תוכן החוק
שנערך ונחתם בירושלים ביום ט״ו בתמוז תשל״ז (1 ביולי 1977)
שר האוצר בשם ממשלת ישראל (להלן – הממשלה) המיוצג על־ידי עמירם סיון המנהל הכללי של משרד האוצר מצד אחד
המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) המיוצג על־ידי רפאל רוטר המנהל הכללי של המוסד מצד שני
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''בין'''}}
{{ח:ת}} שר האוצר בשם ממשלת ישראל (להלן – הממשלה) המיוצג על־ידי עמירם סיון המנהל הכללי של משרד האוצר <span style="float: inline-end;">מצד אחד</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''לבין'''}}
{{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) המיוצג על־ידי רפאל רוטר המנהל הכללי של המוסד <span style="float: inline-end;">מצד שני</span><div style="clear: inline-end;"></div>
הואיל והממשלה מעוניינת במתן הטבה סוציאלית לאוכלוסיה הנזקקת המפורטת להלן בהסכם זה וברצון הממשלה לבצע את מתן ההטבה הסוציאלית באמצעות המוסד לפי התנאים המפורטים להלן בהסכם זה;
והואיל והמוסד מוכן לתת את ההטבה הסוציאלית לפי התנאים המפורטים בהנוכם זה במסגרת סמכויותיו לאחר שנתמלאו התנאים שבסעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968 (להלן – החוק);
לפיכך הגיעו הצדדים להסכם כדלקמן:
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- שבסעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הואיל והממשלה מעוניינת במתן הטבה סוציאלית לאוכלוסיה הנזקקת המפורטת להלן בהסכם זה וברצון הממשלה לבצע את מתן ההטבה הסוציאלית באמצעות המוסד לפי התנאים המפורטים להלן בהסכם זה;
{{ח:ת}} והואיל והמוסד מוכן לתת את ההטבה הסוציאלית לפי התנאים המפורטים בהנוכם זה במסגרת סמכויותיו לאחר שנתמלאו התנאים {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|שבסעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968}} (להלן – החוק);
{{ח:ת}} לפיכך הגיעו הצדדים להסכם כדלקמן:1המבוא חלק מההסכם
דברי המבוא מהווים חלקי בלתי נפרד מגוף ההסכם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דברי המבוא מהווים חלקי בלתי נפרד מגוף ההסכם.2הגדרותתיקונים: תשמ״א
בהסכם זה –
”קיצבה“ –
(1)קיצבה לפי החוק;
(2)גימלת זיקנה וגימלת שאירים מיוחדות הניתנות מכוח הסכם לפי סעיף 200 לחוק;
(3)הענקה המשולמת מכוח סעיף 198אא לחוק והתקנות לפיו למי שתביעתו לקיצבה לפי החוק נדחתה;
”זכאי“ – זכאי כמשמעותו בסעיף 4 להסכם;
”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה;
”הכנסה“ – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף שלא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, למעט –
(1)הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה שאינה חייבת בתשלום דמי ביטוח;
(2)קיצבה;
(3)הענקה לחיילים ולבני משפחותיהם המשולמת לפי סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949, לרבות הענקה המשולמת מכוח הסכם לפי סעיף 200 לחוק למי שאינו זכאי להענקה לפי החוק האמור;
(4)דמי מחיה ליתום ולאלמנה המשולמים לפי סעיף 90א לחוק;
(5)קיצבת ניידות המשולמת מכום הסכם לפי סעיף 200 לחוק למוגבלים בניידות;
”הכנסה קובעת“ – הכנסה של הזכאי ביחד עם הכנסת בן זוגו הנמצא עמו, בניכוי סכום ההכנסה המשמש לכיסוי הוצאות מיוחדות סבירות שהוצאו על ידיהם עקב מחלה או נכות של הזכאי או של התלויים בו;
”תלויים“ – אשה, בן זוג וילד של הזכאי כמשמעותם בסעיף 17 לחוק;
”קיצבה משתלמת“ – קיצבה המשולמת לזכאי ביחד עם הקיצבה המשולמת לבן זוגו למעט קיצבת ילדים לפי פרק ה׳ לחוק ולמעט קיצבה מיוחדת המשולמת לפי סעיף 69 לחוק;
”הכנסה מינימלית מובטחת“ – סכום המחושב באחוזים מהשכר הממוצע כנקוב בתוספת להסכם זה בהתאם להרכב התלויים;
”הכנסה מותרת“ –
(1)לזכאי שאין תלוי בו – סכום השווה לקיצבה כאמור בסעיף 11(א) לחוק;
(2)לזכאי שיש תלוי בו וכן לזכאי נשוי שבן זוגו נמצא עמו – סכום השווה לקיצבה כאמור בסעיף 11(א) ו־(א1)(1) לחוק.
שאר המונחים משמעותם כמשמעות הנודעת להם בחוק אם אין כוונה אחרת משתמעת.
↗ חיצוניות: 18↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- החוק → חוק הביטוח הלאומי
- סעיף 200 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 9
- סעיף 198אא לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 387
- החוק → חוק הביטוח הלאומי
- פקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
- בסעיף 2 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2
- בסעיף 2(2) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
- סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949 → חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) #סעיף 40
- סעיף 200 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 9
- החוק האמור → חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)
- סעיף 90א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 144
- הסכם לפי סעיף 200 לחוק למוגבלים בניידות → הסכם בדבר גימלת ניידות
- בסעיף 17 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 247
- פרק ה׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ד
- סעיף 69 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 112
- בסעיף 11(א) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 244
- בסעיף 11(א) ו־(א1)(1) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 244
- בחוק → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בהסכם זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיצבה“ –
{{ח:תתת|(1)}} קיצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|החוק}};
{{ח:תתת|(2)}} גימלת זיקנה וגימלת שאירים מיוחדות הניתנות מכוח הסכם לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|סעיף 200 לחוק}};
{{ח:תתת|(3)}} הענקה המשולמת מכוח {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 387|סעיף 198אא לחוק}} והתקנות לפיו למי שתביעתו לקיצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|החוק}} נדחתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאי“ – זכאי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4 להסכם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודה}}, אף שלא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, למעט –
{{ח:תתת|(1)}} הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה}} שאינה חייבת בתשלום דמי ביטוח;
{{ח:תתת|(2)}} קיצבה;
{{ח:תתת|(3)}} הענקה לחיילים ולבני משפחותיהם המשולמת לפי {{ח:חיצוני|חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 40|סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949}}, לרבות הענקה המשולמת מכוח הסכם לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|סעיף 200 לחוק}} למי שאינו זכאי להענקה לפי {{ח:חיצוני|חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} דמי מחיה ליתום ולאלמנה המשולמים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 144|סעיף 90א לחוק}};
{{ח:תתת|(5)}} קיצבת ניידות המשולמת מכום {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גימלת ניידות|הסכם לפי סעיף 200 לחוק למוגבלים בניידות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה קובעת“ – הכנסה של הזכאי ביחד עם הכנסת בן זוגו הנמצא עמו, בניכוי סכום ההכנסה המשמש לכיסוי הוצאות מיוחדות סבירות שהוצאו על ידיהם עקב מחלה או נכות של הזכאי או של התלויים בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תלויים“ – אשה, בן זוג וילד של הזכאי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 247|בסעיף 17 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיצבה משתלמת“ – קיצבה המשולמת לזכאי ביחד עם הקיצבה המשולמת לבן זוגו למעט קיצבת ילדים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ד|פרק ה׳ לחוק}} ולמעט קיצבה מיוחדת המשולמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 112|סעיף 69 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מינימלית מובטחת“ – סכום המחושב באחוזים מהשכר הממוצע כנקוב {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת להסכם זה}} בהתאם להרכב התלויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מותרת“ –
{{ח:תתת|(1)}} לזכאי שאין תלוי בו – סכום השווה לקיצבה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 244|בסעיף 11(א) לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} לזכאי שיש תלוי בו וכן לזכאי נשוי שבן זוגו נמצא עמו – סכום השווה לקיצבה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 244|בסעיף 11(א) ו־(א1)(1) לחוק}}.
{{ח:ת}} שאר המונחים משמעותם כמשמעות הנודעת להם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק}} אם אין כוונה אחרת משתמעת.3הכנסה מנכסתיקונים: תשמ״א, תשמ״א־2
(א)בסעיף זה –
”נכס“ – מטלטלין ומקרקעין כמשמעותה בפקודת הפרשנות [נוסח חדש], להוציא מטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967, ולהוציא דירה אחת שהיא דירת מגורים כמשמעותה בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963, שבה מתגורר הזכאי;
”שווי הנכס“ –
(1)במקרקעין – שווי המקרקעין בהתאם לשומה האחרונה שנערכה לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ״א–1961 או בהתאם להערכה של שמאי מוסמך, הכל לפי בחירת המוסד;
(2)במטלטלין – שווי המטלטלין – לפי אחת מאלה, הכל לפי בחירת המוסד: הצהרת הזכאי בכתב הנתמכת במסמכים ותעודות עם פירוט הנתונים הדרושים לקביעת השווי; שווי המטלטלין כפי שנקבע לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ״א–1961, או בהתאם להערכה של שמאי מוסמך.
(ב)נכס הנמצא בבעלות ובחכירה של הזכאי או של בן זוגו הנמצא עמו וכן נכס שהוא או בן זוגו מחזיקים בו כדייר מוגן על פי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל״ב–1972, ולא מופקת ממנו הכנסה כלשהי או שההכנסה השנתית המופקת ממנו פחותה מסכום השווה ל־8% משווי הנכס, יראו סכום השווה ל־8% משווי הנכס כהכנסה שנתית המופקת לעניין ההכנסה הקובעת.
(ג)הועבר הנכס שהיה בבעלותו או בחכירתו של הזכאי או של בן זוגו הנמצא עמו לאדם אחר ללא תמורה או בתמורה סמלית תוך חמש שנים שלפני מועד הגשת הבקשה להטבה סוציאלית, יראו את הנכס כנכס שהוא בבעלותו של הזכאי וסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו.
↗ חיצוניות: 6
הצג הפניות חיצוניות
- בפקודת הפרשנות [נוסח חדש] → פקודת הפרשנות
- חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967 → חוק ההוצאה לפועל
- בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963 → חוק מס שבח מקרקעין
- חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ״א–1961 → חוק מס רכוש וקרן פיצויים
- חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ״א–1961 → חוק מס רכוש וקרן פיצויים
- חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל״ב–1972 → חוק הגנת הדייר
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מטלטלין ומקרקעין כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות|בפקודת הפרשנות [נוסח חדש]}}, להוציא מטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967}}, ולהוציא דירה אחת שהיא דירת מגורים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}}, שבה מתגורר הזכאי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שווי הנכס“ –
{{ח:תתתת|(1)}} במקרקעין – שווי המקרקעין בהתאם לשומה האחרונה שנערכה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ״א–1961}} או בהתאם להערכה של שמאי מוסמך, הכל לפי בחירת המוסד;
{{ח:תתתת|(2)}} במטלטלין – שווי המטלטלין – לפי אחת מאלה, הכל לפי בחירת המוסד:
{{ח:תתתתת|(1)}} הצהרת הזכאי בכתב הנתמכת במסמכים ותעודות עם פירוט הנתונים הדרושים לקביעת השווי;
{{ח:תתתתת|(2)}} שווי המטלטלין כפי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ״א–1961}}, או בהתאם להערכה של שמאי מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} נכס הנמצא בבעלות ובחכירה של הזכאי או של בן זוגו הנמצא עמו וכן נכס שהוא או בן זוגו מחזיקים בו כדייר מוגן על פי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל״ב–1972}}, ולא מופקת ממנו הכנסה כלשהי או שההכנסה השנתית המופקת ממנו פחותה מסכום השווה ל־8% משווי הנכס, יראו סכום השווה ל־8% משווי הנכס כהכנסה שנתית המופקת לעניין ההכנסה הקובעת.
{{ח:תת|(ג)}} הועבר הנכס שהיה בבעלותו או בחכירתו של הזכאי או של בן זוגו הנמצא עמו לאדם אחר ללא תמורה או בתמורה סמלית תוך חמש שנים שלפני מועד הגשת הבקשה להטבה סוציאלית, יראו את הנכס כנכס שהוא בבעלותו של הזכאי וסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו.4הזכאים להטבה סוציאלית
בכפוף לקיום תנאי הזכאות המפורטים להלן בהסכם זה, זכאים להטבה סוציאלית –
(1)זכאי לקיצבת זיקנה;
(2)זכאי לקיצבת שאירים;
(3)זכאי לגימלת זיקנה או לגימלת שאירים מיוחדות מכוח הסכם לפי סעיף 200 לחוק;
(4)זכאי לקיצבת נכות מעבודה שמלאו לו 65 שנה – בגבר ו־60 – באשה;
(5)זכאי לקיצבת תלויים בנפגעי עבודה;
(6)זכאי להענקה לפי סעיף 198אא לחוק שאילולא נדחתה תביעתו לקיצבה לפי החוק היה נמנה על הזכאים המפורטים באחת הפסקאות 1–5.
↗ חיצוניות: 3📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
(
)
(
)
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 200 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 9
- סעיף 198אא לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 387
- החוק → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכפוף לקיום תנאי הזכאות המפורטים להלן בהסכם זה, זכאים להטבה סוציאלית –
{{ח:תת|(1)}} זכאי לקיצבת זיקנה;
{{ח:תת|(2)}} זכאי לקיצבת שאירים;
{{ח:תת|(3)}} זכאי לגימלת זיקנה או לגימלת שאירים מיוחדות מכוח הסכם לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|סעיף 200 לחוק}};
{{ח:תת|(4)}} זכאי לקיצבת נכות מעבודה שמלאו לו 65 שנה – בגבר ו־60 – באשה;
{{ח:תת|(5)}} זכאי לקיצבת תלויים בנפגעי עבודה;
{{ח:תת|(6)}} זכאי להענקה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 387|סעיף 198אא לחוק}} שאילולא נדחתה תביעתו לקיצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|החוק}} היה נמנה על הזכאים המפורטים באחת הפסקאות {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}}–{{ח:הערה|(}}5{{ח:הערה|)}}.5תנאים לתשלום הטבה סוציאלית
הטבה סוציאלית תשולם לזכאי, אם נתמלאו בו שני אלה:
(1)הקיצבה המשתלמת פחותה מההכנסה המינימלית המובטחת;
(2)סכום ההכנסה הקובעת אינו עולה על סכום ההכנסה המותרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הטבה סוציאלית תשולם לזכאי, אם נתמלאו בו שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} הקיצבה המשתלמת פחותה מההכנסה המינימלית המובטחת;
{{ח:תת|(2)}} סכום ההכנסה הקובעת אינו עולה על סכום ההכנסה המותרת.6שיעור ההטבה הסוציאלית
(א)ההטבה הסוציאלית לחודש תהיה בסכום השווה להפרש שבין הקיצבה המשתלמת לבין ההכנסה המינימלית המובטחת.
(ב)בחישוב הקיצבה המשתלמת לענין סעיף קטן (א) לא תובא בחשבון תוספת דחיית קיצבה ולא יובא בחשבון אותו חלק של תוספת הותק המחושב בגין יותר מתלוי אחד.
(ג)ההטבה הסוציאלית לשני בני זוג, כשכל אחד מהם הוא זכאי, תהיה בשיעור השווה להפרש שבין הקיצבה המשתלמת לבין ההכנסה המינימלית המובטחת לפי פרט 2 לתוספת, ואם עמם ילדים – לפי פרטים 3 או 4 לתוספת, בהתאם למספר הילדים.
(ד)כוללת הקיצבה המשתלמת לזכאי קיצבה של בן זוג שאינו זכאי, ייראה בן הזוג כתלוי לענין קביעת שיעור ההכנסה המינימלית המובטחת גם אם אינו תלוי כהגדרתו בסעיף 2 להסכם זה.
(ה)לענין קביעת שיעור ההכנסה המינימלית המובטחת של זכאי המקבל קיצבת תלויים לפי סעיף 74(א)(3) או (4) לחוק לא יראו כתלוי –
(1)ילד;
(2)בן זוג שאינו נמצא עם הזכאי.
(ו)קיצבת שאירים או קיצבת תלויים של ילד שנמצא עם זכאי שהוא הורהו תובא בחשבון הקיצבה המשתלמת של הורהו כאמור.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 74(א)(3) או (4) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 130
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ההטבה הסוציאלית לחודש תהיה בסכום השווה להפרש שבין הקיצבה המשתלמת לבין ההכנסה המינימלית המובטחת.
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב הקיצבה המשתלמת לענין סעיף קטן (א) לא תובא בחשבון תוספת דחיית קיצבה ולא יובא בחשבון אותו חלק של תוספת הותק המחושב בגין יותר מתלוי אחד.
{{ח:תת|(ג)}} ההטבה הסוציאלית לשני בני זוג, כשכל אחד מהם הוא זכאי, תהיה בשיעור השווה להפרש שבין הקיצבה המשתלמת לבין ההכנסה המינימלית המובטחת לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|פרט 2 לתוספת}}, ואם עמם ילדים – לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|פרטים 3}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 4|או 4 לתוספת}}, בהתאם למספר הילדים.
{{ח:תת|(ד)}} כוללת הקיצבה המשתלמת לזכאי קיצבה של בן זוג שאינו זכאי, ייראה בן הזוג כתלוי לענין קביעת שיעור ההכנסה המינימלית המובטחת גם אם אינו תלוי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2 להסכם זה}}.
{{ח:תת|(ה)}} לענין קביעת שיעור ההכנסה המינימלית המובטחת של זכאי המקבל קיצבת תלויים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 130|סעיף 74(א)(3) או (4) לחוק}} לא יראו כתלוי –
{{ח:תתת|(1)}} ילד;
{{ח:תתת|(2)}} בן זוג שאינו נמצא עם הזכאי.
{{ח:תת|(ו)}} קיצבת שאירים או קיצבת תלויים של ילד שנמצא עם זכאי שהוא הורהו תובא בחשבון הקיצבה המשתלמת של הורהו כאמור.7זכאי שהוא ילדתיקונים: תשמ״א
נמצא ילד המקבל קיצבת שאירים או תלויים עם הורהו, יחולו לגביו הוראות אלה:
(1)הכנסת ההורה תובא בחשבון ההכנסה הקובעת;
(2)קיצבת ההורה תובא בחשבון הקיצבה המשתלמת לילד;
(3)ההכנסה המותרת לגביו היא כההכנסה המותרת לזכאי שיש בו תלוי;
(4)כוללת הקיצבה המשתלמת לילד את הקיצבה של ההורה שאינו זכאי, תהיה ההכנסה המינימלית המובטחת לפי פרטים 5 או 7 לתוספת, בהתאם למספר הילדים;
(5)נמצא הילד עם הורה זכאי, לא תשולם הטבה סוציאלית לילד.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נמצא ילד המקבל קיצבת שאירים או תלויים עם הורהו, יחולו לגביו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכנסת ההורה תובא בחשבון ההכנסה הקובעת;
{{ח:תת|(2)}} קיצבת ההורה תובא בחשבון הקיצבה המשתלמת לילד;
{{ח:תת|(3)}} ההכנסה המותרת לגביו היא כההכנסה המותרת לזכאי שיש בו תלוי;
{{ח:תת|(4)}} כוללת הקיצבה המשתלמת לילד את הקיצבה של ההורה שאינו זכאי, תהיה ההכנסה המינימלית המובטחת לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 5|פרטים 5}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 7|או 7 לתוספת}}, בהתאם למספר הילדים;
{{ח:תת|(5)}} נמצא הילד עם הורה זכאי, לא תשולם הטבה סוציאלית לילד.8הטבה סוציאלית חלקיתתיקונים: תשמ״א
(א)על אף האמור בסעיף 5 להסכם זה, אם עלתה ההכנסה הקובעת של זכאי על ההכנסה המותרת (לסכום העולה על ההכנסה המותרת יקרא להלן – ”ההכנסה העודפת“) יחולו הוראות אלה:
(1)היתה ההכנסה העודפת הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) או (2) לפקודה – ינוכה מההטבה הסוציאלית 60% מההכנסה העודפת;
(2)היתה ההכנסה העודפת הכנסה שאינה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) או (2) לפקודה – תנוכה מההטבה הסוציאלית מלוא ההכנסה העודפת.
(ב)לצורך חישוב ההכנסה העודפת תובא תחילה בחשבון ההכנכסה שלא מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) או (2) לפקודה ולאחריה – ההכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) או (2) לפקודה.
(ג)חל האמור בסעיף קטן (א), ישולם חלק מההטבה הסוציאלית (להלן – הטבה סוציאלית חלקית) השווה ליחס שבין ההטבה הסוציאלית פחות סכום הניכוי לפי סעיף קטן (א) לבין ההטבה הסוציאלית.
(ד)חל שינוי בסכום ההכנסה המותרת, יימשך תשלום ההטבה הסוציאלית החלקית באותו היחס שנקבע לפני השינוי.
(ה)נתקבלו הוכחות חדשות על ההכנסה הקובעת, תיקבע הזכות להטבה הסוציאלית על פיהן.
↗ חיצוניות: 8↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 2(1) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- או (2) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
- בסעיף 2(1) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- או (2) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
- בסעיף 2(1) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- או (2) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
- בסעיף 2(1) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- או (2) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5 להסכם זה}}, אם עלתה ההכנסה הקובעת של זכאי על ההכנסה המותרת (לסכום העולה על ההכנסה המותרת יקרא להלן – ”ההכנסה העודפת“) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היתה ההכנסה העודפת הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) לפקודה}} – ינוכה מההטבה הסוציאלית 60% מההכנסה העודפת;
{{ח:תתת|(2)}} היתה ההכנסה העודפת הכנסה שאינה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) לפקודה}} – תנוכה מההטבה הסוציאלית מלוא ההכנסה העודפת.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך חישוב ההכנסה העודפת תובא תחילה בחשבון ההכנכסה שלא מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) לפקודה}} ולאחריה – ההכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) לפקודה}}.
{{ח:תת|(ג)}} חל האמור בסעיף קטן (א), ישולם חלק מההטבה הסוציאלית (להלן – הטבה סוציאלית חלקית) השווה ליחס שבין ההטבה הסוציאלית פחות סכום הניכוי לפי סעיף קטן (א) לבין ההטבה הסוציאלית.
{{ח:תת|(ד)}} חל שינוי בסכום ההכנסה המותרת, יימשך תשלום ההטבה הסוציאלית החלקית באותו היחס שנקבע לפני השינוי.
{{ח:תת|(ה)}} נתקבלו הוכחות חדשות על ההכנסה הקובעת, תיקבע הזכות להטבה הסוציאלית על פיהן.8אהצמדת ההכנסה המינימלית המובטחתתיקונים: תשמ״א
(א)עלה המדד שפורסם לחודש פלוני (להלן – המדד החדש) ב־5% לפחות לעומת המדד שלפיו חושבה לאחרונה תוספת היוקר, או לעומת המדד שלפיו חושבה לאחרונה ההעלאה מכוח הוראה זאת, לפי האחרון שבהם, תוגדל ההכנסה המינימלית המובטחת בשיעור המתקבל ממכפלת שיעור עליית המדד כאמור, באחוז שלפיו חושבה תוספת היוקר האחרונה ממלוא ההתייקרות, ששימשה יסוד לחישוב אותה תוספת יוקר.
(ב)ההגדלה האמורה בסעיף קטן (א) תחול מה־1 בחודש שלאחר החודש שבו פורסם המדד החדש (להלן – תאריך העדכון) ותעמוד בתקפה עד לחישוב הבא של ההכנסה המינימלית המובטחת לפי השכר הממוצע בהתאם לתוספת להסכם זה (להלן – העדכון לפי ההסכם).
(ג)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), אם תאריך העדכון חל בחודש שבו חל העדכון לפי ההסכם, לא תוגדל ההכנסה המינימלית המובטחת עקב העליה במדך כאמור בסעיף קטן (א).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עלה המדד שפורסם לחודש פלוני (להלן – המדד החדש) ב־5% לפחות לעומת המדד שלפיו חושבה לאחרונה תוספת היוקר, או לעומת המדד שלפיו חושבה לאחרונה ההעלאה מכוח הוראה זאת, לפי האחרון שבהם, תוגדל ההכנסה המינימלית המובטחת בשיעור המתקבל ממכפלת שיעור עליית המדד כאמור, באחוז שלפיו חושבה תוספת היוקר האחרונה ממלוא ההתייקרות, ששימשה יסוד לחישוב אותה תוספת יוקר.
{{ח:תת|(ב)}} ההגדלה האמורה בסעיף קטן (א) תחול מה־1 בחודש שלאחר החודש שבו פורסם המדד החדש (להלן – תאריך העדכון) ותעמוד בתקפה עד לחישוב הבא של ההכנסה המינימלית המובטחת לפי השכר הממוצע בהתאם {{ח:פנימי|תוספת|לתוספת להסכם זה}} (להלן – העדכון לפי ההסכם).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), אם תאריך העדכון חל בחודש שבו חל העדכון לפי ההסכם, לא תוגדל ההכנסה המינימלית המובטחת עקב העליה במדך כאמור בסעיף קטן (א).9עיגול סכומים
(1)סכום ההכנסה המינימלית המובטחת יעוגל כדי הלירה הקרובה כלפי מעלה.
(2)ההכנסה הקובעת וסכום הניכוי לפי סעיף 8(א) יעוגלו כדי הלירה הקרובה כלפי מטה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} סכום ההכנסה המינימלית המובטחת יעוגל כדי הלירה הקרובה כלפי מעלה.
{{ח:תת|(2)}} ההכנסה הקובעת וסכום הניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}} יעוגלו כדי הלירה הקרובה כלפי מטה.10ניכוי תוספת סעד
הוראות סעיף 134ב(א) {{ח:הערה|[צ״ל: 143ב(א)]}} לחוק יחולו גם לגבי ההטבה הסוציאלית המשולמת לפי הסכם זה, בשינויים המחוייבים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 134ב(א) {{ח:הערה|[צ״ל: 143ב(א)]}} לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 321
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 321|סעיף 134ב(א) {{ח:הערה|[צ״ל: 143ב(א)]}} לחוק}} יחולו גם לגבי ההטבה הסוציאלית המשולמת לפי הסכם זה, בשינויים המחוייבים.11מענק במקרה פטירה
נפטר זכאי שהיתה משתלמת לו הטבה סוציאלית, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו ובאין בן־זוג – לילדו כמשמעותו בסעיפים 1 ו־5 לחוק, מענק בסכום השווה למחצית השכר הממוצע.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיפים 1 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 1
- ו־5 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 238
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נפטר זכאי שהיתה משתלמת לו הטבה סוציאלית, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו ובאין בן־זוג – לילדו כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 1|בסעיפים 1}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 238|ו־5 לחוק}}, מענק בסכום השווה למחצית השכר הממוצע.12תחילת הזכאות להטבה סוציאליתתיקונים: תשמ״א
(א)ההטבה הסוציאלית תשולם רק בעד התקופה שתחילתה בראשון לחודש שבו הוגשה למוסד הבקשה להטבה סוציאלית.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)הטבה סוציאלית לזכאי המקבל קיצבת שאירים או תלויים תשולם החל בראשון לחודש שבו נפטר המבוטח שמכוחו משולמת הקיצבה לזכאי, ובלבד שהבקשה להטבה סוציאלית הוגשה למוסד תוך 3 חדשים לאחר תום החודש האמור;
(2)הטבת סוציאלית לזכאי המקבל קיצבת שאירים, או תלויים מכוחו של זכאי שנפטר או מכוחו של מקבל קצבת נכות לפי פרק ו2 לחוק שנפטר, תשולם החל בראשון לחודש שבו נעשה זכאי לקבלת הקיצבה, אך לא בעד תקופה העולה על ששה חדשים שקדמו לראשון לחודש שבו הוגשה למוסד הבקשה להטבה סוציאלית;
(3)הטבה סוציאלית לזכאי המקבל קיצבת זיקנה, אשר עד היום שבו הגיע לגיל 65 בגבר או 60 באשה קיבל קיצבת נכות לפי פרק ו2 לחוק, תשולם החל בראשון לחודש שבו נעשה זכאי לקיצבת זיקנה, ובלבד שהבקשה להטבה סוציאלית הוגשה למוסד תוך ששה חדשים לאחר תום החודש האמור.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- פרק ו2 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ט
- פרק ו2 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ההטבה הסוציאלית תשולם רק בעד התקופה שתחילתה בראשון לחודש שבו הוגשה למוסד הבקשה להטבה סוציאלית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} הטבה סוציאלית לזכאי המקבל קיצבת שאירים או תלויים תשולם החל בראשון לחודש שבו נפטר המבוטח שמכוחו משולמת הקיצבה לזכאי, ובלבד שהבקשה להטבה סוציאלית הוגשה למוסד תוך 3 חדשים לאחר תום החודש האמור;
{{ח:תתת|(2)}} הטבת סוציאלית לזכאי המקבל קיצבת שאירים, או תלויים מכוחו של זכאי שנפטר או מכוחו של מקבל קצבת נכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ו2 לחוק}} שנפטר, תשולם החל בראשון לחודש שבו נעשה זכאי לקבלת הקיצבה, אך לא בעד תקופה העולה על ששה חדשים שקדמו לראשון לחודש שבו הוגשה למוסד הבקשה להטבה סוציאלית;
{{ח:תתת|(3)}} הטבה סוציאלית לזכאי המקבל קיצבת זיקנה, אשר עד היום שבו הגיע לגיל 65 בגבר או 60 באשה קיבל קיצבת נכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ו2 לחוק}}, תשולם החל בראשון לחודש שבו נעשה זכאי לקיצבת זיקנה, ובלבד שהבקשה להטבה סוציאלית הוגשה למוסד תוך ששה חדשים לאחר תום החודש האמור.13ביטוח רפואי
(א)עזרה רפואית במסגרת הסדר לביטוח רפואי, שיוסכם עליו בין הממשלה לבין קופת חולים או מוסד רפואי אחר, על חשבון אוצר המדינה תינתן –
(1)לזכאי המקבל הטבה סוציאלית לפי הסכם זה;
(2)לזכאי שהכנסתו הקובעת ביחד עם הקיצבה המשתלמת אינה עולה על סכום השווה להכנסה המינימלית המובטחת ביחד עם ההכנסה המותרת, הכל בהתאם להרכב התלויים בו.
(ב)העזרה הרפואית תינתן לפי בקשת הזכאי בכתב ולתקופה שביקש;
(2)הזכאי ישתתף בהוצאות העזרה הרפואית בסכום שיוסכם עליו מדי פעם בין הממשלה לבין המוסד והמוסד ינכה סכום זה מההטבה הסוציאלית המשולמת לפי הסכם זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עזרה רפואית במסגרת הסדר לביטוח רפואי, שיוסכם עליו בין הממשלה לבין קופת חולים או מוסד רפואי אחר, על חשבון אוצר המדינה תינתן –
{{ח:תתת|(1)}} לזכאי המקבל הטבה סוציאלית לפי הסכם זה;
{{ח:תתת|(2)}} לזכאי שהכנסתו הקובעת ביחד עם הקיצבה המשתלמת אינה עולה על סכום השווה להכנסה המינימלית המובטחת ביחד עם ההכנסה המותרת, הכל בהתאם להרכב התלויים בו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} העזרה הרפואית תינתן לפי בקשת הזכאי בכתב ולתקופה שביקש;
{{ח:תתת|(2)}} הזכאי ישתתף בהוצאות העזרה הרפואית בסכום שיוסכם עליו מדי פעם בין הממשלה לבין המוסד והמוסד ינכה סכום זה מההטבה הסוציאלית המשולמת לפי הסכם זה.14מידע ומסמכים להוכחת הזכאות
(א)לצורך בירור הבקשה להטבה סוציאלים, קביעת שיעור ההטבה והמשך תשלומה ימסור מבקש ההטבה למוסד, לפי דרישתו, כל מידע ומסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם, תצהירים וכן פרטים נוספים ומשלימים בקשר לכל ענין שבירורו, לדעת המוסד, דרוש לבדיקת הזכאות להטבה סוציאלית.
(ב)לא נמסרו כל המסמכים והפרטים לפי דרישת המוסד, רשאי המוסד לעכב מתן ההחלטה בבקשה להטבה עד שיומצאו המסמכים והפרטים הדרושים או לדחות את הבקשה או להפסיק את תשלום ההטבה הסוציאלית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לצורך בירור הבקשה להטבה סוציאלים, קביעת שיעור ההטבה והמשך תשלומה ימסור מבקש ההטבה למוסד, לפי דרישתו, כל מידע ומסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם, תצהירים וכן פרטים נוספים ומשלימים בקשר לכל ענין שבירורו, לדעת המוסד, דרוש לבדיקת הזכאות להטבה סוציאלית.
{{ח:תת|(ב)}} לא נמסרו כל המסמכים והפרטים לפי דרישת המוסד, רשאי המוסד לעכב מתן ההחלטה בבקשה להטבה עד שיומצאו המסמכים והפרטים הדרושים או לדחות את הבקשה או להפסיק את תשלום ההטבה הסוציאלית.15סייג לתשלום ההטבה הסוציאלית
(א)הנמצא בחוץ לארץ תקופה העולה על חודש ימים לא יהיה זכאי להטבה סוציאלית לפי הסכם זה בעד תקופת שהותו בחוץ לארץ.
(ב)חבר באגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי לא יהיה זכאי להטבה סוציאלית לפי הסכם זה, כל עוד הוא דבר כאמור.
(ג)זכאי לקיצבת זיקנה הנמצא במוסד דת והחזקתו על אותו מוסד לא יהיה זכאי להטבה סוציאלית, כל עוד הוא נמצא באותו מוסד.
(ד)זכאי שכל החזקתו במוסד היא על חשבון אוצר המדינה, הסוכנות היהודית לארץ־ישראל או הרשות המקומית לא יהיה זכאי להטבה סוציאלית, אולם המוסד רשאי לשלם את ההטבה, כולה או מקצתה, לתלויים באותו זכאי, בהתחשב במצבו של התלוי ובנסיבות המקרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנמצא בחוץ לארץ תקופה העולה על חודש ימים לא יהיה זכאי להטבה סוציאלית לפי הסכם זה בעד תקופת שהותו בחוץ לארץ.
{{ח:תת|(ב)}} חבר באגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי לא יהיה זכאי להטבה סוציאלית לפי הסכם זה, כל עוד הוא דבר כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} זכאי לקיצבת זיקנה הנמצא במוסד דת והחזקתו על אותו מוסד לא יהיה זכאי להטבה סוציאלית, כל עוד הוא נמצא באותו מוסד.
{{ח:תת|(ד)}} זכאי שכל החזקתו במוסד היא על חשבון אוצר המדינה, הסוכנות היהודית לארץ־ישראל או הרשות המקומית לא יהיה זכאי להטבה סוציאלית, אולם המוסד רשאי לשלם את ההטבה, כולה או מקצתה, לתלויים באותו זכאי, בהתחשב במצבו של התלוי ובנסיבות המקרה.16כיסוי הוצאות
אוצר המדינה יכסה את ההוצאות הנובעות מביצוע הסכם זה באופן שנקבע בנספח המצורף להסכם זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אוצר המדינה יכסה את ההוצאות הנובעות מביצוע הסכם זה באופן שנקבע {{ח:פנימי|תוספת נספח|בנספח המצורף להסכם זה}}.17
(א)תקפו של הסכם זה מיום ט״ו בתמוז תשל״ז (1 ביולי 1977) ועד ליום כ״א בטבת תשל״ח (31 בדצמבר 1977).
(ב)לא הודיע צד אחד להסכם למשנהו חודש ימים לפחות לפני תום תקפו של ההסכם על הפסקת הסכם זה או על שינויו, יימשך תקפו של ההסכם באותם התנאים במשך תקופה נוספת של שנה אחת בכל פעם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תקפו של הסכם זה מיום ט״ו בתמוז תשל״ז (1 ביולי 1977) ועד ליום כ״א בטבת תשל״ח (31 בדצמבר 1977).
{{ח:תת|(ב)}} לא הודיע צד אחד להסכם למשנהו חודש ימים לפחות לפני תום תקפו של ההסכם על הפסקת הסכם זה או על שינויו, יימשך תקפו של ההסכם באותם התנאים במשך תקופה נוספת של שנה אחת בכל פעם.תוספת
ההכנסה המינימלית המובטחת, באחוזים מהשכר הממוצע לזכאים להטבה סוציאלית:
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ההכנסה המינימלית המובטחת, באחוזים מהשכר הממוצע לזכאים להטבה סוציאלית:א
1.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|1.}} {{טורים שווים | ליחיד שאינו ילד – | 25% }}
2.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|2.}} {{טורים שווים | למי שיש בו תלוי שהוא בן־זוג – | 37.5% }}
3.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|3.}} {{טורים שווים | למי שיש בו תלויים שהם בן־זוג וילד – | 42.5% }}
4.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|4.}} {{טורים שווים | למי שיש בו תלויים שהם בן־זוג ושני ילדים – | 47.5% }}
5.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|5.}} {{טורים שווים | למי שיש בו תלוי שהוא ילד – | 37.5% פחות נקודת קיצבה }}
6.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|6.}} {{טורים שווים | לאלמנה או אלמן שיש בו תלוי שהוא ילד – | 40% פחות נקודת קיצבה }}
7.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|7.}} {{טורים שווים | למי שיש בו תלויים שהם שני ילדים – | 42.5% פחות נקודת קיצבה }}
8.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|8.}} {{טורים שווים | לאלמנה או לאלמן שיש בו תלויים שהם שני ילדים – | 47.5% פחות נקודת קיצבה }}
9.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|9.}} {{טורים שווים | לילד בלבד – | 25% פחות נקודת קיצבה }}
10.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|10.}} {{טורים שווים | לשני ילדים בלבד – | 37.5% פחות שתי נקודות קיצבה }}
11.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|11.}} {{טורים שווים | לילדים יתומים משני הורים – | כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 9|בפרטים 9}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 10|או 10}}, לפי הענין, ואם ישנם יותר משני ילדים יתומים משני הורים – 10% בעד כל ילד נוסף. }}ב
לענין תוספת זו –
”שכר ממוצע“ – השכר הממוצע כמשמעותו בחוק;
”נקודת קיצבה“ – כמשמעותה בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה;
”ילד“ – לענין פרטים 6 ו־8 – ילד שמשתלמת לו קיצבת שאירים, קיצבת תלויים או גימלת שאירים מיוחדת, או שמשתלמת בעדו תוספת לקיצבה או לגימלה כאמור.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 1
- בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 33א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|תוספת|תוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר ממוצע“ – השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 1|בחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת קיצבה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 33א|בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – לענין {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|פרטים 6}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 8|ו־8}} – ילד שמשתלמת לו קיצבת שאירים, קיצבת תלויים או גימלת שאירים מיוחדת, או שמשתלמת בעדו תוספת לקיצבה או לגימלה כאמור.נספח
אופן כיסוי ההוצאות הנובעות מביצוע ההסכם
1
אוצר המדינה יעביר מראש לרשות המוסד, לחשבונו בבנק הדואר, מדי חודש בחדשו, אך לא יאוחר מ־4 ימים לפני תאריך תשלום ההטבה הסוציאלית לזכאים לה, את הסכום הדרוש לתשלום ההטבות הסוציאליות בעד אותו חודש, כולל מקדמה על־חשבון ההוצאות המינהליות כאמור בסעיף 2 להלן, בסכום שאינו קטן מהחלק השנים־עשר של האומדן השנתי של הוצאות אלו, כפי שיוסכם מראש בין הצדדים לקראת כל שנת כספים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אוצר המדינה יעביר מראש לרשות המוסד, לחשבונו בבנק הדואר, מדי חודש בחדשו, אך לא יאוחר מ־4 ימים לפני תאריך תשלום ההטבה הסוציאלית לזכאים לה, את הסכום הדרוש לתשלום ההטבות הסוציאליות בעד אותו חודש, כולל מקדמה על־חשבון ההוצאות המינהליות כאמור {{ח:פנימי|תוספת נספח פרט 2|בסעיף 2 להלן}}, בסכום שאינו קטן מהחלק השנים־עשר של האומדן השנתי של הוצאות אלו, כפי שיוסכם מראש בין הצדדים לקראת כל שנת כספים.2
אוצר המדינה יחזיר למוסד את ההוצאות המינהליות הנובעות מביצוע ההסכם לפי חשבון שיומצא לו על־ידי המוסד בתום כל שנת כספים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אוצר המדינה יחזיר למוסד את ההוצאות המינהליות הנובעות מביצוע ההסכם לפי חשבון שיומצא לו על־ידי המוסד בתום כל שנת כספים.3
חל פיגור בהעברת הסכומים האמורים בסעיף 1 דלעיל והמוסד שילם את ההטבות הסוציאליות מכספי דמי הביטוח, יפצה אוצר המדינה את המוסד בריבית ובהפרשי הצמדה על־פי התנאים שנקבעו בהסכם ההשקעות בין המוסד לבין האוצר שיהיו בתוקף באותם חדשים שבעדם שילם המוסד את ההטבות כאמור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חל פיגור בהעברת הסכומים האמורים {{ח:פנימי|תוספת נספח פרט 1|בסעיף 1 דלעיל}} והמוסד שילם את ההטבות הסוציאליות מכספי דמי הביטוח, יפצה אוצר המדינה את המוסד בריבית ובהפרשי הצמדה על־פי התנאים שנקבעו בהסכם ההשקעות בין המוסד לבין האוצר שיהיו בתוקף באותם חדשים שבעדם שילם המוסד את ההטבות כאמור.4
אוצר המדינה ידאג להעברת הכספים הדרושים לכיסוי הוצאות העזרה הרפואית, הניתנת לזכאים בהתאם לסעיף 13 להסכם, לגוף המבטח בהתאם לחשבונות שיומצאו על־ידי המוסד מדי חודש בחדשו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אוצר המדינה ידאג להעברת הכספים הדרושים לכיסוי הוצאות העזרה הרפואית, הניתנת לזכאים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 13|לסעיף 13 להסכם}}, לגוף המבטח בהתאם לחשבונות שיומצאו על־ידי המוסד מדי חודש בחדשו.
ולראיה באו הצדדים על החתום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ולראיה באו הצדדים על החתום.
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ טורים שווים ממורכז | {{מוגדל|'''עמירם סיון'''}} {{ש}} המנהל הכללי {{ש}} של משרד האוצר | {{מוגדל|'''רפאל רוטר'''}} {{ש}} המנהל הכללי {{ש}} של המוסד לביטוח לאומי }}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]