החקיקה בישראל

חוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969 חוק

143
סעיפים
5
פרקים
5
תוספות
0
הגדרות
35
הפניות פנימיות
134
הפניות חיצוניות
37
הערות עריכה
59
תיקונים
היסטוריית תיקונים59 רשומות
ס״ח תשכ״ט, 70חוק בית הדין לעבודהPDF
תשל״א, 176תיקוןPDF
תשל״ב, 73תיקון מס׳ 2 לחוק יישוב סכסוכי עבודהPDF
תשל״ג, 78תיקון מס׳ 2PDF
89חוק מס מקבילPDF
237תיקון מס׳ 2 לפקודת הראיותPDF
תשל״ה, 59תיקון מס׳ 5PDF
XVIת״ט
תשל״ו, 190תיקון מס׳ 6PDF
תש״ם, 135תיקון מס׳ 8PDF
תשמ״א, 319תיקון מס׳ 15 לחוק הגנת השכרPDF
תשמ״ד, 83חוק השפיטה (הוראות מעבר)PDF
154תיקון מס׳ 10 לחוק השופטיםPDF
תשמ״ה, 140תיקון לחוק בתי המשפטPDF
208תיקון מס׳ 13PDF
תשמ״ו, 217תיקון מס׳ 3 לחוק בתי המשפטPDF
תשמ״ז, 68חוק שכר מינימוםPDF
תשמ״ח, 42חוק שוויון ההזדמנויות בעבודהPDF
תשמ״ט, 49תיקון מס׳ 7 לחוק בתי המשפטPDF
102ת״טPDF
תש״ן, 150תיקון מס׳ 18PDF
תשנ״א, 113חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין)PDF
116חוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה)PDF
תשנ״ב, 71תיקון מס׳ 15 לחוק בתי המשפטPDF
143תיקון מס׳ 16 לחוק בתי המשפטPDF
תשנ״ד, 175חוק ביטוח בריאות ממלכתיPDF
תשנ״ה, 43תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתיPDF
75חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)PDF
תשנ״ו, 52תיקון מס׳ 25 לחוק בית דין לעבודהPDF
206חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדםPDF
תשנ״ז, 190תיקון מס׳ 27PDF
תשנ״ח, 157חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלותPDF
170חוק למניעת הטרדה מיניתPDF
תשס״א, 73חוק מידע גנטיPDF
125תיקון מס׳ 6 לחוק הסכמים קיבוצייםPDF
378חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרותPDF
499תיקון מס׳ 30 לחוק בתי המשפטPDF
תשס״ב, 210חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה)PDF
תשס״ג, 374חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה)PDF
תשס״ו, 400חוק הגנה על עובדים בשעת חירוםPDF
תשס״ז, 383תיקון מס׳ 45 לחוק בתי המשפטPDF
תשס״ח, 575תיקון מס׳ 2 לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין)PDF
תשס״ט, 242חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)PDF
תשע״ב, 74חוק להגברת האכיפה של דיני העבודהPDF
98תיקון מס׳ 67 לחוק בתי המשפטPDF
130תיקון מס׳ 69 לחוק בתי המשפטPDF
176חוק איסור קבלת ביטחונות מעובדPDF
303תיקון מס׳ 43PDF
תשע״ג, 34חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות)PDF
תשע״ד, 328תיקון מס׳ 75 לחוק בתי המשפטPDF
604חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)PDF
תשע״ה, 65תיקון מס׳ 6 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה)PDF
תשע״ו, 891תיקון מס׳ 83 לחוק בתי המשפטPDF
תשע״ז, 8חוק שירות הציבור (הצהרת הון)PDF
220חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)PDF
665חוק שירות אזרחיPDF
1011תיקון מס׳ 2 לחוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות)PDF
ק״ת תשל״ז, 644שינוי התוספת השנייה לחוקPDF
תשפ״ה, 362תיקון התוספת החמישית לחוקPDF

תוכן החוק

1בית דין לעבודה

בית דין לעבודה (להלן – בית הדין) יהיה של שתי ערכאות: בית דין אזורי ובית דין ארצי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית דין לעבודה (להלן – בית הדין) יהיה של שתי ערכאות: בית דין אזורי ובית דין ארצי.

2שופטים ונציגי ציבור

לבית הדין יתמנו שופטים ונציגי ציבור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לבית הדין יתמנו שופטים ונציגי ציבור.

3הכשירות להיות שופטתיקונים: תשנ״ב

מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי, לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 (להלן – חוק בתי המשפט), כשיר להתמנות שופט בית הדין (להלן – שופט).
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 → חוק בתי המשפט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי, לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} (להלן – חוק בתי המשפט), כשיר להתמנות שופט בית הדין (להלן – שופט).

3אסייג למינוי שופטתיקונים: תשנ״א־2, תשנ״ב

על מועמד להתמנות שופט בית הדין יחולו הוראות סעיף 7א לחוק בתי המשפט.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 7א לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 7א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על מועמד להתמנות שופט בית הדין יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק בתי המשפט}}.

4מינוי שופטיםתיקונים: תשמ״ד, תשע״ב־5

(א)שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של הועדה לבחירת שופטים לפי סעיף 4(ב) לחוק־יסוד: השפיטה, אלא שחברי הממשלה בועדת הבחירה יהיו שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה.
(ב)שופט יצהיר הצהרת אמונים כאמור בסעיף 6 לחוק־יסוד: השפיטה.
(ג)היו שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה סבורים, שלתקופה מסויימת קיים צורך ששופט משופטי בתי המשפט יכהן כשופט בית הדין, יודיעו על כך לנשיא בית המשפט העליון, והוא רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט משופטי בית המשפט העליון או שופט משופטי בית משפט מחוזי להיות שופט בית הדין לאותה תקופה; שופט שנתמנה על פי סעיף זה והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 4(ב) לחוק־יסוד: השפיטה → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 4
  • בסעיף 6 לחוק־יסוד: השפיטה → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של הועדה לבחירת שופטים לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|סעיף 4(ב) לחוק־יסוד: השפיטה}}, אלא שחברי הממשלה בועדת הבחירה יהיו שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה.
{{ח:תת|(ב)}} שופט יצהיר הצהרת אמונים כאמור {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק־יסוד: השפיטה}}.
{{ח:תת|(ג)}} היו שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה סבורים, שלתקופה מסויימת קיים צורך ששופט משופטי בתי המשפט יכהן כשופט בית הדין, יודיעו על כך לנשיא בית המשפט העליון, והוא רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט משופטי בית המשפט העליון או שופט משופטי בית משפט מחוזי להיות שופט בית הדין לאותה תקופה; שופט שנתמנה על פי סעיף זה והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו.

5נשיא בית הדין הארצי וסגנותיקונים: תש״ן, תשס״ז, תשע״ב־2

(א)בבית הדין הארצי יהיו נשיא וסגן נשיא שיתמנו בדרך שנקבעה למינוי שופט.
(ב)נתפנה מקומו של נשיא בית הדין הארצי וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא סגן הנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
(ג)תקופת כהונתם של נשיא בית הדין הארצי וסגן נשיא בית הדין הארצי תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.
(ד)
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבית הדין הארצי יהיו נשיא וסגן נשיא שיתמנו בדרך שנקבעה למינוי שופט.
{{ח:תת|(ב)}} נתפנה מקומו של נשיא בית הדין הארצי וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא סגן הנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתם של נשיא בית הדין הארצי וסגן נשיא בית הדין הארצי תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

6נשיא בית הדין האזורי וסגנותיקונים: תש״ן, תשס״ז, תשע״ב־5

(א)נשיאים וסגני נשיאים של בתי דין אזוריים יתמנו בידי שר המשפטים ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מקרב השופטים של בתי הדין האזוריים.
(ב)תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי דין אזוריים תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית דין אזורי.
(ג)לא יתמנה לנשיא בית דין אזורי או לסגן נשיא בית דין אזורי מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1) לחוק בתי המשפט כפי שהוא מוחל בסעיף 8(ב).
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 13(א)(1) לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 13
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נשיאים וסגני נשיאים של בתי דין אזוריים יתמנו בידי שר המשפטים ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מקרב השופטים של בתי הדין האזוריים.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי דין אזוריים תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית דין אזורי.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתמנה לנשיא בית דין אזורי או לסגן נשיא בית דין אזורי מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 13|סעיף 13(א)(1) לחוק בתי המשפט}} כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)}}.

7שופט בפועלתיקונים: תשמ״ד־2, תשנ״ב, תשס״ז, תשע״ב־5

שר המשפטים, בהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ובהסכמת נשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט בית הדין הארצי לכהן בפועל כנשיא בית דין אזורי או כשופט בית דין אזורי, ושופט בית דין אזורי לכהן בפועל כשופט בית הדין הארצי; כהונה בפועל, ברציפות או לסירוגין, לא תארך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים, בהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ובהסכמת נשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט בית הדין הארצי לכהן בפועל כנשיא בית דין אזורי או כשופט בית דין אזורי, ושופט בית דין אזורי לכהן בפועל כשופט בית הדין הארצי; כהונה בפועל, ברציפות או לסירוגין, לא תארך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.

7אשופט עמיתתיקונים: תשע״ד

(א)שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הכלכלה, ונשיא בית הדין הארצי לעבודה כאחד, רשאים למנות שופט בית דין אזורי שיצא לקצבה לפי סעיף 13(א)(1), (ב) או (ג) לחוק בתי המשפט לתפקיד של שופט עמית בבית דין אזורי, ואם יצא לקצבה לפי סעיף 13(ב)(3) לחוק האמור – אם הנסיבות שבשלן יצא לקצבה אינן מונעות ממנו לכהן כשופט עמית (בחוק זה – שופט עמית).
(ב)לא ימונה שופט כשופט עמית אלא אם כן חלפו 45 ימים מיום ששר המשפטים ונשיא בית הדין הארצי לעבודה הודיעו לוועדה לבחירת שופטים כאמור בסעיף 4 על הכוונה למנותו ושום חבר ועדה לא הגיש הסתייגות למינוי; הוגשה הסתייגות בתקופה האמורה, תדון בה הוועדה ותחליט אם לאשר את המינוי.
(ג)שופט עמית ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ושר המשפטים ונשיא בית הדין הארצי לעבודה רשאים, לפי בחירת הוועדה לבחירת שופטים כאמור בסעיף 4, להאריך את מינויו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנתיים, והכול ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על 75.
(ד)שופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר ועניין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית.
(ה)מספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של שופטים בבתי הדין האזוריים לעבודה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 13(א)(1), (ב) או (ג) לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 13
  • סעיף 13(ב)(3) לחוק האמור → חוק בתי המשפט #סעיף 13
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הכלכלה, ונשיא בית הדין הארצי לעבודה כאחד, רשאים למנות שופט בית דין אזורי שיצא לקצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 13|סעיף 13(א)(1), (ב) או (ג) לחוק בתי המשפט}} לתפקיד של שופט עמית בבית דין אזורי, ואם יצא לקצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 13|סעיף 13(ב)(3) לחוק האמור}} – אם הנסיבות שבשלן יצא לקצבה אינן מונעות ממנו לכהן כשופט עמית (בחוק זה – שופט עמית).
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה שופט כשופט עמית אלא אם כן חלפו 45 ימים מיום ששר המשפטים ונשיא בית הדין הארצי לעבודה הודיעו לוועדה לבחירת שופטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}} על הכוונה למנותו ושום חבר ועדה לא הגיש הסתייגות למינוי; הוגשה הסתייגות בתקופה האמורה, תדון בה הוועדה ותחליט אם לאשר את המינוי.
{{ח:תת|(ג)}} שופט עמית ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ושר המשפטים ונשיא בית הדין הארצי לעבודה רשאים, לפי בחירת הוועדה לבחירת שופטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, להאריך את מינויו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנתיים, והכול ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על 75.
{{ח:תת|(ד)}} שופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר ועניין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית.
{{ח:תת|(ה)}} מספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של שופטים בבתי הדין האזוריים לעבודה.

8מעמדו של שופט בית הדיןתיקונים: תשמ״ד, תשנ״ב, תשע״ב־5

(א)על שופט יחולו הוראות סעיפים 5, 7 עד 14 לחוק יסוד: השפיטה, בשינוי זה: בסעיף 9(א) לחוק־יסוד: השפיטה, אחרי ”אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון“ יקראו ”ונשיא בית הדין הארצי“.
(ב)סעיף 5, וסעיפים 11 עד 24 ו־46 לחוק בתי המשפט, יחולו בשינויים המחויבים על שופט בבית הדין.
↗ חיצוניות: 6📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמה החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981, בהתאם לסעיף 10 לחוק־יסוד: השפיטה כפי שהוחל בסעיף זה.
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 5 → חוק יסוד: השפיטה #סעיף 5
  • 7 עד 14 לחוק יסוד: השפיטה → חוק יסוד: השפיטה #סעיף 7
  • בסעיף 9(א) לחוק־יסוד: השפיטה → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 9
  • סעיף 5 → חוק בתי המשפט #סעיף 5
  • וסעיפים 11 עד 24 → חוק בתי המשפט #סעיף 11
  • ו־46 לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 46
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על שופט יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסוד: השפיטה#סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:חיצוני|חוק יסוד: השפיטה#סעיף 7|7 עד 14 לחוק יסוד: השפיטה}}, בשינוי זה: {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 9|בסעיף 9(א) לחוק־יסוד: השפיטה}}, אחרי ”אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון“ יקראו ”ונשיא בית הדין הארצי“.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981}}, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 10|לסעיף 10 לחוק־יסוד: השפיטה}} כפי שהוחל בסעיף זה.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 5|סעיף 5}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 11|וסעיפים 11 עד 24}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 46|ו־46 לחוק בתי המשפט}}, יחולו בשינויים המחויבים על שופט בבית הדין.

9תיקונים: תשע״ב־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

10מינוי נציגי ציבורתיקונים: תשמ״ה־2, תשנ״ב־2, תשע״ב־5, תשע״ד־2

(א)נציגי הציבור בבית הדין יהיו נציגי עובדים ונציגי מעסיקים, שימנו שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה (בחוק זה – השרים) לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור, שמונתה לפי סעיף 16א.
(ב)כשיר להתמנות לנציג ציבור מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1)הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד או בפעילות בתחום משפט העבודה, יחסי עבודה, רווחה, ביטחון סוציאלי, כלכלה או מינהל ציבורי, לרבות ניסיון בהוראה או במחקר בתחומים אלה במסגרת אקדמית;
(2)הוא לא הורשע בעבירה פלילית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כנציג ציבור; לעניין זה, ”הורשע“, בעבירה פלילית – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;
(3)הוא לא הורשע בעבירת משמעת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כנציג ציבור.
(ג)היו תלויים ועומדים נגד אדם הליכים בעבירות כאמור בסעיף קטן (ב)(2) או (3), רשאים השרים לדחות את החלטתם בעניין מינויו עד לסיום ההליכים נגדו; בסעיף זה, ”הליכים“ – החל בחקירה על פי דין.
(ד)במינוי נציגי ציבור, יפעלו השרים למתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של אוכלוסיות שונות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נציגי הציבור בבית הדין יהיו נציגי עובדים ונציגי מעסיקים, שימנו שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה (בחוק זה – השרים) לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור, שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}}.
{{ח:תת|(ב)}} כשיר להתמנות לנציג ציבור מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד או בפעילות בתחום משפט העבודה, יחסי עבודה, רווחה, ביטחון סוציאלי, כלכלה או מינהל ציבורי, לרבות ניסיון בהוראה או במחקר בתחומים אלה במסגרת אקדמית;
{{ח:תתת|(2)}} הוא לא הורשע בעבירה פלילית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כנציג ציבור; לעניין זה, ”הורשע“, בעבירה פלילית – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא לא הורשע בעבירת משמעת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כנציג ציבור.
{{ח:תת|(ג)}} היו תלויים ועומדים נגד אדם הליכים בעבירות כאמור בסעיף קטן (ב)(2) או (3), רשאים השרים לדחות את החלטתם בעניין מינויו עד לסיום ההליכים נגדו; בסעיף זה, ”הליכים“ – החל בחקירה על פי דין.
{{ח:תתת|(ד)}} במינוי נציגי ציבור, יפעלו השרים למתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של אוכלוסיות שונות.

11תקופת כהונה של נציג ציבורתיקונים: תשע״ב־5

מינויו של נציג ציבור הוא לארבע שנים, אך מותר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת, ובלבד שלא יכהן כנציג ציבור מי שמלאו לו 75 שנים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מינויו של נציג ציבור הוא לארבע שנים, אך מותר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת, ובלבד שלא יכהן כנציג ציבור מי שמלאו לו 75 שנים.

11אתקנות לעניין מינוי נציגי ציבור וכהונתםתיקונים: תשע״ב־5

השרים רשאים לקבוע, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, הוראות נוספות בעניין מינוי של נציגי ציבור בבית הדין וכהונתם, לרבות בעניינים אלה:
(1)הליכי מיון למועמדים להתמנות לנציגי ציבור, וכן הכשרת נציגי ציבור מכהנים ובכלל זה השתלמויות שעליהם לעבור;
(2)אמות מידה לחידוש מינוי של נציג ציבור בתום תקופת כהונתו;
(3)פרסום הודעה לציבור בדבר הכוונה למנות נציג ציבור ובדבר הדרך להגשת מועמדות להתמנות לנציג ציבור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השרים רשאים לקבוע, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, הוראות נוספות בעניין מינוי של נציגי ציבור בבית הדין וכהונתם, לרבות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הליכי מיון למועמדים להתמנות לנציגי ציבור, וכן הכשרת נציגי ציבור מכהנים ובכלל זה השתלמויות שעליהם לעבור;
{{ח:תת|(2)}} אמות מידה לחידוש מינוי של נציג ציבור בתום תקופת כהונתו;
{{ח:תת|(3)}} פרסום הודעה לציבור בדבר הכוונה למנות נציג ציבור ובדבר הדרך להגשת מועמדות להתמנות לנציג ציבור.

12פרסום מינוי

נציג ציבור שמינויו פורסם ברשומות אין עוררין על מינויו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נציג ציבור שמינויו פורסם ברשומות אין עוררין על מינויו.

13התפטרות נציג ציבור

נציג ציבור רשאי להתפטר מתפקידו במתן הודעה בכתב לשר המשפטים; כהונתו תופסק כתום שלושים יום מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נציג ציבור רשאי להתפטר מתפקידו במתן הודעה בכתב לשר המשפטים; כהונתו תופסק כתום שלושים יום מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.

14סיום משפטיםתיקונים: תשע״ב־5

נציג ציבור שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה הסתיימה יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שישה חודשים מיום סיום הכהונה, אלא אם כן הוא הועבר או הושעה מכהונתו לפי סעיף 15(ה)(1)(ב) או (ז), או לפי סעיף 15א(א) או (ב).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נציג ציבור שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה הסתיימה יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שישה חודשים מיום סיום הכהונה, אלא אם כן הוא הועבר או הושעה מכהונתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ה)(1)(ב) או (ז)}}, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(א) או (ב)}}.

15בירור תלונות נגד נציגי ציבור והטלת אמצעי משמעתתיקונים: תשע״ב־5

(א)תלונה נגד נציג ציבור בשל התנהגות שאינה הולמת את תפקידו או בשל הפרת כללי האתיקה לנציגי ציבור שנקבעו לפי סעיף קטן (ח), תוגש לוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור או לנשיא בית הדין הארצי שיעבירה לוועדה.
(ב)הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור תהיה אחראית לבירור תלונות שהוגשו לפי סעיף קטן (א); בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לוועדה המייעצת והיא לא תהיה קשורה להוראות שבסדרי הדין או בדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות.
(ג)הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור תיתן לנציג הציבור שהתלונה נוגעת אליו, הזדמנות להשמיע את דבריו לפניה, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין.
(ד)הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור תעביר, בתום בירור תלונה, את ממצאיה והמלצותיה לשרים.
(ה)השרים רשאים, על יסוד המלצות הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור ולאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, לקבוע כי תלונה נגד נציג ציבור היא מוצדקת ולהטיל על נציג הציבור הנילון אחד מאמצעי משמעת אלה:
(א)נזיפה;
(ב)העברתו מכהונתו או אי־חידושה.
(2)שר המשפטים יודיע בכתב למתלונן על ההחלטה לפי פסקה (1).
(ו)מצאו השרים, על יסוד המלצות הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור ולאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע שר המשפטים על כך בכתב למתלונן.
(ז)הוגשה תלונה נגד נציג ציבור, רשאים השרים, על יסוד המלצות הוועדה המייעצת ולאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, להשעותו מכהונתו עד למתן החלטה לפי סעיף זה בעניינו.
(ח)נשיא בית הדין הארצי רשאי, לאחר התייעצות עם השרים, לקבוע כללי אתיקה לנציגי ציבור.
(ט)הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור רשאית, ביוזמתה, לפתוח בהליך בירור נגד נציג ציבור אם היה לה יסוד סביר להניח כי הוא נהג בדרך שאינה הולמת את תפקידו או הפר כלל מכללי האתיקה, כאמור בסעיף קטן (א), ויחולו על הליך הבירור כאמור הוראות סעיף זה החלות על בירור תלונה.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי התנהגות ואתיקה של נציגי הציבור בבתי הדין לעבודה (נוסח מעודכן יוני 2020).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תלונה נגד נציג ציבור בשל התנהגות שאינה הולמת את תפקידו או בשל הפרת כללי האתיקה לנציגי ציבור שנקבעו לפי סעיף קטן (ח), תוגש לוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור או לנשיא בית הדין הארצי שיעבירה לוועדה.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור תהיה אחראית לבירור תלונות שהוגשו לפי סעיף קטן (א); בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לוועדה המייעצת והיא לא תהיה קשורה להוראות שבסדרי הדין או בדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור תיתן לנציג הציבור שהתלונה נוגעת אליו, הזדמנות להשמיע את דבריו לפניה, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור תעביר, בתום בירור תלונה, את ממצאיה והמלצותיה לשרים.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} השרים רשאים, על יסוד המלצות הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור ולאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, לקבוע כי תלונה נגד נציג ציבור היא מוצדקת ולהטיל על נציג הציבור הנילון אחד מאמצעי משמעת אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} נזיפה;
{{ח:תתתת|(ב)}} העברתו מכהונתו או אי־חידושה.
{{ח:תתת|(2)}} שר המשפטים יודיע בכתב למתלונן על ההחלטה לפי פסקה (1).
{{ח:תת|(ו)}} מצאו השרים, על יסוד המלצות הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור ולאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע שר המשפטים על כך בכתב למתלונן.
{{ח:תת|(ז)}} הוגשה תלונה נגד נציג ציבור, רשאים השרים, על יסוד המלצות הוועדה המייעצת ולאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, להשעותו מכהונתו עד למתן החלטה לפי סעיף זה בעניינו.
{{ח:תת|(ח)}} נשיא בית הדין הארצי רשאי, לאחר התייעצות עם השרים, לקבוע כללי אתיקה לנציגי ציבור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/public_representative_ethics/he/כללי%20אתיקה%20%20לאתר%20בתי%20הדין%20לעבודה%20-%20יולי%202020%20סופי.pdf|כללי התנהגות ואתיקה של נציגי הציבור בבתי הדין לעבודה}} (נוסח מעודכן יוני 2020).}}
{{ח:תת|(ט)}} הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור רשאית, ביוזמתה, לפתוח בהליך בירור נגד נציג ציבור אם היה לה יסוד סביר להניח כי הוא נהג בדרך שאינה הולמת את תפקידו או הפר כלל מכללי האתיקה, כאמור בסעיף קטן (א), ויחולו על הליך הבירור כאמור הוראות סעיף זה החלות על בירור תלונה.

15אהעברה או השעיה מכהונה של נציג ציבורתיקונים: תשע״ב־5

(א)השרים יעבירו נציג ציבור מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינוי.
(ב)היו תלויים ועומדים נגד נציג הציבור הליכים בעבירות כאמור בסעיף 10(ב)(2) או (3), רשאים השרים להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליכים נגדו; בסעיף זה, ”הליכים“ – החל בחקירה על פי דין.
(ג)החלטת השרים בעניין העברה או השעיה מכהונה, לא תינתן אלא לאחר שניתנה לנציג הציבור הזדמנות להשמיע את דבריו לפני הוועדה המייעצת, והוועדה המייעצת המליצה על העברתו או השעייתו מכהונה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השרים יעבירו נציג ציבור מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינוי.
{{ח:תת|(ב)}} היו תלויים ועומדים נגד נציג הציבור הליכים בעבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(ב)(2) או (3)}}, רשאים השרים להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליכים נגדו; בסעיף זה, ”הליכים“ – החל בחקירה על פי דין.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת השרים בעניין העברה או השעיה מכהונה, לא תינתן אלא לאחר שניתנה לנציג הציבור הזדמנות להשמיע את דבריו לפני הוועדה המייעצת, והוועדה המייעצת המליצה על העברתו או השעייתו מכהונה.

16אי־תלות של נציגי ציבור

(א)אין על נציג ציבור מרות בעניני שפיטה, אלא מרותו של הדין.
(ב)בפעולתו בבית הדין יפעל נציג ציבור לפי מצפונו ולא יראה עצמו חייב בנאמנות לארגון שבהתייעצות עמו נתמנה או לציבור שהוא מייצג.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אין על נציג ציבור מרות בעניני שפיטה, אלא מרותו של הדין.
{{ח:תת|(ב)}} בפעולתו בבית הדין יפעל נציג ציבור לפי מצפונו ולא יראה עצמו חייב בנאמנות לארגון שבהתייעצות עמו נתמנה או לציבור שהוא מייצג.

16אועדה מייעצת לעניין נציגי ציבורתיקונים: תשע״ב־5

(א)השרים ימנו ועדה לעניין נציגי ציבור (בחוק זה – ועדה מייעצת לעניין נציגי ציבור), ואלה תפקידיה:
(1)לייעץ לשרים בעניין מינוים של נציגי ציבור, כאמור בסעיף 10(א);
(2)לברר תלונות וכן לנקוט ביוזמתה בהליך בירור נגד נציגי ציבור ולהמליץ לשרים בעניינם, כאמור בסעיף 15;
(3)להמליץ לשרים בעניין העברה או השעיה מכהונה לפי סעיף 15א.
(ב)הרכב הוועדה לעניין נציגי ציבור יהיה כמפורט להלן:
(1)שופט בדימוס של בית הדין הארצי או של בית דין אזורי, שיקבע נשיא בית הדין הארצי, והוא יהיה היושב ראש;
(2)נציג שר המשפטים, מבין עובדי משרדו;
(3)נציג שר התעשייה המסחר והתעסוקה, מבין עובדי משרדו;
(4)נציג ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה;
(5)נציג ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השרים ימנו ועדה לעניין נציגי ציבור (בחוק זה – ועדה מייעצת לעניין נציגי ציבור), ואלה תפקידיה:
{{ח:תתת|(1)}} לייעץ לשרים בעניין מינוים של נציגי ציבור, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} לברר תלונות וכן לנקוט ביוזמתה בהליך בירור נגד נציגי ציבור ולהמליץ לשרים בעניינם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}};
{{ח:תתת|(3)}} להמליץ לשרים בעניין העברה או השעיה מכהונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרכב הוועדה לעניין נציגי ציבור יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} שופט בדימוס של בית הדין הארצי או של בית דין אזורי, שיקבע נשיא בית הדין הארצי, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שר המשפטים, מבין עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר התעשייה המסחר והתעסוקה, מבין עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(4)}} נציג ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה;
{{ח:תתת|(5)}} נציג ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר.

17מינוי רשםתיקונים: תשמ״ו, תשע״ב־5, תשע״ז

(א)נשיא בית הדין הארצי, לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ובאישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט בית דין אזורי או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום להיות רשם של בית דין.
(ב)רשם שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.
(ג)סעיפים 21א עד 21ח לחוק בתי המשפט יחולו על רשם, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 21א עד 21ח לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 21א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית הדין הארצי, לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ובאישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט בית דין אזורי או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום להיות רשם של בית דין.
{{ח:תת|(ב)}} רשם שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 21א|סעיפים 21א עד 21ח לחוק בתי המשפט}} יחולו על רשם, בשינויים המחויבים.

18הרכב בית דין אזוריתיקונים: תש״ם, תשמ״ה־2, תשע״ב־5, תשע״ד־2

(א)בית דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט – והוא יהיה אב בית הדין – ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי המעסיקים.
(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), בהתקיים האמור בפסקאות (1) או (2), ידון בית הדין האזורי לפני השופט כדן יחיד, בכפוף לאמור באותן פסקאות:
(1)בהליך המנוי בתוספת השלישית; ואולם רשאי נשיא בית דין אזורי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, כי הדיון בו יתקיים בהרכב כאמור בסעיף קטן (א);
(2)אם שופט של בית דין אזורי החליט על כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים, ולאחר שנתן לצדדים האחרים בהליך הזדמנות להשמיע את דבריהם בפניו; ואולם לא יחליט שופט של בית דין אזורי כאמור, בעניין תובענה לפי סעיף 24(א)(2) או (4).
(ג)ההחלטה בדבר הרכב בית הדין תינתן לפני שנקבע מותב בית הדין, ואין אחריה ולא כלום.
(ג1)
(ד)בהליכים שבית הדין דן בהם בשלושה, יהיו לשופט לבדו הסמכויות המנויות בתוספת הרביעית.
(ה)השרים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ועם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאים, בצו, לשנות את התוספת השלישית, ובלבד שלא תכלול הליכים לפי סעיף 24(א)(2) או (4).
(ו)שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית.
(ז)בצו כאמור בסעיפים קטנים (ה) או (ו) ניתן לקבוע כי השינוי האמור בצו יחול גם לעניין הליכים תלויים ועומדים.
↺ פנימיות: 6📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט – והוא יהיה אב בית הדין – ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי המעסיקים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), בהתקיים האמור בפסקאות (1) או (2), ידון בית הדין האזורי לפני השופט כדן יחיד, בכפוף לאמור באותן פסקאות:
{{ח:תתת|(1)}} בהליך המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}; ואולם רשאי נשיא בית דין אזורי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, כי הדיון בו יתקיים בהרכב כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} אם שופט של בית דין אזורי החליט על כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים, ולאחר שנתן לצדדים האחרים בהליך הזדמנות להשמיע את דבריהם בפניו; ואולם לא יחליט שופט של בית דין אזורי כאמור, בעניין תובענה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)(2) או (4)}}.
{{ח:תת|(ג)}} ההחלטה בדבר הרכב בית הדין תינתן לפני שנקבע מותב בית הדין, ואין אחריה ולא כלום.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} בהליכים שבית הדין דן בהם בשלושה, יהיו לשופט לבדו הסמכויות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ה)}} השרים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ועם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאים, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, ובלבד שלא תכלול הליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)(2) או (4)}}.
{{ח:תת|(ו)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ז)}} בצו כאמור בסעיפים קטנים (ה) או (ו) ניתן לקבוע כי השינוי האמור בצו יחול גם לעניין הליכים תלויים ועומדים.

19מותב בית הדין האזוריתיקונים: תש״ן, תשס״ז, תשע״ב

מותב של בית דין אזורי ייקבע על ידי שופט אותו בית דין, ואם היו בו יותר משופט אחד – על ידי נשיא בתי הדין האזוריים או סגנו, ויכול שייקבע לתקופה מסויימת או לדיון בענין פלוני, או לדיון בענינים שבתחום ענף עבודה או מקצוע פלוני; מותב שנקבע לתקופה מסויימת והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום אותה תקופה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מותב של בית דין אזורי ייקבע על ידי שופט אותו בית דין, ואם היו בו יותר משופט אחד – על ידי נשיא בתי הדין האזוריים או סגנו, ויכול שייקבע לתקופה מסויימת או לדיון בענין פלוני, או לדיון בענינים שבתחום ענף עבודה או מקצוע פלוני; מותב שנקבע לתקופה מסויימת והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום אותה תקופה.

20הרכב בית הדין הארציתיקונים: תשמ״ה־2, תשע״ב־5, תשע״ד־2

(א)בית הדין הארצי ידון בחמישה, שהם שלושה שופטים ושני נציגי ציבור, נציג עובדים ונציג מעסיקים; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים ולפני שני נציגי ציבור, נציג עובדים ונציג מעסיקים, או ארבעה נציגי ציבור, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעסיקים, אם מצא כי מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של שאלה משפטית שעולה באותו עניין, יש מקום לדיון לפני הרכב מורחב כאמור.
(א1)על אף הוראות סעיף קטן (א) –
(1)בערעור על פסק דין בהליך המנוי בתוספת השלישית ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים בהרכב כאמור בסעיף קטן (א) או לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;
(2)בערעור על פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(ב) ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;
(3)בעניינים שהוא דן בהם לפי סעיף 25(1) ידון בית הדין בשבעה שהם שלושה שופטים, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעסיקים; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים ולפני ארבעה נציגי ציבור, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעסיקים, אם מצא כי מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של שאלה משפטית שעולה באותו עניין, יש מקום לדיון לפני הרכב מורחב כאמור.
(ב)בבית הדין הארצי יהיו לאב בית הדין או לשופט שהוא מינה לכך הסמכויות המנויות בתוספת הרביעית.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית הדין הארצי ידון בחמישה, שהם שלושה שופטים ושני נציגי ציבור, נציג עובדים ונציג מעסיקים; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים ולפני שני נציגי ציבור, נציג עובדים ונציג מעסיקים, או ארבעה נציגי ציבור, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעסיקים, אם מצא כי מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של שאלה משפטית שעולה באותו עניין, יש מקום לדיון לפני הרכב מורחב כאמור.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} בערעור על פסק דין בהליך המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים בהרכב כאמור בסעיף קטן (א) או לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;
{{ח:תתת|(2)}} בערעור על פסק דין של בית דין אזורי לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ב)}} ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;
{{ח:תתת|(3)}} בעניינים שהוא דן בהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(1)}} ידון בית הדין בשבעה שהם שלושה שופטים, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעסיקים; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים ולפני ארבעה נציגי ציבור, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעסיקים, אם מצא כי מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של שאלה משפטית שעולה באותו עניין, יש מקום לדיון לפני הרכב מורחב כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בבית הדין הארצי יהיו לאב בית הדין או לשופט שהוא מינה לכך הסמכויות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}.

21מותב בית הדין הארציתיקונים: תשס״ז

מותב של בית הדין הארצי ייקבע על ידי נשיא בית הדין; אב בית הדין יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
(1)נשיא בית הדין;
(2)סגן נשיא בית הדין;
(3)נשיא לשעבר של בית הדין, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(4)סגן לשעבר לנשיא בית הדין, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(5)הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מותב של בית הדין הארצי ייקבע על ידי נשיא בית הדין; אב בית הדין יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
{{ח:תת|(1)}} נשיא בית הדין;
{{ח:תת|(2)}} סגן נשיא בית הדין;
{{ח:תת|(3)}} נשיא לשעבר של בית הדין, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
{{ח:תת|(4)}} סגן לשעבר לנשיא בית הדין, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
{{ח:תת|(5)}} הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

22העדר נציג ציבורתיקונים: תשמ״ה־2

(א)נציג ציבור שהוזמן ולא בא רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לקיים את הדיון ללא השתתפותו, והוא רשאי, בשים לב לשלב שבו נמצא הדיון, להורות על הפסקת השתתפותו של אותו נציג ציבור באותו הליך ולקבוע כי יש להמשיך את ההליך עם נציג ציבור אחר.
(ב)נשאר המותב מספר זוגי והיו הדעות שקולות, תכריע דעתו של אב בית הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נציג ציבור שהוזמן ולא בא רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לקיים את הדיון ללא השתתפותו, והוא רשאי, בשים לב לשלב שבו נמצא הדיון, להורות על הפסקת השתתפותו של אותו נציג ציבור באותו הליך ולקבוע כי יש להמשיך את ההליך עם נציג ציבור אחר.
{{ח:תת|(ב)}} נשאר המותב מספר זוגי והיו הדעות שקולות, תכריע דעתו של אב בית הדין.

23מקום מושב ואיזור שיפוטתיקונים: תשנ״ב, תשע״ב־5

שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, יקים, בצו, את בתי הדין האזוריים ויקבע בו את מקום מושבם, אזור שיפוטם ומספר השופטים בכל אחד מהם; סעיפים 34 ו־36 לחוק בתי המשפט, יחולו על בית דין אזורי, בשינויים המחוייבים.
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסם צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים), תשכ״ט–1969.
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 34 → חוק בתי המשפט #סעיף 34
  • ו־36 לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 36
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, יקים, בצו, את בתי הדין האזוריים ויקבע בו את מקום מושבם, אזור שיפוטם ומספר השופטים בכל אחד מהם; {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 34|סעיפים 34}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 36|ו־36 לחוק בתי המשפט}}, יחולו על בית דין אזורי, בשינויים המחוייבים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים)|צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים), תשכ״ט–1969}}.}}

24סמכות בית דין אזוריתיקונים: תשל״א, תשל״ב, תשל״ה, תשל״ו, תשמ״א, תש״ן, תשנ״ו, תשס״ט, תשע״ב־5, תשע״ד־2

(א)לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –
(1)בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];
(1א)בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי קבלתו;
(1ב)תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;
(1ג)תובענה שבין מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;
(1ד)בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה–1965; לעניין זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים;
(2)בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, תשי״ז–1957 (להלן – חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;
(3)תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה;
(4)תובענות שבין עובד לארגון עובדים הקשורות בחברות או בתחום פעילותו של הארגון בעניני עבודה;
(5)בכל ענין שמוענקת לבתי הדין האזוריים סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה או בכל חוק אחר.
(א1)האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראת כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית.
(ב)לבית דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים המפורשים בתוספת השניה והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לתקן, בצו, את התוספת השניה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי המשפט.
(ג)על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו, על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שדיון בתובענה לפי הסעיף הקטן האמור, שהוא בעל חשיבות, דחיפות או רגישות מיוחדת, יתקיים בבית הדין הארצי.
↗ חיצוניות: 11↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] → פקודת הנזיקין
  • בסעיפים 29 → פקודת הנזיקין #סעיף 29
  • 31 → פקודת הנזיקין #סעיף 31
  • 62 → פקודת הנזיקין #סעיף 62
  • או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] → פקודת הנזיקין #סעיף 63
  • בסעיפים 16 → חוק המקרקעין #סעיף 16
  • או 17 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969 → חוק המקרקעין #סעיף 17
  • חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה–1965 → חוק איסור לשון הרע
  • בחוק ההסכמים הקיבוציים, תשי״ז–1957 → חוק ההסכמים הקיבוציים
  • בחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958 → חוק הגנת השכר
  • לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –
{{ח:תתת|(1)}} בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}};
{{ח:תתת|(1א)}} בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי קבלתו;
{{ח:תתת|(1ב)}} תובענה שעילתה {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 29|בסעיפים 29}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 31|31}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 62|62}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 63|או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} בקשר לסכסוך עבודה;
{{ח:תתת|(1ג)}} תובענה שבין מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 16|בסעיפים 16}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 17|או 17 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(1ד)}} בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע|חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה–1965}}; לעניין זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים;
{{ח:תתת|(2)}} בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההסכמים הקיבוציים|בחוק ההסכמים הקיבוציים, תשי״ז–1957}} (להלן – חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958}}, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה;
{{ח:תתת|(4)}} תובענות שבין עובד לארגון עובדים הקשורות בחברות או בתחום פעילותו של הארגון בעניני עבודה;
{{ח:תתת|(5)}} בכל ענין שמוענקת לבתי הדין האזוריים סמכות בו על פי התיקונים {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}}, ולחוקים אחרים, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או בכל חוק אחר.
{{ח:תת|(א1)}} האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראת כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית.
{{ח:תת|(ב)}} לבית דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים המפורשים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לתקן, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}, להוסיף עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו, על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שדיון בתובענה לפי הסעיף הקטן האמור, שהוא בעל חשיבות, דחיפות או רגישות מיוחדת, יתקיים בבית הדין הארצי.

25סמכות בית הדין הארציתיקונים: תשל״ו, תש״ן

לבית הדין הארצי תהא הסמכות הייחודית לדון –
(1)בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם, או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;
(2)בתובענות בין ארגון עובדים לארגון עובדים אחר ותובענות בין ארגון מעבידים לארגון מעבידים אחר, הכל אם התובענות נובעות מענינים שביחסי עבודה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הסכמים קיבוציים → חוק הסכמים קיבוציים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לבית הדין הארצי תהא הסמכות הייחודית לדון –
{{ח:תת|(1)}} בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים}} בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם, או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;
{{ח:תת|(2)}} בתובענות בין ארגון עובדים לארגון עובדים אחר ותובענות בין ארגון מעבידים לארגון מעבידים אחר, הכל אם התובענות נובעות מענינים שביחסי עבודה.

26ערעור לפני בית הדין הארציתיקונים: תש״ן, תשע״ב־5

(א)פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(א) ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי; כל החלטה אחרת של בית דין אזורי ניתנת לערעור אם נתקבלה רשות לכך מנשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על ידי הנשיא רשות כאמור בסעיף קטן זה, לגבי החלטה אחרת, תינתן אם שוכנע בית הדין כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
(א1)על אף הוראות סעיף קטן (א), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, בהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.
(ב)פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(ב) ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי; בערעור כאמור ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד, ויחולו בו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בערעורים פליליים בבית משפט.
(ג)פסק דין בערעור לפי סעיף קטן (ב) דינו לענין ערעור נוסף כדין פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור פלילי רשות כאמור בסעיף קטן זה, לגבי החלטה אחרת, תינתן אם שוכנע בית הדין כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסם צו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשע״ח–2017.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} פסק דין של בית דין אזורי לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}} ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי; כל החלטה אחרת של בית דין אזורי ניתנת לערעור אם נתקבלה רשות לכך מנשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על ידי הנשיא רשות כאמור בסעיף קטן זה, לגבי החלטה אחרת, תינתן אם שוכנע בית הדין כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, בהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור)|צו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} פסק דין של בית דין אזורי לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ב)}} ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי; בערעור כאמור ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד, ויחולו בו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בערעורים פליליים בבית משפט.
{{ח:תת|(ג)}} פסק דין בערעור לפי סעיף קטן (ב) דינו לענין ערעור נוסף כדין פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור פלילי רשות כאמור בסעיף קטן זה, לגבי החלטה אחרת, תינתן אם שוכנע בית הדין כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.

27סמכויות הרשםתיקונים: תשל״א, תשל״ג, תשל״ה, תש״ם, תשמ״א, תשנ״ב, תשע״ב־5, תשע״ד־2

(א)סמכויותיו ותפקידיו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם לסעיפים 86, 87, 88, 89, 90(1) עד 90(11), 91, 95, 96, 98, 99, 100, 101, 102, 103, 105א ו־105ג לחוק בתי המשפט, בתיאומים ובשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ב)בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958, בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, וכן בכל תובענה כספית אחרת שבין עובד למעסיקו שעניינה הזכויות שהעובד זכאי להן עקב עבודתו, לפי חוק, הסכם קיבוצי, או לפי צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, המנויים בתוספת החמישית, ובלבד שסכום התובענה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, והחלטת בתי הדין האזוריים בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בתי הדין האזוריים או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.
(2)רשם בית דין אזורי רשאי לתת צו המחייב מעסיק למסור לעובד מסמכים שחובה על מעסיק להנפיק על פי חוק.
(ב1)שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב); או תובענה כספית אחרת כמשמעותה בסעיף קטן (ב) שהגדלת הסכום כאמור הוסיפה לסמכותו של רשם וערב תחילתו של הצו היתה תלויה ועומדת לפני בית דין אזורי לעבודה, ולא החלו בשמיעת עדים, רשאי שופט של בית הדין להעבירה לדיון לפני רשם.
(ב2)תובענה לשכר עבודה הכוללת פיצוי הלנת שכר כמשמעותו בסעיף 17 לחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958, וכן תובענה לקצבה הכוללת פיצוי הלנת קצבה כמשמעותו בסעיף 16(ג) לחוק האמור יראו לענין הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) כאילו לא כלול בה פיצוי כאמור.
(ב3)שר המשפטים רשאי, בצו, בהסכמת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת החמישית.
(ג)שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, לקבוע בתקנות סמכויות ששופט בית דין אזורי יהיה רשאי להעביר לרשם תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג טעונות את אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
↗ חיצוניות: 21↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות בית הדין לעבודה (סמכויות שניתן להעבירן לרשם), תשל״ה–1975.
הצג הפניות חיצוניות
  • לסעיפים 86 → חוק בתי המשפט #סעיף 86
  • 87 → חוק בתי המשפט #סעיף 87
  • 88 → חוק בתי המשפט #סעיף 88
  • 89 → חוק בתי המשפט #סעיף 89
  • 90(1) עד 90(11) → חוק בתי המשפט #סעיף 90
  • 91 → חוק בתי המשפט #סעיף 91
  • 95 → חוק בתי המשפט #סעיף 95
  • 96 → חוק בתי המשפט #סעיף 96
  • 98 → חוק בתי המשפט #סעיף 98
  • 99 → חוק בתי המשפט #סעיף 99
  • 100 → חוק בתי המשפט #סעיף 100
  • 101 → חוק בתי המשפט #סעיף 101
  • 102 → חוק בתי המשפט #סעיף 102
  • 103 → חוק בתי המשפט #סעיף 103
  • 105א → חוק בתי המשפט #סעיף 105א
  • ו־105ג לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 105ג
  • בחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958 → חוק הגנת השכר
  • בחוק האמור → חוק הגנת השכר
  • בחוק הסכמים קיבוציים → חוק הסכמים קיבוציים
  • בסעיף 17 לחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958 → חוק הגנת השכר #סעיף 17
  • בסעיף 16(ג) לחוק האמור → חוק הגנת השכר #סעיף 16
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סמכויותיו ותפקידיו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 86|לסעיפים 86}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 87|87}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 88|88}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 89|89}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 90|90(1) עד 90(11)}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 91|91}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 95|95}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 96|96}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 98|98}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 99|99}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 100|100}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 101|101}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 102|102}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 103|103}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 105א|105א}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 105ג|ו־105ג לחוק בתי המשפט}}, בתיאומים ובשינויים המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958}}, בתובענות לקצבה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק האמור}}, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, וכן בכל תובענה כספית אחרת שבין עובד למעסיקו שעניינה הזכויות שהעובד זכאי להן עקב עבודתו, לפי חוק, הסכם קיבוצי, או לפי צו הרחבה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים}}, המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, ובלבד שסכום התובענה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, והחלטת בתי הדין האזוריים בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בתי הדין האזוריים או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.
{{ח:תתת|(2)}} רשם בית דין אזורי רשאי לתת צו המחייב מעסיק למסור לעובד מסמכים שחובה על מעסיק להנפיק על פי חוק.
{{ח:תת|(ב1)}} שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב); או תובענה כספית אחרת כמשמעותה בסעיף קטן (ב) שהגדלת הסכום כאמור הוסיפה לסמכותו של רשם וערב תחילתו של הצו היתה תלויה ועומדת לפני בית דין אזורי לעבודה, ולא החלו בשמיעת עדים, רשאי שופט של בית הדין להעבירה לדיון לפני רשם.
{{ח:תת|(ב2)}} תובענה לשכר עבודה הכוללת פיצוי הלנת שכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 17|בסעיף 17 לחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958}}, וכן תובענה לקצבה הכוללת פיצוי הלנת קצבה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 16|בסעיף 16(ג) לחוק האמור}} יראו לענין הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) כאילו לא כלול בה פיצוי כאמור.
{{ח:תת|(ב3)}} שר המשפטים רשאי, בצו, בהסכמת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, לקבוע בתקנות סמכויות ששופט בית דין אזורי יהיה רשאי להעביר לרשם תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג טעונות את אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית הדין לעבודה (סמכויות שניתן להעבירן לרשם)|תקנות בית הדין לעבודה (סמכויות שניתן להעבירן לרשם), תשל״ה–1975}}.}}

28בוררותתיקונים: תש״ן

שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו הוא בא למנוע מסירת ענין פלוני לבוררות; אולם אם נושא הבוררות היחיד היה ענין שיש בו לבית הדין סמכות ייחודית, יהיו לבית הדין סמכויות בית המשפט בבוררות וכן תהא לבית הדין סמכות ייחודית לדון בתובענה שעילתה בפסק של בוררות כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו הוא בא למנוע מסירת ענין פלוני לבוררות; אולם אם נושא הבוררות היחיד היה ענין שיש בו לבית הדין סמכות ייחודית, יהיו לבית הדין סמכויות בית המשפט בבוררות וכן תהא לבית הדין סמכות ייחודית לדון בתובענה שעילתה בפסק של בוררות כאמור.

29סמכות למתן סעד

(א)בית דין אזורי, או בית הדין הארצי כשאינו דן בערעור, מוסמכים ליתן כל סעד שבית משפט מחוזי מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותם כוחם ככוחו של בית המשפט המחוזי.
(ב)בית הדין הארצי הדן בערעור מוסמך לתת כל סעד שבית המשפט העליון כבית משפט לערעורים מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותו כוחו ככוחו של בית המשפט העליון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית דין אזורי, או בית הדין הארצי כשאינו דן בערעור, מוסמכים ליתן כל סעד שבית משפט מחוזי מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותם כוחם ככוחו של בית המשפט המחוזי.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין הארצי הדן בערעור מוסמך לתת כל סעד שבית המשפט העליון כבית משפט לערעורים מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותו כוחו ככוחו של בית המשפט העליון.

30זכות התערבות בהליכים

(א)ראה היועץ המשפטי לממשלה, שבהליך פלוני שלפני בית הדין כרוכים או נפגעים, או עלולים להיות כרוכים או נפגעים, זכות של מדינת ישראל, או זכות ציבורית או ענין ציבורי, רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו, או להסמיך במיוחד את נציגו לעשות זאת מטעמו.
(ב)ארגון עובדים או ארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי רשאי להתייצב בכל הליך שלפני בית הדין שבו נתון אותו הסכם קיבוצי לפירוש, להשמיע את טענותיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראה היועץ המשפטי לממשלה, שבהליך פלוני שלפני בית הדין כרוכים או נפגעים, או עלולים להיות כרוכים או נפגעים, זכות של מדינת ישראל, או זכות ציבורית או ענין ציבורי, רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו, או להסמיך במיוחד את נציגו לעשות זאת מטעמו.
{{ח:תת|(ב)}} ארגון עובדים או ארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי רשאי להתייצב בכל הליך שלפני בית הדין שבו נתון אותו הסכם קיבוצי לפירוש, להשמיע את טענותיו.

31דיון מהירתיקונים: תש״ן, תשס״ז, תשע״ב־5, תשע״ד

(א)בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) או (3) לתשלום סכום שלא יעלה על הסכום שקבעו שר התעשייה המסחר והתעסוקה ושר המשפטים ידון בית דין אזורי בדרך של דיון מהיר על פי הוראות סעיף זה; הסכום האמור ייקבע על ידי השרים בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
(ב)בדיון מהיר לא יהיה בית הדין כפוף לסדרי הדין, והוא יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
(ג)בדיון מהיר תהיה לבתי הדין האזוריים סמכות לפסוק לדין או בהסכמת בעלי הדין – לפשרה.
(ד)פסק דין של בית דין אזורי בדיון מהיר אינו נתון לערעור, אלא אם כן נשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על ידי הנשיא נתנו לכך רשות.
(ה)בית דין אזורי רשאי, בין מיזמתו ובין לבקשת צד, להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו, אם מצא כי נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת, או היקף הראיות הדרושות לבירור הענין אינן מאפשרות דיון מהיר או שמן הצדק להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו. הופסק הדיון המהיר כאמור – ימשיך בתי הדין האזוריים לדון בתובענה בדרך הרגילה.
(ו)בית דין אזורי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר את הדיון בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) לבורר שהסכים לדון בענין בלי לקבל שכר; שופט או נשיא בית דין אזורי או סגנו, או רשם, הכל לפי הענין, רשאים לעשות כן אף בטרם החל הדיון לפני בתי הדין האזוריים; הוראות חוק הבוררות, התשכ״ח–1968, למעט סעיפים 23 עד 29 ו־31 עד 35 יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם –
(1)כל מקום שנאמר בו ”בית המשפט“ ייקרא כאילו נאמר ”בית דין אזורי לעבודה“;
(2)דין פסק בורר לפי סעיף קטן זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית דין אזורי.
(ז)
(ח)לענין סעיף זה, ”בית דין אזורי“ – לרבות רשם של בית הדין בענין שבתחום סמכותו.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות בית הדין לעבודה (קביעת סכום התביעה בדיון מהיר), התש״ן–1990, לפיהן סכום התביעה או שווי הנושא בדיון מהיר בפני שופט או רשם לא יעלה על 9,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 1993), או 39,500 ש״ח בשנת 2025.
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הבוררות, התשכ״ח–1968 → חוק הבוררות
  • סעיפים 23 עד 29 → חוק הבוררות #סעיף 23
  • ו־31 עד 35 → חוק הבוררות #סעיף 31
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתובענה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24(א)(1) או (3)}} לתשלום סכום שלא יעלה על הסכום שקבעו שר התעשייה המסחר והתעסוקה ושר המשפטים ידון בית דין אזורי בדרך של דיון מהיר על פי הוראות סעיף זה; הסכום האמור ייקבע על ידי השרים בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית הדין לעבודה (קביעת סכום התביעה בדיון מהיר)|תקנות בית הדין לעבודה (קביעת סכום התביעה בדיון מהיר), התש״ן–1990}}, לפיהן סכום התביעה או שווי הנושא בדיון מהיר בפני שופט או רשם לא יעלה על 9,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 1993), או 39,500 ש״ח בשנת 2025.}}
{{ח:תת|(ב)}} בדיון מהיר לא יהיה בית הדין כפוף לסדרי הדין, והוא יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
{{ח:תת|(ג)}} בדיון מהיר תהיה לבתי הדין האזוריים סמכות לפסוק לדין או בהסכמת בעלי הדין – לפשרה.
{{ח:תת|(ד)}} פסק דין של בית דין אזורי בדיון מהיר אינו נתון לערעור, אלא אם כן נשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על ידי הנשיא נתנו לכך רשות.
{{ח:תת|(ה)}} בית דין אזורי רשאי, בין מיזמתו ובין לבקשת צד, להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו, אם מצא כי נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת, או היקף הראיות הדרושות לבירור הענין אינן מאפשרות דיון מהיר או שמן הצדק להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו. הופסק הדיון המהיר כאמור – ימשיך בתי הדין האזוריים לדון בתובענה בדרך הרגילה.
{{ח:תת|(ו)}} בית דין אזורי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר את הדיון בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) לבורר שהסכים לדון בענין בלי לקבל שכר; שופט או נשיא בית דין אזורי או סגנו, או רשם, הכל לפי הענין, רשאים לעשות כן אף בטרם החל הדיון לפני בתי הדין האזוריים; הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 23|סעיפים 23 עד 29}} {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 31|ו־31 עד 35}} יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם –
{{ח:תתת|(1)}} כל מקום שנאמר בו ”בית המשפט“ ייקרא כאילו נאמר ”בית דין אזורי לעבודה“;
{{ח:תתת|(2)}} דין פסק בורר לפי סעיף קטן זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית דין אזורי.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ח)}} לענין סעיף זה, ”בית דין אזורי“ – לרבות רשם של בית הדין בענין שבתחום סמכותו.

32ראיות

בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות אלא בדיון על פי סעיפים 24(ב) ו־26(ב).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות אלא בדיון על פי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיפים 24(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26(ב)}}.

33סדרי־הדין

בכל ענין של סדר דין שאין עליו הוראה אחרת בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל ענין של סדר דין שאין עליו הוראה אחרת בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק.

34ייצוג

בבית הדין רשאי בעל דין להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך ארגון עובדים או מעבידים שהמיוצג חבר בו; הייצוג יהיה על פי הרשאה מיוחדת בלבד, ואולם הודעה של המיוצג שנרשמה בפרוטוקול, והאומרת שהוא חבר בארגון עובדים או מעבידים, לפי הענין, והוא מסכים להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך הארגון, דינה – לענין סעיף זה, כדין הרשאה מיוחדת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבית הדין רשאי בעל דין להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך ארגון עובדים או מעבידים שהמיוצג חבר בו; הייצוג יהיה על פי הרשאה מיוחדת בלבד, ואולם הודעה של המיוצג שנרשמה בפרוטוקול, והאומרת שהוא חבר בארגון עובדים או מעבידים, לפי הענין, והוא מסכים להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך הארגון, דינה – לענין סעיף זה, כדין הרשאה מיוחדת.

35פטור ממס בולים

הרשאה, הן לעורך דין והן לאדם אחר, לייצג בעל דין בהליך לפני בית הדין – פטורה ממס בולים ומכל תשלום חובה אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרשאה, הן לעורך דין והן לאדם אחר, לייצג בעל דין בהליך לפני בית הדין – פטורה ממס בולים ומכל תשלום חובה אחר.

36החלטת בית הדיןתיקונים: תשנ״ז

החלטה של בית הדין, ופסק הדין בכלל זה, תינתן בכתב בידי כל אחד מחברי המותב שישבו לדין, ובדן יחיד – בידי השופט שישב לדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החלטה של בית הדין, ופסק הדין בכלל זה, תינתן בכתב בידי כל אחד מחברי המותב שישבו לדין, ובדן יחיד – בידי השופט שישב לדין.

37הוצאה לפועל

פסק דין של בית הדין דינו, בכל הנוגע להוצאה לפועל, כדין פסק דין של בית משפט, והוראות חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967, והתקנות לפיו, יחולו בשינויים המחוייבים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967 → חוק ההוצאה לפועל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פסק דין של בית הדין דינו, בכל הנוגע להוצאה לפועל, כדין פסק דין של בית משפט, והוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967}}, והתקנות לפיו, יחולו בשינויים המחוייבים.

38בזיון בית הדין

לשופט יהיו כל הסמכויות על פי סעיפים 5 עד 8 לפקודת בזיון בית המשפט, בשינויים המחוייבים, ולענין סעיף 8 לפקודה יהיו לבית הדין הארצי, במותב של שלושה שופטים, הסמכויות של בית המשפט העליון.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 5 עד 8 לפקודת בזיון בית המשפט → פקודת בזיון בית המשפט #סעיף 5
  • סעיף 8 לפקודה → פקודת בזיון בית המשפט #סעיף 8
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לשופט יהיו כל הסמכויות על פי {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית המשפט#סעיף 5|סעיפים 5 עד 8 לפקודת בזיון בית המשפט}}, בשינויים המחוייבים, ולענין {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית המשפט#סעיף 8|סעיף 8 לפקודה}} יהיו לבית הדין הארצי, במותב של שלושה שופטים, הסמכויות של בית המשפט העליון.

39תחולה והוראותתיקונים: תשל״ג־3, תשמ״ה, תשנ״ב, תשס״א־4, תשע״ב־5

סעיפים 68 עד 81, 82(ב) ו־82א לחוק בתי המשפט ותקנות שהותקנו לפי סעיף 73 לחוק האמור, יחולו על בית הדין בשינויים המחוייבים, אלא שסמכות נשיא בית המשפט העליון לפי הסעיפים האמורים, למעט הסמכות לפי סעיף 72, תהיה מסורה לנשיא בית הדין הארצי, ולענין סעיף 77 לאותו חוק יהיה בית הדין מוסמך לדון רק בתובענות שבתחום סמכותו העניינית.
↗ חיצוניות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 68 עד 81 → חוק בתי המשפט #סעיף 68
  • 82(ב) → חוק בתי המשפט #סעיף 82
  • ו־82א לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 82א
  • סעיף 73 לחוק האמור → חוק בתי המשפט #סעיף 73
  • סעיף 72 → חוק בתי המשפט #סעיף 72
  • סעיף 77 לאותו חוק → חוק בתי המשפט #סעיף 77
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 68|סעיפים 68 עד 81}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 82|82(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 82א|ו־82א לחוק בתי המשפט}} ותקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 73|סעיף 73 לחוק האמור}}, יחולו על בית הדין בשינויים המחוייבים, אלא שסמכות נשיא בית המשפט העליון לפי הסעיפים האמורים, למעט הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 72|סעיף 72}}, תהיה מסורה לנשיא בית הדין הארצי, ולענין {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77|סעיף 77 לאותו חוק}} יהיה בית הדין מוסמך לדון רק בתובענות שבתחום סמכותו העניינית.

39אטענת פסלותתיקונים: תשנ״ב

הוראת סעיף 77א לחוק בתי המשפט תחול בשינויים המחוייבים על השופטים, הרשמים ונציגי הציבור של בית הדין; ערעור כאמור בסעיף 77א(ג) יהיה לפני בית הדין הארצי, וידון בו נשיא בית הדין הארצי, או מותב של שופטי בית הדין הארצי, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 77א לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 77א
  • בסעיף 77א(ג) → חוק בתי המשפט #סעיף 77א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראת {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|סעיף 77א לחוק בתי המשפט}} תחול בשינויים המחוייבים על השופטים, הרשמים ונציגי הציבור של בית הדין; ערעור כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|בסעיף 77א(ג)}} יהיה לפני בית הדין הארצי, וידון בו נשיא בית הדין הארצי, או מותב של שופטי בית הדין הארצי, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא.

39במשמר בתי המשפטתיקונים: תשע״ו

איש משמר בתי המשפט ימלא את תפקידי משמר בתי המשפט לפי פרק ג׳1 לחוק בתי המשפט גם לגבי בית הדין, ויהיו נתונות לו לשם כך הסמכויות לפי הפרק האמור, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק ג׳1 לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #פרק ג1
  • הפרק האמור → חוק בתי המשפט #פרק ג1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} איש משמר בתי המשפט ימלא את תפקידי משמר בתי המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#פרק ג1|פרק ג׳1 לחוק בתי המשפט}} גם לגבי בית הדין, ויהיו נתונות לו לשם כך הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#פרק ג1|הפרק האמור}}, בשינויים המחויבים.

40תחילה

תחילתו של חוק זה היא ביום י״ח באלול תשכ״ט (1 בספטמבר 1969).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה היא ביום י״ח באלול תשכ״ט (1 בספטמבר 1969).

41הוראות מעבר

הליכים שערב תחילתו של חוק זה היו תלויים ועומדים לפני בית משפט, בית הדין לביטוח לאומי, או רשות אחרת שבית הדין בא במקומה מכוח התיקונים שבתוספת הראשונה, ינהגו בהם כאילו לא נכנס חוק זה לתקפו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הליכים שערב תחילתו של חוק זה היו תלויים ועומדים לפני בית משפט, בית הדין לביטוח לאומי, או רשות אחרת שבית הדין בא במקומה מכוח התיקונים {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}, ינהגו בהם כאילו לא נכנס חוק זה לתקפו.

42דין המדינהתיקונים: תש״ם, תשע״ב, תשע״ד־2

לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעסיק אחר ובית הדין רשאי ליתן סעד נגד המדינה גם בדרך צו מניעה או ביצוע בעין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעסיק אחר ובית הדין רשאי ליתן סעד נגד המדינה גם בדרך צו מניעה או ביצוע בעין.

43ביצוע ותקנותתיקונים: תש״ם, תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשע״ב־3, תשע״ב־5

(א)שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
(ב)שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, להתקין תקנות בדבר סדר הדין בבית הדין, לרבות תקנות בדבר ערעורים וכן תקנות בדבר –
(1)מועדים לישיבות הרגילות של בית הדין;
(2)פרסום פסקי דין;
(3)אגרות בית דין ופטור מהן;
(4)הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת שכר טרחה של עורכי הדין ששופט או רשם רשאים להקציב להם בעד פעולותיהם לפני בית הדין;
(5)סעד משפטי;
(6)תשלום לנציגי ציבור;
(7)דמי נסיעה, אוכל ולינה ושכר בטלה של עדים;
(8)הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או שבנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק;
(9)קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית דין או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן – התשלומים), לרבות –
(1)סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים;
(2)דרכי גביית התשלומים;
(3)מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;
(4)התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;
(10)קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (9), ותשולם על ידי בעל דין בדרך שתיקבע בתקנות;
(11)בית הדין שתהא נתונה לו הסמכות המקומית לדון בבקשה בעניין פרסום שם חשוד לפי סעיף 70(ד1)(2)(א), (ה) או (ה1) לחוק בתי המשפט, לרבות בקשה כאמור המוגשת לאחר שעות העבודה הרגילות של בית הדין, על אף האמור בסעיף 70א(א) ו־(ב) לחוק בתי המשפט.
(ג)תקנות לפי סעיף קטן (ב)(9) עד (11) טעונות אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 11
הצג הערות עריכה
סמכויות שר התעשייה המסחר והתעסוקה הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י״פ תשע״ז, 1314), ותוארו שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק״ת תשע״ח, 250).
פורסמו תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס״ח–2008.
פורסמו תקנות בית הדין לעבודה (תשלום לנציגי ציבור), התשל״ח–1978.
פורסמו תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ״ב–1991.
פורסמו תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ״ט–1969.
פורסמו תקנות בית דין לעבודה (המצאת מסמך בשטחים המוחזקים), תש״ל–1969.
פורסמו תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בענין שביתה חלקית בלתי מוגנת), תשל״ז–1977.
פורסמו תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991.
פורסמו תקנות בית הדין לעבודה (פגרות), התשמ״ד–1984.
פורסמו תקנות בית הדין לעבודה (פישור), התשנ״ג–1993.
פורסמו תקנות בית הדין לעבודה (הוראה שעה – חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי הדין לעבודה), התשפ״ד–2023.
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 70(ד1)(2)(א), (ה) או (ה1) לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 70
  • בסעיף 70א(א) ו־(ב) לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 70א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכויות שר התעשייה המסחר והתעסוקה הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י״פ תשע״ז, 1314), ותוארו שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק״ת תשע״ח, 250).}}
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, להתקין תקנות בדבר סדר הדין בבית הדין, לרבות תקנות בדבר ערעורים וכן תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מועדים לישיבות הרגילות של בית הדין;
{{ח:תתת|(2)}} פרסום פסקי דין;
{{ח:תתת|(3)}} אגרות בית דין ופטור מהן;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית הדין לעבודה (אגרות)|תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:תתת|(4)}} הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת שכר טרחה של עורכי הדין ששופט או רשם רשאים להקציב להם בעד פעולותיהם לפני בית הדין;
{{ח:תתת|(5)}} סעד משפטי;
{{ח:תתת|(6)}} תשלום לנציגי ציבור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית הדין לעבודה (תשלום לנציגי ציבור)|תקנות בית הדין לעבודה (תשלום לנציגי ציבור), התשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תתת|(7)}} דמי נסיעה, אוכל ולינה ושכר בטלה של עדים;
{{ח:תתת|(8)}} הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או שבנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק;
{{ח:תתת|(9)}} קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית דין או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן – התשלומים), לרבות –
{{ח:תתתת|(1)}} סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים;
{{ח:תתתת|(2)}} דרכי גביית התשלומים;
{{ח:תתתת|(3)}} מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;
{{ח:תתתת|(4)}} התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;
{{ח:תתת|(10)}} קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (9), ותשולם על ידי בעל דין בדרך שתיקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(11)}} בית הדין שתהא נתונה לו הסמכות המקומית לדון בבקשה בעניין פרסום שם חשוד לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)(א), (ה) או (ה1) לחוק בתי המשפט}}, לרבות בקשה כאמור המוגשת לאחר שעות העבודה הרגילות של בית הדין, על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 70א|בסעיף 70א(א) ו־(ב) לחוק בתי המשפט}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)|תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ״ב–1991}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי)|תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ״ט–1969}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית דין לעבודה (המצאת מסמך בשטחים המוחזקים)|תקנות בית דין לעבודה (המצאת מסמך בשטחים המוחזקים), תש״ל–1969}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בענין שביתה חלקית בלתי מוגנת)|תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בענין שביתה חלקית בלתי מוגנת), תשל״ז–1977}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין במצב חירום מיוחד)|תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית הדין לעבודה (פגרות)|תקנות בית הדין לעבודה (פגרות), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית הדין לעבודה (פישור)|תקנות בית הדין לעבודה (פישור), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית הדין לעבודה (הוראה שעה – חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי הדין לעבודה)|תקנות בית הדין לעבודה (הוראה שעה – חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי הדין לעבודה), התשפ״ד–2023}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף קטן (ב)(9) עד (11) טעונות אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
תוספת ראשונה

1

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968}}.}}

2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949}}.}}

3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)|בחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955}}.}}

4

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|בחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959}}.}}

5תיקונים: תשל״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958}}.}}

6

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954}}.}}

7

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951}}.}}

8

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשכ״ד–1964.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שכר שווה לעובדת ולעובד|בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשכ״ד–1964}}.}}

9

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי״ז–1956.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגימלאות לנפגעי ספר|בחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי״ז–1956}}.}}

10

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, תשכ״ה–1965.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש|בחוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, תשכ״ה–1965}}.}}

11

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק חופשה שנתית, תשי״א–1951.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|בחוק חופשה שנתית, תשי״א–1951}}.}}

12תיקונים: תשל״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות|בחוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959}}.}}
תוספת שניה

פקודת מחלקת העבודה, 1943
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת מחלקת העבודה, 1943 → פקודת מחלקת העבודה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלקת העבודה|פקודת מחלקת העבודה, 1943}}

פקודת תאונות ומחלות משלוח יד (הודעה), 1945
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת תאונות ומחלות משלוח יד (הודעה), 1945 → פקודת תאונות ומחלות משלוח יד (הודעה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת תאונות ומחלות משלוח יד (הודעה)|פקודת תאונות ומחלות משלוח יד (הודעה), 1945}}

פקודת הבטיחות בעבודה, 1946
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת הבטיחות בעבודה, 1946 → פקודת הבטיחות בעבודה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|פקודת הבטיחות בעבודה, 1946}}

חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949 → חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949}}

חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951 → חוק שעות עבודה ומנוחה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951}}

חוק חופשה שנתית, תשי״א–1951
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק חופשה שנתית, תשי״א–1951 → חוק חופשה שנתית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית, תשי״א–1951}}

חוק איסור אפיית לילה, תשי״א–1951
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק איסור אפיית לילה, תשי״א–1951 → חוק איסור אפיית לילה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק איסור אפיית לילה|חוק איסור אפיית לילה, תשי״א–1951}}

חוק חמרי נפץ, תשי״ד–1954
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק חמרי נפץ, תשי״ד–1954 → חוק חמרי נפץ
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק חמרי נפץ|חוק חמרי נפץ, תשי״ד–1954}}

חוק החניכות, תשי״ג–1953
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק החניכות, תשי״ג–1953 → חוק החניכות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החניכות|חוק החניכות, תשי״ג–1953}}

חוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953 → חוק עבודת הנוער
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער|חוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953}}

תיקונים: תשע״ז־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

חוק עבודת נשים, תשי״ד–1954
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק עבודת נשים, תשי״ד–1954 → חוק עבודת נשים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים|חוק עבודת נשים, תשי״ד–1954}}

חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954 → חוק ארגון הפיקוח על העבודה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954}}

חוק הגנת השכר, תשי״ח–1958
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הגנת השכר, תשי״ח–1958 → חוק הגנת השכר
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, תשי״ח–1958}}

חוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959 → חוק שירות התעסוקה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|חוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959}}

חוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט–1959
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט–1959 → חוק שירות המדינה (מינויים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט–1959}}

חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ״ז–1967
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ״ז–1967 → חוק שירות עבודה בשעת חירום
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ״ז–1967}}

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1967
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1967 → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1967}}

תקנות המלאכות והתעשיות (הסדרתן) (נפט) – 1934
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(התקנות בוטלו)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות המלאכות והתעשיות (הסדרתן) (נפט) – 1934 {{ח:הערה|(התקנות בוטלו)}}

תיקונים: תשל״ג־2

חוק מס מקביל, תשל״ג–1973
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק מס מקביל, תשל״ג–1973 → חוק מס מקביל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק מס מקביל|חוק מס מקביל, תשל״ג–1973}}

תיקונים: ק״ת תשל״ז

חוק הסכמים קיבוציים, תשי״ז–1957
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הסכמים קיבוציים, תשי״ז–1957 → חוק הסכמים קיבוציים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|חוק הסכמים קיבוציים, תשי״ז–1957}}

תיקונים: תשמ״ז

חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987 → חוק שכר מינימום
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}}

תיקונים: תשמ״ח

חוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988 → חוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה|חוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988}}

תיקונים: תשנ״א

חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), התשנ״א–1991
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), התשנ״א–1991 → חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין)|חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), התשנ״א–1991}}

תיקונים: תשנ״ד, תשנ״ה

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 → חוק ביטוח בריאות ממלכתי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}

תיקונים: תשנ״ה־2

סימן א׳ לפרק ו׳ לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ה–1994
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן א׳ לפרק ו׳ לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ה–1994 → חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה) #פרק ו סימן א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)#פרק ו סימן א|סימן א׳ לפרק ו׳ לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ה–1994}}

תיקונים: תשנ״ו־2

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996 → חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}

תיקונים: תשנ״ח

פרק ד׳ לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק ד׳ לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #פרק ד
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ד|פרק ד׳ לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}

תיקונים: תשנ״ח־2

סעיף 8 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 8 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998 → חוק למניעת הטרדה מינית #סעיף 8
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 8|סעיף 8 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}}

תיקונים: תשס״א־2

חוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הוסף בטעות פעם נוספת)
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957 → חוק הסכמים קיבוציים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוסף בטעות פעם נוספת)}} {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|חוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}

תיקונים: תשס״א

סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס״א–2000
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס״א–2000 → חוק מידע גנטי #סעיף 29
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק מידע גנטי#סעיף 29|סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס״א–2000}}

תיקונים: תשס״א־3

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001 → חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות|חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001}}

תיקונים: תשס״ב, תשע״ה

חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס״ב–2002
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס״ב–2002 → חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה)|חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס״ב–2002}}

תיקונים: תשס״ג

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקע)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע)}}

תיקונים: תשס״ו

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006 → חוק הגנה על עובדים בשעת חירום
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006}}

תיקונים: תשס״ח

סעיף 5א לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ״ז–1997
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 5א לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ״ז–1997 → חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) #סעיף 5א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין)#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ״ז–1997}}

תיקונים: תשע״ב

סעיפים 24, 31, 32, 33, 35, 36 ו־37 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011
↗ חיצוניות: 7
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 24 → חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה #סעיף 24
  • 31 → חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה #סעיף 31
  • 32 → חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה #סעיף 32
  • 33 → חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה #סעיף 33
  • 35 → חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה #סעיף 35
  • 36 → חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה #סעיף 36
  • ו־37 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011 → חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה #סעיף 37
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה#סעיף 24|סעיפים 24}}, {{ח:חיצוני|חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה#סעיף 31|31}}, {{ח:חיצוני|חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה#סעיף 32|32}}, {{ח:חיצוני|חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה#סעיף 33|33}}, {{ח:חיצוני|חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה#סעיף 35|35}}, {{ח:חיצוני|חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה#סעיף 36|36}} {{ח:חיצוני|חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה#סעיף 37|ו־37 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011}}

תיקונים: תשע״ב־4

חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע״ב–2012
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע״ב–2012 → חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד|חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע״ב–2012}}

תיקונים: תשע״ז־2

פרק ב׳ לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2017
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק ב׳ לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2017 → חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) #פרק ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)#פרק ב|פרק ב׳ לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2017}}
תוספת שלישית

1

ערעור על החלטה או קביעה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 (בפרט זה – חוק הביטוח הלאומי), כמפורט להלן:
(א)קביעה של דרגת נכות, דרגת אי־כושר להשתכר, מוגבלות בניידות או רמת תלות, לפי הסכם שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי;
(ב)החלטה של ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי;
(ג)החלטה של ועדה רפואית לעררים, החלטה של ועדה לעררים והחלטה של ועדה לעררים לשירותים מיוחדים, לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי;
(ד)החלטה של ועדה לעררים לילד נכה לפי סעיף 222(ד) לחוק הביטוח הלאומי;
(ה)החלטה של ועדה לעררים לעניין מצב תפקודי לפי סעיף 230ב לחוק הביטוח הלאומי;
↗ חיצוניות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי
  • סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 9
  • סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 123
  • סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 213
  • סעיף 222(ד) לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 222
  • סעיף 230ב לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 230ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור על החלטה או קביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} (בפרט זה – חוק הביטוח הלאומי), כמפורט להלן:
{{ח:תת|(א)}} קביעה של דרגת נכות, דרגת אי־כושר להשתכר, מוגבלות בניידות או רמת תלות, לפי הסכם שנערך לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תת|(ב)}} החלטה של ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 123|סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תת|(ג)}} החלטה של ועדה רפואית לעררים, החלטה של ועדה לעררים והחלטה של ועדה לעררים לשירותים מיוחדים, לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 213|סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תת|(ד)}} החלטה של ועדה לעררים לילד נכה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 222|סעיף 222(ד) לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תת|(ה)}} החלטה של ועדה לעררים לעניין מצב תפקודי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 230ב|סעיף 230ב לחוק הביטוח הלאומי}};

2

ערעור על החלטה של ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 7 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 7 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992 → חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם #סעיף 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור על החלטה של ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 7|סעיף 7 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}};

3

ערעור על החלטה של ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970 → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה #סעיף 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור על החלטה של ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 5|סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}};

4

ערעור על החלטה של המוסד לביטוח לאומי בדבר תשלום קצבה חודשית לפי סעיף 7א לחוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ״ג–1992;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 7א לחוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ״ג–1992 → חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) #סעיף 7א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור על החלטה של המוסד לביטוח לאומי בדבר תשלום קצבה חודשית לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס)#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ״ג–1992}};

5

תובענה לפי סעיף 6 לחוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ׳רנוביל, התשס״א–2001;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 6 לחוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ׳רנוביל, התשס״א–2001 → חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל #סעיף 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובענה לפי {{ח:חיצוני|חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל#סעיף 6|סעיף 6 לחוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ׳רנוביל, התשס״א–2001}};

6

ערעור על החלטה של ועדת ערעור לפי סעיף 17(ה) לחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 17(ה) לחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954 → חוק חומרי נפץ #סעיף 17
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור על החלטה של ועדת ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ#סעיף 17|סעיף 17(ה) לחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954}};

7

ערעור על החלטה של ועדה רפואית לפי סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994 → חוק לפיצוי נפגעי גזזת #סעיף 14
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור על החלטה של ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 14|סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}};

8תיקונים: תשע״ג, תשע״ז־4

תובענה לפי סעיף 5 לחוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע״ג–2012.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 5 לחוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע״ג–2012 → חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) #סעיף 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובענה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע״ג–2012}}.
תוספת רביעית

1

לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין;

2

להתיר תיקון כתבי טענות או להורות על כך;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} להתיר תיקון כתבי טענות או להורות על כך;

3

לערוך רשימת הפלוגתות;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לערוך רשימת הפלוגתות;

4

לקבוע את שלבי הדיון בתובענה ואת הסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לקבוע את שלבי הדיון בתובענה ואת הסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט;

5

ליתן צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מן הארץ;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ליתן צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מן הארץ;

6

ליתן פסק דין במעמד צד אחד בתובענה שנתבע אינו מתגונן בה או ליתן החלטה במעמד צד אחד בבקשה שמשיב אינו משיב לה, כנגד אותו נתבע או משיב, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי, וכן לבטל פסק דין או החלטה שניתנו כאמור;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ליתן פסק דין במעמד צד אחד בתובענה שנתבע אינו מתגונן בה או ליתן החלטה במעמד צד אחד בבקשה שמשיב אינו משיב לה, כנגד אותו נתבע או משיב, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי, וכן לבטל פסק דין או החלטה שניתנו כאמור;

7

ליתן פסק דין במעמד צד אחד למחיקת תובענה או בקשה כשהתובע או המבקש אינו מתייצב לדיון, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ליתן פסק דין במעמד צד אחד למחיקת תובענה או בקשה כשהתובע או המבקש אינו מתייצב לדיון, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי;

8

למחוק תובענה או בקשה, על פי בקשת התובע או המבקש;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} למחוק תובענה או בקשה, על פי בקשת התובע או המבקש;

9

ליתן פסק דין בנוסח מוסכם אם הסכימו בעלי הדין למתן פסק דין כאמור, אף אם הסכימו בעלי הדין לגופו של עניין בלבד ולא על סכום הוצאות המשפט, וכן ליתן, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ליתן פסק דין בנוסח מוסכם אם הסכימו בעלי הדין למתן פסק דין כאמור, אף אם הסכימו בעלי הדין לגופו של עניין בלבד ולא על סכום הוצאות המשפט, וכן ליתן, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם;

10

להאריך, מטעמים מיוחדים שיירשמו, מועד או זמן שנקבע בחיקוק או להאריך מועד שקבע בית הדין או רשם, לעשיית דבר שבסדר דין או שבנוהג;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} להאריך, מטעמים מיוחדים שיירשמו, מועד או זמן שנקבע בחיקוק או להאריך מועד שקבע בית הדין או רשם, לעשיית דבר שבסדר דין או שבנוהג;

11

להעביר הליך לבית דין אחר, אם מצא שאין הוא יכול לדון בו מחמת שאינו בסמכותו המקומית;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} להעביר הליך לבית דין אחר, אם מצא שאין הוא יכול לדון בו מחמת שאינו בסמכותו המקומית;

12

לדון ולהחליט בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לדון ולהחליט בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי;

13

להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה כדי לפשט את הדיון או להקל עליו;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה כדי לפשט את הדיון או להקל עליו;

14

לדון ולהחליט בבקשות שהוגשו עד לתחילת שלב ההוכחות בהליך, בעניינים שאינם מנויים בתוספת זו, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי ובבקשות לדחייה על הסף;
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לדון ולהחליט בבקשות שהוגשו עד לתחילת שלב ההוכחות בהליך, בעניינים שאינם מנויים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}}, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי ובבקשות לדחייה על הסף;

15

נוסף על האמור בפרט {{ח:הערה|(}}5{{ח:הערה|)}}, לדון ולהחליט בבקשות למתן סעד זמני, עד לתחילת שלב ההוכחות בדיון בבקשה למתן סעד זמני, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי;
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 5|בפרט {{ח:הערה|<s>(</s>}}5{{ח:הערה|<s>)</s>}}}}, לדון ולהחליט בבקשות למתן סעד זמני, עד לתחילת שלב ההוכחות בדיון בבקשה למתן סעד זמני, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי;

16

להפעיל סמכות או למלא תפקיד הנתונים לרשם בית דין לפי סעיף 27(א), ושאינם מנויים בפרטים {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}} עד {{ח:הערה|(}}15{{ח:הערה|)}}.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} להפעיל סמכות או למלא תפקיד הנתונים לרשם בית דין לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(א)}}, ושאינם מנויים {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 1|בפרטים {{ח:הערה|<s>(</s>}}1{{ח:הערה|<s>)</s>}} עד {{ח:הערה|<s>(</s>}}15{{ח:הערה|<s>)</s>}}}}.
תוספת חמישית

1

חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958 → חוק הגנת השכר
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}};

2

חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 → חוק שעות עבודה ומנוחה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}};

3

חוק חופשה שנתית, התשי״א–1951;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק חופשה שנתית, התשי״א–1951 → חוק חופשה שנתית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית, התשי״א–1951}};

4

חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963 → חוק פיצויי פיטורים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}};

5

חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987 → חוק שכר מינימום
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}};

6

חוק דמי מחלה, התשל״ו–1976;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק דמי מחלה, התשל״ו–1976 → חוק דמי מחלה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה|חוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}};

7

חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ״ח–1998;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ״ח–1998 → חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג)|חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ״ח–1998}};

8

חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ״ד–1993;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ״ד–1993 → חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה)|חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ״ד–1993}};

9

חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ״ג–1993;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ״ג–1993 → חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד)|חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ״ג–1993}};

10

חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש״ס–2000;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש״ס–2000 → חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג)|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש״ס–2000}};

11

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001 → חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות|חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001}};

12

הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר תשלום דמי הבראה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר תשלום דמי הבראה;

13תיקונים: תשע״ד־2

הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה;

14

הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר תשלום תוספת יוקר;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר תשלום תוספת יוקר;

15

הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר דמי חגים;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר דמי חגים;

16

הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר ימי אבל;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר ימי אבל;

17

הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בעניין פנסיה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בעניין פנסיה;

(18)תיקונים: ק״ת תשפ״ה

חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס״ב–2002.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס״ב–2002 → חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה)|חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס״ב–2002}}.