החקיקה בישראל

חוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993 חוק

35
סעיפים
6
פרקים
3
תוספות
34
הגדרות
114
הפניות פנימיות
54
הפניות חיצוניות
10
הערות עריכה
12
תיקונים
היסטוריית תיקונים12 רשומות
ס״ח תשנ״ג, 174חוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיותPDF
תשנ״ט, 98חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)PDF
תש״ס, 258תיקון מס׳ 2PDF
תשע״ז, 446חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה)PDF
1087תיקון מס׳ 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)PDF
1208תיקון מס׳ 5PDF
תשע״ט, 48תיקון מס׳ 5 (תיקון)PDF
תשפ״ג, 371חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)PDF
ק״ת תשס״ז, 796קביעת סכום לענין סעיף 15(ב)(1) לחוק
י״פ תשע״א, 2018הודעה על שינוי סכום
תשע״ג, 2533הודעה על שינוי סכום
תשע״ד, 5564הודעה על שינוי סכום

תוכן החוק

1הגדרותתיקונים: תש״ס, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ט, תשפ״ג

בחוק זה –
”בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“, ”בעל רישיון למתן אשראי“ ו”בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כמשמעותם בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים;
”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי) וכן תאגיד שבשליטתו; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי);
”הוראות מאסדר“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)לעניין המפקח על הבנקים – הוראות הניתנות לפי סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941;
(2)לעניין המפקח על נותני שירותים פיננסיים – הוראות הניתנות לפי סעיף 4(א) לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים;
(3)לעניין הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון –
(א)לגבי מבטח – הוראות הניתנות לפי סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח;
(ב)לגבי חברה מנהלת – הוראות הניתנות לפי סעיף 39(ב)(1) לחוק קופות גמל;
(4)לעניין רשות ניירות ערך – הוראות הניתנות לפי סעיף 43(ב) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;
”הלוואה“ – כל עסקת אשראי, לרבות ניכיון שטר, ולמעט סוגי עסקאות אשראי ששר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט קבע לגביהן כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן בשל כך שהן לא מקיימות את תכליות החוק;
”ועדת החוקה חוק ומשפט“ – ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
”חברה מנהלת“ – כהגדרתה בחוק קופות גמל;
”חברת תשלומים“ – כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;
”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום“ – חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023;
”חוק הפיקוח על הביטוח“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
”חוק קופות גמל“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;
”חוק שירותים פיננסיים מוסדרים“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;
”לווה“ – יחיד המקבל הלוואה, וכן תאגיד מסוג התאגידים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 15ג המקבל הלוואה;
”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;
”מלווה“ – מי שנותן הלוואה, וכן מי שעוסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי;
”מלווה מוסדי“ – מלווה שהוא אחד מאלה:
(1)תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי;
(2)מבטח;
(3)חברה מנהלת;
(4)בעל רישיון למתן אשראי;
(5)בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
(6)בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;
(7)חברת תשלומים;
”הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון“ – כמשמעותו בחוק הפיקוח על הביטוח;
”מסגרת אשראי“ – התחייבות של מלווה להעמדת אשראי עד סכום מסוים, אשר מימושו בפועל ומועדי פירעונו, בתוך תקופת חוזה ההלוואה, נתון בידי הלווה;
”מערכת לתיווך באשראי“ – כהגדרתה בסעיף 25יז לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים;
”המפקח על הבנקים“ – כמשמעותו בסעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941;
”המפקח על נותני שירותים פיננסיים“ – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים;
”סולק“ –
”סכום ההלוואה“ – הסכום שבו מחוייב הלווה לפי חוזה ההלוואה, או כל חלק ממנו, לפי הענין, למעט ריבית וריבית פיגורים;
”ריבית“ – ריבית או הפרשי הצמדה, לפי הענין;
”ריבית פיגורים“ – ריבית שנדרש לווה לשלם בשל פיגור בתשלום לפי חוזה ההלוואה, חלף הריבית, בין שנקראת ריבית פיגורים ובין שנקראת בשם אחר; ולעניין ניכיון שטר – ריבית שדורש המלווה, מהלווה או ממושך שטר, בשל אי־פירעון של השטר; לעניין הגדרה זו לא יובאו בחשבון הוצאות שהוציא המלווה לשם גביית התשלום שהלווה פיגר בתשלומו כאמור בסעיף 7א;
”רשות ניירות ערך“ – כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”שיעור העלות הממשית של האשראי“ – היחס שבין סך כל התוספות לבין הסכום שקיבל הלווה בפועל, בחישוב שנתי;
”שיעור העלות המרבית של האשראי“ – שיעור העלות הממשית של האשראי המרבי שניתן לקבוע בחוזה הלוואה ולגבות מלווה, והכול כמפורט בתוספת הראשונה, לפי העניין;
”שיעור ריבית הפיגורים המרבי“ – השיעור המרבי של ריבית פיגורים שניתן לקבוע בחוזה הלוואה ולגבות מלווה, והכול כמפורט בתוספת השנייה, לפי העניין;
”תאגיד בנקאי“ ו”תאגיד עזר“ – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי);
”תוספת“ – כל סכום שנדרש לווה לשלם בקשר לחוזה ההלוואה מעבר לסכום שקיבל בפועל מן המלווה, למעט אלה:
(1)ריבית פיגורים;
(2)הוצאות שהוציא המלווה לשם גביית התשלום שהלווה פיגר בתשלומו כאמור בסעיף 7א;
(3)הוצאות שנדרשות לשם העמדת ההלוואה במועד העמדתה, מסוג ובסכום שקבע שר המשפטים, ובכלל זה, סכום כולל, לפי הצעת המפקח על הבנקים, המפקח על נותני שירותים פיננסיים הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או רשות ניירות ערך, לפי העניין, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, ורשאי שר המשפטים לקבוע הוראות שונות כאמור לגבי סוגי הלוואות ובתנאים שיקבע;
”יתרת החוב“ – הסכום שהלווה חייב למלווה בנקודת זמן מסוימת, כשהוא מורכב מסכום ההלוואה, מהתוספת ומריבית הפיגורים ובהפחתת הסכומים ששולמו בפועל על ידי הלווה למלווה, והכל כפי שהוא עד אותה נקודת זמן.
↗ חיצוניות: 22↺ פנימיות: 5📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות (החרגת סוגי עסקאות אשראי מתחולת החוק והחרגת הוצאות מגדר ”תוספת“), התשע״ט–2019.
(נמחקה);
,
פורסמו תקנות הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות (החרגת סוגי עסקאות אשראי מתחולת החוק והחרגת הוצאות מגדר ”תוספת“), התשע״ט–2019.
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)
  • בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 36ט
  • בחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי)
  • סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941 → פקודת הבנקאות #סעיף 5
  • סעיף 4(א) לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) #סעיף 4
  • סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) #סעיף 2
  • סעיף 39(ב)(1) לחוק קופות גמל → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) #סעיף 39
  • סעיף 43(ב) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום → חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום #סעיף 43
  • בחוק קופות גמל → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)
  • בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום → חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום
  • חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (רישוי)
  • חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023 → חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום
  • חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)
  • חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005 → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)
  • חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016 → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)
  • בחוק הפיקוח על הביטוח → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)
  • בחוק הפיקוח על הביטוח → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)
  • בסעיף 25יז לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) #סעיף 25יז
  • בסעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941 → פקודת הבנקאות #סעיף 5
  • בסעיף 2 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) #סעיף 2
  • בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 → חוק ניירות ערך #סעיף 2
  • בחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“, ”בעל רישיון למתן אשראי“ ו”בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}} וכן תאגיד שבשליטתו; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות מאסדר“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין המפקח על הבנקים – הוראות הניתנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין המפקח על נותני שירותים פיננסיים – הוראות הניתנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים}};
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מבטח – הוראות הניתנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 2|סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי חברה מנהלת – הוראות הניתנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 39|סעיף 39(ב)(1) לחוק קופות גמל}};
{{ח:תתת|(4)}} לעניין רשות ניירות ערך – הוראות הניתנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום#סעיף 43|סעיף 43(ב) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הלוואה“ – כל עסקת אשראי, לרבות ניכיון שטר, ולמעט סוגי עסקאות אשראי ששר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט קבע לגביהן כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן בשל כך שהן לא מקיימות את תכליות החוק;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (החרגת סוגי עסקאות אשראי מתחולת החוק והחרגת הוצאות מגדר "תוספת")|תקנות הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות (החרגת סוגי עסקאות אשראי מתחולת החוק והחרגת הוצאות מגדר ”תוספת“), התשע״ט–2019}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת החוקה חוק ומשפט“ – ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מנהלת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת תשלומים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירותים פיננסיים מוסדרים“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לווה“ – יחיד המקבל הלוואה, וכן תאגיד מסוג התאגידים שקבע שר המשפטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ג|סעיף 15ג}} המקבל הלוואה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלווה“ – מי שנותן הלוואה, וכן מי שעוסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלווה מוסדי“ – מלווה שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי;
{{ח:תתת|(2)}} מבטח;
{{ח:תתת|(3)}} חברה מנהלת;
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון למתן אשראי;
{{ח:תתת|(5)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
{{ח:תתת|(6)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;
{{ח:תתת|(7)}} חברת תשלומים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת אשראי“ – התחייבות של מלווה להעמדת אשראי עד סכום מסוים, אשר מימושו בפועל ומועדי פירעונו, בתוך תקופת חוזה ההלוואה, נתון בידי הלווה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת לתיווך באשראי“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25יז|בסעיף 25יז לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על הבנקים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|בסעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על נותני שירותים פיננסיים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההלוואה“ – הסכום שבו מחוייב הלווה לפי חוזה ההלוואה, או כל חלק ממנו, לפי הענין, למעט ריבית וריבית פיגורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – ריבית או הפרשי הצמדה, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית פיגורים“ – ריבית שנדרש לווה לשלם בשל פיגור בתשלום לפי חוזה ההלוואה, חלף הריבית, בין שנקראת ריבית פיגורים ובין שנקראת בשם אחר; ולעניין ניכיון שטר – ריבית שדורש המלווה, מהלווה או ממושך שטר, בשל אי־פירעון של השטר; לעניין הגדרה זו לא יובאו בחשבון הוצאות שהוציא המלווה לשם גביית התשלום שהלווה פיגר בתשלומו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות ניירות ערך“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור העלות הממשית של האשראי“ – היחס שבין סך כל התוספות לבין הסכום שקיבל הלווה בפועל, בחישוב שנתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור העלות המרבית של האשראי“ – שיעור העלות הממשית של האשראי המרבי שניתן לקבוע בחוזה הלוואה ולגבות מלווה, והכול כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ריבית הפיגורים המרבי“ – השיעור המרבי של ריבית פיגורים שניתן לקבוע בחוזה הלוואה ולגבות מלווה, והכול כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ ו”תאגיד עזר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת“ – כל סכום שנדרש לווה לשלם בקשר לחוזה ההלוואה מעבר לסכום שקיבל בפועל מן המלווה, למעט אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ריבית פיגורים;
{{ח:תתת|(2)}} הוצאות שהוציא המלווה לשם גביית התשלום שהלווה פיגר בתשלומו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א}};
{{ח:תתת|(3)}} הוצאות שנדרשות לשם העמדת ההלוואה במועד העמדתה, מסוג ובסכום שקבע שר המשפטים, ובכלל זה, סכום כולל, לפי הצעת המפקח על הבנקים, המפקח על נותני שירותים פיננסיים{{ח:הערה|,}} הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או רשות ניירות ערך, לפי העניין, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, ורשאי שר המשפטים לקבוע הוראות שונות כאמור לגבי סוגי הלוואות ובתנאים שיקבע;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (החרגת סוגי עסקאות אשראי מתחולת החוק והחרגת הוצאות מגדר "תוספת")|תקנות הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות (החרגת סוגי עסקאות אשראי מתחולת החוק והחרגת הוצאות מגדר ”תוספת“), התשע״ט–2019}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרת החוב“ – הסכום שהלווה חייב למלווה בנקודת זמן מסוימת, כשהוא מורכב מסכום ההלוואה, מהתוספת ומריבית הפיגורים ובהפחתת הסכומים ששולמו בפועל על ידי הלווה למלווה, והכל כפי שהוא עד אותה נקודת זמן.

2עריכת חוזה בכתב ותיעוד הסכמת הלקוחתיקונים: תשע״ז־3, תשע״ט

חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב; הסכמת הלקוח לכריתת חוזה ההלוואה תינתן במפורש ותתועד בידי המלווה, ויכול שתינתן בדרך של חתימת הלקוח על חוזה ההלוואה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן תיעוד ההסכמה כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב; הסכמת הלקוח לכריתת חוזה ההלוואה תינתן במפורש ותתועד בידי המלווה, ויכול שתינתן בדרך של חתימת הלקוח על חוזה ההלוואה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן תיעוד ההסכמה כאמור.

3חובת גילויתיקונים: תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ט, תשפ״ג

(א)מלווה העומד לכרות חוזה הלוואה עם לווה, ימסור לו עותק ממנו והזדמנות סבירה לעיין בו לפני כריתתו, וכן ימסור לו, לאחר כריתת החוזה, עותק מהחוזה שנכרת ומתיעוד הסכמת הלווה, והכל בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר הלווה למלווה; לעניין זה, ”מסירה“ – לרבות באמצעים אלקטרוניים.
(ב)מלווה יכלול בחוזה ההלוואה גילוי מלא של הפרטים האלה:
(1)שמות המלווה, הלווה והערב להלוואה, מספרי הזהות שלהם, ומעניהם המלאים;
(2)סכום ההלוואה;
(3)הסכום שקיבל הלווה בפועל, לפי הידוע במועד כריתת חוזה ההלוואה;
(4)שיעור הריבית, ביחס לסכום ההלוואה, בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, בהתאם למועדי פרעון ההלוואה;
(5)בהלוואה בריבית משתנה – בסיס הריבית, מרכיבי הריבית המשתנה, העקרונות לשינוי שיעור הריבית, מועד השינוי או האירועים שבעקבותיהם ישונו השיעורים;
(6)בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר –
(א)סוג ההצמדה ושיעורה, ובסיס ההצמדה ומועדו;
(ב)הרכיבים שעליהם חלה ההצמדה;
(7)ציון כל התוספות שאינן מנויות בפסקאות (4) עד (6), תוך פירוט סכומיהן;
(7א)ציון כל ההוצאות לפי פסקה (3) להגדרה ”תוספת“, וכן פירוט הסכומים של אותן הוצאות, ככל שהם ידועים למלווה;
(8)שיעור העלות הממשית של האשראי;
(8א)שיעור העלות המרבית של האשראי החל לגבי ההלוואה;
(8ב)שיעור ריבית הפיגורים המרבי החל לגבי ההלוואה;
(9)תקופת ההלוואה, וסכומי התשלומים לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום לפי הידוע בעת כריתת חוזה ההלוואה; ולעניין הלוואה בריבית משתנה או הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר – גם הבהרה כי הסכום עשוי להשתנות במהלך תקופת ההלוואה עקב שינוי שיעור הריבית או עקב ההצמדה;
(10)הצעדים, על פי הדין ועל פי החוזה, שרשאי המלווה לנקוט בשל אי־תשלום במועד והתנאים לנקיטת צעדים אלה, וכן התנאים להעמדת הלוואה לפירעון מיידי;
(11)שיעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, לפי הידוע בעת כריתת חוזה ההלוואה;
(11א)קיומה של זכות לפירעון מוקדם של ההלוואה ותנאיה כמפורט להלן: המועד למתן הודעה על הקדמת הפירעון ואופן מתן ההודעה, העמלות הכרוכות בפירעון המוקדם ואופן היוון יתרת ההלוואה או הפניה לנוסחה להיוון כאמור המתפרסמת באתר האינטרנט של המלווה;
(11ב)סך התוספת וההוצאות כאמור בפסקה (3) להגדרה {{ח:הערה|”}}תוספת{{ח:הערה|“}} שייווספו לקרן ההלוואה, אם כל תשלום ישולם במועדו, לפי תנאי הריבית והתוספת הידועים במועד כריתת חוזה ההלוואה, ולעניין הלוואה בריבית משתנה או הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר – גם הבהרה כי הסכום עשוי להשתנות במהלך תקופת ההלוואה עקב שינוי שיעור הריבית או עקב ההצמדה;
(11ג)זהות הגורם המפקח על פעילותו של המלווה;
(12)כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט.
(ב1)שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, רשאי לפטור מלווים מהחובות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולן או חלקן, לגבי סוגי הלוואות ובתנאים שיקבע.
(ג)שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, לקבוע את העקרונות או השיטות לחישוב הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב).
(ד)המפקח על הבנקים, המפקח על נותני שירותים פיננסיים הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או רשות ניירות ערך, לפי העניין, יקבעו, בהוראות מאסדר, טפסים לגילוי הפרטים לפי סעיף קטן (ב).
(ד1)מלווה יאפשר ללווה גישה סבירה לחוזה ההלוואה ולתנאיו במהלך תקופת החוזה וזמן סביר לאחריה.
(ה)לא יפרסם מלווה פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת, המעודדות נטילת הלוואה על ידי לווה, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: ”אי־עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל“; ואולם החובה לכלול את שם המלווה כאמור לא תחול על מפעיל מערכת מקוונת המיועדת למתן הלוואות ולקבלתן או לביצוע תשלומים לאחר, אם מפעיל המערכת אינו נותן ההלוואה או מקבלה.
(ו)נתן המלווה את ההלוואה שלא במועד כריתת חוזה ההלוואה, ימסור ללווה מסמך, לרבות באמצעים אלקטרוניים, המציין את הסכום שקיבל הלווה בפועל ואת הפרטים הקבועים בסעיף קטן (ב)(9), ככל שחל בהם שינוי לאחר כריתת חוזה ההלוואה; שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי לקבוע חובות גילוי נוספות שיחולו על המלווה לאחר כריתת חוזה ההלוואה.
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
,
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מלווה העומד לכרות חוזה הלוואה עם לווה, ימסור לו עותק ממנו והזדמנות סבירה לעיין בו לפני כריתתו, וכן ימסור לו, לאחר כריתת החוזה, עותק מהחוזה שנכרת ומתיעוד הסכמת הלווה, והכל בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר הלווה למלווה; לעניין זה, ”מסירה“ – לרבות באמצעים אלקטרוניים.
{{ח:תת|(ב)}} מלווה יכלול בחוזה ההלוואה גילוי מלא של הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמות המלווה, הלווה והערב להלוואה, מספרי הזהות שלהם, ומעניהם המלאים;
{{ח:תתת|(2)}} סכום ההלוואה;
{{ח:תתת|(3)}} הסכום שקיבל הלווה בפועל, לפי הידוע במועד כריתת חוזה ההלוואה;
{{ח:תתת|(4)}} שיעור הריבית, ביחס לסכום ההלוואה, בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, בהתאם למועדי פרעון ההלוואה;
{{ח:תתת|(5)}} בהלוואה בריבית משתנה – בסיס הריבית, מרכיבי הריבית המשתנה, העקרונות לשינוי שיעור הריבית, מועד השינוי או האירועים שבעקבותיהם ישונו השיעורים;
{{ח:תתת|(6)}} בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר –
{{ח:תתתת|(א)}} סוג ההצמדה ושיעורה, ובסיס ההצמדה ומועדו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הרכיבים שעליהם חלה ההצמדה;
{{ח:תתת|(7)}} ציון כל התוספות שאינן מנויות בפסקאות (4) עד (6), תוך פירוט סכומיהן;
{{ח:תתת|(7א)}} ציון כל ההוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|פסקה (3) להגדרה ”תוספת“}}, וכן פירוט הסכומים של אותן הוצאות, ככל שהם ידועים למלווה;
{{ח:תתת|(8)}} שיעור העלות הממשית של האשראי;
{{ח:תתת|(8א)}} שיעור העלות המרבית של האשראי החל לגבי ההלוואה;
{{ח:תתת|(8ב)}} שיעור ריבית הפיגורים המרבי החל לגבי ההלוואה;
{{ח:תתת|(9)}} תקופת ההלוואה, וסכומי התשלומים לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום לפי הידוע בעת כריתת חוזה ההלוואה; ולעניין הלוואה בריבית משתנה או הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר – גם הבהרה כי הסכום עשוי להשתנות במהלך תקופת ההלוואה עקב שינוי שיעור הריבית או עקב ההצמדה;
{{ח:תתת|(10)}} הצעדים, על פי הדין ועל פי החוזה, שרשאי המלווה לנקוט בשל אי־תשלום במועד והתנאים לנקיטת צעדים אלה, וכן התנאים להעמדת הלוואה לפירעון מיידי;
{{ח:תתת|(11)}} שיעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, לפי הידוע בעת כריתת חוזה ההלוואה;
{{ח:תתת|(11א)}} קיומה של זכות לפירעון מוקדם של ההלוואה ותנאיה כמפורט להלן: המועד למתן הודעה על הקדמת הפירעון ואופן מתן ההודעה, העמלות הכרוכות בפירעון המוקדם ואופן היוון יתרת ההלוואה או הפניה לנוסחה להיוון כאמור המתפרסמת באתר האינטרנט של המלווה;
{{ח:תתת|(11ב)}} סך התוספת וההוצאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה {{ח:הערה|”}}תוספת{{ח:הערה|“}}}} שייווספו לקרן ההלוואה, אם כל תשלום ישולם במועדו, לפי תנאי הריבית והתוספת הידועים במועד כריתת חוזה ההלוואה, ולעניין הלוואה בריבית משתנה או הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר – גם הבהרה כי הסכום עשוי להשתנות במהלך תקופת ההלוואה עקב שינוי שיעור הריבית או עקב ההצמדה;
{{ח:תתת|(11ג)}} זהות הגורם המפקח על פעילותו של המלווה;
{{ח:תתת|(12)}} כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט.
{{ח:תת|(ב1)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, רשאי לפטור מלווים מהחובות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולן או חלקן, לגבי סוגי הלוואות ובתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, לקבוע את העקרונות או השיטות לחישוב הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} המפקח על הבנקים, המפקח על נותני שירותים פיננסיים{{ח:הערה|,}} הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או רשות ניירות ערך, לפי העניין, יקבעו, בהוראות מאסדר, טפסים לגילוי הפרטים לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד1)}} מלווה יאפשר ללווה גישה סבירה לחוזה ההלוואה ולתנאיו במהלך תקופת החוזה וזמן סביר לאחריה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יפרסם מלווה פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת, המעודדות נטילת הלוואה על ידי לווה, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: ”אי־עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל“; ואולם החובה לכלול את שם המלווה כאמור לא תחול על מפעיל מערכת מקוונת המיועדת למתן הלוואות ולקבלתן או לביצוע תשלומים לאחר, אם מפעיל המערכת אינו נותן ההלוואה או מקבלה.
{{ח:תת|(ו)}} נתן המלווה את ההלוואה שלא במועד כריתת חוזה ההלוואה, ימסור ללווה מסמך, לרבות באמצעים אלקטרוניים, המציין את הסכום שקיבל הלווה בפועל ואת הפרטים הקבועים בסעיף קטן (ב)(9), ככל שחל בהם שינוי לאחר כריתת חוזה ההלוואה; שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי לקבוע חובות גילוי נוספות שיחולו על המלווה לאחר כריתת חוזה ההלוואה.

4אי קיום חובת הגילוי

מבלי לגרוע מזכותו של הלווה לסעדים לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות סעיפים 12(ב) ו־15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973, לפי הענין, אם לא קיים המלווה את חובת הגילוי לפי סעיף 3.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 12(ב) → חוק החוזים (חלק כללי) #סעיף 12
  • ו־15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973 → חוק החוזים (חלק כללי) #סעיף 15
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מבלי לגרוע מזכותו של הלווה לסעדים לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 12|סעיפים 12(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 15|ו־15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973}}, לפי הענין, אם לא קיים המלווה את חובת הגילוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}.

4אבסיס ההצמדה או בסיס הריביתתיקונים: תשע״ז־3, תשע״ט

בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר או בהלוואה בריבית משתנה, ובכלל זה ריבית פיגורים משתנה, יהיו בסיס ההצמדה או בסיס הריבית, לפי העניין, מדד, ריבית או בסיס אחר, שאין למלווה שליטה על קביעתם ומפורסמים לציבור לפי דין או נוהג.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר או בהלוואה בריבית משתנה, ובכלל זה ריבית פיגורים משתנה, יהיו בסיס ההצמדה או בסיס הריבית, לפי העניין, מדד, ריבית או בסיס אחר, שאין למלווה שליטה על קביעתם ומפורסמים לציבור לפי דין או נוהג.

5הגבלת שיעור העלות הממשית של האשראיתיקונים: תש״ס, תשע״ז־3, תשע״ט

(א)לא יכרות מלווה חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, ולא יקבל תשלום לפי חוזה כאמור.
(ב)מלווה יכלול בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)נכרת חוזה הלוואה ומתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, יחושב שיעור העלות הממשית של האשראי לעניין סעיף קטן (א), כאילו נקבעה בחוזה ההלוואה ריבית קבועה בשיעור הריבית הגבוה ביותר מבין הריביות שגבה המלווה מהלווה במסגרת אותו חוזה:
(1)החוזה נערך בלא מסמך בכתב בניגוד להוראות סעיף 2;
(2)החוזה אינו כולל את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב)(2) עד (8) ו־(9), לרבות כפי שהוחל בסעיפים 15א ו־15ב;
(3)נקבע בחוזה בסיס הצמדה או בסיס ריבית שאינו כאמור בסעיף 4א.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יכרות מלווה חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, ולא יקבל תשלום לפי חוזה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מלווה יכלול בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} נכרת חוזה הלוואה ומתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, יחושב שיעור העלות הממשית של האשראי לעניין סעיף קטן (א), כאילו נקבעה בחוזה ההלוואה ריבית קבועה בשיעור הריבית הגבוה ביותר מבין הריביות שגבה המלווה מהלווה במסגרת אותו חוזה:
{{ח:תתת|(1)}} החוזה נערך בלא מסמך בכתב בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תתת|(2)}} החוזה אינו כולל את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(2) עד (8) ו־(9)}}, לרבות כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיפים 15א}} {{ח:פנימי|סעיף 15ב|ו־15ב}};
{{ח:תתת|(3)}} נקבע בחוזה בסיס הצמדה או בסיס ריבית שאינו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א}}.

6הגבלת ריבית הפיגוריםתיקונים: תשע״ז־3, תשע״ט

(א)לא יכרות מלווה חוזה הלוואה שבו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, ולא יקבל תשלום לפי חוזה כאמור.
(ב)מלווה יכלול בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)נכרת חוזה הלוואה ומתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, יחושב שיעור ריבית הפיגורים לעניין סעיף קטן (א), כאילו נקבעה בחוזה ההלוואה ריבית פיגורים קבועה בשיעור ריבית הפיגורים הגבוה ביותר מבין הריביות שגבה המלווה מהלווה במסגרת אותו חוזה:
(1)החוזה נערך בלא מסמך בכתב בניגוד להוראות סעיף 2;
(2)החוזה אינו כולל את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב)(2) עד (8), (9) ו־(11), לרבות כפי שהוחל בסעיפים 15א ו־15ב;
(3)נקבע בחוזה בסיס הצמדה או בסיס ריבית, לעניין ריבית פיגורים, שאינו כאמור בסעיף 4א.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יכרות מלווה חוזה הלוואה שבו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, ולא יקבל תשלום לפי חוזה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מלווה יכלול בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} נכרת חוזה הלוואה ומתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, יחושב שיעור ריבית הפיגורים לעניין סעיף קטן (א), כאילו נקבעה בחוזה ההלוואה ריבית פיגורים קבועה בשיעור ריבית הפיגורים הגבוה ביותר מבין הריביות שגבה המלווה מהלווה במסגרת אותו חוזה:
{{ח:תתת|(1)}} החוזה נערך בלא מסמך בכתב בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תתת|(2)}} החוזה אינו כולל את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(2) עד (8), (9) ו־(11)}}, לרבות כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיפים 15א}} {{ח:פנימי|סעיף 15ב|ו־15ב}};
{{ח:תתת|(3)}} נקבע בחוזה בסיס הצמדה או בסיס ריבית, לעניין ריבית פיגורים, שאינו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א}}.

7הקדמת מועד הפרעוןתיקונים: תשע״ז־3, תשע״ט

(א)בלי לגרוע מהוראות כל דין, מלווה זכאי להקדים את מועד הפירעון של ההלוואה, כולה או חלקה, אם היה חשש ממשי לאי־פירעון ההלוואה, אם הסיכון לאי־פירעון ההלוואה גדל בשיעור ניכר, אם היתה הפרה יסודית של חוזה ההלוואה או אם התקיימו תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה כאמור לגבי ההלוואה.
(ב)
(ג)ביקש המלווה להקדים את מועד הפרעון של יתרת ההלוואה, ישלח ללווה התראה בדבר הקדמת מועד הפירעון, שבה יפרט, בין השאר, פעולות שהלווה יכול לנקוט כדי למנוע את הקדמת מועד הפירעון, ככל שישנן, תוך תקופה שלא תפחת מ־21 ימי עסקים מיום משלוח ההתראה, וכי אם לא יעשה כן, תעמוד יתרת ההלוואה לפרעון מיידי ותיווסף עליה ריבית פיגורים ממועד ההעמדה לפרעון מיידי ועד למועד התשלום בפועל.
(2)מלווה לא חייב למסור התראה כאמור בפסקה (1), אם קיימות נסיבות מיוחדות שבהן יש חשש ממשי שעמידה בהוראות אותה פסקה תוביל לפגיעה ביכולת הגבייה של המלווה בשל אחד מאלה, ובלבד שניתנה התראה ללווה בהקדם האפשרי לאחר שהוסר החשש:
(א)שינוי לרעה בכושר הפירעון של הלקוח;
(ב)תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה לגבי הלוואה.
(ד)המלווה יפרט בהתראה את הסכום של כל תשלום שבפיגור ואת סכום ריבית הפיגורים שנצבר עד ליום משלוח ההתראה, ככל שישנם, וכל סכום מיתרת ההלוואה שיוקדם מועד פרעונו בהתאם לאמור בסעיף קטן (ה); לגבי חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי, יראו בקיומה של יתרת חוב העולה על מסגרת האשראי שאושרה על ידי המלווה כתשלום שבפיגור; שר המשפטים רשאי לקבוע דרך למשלוח ההתראה, ופרטים נוספים שייכללו בה.
(ה)הסתיימה התקופה הקבועה בהתראה ולא פעל הלווה למניעת הקדמת מועד הפירעון כאמור בהתראה, רשאי המלווה להעמיד לפרעון מיידי כל סכום מיתרת ההלוואה כפי שפורט בהתראה, ותיווסף עליה ריבית פיגורים ממועד ההעמדה לפרעון מיידי ועד למועד התשלום בפועל.
(ו)לענין זה, ”יתרת ההלוואה“ – יתרת סכום ההלוואה, במלואה או בחלקה, בצירוף הריבית שנצברה עד למועד ההעמדה לפרעון מיידי.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(בוטל).
פורסמו תקנות הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות (סדרי דין), התשנ״ד–1994.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, מלווה זכאי להקדים את מועד הפירעון של ההלוואה, כולה או חלקה, אם היה חשש ממשי לאי־פירעון ההלוואה, אם הסיכון לאי־פירעון ההלוואה גדל בשיעור ניכר, אם היתה הפרה יסודית של חוזה ההלוואה או אם התקיימו תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה כאמור לגבי ההלוואה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)|(1)}} ביקש המלווה להקדים את מועד הפרעון של יתרת ההלוואה, ישלח ללווה התראה בדבר הקדמת מועד הפירעון, שבה יפרט, בין השאר, פעולות שהלווה יכול לנקוט כדי למנוע את הקדמת מועד הפירעון, ככל שישנן, תוך תקופה שלא תפחת מ־21 ימי עסקים מיום משלוח ההתראה, וכי אם לא יעשה כן, תעמוד יתרת ההלוואה לפרעון מיידי ותיווסף עליה ריבית פיגורים ממועד ההעמדה לפרעון מיידי ועד למועד התשלום בפועל.
{{ח:תתת|(2)}} מלווה לא חייב למסור התראה כאמור בפסקה (1), אם קיימות נסיבות מיוחדות שבהן יש חשש ממשי שעמידה בהוראות אותה פסקה תוביל לפגיעה ביכולת הגבייה של המלווה בשל אחד מאלה, ובלבד שניתנה התראה ללווה בהקדם האפשרי לאחר שהוסר החשש:
{{ח:תתתת|(א)}} שינוי לרעה בכושר הפירעון של הלקוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה לגבי הלוואה.
{{ח:תת|(ד)}} המלווה יפרט בהתראה את הסכום של כל תשלום שבפיגור ואת סכום ריבית הפיגורים שנצבר עד ליום משלוח ההתראה, ככל שישנם, וכל סכום מיתרת ההלוואה שיוקדם מועד פרעונו בהתאם לאמור בסעיף קטן (ה); לגבי חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי, יראו בקיומה של יתרת חוב העולה על מסגרת האשראי שאושרה על ידי המלווה כתשלום שבפיגור; שר המשפטים רשאי לקבוע דרך למשלוח ההתראה, ופרטים נוספים שייכללו בה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (סדרי דין)|תקנות הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות (סדרי דין), התשנ״ד–1994}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} הסתיימה התקופה הקבועה בהתראה ולא פעל הלווה למניעת הקדמת מועד הפירעון כאמור בהתראה, רשאי המלווה להעמיד לפרעון מיידי כל סכום מיתרת ההלוואה כפי שפורט בהתראה, ותיווסף עליה ריבית פיגורים ממועד ההעמדה לפרעון מיידי ועד למועד התשלום בפועל.
{{ח:תת|(ו)}} לענין זה, ”יתרת ההלוואה“ – יתרת סכום ההלוואה, במלואה או בחלקה, בצירוף הריבית שנצברה עד למועד ההעמדה לפרעון מיידי.

7אהוצאות לגביית תשלום שבפיגורתיקונים: תשע״ז־3, תשע״ט

מלווה רשאי לגבות מלווה רק הוצאות סבירות שהוציא לשם גביית תשלום שהלווה פיגר בתשלומו לפי חוזה ההלוואה, ושנקבע בחוזה ההלוואה שהוא רשאי לגבותן מהלווה; שר המשפטים רשאי לקבוע את סוג ההוצאות שרשאי המלווה לגבות מהלווה כאמור, את הסכום המרבי שלהן, ואת התנאים לגבייתן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מלווה רשאי לגבות מלווה רק הוצאות סבירות שהוציא לשם גביית תשלום שהלווה פיגר בתשלומו לפי חוזה ההלוואה, ושנקבע בחוזה ההלוואה שהוא רשאי לגבותן מהלווה; שר המשפטים רשאי לקבוע את סוג ההוצאות שרשאי המלווה לגבות מהלווה כאמור, את הסכום המרבי שלהן, ואת התנאים לגבייתן.

8סדרי דיןתיקונים: תש״ס, תשע״ז־3, תשע״ט

(א)הגיש מלווה תובענה בבית משפט נגד לווה, או הגיש נגדו בקשה ללשכת הוצאה לפועל לביצוע פסק דין, לביצוע שטר או לביצוע תביעה על סכום קצוב, והכל בקשר לחוזה הלוואה, יצרף לכתב התביעה או לבקשה העתק של חוזה ההלוואה וכן העתק של פסק הדין או את השטר, לפי העניין; ואולם מלווה מוסדי יהיה רשאי לצרף לכתב התביעה או לבקשה כאמור, במקום העתק של חוזה ההלוואה, רשומה מוסדית כהגדרתה בסעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, בקשר לחוזה ההלוואה, בהתאם להוראות הדין, ובלבד שהיא כוללת את כל הפרטים שיש לגלותם במסגרת חוזה ההלוואה לפי סעיף 3(ב).
(ב)בתובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יציין המלווה את הסכום שתשלומו נדרש ואת אופן חישובו, וכן פרטים אלה:
(1)כל הפרטים שיש לגלותם לפי סעיף 3(ב), לרבות כפי שהוחל בסעיפים 15א ו־15ב, ולעניין מלווה מוסדי – גם הפרטים שעליו לגלותם לפי חוק אחר החל בעניין כאמור בסעיף 16, וכן קיומן של התראות בשל הפיגור בתשלומים;
(2)התשלומים ששילם הלווה לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום;
(3)יתרת החוב במועד הגשת התובענה;
(4)התשלומים שבפיגור, בחלוקה לפי קרן, הצמדה, ריבית וריבית הפיגורים ביחס אליהם שנצברו עד למועד הגשת התובענה;
(5)כל סכום שמועד פרעונו הוקדם, וסכום הריבית וריבית הפיגורים ביחס אליו שנצבר עד למועד הגשת התובענה;
(5א)הסכום שהמלווה דורש מהלווה בשל הוצאות שהוציא לגביית תשלום שהלווה פיגר בתשלומו, כאמור בסעיף 7א;
(6)כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 → פקודת הראיות #סעיף 35
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הגיש מלווה תובענה בבית משפט נגד לווה, או הגיש נגדו בקשה ללשכת הוצאה לפועל לביצוע פסק דין, לביצוע שטר או לביצוע תביעה על סכום קצוב, והכל בקשר לחוזה הלוואה, יצרף לכתב התביעה או לבקשה העתק של חוזה ההלוואה וכן העתק של פסק הדין או את השטר, לפי העניין; ואולם מלווה מוסדי יהיה רשאי לצרף לכתב התביעה או לבקשה כאמור, במקום העתק של חוזה ההלוואה, רשומה מוסדית כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 35|בסעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, בקשר לחוזה ההלוואה, בהתאם להוראות הדין, ובלבד שהיא כוללת את כל הפרטים שיש לגלותם במסגרת חוזה ההלוואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יציין המלווה את הסכום שתשלומו נדרש ואת אופן חישובו, וכן פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל הפרטים שיש לגלותם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}, לרבות כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיפים 15א}} {{ח:פנימי|סעיף 15ב|ו־15ב}}, ולעניין מלווה מוסדי – גם הפרטים שעליו לגלותם לפי חוק אחר החל בעניין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, וכן קיומן של התראות בשל הפיגור בתשלומים;
{{ח:תתת|(2)}} התשלומים ששילם הלווה לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום;
{{ח:תתת|(3)}} יתרת החוב במועד הגשת התובענה;
{{ח:תתת|(4)}} התשלומים שבפיגור, בחלוקה לפי קרן, הצמדה, ריבית וריבית הפיגורים ביחס אליהם שנצברו עד למועד הגשת התובענה;
{{ח:תתת|(5)}} כל סכום שמועד פרעונו הוקדם, וסכום הריבית וריבית הפיגורים ביחס אליו שנצבר עד למועד הגשת התובענה;
{{ח:תתת|(5א)}} הסכום שהמלווה דורש מהלווה בשל הוצאות שהוציא לגביית תשלום שהלווה פיגר בתשלומו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א}};
{{ח:תתת|(6)}} כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל.

9ביטול או שינוי תנאי בבית משפטתיקונים: תשע״ז־3, תשע״ט

(א)ראה בית המשפט בתובענה בקשר לחוזה הלוואה, כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים לדרישות לפי חוק זה, ולגבי מלווה מוסדי – לדרישות לפי חוק זה או לפי חוק אחר החל בעניין כאמור בסעיף 16, יורה בית המשפט, ביוזמתו או על פי בקשה, ולאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, לבטל את החוזה או את התנאי או לשנותו, הכל במידה הנדרשת כדי להתאימו לדרישות החוק, ולפי הענין.
(ב)מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) או מכל תרופה אחרת שבדין, רשאי בית המשפט להתאים את שיעור העלות הממשית של האשראי ואת שיעור ריבית הפיגורים לשיעורים המרביים המותרים על פי סעיפים 5 ו־6, או לקבוע שיעור נמוך יותר, לצוות על השבה של כל סכום שקיבל המלווה מן הלווה שלא בהתאם להוראות חוק זה, לחייב את המלווה בהוצאות שנגרמו ללווה, וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת בנסיבות הענין.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראה בית המשפט בתובענה בקשר לחוזה הלוואה, כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים לדרישות לפי חוק זה, ולגבי מלווה מוסדי – לדרישות לפי חוק זה או לפי חוק אחר החל בעניין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, יורה בית המשפט, ביוזמתו או על פי בקשה, ולאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, לבטל את החוזה או את התנאי או לשנותו, הכל במידה הנדרשת כדי להתאימו לדרישות החוק, ולפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) או מכל תרופה אחרת שבדין, רשאי בית המשפט להתאים את שיעור העלות הממשית של האשראי ואת שיעור ריבית הפיגורים לשיעורים המרביים המותרים על פי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}}, או לקבוע שיעור נמוך יותר, לצוות על השבה של כל סכום שקיבל המלווה מן הלווה שלא בהתאם להוראות חוק זה, לחייב את המלווה בהוצאות שנגרמו ללווה, וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת בנסיבות הענין.

10אי־נקיטה של הליכי הוצאה לפועלתיקונים: תשע״ז־3, תשע״ט

(א)ביקש מלווה לנקוט הליכים נגד לווה בתיק הוצאה לפועל לביצוע פסק דין שניתן במעמד צד אחד, לביצוע שטר או לביצוע תביעה על סכום קצוב, בקשר לחוזה ההלוואה, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים, ובכלל זה להורות על אי־פתיחת תיק הוצאה לפועל או סגירתו, אם היה לו יסוד להניח כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים לדרישות לפי חוק זה, ולגבי מלווה מוסדי – לדרישות לפי חוק זה או לפי חוק אחר החל בעניין כאמור בסעיף 16; ואולם לא יורה רשם ההוצאה לפועל על אי־פתיחת תיק ביוזמתו אלא לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם.
(2)מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לסרב לנקוט הליכים בתיק הוצאה לפועל לביצוע שטר או לביצוע תביעה על סכום קצוב כאמור בפסקה (1), בנסיבות המנויות בצו שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט.
(ב)
(ג)ביקש מלווה נקיטת הליכים כאמור בסעיף קטן (א), והשהה את ההליכים ללא טעם סביר, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים כאמור באותו סעיף קטן, וכן רשאי הוא לקבוע ריבית פיגורים בשיעור נמוך מן השיעור של חוזה ההלוואה לתקופת השיהוי.
(ד)הוגש לבית המשפט המוסמך ערעור על החלטה של רשם ההוצאה לפועל לסרב לנקוט הליכים של הוצאה לפועל לפי סעיף זה, ידון בית המשפט בעניין כאילו הגיש הלווה בקשה לבית המשפט לביטול חוזה ההלוואה או תנאי בו, או לשינוים, כאמור בסעיף 9.
(ה)
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(בוטל).
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} ביקש מלווה לנקוט הליכים נגד לווה בתיק הוצאה לפועל לביצוע פסק דין שניתן במעמד צד אחד, לביצוע שטר או לביצוע תביעה על סכום קצוב, בקשר לחוזה ההלוואה, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים, ובכלל זה להורות על אי־פתיחת תיק הוצאה לפועל או סגירתו, אם היה לו יסוד להניח כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים לדרישות לפי חוק זה, ולגבי מלווה מוסדי – לדרישות לפי חוק זה או לפי חוק אחר החל בעניין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}; ואולם לא יורה רשם ההוצאה לפועל על אי־פתיחת תיק ביוזמתו אלא לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לסרב לנקוט הליכים בתיק הוצאה לפועל לביצוע שטר או לביצוע תביעה על סכום קצוב כאמור בפסקה (1), בנסיבות המנויות בצו שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} ביקש מלווה נקיטת הליכים כאמור בסעיף קטן (א), והשהה את ההליכים ללא טעם סביר, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים כאמור באותו סעיף קטן, וכן רשאי הוא לקבוע ריבית פיגורים בשיעור נמוך מן השיעור של חוזה ההלוואה לתקופת השיהוי.
{{ח:תת|(ד)}} הוגש לבית המשפט המוסמך ערעור על החלטה של רשם ההוצאה לפועל לסרב לנקוט הליכים של הוצאה לפועל לפי סעיף זה, ידון בית המשפט בעניין כאילו הגיש הלווה בקשה לבית המשפט לביטול חוזה ההלוואה או תנאי בו, או לשינוים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

11הגנה נגד אוחז בשטר

נפתח נגד הלווה הליך בבית משפט או בהוצאה לפועל לביצוע שטר שחתם הלווה בקשר לחוזה הלוואה, יהיו זכויות האוחז בשטר כפופות להוראות חוק זה כאילו היה המלווה, אלא אם כן הוכיח האוחז בשטר כי הוא אוחז בו בתום לב ובעד תמורה, וכי הוא לא ידע שמקור השטר בחוזה הלוואה כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נפתח נגד הלווה הליך בבית משפט או בהוצאה לפועל לביצוע שטר שחתם הלווה בקשר לחוזה הלוואה, יהיו זכויות האוחז בשטר כפופות להוראות חוק זה כאילו היה המלווה, אלא אם כן הוכיח האוחז בשטר כי הוא אוחז בו בתום לב ובעד תמורה, וכי הוא לא ידע שמקור השטר בחוזה הלוואה כאמור.

12הגנה על ערב להלוואה

כל טענה העומדת ללווה לפי חוק זה, תעמוד גם לערב להלוואה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל טענה העומדת ללווה לפי חוק זה, תעמוד גם לערב להלוואה.

13ראיות

על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט בהליכים לפי סעיף 9 לקבל כראיה עדות בעל־פה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} לקבל כראיה עדות בעל־פה.

14ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועלתיקונים: תשע״ז־3, תשע״ט

החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי חוק זה ניתנת לערעור בזכות לפני בית משפט השלום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי חוק זה ניתנת לערעור בזכות לפני בית משפט השלום.

15סייג לתחולהתיקונים: תשנ״ט, ק״ת תשס״ז, [י״פ הודעות], תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ט

(א)הוראות סעיפים 2, 3, 5(ב) ו־(ג)(1) ו־(2), 6(ב) ו־(ג)(1) ו־(2) ו־7, לא יחולו על מלווה יחיד שנתן הלוואה שלא דרך עיסוק; לעניין זה יראו מלווה שנתן הלוואה למי שאינו קרוב משפחתו כמי שנתן הלוואה דרך עיסוק, אלא אם כן הוכיח המלווה אחרת; לעניין סעיף קטן זה, ”קרוב משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים.
(ב)הוראות סעיפים 5, 6 ו־15ד(א)(2) עד (4) לא יחולו על –
(1)הלוואה שהסכום שקיבל הלווה בפועל עולה על 1,000,000 שקלים חדשים , או על כל סכום אחר שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט;
(2)הלוואה שחל עליה צו לענין שיעור הריבית המרבי לפי חוק הריבית, התשי״ז–1957.
(ג)הסכום האמור בפסקה (ב)(1) ישתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הודעה על השינוי תפורסם ברשומות.
(ד)הוראות סעיפים 2 עד 7, 15ד ו־15ה לא יחולו על מלווה שנותן הלוואה באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי.
(ה)הוראות חוק זה לא יחולו על הלוואה שבה הלווה אינו נדרש לשלם כל תמורה מעבר לסכום שקיבל בפועל וכן לא יחולו על הלוואה שבה הלווה נדרש לשלם תמורה כאמור שהיא הצמדה לשער החליפין למטבע הישראלי או למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ו)הוראות חוק זה לא יחולו על מי שעיסוקו במתן אשראי שאינו נושא ריבית, ליחיד, או לאחר שעיסוקו במתן אשראי כאמור – לעניין עיסוק כאמור, שלא למטרת רווח, שפטור מחובת קבלת רישיון למתן אשראי בהתאם לסעיף 13(א)(15) לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים; לעניין סעיף קטן זה, ”ריבית“ – כהגדרתה בסעיף 25א לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 11📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; החל משנת 2014, 1,197,707.36 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הריבית, התשי״ז–1957 → חוק הריבית
  • לסעיף 13(א)(15) לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) #סעיף 13
  • בסעיף 25א לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) #סעיף 25א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5(ב) ו־(ג)(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(ב) ו־(ג)(1) ו־(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}}, לא יחולו על מלווה יחיד שנתן הלוואה שלא דרך עיסוק; לעניין זה יראו מלווה שנתן הלוואה למי שאינו קרוב משפחתו כמי שנתן הלוואה דרך עיסוק, אלא אם כן הוכיח המלווה אחרת; לעניין סעיף קטן זה, ”קרוב משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 15ד|ו־15ד(א)(2) עד (4)}} לא יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} הלוואה שהסכום שקיבל הלווה בפועל עולה על 1,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; החל משנת 2014, 1,197,707.36 ש״ח)}}, או על כל סכום אחר שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט;
{{ח:תתת|(2)}} הלוואה שחל עליה צו לענין שיעור הריבית המרבי לפי {{ח:חיצוני|חוק הריבית|חוק הריבית, התשי״ז–1957}}.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום האמור בפסקה (ב)(1) ישתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הודעה על השינוי תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 15ד|15ד}} {{ח:פנימי|סעיף 15ה|ו־15ה}} לא יחולו על מלווה שנותן הלוואה באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות חוק זה לא יחולו על הלוואה שבה הלווה אינו נדרש לשלם כל תמורה מעבר לסכום שקיבל בפועל וכן לא יחולו על הלוואה שבה הלווה נדרש לשלם תמורה כאמור שהיא הצמדה לשער החליפין למטבע הישראלי או למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות חוק זה לא יחולו על מי שעיסוקו במתן אשראי שאינו נושא ריבית, ליחיד, או לאחר שעיסוקו במתן אשראי כאמור – לעניין עיסוק כאמור, שלא למטרת רווח, שפטור מחובת קבלת רישיון למתן אשראי בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 13|לסעיף 13(א)(15) לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים}}; לעניין סעיף קטן זה, ”ריבית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25א|בסעיף 25א לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים}}.

15אהחלת הוראות על חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראיתיקונים: תשע״ז־3

בחוזה הלוואה בין לווה למלווה שעניינו מסגרת אשראי, יחולו לעניין מסגרת האשראי הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)במקום ההגדרה ”שיעור העלות הממשית של האשראי“ יקראו:
””שיעור העלות הממשית של האשראי“ – היחס שבין סך כל הסכומים שלווה נדרש לשלם בקשר לחוזה ההלוואה, מעבר לסכום שהמלווה התחייב להעמיד ללווה, למעט סכומים כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”תוספת“, ובין הסכום שהמלווה התחייב להעמיד ללווה;“;
(2)יקראו את סעיף 3(ב), לעניין חוזה ההלוואה שקובע את התנאים הכלליים של מסגרת האשראי, כמפורט להלן, ויראו מלווה שכלל בחוזה הלוואה כאמור את התנאים שבסעיף 3(ב) כפי שהוא מוחל בפסקה זו כמי שמילא אחר חובת הגילוי לפי אותו סעיף:
(א)סכום ההלוואה לפי פסקה (2) של אותו סעיף קטן יהיה הסכום שהמלווה התחייב להעמיד ללווה;
(ב)פסקה (3) – לא תיקרא;
(ג)בפסקה (4), הסיפה החל במילים ”המביא בחשבון“ – לא תיקרא;
(ד)אחרי פסקה (4) יקראו:
”(4א)ציון כי הריבית תחול על כל סכום של ניצול יתרת מסגרת האשראי, לרבות סכומי הריבית שטרם נפרעו ושנצברו בשל תקופות קודמות;“;
(ה)בפסקה (11), המילים ”המביא בחשבון גם ריבית דריבית“ – לא ייקראו;
(3)מלווה ימסור ללווה דוח תקופתי הכולל פרטים על מימוש מסגרת האשראי והסכומים שהוא נדרש לשלם בשל המימוש; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין תדירות מסירת הדוח וכן רשאי הוא לקבוע את הפרטים שייכללו בו;
(4)הוגדלה מסגרת האשראי באותם תנאים שבחוזה ההלוואה, לא יחולו החובות לפי סעיפים 2 ו־3(א) ו־(ב) במועד הגדלת מסגרת האשראי, והמלווה ימסור ללווה, לאחר המועד האמור, מסמך המתעד את הגדלת מסגרת האשראי ואת מסגרת האשראי החדשה, ובכלל זה את שיעור הריבית שיחול לגבי המסגרת החדשה.
↺ פנימיות: 8
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוזה הלוואה בין לווה למלווה שעניינו מסגרת אשראי, יחולו לעניין מסגרת האשראי הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”שיעור העלות הממשית של האשראי“}} יקראו:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ””שיעור העלות הממשית של האשראי“ – היחס שבין סך כל הסכומים שלווה נדרש לשלם בקשר לחוזה ההלוואה, מעבר לסכום שהמלווה התחייב להעמיד ללווה, למעט סכומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”תוספת“}}, ובין הסכום שהמלווה התחייב להעמיד ללווה;“;
{{ח:תת|(2)}} יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}, לעניין חוזה ההלוואה שקובע את התנאים הכלליים של מסגרת האשראי, כמפורט להלן, ויראו מלווה שכלל בחוזה הלוואה כאמור את התנאים {{ח:פנימי|סעיף 3|שבסעיף 3(ב)}} כפי שהוא מוחל בפסקה זו כמי שמילא אחר חובת הגילוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|אותו סעיף}}:
{{ח:תתת|(א)}} סכום ההלוואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|פסקה (2) של אותו סעיף קטן}} יהיה הסכום שהמלווה התחייב להעמיד ללווה;
{{ח:תתת|(ב)}} פסקה (3) – לא תיקרא;
{{ח:תתת|(ג)}} בפסקה (4), הסיפה החל במילים ”המביא בחשבון“ – לא תיקרא;
{{ח:תתת|(ד)}} אחרי פסקה (4) יקראו:
{{ח:תתתת|”(4א)}} ציון כי הריבית תחול על כל סכום של ניצול יתרת מסגרת האשראי, לרבות סכומי הריבית שטרם נפרעו ושנצברו בשל תקופות קודמות;“;
{{ח:תתת|(ה)}} בפסקה (11), המילים ”המביא בחשבון גם ריבית דריבית“ – לא ייקראו;
{{ח:תת|(3)}} מלווה ימסור ללווה דוח תקופתי הכולל פרטים על מימוש מסגרת האשראי והסכומים שהוא נדרש לשלם בשל המימוש; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין תדירות מסירת הדוח וכן רשאי הוא לקבוע את הפרטים שייכללו בו;
{{ח:תת|(4)}} הוגדלה מסגרת האשראי באותם תנאים שבחוזה ההלוואה, לא יחולו החובות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3(א) ו־(ב)}} במועד הגדלת מסגרת האשראי, והמלווה ימסור ללווה, לאחר המועד האמור, מסמך המתעד את הגדלת מסגרת האשראי ואת מסגרת האשראי החדשה, ובכלל זה את שיעור הריבית שיחול לגבי המסגרת החדשה.

15בהחלת חובת הגילוי על חוזה הלוואה שעניינו ניכיון שטר או חוזה הלוואה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיובתיקונים: תשע״ז־3, תשע״ט

(א)בחוזה הלוואה בין לווה ומלווה שעניינו ניכיון שטר שמשך מי שאינו הלווה, יראו במלווה שכלל במסמכים המפורטים להלן את הפרטים שלהלן כמי שמילא אחר חובת הגילוי לפי סעיף 3(ב):
(1)חוזה הלוואה הקובע את התנאים הכלליים של ניכיון השטר, ובו הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב)(1), (8ב), (10), (11), (11א) ו־(11ג), בשינויים המחויבים;
(2)מסמך משלים, שנמסר ללווה טרם ביצוע ניכיון השטר, ובו פרטים אלה:
(א)הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב)(1) וכן הפרטים כאמור לעניין מושך השיק, ולעניין מסב השיק ככל שהם ידועים למלווה;
(ב)סכום השטר;
(ג)כל סכום שינוכה מהשטר;
(ד)הסכום שקיבל הלווה בפועל;
(ה)שיעור העלות הממשית של האשראי;
(ו)שיעור העלות המרבית של האשראי החל לגבי ההלוואה.
(ב)בחוזה הלוואה בין לווה למלווה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב כמשמעותם בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981, יראו מלווה שכלל בחוזה הלוואה הקובע את התנאים הכלליים של השירותים כאמור את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב)(1), (4) עד (8ב), (10) עד (11א) ו־(11ג), בשינויים המחויבים, כמי שמילא אחר חובת הגילוי לפי סעיף 3(ב).
(2)בחוזה הלוואה כאמור בפסקה (1), ימסור המלווה ללווה דוח תקופתי, במועדים כפי שקבע שר המשפטים, אם קבע, הכולל פרטים אלה:
(א)סכום התקבולים שהומחו למלווה;
(ב)כל סכום שנוכה מהתקבולים כאמור בפסקת משנה (א);
(ג)הסכום שקיבל הלווה בפועל;
(ד)שיעור העלות הממשית של האשראי;
(ה)שיעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי, המביא בחשבון גם ריבית דריבית, אם שולמה בעד התקופה שאליה מתייחס הדוח.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (שירות ללקוח) #סעיף 7א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בחוזה הלוואה בין לווה ומלווה שעניינו ניכיון שטר שמשך מי שאינו הלווה, יראו במלווה שכלל במסמכים המפורטים להלן את הפרטים שלהלן כמי שמילא אחר חובת הגילוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}:
{{ח:תתת|(1)}} חוזה הלוואה הקובע את התנאים הכלליים של ניכיון השטר, ובו הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(1), (8ב), (10), (11), (11א) ו־(11ג)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} מסמך משלים, שנמסר ללווה טרם ביצוע ניכיון השטר, ובו פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(1)}} וכן הפרטים כאמור לעניין מושך השיק, ולעניין מסב השיק ככל שהם ידועים למלווה;
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום השטר;
{{ח:תתתת|(ג)}} כל סכום שינוכה מהשטר;
{{ח:תתתת|(ד)}} הסכום שקיבל הלווה בפועל;
{{ח:תתתת|(ה)}} שיעור העלות הממשית של האשראי;
{{ח:תתתת|(ו)}} שיעור העלות המרבית של האשראי החל לגבי ההלוואה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בחוזה הלוואה בין לווה למלווה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 7א|בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}, יראו מלווה שכלל בחוזה הלוואה הקובע את התנאים הכלליים של השירותים כאמור את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(1), (4) עד (8ב), (10) עד (11א) ו־(11ג)}}, בשינויים המחויבים, כמי שמילא אחר חובת הגילוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}.
{{ח:תתת|(2)}} בחוזה הלוואה כאמור בפסקה (1), ימסור המלווה ללווה דוח תקופתי, במועדים כפי שקבע שר המשפטים, אם קבע, הכולל פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום התקבולים שהומחו למלווה;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל סכום שנוכה מהתקבולים כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתת|(ג)}} הסכום שקיבל הלווה בפועל;
{{ח:תתתת|(ד)}} שיעור העלות הממשית של האשראי;
{{ח:תתתת|(ה)}} שיעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי, המביא בחשבון גם ריבית דריבית, אם שולמה בעד התקופה שאליה מתייחס הדוח.

15גהחלת הוראות על תאגידיםתיקונים: תשע״ז־3, תשע״ט

שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, רשאי לקבוע כי הוראות החוק, כולן או חלקן, החלות על לווים יחולו על סוגי תאגידים כפי שיקבע; קבע השר כאמור לא יראו כהלוואה, לעניין חוק זה, רכישה של תעודות התחייבות שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, רכישה של תעודות התחייבות שפרק ה׳3 לחוק האמור חל עליהן, או רכישה של תעודות התחייבות הרשומות או המיועדות להירשם למסחר בבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46 לאותו חוק.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 → חוק ניירות ערך
  • שפרק ה׳3 לחוק האמור → חוק ניירות ערך #פרק ה3
  • בסעיף 46 לאותו חוק → חוק ניירות ערך #סעיף 46
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, רשאי לקבוע כי הוראות החוק, כולן או חלקן, החלות על לווים יחולו על סוגי תאגידים כפי שיקבע; קבע השר כאמור לא יראו כהלוואה, לעניין חוק זה, רכישה של תעודות התחייבות שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, רכישה של תעודות התחייבות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ה3|שפרק ה׳3 לחוק האמור}} חל עליהן, או רכישה של תעודות התחייבות הרשומות או המיועדות להירשם למסחר בבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 46|בסעיף 46 לאותו חוק}}.

15דעונשיןתיקונים: תשע״ז־3, תשע״ט

(א)מלווה שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
(1)עשה אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ה) שלהלן במטרה להתחמק מהחובות או מהאיסורים הקבועים בחוק זה:
(א)כרת חוזה הלוואה בלא מסמך בכתב בניגוד להוראות סעיף 2;
(ב)כרת חוזה הלוואה בלי שכלל בו את כל הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב)(2) עד (9) ו־(11);
(ג)כרת חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב), כפי שהוא מוחל בסעיף 15א;
(ד)כרת חוזה הלוואה שעניינו ניכיון שטר בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב), כפי שהוא מוחל בסעיף 15ב(א)(1), או בלי שכלל במסמך משלים את הפרטים הקבועים בסעיף 15ב(א)(2), למעט פסקת משנה (א) שבו;
(ה)כרת חוזה הלוואה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב), כפי שהוא מוחל בסעיף 15ב(ב)(1);
(2)כרת חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור הריבית הקבוע בתוספת השלישית הידוע באותו המועד;
(3)כרת חוזה הלוואה שבו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור הריבית הקבוע בתוספת השלישית הידוע באותו המועד;
(4)קיבל תשלום לפי חוזה הלוואה שמתקיים בו האמור בפסקה (2) או (3).
(ב)מלווה שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977:
(1)כרת חוזה הלוואה בלא מסמך בכתב בניגוד להוראות סעיף 2;
(2)כרת חוזה הלוואה בלי שכלל בו את כל הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב)(2) עד (9) ו־(11);
(3)כרת חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב), כפי שהוא מוחל בסעיף 15א;
(4)כרת חוזה הלוואה שעניינו ניכיון שטר בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב), כפי שהוא מוחל בסעיף 15ב(א)(1), או בלי שכלל במסמך משלים את הפרטים הקבועים בסעיף 15ב(א)(2), למעט פסקת משנה (א) שבו;
(5)כרת חוזה הלוואה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב), כפי שהוא מוחל בסעיף 15ב(ב)(1);
(6)קבע בחוזה הלוואה, שעניינו הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר או בהלוואה בריבית משתנה, בסיס הצמדה או בסיס ריבית שאינו כאמור בסעיף 4א;
(7)לא כלל בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 5(ב);
(8)לא כלל בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 6(ב).
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 24
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 61
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מלווה שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} עשה אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ה) שלהלן במטרה להתחמק מהחובות או מהאיסורים הקבועים בחוק זה:
{{ח:תתתת|(א)}} כרת חוזה הלוואה בלא מסמך בכתב בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תתתת|(ב)}} כרת חוזה הלוואה בלי שכלל בו את כל הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(2) עד (9) ו־(11)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} כרת חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א}};
{{ח:תתתת|(ד)}} כרת חוזה הלוואה שעניינו ניכיון שטר בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(א)(1)}}, או בלי שכלל במסמך משלים את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(א)(2)}}, למעט פסקת משנה (א) שבו;
{{ח:תתתת|(ה)}} כרת חוזה הלוואה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(ב)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} כרת חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור הריבית הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} הידוע באותו המועד;
{{ח:תתת|(3)}} כרת חוזה הלוואה שבו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור הריבית הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} הידוע באותו המועד;
{{ח:תתת|(4)}} קיבל תשלום לפי חוזה הלוואה שמתקיים בו האמור בפסקה (2) או (3).
{{ח:תת|(ב)}} מלווה שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}:
{{ח:תתת|(1)}} כרת חוזה הלוואה בלא מסמך בכתב בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תתת|(2)}} כרת חוזה הלוואה בלי שכלל בו את כל הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(2) עד (9) ו־(11)}};
{{ח:תתת|(3)}} כרת חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א}};
{{ח:תתת|(4)}} כרת חוזה הלוואה שעניינו ניכיון שטר בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(א)(1)}}, או בלי שכלל במסמך משלים את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(א)(2)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 15ב|פסקת משנה (א) שבו}};
{{ח:תתת|(5)}} כרת חוזה הלוואה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(ב)(1)}};
{{ח:תתת|(6)}} קבע בחוזה הלוואה, שעניינו הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר או בהלוואה בריבית משתנה, בסיס הצמדה או בסיס ריבית שאינו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א}};
{{ח:תתת|(7)}} לא כלל בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}};
{{ח:תתת|(8)}} לא כלל בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}}.

15העיצום כספי על מלווה מוסדיתיקונים: תשע״ז־3, תשע״ט, תשפ״ג

(א)בסעיף זה –
”הסכום הקובע“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)לעניין תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי בשל הפרת הוראה מהוראות ניהול בנקאי תקין כאמור בסעיף 14ח(א)(1) לפקודת הבנקאות, 1941;
(2)לעניין מבטח – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על המבטח בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ג׳ בתוספת השלישית לחוק הפיקוח על הביטוח;
(3)לעניין חברה מנהלת – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על החברה המנהלת בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ג׳ בתוספת הראשונה לחוק קופות גמל;
(4)לעניין בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על בעל רישיון כאמור בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 72(ב) לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים;
(5)לעניין חברת תשלומים – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על חברה כאמור בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ב׳ בתוספת השלישית לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.
(ב)הפר מלווה מוסדי הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאים המפקח על הבנקים, המפקח על נותני שירותים פיננסיים, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או רשות ניירות ערך, לפי העניין, להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום הקובע:
(1)כרת חוזה הלוואה בלא מסמך בכתב או לא תיעד את הסכמת הלקוח לכריתת חוזה ההלוואה, בניגוד להוראות לפי סעיף 2;
(2)כרת חוזה הלוואה בלי שכלל בו את כל הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב);
(3)כרת חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב), כפי שהוא מוחל בסעיף 15א;
(4)כרת חוזה הלוואה שעניינו ניכיון שטר בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב), כפי שהוא מוחל בסעיף 15ב(א)(1), או בלי שכלל במסמך משלים את הפרטים הקבועים בסעיף 15ב(א)(2);
(5)כרת חוזה הלוואה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב), כפי שהוא מוחל בסעיף 15ב(ב)(1);
(6)קבע בחוזה הלוואה, שעניינו הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר או הלוואה בריבית משתנה, בסיס הצמדה או בסיס ריבית שאינו כאמור בסעיף 4א;
(7)כרת חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 5(א);
(8)לא כלל בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 5(ב);
(9)כרת חוזה הלוואה שבו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 6(א);
(10)לא כלל בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שירות ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 6(ב);
(11)לעניין חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי –
(א)לא מסר דוח תקופתי או לא כלל בו את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות לפי סעיף 15א(3);
(ב)לא מסר מסמך המתעד את הגדלת מסגרת האשראי ואת מסגרת האשראי החדשה, בניגוד להוראות סעיף 15א(4);
(12)לעניין חוזה הלוואה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב – לא מסר דוח תקופתי או לא כלל בו את הפרטים הנדרשים בניגוד להוראות לפי סעיף 15ב(ב)(2).
(ג)כרת מלווה מוסדי חוזה הלוואה כאמור בסעיף 15ד(א)(2) עד (4), רשאי המפקח על הבנקים, המפקח על נותני שירותים פיננסיים, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או רשות ניירות ערך, לפי העניין, להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בשיעור כפל הסכום הקובע.
(ד)על עיצום כספי לפי סעיף זה לגבי תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי יחולו ההוראות לפי סעיפים 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות, 1941, בשינויים המחויבים.
(ה)על עיצום כספי לפי סעיף זה לגבי מבטח יחולו ההוראות לפי סעיפים 92א1 עד 92יד, 92טז(א) ו־92יז עד 92כב לחוק הפיקוח על הביטוח, בשינויים המחויבים.
(ו)על עיצום כספי לפי סעיף זה לגבי חברה מנהלת יחולו ההוראות לפי סעיפים 44 ו־47 לחוק קופות גמל, למעט הוראות סעיפים 92טז(ב) ו־92כג לחוק הפיקוח על הביטוח, כפי שהוא מוחל בסעיף 47 לחוק קופות גמל, בשינויים המחויבים.
(ז)על עיצום כספי לפי סעיף זה לגבי בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי יחולו ההוראות לפי סעיפים 72(ד) ו־74 עד 93 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים, בשינויים המחויבים, ובכלל זה הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה על אפשרות להגיש התחייבות וערבון.
(ח)על עיצום כספי לפי סעיף זה לגבי חברת תשלומים יחולו הוראות לפי סעיפים 52טז עד 52כט ו־56ח לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 18↺ פנימיות: 18
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 14ח(א)(1) לפקודת הבנקאות, 1941 → פקודת הבנקאות #סעיף 14ח
  • בחלק ג׳ בתוספת השלישית לחוק הפיקוח על הביטוח → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) #תוספת 3 חלק ג
  • בחלק ג׳ בתוספת הראשונה לחוק קופות גמל → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) #תוספת 1 חלק ג
  • בסעיף 72(ב) לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) #סעיף 72
  • בחלק ב׳ בתוספת השלישית לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום → חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום #תוספת 3 חלק ב
  • סעיפים 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות, 1941 → פקודת הבנקאות #סעיף 14ט
  • סעיפים 92א1 עד 92יד → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) #סעיף 92א1
  • 92טז(א) → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) #סעיף 92טז
  • ו־92יז עד 92כב לחוק הפיקוח על הביטוח → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) #סעיף 92יז
  • סעיפים 44 → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) #סעיף 44
  • ו־47 לחוק קופות גמל → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) #סעיף 47
  • סעיפים 92טז(ב) → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) #סעיף 92טז
  • ו־92כג לחוק הפיקוח על הביטוח → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) #סעיף 92כג
  • בסעיף 47 לחוק קופות גמל → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) #סעיף 47
  • סעיפים 72(ד) → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) #סעיף 72
  • ו־74 עד 93 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) #סעיף 74
  • סעיפים 52טז עד 52כט → חוק ניירות ערך #סעיף 52טז
  • ו־56ח לחוק ניירות ערך → חוק ניירות ערך #סעיף 56ח
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הקובע“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי בשל הפרת הוראה מהוראות ניהול בנקאי תקין כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 14ח|בסעיף 14ח(א)(1) לפקודת הבנקאות, 1941}};
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין מבטח – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על המבטח בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השלישית לחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תתתת|(3)}} לעניין חברה מנהלת – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על החברה המנהלת בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת הראשונה לחוק קופות גמל}};
{{ח:תתתת|(4)}} לעניין בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על בעל רישיון כאמור בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 72|בסעיף 72(ב) לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים}};
{{ח:תתתת|(5)}} לעניין חברת תשלומים – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על חברה כאמור בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום#תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השלישית לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר מלווה מוסדי הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאים המפקח על הבנקים, המפקח על נותני שירותים פיננסיים, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או רשות ניירות ערך, לפי העניין, להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום הקובע:
{{ח:תתת|(1)}} כרת חוזה הלוואה בלא מסמך בכתב או לא תיעד את הסכמת הלקוח לכריתת חוזה ההלוואה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תתת|(2)}} כרת חוזה הלוואה בלי שכלל בו את כל הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} כרת חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א}};
{{ח:תתת|(4)}} כרת חוזה הלוואה שעניינו ניכיון שטר בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(א)(1)}}, או בלי שכלל במסמך משלים את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(א)(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} כרת חוזה הלוואה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(ב)(1)}};
{{ח:תתת|(6)}} קבע בחוזה הלוואה, שעניינו הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר או הלוואה בריבית משתנה, בסיס הצמדה או בסיס ריבית שאינו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א}};
{{ח:תתת|(7)}} כרת חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)}};
{{ח:תתת|(8)}} לא כלל בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}};
{{ח:תתת|(9)}} כרת חוזה הלוואה שבו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)}};
{{ח:תתת|(10)}} לא כלל בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שירות ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}};
{{ח:תתת|(11)}} לעניין חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי –
{{ח:תתתת|(א)}} לא מסר דוח תקופתי או לא כלל בו את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(3)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לא מסר מסמך המתעד את הגדלת מסגרת האשראי ואת מסגרת האשראי החדשה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(4)}};
{{ח:תתת|(12)}} לעניין חוזה הלוואה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב – לא מסר דוח תקופתי או לא כלל בו את הפרטים הנדרשים בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ב|סעיף 15ב(ב)(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} כרת מלווה מוסדי חוזה הלוואה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15ד|בסעיף 15ד(א)(2) עד (4)}}, רשאי המפקח על הבנקים, המפקח על נותני שירותים פיננסיים, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או רשות ניירות ערך, לפי העניין, להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בשיעור כפל הסכום הקובע.
{{ח:תת|(ד)}} על עיצום כספי לפי סעיף זה לגבי תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 14ט|סעיפים 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות, 1941}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} על עיצום כספי לפי סעיף זה לגבי מבטח יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92א1|סעיפים 92א1 עד 92יד}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92טז|92טז(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92יז|ו־92יז עד 92כב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} על עיצום כספי לפי סעיף זה לגבי חברה מנהלת יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 44|סעיפים 44}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 47|ו־47 לחוק קופות גמל}}, למעט הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92טז|סעיפים 92טז(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92כג|ו־92כג לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוא מוחל {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 47|בסעיף 47 לחוק קופות גמל}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ז)}} על עיצום כספי לפי סעיף זה לגבי בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 72|סעיפים 72(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 74|ו־74 עד 93 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים}}, בשינויים המחויבים, ובכלל זה הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה על אפשרות להגיש התחייבות וערבון.
{{ח:תת|(ח)}} על עיצום כספי לפי סעיף זה לגבי חברת תשלומים יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52טז|סעיפים 52טז עד 52כט}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ח|ו־56ח לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים.

16שמירת דיניםתיקונים: תשע״ז־3, תשע״ט

חוק זה בא להוסיף על זכויות הלווה על פי כל דין ועל חובותיו של מלווה מוסדי על פי כל דין ולא לגרוע מהן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה בא להוסיף על זכויות הלווה על פי כל דין ועל חובותיו של מלווה מוסדי על פי כל דין ולא לגרוע מהן.

16אסמכויות הנתונות למאסדרתיקונים: תשפ״ג

(א)המפקח על הבנקים, המפקח על נותני שירותים פיננסיים, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או רשות ניירות ערך (בסעיף זה – מאסדר) רשאים, בהתאם לסמכותם לפי דין, לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בחוק זה, שיחולו על מלווה מוסדי המפוקח על ידם.
(ב)לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, בירור מינהלי הנוגע להוראות כאמור ואכיפתן, יהיו נתונות למאסדר הסמכויות הנתונות לו על פי הדין הנוגע למלווה מוסדי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המפקח על הבנקים, המפקח על נותני שירותים פיננסיים, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או רשות ניירות ערך (בסעיף זה – מאסדר) רשאים, בהתאם לסמכותם לפי דין, לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בחוק זה, שיחולו על מלווה מוסדי המפוקח על ידם.
{{ח:תת|(ב)}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, בירור מינהלי הנוגע להוראות כאמור ואכיפתן, יהיו נתונות למאסדר הסמכויות הנתונות לו על פי הדין הנוגע למלווה מוסדי.

17החוק מחייב

הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד, אלא אם כן הותנה עליהן לטובת הלווה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד, אלא אם כן הותנה עליהן לטובת הלווה.

18ביצוע ותקנות

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

18אשינוי התוספותתיקונים: תשע״ז־3, תשע״ט

שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ושר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה, את התוספת השנייה ואת התוספת השלישית.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ושר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}, את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.

19תחילה ותחולה

(א)תחילתו של חוק זה ארבעה חודשים מיום פרסומו.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיפים 7 עד 14 יחולו גם על חוזה הלוואה שנחתם לפני תחילתו של חוק זה ושלא חלות לגביו הוראות סעיף 15, ושעל פיו עולה שיעור העלות הממשית של האשראי או שיעור ריבית הפיגורים על כפליים השיעור המרבי המותר על פי סעיפים 5 או 6.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה ארבעה חודשים מיום פרסומו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7 עד 14}} יחולו גם על חוזה הלוואה שנחתם לפני תחילתו של חוק זה ושלא חלות לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, ושעל פיו עולה שיעור העלות הממשית של האשראי או שיעור ריבית הפיגורים על כפליים השיעור המרבי המותר על פי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|או 6}}.
תוספת ראשונה
שיעור העלות המרבית של האשראי

(1)

לגבי הלוואה הניתנת בשקלים חדשים – ריבית בנק ישראל בתוספת 15 נקודות האחוז; לעניין זה, ”ריבית בנק ישראל“ – הריבית שקובע בנק ישראל במסגרת ההחלטות המוניטריות התקופתיות, המשמשת את הבנק לצורך מתן הלוואות לתאגידים הבנקאיים או לצורך קבלת הלוואות מתאגידים בנקאיים, כשיעורה מזמן לזמן, המתפרסמת באתר האינטרנט של בנק ישראל, והידועה במועד כריתת חוזה ההלוואה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לגבי הלוואה הניתנת בשקלים חדשים – ריבית בנק ישראל בתוספת 15 נקודות האחוז; לעניין זה, ”ריבית בנק ישראל“ – הריבית שקובע בנק ישראל במסגרת ההחלטות המוניטריות התקופתיות, המשמשת את הבנק לצורך מתן הלוואות לתאגידים הבנקאיים או לצורך קבלת הלוואות מתאגידים בנקאיים, כשיעורה מזמן לזמן, המתפרסמת באתר האינטרנט של בנק ישראל, והידועה במועד כריתת חוזה ההלוואה;

(2)

לגבי הלוואה הניתנת במטבע חוץ – ריבית הליבור בתוספת 15 נקודות האחוז, ואם ההלוואה ניתנת במטבע של מדינת חוץ שלגביו לא מפורסם מדד הליבור – ריבית הבנק המרכזי באותה מדינה בתוספת 15 נקודות האחוז; לעניין זה, ”ריבית הליבור“ – ריבית סמן יומית להלוואות בין־בנקאיות לפרק זמן של שנה בין הבנקים בלונדון (London Inter-Bank Offered Rate) המתפרסמת לידיעת הציבור;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לגבי הלוואה הניתנת במטבע חוץ – ריבית הליבור בתוספת 15 נקודות האחוז, ואם ההלוואה ניתנת במטבע של מדינת חוץ שלגביו לא מפורסם מדד הליבור – ריבית הבנק המרכזי באותה מדינה בתוספת 15 נקודות האחוז; לעניין זה, ”ריבית הליבור“ – ריבית סמן יומית להלוואות בין־בנקאיות לפרק זמן של שנה בין הבנקים בלונדון (London Inter-Bank Offered Rate) המתפרסמת לידיעת הציבור;

(3)תיקונים: תשפ״ג

לגבי הלוואה לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים ושאין לצדדים אפשרות להאריכה או לחדשה בתנאים דומים, שנותן מלווה מוסדי, בין שהיא ניתנת בשקלים חדשים ובין במטבע חוץ –
(א)לגבי תאגיד בנקאי, תאגיד עזר ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי – ריבית כאמור בפרט (1) או (2), לפי העניין, בתוספת 5 נקודות האחוז, אלא אם כן קבע המפקח על הבנקים, בהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים ועם רשות ניירות ערך, ריבית אחרת והיא פורסמה בדרך האמורה בסעיף 5(ג2) לפקודת הבנקאות, 1941; המפקח רשאי לקבוע לעניין זה ריביות שונות לסוגי הלוואות;
(ב)לגבי חברה מנהלת, מבטח, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – ריבית כאמור בפרט (1) או (2), לפי העניין, בתוספת 5 נקודות האחוז, אלא אם כן קבע המפקח על נותני שירותים פיננסיים או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לפי העניין, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים ועם רשות ניירות ערך, ריבית אחרת והיא פורסמה בדרך האמורה בסעיף 5 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים; המפקח על נותני שירותים פיננסיים או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לפי העניין, רשאי לקבוע לעניין זה ריביות שונות לסוגי הלוואות;
(ג)לגבי חברת תשלומים – ריבית כאמור בפרט (1) או (2), לפי העניין, בתוספת 5 נקודות האחוז, אלא אם כן קבעה רשות ניירות ערך, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים ועם המפקח על נותני שירותים פיננסיים, ריבית אחרת והיא פורסמה בדרך האמורה בסעיף 43(ב)(2) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום; רשות ניירות ערך רשאית לקבוע לעניין זה ריביות שונות לסוגי הלוואות;
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 5(ג2) לפקודת הבנקאות, 1941 → פקודת הבנקאות #סעיף 5
  • בסעיף 5 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) #סעיף 5
  • בסעיף 43(ב)(2) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום → חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום #סעיף 43
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לגבי הלוואה לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים ושאין לצדדים אפשרות להאריכה או לחדשה בתנאים דומים, שנותן מלווה מוסדי, בין שהיא ניתנת בשקלים חדשים ובין במטבע חוץ –
{{ח:תת|(א)}} לגבי תאגיד בנקאי, תאגיד עזר ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי – ריבית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרט (1)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|או (2)}}, לפי העניין, בתוספת 5 נקודות האחוז, אלא אם כן קבע המפקח על הבנקים, בהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים ועם רשות ניירות ערך, ריבית אחרת והיא פורסמה בדרך האמורה {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|בסעיף 5(ג2) לפקודת הבנקאות, 1941}}; המפקח רשאי לקבוע לעניין זה ריביות שונות לסוגי הלוואות;
{{ח:תת|(ב)}} לגבי חברה מנהלת, מבטח, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – ריבית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרט (1)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|או (2)}}, לפי העניין, בתוספת 5 נקודות האחוז, אלא אם כן קבע המפקח על נותני שירותים פיננסיים או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לפי העניין, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים ועם רשות ניירות ערך, ריבית אחרת והיא פורסמה בדרך האמורה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים}}; המפקח על נותני שירותים פיננסיים או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לפי העניין, רשאי לקבוע לעניין זה ריביות שונות לסוגי הלוואות;
{{ח:תת|(ג)}} לגבי חברת תשלומים – ריבית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרט (1)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|או (2)}}, לפי העניין, בתוספת 5 נקודות האחוז, אלא אם כן קבעה רשות ניירות ערך, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים ועם המפקח על נותני שירותים פיננסיים, ריבית אחרת והיא פורסמה בדרך האמורה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום#סעיף 43|בסעיף 43(ב)(2) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}}; רשות ניירות ערך רשאית לקבוע לעניין זה ריביות שונות לסוגי הלוואות;

(4)

בתוספת זו, ”הלוואה“ – כהגדרתה בסעיף 1, למעט הלוואה שניתנה לעוסק שלא לשימוש אישי, ביתי או משפחתי, שעניינה ניכיון שטר, שמשך מי שאינו הלווה, ולמעט הלוואה שניתנה כנגד המחאה של זכות לקבלת תשלום שאינה ניכיון שטר.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}}, ”הלוואה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, למעט הלוואה שניתנה לעוסק שלא לשימוש אישי, ביתי או משפחתי, שעניינה ניכיון שטר, שמשך מי שאינו הלווה, ולמעט הלוואה שניתנה כנגד המחאה של זכות לקבלת תשלום שאינה ניכיון שטר.
תוספת שנייה
שיעור ריבית הפיגורים המרבי

שיעור ריבית הפיגורים המרבי לעניין הלוואה כהגדרתה בפרט (4) לתוספת הראשונה – שיעור העלות המרבית של האשראי כשהוא מוכפל ב־1.2, בחישוב שנתי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שיעור ריבית הפיגורים המרבי לעניין הלוואה כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4|בפרט (4) לתוספת הראשונה}} – שיעור העלות המרבית של האשראי כשהוא מוכפל ב־1.2, בחישוב שנתי.
תוספת שלישית
שיעור הריבית לעניין עונשין

(1)

לגבי הלוואה הניתנת בשקלים חדשים – ריבית בנק ישראל כהגדרתה בפרט (1) לתוספת הראשונה, בתוספת 30 נקודות האחוז;
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לגבי הלוואה הניתנת בשקלים חדשים – ריבית בנק ישראל כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרט (1) לתוספת הראשונה}}, בתוספת 30 נקודות האחוז;

(2)

לגבי הלוואה הניתנת במטבע חוץ – ריבית הליבור כהגדרתה בפרט (2) לתוספת הראשונה, בתוספת 30 נקודות האחוז, ואם ההלוואה ניתנת במטבע של מדינת חוץ שלגביו לא מפורסם מדד הליבור – ריבית הבנק המרכזי באותה מדינה בתוספת 30 נקודות האחוז.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לגבי הלוואה הניתנת במטבע חוץ – ריבית הליבור כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט (2) לתוספת הראשונה}}, בתוספת 30 נקודות האחוז, ואם ההלוואה ניתנת במטבע של מדינת חוץ שלגביו לא מפורסם מדד הליבור – ריבית הבנק המרכזי באותה מדינה בתוספת 30 נקודות האחוז.