החקיקה בישראל

חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ״ב–2022 חוק

20
סעיפים
1
פרקים
1
תוספות
8
הגדרות
30
הפניות פנימיות
14
הפניות חיצוניות
4
הערות עריכה
27
תיקונים
היסטוריית תיקונים27 רשומות
ס״ח תשס״ג, 544חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)PDF
תשס״ה, 730תיקוןPDF
תשס״ז, 295תיקון מס׳ 2PDF
ק״ת תשס״ד, 834הארכת תוקף החוק
תשס״ה, 398הארכת תוקף החוק
657הארכת תוקף החוק (מס׳ 2)
תשס״ו, 1002הארכת תוקף החוק
תשס״ז, 470הארכת תוקף החוק
תשס״ח, 1134הארכת תוקף החוק
תשס״ט, 1172הארכת תוקף החוק
תש״ע, 1431הארכת תוקף החוק
תשע״א, 612הארכת תוקף החוק
1198הארכת תוקף החוק (מס׳ 2)
תשע״ב, 704הארכת תוקף החוק
תשע״ג, 1120הארכת תוקף החוק
תשע״ד, 1036הארכת תוקף החוק
תשע״ה, 1290הארכת תוקף החוק
תשע״ו, 1456הארכת תוקף החוק
תשע״ז, 1306הארכת תוקף החוק
תשע״ח, 2226הארכת תוקף החוק
תש״ף, 1540הארכת תוקף החוק
ס״ח תשפ״ב, 808חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)PDF
תשפ״ה, 724חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה)PDF
ק״ת תשפ״ג, 1128הארכת תוקף החוקPDF
תשפ״ד, 1888הארכת תוקף החוקPDF
תשפ״ה, 1888הארכת תוקף החוקPDF
תשפ״ו, 1576הארכת תוקף החוקPDF

תוכן החוק

1מטרה

מטרתו של חוק זה לקבוע הגבלות על אזרחות וישיבה בישראל של אזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של תושבי האזור, ולצידן הסדרים חריגים למתן רישיונות ישיבה או היתרי שהייה בישראל, והכול בשים לב להיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ובאופן שיבטיח את השמירה על אינטרסים החיוניים לביטחון הלאומי של המדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטרתו של חוק זה לקבוע הגבלות על אזרחות וישיבה בישראל של אזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של תושבי האזור, ולצידן הסדרים חריגים למתן רישיונות ישיבה או היתרי שהייה בישראל, והכול בשים לב להיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ובאופן שיבטיח את השמירה על אינטרסים החיוניים לביטחון הלאומי של המדינה.

2הגדרות

בחוק זה –
”האזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה;
”חוק האזרחות“ – חוק האזרחות, התשי״ב–1952;
”חוק הכניסה לישראל“ – חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952;
”מפקד האזור“ – לעניין יהודה והשומרון – מפקד כוחות צבא הגנה לישראל ביהודה והשומרון, ולעניין חבל עזה – מי שיסמיך שר הפנים, בהסכמת שר הביטחון;
”תושב האזור“ – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור, וכן מי שמתגורר באזור אף שאינו רשום במרשם האוכלוסין של האזור, ולמעט תושב יישוב ישראלי באזור.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק האזרחות, התשי״ב–1952 → חוק האזרחות
  • חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952 → חוק הכניסה לישראל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק האזרחות“ – {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|חוק האזרחות, התשי״ב–1952}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הכניסה לישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקד האזור“ – לעניין יהודה והשומרון – מפקד כוחות צבא הגנה לישראל ביהודה והשומרון, ולעניין חבל עזה – מי שיסמיך שר הפנים, בהסכמת שר הביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב האזור“ – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור, וכן מי שמתגורר באזור אף שאינו רשום במרשם האוכלוסין של האזור, ולמעט תושב יישוב ישראלי באזור.

3הגבלת אזרחות וישיבה בישראל

בתקופת תוקפו של חוק זה, על אף האמור בכל דין, לרבות סעיף 7 לחוק האזרחות, שר הפנים לא יעניק לתושב האזור או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה בתוספת, אזרחות לפי חוק האזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, ומפקד האזור לא ייתן לתושב האזור היתר לשהייה בישראל לפי תחיקת הביטחון באזור.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 7 לחוק האזרחות → חוק האזרחות #סעיף 7
  • חוק האזרחות → חוק האזרחות
  • חוק הכניסה לישראל → חוק הכניסה לישראל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקופת תוקפו של חוק זה, על אף האמור בכל דין, לרבות {{ח:חיצוני|חוק האזרחות#סעיף 7|סעיף 7 לחוק האזרחות}}, שר הפנים לא יעניק לתושב האזור או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, אזרחות לפי {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|חוק האזרחות}} ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, ומפקד האזור לא ייתן לתושב האזור היתר לשהייה בישראל לפי תחיקת הביטחון באזור.

4היתר לגבי בני זוג

על אף הוראת סעיף 3, רשאי שר הפנים, לפי שיקול דעתו, לאשר את בקשת תושב האזור למתן היתר לשהייה בישראל בידי מפקד האזור –
(1)לגבי תושב האזור שגילו מעל 35 שנים – לשם מניעת הפרדתו מבת זוגו השוהה כדין בישראל;
(2)לגבי תושבת האזור שגילה מעל 25 שנים – לשם מניעת הפרדתה מבן זוגה השוהה כדין בישראל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף הוראת {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, רשאי שר הפנים, לפי שיקול דעתו, לאשר את בקשת תושב האזור למתן היתר לשהייה בישראל בידי מפקד האזור –
{{ח:תת|(1)}} לגבי תושב האזור שגילו מעל 35 שנים – לשם מניעת הפרדתו מבת זוגו השוהה כדין בישראל;
{{ח:תת|(2)}} לגבי תושבת האזור שגילה מעל 25 שנים – לשם מניעת הפרדתה מבן זוגה השוהה כדין בישראל.

5רישיון לבני זוג

בעלי היתר על אף הוראת סעיף 3, רשאי שר הפנים, לפי שיקול דעתו, לתת רישיון לישיבת ארעי בישראל לתושב האזור, שבן זוגו אזרח ישראלי או תושב ישראל, אם יש בידו היתר לשהייה בישראל מאת מפקד האזור והוא שוהה בישראל כדין מכוח אותו היתר, והתקיימו בו שני אלה:
(1)גילו מעל 50 שנים;
(2)הוא שוהה בישראל כדין עשר שנים לפחות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעלי היתר על אף הוראת {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, רשאי שר הפנים, לפי שיקול דעתו, לתת רישיון לישיבת ארעי בישראל לתושב האזור, שבן זוגו אזרח ישראלי או תושב ישראל, אם יש בידו היתר לשהייה בישראל מאת מפקד האזור והוא שוהה בישראל כדין מכוח אותו היתר, והתקיימו בו שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} גילו מעל 50 שנים;
{{ח:תת|(2)}} הוא שוהה בישראל כדין עשר שנים לפחות.

6היתר לגבי ילדים

על אף הוראת סעיף 3, רשאי שר הפנים, לפני שיקול דעתו –
(1)לתת לקטין תושב האזור שגילו עד 14 שנים רישיון לישיבה בישראל לשם מניעת הפרדתו מהורהו המשמורן השוהה כדין בישראל;
(2)לאשר בקשה למתן היתר לשהייה בישראל בידי מפקד האזור לקטין תושב האזור שגילו מעל 14 שנים לשם מניעת הפרדתו מהורהו המשמורן השוהה כדין בישראל, ובלבד שלא יוארך היתר כאמור אם הקטין אינו מתגורר דרך קבע בישראל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף הוראת {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, רשאי שר הפנים, לפני שיקול דעתו –
{{ח:תת|(1)}} לתת לקטין תושב האזור שגילו עד 14 שנים רישיון לישיבה בישראל לשם מניעת הפרדתו מהורהו המשמורן השוהה כדין בישראל;
{{ח:תת|(2)}} לאשר בקשה למתן היתר לשהייה בישראל בידי מפקד האזור לקטין תושב האזור שגילו מעל 14 שנים לשם מניעת הפרדתו מהורהו המשמורן השוהה כדין בישראל, ובלבד שלא יוארך היתר כאמור אם הקטין אינו מתגורר דרך קבע בישראל.

7היתר ורישיון במקרים הומניטריים מיוחדים

(א)על אף הוראת סעיף 3, רשאי שר הפנים, מטעמים הומניטריים מיוחדים, בהמלצת ועדה מקצועית שמינה לעניין זה (בסעיף זה – הוועדה) –
(1)לתת רישיון לישיבת ארעי בישראל לתושב האזור או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה בתוספת שבן משפחתו שוהה כדין בישראל;
(2)לאשר בקשה למתן היתר לשהייה בישראל בידי מפקד האזור, לתושב האזור שבן משפחתו שוהה כדין בישראל.
(ב)שר הפנים רשאי להחליט על הקמת כמה ועדות לעניין סעיף זה, שהרכבן יהיה כאמור בסעיף קטן (ג); אחת הוועדות תהיה ועדה ייעודית לבחינת בקשות מטעמים של אלימות במשפחה או התעללות של בן הזוג או ההורה.
(ג)הרכב הוועדה יהיה –
(1)מי שכשיר להתמנות לשופט בית המשפט המחוזי, שימנה שר הפנים והוא יהיה היושב ראש;
(2)נציג שימנה שר הביטחון;
(3)נציג שימנה ראש שירות הביטחון הכללי מקרב עובדי השירות;
(4)נציג שימנה שר הפנים מקרב עובדי משרדו;
(5)נציג ציבור שימנו שר המשפטים ושר הפנים.
(ד)הוועדה רשאית להתייעץ עם גורמי רווחה.
(ה)שר הפנים ייתן החלטה, בכתב, אם לתת רישיון או לאשר בקשה, לפי העניין, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך שישה חודשים מיום שהומצאו לוועדה כל המסמכים הדרושים, ולעניין הוועדה הייעודית לפי סעיף קטן (ב) – בתוך שלושה חודשים מהמועד האמור; החלטת השר תהיה מנומקת.
(ו)לעניין סעיף זה –
(1)העובדה כי בן משפחה של מבקש ההיתר או הרישיון, השוהה כדין בישראל, הוא בן זוגו, או כי לבני הזוג ילדים משותפים לא תהווה כשלעצמה טעם הומניטרי מיוחד;
(2)היה מבקש הרישיון תושב סוריה, ובן זוגו הוא בן העדה הדרוזית השוהה כדין בישראל ומתגורר בשטח רמת הגולן שהוחל עליו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל, לפי חוק רמת הגולן, התשמ״ב–1981, רשאי שר הפנים לראות בכך טעם הומניטרי מיוחד.
(ז)שר הפנים יכול לקבוע בצו, באישור הממשלה ובאישור הכנסת לאחר שקיבלה את המלצתה של ועדה שוועדת הכנסת תקבע לעניין זה, מכסה שנתית מרבית של רישיונות או היתרים שיינתנו או יאושרו לפי סעיף זה; עד לקביעת מכסה כאמור תעמוד המכסה השנתית על מספר הבקשות שאושרו בשנת 2018 לפי סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס״ג–2003, כנוסחו ערב פקיעתו.
(ח)בסעיף זה, ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה או ילד.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק רמת הגולן, התשמ״ב–1981 → חוק רמת הגולן
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראת {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, רשאי שר הפנים, מטעמים הומניטריים מיוחדים, בהמלצת ועדה מקצועית שמינה לעניין זה (בסעיף זה – הוועדה) –
{{ח:תתת|(1)}} לתת רישיון לישיבת ארעי בישראל לתושב האזור או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} שבן משפחתו שוהה כדין בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} לאשר בקשה למתן היתר לשהייה בישראל בידי מפקד האזור, לתושב האזור שבן משפחתו שוהה כדין בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי להחליט על הקמת כמה ועדות לעניין סעיף זה, שהרכבן יהיה כאמור בסעיף קטן (ג); אחת הוועדות תהיה ועדה ייעודית לבחינת בקשות מטעמים של אלימות במשפחה או התעללות של בן הזוג או ההורה.
{{ח:תת|(ג)}} הרכב הוועדה יהיה –
{{ח:תתת|(1)}} מי שכשיר להתמנות לשופט בית המשפט המחוזי, שימנה שר הפנים והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שימנה שר הביטחון;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שימנה ראש שירות הביטחון הכללי מקרב עובדי השירות;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שימנה שר הפנים מקרב עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(5)}} נציג ציבור שימנו שר המשפטים ושר הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה רשאית להתייעץ עם גורמי רווחה.
{{ח:תת|(ה)}} שר הפנים ייתן החלטה, בכתב, אם לתת רישיון או לאשר בקשה, לפי העניין, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך שישה חודשים מיום שהומצאו לוועדה כל המסמכים הדרושים, ולעניין הוועדה הייעודית לפי סעיף קטן (ב) – בתוך שלושה חודשים מהמועד האמור; החלטת השר תהיה מנומקת.
{{ח:תת|(ו)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} העובדה כי בן משפחה של מבקש ההיתר או הרישיון, השוהה כדין בישראל, הוא בן זוגו, או כי לבני הזוג ילדים משותפים לא תהווה כשלעצמה טעם הומניטרי מיוחד;
{{ח:תתת|(2)}} היה מבקש הרישיון תושב סוריה, ובן זוגו הוא בן העדה הדרוזית השוהה כדין בישראל ומתגורר בשטח רמת הגולן שהוחל עליו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל, לפי {{ח:חיצוני|חוק רמת הגולן|חוק רמת הגולן, התשמ״ב–1981}}, רשאי שר הפנים לראות בכך טעם הומניטרי מיוחד.
{{ח:תת|(ז)}} שר הפנים יכול לקבוע בצו, באישור הממשלה ובאישור הכנסת לאחר שקיבלה את המלצתה של ועדה שוועדת הכנסת תקבע לעניין זה, מכסה שנתית מרבית של רישיונות או היתרים שיינתנו או יאושרו לפי סעיף זה; עד לקביעת מכסה כאמור תעמוד המכסה השנתית על מספר הבקשות שאושרו בשנת 2018 לפי סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס״ג–2003, כנוסחו ערב פקיעתו.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה או ילד.

8היתרים נוספים

על אף הוראות סעיף 3, רשאי מפקד האזור לתת היתר לשהייה בישראל למטרה כמפורט להלן:
(1)טיפול רפואי;
(2)עבודה בישראל;
(3)למטרה זמנית, ובלבד שהיתר לשהייה למטרה כאמור יינתן לתקופה מצטברת שלא תעלה על שישה חודשים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, רשאי מפקד האזור לתת היתר לשהייה בישראל למטרה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} טיפול רפואי;
{{ח:תת|(2)}} עבודה בישראל;
{{ח:תת|(3)}} למטרה זמנית, ובלבד שהיתר לשהייה למטרה כאמור יינתן לתקופה מצטברת שלא תעלה על שישה חודשים.

9היתר מיוחד

על אף הוראות סעיף 3, רשאי שר הפנים להעניק אזרחות או לתת רישיון לישיבה בישראל, לתושב האזור או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה בתוספת, ורשאי מפקד האזור לתת לתושב האזור היתר לשהייה בישראל, אם שוכנעו כי התושב או האזרח כאמור מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה וכי הוא או בן משפחתו פעלו פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה או עניין חשוב אחר של המדינה, או שהענקת האזרחות, מתן הרישיון לישיבה בישראל או מתן ההיתר לשהייה בישראל, לפי העניין, הם מעניינה המיוחד של המדינה; בפסקה זו, ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, ילד.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, רשאי שר הפנים להעניק אזרחות או לתת רישיון לישיבה בישראל, לתושב האזור או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, ורשאי מפקד האזור לתת לתושב האזור היתר לשהייה בישראל, אם שוכנעו כי התושב או האזרח כאמור מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה וכי הוא או בן משפחתו פעלו פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה או עניין חשוב אחר של המדינה, או שהענקת האזרחות, מתן הרישיון לישיבה בישראל או מתן ההיתר לשהייה בישראל, לפי העניין, הם מעניינה המיוחד של המדינה; בפסקה זו, ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, ילד.

10תוקף רישיון לישיבת ארעי

רישיון לישיבת ארעי שניתן לפי חוק זה יינתן לתקופה של שנתיים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רישיון לישיבת ארעי שניתן לפי חוק זה יינתן לתקופה של שנתיים.

11מניעה ביטחונית

לא יינתן היתר לשהייה בישראל או רישיון לישיבה בישראל, לתושב האזור, לפי סעיפים 4, 5, 6(2), 7, 8(2) ו־(3) ו־15(א)(2), ולא יינתן רישיון לישיבה בישראל לכל מבקש אחר שאינו תושב האזור, אם קבע שר הפנים או מפקד האזור, לפי העניין, בהתאם לחוות דעת מאת גורמי הביטחון המוסמכים, כי תושב האזור או המבקש האחר או בן משפחתם עלולים להוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל; בסעיף זה, ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח ואחות ובני זוגם; לעניין זה, רשאי שר הפנים לקבוע כי תושב האזור או המבקש האחר עלולים להוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל, בין השאר על סמך חוות דעת מאת גורמי הביטחון המוסמכים ולפיה במדינת מושבו או באזור מגוריו של תושב האזור או המבקש האחר מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל או אזרחיה.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יינתן היתר לשהייה בישראל או רישיון לישיבה בישראל, לתושב האזור, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(2) ו־(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15(א)(2)}}, ולא יינתן רישיון לישיבה בישראל לכל מבקש אחר שאינו תושב האזור, אם קבע שר הפנים או מפקד האזור, לפי העניין, בהתאם לחוות דעת מאת גורמי הביטחון המוסמכים, כי תושב האזור או המבקש האחר או בן משפחתם עלולים להוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל; בסעיף זה, ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח ואחות ובני זוגם; לעניין זה, רשאי שר הפנים לקבוע כי תושב האזור או המבקש האחר עלולים להוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל, בין השאר על סמך חוות דעת מאת גורמי הביטחון המוסמכים ולפיה במדינת מושבו או באזור מגוריו של תושב האזור או המבקש האחר מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל או אזרחיה.

11אאיסור שהייה וישיבה בישראלתיקונים: תשפ״ה

(א)שר הפנים לא ייתן היתר לשהייה בישראל או רישיון לישיבה בישראל, לתושב האזור או לבן משפחתו, לפי סעיפים 4 עד 8 או 15, אם תושב האזור הורשע במעשה טרור או אם הוא פעיל טרור.
(ב)מפקד האזור לא ייתן היתר לשהייה בישראל לפי תחיקת הביטחון באזור או רישיון לישיבה בישראל לתושב האזור או לבן משפחתו או לכל מבקש שאינו תושב האזור, אם תושב האזור או מבקש כאמור הורשע במעשה טרור או אם הוא פעיל טרור.
(ג)אין בהוראות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי לצמצם את שיקול הדעת המוקנה בחוק לשר הפנים או למפקד האזור בכל הנוגע למתן היתרים לשהייה בישראל או רישיונות לישיבה בישראל, לפי העניין, למי שלא הורשעו במעשה טרור, למי שאינם פעילי טרור או למי שאינם בני משפחה של מורשעי טרור או פעילי טרור.
(ד)מי שנכנס לישראל מהאזור או דרך האזור בניגוד לחוק או בהפרה של תנאי מהתנאים שנקבעו באשרה או ברישיון לישיבה שניתנו לו לפי חוק הכניסה לישראל, לא יקבל היתר לשהייה בישראל או רישיון לישיבה בישראל לפי חוק זה או לפי תחיקת הביטחון במשך עשר שנים, אלא אם כן סבר שר הפנים או מפקד האזור, לפי העניין, כי יש לתת לו היתר או רישיון כאמור מטעמים מיוחדים.
(ה)בסעיף זה –
”בן משפחה“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
(1)לעניין מתן היתר לשהייה בישראל או רישיון לישיבה בישראל – הורה, בן זוג, ילד, אח, אחות, דוד, דודה, בן דוד, בת דוד, אחיין או אחיינית, לרבות בני משפחה כאמור שהם שלובים (חורגים);
(2)לעניין חידוש היתר לשהייה בישראל או רישיון לישיבה בישראל – הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות, לרבות בני משפחה כאמור שהם שלובים (חורגים);
”מעשה טרור“ – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016;
”פעיל טרור“ – כהגדרתו בחוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע״ח–2018, למעט מי שמוחזק במעצר בשל חשד לביצוע עבירה כאמור בפסקה (1) לאותה הגדרה.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הכניסה לישראל → חוק הכניסה לישראל
  • בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016 → חוק המאבק בטרור
  • בחוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע״ח–2018 → חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים לא ייתן היתר לשהייה בישראל או רישיון לישיבה בישראל, לתושב האזור או לבן משפחתו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4 עד 8}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}}, אם תושב האזור הורשע במעשה טרור או אם הוא פעיל טרור.
{{ח:תת|(ב)}} מפקד האזור לא ייתן היתר לשהייה בישראל לפי תחיקת הביטחון באזור או רישיון לישיבה בישראל לתושב האזור או לבן משפחתו או לכל מבקש שאינו תושב האזור, אם תושב האזור או מבקש כאמור הורשע במעשה טרור או אם הוא פעיל טרור.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי לצמצם את שיקול הדעת המוקנה בחוק לשר הפנים או למפקד האזור בכל הנוגע למתן היתרים לשהייה בישראל או רישיונות לישיבה בישראל, לפי העניין, למי שלא הורשעו במעשה טרור, למי שאינם פעילי טרור או למי שאינם בני משפחה של מורשעי טרור או פעילי טרור.
{{ח:תת|(ד)}} מי שנכנס לישראל מהאזור או דרך האזור בניגוד לחוק או בהפרה של תנאי מהתנאים שנקבעו באשרה או ברישיון לישיבה שניתנו לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, לא יקבל היתר לשהייה בישראל או רישיון לישיבה בישראל לפי חוק זה או לפי תחיקת הביטחון במשך עשר שנים, אלא אם כן סבר שר הפנים או מפקד האזור, לפי העניין, כי יש לתת לו היתר או רישיון כאמור מטעמים מיוחדים.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין מתן היתר לשהייה בישראל או רישיון לישיבה בישראל – הורה, בן זוג, ילד, אח, אחות, דוד, דודה, בן דוד, בת דוד, אחיין או אחיינית, לרבות בני משפחה כאמור שהם שלובים (חורגים);
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין חידוש היתר לשהייה בישראל או רישיון לישיבה בישראל – הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות, לרבות בני משפחה כאמור שהם שלובים (חורגים);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעשה טרור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעיל טרור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל|בחוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע״ח–2018}}, למעט מי שמוחזק במעצר בשל חשד לביצוע עבירה כאמור בפסקה (1) לאותה הגדרה.

12ביטול רישיון או היתר

בלי לגרוע מסמכותו של שר הפנים לפי כל דין, שר הפנים יבטל היתר לשהייה בישראל או רישיון לישיבה בישראל שניתן לפי חוק זה אם הוכח להנחת דעתו כי מי שההיתר או הרישיון בידו עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל כהגדרתה בסעיף 11א לחוק הכניסה לישראל.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 11א לחוק הכניסה לישראל → חוק הכניסה לישראל #סעיף 11א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בלי לגרוע מסמכותו של שר הפנים לפי כל דין, שר הפנים יבטל היתר לשהייה בישראל או רישיון לישיבה בישראל שניתן לפי חוק זה אם הוכח להנחת דעתו כי מי שההיתר או הרישיון בידו עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 11א|בסעיף 11א לחוק הכניסה לישראל}}.

13דיווח לכנסת

שר הפנים ידווח, בתחילת כל רבעון, לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על כל אלה:
(1)מספר הבקשות שהוגשו, ברבעון שקדם למועד הדיווח, לקבלת רישיון לישיבה בישראל לפי כל אחד מהסעיפים 5, 6(1), 7(א)(1) ו־9, בפילוח לפי מספר הבקשות שאושרו ומספר הבקשות שנדחו לפי כל אחד מהסעיפים האמורים, וכן מספר הבקשות שנדחו בשל מניעה ביטחונית לפי סעיף 11;
(2)מספר הבקשות שהוגשו, ברבעון שקדם למועד הדיווח, לקבלת היתר לשהייה בישראל לפי כל אחד מהסעיפים 4(1) ו־(2), 6(2), 7(א)(2) ו־9, בפילוח לפי מספר הבקשות שאושרו ומספר הבקשות שנדחו לפי כל אחד מהסעיפים האמורים, וכן מספר הבקשות שנדחו בשל מניעה ביטחונית כאמור בסעיף 11;
(3)מספר הדיונים בוועדות ההומניטריות לפי סעיף 7.
↺ פנימיות: 11
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר הפנים ידווח, בתחילת כל רבעון, לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר הבקשות שהוגשו, ברבעון שקדם למועד הדיווח, לקבלת רישיון לישיבה בישראל לפי כל אחד {{ח:פנימי|סעיף 5|מהסעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9}}, בפילוח לפי מספר הבקשות שאושרו ומספר הבקשות שנדחו לפי כל אחד מהסעיפים האמורים, וכן מספר הבקשות שנדחו בשל מניעה ביטחונית לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};
{{ח:תת|(2)}} מספר הבקשות שהוגשו, ברבעון שקדם למועד הדיווח, לקבלת היתר לשהייה בישראל לפי כל אחד {{ח:פנימי|סעיף 4|מהסעיפים 4(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9}}, בפילוח לפי מספר הבקשות שאושרו ומספר הבקשות שנדחו לפי כל אחד מהסעיפים האמורים, וכן מספר הבקשות שנדחו בשל מניעה ביטחונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}};
{{ח:תת|(3)}} מספר הדיונים בוועדות ההומניטריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}.

14שינוי התוספת

הממשלה, באישור ועדה שתקבע ועדת הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את התוספת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממשלה, באישור ועדה שתקבע ועדת הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.

15הוראות מעבר

(א)על אף הוראות חוק זה –
(1)שר הפנים או מפקד האזור, לפי העניין, רשאי להאריך את תוקפו של רישיון לישיבה בישראל או של היתר לשהייה בישראל, שהיו בידי תושב האזור ערב תחילתו של חוק זה, בהתחשב בין השאר בקיומה של מניעה ביטחונית כאמור בסעיף 11;
(2)מפקד האזור רשאי לתת היתר לשהייה זמנית בישראל לתושב האזור שהגיש בקשה להתאזרחות לפי חוק האזרחות או בקשה לרישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, לפני יום א׳ בסיוון התשס״ב (12 במאי 2002) ואשר ביום תחילתו של חוק זה טרם ניתנה החלטה בעניינו, ובלבד שלא תוענק לתושב כאמור, לפי הוראות פסקה זו, אזרחות לפי חוק האזרחות ולא יינתן לו רישיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע, לפי חוק הכניסה לישראל.
(ב)יראו בקשה שהוגשה לפי הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס״ג–2003, ערב פקיעתו כאילו הוגשה לפי חוק זה.
(ג)הוראות חוק זה יחולו על בקשה לרישיון לישיבה בישראל או להיתר לשהייה בישראל שהוגשו בתקופה שמיום כ״ו בתמוז התשפ״א (6 ביולי 2021) ועד ערב תחילתו של חוק זה.
(ד)יראו רישיון לישיבה בישראל או היתר לשהייה בישראל שניתן בתקופה שמיום כ״ו בתמוז התשפ״א (6 ביולי 2021) ועד ערב תחילתו של חוק זה, כאילו ניתן לפי חוק זה.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק האזרחות → חוק האזרחות
  • חוק הכניסה לישראל → חוק הכניסה לישראל
  • חוק האזרחות → חוק האזרחות
  • חוק הכניסה לישראל → חוק הכניסה לישראל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות חוק זה –
{{ח:תתת|(1)}} שר הפנים או מפקד האזור, לפי העניין, רשאי להאריך את תוקפו של רישיון לישיבה בישראל או של היתר לשהייה בישראל, שהיו בידי תושב האזור ערב תחילתו של חוק זה, בהתחשב בין השאר בקיומה של מניעה ביטחונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}};
{{ח:תתת|(2)}} מפקד האזור רשאי לתת היתר לשהייה זמנית בישראל לתושב האזור שהגיש בקשה להתאזרחות לפי {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|חוק האזרחות}} או בקשה לרישיון לישיבה בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, לפני יום א׳ בסיוון התשס״ב (12 במאי 2002) ואשר ביום תחילתו של חוק זה טרם ניתנה החלטה בעניינו, ובלבד שלא תוענק לתושב כאמור, לפי הוראות פסקה זו, אזרחות לפי {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|חוק האזרחות}} ולא יינתן לו רישיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}.
{{ח:תת|(ב)}} יראו בקשה שהוגשה לפי הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס״ג–2003, ערב פקיעתו כאילו הוגשה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות חוק זה יחולו על בקשה לרישיון לישיבה בישראל או להיתר לשהייה בישראל שהוגשו בתקופה שמיום כ״ו בתמוז התשפ״א (6 ביולי 2021) ועד ערב תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} יראו רישיון לישיבה בישראל או היתר לשהייה בישראל שניתן בתקופה שמיום כ״ו בתמוז התשפ״א (6 ביולי 2021) ועד ערב תחילתו של חוק זה, כאילו ניתן לפי חוק זה.

16

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}.}}

17

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

18תוקף

חוק זה יעמוד בתוקפו שנה מיום תחילתו , אולם הממשלה, באישור הכנסת לאחר שקיבלה את המלצתה של ועדה שוועדת הכנסת תקבע לעניין זה, רשאית, בצו, להאריך את תוקפו לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(ביום 15.3.2022)
תקופת תוקפו של החוק הוארכה עד עד יום ה׳ באדר ב׳ התשפ״ז (14 במרץ 2027) (ק״ת תשפ״ו, 1576).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה יעמוד בתוקפו שנה מיום תחילתו {{ח:הערה|(ביום 15.3.2022)}}, אולם הממשלה, באישור הכנסת לאחר שקיבלה את המלצתה של ועדה שוועדת הכנסת תקבע לעניין זה, רשאית, בצו, להאריך את תוקפו לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|תקופת תוקפו של החוק הוארכה עד עד יום ה׳ באדר ב׳ התשפ״ז (14 במרץ 2027) (ק״ת תשפ״ו, 1576).}}
תוספת

איראן, לבנון, סוריה, עיראק
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} איראן, לבנון, סוריה, עיראק