החקיקה בישראל

חוק איסור לשון הרע, תשכ״ה–1965 חוק

29
סעיפים
5
פרקים
0
תוספות
8
הגדרות
16
הפניות פנימיות
9
הפניות חיצוניות
4
הערות עריכה
11
תיקונים
היסטוריית תיקונים11 רשומות
ס״ח תשכ״ה, 240חוק לשון הרעPDF
תשכ״ז, 133תיקוןPDF
תשל״ט, 82תיקון מס׳ 2PDF
תשמ״ד, 128תיקון מס׳ 3PDF
תשנ״ה, 42תיקון מס׳ 17 לחוק־יסוד: הכנסתPDF
תשנ״ז, 70תיקון מס׳ 5PDF
תשנ״ט, 18תיקון מס׳ 6PDF
תשס״ג, 27תיקון מס׳ 7PDF
תשס״ח, 97תיקון מס׳ 8PDF
תש״ע, 246תיקון מס׳ 9PDF
תשע״ז, 986חוק לביטול פקודת העיתונותPDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות

1לשון הרע מהיתיקונים: תשנ״ז, תשס״ח, תש״ע

לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1)להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2)לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3)לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4)לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;
בסעיף זה,
”אדם“ – יחיד או תאגיד;
”מוגבלות“ – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
{{ח:תת|(1)}} להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
{{ח:תת|(2)}} לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
{{ח:תת|(3)}} לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
{{ח:תת|(4)}} לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;
{{ח:ת}} בסעיף זה,
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם“ – יחיד או תאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוגבלות“ – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.

2פרסום מהו

(א)פרסום, לענין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.
(ב)רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות –
(1)אם הייתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;
(2)אם הייתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} פרסום, לענין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.
{{ח:תת|(ב)}} רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות –
{{ח:תתת|(1)}} אם הייתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;
{{ח:תתת|(2)}} אם הייתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע.

3דרכי הבעת לשון הרע

אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה.

4לשון הרע על ציבורתיקונים: תשכ״ז

לשון הרע על חבר בני אדם או על ציבור כלשהו שאינם תאגיד, דינה כדין לשון הרע על תאגיד, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לשון הרע על חבר בני אדם או על ציבור כלשהו שאינם תאגיד, דינה כדין לשון הרע על תאגיד, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.

5לשון הרע על מתתיקונים: תשכ״ז

לשון הרע על אדם שפורסמה אחרי מותו, דינה כדין לשון הרע על אדם חי, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא אם ביקש זאת בן זוגו של המת או אחד מילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לשון הרע על אדם שפורסמה אחרי מותו, דינה כדין לשון הרע על אדם חי, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא אם ביקש זאת בן זוגו של המת או אחד מילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.
פרק ב׳: אחריות ותרופות

6לשון הרע – עבירה

המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני־אדם או יותר זולת הנפגע, דינו – מאסר שנה אחת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני־אדם או יותר זולת הנפגע, דינו – מאסר שנה אחת.

7לשון הרע – עוולה אזרחיתתיקונים: תשכ״ז

פרסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית, ובכפוף להוראות חוק זה יחולו עליה הוראות הסעיפים 2(2) עד 15, 55ב, 58 עד 61 ו־63 עד 68א לפקודת הנזיקים האזרחיים, 1944.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • הסעיפים 2(2) עד 15 → פקודת הנזיקין #פרק ב
  • 55ב → פקודת הנזיקין #סעיף 64
  • 58 עד 61 → פקודת הנזיקין #סעיף 71
  • ו־63 עד 68א לפקודת הנזיקים האזרחיים, 1944 → פקודת הנזיקין #סעיף 77
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פרסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית, ובכפוף להוראות חוק זה יחולו עליה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#פרק ב|הסעיפים 2(2) עד 15}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 64|55ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 71|58 עד 61}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 77|ו־63 עד 68א לפקודת הנזיקים האזרחיים, 1944}}.

7אפיצוי ללא הוכחת נזקתיקונים: תשנ״ט

(א)הורשע נאשם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים ללא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה, הוא כפסק־דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.
(ב)במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק.
(ג)במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בסעיף קטן (ב), ללא הוכחת נזק.
(ד)לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף זה, בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת.
(ה)הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב־16 בכל חודש, בהתאם לשיעורי עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי;
לעניין סעיף קטן זה –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – מדד החודש שקדם לחודש העידכון;
”המדד הבסיסי“ – מדד ספטמבר 1998.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הורשע נאשם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים ללא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה, הוא כפסק־דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.
{{ח:תת|(ב)}} במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק.
{{ח:תת|(ג)}} במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בסעיף קטן (ב), ללא הוכחת נזק.
{{ח:תת|(ד)}} לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף זה, בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת.
{{ח:תת|(ה)}} הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב־16 בכל חודש, בהתאם לשיעורי עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי;
{{ח:תת}} לעניין סעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – מדד החודש שקדם לחודש העידכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – מדד ספטמבר 1998.

8קובלנה

עבירה בשל לשון הרע לפי חוק זה תהא בין העבירות שבהן רשאי הנפגע להאשים על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה בשל לשון הרע לפי חוק זה תהא בין העבירות שבהן רשאי הנפגע להאשים על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט.

9צווים נוספים

(א)נוסף לכל עונש וסעד אחר רשאי בית המשפט, במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע, לצוות –
(1)על איסור הפצה של עותקי הפרסום המכיל את לשון הרע או על החרמתם; צו החרמה לפי פסקה זו כוחו יפה כלפי כל אדם שברשותו נמצאים עותקים כאלה לשם מכירה, הפצה או החסנה, גם אם אותו אדם לא היה צד למשפט; ציווה בית המשפט על החרמה, יורה מה ייעשה בעותקים שהוחרמו;
(2)על פרסום תיקון או הכחשה של דבר המהווה לשון הרע או על פרסום פסק הדין, כולו או מקצתו; הפרסום ייעשה על חשבון הנאשם או הנתבע, במקום, במידה ובדרך שיקבע בית המשפט.
(ב)אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע החזקת עותק של פרסום בספריות ציבוריות, בארכיונים וכיוצא באלה, זולת אם הטיל בית המשפט, בצו החרמה על פי סעיף קטן (א)(1), הגבלה גם על החזקה כזאת, ואין בהן כדי למנוע החזקת עותק של פרסום על ידי הפרט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נוסף לכל עונש וסעד אחר רשאי בית המשפט, במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע, לצוות –
{{ח:תתת|(1)}} על איסור הפצה של עותקי הפרסום המכיל את לשון הרע או על החרמתם; צו החרמה לפי פסקה זו כוחו יפה כלפי כל אדם שברשותו נמצאים עותקים כאלה לשם מכירה, הפצה או החסנה, גם אם אותו אדם לא היה צד למשפט; ציווה בית המשפט על החרמה, יורה מה ייעשה בעותקים שהוחרמו;
{{ח:תתת|(2)}} על פרסום תיקון או הכחשה של דבר המהווה לשון הרע או על פרסום פסק הדין, כולו או מקצתו; הפרסום ייעשה על חשבון הנאשם או הנתבע, במקום, במידה ובדרך שיקבע בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע החזקת עותק של פרסום בספריות ציבוריות, בארכיונים וכיוצא באלה, זולת אם הטיל בית המשפט, בצו החרמה על פי סעיף קטן (א)(1), הגבלה גם על החזקה כזאת, ואין בהן כדי למנוע החזקת עותק של פרסום על ידי הפרט.

10צו ביניים

הודה הנאשם או הנתבע שמקצת הדברים שפורסמו יש בהם לשון הרע או שמקצתם אינם אמת, רשאי בית המשפט, בכל שלב משלבי הדיון לפני מתן פסק־הדין, לצוות על פרסום של תיקון או הכחשה לאותם הדברים כאמור בסעיף 9(א)(2).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודה הנאשם או הנתבע שמקצת הדברים שפורסמו יש בהם לשון הרע או שמקצתם אינם אמת, רשאי בית המשפט, בכל שלב משלבי הדיון לפני מתן פסק־הדין, לצוות על פרסום של תיקון או הכחשה לאותם הדברים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(2)}}.

11אחריות בשל פרסום באמצעי התקשורתתיקונים: תשכ״ז, תשמ״ד, תשע״ז

(א)פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל לשון הרע האדם שהביא את דבר לשון הרע לאמצעי התקשורת וגרם בכך לפרסומו, עורך אמצעי התקשורת ומי שהחליט בפועל על הפרסום, ובאחריות אזרחית ישא גם האחראי לאמצעי התקשורת.
(ב)באישום פלילי לפי סעיף זה תהא זו הגנה טובה לעורך אמצעי התקשורת שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע פרסום אותה לשון הרע ושלא ידע על פרסומה.
(ג)בחוק זה –
”אמצעי תקשורת“ – עתון וכן שידורי רדיו וטלויזיה הניתנים לציבור;
”עורך אמצעי תקשורת“, בעתון – לרבות עורך בפועל, ובשידור – לרבות עורך התכנית שבה נעשה הפרסום;
”אחראי לאמצעי התקשורת“, בעתון – המוצא לאור, ובשידורי רדיו וטלויזיה – מי שאחראי לקיומם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל לשון הרע האדם שהביא את דבר לשון הרע לאמצעי התקשורת וגרם בכך לפרסומו, עורך אמצעי התקשורת ומי שהחליט בפועל על הפרסום, ובאחריות אזרחית ישא גם האחראי לאמצעי התקשורת.
{{ח:תת|(ב)}} באישום פלילי לפי סעיף זה תהא זו הגנה טובה לעורך אמצעי התקשורת שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע פרסום אותה לשון הרע ושלא ידע על פרסומה.
{{ח:תת|(ג)}} בחוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תקשורת“ – עתון וכן שידורי רדיו וטלויזיה הניתנים לציבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עורך אמצעי תקשורת“, בעתון – לרבות עורך בפועל, ובשידור – לרבות עורך התכנית שבה נעשה הפרסום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אחראי לאמצעי התקשורת“, בעתון – המוצא לאור, ובשידורי רדיו וטלויזיה – מי שאחראי לקיומם.

12אחריות של מדפיס ומפיץתיקונים: תשכ״ז, תשע״ז

פורסמה לשון הרע בדפוס, למעט בעתון בעל תדירות הופעה של ארבעים יום או פחות, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל לשון הרע גם מחזיק בית הדפוס שבו הודפס הפרסום, ומי שמוכר את הפרסום או מפיץ אותו בדרך אחרת, ובלבד שלא ישאו באחריות אלא אם ידעו או חייבים היו לדעת שהפרסום מכיל לשון הרע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פורסמה לשון הרע בדפוס, למעט בעתון בעל תדירות הופעה של ארבעים יום או פחות, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל לשון הרע גם מחזיק בית הדפוס שבו הודפס הפרסום, ומי שמוכר את הפרסום או מפיץ אותו בדרך אחרת, ובלבד שלא ישאו באחריות אלא אם ידעו או חייבים היו לדעת שהפרסום מכיל לשון הרע.
פרק ג׳: פרסומים מותרים; הגנות והקלות

13פרסומים מותריםתיקונים: תשכ״ז, תשנ״ה

לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי –
(1)פרסום המוגן לפי סעיף 28 לחוק־יסוד: הכנסת, או פרסום המוגן לפי סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי״א–1951;
(2)פרסום בישיבת הממשלה;
(3)פרסום על ידי הממשלה, או חבר ממשלה בתוקף תפקידו, או פרסום על פי הוראת הממשלה או הוראת חבר ממשלה בתוקף תפקידו;
(4)פרסום על ידי מבקר המדינה בתוקף תפקידו או פרסום כאמור מטעמו;
(5)פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין ועד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור;
(6)פרסום על ידי חבר ועדת חקירה, כמשמעותה בסעיף 22 לחוק־יסוד: הכנסת או בפקודת ועדות חקירה, שנעשה תוך כדי דיון בפני הועדה, או בדין וחשבון שלה, או פרסום על ידי אדם שענינו משמש נושא לחקירת הועדה, בא כוחו של אדם כזה או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור;
(7)דין וחשבון נכון והוגן על מה שנאמר או אירע כאמור בפסקאות (5) או (6) בישיבה פומבית, ובלבד שהפרסום לא נאסר לפי סעיף 21;
(8)דין וחשבון נכון והוגן על מה שנאמר או אירע בישיבה פומבית של ארגון בין־לאומי שמדינת ישראל חברה בו, של ועידה בין־לאומית שאליה שלחה ממשלת ישראל נציג, של בית דין בין־לאומי, או של מוסד ממוסדותיה הנבחרים של ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ ישראל;
(9)פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין או שהוא רשאי לעשות על פי היתר של רשות כאמור;
(10)העתק או תמצית נכונה והוגנת ממרשם המתנהל על פי חיקוק או ממסמך אחר הפתוחים על פי חיקוק לעיון כל דורש;
(11)פרסום נכון והוגן מלא, חלקי או תמציתי של מה שפורסם קודם לכן בנסיבות האמורות בפסקאות (1), (3), (4), (7), (8), (9) או (10), ופרסום חוזר כאמור של מה שפורסם בישיבת הממשלה והממשלה התירה לפרסמו.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 28 לחוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 28
  • סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי״א–1951 → חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם #סעיף 1
  • בסעיף 22 לחוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 22
  • בפקודת ועדות חקירה → חוק ועדות חקירה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי –
{{ח:תת|(1)}} פרסום המוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 28|סעיף 28 לחוק־יסוד: הכנסת}}, או פרסום המוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם#סעיף 1|סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי״א–1951}};
{{ח:תת|(2)}} פרסום בישיבת הממשלה;
{{ח:תת|(3)}} פרסום על ידי הממשלה, או חבר ממשלה בתוקף תפקידו, או פרסום על פי הוראת הממשלה או הוראת חבר ממשלה בתוקף תפקידו;
{{ח:תת|(4)}} פרסום על ידי מבקר המדינה בתוקף תפקידו או פרסום כאמור מטעמו;
{{ח:תת|(5)}} פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין ועד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור;
{{ח:תת|(6)}} פרסום על ידי חבר ועדת חקירה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 22|בסעיף 22 לחוק־יסוד: הכנסת}} או {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה|בפקודת ועדות חקירה}}, שנעשה תוך כדי דיון בפני הועדה, או בדין וחשבון שלה, או פרסום על ידי אדם שענינו משמש נושא לחקירת הועדה, בא כוחו של אדם כזה או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור;
{{ח:תת|(7)}} דין וחשבון נכון והוגן על מה שנאמר או אירע כאמור בפסקאות (5) או (6) בישיבה פומבית, ובלבד שהפרסום לא נאסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:תת|(8)}} דין וחשבון נכון והוגן על מה שנאמר או אירע בישיבה פומבית של ארגון בין־לאומי שמדינת ישראל חברה בו, של ועידה בין־לאומית שאליה שלחה ממשלת ישראל נציג, של בית דין בין־לאומי, או של מוסד ממוסדותיה הנבחרים של ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ ישראל;
{{ח:תת|(9)}} פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין או שהוא רשאי לעשות על פי היתר של רשות כאמור;
{{ח:תת|(10)}} העתק או תמצית נכונה והוגנת ממרשם המתנהל על פי חיקוק או ממסמך אחר הפתוחים על פי חיקוק לעיון כל דורש;
{{ח:תת|(11)}} פרסום נכון והוגן מלא, חלקי או תמציתי של מה שפורסם קודם לכן בנסיבות האמורות בפסקאות (1), (3), (4), (7), (8), (9) או (10), ופרסום חוזר כאמור של מה שפורסם בישיבת הממשלה והממשלה התירה לפרסמו.

14הגנת אמת הפרסוםתיקונים: תשכ״ז

במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.

15הגנת תום לבתיקונים: תשכ״ז, תשל״ט, תשמ״ד

במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:
(1)הוא לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיום הנפגע, או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע או התייחסותה לנפגע כאמור בסעיף 3;
(2)היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום;
(3)הפרסום נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הנאשם או הנתבע, של האדם שאליו הופנה הפרסום או של מי שאותו אדם מעונין בו ענין אישי כשר;
(4)הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לענין ציבורי, או על אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות;
(5)הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע –
(א)כבעל דין, כבא כוחו של בעל־דין או כעד בישיבה פומבית של דיון כאמור בסעיף 13(5), ובלבד שהפרסום לא נאסר לפי סעיף 21, או
(ב)כאדם שענינו משמש נושא לחקירה, כבא כוחו של אדם כזה או כעד בישיבה פומבית של ועדת חקירה כאמור בסעיף 13(6), או על אופיו, עברו מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות;
(6)הפרסום היה בקורת על יצירה ספרותית, מדעית, אמנותית או אחרת שהנפגע פרסם או הציג ברבים, או על פעולה שעשה בפומבי, ובמידה שהדבר כרוך בביקורת כזאת – הבעת דעה על אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה יצירה או פעולה;
(7)הפרסום היה הבעת דעה על התנהגותו או אופיו של הנפגע בענין שבו הנאשם או הנתבע ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, והפרסום היה מוצדק על ידי היותו ממונה כאמור;
(8)הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בענין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על נפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בענין המשמש נושא התלונה ואולם אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תוכנה;
(9)הפרסום היה דין וחשבון נכון והוגן על אסיפה פומבית או על אסיפה או ישיבה של תאגיד שלציבור הייתה גישה אליה, והיה בפרסומו ענין ציבורי;
(10)הפרסום לא נעשה אלא כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן;
(11)הפרסום לא היה אלא מסירת ידיעה לעורך אמצעי התקשורת או לנציגו כדי שיבחן שאלת פרסומה באמצעי התקשורת;
(12)הפרסום נעשה בשידור רדיו או טלוויזיה שלא הוקלט מראש והנאשם או הנתבע הוא מי שאחראי לפי סעיף 11 והוא לא ידע ולא יכול היה לדעת על הכוונה לפרסם לשון הרע.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:
{{ח:תת|(1)}} הוא לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיום הנפגע, או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע או התייחסותה לנפגע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}};
{{ח:תת|(2)}} היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום;
{{ח:תת|(3)}} הפרסום נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הנאשם או הנתבע, של האדם שאליו הופנה הפרסום או של מי שאותו אדם מעונין בו ענין אישי כשר;
{{ח:תת|(4)}} הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לענין ציבורי, או על אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות;
{{ח:תת|(5)}} הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע –
{{ח:תתת|(א)}} כבעל דין, כבא כוחו של בעל־דין או כעד בישיבה פומבית של דיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(5)}}, ובלבד שהפרסום לא נאסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, או
{{ח:תתת|(ב)}} כאדם שענינו משמש נושא לחקירה, כבא כוחו של אדם כזה או כעד בישיבה פומבית של ועדת חקירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(6)}}, או על אופיו, עברו מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות;
{{ח:תת|(6)}} הפרסום היה בקורת על יצירה ספרותית, מדעית, אמנותית או אחרת שהנפגע פרסם או הציג ברבים, או על פעולה שעשה בפומבי, ובמידה שהדבר כרוך בביקורת כזאת – הבעת דעה על אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה יצירה או פעולה;
{{ח:תת|(7)}} הפרסום היה הבעת דעה על התנהגותו או אופיו של הנפגע בענין שבו הנאשם או הנתבע ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, והפרסום היה מוצדק על ידי היותו ממונה כאמור;
{{ח:תת|(8)}} הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בענין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על נפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בענין המשמש נושא התלונה ואולם אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תוכנה;
{{ח:תת|(9)}} הפרסום היה דין וחשבון נכון והוגן על אסיפה פומבית או על אסיפה או ישיבה של תאגיד שלציבור הייתה גישה אליה, והיה בפרסומו ענין ציבורי;
{{ח:תת|(10)}} הפרסום לא נעשה אלא כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן;
{{ח:תת|(11)}} הפרסום לא היה אלא מסירת ידיעה לעורך אמצעי התקשורת או לנציגו כדי שיבחן שאלת פרסומה באמצעי התקשורת;
{{ח:תת|(12)}} הפרסום נעשה בשידור רדיו או טלוויזיה שלא הוקלט מראש והנאשם או הנתבע הוא מי שאחראי לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} והוא לא ידע ולא יכול היה לדעת על הכוונה לפרסם לשון הרע.

16נטל ההוכחה

(א)הוכיח הנאשם או הנתבע שעשה את הפרסום באחת הנסיבות האמורות בסעיף 15 ושהפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפרסום בתום לב.
(ב)חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפרסום שלא בתום לב אם נתקיים בפרסום אחת מאלה:
(1)הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא האמין באמיתותו;
(2)הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא;
(3)הוא נתכוון על ידי הפרסום לפגוע במידה גדולה משהייתה סבירה להגנת הערכים המוגנים על־ידי סעיף 15.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוכיח הנאשם או הנתבע שעשה את הפרסום באחת הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}} ושהפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפרסום בתום לב.
{{ח:תת|(ב)}} חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפרסום שלא בתום לב אם נתקיים בפרסום אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא האמין באמיתותו;
{{ח:תתת|(2)}} הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא;
{{ח:תתת|(3)}} הוא נתכוון על ידי הפרסום לפגוע במידה גדולה משהייתה סבירה להגנת הערכים המוגנים על־ידי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}.

17שלילת הגנת תום לבתיקונים: תשכ״ז, תשמ״ד

(א)פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת לא תעמוד הגנת תום לב לעורכו, למי שהחליט בפועל על הפרסום או לאחראי על אותו אמצעי תקשורת אם הנפגע, או אחד הנפגעים, דרש ממנו לפרסם תיקון או הכחשה מצד הנפגע ולא פרסם את התיקון או ההכחשה בכותרת מתאימה במקום, במידה, בהבלטה ובדרך שבה פורסמה אותה לשון הרע, ותוך זמן סביר מקבלת הדרישה; ובלבד שהדרישה הייתה חתומה בידי הנפגע, שהתיקון או ההכחשה לא היה בהם משום לשון הרע או תוכן בלתי חוקי אחר, ואורכם לא חרג מתחום הסביר בנסיבות.
(ב)היה הפרסום בעתון המופיע בתדירות פחותה מאחת לשבוע, יפורסמו התיקון או ההכחשה, לפי דרישת הנפגע, גם בעתון יומי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת לא תעמוד הגנת תום לב לעורכו, למי שהחליט בפועל על הפרסום או לאחראי על אותו אמצעי תקשורת אם הנפגע, או אחד הנפגעים, דרש ממנו לפרסם תיקון או הכחשה מצד הנפגע ולא פרסם את התיקון או ההכחשה בכותרת מתאימה במקום, במידה, בהבלטה ובדרך שבה פורסמה אותה לשון הרע, ותוך זמן סביר מקבלת הדרישה; ובלבד שהדרישה הייתה חתומה בידי הנפגע, שהתיקון או ההכחשה לא היה בהם משום לשון הרע או תוכן בלתי חוקי אחר, ואורכם לא חרג מתחום הסביר בנסיבות.
{{ח:תת|(ב)}} היה הפרסום בעתון המופיע בתדירות פחותה מאחת לשבוע, יפורסמו התיקון או ההכחשה, לפי דרישת הנפגע, גם בעתון יומי.

18הפרכה של טענות הגנה

הביא הנאשם או הנתבע ראיה או העיד בעצמו כדי להוכיח אחת ההגנות הניתנות בחוק זה, רשאי התובע להביא ראיות סותרות; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפי כל דין להתיר הבאת ראיות על־ידי בעלי הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הביא הנאשם או הנתבע ראיה או העיד בעצמו כדי להוכיח אחת ההגנות הניתנות בחוק זה, רשאי התובע להביא ראיות סותרות; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפי כל דין להתיר הבאת ראיות על־ידי בעלי הדין.

19הקלות

בבואו לגזור את הדין או לפסוק פיצויים רשאי בית המשפט להתחשב לטובת הנאשם או הנתבע גם באלה:
(1)לשון הרע לא הייתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והוא נקב את המקור שעליו הסתמך;
(2)הוא היה משוכנע באמיתותה של לשון הרע;
(3)הוא לא נתכוון לנפגע;
(4)הוא התנצל בשל הפרסום, תיקן או הכחיש את הדבר המהווה לשון הרע או נקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום המכיל את לשון הרע, ובלבד שההתנצלות, התיקון או ההכחשה פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסויגים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבואו לגזור את הדין או לפסוק פיצויים רשאי בית המשפט להתחשב לטובת הנאשם או הנתבע גם באלה:
{{ח:תת|(1)}} לשון הרע לא הייתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והוא נקב את המקור שעליו הסתמך;
{{ח:תת|(2)}} הוא היה משוכנע באמיתותה של לשון הרע;
{{ח:תת|(3)}} הוא לא נתכוון לנפגע;
{{ח:תת|(4)}} הוא התנצל בשל הפרסום, תיקן או הכחיש את הדבר המהווה לשון הרע או נקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום המכיל את לשון הרע, ובלבד שההתנצלות, התיקון או ההכחשה פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסויגים.

20שמירת דינים

חוק זה אינו בא להתיר פרסום האסור על פי דין אחר ואינו בא לגרוע מחסינות הניתנת על־פי דין אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה אינו בא להתיר פרסום האסור על פי דין אחר ואינו בא לגרוע מחסינות הניתנת על־פי דין אחר.
פרק ד׳: שונות

21סייג לפרסום הליכיםתיקונים: תשכ״ז, תשל״ט

במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע רשאי בית המשפט, מיזמתו או לבקשת בעל דין, לאסור או לעכב זמנית, מנימוקים שיירשמו, פרסום ברבים של הליכי בית המשפט – לרבות כתבי טענות כתבי בי־דין אחרים, כתב אישום ודבר הגשתם של אלה ולרבות פסק דין כל עוד אינו חלוט – במידה שראה צורך בכך לשם הגנה על שמו של אדם הנוגע במשפט ואולם לא יאסור בית משפט ולא יעכב זמנית את פרסום דבר פתיחתו של הליך משפטי, או את הפרסום של כתב אישום, תביעה או פסק דין, אם התנגד לכך הנפגע; העובר על איסור לפי סעיף זה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 5,000 לירות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע רשאי בית המשפט, מיזמתו או לבקשת בעל דין, לאסור או לעכב זמנית, מנימוקים שיירשמו, פרסום ברבים של הליכי בית המשפט – לרבות כתבי טענות כתבי בי־דין אחרים, כתב אישום ודבר הגשתם של אלה ולרבות פסק דין כל עוד אינו חלוט – במידה שראה צורך בכך לשם הגנה על שמו של אדם הנוגע במשפט ואולם לא יאסור בית משפט ולא יעכב זמנית את פרסום דבר פתיחתו של הליך משפטי, או את הפרסום של כתב אישום, תביעה או פסק דין, אם התנגד לכך הנפגע; העובר על איסור לפי סעיף זה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 5,000 לירות.

22ראיות על אופיו וכו׳ של הנפגעתיקונים: תשכ״ז

במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע אין להביא ראיה או לחקור עד בדבר שמו הרע של הנפגע או בדבר אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו הפגומים, אלא במידה שפרטים אלה נוגעים במישרין ללשון הרע המשמשת נושא למשפט, או שבית המשפט התיר הבאת ראיה או חקירת עד כאמור –
(1)במשפט פלילי, אחרי הרשעת הנאשם – להמתקת דינו;
(2)במשפט אזרחי, אחרי ההחלטה שהנתבע חייב בפיצויים – להפחתת הפיצויים;
(3)במידה שהנפגע מצדו העיד או הביא ראיה או חקר עד בדבר שמו, אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו הטובים;
(4)אם שוכנע בית המשפט שהדבר דרוש לעשיית צדק ולגילוי האמת, אם בעמידה על מהימנות עדותו של הנפגע ואם בדרך אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע אין להביא ראיה או לחקור עד בדבר שמו הרע של הנפגע או בדבר אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו הפגומים, אלא במידה שפרטים אלה נוגעים במישרין ללשון הרע המשמשת נושא למשפט, או שבית המשפט התיר הבאת ראיה או חקירת עד כאמור –
{{ח:תת|(1)}} במשפט פלילי, אחרי הרשעת הנאשם – להמתקת דינו;
{{ח:תת|(2)}} במשפט אזרחי, אחרי ההחלטה שהנתבע חייב בפיצויים – להפחתת הפיצויים;
{{ח:תת|(3)}} במידה שהנפגע מצדו העיד או הביא ראיה או חקר עד בדבר שמו, אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו הטובים;
{{ח:תת|(4)}} אם שוכנע בית המשפט שהדבר דרוש לעשיית צדק ולגילוי האמת, אם בעמידה על מהימנות עדותו של הנפגע ואם בדרך אחרת.

23הוכחת פרסום ברבים

הוגש עותק של עתון או של דבר־דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפסה לשון הרע, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן נעשה הפרסום באותו עתון או דבר־דפוס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגש עותק של עתון או של דבר־דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפסה לשון הרע, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן נעשה הפרסום באותו עתון או דבר־דפוס.

24דין שני משפטים

במשפט אזרחי בשל לשון הרע שנדון לאחר שמשפט פלילי נגד אותו אדם בשל אותה לשון הרע נסתיים, רשאי בית המשפט להסתמך על הממצאים העובדתיים, כולם או מקצתם, שנקבעו במשפט הפלילי על־פי הראיות שנגבו בו, בלי לחזור על גבייתן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במשפט אזרחי בשל לשון הרע שנדון לאחר שמשפט פלילי נגד אותו אדם בשל אותה לשון הרע נסתיים, רשאי בית המשפט להסתמך על הממצאים העובדתיים, כולם או מקצתם, שנקבעו במשפט הפלילי על־פי הראיות שנגבו בו, בלי לחזור על גבייתן.

25מות הנפגע

(א)אדם שנפגע על־ידי לשון הרע ותוך ששה חדשים לאחר פרסומה מת בלי להגיש תובענה או קובלנה בשל אותה לשון הרע, רשאים בן־זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן־זוג, ילדים או הורים – אחיו או אחותו, להגיש, תוך ששה חדשים לאחר מותו, תובענה או קובלנה בשל אותה לשון הרע.
(ב)אדם שהגיש תובענה או קובלנה בשל לשון הרע ומת לפני סיומה, רשאים בן־זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן־זוג, ילדים או הורים – אחיו או אחותו, להודיע לבית המשפט, תוך ששה חדשים לאחר מותו, על רצונם להמשיך בתובענה או בקובלנה, ומשהודיעו כאמור, יבואו הם במקום התובע או הקובל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם שנפגע על־ידי לשון הרע ותוך ששה חדשים לאחר פרסומה מת בלי להגיש תובענה או קובלנה בשל אותה לשון הרע, רשאים בן־זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן־זוג, ילדים או הורים – אחיו או אחותו, להגיש, תוך ששה חדשים לאחר מותו, תובענה או קובלנה בשל אותה לשון הרע.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שהגיש תובענה או קובלנה בשל לשון הרע ומת לפני סיומה, רשאים בן־זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן־זוג, ילדים או הורים – אחיו או אחותו, להודיע לבית המשפט, תוך ששה חדשים לאחר מותו, על רצונם להמשיך בתובענה או בקובלנה, ומשהודיעו כאמור, יבואו הם במקום התובע או הקובל.

25אחובת עדכוןתיקונים: תשס״ג

(א)פורסם באמצעי תקשורת שנפתחה חקירה פלילית נגד אדם או שהוגש נגדו כתב אישום או שהורשע בעבירה, והתקבלה החלטה לסגור את התיק, לא להגיש כתב אישום או לעכב הליכים, או שזוכה האדם או התקבל ערעורו, לפי הענין (בסעיף זה – החלטה עדכנית), ודרש אותו אדם בכתב מאמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית, יפרסם אמצעי התקשורת את ההחלטה העדכנית בתוך זמן סביר מיום קבלת הדרישה; לענין סעיף זה, ”הורשע“ – לרבות קביעה של בית המשפט שהאדם ביצע עבירה, בלא הרשעה.
(ב)החלטה עדכנית תפורסם בהבלטה הראויה ובהתחשב, בין השאר, בדרך שבה פורסמה הידיעה שאותה יש לעדכן.
(ג)מעשה או מחדל בניגוד להוראות סעיף זה הוא עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה בכפוף להוראות פסקה (2).
(2)על מעשה או מחדל בניגוד לסעיף זה יחולו הוראות סעיפים 7א(ב), (ד) ו־(ה), 9(א)(2), 10, 11(א) ו־(ג), 12, 23 ו־25, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 7
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת הנזיקין [נוסח חדש] → פקודת הנזיקין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} פורסם באמצעי תקשורת שנפתחה חקירה פלילית נגד אדם או שהוגש נגדו כתב אישום או שהורשע בעבירה, והתקבלה החלטה לסגור את התיק, לא להגיש כתב אישום או לעכב הליכים, או שזוכה האדם או התקבל ערעורו, לפי הענין (בסעיף זה – החלטה עדכנית), ודרש אותו אדם בכתב מאמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית, יפרסם אמצעי התקשורת את ההחלטה העדכנית בתוך זמן סביר מיום קבלת הדרישה; לענין סעיף זה, ”הורשע“ – לרבות קביעה של בית המשפט שהאדם ביצע עבירה, בלא הרשעה.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה עדכנית תפורסם בהבלטה הראויה ובהתחשב, בין השאר, בדרך שבה פורסמה הידיעה שאותה יש לעדכן.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מעשה או מחדל בניגוד להוראות סעיף זה הוא עוולה אזרחית והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, יחולו עליה בכפוף להוראות פסקה (2).
{{ח:תתת|(2)}} על מעשה או מחדל בניגוד לסעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א(ב), (ד) ו־(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}} {{ח:פנימי|סעיף 25|ו־25}}, בשינויים המחויבים.

26תיקון חיקוקים

(א)
(ב)
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת העתונות.
הנוסח שולב בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת העתונות|בפקודת העתונות}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944}}.}}

27ביטולים

בטלים –
(1)
(2)
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת החוק הפלילי, 1936;
הנוסח שולב בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בפקודת החוק הפלילי, 1936}};}}
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944}}.}}