החקיקה בישראל

חוק דם טבורי, התשס״ז–2007 חוק

16
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
17
הגדרות
9
הפניות פנימיות
13
הפניות חיצוניות
6
הערות עריכה
1
תיקונים
היסטוריית תיקונים1 רשומות
ס״ח תשס״ז, 418חוק דם טבוריPDF

תוכן החוק

1הגדרות

בחוק זה –
”בית חולים“ – מוסד רפואי הרשום כבית חולים לפי פקודת בריאות העם;
”בנק דם טבורי“ – מקום להקפאה, לאחסון ולניפוק של מנות דם טבורי, המיועדות לשימור לשם השתלה באדם או לשם מחקר רפואי;
”בנק דם טבורי פרטי“ – בנק דם טבורי שמנות הדם הטבורי בו נשמרות לטובת השתלה עצמית או לטובת השתלה בהתאם להוראות האדם שהדם הטבורי נאסף לאחר לידתו, או בהתאם להוראות אפוטרופסו של אותו אדם, בלבד;
”בנק דם טבורי ציבורי“ – בנק דם טבורי שמנות הדם הטבורי בו נתרמו לטובת הכלל והן זמינות לכל אדם הזקוק להשתלת תאי־אב, ולצורכי מחקר רפואי;
”דם טבורי“ – דם חבל הטבור הנאסף מהשליה לאחר ניתוק חבל הטבור מיילוד לאחר לידתו, לרבות תאי־אב שהופקו מדם טבורי;
”היתר“ – היתר להפעלה ולהקמה של בנק דם טבורי שניתן לפי הוראות סעיף 6;
”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין חוק זה;
”הסכמה מדעת“ – כמשמעותה בסעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996;
”השתלה עצמית“ – השתלה של תאי־אב ממנת דם טבורי באדם שהדם הטבורי נאסף לאחר לידתו;
”טיפול“, במנת דם טבורי – איסוף מנת דם טבורי, בדיקתה, הפקת תאי־אב המצויים בה, הקפאתה, שימורה וניפוקה;
”מגן דוד אדום“ – האגודה ”מגן דוד אדום בישראל“ שהוקמה לפי חוק מגן דוד אדום, התש״י–1950;
”מכון גנטי“ ו”מעבדה לבדיקות גנטיות“ – כהגדרתם בסעיף 2 לחוק מידע גנטי, התשס״א–2000;
”מעבדה רפואית“ – מעבדה רפואית הרשומה לפי פקודת בריאות העם;
”סיווג רקמות“ – סדרת בדיקות המבוצעות לצורך קביעת ההתאמה הגנטית בין שתי רקמות (Tissue typing);
”פקודת בריאות העם“ – פקודת בריאות העם, 1940;
”תאי־אב“ – תאים המסוגלים לייצר את כל סוגי תאי הדם בגוף האדם (Hematopoietic Stem Cells);
”השר“ – שר הבריאות.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת בריאות העם → פקודת בריאות העם
  • בסעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996 → חוק זכויות החולה #סעיף 13
  • חוק מגן דוד אדום, התש״י–1950 → חוק מגן דוד אדום
  • בסעיף 2 לחוק מידע גנטי, התשס״א–2000 → חוק מידע גנטי #סעיף 2
  • פקודת בריאות העם → פקודת בריאות העם
  • פקודת בריאות העם, 1940 → פקודת בריאות העם
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים“ – מוסד רפואי הרשום כבית חולים לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק דם טבורי“ – מקום להקפאה, לאחסון ולניפוק של מנות דם טבורי, המיועדות לשימור לשם השתלה באדם או לשם מחקר רפואי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק דם טבורי פרטי“ – בנק דם טבורי שמנות הדם הטבורי בו נשמרות לטובת השתלה עצמית או לטובת השתלה בהתאם להוראות האדם שהדם הטבורי נאסף לאחר לידתו, או בהתאם להוראות אפוטרופסו של אותו אדם, בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק דם טבורי ציבורי“ – בנק דם טבורי שמנות הדם הטבורי בו נתרמו לטובת הכלל והן זמינות לכל אדם הזקוק להשתלת תאי־אב, ולצורכי מחקר רפואי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דם טבורי“ – דם חבל הטבור הנאסף מהשליה לאחר ניתוק חבל הטבור מיילוד לאחר לידתו, לרבות תאי־אב שהופקו מדם טבורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר להפעלה ולהקמה של בנק דם טבורי שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכמה מדעת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 13|בסעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השתלה עצמית“ – השתלה של תאי־אב ממנת דם טבורי באדם שהדם הטבורי נאסף לאחר לידתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול“, במנת דם טבורי – איסוף מנת דם טבורי, בדיקתה, הפקת תאי־אב המצויים בה, הקפאתה, שימורה וניפוקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגן דוד אדום“ – האגודה ”מגן דוד אדום בישראל“ שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק מגן דוד אדום|חוק מגן דוד אדום, התש״י–1950}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכון גנטי“ ו”מעבדה לבדיקות גנטיות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מידע גנטי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק מידע גנטי, התשס״א–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה רפואית“ – מעבדה רפואית הרשומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיווג רקמות“ – סדרת בדיקות המבוצעות לצורך קביעת ההתאמה הגנטית בין שתי רקמות (Tissue typing);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת בריאות העם“ – {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאי־אב“ – תאים המסוגלים לייצר את כל סוגי תאי הדם בגוף האדם (Hematopoietic Stem Cells);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הבריאות.

2פעולות לעניין מנת דם טבורי

לא יאסוף אדם דם טבורי לשם הפקדה בבנק דם טבורי, לא יבצע בו כל טיפול ולא יבצע סיווג רקמות במנת דם טבורי שנאספה, אלא בהתאם להוראות חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יאסוף אדם דם טבורי לשם הפקדה בבנק דם טבורי, לא יבצע בו כל טיפול ולא יבצע סיווג רקמות במנת דם טבורי שנאספה, אלא בהתאם להוראות חוק זה.

3איסוף מנת דם טבורי

(א)איסוף דם טבורי יבוצע רק בבית חולים שלפי תנאי רישומו יש בו מחלקת יולדות.
(ב)המנהל רשאי לקבוע את התנאים והתשלומים למתן שירות לאיסוף דם טבורי על ידי בתי חולים ציבוריים לשם הפקדתו בבנק דם טבורי, ויכול שיקבע תנאים ותשלומים שונים לעניין בנק דם טבורי פרטי ולעניין בנק דם טבורי ציבורי.
(ג)בסעיף זה, ”בית חולים ציבורי“ – בית חולים ממשלתי, בית חולים שבבעלות קופת חולים, בית חולים שבבעלות רשות מקומית וכל בית חולים שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו בפקודת מס הכנסה; לעניין סעיף קטן זה, ”בית חולים ממשלתי“ – לרבות פעילות המתבצעת בו בידי תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 (בחוק זה – חוק יסודות התקציב).
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
  • בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב #סעיף 21
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} איסוף דם טבורי יבוצע רק בבית חולים שלפי תנאי רישומו יש בו מחלקת יולדות.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע את התנאים והתשלומים למתן שירות לאיסוף דם טבורי על ידי בתי חולים ציבוריים לשם הפקדתו בבנק דם טבורי, ויכול שיקבע תנאים ותשלומים שונים לעניין בנק דם טבורי פרטי ולעניין בנק דם טבורי ציבורי.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”בית חולים ציבורי“ – בית חולים ממשלתי, בית חולים שבבעלות קופת חולים, בית חולים שבבעלות רשות מקומית וכל בית חולים שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}; לעניין סעיף קטן זה, ”בית חולים ממשלתי“ – לרבות פעילות המתבצעת בו בידי תאגיד בריאות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} (בחוק זה – חוק יסודות התקציב).

4הסכמה מדעת לאיסוף מנת דם טבורי ולטיפול בה

(א)לא יאסוף אדם דם טבורי ולא יבצע בו כל טיפול, אלא אם כן ניתנה לכך הסכמה מדעת של היולדת ושל אבי היילוד, ככל שיש אפשרות סבירה לזהותו, למצאו או לברר את דעתו.
(ב)הסכמה מדעת לעניין סעיף זה תינתן בכתב, לפני הלידה; השר יקבע הוראות לעניין זה, לרבות לעניין המידע שיש למסור ליולדת ולאבי היילוד לשם קבלת הסכמתם ולעניין טופס ההסכמה.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי), התשע״ב–2012.
פורסמו תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי), התשע״ב–2012.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יאסוף אדם דם טבורי ולא יבצע בו כל טיפול, אלא אם כן ניתנה לכך הסכמה מדעת של היולדת ושל אבי היילוד, ככל שיש אפשרות סבירה לזהותו, למצאו או לברר את דעתו.
{{ח:תת|(ב)}} הסכמה מדעת לעניין סעיף זה תינתן בכתב, לפני הלידה; השר יקבע הוראות לעניין זה, לרבות לעניין המידע שיש למסור ליולדת ולאבי היילוד לשם קבלת הסכמתם ולעניין טופס ההסכמה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)|תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)|תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי), התשע״ב–2012}}.}}

5טיפול במנת דם טבורי

(א)מנת דם טבורי תיבדק לשם הקפאתה בבדיקות לסיווג רקמות ובבדיקות נוספות הדרושות לשם הבטחת איכות מנת הדם הטבורי ובטיחותה ולשם התאמתה להשתלה, כפי שיקבע המנהל בנוהלי משרד הבריאות, ובלבד שבנק דם טבורי פרטי לא יחויב לבצע בדיקות לסיווג רקמות; המנהל רשאי לקבוע נהלים שונים לעניין זה לגבי בנק דם טבורי פרטי ובנק דם טבורי ציבורי.
(ב)בדיקות לסיווג רקמות לא יבוצעו אלא במכון גנטי או במעבדה לבדיקות גנטיות; בדיקות אחרות לא יבוצעו אלא במעבדה רפואית המתאימה לביצוען על פי תנאי רישומה, או בשירות אגירת דם של מגן דוד אדום.
(ג)המנהל יקבע בנוהלי משרד הבריאות הוראות בעניינים אלה:
(1)מידע רפואי שיש לקבל מיולדת בקשר לאיסוף דם טבורי ומצבים שבהם אין לאסוף דם טבורי מיולדת;
(2)כמות התאים המזערית ותנאים נוספים הנחוצים כדי להבטיח כי מנת הדם הטבורי שנאספה מתאימה להשתלה, וכן הוראות לעניין דרכי הטיפול במנת דם טבורי שאינה עומדת בדרישות שנקבעו כאמור, לרבות לעניין העברתה לצורכי מחקר רפואי, בהתאם לתנאים שקבע השר לפי סעיף 14(א)(2);
(3)הבטחת הטיפול במנת דם טבורי, לרבות הוראות לעניין סוג הבדיקות שיש לבצע ואיכותן, תהליכי ההקפאה והשימור של מנת דם טבורי ובטיחות שימורה, ופרקי הזמן המזערי והמרבי לשמירת מנת דם טבורי;
(4)הבטחת איכות מנת דם טבורי או תאי־אב ובטיחותם;
(5)מידע שיש לקבל אודות היילוד שהדם הטבורי נאסף לאחר לידתו ובדיקות שיש לבצע במנת הדם הטבורי או בתאי־האב לפני העברתם להשתלה באדם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנת דם טבורי תיבדק לשם הקפאתה בבדיקות לסיווג רקמות ובבדיקות נוספות הדרושות לשם הבטחת איכות מנת הדם הטבורי ובטיחותה ולשם התאמתה להשתלה, כפי שיקבע המנהל בנוהלי משרד הבריאות, ובלבד שבנק דם טבורי פרטי לא יחויב לבצע בדיקות לסיווג רקמות; המנהל רשאי לקבוע נהלים שונים לעניין זה לגבי בנק דם טבורי פרטי ובנק דם טבורי ציבורי.
{{ח:תת|(ב)}} בדיקות לסיווג רקמות לא יבוצעו אלא במכון גנטי או במעבדה לבדיקות גנטיות; בדיקות אחרות לא יבוצעו אלא במעבדה רפואית המתאימה לביצוען על פי תנאי רישומה, או בשירות אגירת דם של מגן דוד אדום.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יקבע בנוהלי משרד הבריאות הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מידע רפואי שיש לקבל מיולדת בקשר לאיסוף דם טבורי ומצבים שבהם אין לאסוף דם טבורי מיולדת;
{{ח:תתת|(2)}} כמות התאים המזערית ותנאים נוספים הנחוצים כדי להבטיח כי מנת הדם הטבורי שנאספה מתאימה להשתלה, וכן הוראות לעניין דרכי הטיפול במנת דם טבורי שאינה עומדת בדרישות שנקבעו כאמור, לרבות לעניין העברתה לצורכי מחקר רפואי, בהתאם לתנאים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} הבטחת הטיפול במנת דם טבורי, לרבות הוראות לעניין סוג הבדיקות שיש לבצע ואיכותן, תהליכי ההקפאה והשימור של מנת דם טבורי ובטיחות שימורה, ופרקי הזמן המזערי והמרבי לשמירת מנת דם טבורי;
{{ח:תתת|(4)}} הבטחת איכות מנת דם טבורי או תאי־אב ובטיחותם;
{{ח:תתת|(5)}} מידע שיש לקבל אודות היילוד שהדם הטבורי נאסף לאחר לידתו ובדיקות שיש לבצע במנת הדם הטבורי או בתאי־האב לפני העברתם להשתלה באדם.

6היתר הקמה והפעלה

(א)הקמה והפעלה של בנק דם טבורי טעונות היתר מאת המנהל.
(ב)בקשה להיתר תוגש למנהל בכתב; המנהל רשאי לקבוע נהלים להגשת בקשה להיתר, לרבות לעניין מסמכים שעל מבקש ההיתר לצרף לבקשתו.
(ג)לא יינתן היתר אם מבקש ההיתר או מי שמיועד לנהל את בנק הדם הטבורי הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין זה ראוי שיפעיל או ינהל, לפי העניין, בנק דם טבורי.
(ד)המנהל רשאי שלא לתת היתר בהתחשב, בין השאר, בשיקולים האלה:
(1)הצורך בבנק דם טבורי ציבורי נוסף בהתאם לצורכי האוכלוסייה בישראל;
(2)הוצאות ההפעלה השוטפות של בנק דם טבורי ציבורי והשלכתן על ההוצאה הלאומית והציבורית לבריאות בישראל.
(ה)המנהל רשאי לפטור בנק דם טבורי ציבורי המופעל בידי תאגיד שהוקם בחוק, מחובת קבלת היתר, אך אין במתן פטור כאמור כדי לפטור בנק דם טבורי כאמור מחובתו לפעול בהתאם להוראות לפי חוק זה, לרבות לפי נוהלי משרד הבריאות.
(ו)השר יקבע הוראות לעניין דרישות ותנאים לקבלת היתר, לרבות לעניין –
(1)ציוד ומכשור רפואי הנדרשים לצורך הפעלת בנק דם טבורי;
(2)קיומם של ערבויות ותנאים להבטחת המשכיות השירות על ידי בנק דם טבורי פרטי.
(ז)השר רשאי לקבוע חובת ביטוח שתחול על בנק דם טבורי פרטי, כתנאי לקבלת היתר, לרבות ביטוח אחריות בית החולים שבו נאסף הדם הטבורי, ביטוח מנות הדם הטבורי המופקדות בבנק הדם הטבורי, ביטוח נזקים לצד שלישי ולהבטחת כספם של לקוחות, וכל ביטוח נוסף שיראה השר לנכון.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי), התשע״ב–2012.
פורסמו תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי), התשע״ב–2012.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הקמה והפעלה של בנק דם טבורי טעונות היתר מאת המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה להיתר תוגש למנהל בכתב; המנהל רשאי לקבוע נהלים להגשת בקשה להיתר, לרבות לעניין מסמכים שעל מבקש ההיתר לצרף לבקשתו.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן היתר אם מבקש ההיתר או מי שמיועד לנהל את בנק הדם הטבורי הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין זה ראוי שיפעיל או ינהל, לפי העניין, בנק דם טבורי.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי שלא לתת היתר בהתחשב, בין השאר, בשיקולים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצורך בבנק דם טבורי ציבורי נוסף בהתאם לצורכי האוכלוסייה בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוצאות ההפעלה השוטפות של בנק דם טבורי ציבורי והשלכתן על ההוצאה הלאומית והציבורית לבריאות בישראל.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל רשאי לפטור בנק דם טבורי ציבורי המופעל בידי תאגיד שהוקם בחוק, מחובת קבלת היתר, אך אין במתן פטור כאמור כדי לפטור בנק דם טבורי כאמור מחובתו לפעול בהתאם להוראות לפי חוק זה, לרבות לפי נוהלי משרד הבריאות.
{{ח:תת|(ו)}} השר יקבע הוראות לעניין דרישות ותנאים לקבלת היתר, לרבות לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} ציוד ומכשור רפואי הנדרשים לצורך הפעלת בנק דם טבורי;
{{ח:תתת|(2)}} קיומם של ערבויות ותנאים להבטחת המשכיות השירות על ידי בנק דם טבורי פרטי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)|תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)|תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת|(ז)}} השר רשאי לקבוע חובת ביטוח שתחול על בנק דם טבורי פרטי, כתנאי לקבלת היתר, לרבות ביטוח אחריות בית החולים שבו נאסף הדם הטבורי, ביטוח מנות הדם הטבורי המופקדות בבנק הדם הטבורי, ביטוח נזקים לצד שלישי ולהבטחת כספם של לקוחות, וכל ביטוח נוסף שיראה השר לנכון.

7ביטול היתר, הגבלתו או התלייתו

המנהל רשאי לבטל היתר, להגבילו או להתלותו, לפי העניין, לאחר שניתנה לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:
(1)בעל ההיתר ביקש לבטל את ההיתר שניתן לו, בכפוף להוראות סעיף 11;
(2)בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר;
(3)בעל ההיתר הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה, או נסיבותיה, אין זה ראוי שיפעיל בנק דם טבורי;
(4)אם מצא כי הדבר נדרש מטעמים של שמירה על בריאות הציבור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המנהל רשאי לבטל היתר, להגבילו או להתלותו, לפי העניין, לאחר שניתנה לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל ההיתר ביקש לבטל את ההיתר שניתן לו, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};
{{ח:תת|(2)}} בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר;
{{ח:תת|(3)}} בעל ההיתר הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה, או נסיבותיה, אין זה ראוי שיפעיל בנק דם טבורי;
{{ח:תת|(4)}} אם מצא כי הדבר נדרש מטעמים של שמירה על בריאות הציבור.

8איסור העברת היתר

היתר שניתן לפי סעיף 6 הוא אישי ואינו ניתן להעברה אלא באישור מראש ובכתב של המנהל, ורשאי המנהל לקבוע כי העברה כאמור טעונה קבלת היתר חדש.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היתר שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} הוא אישי ואינו ניתן להעברה אלא באישור מראש ובכתב של המנהל, ורשאי המנהל לקבוע כי העברה כאמור טעונה קבלת היתר חדש.

9זכויות קניין במנת דם טבורי

(א)מנת דם טבורי שהופקדה בבנק דם טבורי פרטי שייכת לאדם שהדם הטבורי נאסף לאחר לידתו, ולא תועבר להשתלה אלא לפי הוראותיו או לפי הוראות אפוטרופסו, לפי העניין.
(ב)מנת דם טבורי אינה ניתנת לעיקול או לשעבוד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנת דם טבורי שהופקדה בבנק דם טבורי פרטי שייכת לאדם שהדם הטבורי נאסף לאחר לידתו, ולא תועבר להשתלה אלא לפי הוראותיו או לפי הוראות אפוטרופסו, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} מנת דם טבורי אינה ניתנת לעיקול או לשעבוד.

10שמירת מנת דם טבורי בבנק דם טבורי ציבורי לצורכי השתלה במטופל מסוים

בנק דם טבורי ציבורי רשאי לבדוק, להקפיא ולשמור מנת דם טבורי שלא נתרמה לטובת הכלל או לצורכי מחקר רפואי, בהתקיים כל אלה:
(1)מנת הדם הטבורי נשמרת לשם השתלת תאי־אב במטופל מסוים שזהותו ידועה בעת איסוף הדם הטבורי;
(2)רופא מומחה קבע כי המטופל כאמור בפסקה (1) חולה במחלה שהטיפול בה דורש השתלת תאי־אב שהופקו מדם טבורי; בפסקה זו, ”רופא מומחה“ – בעל תואר מומחה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976;
(3)היילוד, שהדם הטבורי נאסף לאחר לידתו ונשמר כאמור, הוא בן משפחה מדרגה ראשונה של המטופל כאמור בפסקה (1).
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976 → פקודת הרופאים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בנק דם טבורי ציבורי רשאי לבדוק, להקפיא ולשמור מנת דם טבורי שלא נתרמה לטובת הכלל או לצורכי מחקר רפואי, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מנת הדם הטבורי נשמרת לשם השתלת תאי־אב במטופל מסוים שזהותו ידועה בעת איסוף הדם הטבורי;
{{ח:תת|(2)}} רופא מומחה קבע כי המטופל כאמור בפסקה (1) חולה במחלה שהטיפול בה דורש השתלת תאי־אב שהופקו מדם טבורי; בפסקה זו, ”רופא מומחה“ – בעל תואר מומחה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}};
{{ח:תת|(3)}} היילוד, שהדם הטבורי נאסף לאחר לידתו ונשמר כאמור, הוא בן משפחה מדרגה ראשונה של המטופל כאמור בפסקה (1).

11הפסקת הפעלתו של בנק דם טבורי

(א)אדם המחזיק, מפעיל או מנהל בנק דם טבורי יודיע למנהל לפחות שלושה חודשים מראש על כוונתו להפסיק את הפעלתו של הבנק, ויעביר את מנות הדם הטבורי המופקדות באותו בנק לבנק דם טבורי אחר, באישור המנהל; במתן אישור להעברת המנות יתחשב המנהל, בין השאר, בהסכם בין בנק הדם הטבורי שיש כוונה להפסיק את פעילותו לבין מפקידי מנות הדם הטבורי, ובמידת הצורך – גם בשימושים האפשריים במנות הדם הטבורי המופקדות באותו בנק.
(ב)אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי להקנות למדינה זכות קניינית או אחרת במנות הדם הטבורי המופקדות בבנק דם טבורי שהפעלתו הופסקה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם המחזיק, מפעיל או מנהל בנק דם טבורי יודיע למנהל לפחות שלושה חודשים מראש על כוונתו להפסיק את הפעלתו של הבנק, ויעביר את מנות הדם הטבורי המופקדות באותו בנק לבנק דם טבורי אחר, באישור המנהל; במתן אישור להעברת המנות יתחשב המנהל, בין השאר, בהסכם בין בנק הדם הטבורי שיש כוונה להפסיק את פעילותו לבין מפקידי מנות הדם הטבורי, ובמידת הצורך – גם בשימושים האפשריים במנות הדם הטבורי המופקדות באותו בנק.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי להקנות למדינה זכות קניינית או אחרת במנות הדם הטבורי המופקדות בבנק דם טבורי שהפעלתו הופסקה.

12שמירת סודיות

בעל היתר וכל מי שמועסק על ידו ישמרו בסוד ולא יעבירו לאחר כל מידע או מסמך שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה ובכפוף להוראות כל דין או על פי צו בית משפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעל היתר וכל מי שמועסק על ידו ישמרו בסוד ולא יעבירו לאחר כל מידע או מסמך שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה ובכפוף להוראות כל דין או על פי צו בית משפט.

13מימון

(א)בחוק תקציב שנתי, בסעיף תקציב משרד הבריאות, ייקבע, בתכנית נפרדת –
(1)תקציב שנתי למימון ההוצאות הדרושות לטיפול ב־1000 מנות דם טבורי, לכל היותר, המתאימות להשתלה בבנק דם טבורי ציבורי;
(2)הוצאות משרד הבריאות ליישום חוק זה ולפיקוח על פעילות בנקי דם טבורי, לרבות באמצעות הקצאת תקן כוח אדם לשם כך;
בסעיף קטן זה, ”תכנית“ ו”סעיף תקציב“ – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב.
(ב)המנהל רשאי להורות כי מנות דם טבורי שיטופלו במימון אוצר המדינה כאמור בסעיף זה ייאספו מקבוצות מוגדרות באוכלוסייה, בתמהיל ובסדרי קדימות כפי שיורה; בהוראות כאמור יתחשב המנהל בהרכב האוכלוסייה בישראל ובמידת הזמינות של פתרונות חלופיים בעבור קבוצות אוכלוסייה בישראל.
(ג)המנהל יקבע את הכמות המרבית ואת התמהיל הרצוי של מנות דם טבורי בבנקי דם טבורי ציבוריים, הדרושים לצורכי האוכלוסייה בישראל; נאספה הכמות המרבית בתמהיל הרצוי כאמור, ימומנו מאוצר המדינה רק ההוצאות לטיפול במנות דם טבורי, הדרושות לשמירה על הכמות והתמהיל האמורים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק יסודות התקציב → חוק יסודות התקציב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בחוק תקציב שנתי, בסעיף תקציב משרד הבריאות, ייקבע, בתכנית נפרדת –
{{ח:תתת|(1)}} תקציב שנתי למימון ההוצאות הדרושות לטיפול ב־1000 מנות דם טבורי, לכל היותר, המתאימות להשתלה בבנק דם טבורי ציבורי;
{{ח:תתת|(2)}} הוצאות משרד הבריאות ליישום חוק זה ולפיקוח על פעילות בנקי דם טבורי, לרבות באמצעות הקצאת תקן כוח אדם לשם כך;
{{ח:תת}} בסעיף קטן זה, ”תכנית“ ו”סעיף תקציב“ – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להורות כי מנות דם טבורי שיטופלו במימון אוצר המדינה כאמור בסעיף זה ייאספו מקבוצות מוגדרות באוכלוסייה, בתמהיל ובסדרי קדימות כפי שיורה; בהוראות כאמור יתחשב המנהל בהרכב האוכלוסייה בישראל ובמידת הזמינות של פתרונות חלופיים בעבור קבוצות אוכלוסייה בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יקבע את הכמות המרבית ואת התמהיל הרצוי של מנות דם טבורי בבנקי דם טבורי ציבוריים, הדרושים לצורכי האוכלוסייה בישראל; נאספה הכמות המרבית בתמהיל הרצוי כאמור, ימומנו מאוצר המדינה רק ההוצאות לטיפול במנות דם טבורי, הדרושות לשמירה על הכמות והתמהיל האמורים.

14ביצוע ותקנות

(א)השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות הוראות לעניין –
(1)השבת כספם של לקוחות לגבי מנת דם טבורי שנמצאה בלתי מתאימה להקפאה, לשימור או לשימוש;
(2)התנאים להעברת מנות דם טבורי המופקדות בבנק דם טבורי ציבורי, לצורכי מחקר רפואי.
(ב)הוראות סעיפים 29, 29א ו־30 לפקודת בריאות העם יחולו גם על בנק דם טבורי ציבורי, בשינויים המחויבים.
(ג)נהלים שקבע המנהל לפי חוק זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות.
↗ חיצוניות: 3📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי), התשע״ב–2012.
פורסמו תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי), התשע״ב–2012.
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 29 → פקודת בריאות העם #סעיף 29
  • 29א → פקודת בריאות העם #סעיף 29א
  • ו־30 לפקודת בריאות העם → פקודת בריאות העם #סעיף 30
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות הוראות לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} השבת כספם של לקוחות לגבי מנת דם טבורי שנמצאה בלתי מתאימה להקפאה, לשימור או לשימוש;
{{ח:תתת|(2)}} התנאים להעברת מנות דם טבורי המופקדות בבנק דם טבורי ציבורי, לצורכי מחקר רפואי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)|תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)|תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 29|סעיפים 29}}, {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 29א|29א}} {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 30|ו־30 לפקודת בריאות העם}} יחולו גם על בנק דם טבורי ציבורי, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} נהלים שקבע המנהל לפי חוק זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

15תחילה

תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).

16הוראות מעבר

(א)בנק דם טבורי שהיה קיים ערב יום התחילה (בסעיף זה – בנק דם טבורי קיים) והגיש בקשה להיתר לפי סעיף 6 בתוך שישים ימים מיום שקבע השר הוראות לעניין קבלת היתר כאמור בסעיף 6, רשאי להמשיך ולפעול עד להחלטת המנהל בבקשתו; המנהל רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן פטור לבנק דם טבורי קיים, מקיום אחד או יותר מהדרישות או מהתנאים שקבע לקבלת היתר, אם שוכנע שאין בכך כדי לפגוע באיכות מנות הדם הטבורי המופקדות באותו בנק ובבטיחותן.
(ב)תקנות ראשונות לפי סעיף 6(ו) יותקנו בתוך 180 ימים מיום התחילה.
(ג)בנק דם טבורי קיים לא יחויב לבצע בדיקות לפי סעיף 5 במנות דם טבורי המופקדות אצלו ושנאספו לפני יום התחילה, למעט בדיקות לפי סעיף 5(ג)(4) ו־(5).
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בנק דם טבורי שהיה קיים ערב יום התחילה (בסעיף זה – בנק דם טבורי קיים) והגיש בקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} בתוך שישים ימים מיום שקבע השר הוראות לעניין קבלת היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, רשאי להמשיך ולפעול עד להחלטת המנהל בבקשתו; המנהל רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן פטור לבנק דם טבורי קיים, מקיום אחד או יותר מהדרישות או מהתנאים שקבע לקבלת היתר, אם שוכנע שאין בכך כדי לפגוע באיכות מנות הדם הטבורי המופקדות באותו בנק ובבטיחותן.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ו)}} יותקנו בתוך 180 ימים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ג)}} בנק דם טבורי קיים לא יחויב לבצע בדיקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} במנות דם טבורי המופקדות אצלו ושנאספו לפני יום התחילה, למעט בדיקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ג)(4) ו־(5)}}.