תוכן החוק
1הגדרות
בחוק זה –
”נכס עזוב“ – נכס שנתקיימו בו אלה:
(1)לא נמצא מי שרשאי ומסוגל לנהוג בו מנהג בעלים או לנהלו, או שבעלו אינו ידוע;
(2)הנכס נמצא בארץ, ובנכס של אזרח ישראלי, של תושב ישראל, או של תאגיד הרשום בישראל או שהוקם בה – גם נכס שנמצא בחוץ לארץ;
”מעונין“ בנכס עזוב – מי שיש לו זכות באותו נכס או זיקה קיימת או צפויה בו, לרבות נושה של אדם כזה;
”בית משפט“ – בית משפט מחוזי;
”צו ניהול“ – צו לפי סעיף 6(א).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס עזוב“ – נכס שנתקיימו בו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא נמצא מי שרשאי ומסוגל לנהוג בו מנהג בעלים או לנהלו, או שבעלו אינו ידוע;
{{ח:תתת|(2)}} הנכס נמצא בארץ, ובנכס של אזרח ישראלי, של תושב ישראל, או של תאגיד הרשום בישראל או שהוקם בה – גם נכס שנמצא בחוץ לארץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעונין“ בנכס עזוב – מי שיש לו זכות באותו נכס או זיקה קיימת או צפויה בו, לרבות נושה של אדם כזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – בית משפט מחוזי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו ניהול“ – צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)}}.2מינוי וסמכויות
(א)שר המשפטים ימנה אפוטרופוס כללי, ורשאי הוא למנות משנה וסגן או סגנים לאפוטרופוס הכללי ולקבוע את סמכויותיהם.
(ב)האפוטרופוס הכללי מופקד על ניהולם של נכסים עזובים לפי הראות חוק זה; כן מוסמך הוא לבצע כל תפקיד אחר שקיבל על עצמו או שהוטל עליו על פי דין או החלטת ממשלה.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הממשלה הקימה ועדה ציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה (החלטת ממשלה מס׳ 1498 מיום 1.4.1990); ועדת העיזבונות פרסמה נוהל עבודת הוועדה המפרט הליך קבלת כספי ההקצבות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה אפוטרופוס כללי, ורשאי הוא למנות משנה וסגן או סגנים לאפוטרופוס הכללי ולקבוע את סמכויותיהם.
{{ח:תת|(ב)}} האפוטרופוס הכללי מופקד על ניהולם של נכסים עזובים לפי הראות חוק זה; כן מוסמך הוא לבצע כל תפקיד אחר שקיבל על עצמו או שהוטל עליו על פי דין או החלטת ממשלה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|הממשלה הקימה {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/departments/topics/allowance_from_the_estates_committee/govil-landing-page|ועדה ציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה}} (החלטת ממשלה מס׳ 1498 מיום 1.4.1990); ועדת העיזבונות פרסמה {{ח:חיצוני|נוהל עבודת הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה והליך קבלת כספי ההקצבות|נוהל עבודת הוועדה}} המפרט הליך קבלת כספי ההקצבות.}}3תאגיד
האפוטרופוס הכללי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האפוטרופוס הכללי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.4נציגים
(א)האפוטרופוס הכללי רשאי לבצע תפקיד מתפקידיו גם באמצעות אדם שלא מבין עובדי המדינה שהוא ממונה עליהם (להלן – נציג), ורשאי הוא לאצול לנציג סמכות מסמכויותיו לגבי נכס מסויים ולשלם לו את שכרו.
(ב)נציג יפעל לפי הוראות האפוטרופוס הכללי ובפיקוחו, אך אין בכך או בתשלום שכרו על פי סעיף קטן (א) כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הנציג לבין האפוטרופוס הכללי או המדינה.
(ג)האפוטרופוס הכללי רשאי, לפני מינויו של נציג או אחרי כן, לדרוש שהנציג ישעבד נכסים או יתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו, ורשאי הוא בכל עת לדרוש מן הנציג ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} האפוטרופוס הכללי רשאי לבצע תפקיד מתפקידיו גם באמצעות אדם שלא מבין עובדי המדינה שהוא ממונה עליהם (להלן – נציג), ורשאי הוא לאצול לנציג סמכות מסמכויותיו לגבי נכס מסויים ולשלם לו את שכרו.
{{ח:תת|(ב)}} נציג יפעל לפי הוראות האפוטרופוס הכללי ובפיקוחו, אך אין בכך או בתשלום שכרו על פי סעיף קטן (א) כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הנציג לבין האפוטרופוס הכללי או המדינה.
{{ח:תת|(ג)}} האפוטרופוס הכללי רשאי, לפני מינויו של נציג או אחרי כן, לדרוש שהנציג ישעבד נכסים או יתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו, ורשאי הוא בכל עת לדרוש מן הנציג ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.5חובת הודעה וחקירה
(א)מי שמחזיק בנכס עזוב או בנכס שיש לו יסוד להניח שהוא עזוב, וכן עובד ציבורי שנודע לו על נכס כזה אגב מילוי תפקידו, חייב להודיע על כך לאפוטרופוס הכללי ולמסור לו את הפרטים הידועים לו על הנכס.
(ב)נודע לאפוטרופוס הכללי – דרך הודעה לפי סעיף קטן (א) או בדרך אחרת – על נכס שיש יסוד להניח שהוא נכס עזוב, יערוך חקירה כדי לברר אם יש מקום לניהולו לפי חוק זה, והוא יהיה מוסמך לאסוף ראיות לשם כך.
(ג)מצא האפוטרופוס הכללי בחקירתו שיש מקום לניהולו של נכס עזוב לפי חוק זה, יפנה אל בית המשפט בבקשה למתן צו ניהול או ינהלו לפי סעיף 7.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שמחזיק בנכס עזוב או בנכס שיש לו יסוד להניח שהוא עזוב, וכן עובד ציבורי שנודע לו על נכס כזה אגב מילוי תפקידו, חייב להודיע על כך לאפוטרופוס הכללי ולמסור לו את הפרטים הידועים לו על הנכס.
{{ח:תת|(ב)}} נודע לאפוטרופוס הכללי – דרך הודעה לפי סעיף קטן (א) או בדרך אחרת – על נכס שיש יסוד להניח שהוא נכס עזוב, יערוך חקירה כדי לברר אם יש מקום לניהולו לפי חוק זה, והוא יהיה מוסמך לאסוף ראיות לשם כך.
{{ח:תת|(ג)}} מצא האפוטרופוס הכללי בחקירתו שיש מקום לניהולו של נכס עזוב לפי חוק זה, יפנה אל בית המשפט בבקשה למתן צו ניהול או ינהלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}.6צו ניהול וצו זמני
(א)לפי בקשה של האפוטרופוס הכללי, של מעונין או של היועץ המשפטי לממשלה, רשאי בית המשפט לצוות על האפוטרופוס הכללי לנהל נכס עזוב מסויים או את הנכסים העזובים של פלוני או של עזבונו.
(ב)לא תקובל בקשתו של מעונין לפי סעיף קטן (א) אלא אם הוכח שהודיע לאפוטרופוס הכללי בכתב לפחות 30 יום קודם לכן על כוונתו להגישה.
(ג)היה לאפוטרופוס הכללי יסוד להניח כי נכס מסויים הוא נכס עזוב, רשאי בית המשפט, על פי בקשת האפוטרופוס הכללי, לצוות על נקיטת אמצעים לשמירת הנכס או הזכויות בו, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכס, ניהולו הזמני בידי האפוטרופוס הכללי ומכירת נכס פסיד, ככל שייראה לבית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לפי בקשה של האפוטרופוס הכללי, של מעונין או של היועץ המשפטי לממשלה, רשאי בית המשפט לצוות על האפוטרופוס הכללי לנהל נכס עזוב מסויים או את הנכסים העזובים של פלוני או של עזבונו.
{{ח:תת|(ב)}} לא תקובל בקשתו של מעונין לפי סעיף קטן (א) אלא אם הוכח שהודיע לאפוטרופוס הכללי בכתב לפחות 30 יום קודם לכן על כוונתו להגישה.
{{ח:תת|(ג)}} היה לאפוטרופוס הכללי יסוד להניח כי נכס מסויים הוא נכס עזוב, רשאי בית המשפט, על פי בקשת האפוטרופוס הכללי, לצוות על נקיטת אמצעים לשמירת הנכס או הזכויות בו, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכס, ניהולו הזמני בידי האפוטרופוס הכללי ומכירת נכס פסיד, ככל שייראה לבית המשפט.7ניהול ללא צו ניהולתיקונים: תשע״ג, [י״פ הודעות], תשפ״ו
(א)נכסים עזובים ששוויים אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע שר המשפטים בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי האפוטרופוס הכללי לנהלם גם ללא צו ניהול.
(ב)הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע ביום האמור לעומת המדד האמור שהיה ידוע ב־1 בינואר בשנה שקדמה לו, ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; האפוטרופוס הכללי יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2026)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נכסים עזובים ששוויים אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}} או על סכום אחר שקבע שר המשפטים בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי האפוטרופוס הכללי לנהלם גם ללא צו ניהול.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע ביום האמור לעומת המדד האמור שהיה ידוע ב־1 בינואר בשנה שקדמה לו, ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; האפוטרופוס הכללי יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן.8צו ניהול לאדם זולת האפוטרופוס הכלליתיקונים: תשל״ט
(א)נוכח בית המשפט שבנסיבות הענין רצוי שנכס עזוב ינוהל בידי אדם זולת האפוטרופוס הכללי ושניהולו בידי אותו אדם אינו עלול לפגוע בנכס או בזכויות של מעונינים, רשאי בית המשפט לתת צו המטיל את ניהול הנכס על אותו אדם, ובלבד שהסכים לכך.
(ב)בית המשפט רשאי לתת צו לפי סעיף קטן (א) אם מלכתחילה ואם אחרי שניתן צו ניהול או צו ניהול זמני על פי סעיף 6(ג), ורשאי הוא להתנות את הצו במתן ערובה לניהולו התקין של הנכס ובתנאים אחרים, הכל כפי שמצא לנכון.
(ג)אדם שניתן לו צו ניהול לפי סעיף זה חייב להגיש לאפוטרופוס הכללי דין וחשבון על ניהול הנכס כפי שיורה האפוטרופוס הכללי ולפחות אחת לשנה, ולמסור לאפוטרופוס הכללי מידע מלא לפי דרישתו; הוראות סעיפים 9, 10(ג) ו־11 עד 16 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על אדם כזה.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נוכח בית המשפט שבנסיבות הענין רצוי שנכס עזוב ינוהל בידי אדם זולת האפוטרופוס הכללי ושניהולו בידי אותו אדם אינו עלול לפגוע בנכס או בזכויות של מעונינים, רשאי בית המשפט לתת צו המטיל את ניהול הנכס על אותו אדם, ובלבד שהסכים לכך.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לתת צו לפי סעיף קטן (א) אם מלכתחילה ואם אחרי שניתן צו ניהול או צו ניהול זמני על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג)}}, ורשאי הוא להתנות את הצו במתן ערובה לניהולו התקין של הנכס ובתנאים אחרים, הכל כפי שמצא לנכון.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שניתן לו צו ניהול לפי סעיף זה חייב להגיש לאפוטרופוס הכללי דין וחשבון על ניהול הנכס כפי שיורה האפוטרופוס הכללי ולפחות אחת לשנה, ולמסור לאפוטרופוס הכללי מידע מלא לפי דרישתו; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11 עד 16}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על אדם כזה.9דרך ניהולתיקונים: תשמ״ג, תשע״ג
(א)האפוטרופוס הכללי חייב לכנס את הנכסים שבניהולו, למהלם ולעשות בהם מה שעשוי, לדעתו, להועיל למעונינים בהם, ובין השאר, אחת לחמש שנים מיום תחילת ניהולו של נכס כאמור, ייזום הליך של חקירה ובדיקה לאיתור בעלי הזכויות בנכס, במטרה להשיב את הנכס לבעלי הזכויות בו, ובמסגרתו יבצע את הפעולות האלה:
(1)יפרסם הודעה לציבור באתר האינטרנט של משרד המשפטים שתכלול את סוג הנכס ואת שמו של בעל הזכויות האחרון בנכס;
(2)יפנה לרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפניים ולרשם לענייני ירושה לשם בירור מידע שיכול לסייע באיתורם של בעלי הזכויות בנכס.
(ב)מנהל האפוטרופוס הכללי את נכסי עזבונו של פלוני, רשאי הוא לסלק מתוכם, לפי שיקול דעתו, את ההוצאות הכרוכות בהלוויתו, בקבורתו, בהצבת מצבה על קברו וכן באזכרתו לפי הנהוג בנסיבות הענין.
(ג)פעולות אלה טעונות אישור מראש של בית המשפט:
(1)פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק;
(2)מכירת נכס ששוויו המוערך עולה על 88,000 שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע שר המשפטים בתקנות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; הוראות סעיף 7(ב) יחולו לעניין עדכון הסכום כאמור בפסקה זו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} האפוטרופוס הכללי חייב לכנס את הנכסים שבניהולו, למהלם ולעשות בהם מה שעשוי, לדעתו, להועיל למעונינים בהם, ובין השאר, אחת לחמש שנים מיום תחילת ניהולו של נכס כאמור, ייזום הליך של חקירה ובדיקה לאיתור בעלי הזכויות בנכס, במטרה להשיב את הנכס לבעלי הזכויות בו, ובמסגרתו יבצע את הפעולות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} יפרסם הודעה לציבור באתר האינטרנט של משרד המשפטים שתכלול את סוג הנכס ואת שמו של בעל הזכויות האחרון בנכס;
{{ח:תתת|(2)}} יפנה לרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפניים ולרשם לענייני ירושה לשם בירור מידע שיכול לסייע באיתורם של בעלי הזכויות בנכס.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל האפוטרופוס הכללי את נכסי עזבונו של פלוני, רשאי הוא לסלק מתוכם, לפי שיקול דעתו, את ההוצאות הכרוכות בהלוויתו, בקבורתו, בהצבת מצבה על קברו וכן באזכרתו לפי הנהוג בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ג)}} פעולות אלה טעונות אישור מראש של בית המשפט:
{{ח:תתת|(1)}} פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק;
{{ח:תתת|(2)}} מכירת נכס ששוויו המוערך עולה על 88,000 שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע שר המשפטים בתקנות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}} יחולו לעניין עדכון הסכום כאמור בפסקה זו.10השקעת כספיםתיקונים: תשע״ג
(א)לענין סעיף זה ימנה שר המשפטים ועדת השקעות בהרכב זה:
(1)בא כוח שר המשפטים – יושב ראש;
(2)בא כוח שר האוצר;
(3)בא כוח נגיד בנק ישראל.
(ב)ועדת ההשקעות תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה, במידה שלא נקבעו בתקנות.
(ג)היו בין הנכסים שבניהול האפוטרופוס הכללי כספים, בין מלכתחילה ובין עקב מימוש של נכסים אחרים, והכספים אינם דרושים לצרכי הניהול השוטפים, חייב האפוטרופוס הכללי להחזיקם או להשקיעם, כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת פירות, בדרך של הפקדתם בפיקדון נושא תשואה שינוהל במשרד האוצר בהתאם למנגנון השקעה שקבע שר המשפטים בתקנות לפי הוראות סעיף 23(א)(3) או באחת הדרכים שקבעה ועדת ההשקעות לפי אותן תקנות, והכול על פי קווים מנחים ושיקולים לבחירת הדרך להשקעת הכספים שנקבעו בתקנות אלה, או בדרך שהורה בית המשפט.
(ד)כספים כאמור שבאו מנכסים שונים רשאי האפוטרופוס הכללי להשקיע במשותף, בלי לייחס את ההשקעה לנכסים מסויימים, באחת הדרכים שקבעה ועדת ההשקעות.
(ה)רווחים מהשקעה משותפת, בניכוי הוצאותיה, ייזקפו לזכותו של כל נכס שממנו באו הכספים, והפסדי ההשקעה ייזקפו לחובת הנכס, הכל כשיעור שיתופו בהשקעה, לפי סכום ולפי זמן.
(ו)האפוטרופוס הכללי ימציא לועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת, לא יאוחר מששה חדשים לאחר תום שנת הכספים, דין וחשבון כספי על פעולות ההשקעה המשותפת בשנת הכספים שחלפה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה ימנה שר המשפטים ועדת השקעות בהרכב זה:
{{ח:תתת|(1)}} בא כוח שר המשפטים – יושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} בא כוח שר האוצר;
{{ח:תתת|(3)}} בא כוח נגיד בנק ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת ההשקעות תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה, במידה שלא נקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} היו בין הנכסים שבניהול האפוטרופוס הכללי כספים, בין מלכתחילה ובין עקב מימוש של נכסים אחרים, והכספים אינם דרושים לצרכי הניהול השוטפים, חייב האפוטרופוס הכללי להחזיקם או להשקיעם, כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת פירות, בדרך של הפקדתם בפיקדון נושא תשואה שינוהל במשרד האוצר בהתאם למנגנון השקעה שקבע שר המשפטים בתקנות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)(3)}} או באחת הדרכים שקבעה ועדת ההשקעות לפי אותן תקנות, והכול על פי קווים מנחים ושיקולים לבחירת הדרך להשקעת הכספים שנקבעו בתקנות אלה, או בדרך שהורה בית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} כספים כאמור שבאו מנכסים שונים רשאי האפוטרופוס הכללי להשקיע במשותף, בלי לייחס את ההשקעה לנכסים מסויימים, באחת הדרכים שקבעה ועדת ההשקעות.
{{ח:תת|(ה)}} רווחים מהשקעה משותפת, בניכוי הוצאותיה, ייזקפו לזכותו של כל נכס שממנו באו הכספים, והפסדי ההשקעה ייזקפו לחובת הנכס, הכל כשיעור שיתופו בהשקעה, לפי סכום ולפי זמן.
{{ח:תת|(ו)}} האפוטרופוס הכללי ימציא לועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת, לא יאוחר מששה חדשים לאחר תום שנת הכספים, דין וחשבון כספי על פעולות ההשקעה המשותפת בשנת הכספים שחלפה.11פרטה וחשבונות
(א)האפוטרופוס הכללי יערוך פרטה וינהל חשבונות לגבי הנכסים שבניהולו; שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין עריכת הפרטה וניהול החשבונות וביקורתם.
(ב)רישומים שנעשו בחשבונות האמורים במהלך הרגיל של פעולות האפוטרופוס יהיו ראיה לכאורה לאמור בהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} האפוטרופוס הכללי יערוך פרטה וינהל חשבונות לגבי הנכסים שבניהולו; שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין עריכת הפרטה וניהול החשבונות וביקורתם.
{{ח:תת|(ב)}} רישומים שנעשו בחשבונות האמורים במהלך הרגיל של פעולות האפוטרופוס יהיו ראיה לכאורה לאמור בהם.12הוצאות הניהול
(א)הוצאות ניהולו של נכס, לרבות תשלומי חובה החלים עליו על פי כל דין ושכר האפוטרופוס הכללי (להלן בסעיף זה – הוצאות הניהול), יחולו על הנכס, אם לא הורה בית המשפט שיחולו, כולן או מקצתן, על נכס אחר או על אדם פלוני.
(ב)האפוטרופוס הכללי רשאי לקזז את הוצאות הניהול שהוציא בקשר עם נכס מסויים כנגד הכנסות שקיבל מנכס אחר של אותו בעל המנוהל בידו.
(ג)האפוטרופוס הכללי יגבה את הוצאות הניהול מתוך הנכסים; ההוצאות יהיו שעבוד ראשון של הנכסים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוצאות ניהולו של נכס, לרבות תשלומי חובה החלים עליו על פי כל דין ושכר האפוטרופוס הכללי (להלן בסעיף זה – הוצאות הניהול), יחולו על הנכס, אם לא הורה בית המשפט שיחולו, כולן או מקצתן, על נכס אחר או על אדם פלוני.
{{ח:תת|(ב)}} האפוטרופוס הכללי רשאי לקזז את הוצאות הניהול שהוציא בקשר עם נכס מסויים כנגד הכנסות שקיבל מנכס אחר של אותו בעל המנוהל בידו.
{{ח:תת|(ג)}} האפוטרופוס הכללי יגבה את הוצאות הניהול מתוך הנכסים; ההוצאות יהיו שעבוד ראשון של הנכסים.13עיון במסמכים
(א)מעונין בנכס פלוני רשאי לעיין במסמכים שפירט בבקשתו והנוגעים לאותו נכס, פרט לתרשומות ולהתכתבות פנימית, זולת אם היה האפוטרופוס הכללי סבור שהבקשה הוגשה שלא בתום לב; מי שרשאי לעיין במסמך, רשאי גם לקבל העתק ממנו.
(ב)האפוטרופוס הכללי אינו חייב להציג בהליך משפטי מסמך הנוגע לנכס או לניהולו, אלא לפי צו של בית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מעונין בנכס פלוני רשאי לעיין במסמכים שפירט בבקשתו והנוגעים לאותו נכס, פרט לתרשומות ולהתכתבות פנימית, זולת אם היה האפוטרופוס הכללי סבור שהבקשה הוגשה שלא בתום לב; מי שרשאי לעיין במסמך, רשאי גם לקבל העתק ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} האפוטרופוס הכללי אינו חייב להציג בהליך משפטי מסמך הנוגע לנכס או לניהולו, אלא לפי צו של בית המשפט.14הוראות בית המשפט
לפי בקשה של האפוטרופוס הכללי, של מעונין או של היועץ המשפטי לממשלה, ואף מיוזמתו הוא, רשאי בית המשפט לתת לאפוטרופוס הכללי הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידו וכן בענין מתן הענקות לאדם הזכאי למזונות מבעל נכס עזוב ומתן הלוואות לבן־זוג או לקרובי משפחה של בעל הנכס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לפי בקשה של האפוטרופוס הכללי, של מעונין או של היועץ המשפטי לממשלה, ואף מיוזמתו הוא, רשאי בית המשפט לתת לאפוטרופוס הכללי הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידו וכן בענין מתן הענקות לאדם הזכאי למזונות מבעל נכס עזוב ומתן הלוואות לבן־זוג או לקרובי משפחה של בעל הנכס.15סיום הניהולתיקונים: תשמ״ג, תשס״ה, תשס״ט, תשס״ט־2, ק״ת תשע״ח, תשפ״ד, תשפ״ו
(א)האפוטרופוס הכללי ינהל נכס עד שיתייצב אדם ויוכיח להנחת דעתו שהוא רשאי לקבלו, או שהוברר לאפוטרופוס הכללי שהנכס חדל להיות נכס עזוב, או שהתקיימו הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ג), (ג1), (ג2) או (ג3).
(ב)הגיע ניהולו של נכס לפי צו ניהול לסיומו, או שנתברר שלא היה מקום לתת עליו צו ניהול, יתן האפוטרופוס הכללי לבית המשפט דין וחשבון וימסור לו את החשבונות המתייחסים לאותו נכס, כשהם מבוקרים כפי שנקבע בתקנות; אחריותו של האפוטרופוס הכללי לגבי הנכס תסתיים ביום שבו בית המשפט אישר את הדין וחשבון, ואם הנכס נמסר בדרך שנקבעה בתקנות – ביום המסירה כפי שאישרו בית המשפט מראש או למפרע, לפי המוקדם.
(ב1)איתר האפוטרופוס הכללי את בעלי הזכויות בנכס שבניהולו או שהוכיח אדם להנחת דעתו של האפוטרופוס הכללי כי הוא רשאי לקבל נכס שבניהולו, והאפוטרופוס הכללי הודיע לבעלי הזכויות שאיתר או לאדם כאמור, לפי העניין, על זכותם לקבל את הנכס, אך הם נמנעו מלנקוט אמצעים לקבלתו לידיהם במשך שלוש שנים מיום מתן הודעה כאמור, ושוכנע בית המשפט, לפי דוח מאת האפוטרופוס הכללי, שאין הצדקה להמשיך בניהול, רשאי בית המשפט לצוות שהאפוטרופוס הכללי יעביר את הנכס לקניין המדינה, ולתת לו תעודת שחרור, ובלבד שבמהלך התקופה האמורה שלח האפוטרופוס הכללי לבעלי הזכויות שאיתר או לאדם כאמור, לפי העניין, שתי הודעות בהפרש של שנה לפחות זו מזו, בדבר זכויותיהם בנכס ושבהודעות כאמור צוין כי אם לא יפעלו למימוש זכויותיהם, יפעל האפוטרופוס הכללי להגשת בקשה לבית המשפט להעברת הנכס לקניין המדינה.
(ג)נמשך ניהולו של נכס, שהוא נכס של נספה שואה או נכס מקרקעין, לפי חוק זה חמש עשרה שנה ושוכנע בית המשפט, לפי דו״ח מאת האפוטרופוס הכללי, שאין הצדקה להמשיך בניהול, רשאי בית המשפט לצוות שהאפוטרופוס הכללי יעביר את הנכס לקנין המדינה, ולתת לו תעודת שחרור.
(ג1)נמשך ניהולו של נכס שאינו נכס של נספה השואה ושאינו נכס מקרקעין, לפי חוק זה, עשר שנים, יעביר האפוטרופוס הכללי את הנכס לקניין המדינה, ובלבד שבטרם יעביר את הנכס כאמור, יבצע את הפעולות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ד) להלן; האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות האמורות שנה אחת לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי פסקה זו, ויבצע אותם במשך תקופה של שנה לפחות:
(א)יפרסם הודעה לציבור באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, על הכוונה להעביר את הנכס לקנין המדינה; בהודעה לציבור יוזמנו בעלי הזכויות בנכס להגיש בקשות בקשר אליו, בתוך תקופה שיקבע; ההודעה תכלול את סוג הנכס ואת שמו של בעל הזכויות האחרון בנכס; שר המשפטים רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בהודעה וכן את דרכי פרסומה;
(ב)ייזום הליך של חקירה ובדיקה וכן יפעל בשקידה סבירה לאיתור בעלי הזכויות בנכס, במטרה להשיב את הנכס לבעלי הזכויות בו; במסגרת החקירה והבדיקה, יפנה האפוטרופוס הכללי לגופים במדינה אשר עשוי להיות להם מידע שיכול לסייע באיתורם של בעלי הזכויות בנכס, לרבות למינהל האוכלוסין במשרד הפנים, לרשם לעניני ירושה, לרשויות המס, ולמוסד לביטוח לאומי;
(ג)יעשה פעולות נוספות שקבע שר המשפטים;
(ד)יגיש לבית המשפט דין וחשבון על פעולותיו לפי פסקה זו.
(2)שוכנע בית המשפט כי לא היה ניתן לאתר את בעלי הזכויות בנכס, על אף שהאפוטרופוס הכללי פעל בשקידה סבירה במילוי חובותיו, יאשר בית המשפט את הדין וחשבון שהגיש האפוטרופוס הכללי כאמור בפסקה (1)(ד); בית המשפט רשאי להורות לאפוטרופוס הכללי כל הוראה שימצא לנכון לגבי הנכס, לרבות על עשיית פעולות נוספות לאיתור בעלי הזכויות בנכס, בטרם יאשר את הדין וחשבון שהגיש האפוטרופוס הכללי כאמור.
(3)
(ג2)על אף האמור בסעיף קטן (ג1), לא עלה שוויו של נכס כאמור באותו סעיף קטן על הסכום הנקוב בסעיף 7, ושוכנע האפוטרופוס הכללי כי אין הצדקה להמשיך בניהול הנכס, יעביר האפוטרופוס הכללי את הנכס לקניין המדינה, ובלבד שבטרם יעביר את הנכס כאמור, יבצע את הפעולות המנויות בפסקאות משנה (א) ו־(ב) להלן; האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות האמורות תשעה חודשים לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן (ג1)(1), ויבצע אותן במשך תקופה של תשעה חודשים לפחות:
(א)יפרסם הודעה לציבור באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי על הכוונה להעביר את הנכס לקניין המדינה; הודעה כאמור תפרט את סוג הנכס ואת שמו של בעל הזכויות האחרון בנכס;
(ב)יפנה לגופים המפורטים בסיפה של סעיף קטן (ג1)(1)(ב), לשם איתור בעלי הזכויות בנכס.
(2)
(3)
(ג3)נמשך ניהולו של נכס מקרקעין שאינו נכס של נספה השואה לפי חוק זה ושאינו נכס שסעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל חל עליו, 25 שנים, יעביר האפוטרופוס הכללי את הנכס לקניין המדינה, ובלבד שבטרם יעביר את הנכס האמור יבצע את הפעולות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ד) שבסעיף קטן (ג1)(1), וכן, לשם איתור בעלי זכויות בנכס, יפנה גם לרשות מקרקעי ישראל ולאגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים; האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות האמורות שנה וחצי לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה ויבצע אותן במשך תקופה של שנה וחצי לפחות; על העברת נכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (ג1)(2).
נמשך ניהולו של נכס מקרקעין שאינו נכס של נספה השואה לפי חוק זה ושאינו נכס שסעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל חל עליו, 15 שנים, יעביר האפוטרופוס הכללי את הנכס לקניין המדינה, ובלבד שבטרם יעביר את הנכס האמור יבצע את הפעולות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ד) שבסעיף קטן (ג1)(1), וכן, לשם איתור בעלי זכויות בנכס, יפנה גם לרשות מקרקעי ישראל ולאגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים; האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות האמורות שנה וחצי לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה ויבצע אותן במשך תקופה של שנה וחצי לפחות; על העברת נכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (ג1)(2).
(ג4)האפוטרופוס הכללי יפרסם, אחת לחצי שנה, הודעה לציבור בשלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה ארצית, בדבר כוונתו להעביר נכסים לקניין המדינה לפי סעיף זה, ורשאי הוא לפרסם לציבור הודעה כאמור גם בדרכים אחרות, בהתאם לצורך ולפי שיקול דעתו; בהודעה כאמור יצוין כי ניתן לעיין ברשימה של הנכסים המיועדים להעברה לקניין המדינה וברשימה של שמות בעלי הזכויות בנכסים, באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי.
(ד)הועבר נכס לקניין המדינה לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ג3), זכאי בעל הזכויות בנכס לקבל מהמדינה –
(א)אם הנכס בידי המדינה – את אחד מאלה, לפי בחירתו: את הנכס, ואם השביחה המדינה אותו – את הנכס בקיזוז ההוצאות שהוציאה בקשר להשבחתו; את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין המדינה, בתוספת ריבית שקלית;
(ב)אם הנכס היה נכס מקרקעין ואינו בידי המדינה – את אחד מאלה, לפי בחירתו: את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין המדינה בתוספת ריבית שקלית; את התמורה שהתקבלה מהעברת הזכויות בנכס בקיזוז הוצאות שהוציאה המדינה בקשר למכירתו לצד שלישי, ואם השביחה המדינה את הנכס לפני מכירתו – בקיזוז ההוצאות שהוציאה בקשר להשבחת הנכס, והכול בתוספת ריבית שקלית; אם הנכס לא היה נכס מקרקעין ואינו בידי המדינה – את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין המדינה בתוספת ריבית שקלית.
(2)הזכאי יקבל את הנכס, את שוויו או את תמורתו לפי פסקה (1), לאחר קיזוז הוצאות הניהול כהגדרתן בסעיף 12, ששולמו לאפוטרופוס הכללי בעת העברת הנכס לקניין המדינה.
(3)על תוספת ריבית שקלית כאמור בסעיף קטן זה יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.
(ד1)שר המשפטים ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על יישום הוראותיו של סעיף זה על ידי האפוטרופוס הכללי.
(ה)בסעיף זה –
”חוק הסדרי משפט ומינהל“ – חוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], התש״ל–1970;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”נכס של נספה שואה“ – כהגדרתו בחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס״ו–2006;
”ריבית שקלית“ – כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
↗ חיצוניות: 7↺ פנימיות: 2📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
(נמחקה).
(נמחקה).
(נמחקה).
(הוראת שעה לשבע שנים מיום 31.3.2026):
הצג הפניות חיצוניות
- שסעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל → חוק הסדרי משפט ומינהל #סעיף 5
- שסעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל → חוק הסדרי משפט ומינהל #סעיף 5
- חוק פסיקת ריבית והצמדה → חוק פסיקת ריבית והצמדה
- חוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], התש״ל–1970 → חוק הסדרי משפט ומינהל
- חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 → חוק פסיקת ריבית והצמדה
- בחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס״ו–2006 → חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)
- בחוק פסיקת ריבית והצמדה → חוק פסיקת ריבית והצמדה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} האפוטרופוס הכללי ינהל נכס עד שיתייצב אדם ויוכיח להנחת דעתו שהוא רשאי לקבלו, או שהוברר לאפוטרופוס הכללי שהנכס חדל להיות נכס עזוב, או שהתקיימו הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ג), (ג1), (ג2) או (ג3).
{{ח:תת|(ב)}} הגיע ניהולו של נכס לפי צו ניהול לסיומו, או שנתברר שלא היה מקום לתת עליו צו ניהול, יתן האפוטרופוס הכללי לבית המשפט דין וחשבון וימסור לו את החשבונות המתייחסים לאותו נכס, כשהם מבוקרים כפי שנקבע בתקנות; אחריותו של האפוטרופוס הכללי לגבי הנכס תסתיים ביום שבו בית המשפט אישר את הדין וחשבון, ואם הנכס נמסר בדרך שנקבעה בתקנות – ביום המסירה כפי שאישרו בית המשפט מראש או למפרע, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב1)}} איתר האפוטרופוס הכללי את בעלי הזכויות בנכס שבניהולו או שהוכיח אדם להנחת דעתו של האפוטרופוס הכללי כי הוא רשאי לקבל נכס שבניהולו, והאפוטרופוס הכללי הודיע לבעלי הזכויות שאיתר או לאדם כאמור, לפי העניין, על זכותם לקבל את הנכס, אך הם נמנעו מלנקוט אמצעים לקבלתו לידיהם במשך שלוש שנים מיום מתן הודעה כאמור, ושוכנע בית המשפט, לפי דוח מאת האפוטרופוס הכללי, שאין הצדקה להמשיך בניהול, רשאי בית המשפט לצוות שהאפוטרופוס הכללי יעביר את הנכס לקניין המדינה, ולתת לו תעודת שחרור, ובלבד שבמהלך התקופה האמורה שלח האפוטרופוס הכללי לבעלי הזכויות שאיתר או לאדם כאמור, לפי העניין, שתי הודעות בהפרש של שנה לפחות זו מזו, בדבר זכויותיהם בנכס ושבהודעות כאמור צוין כי אם לא יפעלו למימוש זכויותיהם, יפעל האפוטרופוס הכללי להגשת בקשה לבית המשפט להעברת הנכס לקניין המדינה.
{{ח:תת|(ג)}} נמשך ניהולו של נכס, שהוא נכס של נספה שואה או נכס מקרקעין, לפי חוק זה חמש עשרה שנה ושוכנע בית המשפט, לפי דו״ח מאת האפוטרופוס הכללי, שאין הצדקה להמשיך בניהול, רשאי בית המשפט לצוות שהאפוטרופוס הכללי יעביר את הנכס לקנין המדינה, ולתת לו תעודת שחרור.
{{ח:תת|(ג1)|(1)}} נמשך ניהולו של נכס שאינו נכס של נספה השואה ושאינו נכס מקרקעין, לפי חוק זה, עשר שנים, יעביר האפוטרופוס הכללי את הנכס לקניין המדינה, ובלבד שבטרם יעביר את הנכס כאמור, יבצע את הפעולות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ד) להלן; האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות האמורות שנה אחת לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי פסקה זו, ויבצע אותם במשך תקופה של שנה לפחות:
{{ח:תתתת|(א)}} יפרסם הודעה לציבור באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, על הכוונה להעביר את הנכס לקנין המדינה; בהודעה לציבור יוזמנו בעלי הזכויות בנכס להגיש בקשות בקשר אליו, בתוך תקופה שיקבע; ההודעה תכלול את סוג הנכס ואת שמו של בעל הזכויות האחרון בנכס; שר המשפטים רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בהודעה וכן את דרכי פרסומה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ייזום הליך של חקירה ובדיקה וכן יפעל בשקידה סבירה לאיתור בעלי הזכויות בנכס, במטרה להשיב את הנכס לבעלי הזכויות בו; במסגרת החקירה והבדיקה, יפנה האפוטרופוס הכללי לגופים במדינה אשר עשוי להיות להם מידע שיכול לסייע באיתורם של בעלי הזכויות בנכס, לרבות למינהל האוכלוסין במשרד הפנים, לרשם לעניני ירושה, לרשויות המס, ולמוסד לביטוח לאומי;
{{ח:תתתת|(ג)}} יעשה פעולות נוספות שקבע שר המשפטים;
{{ח:תתתת|(ד)}} יגיש לבית המשפט דין וחשבון על פעולותיו לפי פסקה זו.
{{ח:תתת|(2)}} שוכנע בית המשפט כי לא היה ניתן לאתר את בעלי הזכויות בנכס, על אף שהאפוטרופוס הכללי פעל בשקידה סבירה במילוי חובותיו, יאשר בית המשפט את הדין וחשבון שהגיש האפוטרופוס הכללי כאמור בפסקה (1)(ד); בית המשפט רשאי להורות לאפוטרופוס הכללי כל הוראה שימצא לנכון לגבי הנכס, לרבות על עשיית פעולות נוספות לאיתור בעלי הזכויות בנכס, בטרם יאשר את הדין וחשבון שהגיש האפוטרופוס הכללי כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג2)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג1), לא עלה שוויו של נכס כאמור באותו סעיף קטן על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, ושוכנע האפוטרופוס הכללי כי אין הצדקה להמשיך בניהול הנכס, יעביר האפוטרופוס הכללי את הנכס לקניין המדינה, ובלבד שבטרם יעביר את הנכס כאמור, יבצע את הפעולות המנויות בפסקאות משנה (א) ו־(ב) להלן; האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות האמורות תשעה חודשים לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן (ג1)(1), ויבצע אותן במשך תקופה של תשעה חודשים לפחות:
{{ח:תתתת|(א)}} יפרסם הודעה לציבור באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי על הכוונה להעביר את הנכס לקניין המדינה; הודעה כאמור תפרט את סוג הנכס ואת שמו של בעל הזכויות האחרון בנכס;
{{ח:תתתת|(ב)}} יפנה לגופים המפורטים בסיפה של סעיף קטן (ג1)(1)(ב), לשם איתור בעלי הזכויות בנכס.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג3)}} נמשך ניהולו של נכס מקרקעין שאינו נכס של נספה השואה לפי חוק זה ושאינו נכס {{ח:חיצוני|חוק הסדרי משפט ומינהל#סעיף 5|שסעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל}} חל עליו, 25 שנים, יעביר האפוטרופוס הכללי את הנכס לקניין המדינה, ובלבד שבטרם יעביר את הנכס האמור יבצע את הפעולות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ד) שבסעיף קטן (ג1)(1), וכן, לשם איתור בעלי זכויות בנכס, יפנה גם לרשות מקרקעי ישראל ולאגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים; האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות האמורות שנה וחצי לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה ויבצע אותן במשך תקופה של שנה וחצי לפחות; על העברת נכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (ג1)(2).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשבע שנים מיום 31.3.2026):}} נמשך ניהולו של נכס מקרקעין שאינו נכס של נספה השואה לפי חוק זה ושאינו נכס {{ח:חיצוני|חוק הסדרי משפט ומינהל#סעיף 5|שסעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל}} חל עליו, 15 שנים, יעביר האפוטרופוס הכללי את הנכס לקניין המדינה, ובלבד שבטרם יעביר את הנכס האמור יבצע את הפעולות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ד) שבסעיף קטן (ג1)(1), וכן, לשם איתור בעלי זכויות בנכס, יפנה גם לרשות מקרקעי ישראל ולאגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים; האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות האמורות שנה וחצי לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה ויבצע אותן במשך תקופה של שנה וחצי לפחות; על העברת נכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (ג1)(2).
{{ח:תת|(ג4)}} האפוטרופוס הכללי יפרסם, אחת לחצי שנה, הודעה לציבור בשלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה ארצית, בדבר כוונתו להעביר נכסים לקניין המדינה לפי סעיף זה, ורשאי הוא לפרסם לציבור הודעה כאמור גם בדרכים אחרות, בהתאם לצורך ולפי שיקול דעתו; בהודעה כאמור יצוין כי ניתן לעיין ברשימה של הנכסים המיועדים להעברה לקניין המדינה וברשימה של שמות בעלי הזכויות בנכסים, באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הועבר נכס לקניין המדינה לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ג3), זכאי בעל הזכויות בנכס לקבל מהמדינה –
{{ח:תתתת|(א)}} אם הנכס בידי המדינה – את אחד מאלה, לפי בחירתו:
{{ח:תתתתת|(1)}} את הנכס, ואם השביחה המדינה אותו – את הנכס בקיזוז ההוצאות שהוציאה בקשר להשבחתו;
{{ח:תתתתת|(2)}} את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין המדינה, בתוספת ריבית שקלית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הנכס היה נכס מקרקעין ואינו בידי המדינה – את אחד מאלה, לפי בחירתו:
{{ח:תתתתת|(1)}} את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין המדינה בתוספת ריבית שקלית;
{{ח:תתתתת|(2)}} את התמורה שהתקבלה מהעברת הזכויות בנכס בקיזוז הוצאות שהוציאה המדינה בקשר למכירתו לצד שלישי, ואם השביחה המדינה את הנכס לפני מכירתו – בקיזוז ההוצאות שהוציאה בקשר להשבחת הנכס, והכול בתוספת ריבית שקלית;
{{ח:תתתתת|(3)}} אם הנכס לא היה נכס מקרקעין ואינו בידי המדינה – את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין המדינה בתוספת ריבית שקלית.
{{ח:תתת|(2)}} הזכאי יקבל את הנכס, את שוויו או את תמורתו לפי פסקה (1), לאחר קיזוז הוצאות הניהול כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}, ששולמו לאפוטרופוס הכללי בעת העברת הנכס לקניין המדינה.
{{ח:תתת|(3)}} על תוספת ריבית שקלית כאמור בסעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד1)}} שר המשפטים ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על יישום הוראותיו של סעיף זה על ידי האפוטרופוס הכללי.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסדרי משפט ומינהל“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרי משפט ומינהל|חוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], התש״ל–1970}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס של נספה שואה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|בחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס״ו–2006}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית שקלית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}}.16כשרות פעולות
פעולה שנעשתה בתום לב בין האפוטרופוס הכללי לבין אדם אחר, מתוך הנחה שנכס פלוני הוא נכס עזוב, תעמוד בתקפה גם אם נתגלה לאחר מכן שהנכס לא היה עזוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פעולה שנעשתה בתום לב בין האפוטרופוס הכללי לבין אדם אחר, מתוך הנחה שנכס פלוני הוא נכס עזוב, תעמוד בתקפה גם אם נתגלה לאחר מכן שהנכס לא היה עזוב.17סמכויות עזר
(א)האפוטרופוס הכללי רשאי לבקש מבית המשפט שיזמין ויחקור כל אדם בענינים השייכים לתחום פעולתו.
(ב)הודה אדם בחקירה לפי סעיף קטן (א) שהוא מחזיק בנכס עזוב, רשאי בית המשפט לצוות על אתר שימסור את הנכס לאפוטרופוס הכללי במועד ובתנאים שיקבע בית המשפט.
(ג)פרוטוקול של חקירה לפי סעיף 5(ב) ולפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יהיה קביל כראיה על תכנו בכל הליך משפטי שהאפוטרופוס הכללי צד בו.
(ד)דינו של מי שהוזמן לחקירה לפי סעיף 5(ב) לענין הוצאותיו ושכרו ושל מי שהוזמן לחקירה לפי סעיף קטן (א) לכל ענין – כדין עד שהוזמן להעיד בבית משפט בהליך אזרחי.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} האפוטרופוס הכללי רשאי לבקש מבית המשפט שיזמין ויחקור כל אדם בענינים השייכים לתחום פעולתו.
{{ח:תת|(ב)}} הודה אדם בחקירה לפי סעיף קטן (א) שהוא מחזיק בנכס עזוב, רשאי בית המשפט לצוות על אתר שימסור את הנכס לאפוטרופוס הכללי במועד ובתנאים שיקבע בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} פרוטוקול של חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}} ולפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יהיה קביל כראיה על תכנו בכל הליך משפטי שהאפוטרופוס הכללי צד בו.
{{ח:תת|(ד)}} דינו של מי שהוזמן לחקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}} לענין הוצאותיו ושכרו ושל מי שהוזמן לחקירה לפי סעיף קטן (א) לכל ענין – כדין עד שהוזמן להעיד בבית משפט בהליך אזרחי.18עונשין
(א)אלה דינם מאסר שנה או קנס עשרת אלפים לירות:
(1)מי שהפר ביודעין את הוראות סעיף 5(א);
(2)מי שסרב או נמנע למסור מידע או מסמך שהוא נדרש למסרם לפי סעיף 5(ב).
(ב)ואלה דינם מאסר שלוש שנים או קנס שלושים אלף לירות:
(1)מי שלא מסר נכס עזוב לאפוטרופוס הכללי או לנציגו לפי דרישתם;
(2)מי שתפס נכס, ניהלו, העבירו או מסרו לאדם זולת האפוטרופוס הכללי, או שטיפל בו בדרך אחרת ביודעו שהנכס עזוב או שחוק זה עשוי לחול עליו ובלי שהורשה לכך בדין.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אלה דינם מאסר שנה או קנס עשרת אלפים לירות:
{{ח:תתת|(1)}} מי שהפר ביודעין את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שסרב או נמנע למסור מידע או מסמך שהוא נדרש למסרם לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ואלה דינם מאסר שלוש שנים או קנס שלושים אלף לירות:
{{ח:תתת|(1)}} מי שלא מסר נכס עזוב לאפוטרופוס הכללי או לנציגו לפי דרישתם;
{{ח:תתת|(2)}} מי שתפס נכס, ניהלו, העבירו או מסרו לאדם זולת האפוטרופוס הכללי, או שטיפל בו בדרך אחרת ביודעו שהנכס עזוב או שחוק זה עשוי לחול עליו ובלי שהורשה לכך בדין.19תחולת הוראות
(א)לענין סעיפים 8 ו־9 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי״ח–1958, וסעיפים 2 עד 4, 8 ו־9 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי״ב–1952, דין האפוטרופוס הכללי כדין המדינה.
(ב)האפוטרופוס הכללי או מי שפעל מכוחו לא ישאו באחריות לנזק שגרמו אם פעלו בהתאם להוראות בית המשפט או באישורו.
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 8 → חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין) #סעיף 8
- ו־9 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי״ח–1958 → חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין) #סעיף 9
- וסעיפים 2 עד 4 → חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) #סעיף 2
- 8 → חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) #סעיף 8
- ו־9 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי״ב–1952 → חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין)#סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין)#סעיף 9|ו־9 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי״ח–1958}}, {{ח:חיצוני|חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)#סעיף 2|וסעיפים 2 עד 4}}, {{ח:חיצוני|חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)#סעיף 8|8}} {{ח:חיצוני|חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)#סעיף 9|ו־9 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי״ב–1952}}, דין האפוטרופוס הכללי כדין המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} האפוטרופוס הכללי או מי שפעל מכוחו לא ישאו באחריות לנזק שגרמו אם פעלו בהתאם להוראות בית המשפט או באישורו.20ניהול רכוש לפי חוק אחרתיקונים: תשמ״ג
(א)סעיפים 4, 9(ב) עד 12, 14, 16, 17, 19 ו־23(ב) לחוק זה יחולו גם כשהאפוטרופוס הכללי מנהל נכסים לפי חוק אחר, כולל נכסים שניהל ערב תחילת חוק זה.
(ב)ניהל האפוטרופוס הכללי נכס של אדם לפי חוק אחר, ללא צו של בית המשפט, ואותו אדם נפטר, יראו מיום הפטירה את האפוטרופוס הכללי כמנהל הנכס על פי צו ניהול לפי חוק זה.
↺ פנימיות: 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(ב) עד 12}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}} {{ח:פנימי|סעיף 23|ו־23(ב) לחוק זה}} יחולו גם כשהאפוטרופוס הכללי מנהל נכסים לפי חוק אחר, כולל נכסים שניהל ערב תחילת חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ניהל האפוטרופוס הכללי נכס של אדם לפי חוק אחר, ללא צו של בית המשפט, ואותו אדם נפטר, יראו מיום הפטירה את האפוטרופוס הכללי כמנהל הנכס על פי צו ניהול לפי חוק זה.21רכוש של ”אויב“
נכסים שערב תחילתו של חוק זה היו מוקנים לממונה על רכוש האויב לפי פקודת המסחר עם האויב, 1939, יראו אותם מתחילת חוק זה כמשוחררים מהוראות אותה פקודה וכאילו ניתן לגביהם צו ניהול.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת המסחר עם האויב, 1939 → פקודת המסחר עם האויב
- אותה פקודה → פקודת המסחר עם האויב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכסים שערב תחילתו של חוק זה היו מוקנים לממונה על רכוש האויב לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסחר עם האויב|פקודת המסחר עם האויב, 1939}}, יראו אותם מתחילת חוק זה כמשוחררים מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסחר עם האויב|אותה פקודה}} וכאילו ניתן לגביהם צו ניהול.22הוראות מעבר
נכסים שעל פי צו לפי פקודת האפוטרופוס הכללי, 1944 (להלן – צו קודם), היו מוקנים לאפוטרופוס הכללי או שהיו בניהול שלו או של אדם אחר, יראו אותם מתחילת חוק זה כאילו ניתן לגביהם צו ניהול או צו לפי סעיף 8(א), לפי הענין, אולם התקופה האמורה בסעיף 15(ג) תחושב מתחילת הצו הקודם.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכסים שעל פי צו לפי פקודת האפוטרופוס הכללי, 1944 (להלן – צו קודם), היו מוקנים לאפוטרופוס הכללי או שהיו בניהול שלו או של אדם אחר, יראו אותם מתחילת חוק זה כאילו ניתן לגביהם צו ניהול או צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}}, לפי הענין, אולם התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(ג)}} תחושב מתחילת הצו הקודם.22אחישוב שכר האפוטרופוס הכלליתיקונים: תשמ״ג
(א)שכר האפוטרופוס הכללי שנקבע בתקנות לפי סעיף 23(א)(2) (להלן – השכר) יחושב –
(1)לגבי הנכסים האמורים בסעיף 21 – מיום הקנייתם לממונה על רכוש האויב;
(2)לגבי נכסים כאמור בסעיף 22 שערב תחילתו של חוק זה היו מוקנים לאפוטרופוס הכללי או שהיו בניהול שלו – מיום מתן הצו הקודם;
(3)לגבי נכסים שערב תחילתו של חוק זה נוהלו בידי האפוטרופוס הכללי לפי חוק אחר – מתחילת הניהול.
(ב)שולמה לפני תחילת חוק זה לממונה על רכוש האויב או לאפוטרופוס הכללי אגרה בעד ניהול נכסים כאמור בסעיף קטן (א), ינוכה מהשכר סכום האגרה ששולם כאמור וכן הפרשי הצמדה על אותו סכום, שיחושבו לפי עליית מדד המחירים לצרכן, מהמדד שפורסם סמוך לפני תשלום האגרה עד המדד שפורסם סמוך לפני תשלום השכר.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שכר האפוטרופוס הכללי שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)(2)}} (להלן – השכר) יחושב –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי הנכסים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}} – מיום הקנייתם לממונה על רכוש האויב;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי נכסים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}} שערב תחילתו של חוק זה היו מוקנים לאפוטרופוס הכללי או שהיו בניהול שלו – מיום מתן הצו הקודם;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי נכסים שערב תחילתו של חוק זה נוהלו בידי האפוטרופוס הכללי לפי חוק אחר – מתחילת הניהול.
{{ח:תת|(ב)}} שולמה לפני תחילת חוק זה לממונה על רכוש האויב או לאפוטרופוס הכללי אגרה בעד ניהול נכסים כאמור בסעיף קטן (א), ינוכה מהשכר סכום האגרה ששולם כאמור וכן הפרשי הצמדה על אותו סכום, שיחושבו לפי עליית מדד המחירים לצרכן, מהמדד שפורסם סמוך לפני תשלום האגרה עד המדד שפורסם סמוך לפני תשלום השכר.23ביצוע ותקנותתיקונים: תשע״ג
(א)שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בדבר –
(1)שכר שרשאי האפוטרופוס הכללי לשלם לנציג שמינה לפי סעיף 4(א);
(2)שכר שיש לשלם לאפוטרופוס הכללי בעד פעולותיו לפי חוק זה או לפי חוק אחר;
(3)הדרכים והאופן להחזקתם או להשקעתם של הכספים בידי האפוטרופוס הכללי כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת הפירות, ובכלל זה קווים מנחים ושיקולים לבחירת הדרך להשקעת הכספים כאמור; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת.
(ב)בית המשפט מוסמך להגדיל או להפחית שיעור של שכר שנקבע לפי סעיף קטן (א)(2) אם הנסיבות מצדיקות זאת.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות האפוטרופוס הכללי (סדרי דין וביצוע), תשל״ח–1978.
פורסמו תקנות האפוטרופוס הכללי (שכר), תשל״ח–1978.
פורסמו תקנות מאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימושו), התשע״ב–2012.
פורסמו תקנות האפוטרופוס הכללי (השקעת כספים), התשע״ד–2014.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} שכר שרשאי האפוטרופוס הכללי לשלם לנציג שמינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} שכר שיש לשלם לאפוטרופוס הכללי בעד פעולותיו לפי חוק זה או לפי חוק אחר;
{{ח:תתת|(3)}} הדרכים והאופן להחזקתם או להשקעתם של הכספים בידי האפוטרופוס הכללי כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת הפירות, ובכלל זה קווים מנחים ושיקולים לבחירת הדרך להשקעת הכספים כאמור; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האפוטרופוס הכללי (סדרי דין וביצוע)|תקנות האפוטרופוס הכללי (סדרי דין וביצוע), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האפוטרופוס הכללי (שכר)|תקנות האפוטרופוס הכללי (שכר), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימושו)|תקנות מאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימושו), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האפוטרופוס הכללי (השקעת כספים)|תקנות האפוטרופוס הכללי (השקעת כספים), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט מוסמך להגדיל או להפחית שיעור של שכר שנקבע לפי סעיף קטן (א)(2) אם הנסיבות מצדיקות זאת.24ביטול
פקודת האפוטרופוס הכללי, 1944 – בטלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פקודת האפוטרופוס הכללי, 1944 – בטלה.25תיקוני חוקים
(א)
(ב)
(ג)
📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק לטיפול בחולי נפש, תשט״ו–1955.
הנוסח שולב בחוק ההתיישנות, תשי״ח–1958.
הנוסח שולב בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לטיפול בחולי נפש|בחוק לטיפול בחולי נפש, תשט״ו–1955}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההתיישנות|בחוק ההתיישנות, תשי״ח–1958}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962}}.}}26תחילה
תחילתו של חוק זה בתום ששה חדשים מיום פרסומו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה בתום ששה חדשים מיום פרסומו.