החקיקה בישראל

חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995 חוק

28
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
4
הגדרות
5
הפניות פנימיות
42
הפניות חיצוניות
22
הערות עריכה
15
תיקונים
היסטוריית תיקונים15 רשומות
ס״ח תשנ״ה, 393חוק בית המשפט לענייני משפחהPDF
תשנ״ו, 180חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)PDF
386ת״טPDF
תשנ״ז, 210תיקון מס׳ 2PDF
תשנ״ח, 243תיקון מס׳ 7 לחוק הירושהPDF
תשנ״ט, 27ת״טPDF
תשס״א, 80תיקון מס׳ 4PDF
תשס״ב, 16תיקון מס׳ 5PDF
תשס״ז, 384תיקון מס׳ 45 לחוק בתי המשפטPDF
תשס״ט, 115חוק להגנה על עדיםPDF
תש״ע, 534חוק תרומת ביציותPDF
תשע״א, 83חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)PDF
920חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע)PDF
תשע״ז, 330חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)PDF
תש״ף, 443תיקון מס׳ 3 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)PDF

תוכן החוק

1הגדרותתיקונים: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ח, תשס״ט, תש״ע

בחוק זה, ”עניני משפחה“ – אחת מאלה:
(1)תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922–1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים;
(2)תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא;
לענין פסקה זו –
”בן משפחתו“ –
(א)בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;
(ב)ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו;
(ג)הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם;
(ד)נכדו;
(ה)הורי הוריו;
(ו)אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו;
”הורה“ – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס;
(3)תובענה למזונות או למדור;
(4)תובענה לאבהות או לאמהות;
(5)תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ״א–1991;
(6)תובענה לפי חוקים אלה:
(א)חוק גיל הנישואין, התש״י–1950;
(ב)חוק השמות, התשט״ו–1956;
(ג)חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ;
(ד)חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963;
(ה)חוק הירושה, התשכ״ה–1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו;
(ו)חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ״ט–1969;
(ז)חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973;
(ח)חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981;
(ט)חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991;
(י)חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996;
(7)הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008;
(8)הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש״ע–2010.
↗ חיצוניות: 14
הצג הפניות חיצוניות
  • בדברי המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922–1947 → דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל
  • חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ״א–1991 → חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים)
  • חוק גיל הנישואין, התש״י–1950 → חוק גיל הנישואין
  • חוק השמות, התשט״ו–1956 → חוק השמות
  • חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962 → חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
  • חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963 → חוק קביעת גיל
  • חוק הירושה, התשכ״ה–1965 → חוק הירושה
  • חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ״ט–1969 → חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים)
  • חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973 → חוק יחסי ממון בין בני זוג
  • חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981 → חוק אימוץ ילדים
  • חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991 → חוק למניעת אלימות במשפחה
  • חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996 → חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)
  • סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008 → חוק להגנה על עדים #סעיף 20
  • סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש״ע–2010 → חוק תרומת ביציות #סעיף 36
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה, ”עניני משפחה“ – אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם {{ח:חיצוני|דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל|בדברי המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922–1947}}, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים;
{{ח:תת|(2)}} תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא;
{{ח:תת}} לענין פסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחתו“ –
{{ח:תתתת|(א)}} בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;
{{ח:תתתת|(ב)}} ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם;
{{ח:תתתת|(ד)}} נכדו;
{{ח:תתתת|(ה)}} הורי הוריו;
{{ח:תתתת|(ו)}} אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה“ – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס;
{{ח:תת|(3)}} תובענה למזונות או למדור;
{{ח:תת|(4)}} תובענה לאבהות או לאמהות;
{{ח:תת|(5)}} תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי {{ח:חיצוני|חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים)|חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ״א–1991}};
{{ח:תת|(6)}} תובענה לפי חוקים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק גיל הנישואין|חוק גיל הנישואין, התש״י–1950}};
{{ח:תתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק השמות|חוק השמות, התשט״ו–1956}};
{{ח:תתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ;
{{ח:תתת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}};
{{ח:תתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה, התשכ״ה–1965}}, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו;
{{ח:תתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים)|חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(ז)}} {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג|חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973}};
{{ח:תתת|(ח)}} {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(ט)}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}};
{{ח:תתת|(י)}} {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|(7)}} הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק להגנה על עדים#סעיף 20|סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008}};
{{ח:תת|(8)}} הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק תרומת ביציות#סעיף 36|סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש״ע–2010}}.

2כינון בית המשפט לעניני משפחהתיקונים: תשס״ז

(א)שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להסמיך בצו בית משפט שלום מסוים לשבת כבית משפט לעניני משפחה, אשר ידון בעניני משפחה, ולקבוע את תחום שיפוטו לצורך חוק זה; צו כאמור יכול שיסמיך את בית המשפט לדון בכל הענינים או בחלקם.
(ב)שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות שופטים מבין שופטי בית משפט השלום, שידונו בבית המשפט לעניני משפחה, וכן למנות סגן נשיא לעניני משפחה. על מינוי של סגן נשיא לעניני משפחה ועל כהונתו יחולו הוראות סעיף 9(ב) ו־(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, החלות על מינויו וכהונתו של סגן נשיא בית משפט שלום.
(ג)כשיר להתמנות לשופט בית משפט לעניני משפחה מי שהינו בעל ידע ונסיון מקצועי בתחום זה.
(ד)הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט לעניני משפחה לדון בענינים הנדונים בבית משפט השלום.
(ה)נשיא בית המשפט העליון, באישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט, או אדם הכשיר להתמנות שופט של בית משפט שלום, לרשם של בית משפט לעניני משפחה, ודינו כדין רשם של בית משפט שלום.
(ו)שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו ענינים נוספים שבית המשפט לעניני משפחה יהיה מוסמך לדון בהם על פי חוק זה.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו צו בתי המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הדרום), התשנ״ו–1996, צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון), התשנ״ז–1997, צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל־אביב והמרכז), התשנ״ח–1998, וצו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט השלום באשדוד ובקרית גת לדון בתובענות לפי חוק אימוץ ילדים), התשס״ו–2006.
פורסם צו בית המשפט לענייני משפחה (בוררות בענייני משפחה), התשנ״ו–1996, לפיו תובענות המוגשות לבית המשפט לפי חוק הבוררות, התשכ״ח–1968, שנושאן ענייני משפחה, יידונו בבית המשפט לענייני משפחה.
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 9(ב) ו־(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 → חוק בתי המשפט #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להסמיך בצו בית משפט שלום מסוים לשבת כבית משפט לעניני משפחה, אשר ידון בעניני משפחה, ולקבוע את תחום שיפוטו לצורך חוק זה; צו כאמור יכול שיסמיך את בית המשפט לדון בכל הענינים או בחלקם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הדרום)|צו בתי המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הדרום), התשנ״ו–1996}}, {{ח:חיצוני|צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון)|צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון), התשנ״ז–1997}}, {{ח:חיצוני|צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז)|צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל־אביב והמרכז), התשנ״ח–1998}}, ו{{ח:חיצוני|צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט השלום באשדוד ובקרית גת לדון בתובענות לפי חוק אימוץ ילדים)|צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט השלום באשדוד ובקרית גת לדון בתובענות לפי חוק אימוץ ילדים), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות שופטים מבין שופטי בית משפט השלום, שידונו בבית המשפט לעניני משפחה, וכן למנות סגן נשיא לעניני משפחה. על מינוי של סגן נשיא לעניני משפחה ועל כהונתו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 9|סעיף 9(ב) ו־(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, החלות על מינויו וכהונתו של סגן נשיא בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ג)}} כשיר להתמנות לשופט בית משפט לעניני משפחה מי שהינו בעל ידע ונסיון מקצועי בתחום זה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט לעניני משפחה לדון בענינים הנדונים בבית משפט השלום.
{{ח:תת|(ה)}} נשיא בית המשפט העליון, באישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט, או אדם הכשיר להתמנות שופט של בית משפט שלום, לרשם של בית משפט לעניני משפחה, ודינו כדין רשם של בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ו)}} שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו ענינים נוספים שבית המשפט לעניני משפחה יהיה מוסמך לדון בהם על פי חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו בית המשפט לענייני משפחה (בוררות בענייני משפחה)|צו בית המשפט לענייני משפחה (בוררות בענייני משפחה), התשנ״ו–1996}}, לפיו תובענות המוגשות לבית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}}, שנושאן ענייני משפחה, יידונו בבית המשפט לענייני משפחה.}}

3סמכות בית המשפט לעניני משפחהתיקונים: תשס״ב, תשע״א, תשע״ז

(א)עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה.
(ב)בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו.
(ב1)על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922–1947, למעט עניני נישואין וגירושין.
(ג)כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין.
(ד)בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה,
”הגשת תובענה“ – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט;
”עובד סוציאלי שמונה לפי חוק“ – כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין:
(1)חוק גיל הנישואין, התש״י–1950;
(2)חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט״ו–1955;
(3)חוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958;
(4)חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960;
(5)חוק ההגנה על חוסים, התשכ״ו–1966;
(6)חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969;
(7)חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981;
(8)חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996.
↗ חיצוניות: 10↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסימנים 52 → דבר המלך במועצה על ארץ ישראל #סעיף 52
  • או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922–1947 → דבר המלך במועצה על ארץ ישראל #סעיף 54
  • חוק גיל הנישואין, התש״י–1950 → חוק גיל הנישואין
  • חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט״ו–1955 → חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים)
  • חוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958 → חוק שירותי הסעד
  • חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960 → חוק הנוער (טיפול והשגחה)
  • חוק ההגנה על חוסים, התשכ״ו–1966 → חוק ההגנה על חוסים
  • חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969 → חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)
  • חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981 → חוק אימוץ ילדים
  • חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996 → חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ ישראל#סעיף 52|בסימנים 52}} {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ ישראל#סעיף 54|או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922–1947}}, למעט עניני נישואין וגירושין.
{{ח:תת|(ג)}} כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין.
{{ח:תת|(ד)}} בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הגשת תובענה“ – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד סוציאלי שמונה לפי חוק“ – כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק גיל הנישואין|חוק גיל הנישואין, התש״י–1950}};
{{ח:תתתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים)|חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט״ו–1955}};
{{ח:תתתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|חוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}};
{{ח:תתתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}};
{{ח:תתתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק ההגנה על חוסים|חוק ההגנה על חוסים, התשכ״ו–1966}};
{{ח:תתתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}}.

4הוראות נוספות בענין סמכותתיקונים: תשנ״ז

(א)בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960.
(ב)
(ג)מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991, יכול שיידון בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה.
(ד)ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, בתובענה בעניני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של ראש הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה יידון לפני בית המשפט לעניני משפחה, בפני שופט אחד; לענין סעיף זה, ”פסק דין“ – כמשמעו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967.
↗ חיצוניות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960 → חוק הנוער (טיפול והשגחה)
  • חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991 → חוק למניעת אלימות במשפחה
  • סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 → חוק בתי המשפט #סעיף 96
  • בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967 → חוק ההוצאה לפועל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} מתן צו לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}, יכול שיידון בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה.
{{ח:תת|(ד)}} ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 96|סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, בתובענה בעניני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של ראש הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה יידון לפני בית המשפט לעניני משפחה, בפני שופט אחד; לענין סעיף זה, ”פסק דין“ – כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}.

5יחידת סיוע בבית המשפט לעניני משפחהתיקונים: תשס״א, תשע״א־2

(א)שר המשפטים ושר העבודה והרווחה יקימו בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יחידת סיוע בבית המשפט לעניני משפחה, אשר תיתן לבעלי הדין, בעצמה או באמצעות אחרים, לפי הוראות סעיף זה, שירותי אבחון, ייעוץ, טיפול וגישור בעניני משפחה, לרבות העמדת מומחים לרשות בית המשפט, ויקבעו את דרכי הפעלתה של יחידת הסיוע וכללים לסדרי עבודתה.
(ב)שר העבודה והרווחה, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בצו את כישוריהם המקצועיים של עובדי יחידת הסיוע ודרכי הפיקוח המקצועי עליהם.
(ג)בית המשפט לעניני משפחה רשאי להפנות בעל דין ליחידת הסיוע, הכל כפי שיפרט בהחלטתו; ורשאי הוא להורות ליחידת הסיוע להגיש חוות דעת בכתב, בעניין הנדון לפניו, ככל שהדבר נדרש לצורך מיידי, ובלבד שאין אפשרות סבירה לקבל תסקיר בעניין זה מאת עובד סוציאלי; סירב בעל דין להופיע בפני יחידת הסיוע, יודיע על כך בכתב לבית המשפט תוך 15 ימים מיום ההפניה; בסעיף קטן זה, ”עובד סוציאלי“ – עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960 או לעניין חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט״ו–1955.
(ד)מבלי לגרוע מהוראות כל חוק, רשאי רשם של בית המשפט לעניני משפחה להפנות ליחידת הסיוע, כאמור בסעיף קטן (ג).
(ה)בית המשפט לעניני משפחה או רשם של בית המשפט לעניני משפחה, רשאי, מטעמים שיירשמו, להפנות ליחידת הסיוע גם בן משפחתו של בעל דין בתובענה בעניני משפחה שהוגשה לבית המשפט, ובלבד שאותו בן משפחה הסכים לכך; לענין זה, ”בן משפחתו“ – כהגדרתו בסעיף 1, בפסקה (2) להגדרה ”עניני משפחה“.
(ו)אין בהפניה ליחידת הסיוע, במתן שירותים על ידה לפי סעיף 5, בגיבוש הסכם בסיועה, וכן בהסכמת בעלי הדין לכל אלה, כדי להקנות לבית המשפט סמכות לדון בנושא שלא היה בסמכותו בטרם ההפניה ליחידת הסיוע; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות הדין בעניין הקניית סמכות באמצעות בקשה ליישוב סכסוך.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסם צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ״ו–1996.
פורסם צו בית המשפט לעניני משפחה (יחידת הסיוע – כישורים מקצועיים ופיקוח מקצועי), התשנ״ו–1996.
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960 → חוק הנוער (טיפול והשגחה)
  • חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט״ו–1955 → חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ושר העבודה והרווחה יקימו בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יחידת סיוע בבית המשפט לעניני משפחה, אשר תיתן לבעלי הדין, בעצמה או באמצעות אחרים, לפי הוראות סעיף זה, שירותי אבחון, ייעוץ, טיפול וגישור בעניני משפחה, לרבות העמדת מומחים לרשות בית המשפט, ויקבעו את דרכי הפעלתה של יחידת הסיוע וכללים לסדרי עבודתה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן)|צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה והרווחה, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בצו את כישוריהם המקצועיים של עובדי יחידת הסיוע ודרכי הפיקוח המקצועי עליהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו בית המשפט לעניני משפחה (יחידת הסיוע – כישורים מקצועיים ופיקוח מקצועי)|צו בית המשפט לעניני משפחה (יחידת הסיוע – כישורים מקצועיים ופיקוח מקצועי), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט לעניני משפחה רשאי להפנות בעל דין ליחידת הסיוע, הכל כפי שיפרט בהחלטתו; ורשאי הוא להורות ליחידת הסיוע להגיש חוות דעת בכתב, בעניין הנדון לפניו, ככל שהדבר נדרש לצורך מיידי, ובלבד שאין אפשרות סבירה לקבל תסקיר בעניין זה מאת עובד סוציאלי; סירב בעל דין להופיע בפני יחידת הסיוע, יודיע על כך בכתב לבית המשפט תוך 15 ימים מיום ההפניה; בסעיף קטן זה, ”עובד סוציאלי“ – עובד סוציאלי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}} או לעניין {{ח:חיצוני|חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים)|חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט״ו–1955}}.
{{ח:תת|(ד)}} מבלי לגרוע מהוראות כל חוק, רשאי רשם של בית המשפט לעניני משפחה להפנות ליחידת הסיוע, כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ה)}} בית המשפט לעניני משפחה או רשם של בית המשפט לעניני משפחה, רשאי, מטעמים שיירשמו, להפנות ליחידת הסיוע גם בן משפחתו של בעל דין בתובענה בעניני משפחה שהוגשה לבית המשפט, ובלבד שאותו בן משפחה הסכים לכך; לענין זה, ”בן משפחתו“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1, בפסקה (2) להגדרה ”עניני משפחה“}}.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהפניה ליחידת הסיוע, במתן שירותים על ידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, בגיבוש הסכם בסיועה, וכן בהסכמת בעלי הדין לכל אלה, כדי להקנות לבית המשפט סמכות לדון בנושא שלא היה בסמכותו בטרם ההפניה ליחידת הסיוע; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות הדין בעניין הקניית סמכות באמצעות בקשה ליישוב סכסוך.

5אאיסור פרסום, חיסיון ואי קבילות של מידע שנמסר ליחידת הסיועתיקונים: תשע״א־2, תש״ף

(א)דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע יראו אותם לעניין איסור פרסום כדברים שנאמרו לפני בית משפט הדן בדלתיים סגורות.
(ב)טענות בדבר ההשתתפות בדיון ביחידת הסיוע, מהלך הדיון בה או הפסקתו, לא יובאו בחשבון על ידי בית המשפט.
(ג)אין אדם חייב למסור ובית משפט, בית דין, או כל רשות או אדם המוסמכים על פי דין לגבות ראיות, לא יקבלו, דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
(1)הדברים או המידע נאמרו או נמסרו ליחידת הסיוע לצורך מתן חוות דעת, לבקשת בית המשפט, ובית המשפט הודיע לבעלי הדין, מראש, כי לא יחול חיסיון על הדברים או המידע כאמור;
(2)כל בעלי הדין ומי שהופנה ליחידת הסיוע לפי סעיף 5(ה) ויתרו בכתב על החיסיון.
(ד)על אף הוראות סעיף קטן (ג)(2), פעל עובד יחידת הסיוע ליישוב סכסוך בדרך של גישור, לא יובאו דברים שנאמרו על ידי אותו עובד, לפני בית משפט, לפני בית דין או לפני כל רשות או אדם המוסמכים על פי דין לגבות ראיות, אלא בהסכמתו, נוסף על הוויתור על חיסיון מאת בעלי הדין ומי שהופנה ליחידת הסיוע, הנדרש לפי סעיף קטן (ג)(2).
(ה)הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) לא יחולו על דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע, שמהם עולה חשש כי נעברה או עומדת להתבצע עבירה בקטין או בחסר ישע בנסיבות שבהן חלה חובת דיווח לפי סעיף 368ד(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, שמהם עולה חשש כי התקיימה העילה למתן צו הגנה לפי סעיף 3(2) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991 או שמהם עולה חשש לפגיעה בשלומו הנפשי או הגופני של הקטין ומסירת המידע דרושה לשם מניעת פגיעה כאמור, לשם מניעת החמרתה או הישנותה או לשם טיפול בקטין בקשר לפגיעה כאמור.
(ו)דברים שהיה אפשר להציגם לפני בית משפט, לפני בית דין או לפני כל רשות או אדם המוסמכים על פי דין לגבות ראיות, בלא קשר להליך ביחידת הסיוע, לא יהיו חסויים רק בשל כך שהובאו לפני יחידת הסיוע.
(ז)על אף הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), בהליך פלילי יחולו הוראות פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 368ד(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 368ד
  • סעיף 3(2) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991 → חוק למניעת אלימות במשפחה #סעיף 3
  • פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 → פקודת הראיות #פרק ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע יראו אותם לעניין איסור פרסום כדברים שנאמרו לפני בית משפט הדן בדלתיים סגורות.
{{ח:תת|(ב)}} טענות בדבר ההשתתפות בדיון ביחידת הסיוע, מהלך הדיון בה או הפסקתו, לא יובאו בחשבון על ידי בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} אין אדם חייב למסור ובית משפט, בית דין, או כל רשות או אדם המוסמכים על פי דין לגבות ראיות, לא יקבלו, דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדברים או המידע נאמרו או נמסרו ליחידת הסיוע לצורך מתן חוות דעת, לבקשת בית המשפט, ובית המשפט הודיע לבעלי הדין, מראש, כי לא יחול חיסיון על הדברים או המידע כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} כל בעלי הדין ומי שהופנה ליחידת הסיוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ה)}} ויתרו בכתב על החיסיון.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג)(2), פעל עובד יחידת הסיוע ליישוב סכסוך בדרך של גישור, לא יובאו דברים שנאמרו על ידי אותו עובד, לפני בית משפט, לפני בית דין או לפני כל רשות או אדם המוסמכים על פי דין לגבות ראיות, אלא בהסכמתו, נוסף על הוויתור על חיסיון מאת בעלי הדין ומי שהופנה ליחידת הסיוע, הנדרש לפי סעיף קטן (ג)(2).
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) לא יחולו על דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע, שמהם עולה חשש כי נעברה או עומדת להתבצע עבירה בקטין או בחסר ישע בנסיבות שבהן חלה חובת דיווח לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ד|סעיף 368ד(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, שמהם עולה חשש כי התקיימה העילה למתן צו הגנה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה#סעיף 3|סעיף 3(2) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}} או שמהם עולה חשש לפגיעה בשלומו הנפשי או הגופני של הקטין ומסירת המידע דרושה לשם מניעת פגיעה כאמור, לשם מניעת החמרתה או הישנותה או לשם טיפול בקטין בקשר לפגיעה כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} דברים שהיה אפשר להציגם לפני בית משפט, לפני בית דין או לפני כל רשות או אדם המוסמכים על פי דין לגבות ראיות, בלא קשר להליך ביחידת הסיוע, לא יהיו חסויים רק בשל כך שהובאו לפני יחידת הסיוע.
{{ח:תת|(ז)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), בהליך פלילי יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.

6איחוד תיקים

(א)הוגשו תובענות בעניני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984.
(ב)הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו.
(ג)נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בעניני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע.
(ד)תובענה חדשה בעניני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בענינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, אחרת.
(ה)הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה.
(ו)בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא.
(ז)היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה.
(ח)נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה.
(ט)הועבר הענין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו־(ח), רשאי בית המשפט לעניני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 → חוק בתי המשפט #סעיף 49
  • חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960 → חוק הנוער (טיפול והשגחה)
  • חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960 → חוק הנוער (טיפול והשגחה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגשו תובענות בעניני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 49|סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו.
{{ח:תת|(ג)}} נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בעניני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע.
{{ח:תת|(ד)}} תובענה חדשה בעניני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בענינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה.
{{ח:תת|(ו)}} בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא.
{{ח:תת|(ז)}} היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה.
{{ח:תת|(ח)}} נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה.
{{ח:תת|(ט)}} הועבר הענין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו־(ח), רשאי בית המשפט לעניני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו.

7הליכי ביצוע

הליכי ביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג או בתובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג או בתובענה בענינו של קטין, למעט בעניני רכושו, יבוצעו על פי החלטת בית המשפט לעניני משפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה בית המשפט על ביצועם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; כן רשאי בית המשפט להורות על ביצועם בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הליכי ביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג או בתובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג או בתובענה בענינו של קטין, למעט בעניני רכושו, יבוצעו על פי החלטת בית המשפט לעניני משפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה בית המשפט על ביצועם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; כן רשאי בית המשפט להורות על ביצועם בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין.

8סדרי דין וראיות

(א)בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות.
(ב)בית המשפט לעניני משפחה רשאי לשמוע עדות של קטין שלא בנוכחות איש או בנוכחות מי שבית המשפט התיר לו להיות בדיון, וכן רשאי הוא להורות על הפסקת שמיעת עדותו של קטין או למנוע את חקירתו אם הוא סבור שעלול להיגרם נזק לקטין.
(ג)מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט.
(ד)הוראות סעיף זה יחולו גם על בית משפט שלום בדונו בתובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991.
(ה)הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה לפי חוק הירושה, התשכ״ה–1965, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991 → חוק למניעת אלימות במשפחה
  • חוק הירושה, התשכ״ה–1965 → חוק הירושה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט לעניני משפחה רשאי לשמוע עדות של קטין שלא בנוכחות איש או בנוכחות מי שבית המשפט התיר לו להיות בדיון, וכן רשאי הוא להורות על הפסקת שמיעת עדותו של קטין או למנוע את חקירתו אם הוא סבור שעלול להיגרם נזק לקטין.
{{ח:תת|(ג)}} מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על בית משפט שלום בדונו בתובענות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה, התשכ״ה–1965}}, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.

9ערעור

לבית משפט הדן בערעור על פסק דין או על החלטה של בית משפט לעניני משפחה, יהיו הסמכויות הנתונות, לפי חוק זה, לבית המשפט לעניני משפחה, לרבות שמיעת עדויות או הבאת ראיות נוספות, אם הוא סבור שהדבר דרוש לבירור הערעור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לבית משפט הדן בערעור על פסק דין או על החלטה של בית משפט לעניני משפחה, יהיו הסמכויות הנתונות, לפי חוק זה, לבית המשפט לעניני משפחה, לרבות שמיעת עדויות או הבאת ראיות נוספות, אם הוא סבור שהדבר דרוש לבירור הערעור.

10

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}}

11

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בדברי המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922–1947.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל|בדברי המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922–1947}}.}}

12

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק גיל הנישואין, התש״י–1950.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק גיל הנישואין|בחוק גיל הנישואין, התש״י–1950}}.}}

13

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}}.}}

14

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי״ט–1959.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)|בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי״ט–1959}}.}}

15

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}.}}

16

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|בחוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}.}}

17

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הירושה, התשכ״ה–1965.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הירושה|בחוק הירושה, התשכ״ה–1965}}.}}

18

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}.}}

19

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}.}}

20

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ״ט–1969.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים)|בחוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ״ט–1969}}.}}

21תיקונים: תשנ״ו

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג|בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973}}.}}

22

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|בחוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}}.}}

23

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ״א–1991.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים)|בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ״א–1991}}.}}

24

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}.}}

25שמירת סמכויותתיקונים: תשנ״ח, תשנ״ט

(א)חוק זה אינו בא לגרוע מסמכויותיהם של בתי הדין הדתיים ובית הדין לעבודה.
(ב)בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין דתי, יהיה בית המשפט לעניני משפחה מוסמך לדון, כל עוד אין בית הדין הדתי דן בו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חוק זה אינו בא לגרוע מסמכויותיהם של בתי הדין הדתיים ובית הדין לעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין דתי, יהיה בית המשפט לעניני משפחה מוסמך לדון, כל עוד אין בית הדין הדתי דן בו.

26ביצוע ותקנות

(א)שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות, את סדרי הדין והנוהג לפני בית המשפט לעניני משפחה, ובכלל זה הוראות בדבר סמכויות בית המשפט לצוות בענינים הבאים:
(1)הזמנת עד מטעם בית המשפט;
(2)מינוי מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, דרכי פעולתו ושכרו;
(3)מינוי כונס נכסים על ידי בית המשפט, דרכי פעולתו ושכרו;
(4)העברת ענין להליך של פישור כמשמעותו בסעיף 79ג(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, לרבות סדרים וכללים בהליך הפישור וניהולו;
(5)אגרות.
(ב)בכל ענין מן הענינים המפורטים בסעיף קטן (א) בפסקאות (1) עד (4), מוסמך בית המשפט ליתן כל צו וכל סעד אחר שיראה לנכון לתיתם בנסיבות הענין; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין דתי, יהיה בית המשפט לעניני משפחה מוסמך לדון, כל עוד אין בית הדין הדתי דן בו.
(ג)תקנות לפי סעיף קטן (א)(5) טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ״ו–1995.
פורסמו תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ״א–2020.
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 79ג(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 → חוק בתי המשפט #סעיף 79ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות, את סדרי הדין והנוהג לפני בית המשפט לעניני משפחה, ובכלל זה הוראות בדבר סמכויות בית המשפט לצוות בענינים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} הזמנת עד מטעם בית המשפט;
{{ח:תתת|(2)}} מינוי מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, דרכי פעולתו ושכרו;
{{ח:תתת|(3)}} מינוי כונס נכסים על ידי בית המשפט, דרכי פעולתו ושכרו;
{{ח:תתת|(4)}} העברת ענין להליך של פישור כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79ג|בסעיף 79ג(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, לרבות סדרים וכללים בהליך הפישור וניהולו;
{{ח:תתת|(5)}} אגרות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות)|תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ״ו–1995}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין)|תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ״א–2020}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בכל ענין מן הענינים המפורטים בסעיף קטן (א) בפסקאות (1) עד (4), מוסמך בית המשפט ליתן כל צו וכל סעד אחר שיראה לנכון לתיתם בנסיבות הענין; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין דתי, יהיה בית המשפט לעניני משפחה מוסמך לדון, כל עוד אין בית הדין הדתי דן בו.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(5) טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

27הוראות מעברתיקונים: תשנ״ז, תשנ״ח

(א)הקמת בתי משפט לעניני משפחה, שידונו בכלל עניני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ואולם, הסמכתם של בתי משפט לעניני משפחה לדון בתובענות לפי חוק הירושה, התשכ״ה–1965 (להלן – חוק הירושה), תושלם לא יאוחר מיום י׳ באלול התשנ״ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית משפט לעניני משפחה מסוים במועד מוקדם יותר; לענין חוק זה יראו כל בקשה לפי חוק הירושה כתובענה.
(ב)הוקם בית משפט לעניני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור בסעיף 5, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו.
(ג)תובענות או סוגי תובענות בעניני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית משפט מחוזי או בבית משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי המשפט הנוגעים בדבר; בית המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.
(ד)על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית משפט.
(ה)בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה יידונו עניני המשפחה וערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בבית המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הירושה, התשכ״ה–1965 → חוק הירושה
  • חוק הירושה → חוק הירושה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הקמת בתי משפט לעניני משפחה, שידונו בכלל עניני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ואולם, הסמכתם של בתי משפט לעניני משפחה לדון בתובענות לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה, התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הירושה), תושלם לא יאוחר מיום י׳ באלול התשנ״ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית משפט לעניני משפחה מסוים במועד מוקדם יותר; לענין חוק זה יראו כל בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה}} כתובענה.
{{ח:תת|(ב)}} הוקם בית משפט לעניני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו.
{{ח:תת|(ג)}} תובענות או סוגי תובענות בעניני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית משפט מחוזי או בבית משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי המשפט הנוגעים בדבר; בית המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית משפט.
{{ח:תת|(ה)}} בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה יידונו עניני המשפחה וערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בבית המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה.