תוכן החוק
1הגדרותתיקונים: תשע״ד
בחוק זה –
”בטוחות“ – מיטלטלין, לרבות כסף או שטר, הנמסרים מעובד למעסיק לשם הבטחת הישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה, וכן נכס משועבד למטרות כאמור;
”עובד“ – לרבות מועמד לעבודה אצל מעסיק;
”השר“ – שר התעשייה המסחר והתעסוקה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בטוחות“ – מיטלטלין, לרבות כסף או שטר, הנמסרים מעובד למעסיק לשם הבטחת הישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה, וכן נכס משועבד למטרות כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – לרבות מועמד לעבודה אצל מעסיק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התעשייה המסחר והתעסוקה.2איסור קבלת בטוחות ומימושןתיקונים: תשע״ד
לא יקבל מעסיק, במישרין או בעקיפין, בטוחות מעובד ולא יממשן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יקבל מעסיק, במישרין או בעקיפין, בטוחות מעובד ולא יממשן.3סמכות שיפוט ותרופות
לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיף 2 והוא רשאי –
(1)לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין;
(2)ליתן צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} והוא רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין;
{{ח:תת|(2)}} ליתן צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה.4עונשיןתיקונים: תשע״ד
(א)מעסיק שקיבל בטוחות מעובדו או שמימש אותן בניגוד להוראות סעיף 2, דינו – מאסר שישה חודשים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
(ב)נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף קטן (א); לעניין זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
(ג)נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 61
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מעסיק שקיבל בטוחות מעובדו או שמימש אותן בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, דינו – מאסר שישה חודשים או כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ב)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף קטן (א); לעניין זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.5תחולה על מעסיק בפועל ועל מזמין שירותתיקונים: תשע״ד
הוראות חוק זה יחולו, לעניין מעסיק ועובד, גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל, ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות, שקיבלו בטוחות מעובד כאמור, לפי העניין, או מימשו אותן בניגוד להוראות סעיף 2; בסעיף זה –
”מזמין שירות“ ו”קבלן שירות“ – כהגדרתם בסעיף 20א(ד) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951;
”מעסיק בפועל“ ו”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 20א(ד) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 → חוק שעות עבודה ומנוחה #סעיף 20א
- בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996 → חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו, לעניין מעסיק ועובד, גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל, ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות, שקיבלו בטוחות מעובד כאמור, לפי העניין, או מימשו אותן בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}; בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזמין שירות“ ו”קבלן שירות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 20א|בסעיף 20א(ד) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעסיק בפועל“ ו”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.6איסור התניה
זכותו של עובד לפי חוק זה אינה ניתנת להתניה או לוויתור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זכותו של עובד לפי חוק זה אינה ניתנת להתניה או לוויתור.7
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}.}}8
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה|בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011}}.}}9ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה, הוא רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, הוא רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.10תחילה
תחילתו של סעיף 8 ביום תחילתו של חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011 → חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה|חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011}}.11הוראת מעבר
איסור מימוש בטוחות של עובד כאמור בסעיף 2 יחול גם על בטוחות שנתקבלו מעובד לפני תחילתו של חוק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} איסור מימוש בטוחות של עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} יחול גם על בטוחות שנתקבלו מעובד לפני תחילתו של חוק זה.