1הגדרותתיקונים: תשע״ד, תשפ״ד
בפרק זה –
”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;
”אומן“ ו”מנחה אומנה“ – כהגדרתם בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016;
”הורה עצמאי“ – כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992;
”השר האחראי“, לענין מוסד חינוך – השר שבתחום אחריותו מצוי מוסד חינוך, לפי הענין;
”חוק ההתגוננות האזרחית“ – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”ילד“ – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988;
”מוסד חינוך“ – לרבות מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965, וקייטנה כהגדרתה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש״ן–1990, וכן מעון יום שיקומי כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000, מעון יום לפעוטות כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018, צהרון כהגדרתו בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע״ז–2017, משפחתון לילדים, ומסגרת פעילות יומית לילדים ולאנשים עם מוגבלות שטרם מלאו להם 21 שנים, בפיקוח או במימון של משרד הרווחה והביטחון החברתי או של מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית;
”מצב מיוחד בעורף“ – כמשמעותו בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית;
”משפחתון לילדים“ – מקום שבו שוהים לא יותר משישה פעוטות מגיל שלושה חודשים עד שלוש שנים;
”פיטורים“ – לרבות אי־חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:
(1)חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
(2)חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה;
”קבלן כוח אדם“, ”מעסיק בפועל“ – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996;
”שעת התקפה“ – כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית.
↗ חיצוניות: 15↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 5
- בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016 → חוק אומנה לילדים
- בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992 → חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי
- חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 → חוק ההתגוננות האזרחית
- חוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין
- בחוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988 → חוק חינוך מיוחד
- בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949 → חוק לימוד חובה
- בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965 → חוק הפיקוח על מעונות
- בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש״ן–1990 → חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח)
- בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000 → חוק מעונות יום שיקומיים
- בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018 → חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות
- בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע״ז–2017 → חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים
- בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית → חוק ההתגוננות האזרחית #סעיף 9ג
- בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996 → חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם
- בחוק ההתגוננות האזרחית → חוק ההתגוננות האזרחית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק א|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אומן“ ו”מנחה אומנה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר האחראי“, לענין מוסד חינוך – השר שבתחום אחריותו מצוי מוסד חינוך, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההתגוננות האזרחית“ – {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חינוך מיוחד|בחוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך“ – לרבות מוסד חינוך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, מעון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}, וקייטנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח)|בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש״ן–1990}}, וכן מעון יום שיקומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}}, מעון יום לפעוטות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}, צהרון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים|בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע״ז–2017}}, משפחתון לילדים, ומסגרת פעילות יומית לילדים ולאנשים עם מוגבלות שטרם מלאו להם 21 שנים, בפיקוח או במימון של משרד הרווחה והביטחון החברתי או של מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב מיוחד בעורף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משפחתון לילדים“ – מקום שבו שוהים לא יותר משישה פעוטות מגיל שלושה חודשים עד שלוש שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיטורים“ – לרבות אי־חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבלן כוח אדם“, ”מעסיק בפועל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעת התקפה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}.2איסור פיטוריםתיקונים: תשס״ז, תשע״ד, תשע״ד־2, תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־2, תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־3, תשפ״ד־3, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ו
(א)לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה, מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה לפי סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית, או הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ד(א) לחוק האמור, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי הענין, ולענין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו.
(ב)לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:
לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א), עקב סגירת מוסד החינוך, בתקופה הקובעת, בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף, שעליה נמסרה הודעה לעובד על ידי הרשות המקומית או על ידי מוסד החינוך, או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:
(א)הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא ההורה העצמאי של הילד;
(ב)בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.
(2)הוראות פסקה (1) לענין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד של העובד, לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד כאמור באותה פסקה, סידור נאות להשגחה על הילד.
(3)הוראות פסקאות (1) ו־(2) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופת ההיעדרות כאמור בפסקה (1) מתגורר אצלו ילד לפי חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016.
(4)הוראות פסקה (1) יחולו גם אם סגירת מוסד החינוך כאמור באותה פסקה, בתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), נעשתה בהודעה לעובד על ידי הרשות המקומית או על ידי מוסד החינוך.
(ב1)
(1)לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופה הקובעת מחמת התקיימות אחד מאלה בעובד:
(א)הוא התפנה ממקום מגוריו אשר נמצא ביישוב המנוי בתוספת;
(ב)הוא הורה או בן זוג של מי שנקבע לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, או שהוא בן משפחה אחר של חטוף או נעדר כאמור שהגיש הצהרה חתומה בכתב ידו כי נמנע ממנו להתייצב לעבודתו או לבצעה מחמת היות בן משפחתו חטוף או נעדר;
(ג)הוא חטוף או נעדר כפי שנקבע לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה;
(ד)הוא חטוף כאמור בפסקת משנה (ג) ששוחרר עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025);
(ה)הוא הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות של חטוף כאמור בפסקת משנה (ג) ששוחרר עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025);
(ו)הוא התפנה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה שהתרחשה בתקופה שמיום י״ז בסיוון התשפ״ה (13 ביוני 2025) עד יום כ״ח בסיוון התשפ״ה (24 ביוני 2025) והוא מסר למעסיק אישור על כך מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו התפנה.
(2)בסעיף קטן זה –
”אח“ – כהגדרתו בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים;
”בן משפחה אחר“ – כל אחד מאלה: ילדו של החטוף או הנעדר, שמלאו לו 18 שנים; אח של החטוף או הנעדר; קרוב משפחה אחר שמשולם לו מענק לפי סעיף 2א(א)(1) לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים;
”חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים“ – חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008;
”חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה“ – חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023.
(ב2)לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופה הקובעת, לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, עקב שירותו של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו כחייל כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”חייל“ שבחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, או עקב היותו מי מהמנויים בסעיף 11.
(ב3)לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופה של שלושה חודשים מהיום שבו העובד התפנה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה, כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, ובלבד שהעובד מסר למעסיק אישור על כך כפי שיקבע שר העבודה, ובתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) – אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו התפנה.
(ב4)לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, עקב שירותו של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו כחייל כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”חייל“ שבחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, או עקב היותו מי מהמנויים בסעיף 11.
(2)הוראות פסקה (1) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופת ההיעדרות או אי־ביצוע העבודה כאמור בפסקה (1) מתגורר אצלו ילד לפי חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016.
(3)שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדה אחרת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה, רשאי לקבוע בצו כי הוראות סעיף קטן זה יחולו גם בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף שיקבע בצו האמור, ובלבד שמצא כי נסיבות המצב המיוחד בעורף משפיעות על השירות של חיילים כאמור או של מי שמנויים בסעיף 11.
(ג)לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרות מהעבודה או אי־ביצוע העבודה מחמת מצב ביטחוני כמשמעותו בהסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, ששרר במקום מגוריו או במקום עבודתו של העובד, ובלבד שמקום העבודה או מקום המגורים, לפי הענין, מצויים באזור הגבלה; בסעיף קטן זה –
”אזור הגבלה“ –
(1)לענין התקופה שמיום ט״ז בתמוז התשס״ו (12 ביולי 2006) עד יום ו׳ באב התשס״ו (31 ביולי 2006) – אזור הגבלה כהגדרתו לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961;
(2)לענין התקופה שמיום ז׳ באב התשס״ו (1 באוגוסט 2006) עד יום כ״א באב התשס״ו (15 באוגוסט 2006) – אזור הגבלה כפי שנקבע לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961, לגבי יום ו׳ באב התשס״ו (31 ביולי 2006), ובלבד שקיים מצב מיוחד בעורף באותו אזור הגבלה;
”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה“ – כהגדרתו בסעיף 12.
(ג1)
(ד)היה המעסיק קבלן כוח אדם, יראו לענין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה:
(1)מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין;
מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ב1), (ב2) (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין;
(2)קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת;
קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ב1), (ב2) (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת;
(3)הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי סעיף זה.
(ה)פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים.
(ו)שר העבודה, לאחר התייעצות עם שר הביטחון, רשאי, בצו, לשנות את התוספת, אם נוכח כי הדבר נדרש עקב פעולות האיבה או פעולות המלחמה.
(ז)בסעיף זה –
”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023);
”התקפה“ – כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, על שטח מדינת ישראל;
”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023);
”התקופה הקובעת“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)לעניין סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ב2) – מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י׳ בתמוז התשפ״ה (6 ביולי 2025) או עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי המוקדם שבהם;
(2)לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(א) – מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י׳ בתמוז התשפ״ה (6 ביולי 2025);
(3)לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(ב) ו־(ג) – מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025);
(4)לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(ד) ו־(ה) – שישה חודשים מיום שחרורו של החטוף;
(5)לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(ו) – שלושה חודשים מיום הפינוי מביתו כאמור באותו סעיף קטן.
(ח)שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת לעניין סעיפים קטנים (ב)(1), (ב1)(1)(א) ו־(ב2), כולם או חלקם, בתקופות נוספות שלא יעלו על ארבעה חודשים כל אחת ולכל המאוחר עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), בהתקיים כל אלה:
(1)השר נוכח כי הדבר נדרש עקב פעולות האיבה או פעולות המלחמה;
(2)לעניין סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ב2) – כל עוד ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עומדת בתוקפה; פקעה ההכרזה כאמור לפני תום תקופת ההארכה שקבע השר, תסתיים התקופה הקובעת לעניין אותם סעיפים קטנים באותו מועד.
↗ חיצוניות: 17↺ פנימיות: 6📝 הערות: 17
הצג הערות עריכה
(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):
(הוראת שעה מיום 28.2.2026 עד שישה חודשים מתום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):
(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):
(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):
(סעיף קטן זה פקע לפי סעיף 22(ב)):
(פקע).
,
(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):
,
,
(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):
,
(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):
(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):
(התקופה הקובעת לפי פסקה זו הוארכת עד יום 6.11.2025).
(התקופה הקובעת לפי פסקה זו הוארכת עד יום 6.11.2025).
(הוראת שעה מיום 6.2.2025 עד יום 30.6.2026):
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית → חוק ההתגוננות האזרחית #סעיף 9
- סעיף 9ד(א) לחוק האמור → חוק ההתגוננות האזרחית #סעיף 9ד
- חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016 → חוק אומנה לילדים
- סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה → חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה #סעיף 3
- סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה → חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה #סעיף 3
- בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים → חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים
- סעיף 2א(א)(1) לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים → חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים #סעיף 2א
- חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008 → חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים
- חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023 → חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה
- בפסקה (1) להגדרה ”חייל“ שבחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי #סעיף 1
- בחוק ההתגוננות האזרחית → חוק ההתגוננות האזרחית
- בפסקה (1) להגדרה ”חייל“ שבחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי #סעיף 1
- חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016 → חוק אומנה לילדים
- חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961 → חוק מס רכוש וקרן פיצויים
- חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961 → חוק מס רכוש וקרן פיצויים
- כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית → חוק ההתגוננות האזרחית
- סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה → חוק-יסוד: הממשלה #סעיף 40
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה, מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9|סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית}}, או הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ד|סעיף 9ד(א) לחוק האמור}}, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי הענין, ולענין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א), עקב סגירת מוסד החינוך, בתקופה הקובעת, בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף, שעליה נמסרה הודעה לעובד על ידי הרשות המקומית או על ידי מוסד החינוך, או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא ההורה העצמאי של הילד;
{{ח:תתתת|(ב)}} בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) לענין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד של העובד, לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד כאמור באותה פסקה, סידור נאות להשגחה על הילד.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקאות (1) ו־(2) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופת ההיעדרות כאמור בפסקה (1) מתגורר אצלו ילד לפי {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}.
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 28.2.2026 עד שישה חודשים מתום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):}} הוראות פסקה (1) יחולו גם אם סגירת מוסד החינוך כאמור באותה פסקה, בתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), נעשתה בהודעה לעובד על ידי הרשות המקומית או על ידי מוסד החינוך.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}}
{{ח:תתת|(1)}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופה הקובעת מחמת התקיימות אחד מאלה בעובד:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא התפנה ממקום מגוריו אשר נמצא ביישוב המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא הורה או בן זוג של מי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה}}, כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, או שהוא בן משפחה אחר של חטוף או נעדר כאמור שהגיש הצהרה חתומה בכתב ידו כי נמנע ממנו להתייצב לעבודתו או לבצעה מחמת היות בן משפחתו חטוף או נעדר;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא חטוף או נעדר כפי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה}}, כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה;
{{ח:תתתת|(ד)}} הוא חטוף כאמור בפסקת משנה (ג) ששוחרר עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025);
{{ח:תתתת|(ה)}} הוא הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות של חטוף כאמור בפסקת משנה (ג) ששוחרר עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025);
{{ח:תתתת|(ו)}} הוא התפנה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה שהתרחשה בתקופה שמיום י״ז בסיוון התשפ״ה (13 ביוני 2025) עד יום כ״ח בסיוון התשפ״ה (24 ביוני 2025) והוא מסר למעסיק אישור על כך מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו התפנה.
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה אחר“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} ילדו של החטוף או הנעדר, שמלאו לו 18 שנים;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אח של החטוף או הנעדר;
{{ח:תתתתת|(ג)}} קרוב משפחה אחר שמשולם לו מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים#סעיף 2א|סעיף 2א(א)(1) לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים“ – {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה“ – {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}}.
{{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופה הקובעת, לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, עקב שירותו של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו כחייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בפסקה (1) להגדרה ”חייל“ שבחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, או עקב היותו מי מהמנויים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}.
{{ח:תת|(ב3)}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופה של שלושה חודשים מהיום שבו העובד התפנה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}, ובלבד שהעובד מסר למעסיק אישור על כך כפי שיקבע שר העבודה, ובתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) – אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו התפנה.
{{ח:תת|(ב4)|(1)}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, עקב שירותו של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו כחייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בפסקה (1) להגדרה ”חייל“ שבחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, או עקב היותו מי מהמנויים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופת ההיעדרות או אי־ביצוע העבודה כאמור בפסקה (1) מתגורר אצלו ילד לפי {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}.
{{ח:תתת|(3)}} שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדה אחרת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה, רשאי לקבוע בצו כי הוראות סעיף קטן זה יחולו גם בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף שיקבע בצו האמור, ובלבד שמצא כי נסיבות המצב המיוחד בעורף משפיעות על השירות של חיילים כאמור או של מי שמנויים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(סעיף קטן זה פקע לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)}}):}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרות מהעבודה או אי־ביצוע העבודה מחמת מצב ביטחוני כמשמעותו בהסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, ששרר במקום מגוריו או במקום עבודתו של העובד, ובלבד שמקום העבודה או מקום המגורים, לפי הענין, מצויים באזור הגבלה; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור הגבלה“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לענין התקופה שמיום ט״ז בתמוז התשס״ו (12 ביולי 2006) עד יום ו׳ באב התשס״ו (31 ביולי 2006) – אזור הגבלה כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}};
{{ח:תתתת|(2)}} לענין התקופה שמיום ז׳ באב התשס״ו (1 באוגוסט 2006) עד יום כ״א באב התשס״ו (15 באוגוסט 2006) – אזור הגבלה כפי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}, לגבי יום ו׳ באב התשס״ו (31 ביולי 2006), ובלבד שקיים מצב מיוחד בעורף באותו אזור הגבלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ד)}} היה המעסיק קבלן כוח אדם, יראו לענין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב){{ח:הערה|,}} (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ב1), (ב2){{ח:הערה|,}} (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב){{ח:הערה|,}} (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ב1), (ב2){{ח:הערה|,}} (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} שר העבודה, לאחר התייעצות עם שר הביטחון, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}, אם נוכח כי הדבר נדרש עקב פעולות האיבה או פעולות המלחמה.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקפה“ – {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית}}, על שטח מדינת ישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ב2) – מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י׳ בתמוז התשפ״ה (6 ביולי 2025) או עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי המוקדם שבהם;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(התקופה הקובעת לפי פסקה זו הוארכת עד יום 6.11.2025).}}
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(א) – מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י׳ בתמוז התשפ״ה (6 ביולי 2025);
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(התקופה הקובעת לפי פסקה זו הוארכת עד יום 6.11.2025).}}
{{ח:תתתת|(3)}} לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(ב) ו־(ג) – מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025);
{{ח:תתתת|(4)}} לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(ד) ו־(ה) – שישה חודשים מיום שחרורו של החטוף;
{{ח:תתתת|(5)}} לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(ו) – שלושה חודשים מיום הפינוי מביתו כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 6.2.2025 עד יום 30.6.2026):}} שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת לעניין סעיפים קטנים (ב)(1), (ב1)(1)(א) ו־(ב2), כולם או חלקם, בתקופות נוספות שלא יעלו על ארבעה חודשים כל אחת ולכל המאוחר עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השר נוכח כי הדבר נדרש עקב פעולות האיבה או פעולות המלחמה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ב2) – כל עוד ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עומדת בתוקפה; פקעה ההכרזה כאמור לפני תום תקופת ההארכה שקבע השר, תסתיים התקופה הקובעת לעניין אותם סעיפים קטנים באותו מועד.