תוכן החוק
1מטרה
מטרתו של חוק זה להסדיר את מעמדם של אנשי צבא דרום לבנון ובני משפחותיהם אשר מתגוררים בישראל ביום תחילתו של חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטרתו של חוק זה להסדיר את מעמדם של אנשי צבא דרום לבנון ובני משפחותיהם אשר מתגוררים בישראל ביום תחילתו של חוק זה.2הגדרות
בחוק זה –
”איש צד״ל“ – מי שמתגורר בישראל ושירת שירות בצבא דרום לבנון (להלן – שירות בצד״ל);
”בן משפחה של איש צד״ל שלקה בנכות“ – כמשמעותו של ”בן משפחה של נכה“ בסעיף 1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), ובלבד שהוא מתגורר בישראל;
”איש צד״ל שנספה במערכה“ – איש צד״ל שנספה במהלך פעילות מבצעית שאירעה בתקופת שירותו בצד״ל ועקב שירותו;
”בן משפחה של איש צד״ל שנספה במערכה“ – כמשמעותו של ”בן משפחה של חייל שנספה“ בסעיף 1 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, ובלבד שהוא מתגורר בישראל;
”המשכורת הקובעת“ – גובה השכר החודשי ששולם לאיש צד״ל על פי הרשומות הצבאיות ועל פי רשומות רשמיות אחרות, ביום י״ח באייר התש״ס (23 במאי 2000), ולאיש צד״ל שפרש משירות מצד״ל במועד מוקדם מהמועד האמור – ביום פרישתו בפועל;
”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה;
”נכות“ – אבדן הכושר לפעול פעולה רגילה או פחיתתו של כושר זה שבאו לאיש צד״ל כתוצאה של פגיעה במהלך פעילות מבצעית שאירעה במהלך תקופת שירותו בצד״ל ועקב שירותו בצד״ל;
”שירות בצד״ל“ – שירות בצבא דרום לבנון שפעל תחת פיקודו של מיג׳ור חדד וגנרל לאחד, לרבות מי ששירת במנגנון הביטחון בדרום לבנון, בגורמי הסיוע האזרחי ואצל גורמים אחרים בדרום לבנון, שעמדו בקשר עם זרועות הביטחון של מדינת ישראל, עד ליום י״ח באייר התש״ס (23 במאי 2000);
”חוק האזרחות“ – חוק האזרחות, התשי״ב–1952;
”חוק משפחות חיילים שנספו במערכה“ – חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950;
”חוק הנכים (תגמולים ושיקום)“ – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב].
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
- כמשמעותו של ”בן משפחה של נכה“ בסעיף 1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) → חוק הנכים (תגמולים ושיקום) #סעיף 1
- כמשמעותו של ”בן משפחה של חייל שנספה“ בסעיף 1 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה → חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) #סעיף 1
- חוק האזרחות, התשי״ב–1952 → חוק האזרחות
- חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950 → חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)
- חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב] → חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איש צד״ל“ – מי שמתגורר בישראל ושירת שירות בצבא דרום לבנון (להלן – שירות בצד״ל);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה של איש צד״ל שלקה בנכות“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 1|כמשמעותו של ”בן משפחה של נכה“ בסעיף 1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)}}, ובלבד שהוא מתגורר בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איש צד״ל שנספה במערכה“ – איש צד״ל שנספה במהלך פעילות מבצעית שאירעה בתקופת שירותו בצד״ל ועקב שירותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה של איש צד״ל שנספה במערכה“ – {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 1|כמשמעותו של ”בן משפחה של חייל שנספה“ בסעיף 1 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה}}, ובלבד שהוא מתגורר בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשכורת הקובעת“ – גובה השכר החודשי ששולם לאיש צד״ל על פי הרשומות הצבאיות ועל פי רשומות רשמיות אחרות, ביום י״ח באייר התש״ס (23 במאי 2000), ולאיש צד״ל שפרש משירות מצד״ל במועד מוקדם מהמועד האמור – ביום פרישתו בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכות“ – אבדן הכושר לפעול פעולה רגילה או פחיתתו של כושר זה שבאו לאיש צד״ל כתוצאה של פגיעה במהלך פעילות מבצעית שאירעה במהלך תקופת שירותו בצד״ל ועקב שירותו בצד״ל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בצד״ל“ – שירות בצבא דרום לבנון שפעל תחת פיקודו של מיג׳ור חדד וגנרל לאחד, לרבות מי ששירת במנגנון הביטחון בדרום לבנון, בגורמי הסיוע האזרחי ואצל גורמים אחרים בדרום לבנון, שעמדו בקשר עם זרועות הביטחון של מדינת ישראל, עד ליום י״ח באייר התש״ס (23 במאי 2000);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק האזרחות“ – {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|חוק האזרחות, התשי״ב–1952}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משפחות חיילים שנספו במערכה“ – {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנכים (תגמולים ושיקום)“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}.3הקניית אזרחות לאיש צד״ל ובן משפחתו
(א)על אף האמור בכל דין, איש צד״ל, בן זוגו, הורהו או ילדו, שמתגורר בישראל ביום התחילה, ומבקש להיות אזרח לפי חוק האזרחות יקנה לו שר הפנים אזרחות ישראלית, אף אם לא מתקיימת לגביו הוראת סעיף 5(א)(2) לחוק האמור.
(ב)שר הפנים רשאי לסרב לבקשה להקניית אזרחות ישראלית כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע שמתקיימים טעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו.
(ג)על אף האמור בכל דין, שר הפנים רשאי, במקרים מיוחדים, להעניק אזרחות ישראלית גם לקרוב משפחה של איש צד״ל, שאינו מנוי בסעיף קטן (א), שהגיש בקשה להיות אזרח לפי חוק האזרחות, אם שוכנע כי הוא מתגורר בישראל משום שנשקפת סכנה לחייו בשל כך שקרוב משפחתו שירת שירות בצד״ל או משום שהענקת האזרחות כאמור היא מענינה המיוחד של המדינה.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- חוק האזרחות → חוק האזרחות
- סעיף 5(א)(2) לחוק האמור → חוק האזרחות #סעיף 5
- חוק האזרחות → חוק האזרחות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, איש צד״ל, בן זוגו, הורהו או ילדו, שמתגורר בישראל ביום התחילה, ומבקש להיות אזרח לפי {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|חוק האזרחות}} יקנה לו שר הפנים אזרחות ישראלית, אף אם לא מתקיימת לגביו הוראת {{ח:חיצוני|חוק האזרחות#סעיף 5|סעיף 5(א)(2) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי לסרב לבקשה להקניית אזרחות ישראלית כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע שמתקיימים טעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בכל דין, שר הפנים רשאי, במקרים מיוחדים, להעניק אזרחות ישראלית גם לקרוב משפחה של איש צד״ל, שאינו מנוי בסעיף קטן (א), שהגיש בקשה להיות אזרח לפי {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|חוק האזרחות}}, אם שוכנע כי הוא מתגורר בישראל משום שנשקפת סכנה לחייו בשל כך שקרוב משפחתו שירת שירות בצד״ל או משום שהענקת האזרחות כאמור היא מענינה המיוחד של המדינה.4מתן אשרה ורישיון לישיבת קבע לאיש צד״ל ולבן משפחתו
(א)על אף האמור בכל דין, שר הפנים ייתן לכל איש צד״ל או לבן זוגו, הורהו או ילדו, שמתגורר בישראל ביום התחילה, אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל כאמור בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952, אם הוגשה על ידו בקשה לכך.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים רשאי לסרב לבקשה לאשרה ולרישיון קבע כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע שמתקיימים טעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952 → חוק הכניסה לישראל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, שר הפנים ייתן לכל איש צד״ל או לבן זוגו, הורהו או ילדו, שמתגורר בישראל ביום התחילה, אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל כאמור {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, אם הוגשה על ידו בקשה לכך.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים רשאי לסרב לבקשה לאשרה ולרישיון קבע כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע שמתקיימים טעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו.5תעודת איש צד״ל
(א)על אף האמור בכל דין, שר הביטחון ייתן לכל איש צד״ל תעודה המאשרת כי הוא איש צד״ל, אם הוגשה על ידו בקשה לכך; התעודה תהווה ראיה לכל ענין ודבר באשר לשירותו של המבקש בצד״ל.
(ב)שר הביטחון רשאי לסרב לבקשה להקניית תעודה כאמור בסעיף קטן (א), אם המבקש הורשע, בפסק דין חלוט, בעבירה על פרק ז׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977, או בעבירה של פשע חמור; לענין זה, ”פשע חמור“ – עבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- פרק ז׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #פרק ז
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, שר הביטחון ייתן לכל איש צד״ל תעודה המאשרת כי הוא איש צד״ל, אם הוגשה על ידו בקשה לכך; התעודה תהווה ראיה לכל ענין ודבר באשר לשירותו של המבקש בצד״ל.
{{ח:תת|(ב)}} שר הביטחון רשאי לסרב לבקשה להקניית תעודה כאמור בסעיף קטן (א), אם המבקש הורשע, בפסק דין חלוט, בעבירה על {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ז|פרק ז׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או בעבירה של פשע חמור; לענין זה, ”פשע חמור“ – עבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר.6החלת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה
דינו של בן משפחה של איש צד״ל שנספה במערכה כדין בן משפחה של חייל שנספה כאמור בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, לכל ענין ודבר, לרבות לענין תגמולים ומענקים לפי החוק האמור, תקנות שהותקנו לפיו וכללים אחרים אשר חלים בענינו, והכל בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה → חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)
- החוק האמור → חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דינו של בן משפחה של איש צד״ל שנספה במערכה כדין בן משפחה של חייל שנספה כאמור {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה}}, לכל ענין ודבר, לרבות לענין תגמולים ומענקים לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|החוק האמור}}, תקנות שהותקנו לפיו וכללים אחרים אשר חלים בענינו, והכל בשינויים המחויבים.7החלת חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
דינו של איש צד״ל שלקה בנכות כדין נכה כאמור בחוק הנכים (תגמולים ושיקום) לכל ענין ודבר, ולרבות לענין קביעת נכות, תגמול ותשלומים לפי החוק האמור, תקנות שהותקנו לפיו וכללים אחרים אשר חלים בענינו, והכל בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק הנכים (תגמולים ושיקום) → חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
- החוק האמור → חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דינו של איש צד״ל שלקה בנכות כדין נכה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים (תגמולים ושיקום)}} לכל ענין ודבר, ולרבות לענין קביעת נכות, תגמול ותשלומים לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|החוק האמור}}, תקנות שהותקנו לפיו וכללים אחרים אשר חלים בענינו, והכל בשינויים המחויבים.8זכאות איש צד״ל למענק הוקרה
(א)איש צד״ל זכאי למענק הוקרה חד־פעמי בשיעור של שלוש פעמים המשכורת הקובעת על כל שנה שבה הוא שירת שירות בצד״ל ולמענק נוסף בשיעור של ארבעים אלף שקלים חדשים, בצירוף הפרשי הצמדה מהמדד הידוע ביום התחילה ועד המדד הידוע בעת כל תשלום; לענין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב)שר הביטחון רשאי לשלול את זכותו של איש צד״ל למענקים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, אם הוא הורשע, בפסק דין חלוט, בעבירה על פרק ז׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977, או בעבירה של פשע חמור; לענין זה, ”פשע חמור“ – עבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר.
(ג)שר הביטחון ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו את אופן פריסת המענקים כאמור בסעיף קטן (א) לתשלומים חודשיים ולתקופה שלא תעלה על עשר שנים; שר הביטחון ושר האוצר יגישו לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון שנתי לענין תשלום המענקים ואופן פריסתם.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם (אופן פריסת המענקים), התשס״ו–2006.
הצג הפניות חיצוניות
- פרק ז׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #פרק ז
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} איש צד״ל זכאי למענק הוקרה חד־פעמי בשיעור של שלוש פעמים המשכורת הקובעת על כל שנה שבה הוא שירת שירות בצד״ל ולמענק נוסף בשיעור של ארבעים אלף שקלים חדשים, בצירוף הפרשי הצמדה מהמדד הידוע ביום התחילה ועד המדד הידוע בעת כל תשלום; לענין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ב)}} שר הביטחון רשאי לשלול את זכותו של איש צד״ל למענקים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, אם הוא הורשע, בפסק דין חלוט, בעבירה על {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ז|פרק ז׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או בעבירה של פשע חמור; לענין זה, ”פשע חמור“ – עבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר.
{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו את אופן פריסת המענקים כאמור בסעיף קטן (א) לתשלומים חודשיים ולתקופה שלא תעלה על עשר שנים; שר הביטחון ושר האוצר יגישו לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון שנתי לענין תשלום המענקים ואופן פריסתם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם (אופן פריסת המענקים)|תקנות אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם (אופן פריסת המענקים), התשס״ו–2006}}.}}9הממונה על המענקים
(א)שר הביטחון ימנה ממונה או ממונים לענין קביעת הזכאות, שיעור המענקים ותשלומם כאמור בסעיף 7(א) (בחוק זה – הממונה על המענקים).
(ב)הודעה על מינוי הממונה על המענקים ועל כתובתו תפורסם ברשומות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון ימנה ממונה או ממונים לענין קביעת הזכאות, שיעור המענקים ותשלומם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}} (בחוק זה – הממונה על המענקים).
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מינוי הממונה על המענקים ועל כתובתו תפורסם ברשומות.10ערעור
מבקש מענק הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטה של הממונה על המענקים רשאי לערור עליה לפני ועדת ערעור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מבקש מענק הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטה של הממונה על המענקים רשאי לערור עליה לפני ועדת ערעור.11ועדות ערעור
(א)שר המשפטים ימנה ועדת ערעור או ועדות ערעור לענין החלטתו של הממונה על המענקים.
(ב)ועדת הערעור תהיה בת שלושה חברים, שלפחות אחד מהם הוא איש צד״ל, בדרגה המקבילה לרב סרן בצבא הגנה לישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה ועדת ערעור או ועדות ערעור לענין החלטתו של הממונה על המענקים.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הערעור תהיה בת שלושה חברים, שלפחות אחד מהם הוא איש צד״ל, בדרגה המקבילה לרב סרן בצבא הגנה לישראל.12סמכויות הממונה וועדת הערעור
הממונה על המענקים וועדת הערעור לא יהיו קשורים בסדרי הדין ובדיני ראיות, אלא יפעלו בדרך שתיראה להם כמועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממונה על המענקים וועדת הערעור לא יהיו קשורים בסדרי הדין ובדיני ראיות, אלא יפעלו בדרך שתיראה להם כמועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון.13הוראות מיוחדות לענין המענקים
מענקים המשתלמים לפי סעיף 8 לא ייחשבו כהכנסה לענין –
(1)פקודת מס הכנסה או לענין תשלומי חובה או היטלים אחרים;
(2)סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980;
(3)גמלה המשתלמת מכוח ההסכמים בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים תלויים בעזרת הזולת שנערך מכוח סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
- סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 9
- סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מענקים המשתלמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} לא ייחשבו כהכנסה לענין –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} או לענין תשלומי חובה או היטלים אחרים;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}};
{{ח:תת|(3)}} גמלה המשתלמת מכוח ההסכמים בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים תלויים בעזרת הזולת שנערך מכוח {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.13אאות מערכה לציון השתתפות במערכה ברצועת הביטחון בדרום לבנוןתיקונים: תשפ״א
קבע שר הביטחון אות מערכה לפי סעיף 7 לחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, התש״ל–1970, לציון השתתפות במערכה ברצועת הביטחון בדרום לבנון, יעניק שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך אות מערכה כאמור לאיש צד״ל שעמד בתנאים שקבע, באישור הממשלה.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות המערכה ברצועת הביטחון בלבנון – קביעת חיילים ואנשי צבא דרום לבנון זכאים), התשפ״א–2021.
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 7 לחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, התש״ל–1970 → חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל #סעיף 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קבע שר הביטחון אות מערכה לפי {{ח:חיצוני|חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל#סעיף 7|סעיף 7 לחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, התש״ל–1970}}, לציון השתתפות במערכה ברצועת הביטחון בדרום לבנון, יעניק שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך אות מערכה כאמור לאיש צד״ל שעמד בתנאים שקבע, באישור הממשלה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות המערכה ברצועת הביטחון בלבנון – קביעת חיילים ואנשי צבא דרום לבנון זכאים)|תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות המערכה ברצועת הביטחון בלבנון – קביעת חיילים ואנשי צבא דרום לבנון זכאים), התשפ״א–2021}}.}}14תעסוקה ודיור
הממשלה תפעל, במידת האפשר, למציאת פתרונות לצורכי דיור לאנשי צד״ל ולסידורי תעסוקה בעבורם; לענין זה, ייקבע תקציב שנתי במסגרת הקצאה לתחום פעולה נפרד – ”אנשי צד״ל“ בסעיף תקציב משרד הביטחון בחוק התקציב השנתי; בסעיף זה, ”תחום פעולה“ ו”סעיף תקציב“ – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממשלה תפעל, במידת האפשר, למציאת פתרונות לצורכי דיור לאנשי צד״ל ולסידורי תעסוקה בעבורם; לענין זה, ייקבע תקציב שנתי במסגרת הקצאה לתחום פעולה נפרד – ”אנשי צד״ל“ בסעיף תקציב משרד הביטחון בחוק התקציב השנתי; בסעיף זה, ”תחום פעולה“ ו”סעיף תקציב“ – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.15שמירת דינים
הוראות סעיף 8 באות להוסיף על כל זכות אחרת המוקנית לאיש צד״ל לפי כל דין ונוהל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} באות להוסיף על כל זכות אחרת המוקנית לאיש צד״ל לפי כל דין ונוהל.16ביצוע ותקנות
שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.17תחילה
בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה יקבעו שר הביטחון ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את אופן פריסת המענקים כאמור בסעיף 8.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה יקבעו שר הביטחון ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את אופן פריסת המענקים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}.