום שחרורו של החטוף;
{{ח:תתתת|(5)}} לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(ו) – שלושה חודשים מיום הפינוי מביתו כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 6.2.2025 עד יום 30.6.2026):}} שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת לעניין סעיפים קטנים (ב)(1), (ב1)(1)(א) ו־(ב2), כולם או חלקם, בתקופות נוספות שלא יעלו על ארבעה חודשים כל אחת ולכל המאוחר עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השר נוכח כי הדבר נדרש עקב פעולות האיבה או פעולות המלחמה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ב2) – כל עוד ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עומדת בתוקפה; פקעה ההכרזה כאמור לפני תום תקופת ההארכה שקבע השר, תסתיים התקופה הקובעת לעניין אותם סעיפים קטנים באותו מועד.

3רציפות בעבודהתיקונים: תשע״ד־2

היעדרות עובד מהעבודה כאמור בסעיף 2 לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היעדרות עובד מהעבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.

4נטל ההוכחהתיקונים: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־3, תשפ״ד־3, תשפ״ה, תשפ״ו

בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות הסעיף האמור, אם הוכיח העובד שניים אלה:
בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות הסעיף האמור, אם נקבע לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023, כי העובד הוא חטוף או נעדר, או שהעובד הוכיח שניים אלה:
(1)כי נעדר מעבודתו או לא ביצעה, בנסיבות כאמור בסעיף 2(א) או (ב)(1), (ב3) או (ב4), לפי הענין;
כי נעדר מעבודתו או לא ביצעה, בנסיבות כאמור בסעיף 2(א), (ב)(1), (ב1) או (ב2), (ב3) או (ב4), לפי העניין, לפי הענין;
(2)כי הפיטורים היו בעת היעדרותו מהעבודה או אי־ביצועה, כאמור בפסקה (1), או בתוך חודשיים לאחר מכן.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 6📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):
(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023 → חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|הסעיף האמור}}, אם הוכיח העובד שניים אלה:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|הסעיף האמור}}, אם נקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}}, כי העובד הוא חטוף או נעדר, או שהעובד הוכיח שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} כי נעדר מעבודתו או לא ביצעה, בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א) או (ב)(1), (ב3) או (ב4)}}, לפי הענין;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} כי נעדר מעבודתו או לא ביצעה, בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א), (ב)(1), (ב1) או (ב2), (ב3) או (ב4)}}, לפי העניין, לפי הענין;
{{ח:תת|(2)}} כי הפיטורים היו בעת היעדרותו מהעבודה או אי־ביצועה, כאמור בפסקה (1), או בתוך חודשיים לאחר מכן.

5סמכות שיפוט ותרופות

לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בתובענה לפי פרק זה, והוא רשאי –
(1)לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
(2)ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו ליתן צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970 → חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בתובענה לפי {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}}, והוא רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
{{ח:תת|(2)}} ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו ליתן צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)#סעיף 3|בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970}}.

6התיישנות

לא יזדקק בית הדין לעבודה לתובענה בשל הפרת הוראות סעיף 2, שהוגשה לאחר שחלפו שנים עשר חודשים מיום שנוצרה העילה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יזדקק בית הדין לעבודה לתובענה בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, שהוגשה לאחר שחלפו שנים עשר חודשים מיום שנוצרה העילה.

7עונשיןתיקונים: תשע״ד־2

פיטר מעסיק עובד בניגוד להוראות סעיף 2, או גרם מעסיק בפועל לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף קטן (ד) של הסעיף האמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פיטר מעסיק עובד בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, או גרם מעסיק בפועל לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף קטן (ד) של הסעיף האמור}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.

8אחריות נושא משרה בתאגיד

(א)נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 7 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד.
(ב)נעברה עבירה לפי סעיף 7 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

9שמירת זכויות

הוראות פרק זה באות להוסיף על זכויותיו של עובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולא לגרוע מהן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}} באות להוסיף על זכויותיו של עובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולא לגרוע מהן.

10ביצוע ותקנות

שר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}} והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

11תחולהתיקונים: תשע״א

הוראות פרק זה לא יחולו על אלה:
(1)מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת־חירום, התשכ״ז–1967;
(2)שוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971 (בסעיף זה – פקודת המשטרה);
(3)סוהר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971;
(4)עובד השירות כהגדרתו בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002, ועובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
(5)חבר ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית;
(6)עובד בגוף הצלה כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שירות עבודה בשעת־חירום, התשכ״ז–1967 → חוק שירות עבודה בשעת-חירום
  • בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971 → פקודת המשטרה
  • בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971 → פקודת בתי הסוהר
  • בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002 → חוק שירות הביטחון הכללי
  • בחוק ההתגוננות האזרחית → חוק ההתגוננות האזרחית
  • בסעיף 90א לפקודת המשטרה → פקודת המשטרה #סעיף 90א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}} לא יחולו על אלה:
{{ח:תת|(1)}} מי שנקרא לשירות עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת-חירום|חוק שירות עבודה בשעת־חירום, התשכ״ז–1967}};
{{ח:תת|(2)}} שוטר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}} (בסעיף זה – פקודת המשטרה);
{{ח:תת|(3)}} סוהר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}};
{{ח:תת|(4)}} עובד השירות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי|בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}, ועובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
{{ח:תת|(5)}} חבר ארגון עזר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}};
{{ח:תת|(6)}} עובד בגוף הצלה כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה}}.
פרק ב׳: תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה – הוראת שעה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פרק זה פקע לפי סעיף 22(ג)):
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} פקע לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ג)}}):}}

12הגדרותתיקונים: ק״ת תשס״ז

בפרק זה –
”אזור הגבלה“ – כהגדרתו לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961;
”הסכם קיבוצי“ – הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957;
”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה“ – הסכם קיבוצי שנחתם ביום ו׳ באב התשס״ו (31 ביולי 2006) בין מדינת ישראל לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שענינו תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה, שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה;
”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום ט״ז בתמוז התשס״ו (12 ביולי 2006) עד יום כ׳ באב התשס״ו (14 באוגוסט 2006);
”עובד“ – למעט מי שחל עליו ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961 → חוק מס רכוש וקרן פיצויים
  • בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957 → חוק הסכמים קיבוציים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הגבלה“ – כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי“ – הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה“ – הסכם קיבוצי שנחתם ביום ו׳ באב התשס״ו (31 ביולי 2006) בין מדינת ישראל לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שענינו תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה, שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום ט״ז בתמוז התשס״ו (12 ביולי 2006) עד יום כ׳ באב התשס״ו (14 באוגוסט 2006);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – למעט מי שחל עליו ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה.

13חובת תשלום שכר והפחתת ימי חופשהתיקונים: תשע״ד־2

(א)עובד שבמהלך התקופה הקובעת נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה, בימים שבהם היו מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור הגבלה, ישלם לו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי־ביצוע העבודה כאמור, בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, וכן יופחתו ימי חופשה ממכסת ימי החופשה שזכאי לה העובד, בהתאם להוראות ההסכם האמור; לענין זה, ”היעדרות מעבודה או אי־ביצוע עבודה“ – בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה.
(ב)חל על עובד הסכם קיבוצי שהסתדרות העובדים הכללית החדשה אינה צד לו ואשר מסדיר, בין השאר, תשלום שכר בעד תקופת היעדרות או אי־ביצוע עבודה באזור הגבלה, בתקופה הקובעת, כולה או חלקה, יחולו לגבי העובד הוראות ההסכם הקיבוצי האמור, במקום הוראות סעיף קטן (א), ואולם כל עוד לא נחתם הסכם קיבוצי כאמור יחולו על אותו עובד הוראות סעיף קטן (א).
(ג)דין שכר המשתלם לפי הוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, או לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), כדין שכר עבודה לכל דבר וענין.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958 → חוק הגנת השכר
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עובד שבמהלך התקופה הקובעת נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה, בימים שבהם היו מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור הגבלה, ישלם לו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי־ביצוע העבודה כאמור, בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, וכן יופחתו ימי חופשה ממכסת ימי החופשה שזכאי לה העובד, בהתאם להוראות ההסכם האמור; לענין זה, ”היעדרות מעבודה או אי־ביצוע עבודה“ – בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה.
{{ח:תת|(ב)}} חל על עובד הסכם קיבוצי שהסתדרות העובדים הכללית החדשה אינה צד לו ואשר מסדיר, בין השאר, תשלום שכר בעד תקופת היעדרות או אי־ביצוע עבודה באזור הגבלה, בתקופה הקובעת, כולה או חלקה, יחולו לגבי העובד הוראות ההסכם הקיבוצי האמור, במקום הוראות סעיף קטן (א), ואולם כל עוד לא נחתם הסכם קיבוצי כאמור יחולו על אותו עובד הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} דין שכר המשתלם לפי הוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, או לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), כדין שכר עבודה לכל דבר וענין.

14שמירת דינים

אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, לענין אישור שר האוצר בדבר שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה מעבר למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או מהסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי החוק האמור.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב
  • החוק האמור → חוק יסודות התקציב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, לענין אישור שר האוצר בדבר שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה מעבר למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או מהסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}}.

15עדיפות

הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל דין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} יחולו על אף האמור בכל דין.

16תקופת הארכה

שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים (בסעיף זה – תקופת ההארכה), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)נכרת הסכם קיבוצי המאריך את תוקפו של ההסכם בדבר תשלום שכר באזור ההגבלה או נכרת הסכם קיבוצי אחר שענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה, בתקופת ההארכה;
(2)נקבע אזור הגבלה לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״ה–1961, לגבי תקופת ההארכה,
ואולם לענין תקופת ההארכה, יקראו את ההגדרה ”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה“ שבסעיף 12 כאילו במקום האמור בה נאמר ”הסכם קיבוצי שחל בתקופת ההארכה שאישר לענין זה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר, וענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה בתקופה האמורה“.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״ה–1961 → חוק מס רכוש וקרן פיצויים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים (בסעיף זה – תקופת ההארכה), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} נכרת הסכם קיבוצי המאריך את תוקפו של ההסכם בדבר תשלום שכר באזור ההגבלה או נכרת הסכם קיבוצי אחר שענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה, בתקופת ההארכה;
{{ח:תת|(2)}} נקבע אזור הגבלה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״ה–1961}}, לגבי תקופת ההארכה,
{{ח:ת}} ואולם לענין תקופת ההארכה, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 12|ההגדרה ”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה“ שבסעיף 12}} כאילו במקום האמור בה נאמר ”הסכם קיבוצי שחל בתקופת ההארכה שאישר לענין זה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר, וענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה בתקופה האמורה“.

17תחולה

הוראות פרק זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967 → חוק שירות עבודה בשעת חירום
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967}}.

18ביצוע ותקנות

שר התעשיה המסחר והתעסוקה ושר האוצר ממונים על ביצוע פרק זה והם רשאים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה ושר האוצר ממונים על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} והם רשאים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
פרק ב׳1: תשלום שכר לעובדים באזור הכרזה – הוראת שעה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תוקפה של הוראת שעה עד ליום 31 באוגוסט 2007).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תוקפה של הוראת שעה עד ליום 31 באוגוסט 2007).}}

18אהגדרותתיקונים: תשס״ז

בפרק זה –
”אזור הכרזה“ – כהגדרתו לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961, לגבי התקופה שמיום כ״ח באייר התשס״ז (16 במאי 2007) עד יום י״ז באלול התשס״ז (31 באוגוסט 2007);
”הסכם קיבוצי“ – הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957;
”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה“ – הסכם קיבוצי שנחתם ביום כ״ח בסיון התשס״ז (14 ביוני 2007) בין מדינת ישראל לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שענינו תשלום שכר לעובדים באזור הכרזה, שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה;
”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום כ״ח באייר התשס״ז (16 במאי 2007) עד יום י״ד בסיון התשס״ז (31 במאי 2007);
”עובד“ – למעט מי שחל עליו ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961 → חוק מס רכוש וקרן פיצויים
  • בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957 → חוק הסכמים קיבוציים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הכרזה“ – כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}, לגבי התקופה שמיום כ״ח באייר התשס״ז (16 במאי 2007) עד יום י״ז באלול התשס״ז (31 באוגוסט 2007);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי“ – הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה“ – הסכם קיבוצי שנחתם ביום כ״ח בסיון התשס״ז (14 ביוני 2007) בין מדינת ישראל לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שענינו תשלום שכר לעובדים באזור הכרזה, שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום כ״ח באייר התשס״ז (16 במאי 2007) עד יום י״ד בסיון התשס״ז (31 במאי 2007);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – למעט מי שחל עליו ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה.

18בחובת תשלום שכרתיקונים: תשס״ז, תשע״ד־2

(א)עובד שבמהלך התקופה הקובעת נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה, בימים שבהם היו מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור הכרזה, ישלם לו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה שנקבע בהסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי־ביצוע העבודה כאמור, בהתאם להוראות ההסכם האמור; לענין זה, ”היעדרות מעבודה או אי־ביצוע עבודה“ – בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה.
(ב)חל על עובד הסכם קיבוצי שהסתדרות העובדים הכללית החדשה אינה צד לו ואשר מסדיר, בין השאר, תשלום שכר בעד תקופת היעדרות או אי־ביצוע עבודה באזור הכרזה, בתקופה הקובעת, כולה או חלקה, יחולו לגבי העובד הוראות ההסכם הקיבוצי האמור, במקום הוראות סעיף קטן (א), ואולם כל עוד לא נחתם הסכם קיבוצי כאמור יחולו על אותו עובד הוראות סעיף קטן (א).
(ג)דין שכר המשתלם לפי הוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה, או לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), כדין שכר עבודה לכל דבר וענין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עובד שבמהלך התקופה הקובעת נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה, בימים שבהם היו מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור הכרזה, ישלם לו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה שנקבע בהסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי־ביצוע העבודה כאמור, בהתאם להוראות ההסכם האמור; לענין זה, ”היעדרות מעבודה או אי־ביצוע עבודה“ – בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה.
{{ח:תת|(ב)}} חל על עובד הסכם קיבוצי שהסתדרות העובדים הכללית החדשה אינה צד לו ואשר מסדיר, בין השאר, תשלום שכר בעד תקופת היעדרות או אי־ביצוע עבודה באזור הכרזה, בתקופה הקובעת, כולה או חלקה, יחולו לגבי העובד הוראות ההסכם הקיבוצי האמור, במקום הוראות סעיף קטן (א), ואולם כל עוד לא נחתם הסכם קיבוצי כאמור יחולו על אותו עובד הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} דין שכר המשתלם לפי הוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה, או לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), כדין שכר עבודה לכל דבר וענין.

18גשמירת דיניםתיקונים: תשס״ז

אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, לענין אישור שר האוצר בדבר שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה מעבר למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או מהסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי החוק האמור.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב
  • החוק האמור → חוק יסודות התקציב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, לענין אישור שר האוצר בדבר שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה מעבר למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או מהסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}}.

18דעדיפותתיקונים: תשס״ז

הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל דין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} יחולו על אף האמור בכל דין.

18התקופות הארכהתיקונים: תשס״ז

שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכל על 90 ימים ושלא יימשכו לאחר יום י״ז באלול התשס״ז (31 באוגוסט 2007) (בסעיף זה – תקופות ההארכה), ובלבד שנכרת הסכם קיבוצי המאריך את תוקפו של ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה או נכרת הסכם קיבוצי אחר שענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה, בתקופות ההארכה; ואולם לענין תקופות ההארכה, יקראו את ההגדרה ”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה“ שבסעיף 18א כאילו במקום האמור בה נאמר ”הסכם קיבוצי שחל בתקופות ההארכה שאישר לענין זה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר, וענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה בתקופה האמורה“.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכל על 90 ימים ושלא יימשכו לאחר יום י״ז באלול התשס״ז (31 באוגוסט 2007) (בסעיף זה – תקופות ההארכה), ובלבד שנכרת הסכם קיבוצי המאריך את תוקפו של ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה או נכרת הסכם קיבוצי אחר שענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה, בתקופות ההארכה; ואולם לענין תקופות ההארכה, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 18א|ההגדרה ”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה“ שבסעיף 18א}} כאילו במקום האמור בה נאמר ”הסכם קיבוצי שחל בתקופות ההארכה שאישר לענין זה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר, וענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה בתקופה האמורה“.

18ותחולהתיקונים: תשס״ז

הוראות פרק זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967 → חוק שירות עבודה בשעת חירום
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967}}.

18זביצוע ותקנותתיקונים: תשס״ז

שר התעשיה המסחר והתעסוקה ושר האוצר ממונים על ביצוע פרק זה והם רשאים, באישור ועדה משותפת לוועדת הכספים של הכנסת ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת להתקין תקנות לביצועו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה ושר האוצר ממונים על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} והם רשאים, באישור ועדה משותפת לוועדת הכספים של הכנסת ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת להתקין תקנות לביצועו.
פרק ג׳: הוראות שונות

19דין המדינהתיקונים: תשע״ד־2

לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעסיק אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעסיק אחר.

20זכות תביעה

תובענה בשל הפרת הוראות חוק זה יכול שתוגש בידי העובד או בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד חבר בו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובענה בשל הפרת הוראות חוק זה יכול שתוגש בידי העובד או בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד חבר בו.

21

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}.}}

22תחילה ותוקף

(א)תחילתו של חוק זה, למעט סעיפים 4, 7 ו־8, ביום ט״ז בתמוז התשס״ו (12 ביולי 2006).
(ב)הוראות סעיף 2(ג) יעמדו בתוקפן עד יום כ״א באב התשס״ו (15 באוגוסט 2006).
(ג)הוראות פרק ב׳ יעמדו בתוקפן עד יום ז׳ באלול התשס״ו (31 באוגוסט 2006).
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}, ביום ט״ז בתמוז התשס״ו (12 ביולי 2006).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}} יעמדו בתוקפן עד יום כ״א באב התשס״ו (15 באוגוסט 2006).
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} יעמדו בתוקפן עד יום ז׳ באלול התשס״ו (31 באוגוסט 2006).
תוספת

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}}

(1)

נחל עוז;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נחל עוז;

(2)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(3)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(4)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(5)

כפר עזה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כפר עזה;

(6)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(7)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(8)

נתיב העשרה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתיב העשרה;

(9)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(10)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(11)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(12)

כרם שלום;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כרם שלום;

(13)

כיסופים;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כיסופים;

(14)

חולית;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חולית;

(15)

סופה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סופה;

(16)

נירים;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נירים;

(17)

ניר עוז;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניר עוז;

(18)

עין השלושה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עין השלושה;

(19)

ניר יצחק;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניר יצחק;

(20)

בארי;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בארי;

(21)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(22)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(23)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(24)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(25)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(26)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(27)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(28)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(29)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(30)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(31)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(32)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(33)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(34)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(35)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(36)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(37)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(38)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(39)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(40)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(41)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(42)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(43)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(44)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(45)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(46)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(47)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(48)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(49)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(50)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(51)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(52)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(53)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(54)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(55)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(56)

משגב עם;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משגב עם;

(57)

מנרה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנרה;

(58)

מלכיה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מלכיה;

(59)

מעין ברוך;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מעין ברוך;

(60)

יפתח;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יפתח;

(61)

דפנה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דפנה;

(62)

מרגליות;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מרגליות;

(63)

כפר יובל;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כפר יובל;

(64)

ראש הנקרה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראש הנקרה;

(65)

חניתה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חניתה;

(66)

זרעית;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זרעית;

(67)

שתולה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שתולה;

(68)

אביבים;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אביבים;

(69)

מטולה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטולה;

(70)

שלומי;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שלומי;

(71)

שומרה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שומרה;

(72)

בצת;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בצת;

(73)

יערה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יערה;

(74)

דישון;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דישון;

(75)

אדמית;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אדמית;

(76)

ערב אל עראמשה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערב אל עראמשה;

(77)

ר׳ג׳ר;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ר׳ג׳ר;

(78)

דובב;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דובב;

(79)

מתת;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מתת;

(80)

ברעם;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ברעם;

(81)

יראון;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יראון;

(82)

נטועה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נטועה;

(83)

כפר גלעדי;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כפר גלעדי;

(84)

קריית שמונה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קריית שמונה;

(85)

אבן מנחם;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אבן מנחם;

(86)

אילון;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אילון;

(87)

לימן;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לימן;

(88)

מצובה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מצובה;

(89)

אבירים;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אבירים;

(90)

גרנות;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גרנות;

(91)

גורן;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גורן;

(92)

עבדון;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבדון;

(93)

שניר;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שניר;

(94)

צבעון;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צבעון;

(95)

דן;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דן;

(96)

הגושרים;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הגושרים;

(97)

סאסא;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סאסא;

(98)

עלמה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עלמה;

(99)

אלקוש;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אלקוש;

(100)

שאר ישוב;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שאר ישוב;

(101)

בית הלל;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הלל;

(102)

רמות נפתלי;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רמות נפתלי;

(103)

פסוטה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פסוטה;

(104)

חורפיש;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חורפיש;

(105)

ריחאניה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ריחאניה;

(106)

כרם בן זמרה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כרם בן זמרה;

(107)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(108)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(109)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(110)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(111)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(112)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}