החקיקה בישראל

החלטת שכר שרים וסגני שרים, התשמ״ב–1982 אחר

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשמ״ב · 1982
26
סעיפים
2
פרקים
1
תוספות
5
הגדרות
8
הפניות פנימיות
7
הפניות חיצוניות
8
הערות עריכה
97
תיקונים
היסטוריית תיקונים97 רשומות
ק״ת תשמ״ב, 508החלטת שכר שרים וסגני שריםPDF
תשמ״ג, 724תיקוןPDF
תשמ״ד, 866הפחתהPDF
תשמ״ו, 415תיקוןPDF
1514תיקוןPDF
תשמ״ז, 369תיקון מס׳ 2PDF
699תיקון מס׳ 3PDF
תשמ״ט, 197התליית הצמדהPDF
536התליית הצמדה (ביטול)PDF
תשנ״ב, 566תיקוןPDF
תשנ״ד, 243תיקוןPDF
תשנ״ו, 303תיקוןPDF
תשנ״ז, 593תיקוןPDF
תש״ס, 130תיקוןPDF
תשס״א, 794תיקוןPDF
תשס״ב, 168הוראת שעהPDF
תשס״ו, 854תיקוןPDF
1078ת״טPDF
תשס״ז, 347תיקוןPDF
645תיקון מס׳ 2PDF
תשס״ט, 115תיקוןPDF
278הוראת שעהPDF
1170הוראת שעה (מס׳ 2)PDF
תשע״א, 510תיקוןPDF
תשע״ב, 1020תיקוןPDF
תשע״ו, 1111תיקוןPDF
תשע״ז, 729תיקוןPDF
תשע״ח, 11הוראת שעהPDF
868תיקון והוראת שעהPDF
868הוראת שעה (תיקון)PDF
956תיקון מס׳ 2 והוראת שעהPDF
תשע״ט, 1782הוראת שעה [תשע״ח] (תיקון)PDF
תש״ף, 1702תיקוןPDF
תשפ״ג, 934הוראת שעה ועדכון השכרPDF
1014תיקוןPDF
1094תיקון מס׳ 2 והוראת שעהPDF
ק״ת תשמ״ב, 952הודעהPDF
1096הודעה מס׳ 2PDF
תשמ״ג, 1291הודעהPDF
תשמ״ד, 422הודעהPDF
1580הודעה מס׳ 2PDF
תשמ״ה, 208הודעהPDF
1266הודעה מס׳ 2PDF
תשמ״ו, 854הודעהPDF
1515הודעה מס׳ 2PDF
תשמ״ז, 989הודעהPDF
תשמ״ח, 236הודעהPDF
755הודעה מס׳ 2PDF
תשמ״ט, 199הודעה מס׳ 2PDF
536הודעה מס׳ 3PDF
740הודעה מס׳ 4PDF
תש״ן, 22הודעהPDF
335הודעה מס׳ 2PDF
596הודעה מס׳ 3PDF
תשנ״א, 360הודעהPDF
518הודעה מס׳ 2PDF
809הודעה מס׳ 3PDF
תשנ״ב, 420הודעהPDF
722הודעה מס׳ 2PDF
1036הודעה מס׳ 3PDF
תשנ״ג, 56הודעהPDF
805הודעה מס׳ 2PDF
806הודעה מס׳ 3PDF
תשנ״ד, 83הודעהPDF
610הודעה מס׳ 2PDF
847הודעה מס׳ 3PDF
תשנ״ה, 333הודעהPDF
681הודעה מס׳ 2PDF
1425הודעה מס׳ 3PDF
תשנ״ו, 67הודעהPDF
542הודעה מס׳ 2PDF
תשנ״ז, 90הודעהPDF
91הודעה מס׳ 2PDF
385הודעה מס׳ 3PDF
660הודעה מס׳ 4PDF
תשנ״ח, 30הודעהPDF
תשנ״ט, 56הודעהPDF
344הודעה מס׳ 2PDF
תש״ס, 347הודעהPDF
תשס״א, 323הודעהPDF
י״פ תשס״ג, 3810הודעהPDF
ק״ת תשס״ו, 476הודעהPDF
תשס״ח, 562הודעהPDF
תש״ע, 154הודעהPDF
887הודעהPDF
תשע״א, 730הודעהPDF
תשע״ב, 692הודעהPDF
תשע״ג, 748הודעהPDF
תשע״ד, 58הודעהPDF
700הודעה מס׳ 2PDF
תשע״ה, 815הודעהPDF
תשע״ו, 706הודעהPDF
תשע״ז, 729הודעהPDF
תשע״ט, 1916הודעהPDF
תש״ף, 450הודעהPDF
תשפ״ג, 934הודעהPDF
תשפ״ו, 960הודעהPDF

תוכן החוק

1שכר ראש הממשלהתיקונים: תשמ״ז, תשנ״ב, תשע״ח־2, [הודעות]

לראש הממשלה ישולם שכר יסוד של 49,554 שקלים חדשים לחודש .
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נכון לשנת 2018; בשנת 2026: 61,491 ש״ח לחודש)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לראש הממשלה ישולם שכר יסוד של 49,554 שקלים חדשים לחודש {{ח:הערה|(נכון לשנת 2018; בשנת 2026: 61,491 ש״ח לחודש)}}.

2שכר שריםתיקונים: תשמ״ז, תשנ״ב, תשע״ח־2, [הודעות]

לשר ישולם שכר יסוד של 44,223 שקלים חדשים לחודש .
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נכון לשנת 2018; בשנת 2026: 54,957 ש״ח לחודש)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לשר ישולם שכר יסוד של 44,223 שקלים חדשים לחודש {{ח:הערה|(נכון לשנת 2018; בשנת 2026: 54,957 ש״ח לחודש)}}.

3שכר סגן שרתיקונים: תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ז, [הודעות]

לסגן שר ישולם שכר כולל כמשמעותו בסעיף 5, כפי שנקבע לחבר כנסת בהחלטת שכר חברי הכנסת, התשמ״ז–1987 .
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בשנת 2026: שכר יסוד של 48,739 שקלים חדשים לחודש)
הצג הפניות חיצוניות
  • בהחלטת שכר חברי הכנסת, התשמ״ז–1987 → החלטת שכר חברי הכנסת
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לסגן שר ישולם שכר כולל כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}, כפי שנקבע לחבר כנסת {{ח:חיצוני|החלטת שכר חברי הכנסת|בהחלטת שכר חברי הכנסת, התשמ״ז–1987}} {{ח:הערה|(בשנת 2026: שכר יסוד של 48,739 שקלים חדשים לחודש)}}.

4תוספת יוקר

לראש הממשלה, לשר ולסגן שר תשולם תוספת יוקר בהתאם לכללים ובשיעורים הנהוגים לגבי עובדי המדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לראש הממשלה, לשר ולסגן שר תשולם תוספת יוקר בהתאם לכללים ובשיעורים הנהוגים לגבי עובדי המדינה.

5עדכון שכר היסודתיקונים: תשמ״ג, תשמ״ו־2, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשס״א, תשע״ח־2, תשע״ח־4

(א)בסעיף זה –
”השכר הממוצע“ – כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968;
”השכר הכולל“ – שכר היסוד בצירוף תוספת יוקר;
”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב)חל שינוי בשכר הממוצע ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר או ב־1 בינואר לעומת שיעורו שלושה חדשים קודם לכן, ישתנה מאותו מועד שכר היסוד של האמורים בסעיפים 1, 2 ו־3 כך ששכרם הכולל ישוב ויעלה על השכר הממוצע באותו יחס שבו עלה עליו שלושה חדשים קודם לכן.
(ב1)
(ג)הסכומים שהשתנו לפי סעיף זה יעוגלו לשקל החדש הקרוב.
(ד)יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת יפרסם ברשומות הודעה על שיעורי שכר היסוד כפי שהשתנו לפי סעיף קטן (ב).
(ה)ראש הממשלה, שר או סגן שר רשאים לוותר בשנה מסוימת על קבלת חלק השכר הנובע מעדכון השכר באותה שנה.
(ו)הודיע ראש הממשלה או שר לחשב משרד ראש הממשלה, או הודיע סגן שר לחשב הכנסת על ויתור כאמור בסעיף קטן (ה), לא ישולם לו חלק השכר כאמור בעד אותה שנה ממועד תשלום השכר שלאחר מסירת ההודעה, והוויתור יחול לכל דבר ועניין.
(ז)ראש הממשלה, שר או סגן שר שהודיע כאמור בסעיף קטן (ו) לא יהיה רשאי לשנות את הודעתו באותה שנה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השכר הכולל“ – שכר היסוד בצירוף תוספת יוקר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ב)}} חל שינוי בשכר הממוצע ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר או ב־1 בינואר לעומת שיעורו שלושה חדשים קודם לכן, ישתנה מאותו מועד שכר היסוד של האמורים {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}} כך ששכרם הכולל ישוב ויעלה על השכר הממוצע באותו יחס שבו עלה עליו שלושה חדשים קודם לכן.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} הסכומים שהשתנו לפי סעיף זה יעוגלו לשקל החדש הקרוב.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת יפרסם ברשומות הודעה על שיעורי שכר היסוד כפי שהשתנו לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ה)}} ראש הממשלה, שר או סגן שר רשאים לוותר בשנה מסוימת על קבלת חלק השכר הנובע מעדכון השכר באותה שנה.
{{ח:תת|(ו)}} הודיע ראש הממשלה או שר לחשב משרד ראש הממשלה, או הודיע סגן שר לחשב הכנסת על ויתור כאמור בסעיף קטן (ה), לא ישולם לו חלק השכר כאמור בעד אותה שנה ממועד תשלום השכר שלאחר מסירת ההודעה, והוויתור יחול לכל דבר ועניין.
{{ח:תת|(ז)}} ראש הממשלה, שר או סגן שר שהודיע כאמור בסעיף קטן (ו) לא יהיה רשאי לשנות את הודעתו באותה שנה.

5אחופשהתיקונים: תשנ״ד

(א)שר וסגן שר זכאים לחופשה של 26 ימי עבודה בשנה.
(ב)יתרת חופשה שלא נוצלה ניתנת לצבירה, אך לא יותר מעשרים ימים בשנה ולא יותר מששים וחמישה ימים בסך הכל.
(ג)שר או סגן שר הפורש מכהונתו, תשולם לו תמורת חופשתו הצבורה כפדיון חופשה.
(ד)לגבי תקופת כהונה בחלק משנה יבוא במקום 26 הימים שלפי סעיף קטן (א) ובמקום 20 הימים שלפי סעיף קטן (ב) חלק יחסי מהם כיחס החלק לשנה תמימה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר וסגן שר זכאים לחופשה של 26 ימי עבודה בשנה.
{{ח:תת|(ב)}} יתרת חופשה שלא נוצלה ניתנת לצבירה, אך לא יותר מעשרים ימים בשנה ולא יותר מששים וחמישה ימים בסך הכל.
{{ח:תת|(ג)}} שר או סגן שר הפורש מכהונתו, תשולם לו תמורת חופשתו הצבורה כפדיון חופשה.
{{ח:תת|(ד)}} לגבי תקופת כהונה בחלק משנה יבוא במקום 26 הימים שלפי סעיף קטן (א) ובמקום 20 הימים שלפי סעיף קטן (ב) חלק יחסי מהם כיחס החלק לשנה תמימה.

5בתוספת השתלמותתיקונים: תשנ״ו

לשר ולסגן שר שהצטרפו לקרן השתלמות, שהם או נציגיהם, הכירו בה לענין זה, ישולם – לשם העברה לקרן – סכום של 7.5% מהשכר הכולל כהגדרתו בסעיף 5(א).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לשר ולסגן שר שהצטרפו לקרן השתלמות, שהם או נציגיהם, הכירו בה לענין זה, ישולם – לשם העברה לקרן – סכום של 7.5% מהשכר הכולל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}}.

6מעון לראש הממשלהתיקונים: תשס״ו, תשפ״ג־3

(א)המדינה תעמיד לרשות ראש הממשלה מעון רשמי בירושלים; מעונו הרשמי של ראש הממשלה בירושלים ומעונו מחוצה לה (בסעיף זה – מעון נוסף) ינוהלו על חשבון אוצר המדינה.
(א1)על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה שמיום תחילתה של החלטת שכר שרים וסגני שרים (תיקון מס׳ 2 והוראת שעה), התשפ״ג–2023 , ועד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026) או עד מועד סיום העבודות במעון הרשמי, לפי המוקדם, יחולו הוראות אלה:
(א)ראש הממשלה רשאי להודיע למנהל הכללי של משרד ראש הממשלה שמעונו בירושלים ישמש כמעון חלופי למעון הרשמי;
(ב)הודיע ראש הממשלה כאמור בפסקת משנה (א), יחולו לגבי המעון החלופי הוראות סעיף קטן (א2), למעט הוצאות להשבחת המעון; בסעיף זה, ”הוצאות להשבחת המעון“ – הוצאות שכתוצאה מהן ערכם של הנכס, המחוברים אליו או המיטלטלין שבו עלה במידה העולה על הנדרש בנסיבות העניין, למעט הוצאות האבטחה הנדרשות לפי הנחיות גורמי הביטחון;
(ג)לא הודיע ראש הממשלה כאמור בפסקת משנה (א), תעמיד המדינה לרשותו מעון רשמי חלופי בתנאים זהים לתנאים הניתנים במעון הרשמי.
(2)הודעה על מועד סיום העבודות כאמור בפסקה (1), תפורסם על ידי המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה ברשומות.
(א2)אוצר המדינה יישא בכל ההוצאות הנדרשות לתפעול ולתחזוקה של המעון הרשמי, ובכלל זה בהוצאות הקשורות בנכס, בהוצאות הכלכלה של ראש הממשלה והמתגוררים עימו בהיקף ובסוג שיקבע המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה לעניין זה, וכן בהוצאות אירוח, למעט אירוח שנושא אופי מפלגתי.
(2)המדינה תעמיד לרשות מעון ראש הממשלה כוח אדם ושירותים; מספר העובדים במעון ייקבע על ידי נציבות שירות המדינה, בהתחשב בהיקף הצרכים הדרושים לראש הממשלה לשם מילוי תפקידו.
(א3)אוצר המדינה יישא בכל הוצאות המעון הנוסף המשמש את ראש הממשלה דרך קבע בעת שאינו משתמש במעון הרשמי, באופן שיאפשר לראש הממשלה למלא את תפקידו, למגוריו ולמגורי משפחתו בעת שהייתם במעון הנוסף, למעט הוצאות הקשורות בנכס והוצאות להשבחת המעון; בעת שהייתו של ראש הממשלה במעון הנוסף, יחולו הוראות סעיף קטן (א2)(2).
(2)המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה יקבע את ההוצאות וההיקפים הנדרשים לתפעול ולתחזוקת המעון הנוסף בהתאם לדיווח שיגיש המנהל התפעולי במעון; בסעיף זה, ”תפעול ותחזוקת המעון הנוסף“ – תחזוקה שאינה השבחה, לרבות תחזוקה שוטפת של המבנה, המחוברים אליו או המיטלטלין שבו, המצריכה תיקון, ובכלל זה תיקון שברים, איטום, חיזוקים, תחזוקה מונעת, החלפת מחוברים או מיטלטלין, לפי הפירוט שקבע המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה.
(3)לא יאוחר מ־1 במרס בכל שנה ידווח המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת על קביעתו בדבר ההוצאות הנדרשות לתפעול ולתחזוקת המעון הנוסף לאותה שנה ואת פירוטן, ועל ההוצאות שהוצאו בשנה החולפת ופירוטן.
(ב)ראש הממשלה רשאי לאחסן את תכולת מעונו הפרטי על חשבון אוצר המדינה, ובלבד שמעונו הפרטי אינו מנוהל על חשבון אוצר המדינה.
(ג)הובלת תכולת מעונו של ראש הממשלה אל מעון ראש הממשלה בירושלים וממנו תהיה על חשבון אוצר המדינה.
(2)הוראות פסקה (1) יחולו, בשינויים המחויבים, על הובלת תכולת מעונו הפרטי של ראש הממשלה, כאמור בסעיף קטן (ב).
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(ביום 1.1.2023)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המדינה תעמיד לרשות ראש הממשלה מעון רשמי בירושלים; מעונו הרשמי של ראש הממשלה בירושלים ומעונו מחוצה לה (בסעיף זה – מעון נוסף) ינוהלו על חשבון אוצר המדינה.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה שמיום תחילתה של החלטת שכר שרים וסגני שרים (תיקון מס׳ 2 והוראת שעה), התשפ״ג–2023 {{ח:הערה|(ביום 1.1.2023)}}, ועד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026) או עד מועד סיום העבודות במעון הרשמי, לפי המוקדם, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ראש הממשלה רשאי להודיע למנהל הכללי של משרד ראש הממשלה שמעונו בירושלים ישמש כמעון חלופי למעון הרשמי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הודיע ראש הממשלה כאמור בפסקת משנה (א), יחולו לגבי המעון החלופי הוראות סעיף קטן (א2), למעט הוצאות להשבחת המעון; בסעיף זה, ”הוצאות להשבחת המעון“ – הוצאות שכתוצאה מהן ערכם של הנכס, המחוברים אליו או המיטלטלין שבו עלה במידה העולה על הנדרש בנסיבות העניין, למעט הוצאות האבטחה הנדרשות לפי הנחיות גורמי הביטחון;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא הודיע ראש הממשלה כאמור בפסקת משנה (א), תעמיד המדינה לרשותו מעון רשמי חלופי בתנאים זהים לתנאים הניתנים במעון הרשמי.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על מועד סיום העבודות כאמור בפסקה (1), תפורסם על ידי המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה ברשומות.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} אוצר המדינה יישא בכל ההוצאות הנדרשות לתפעול ולתחזוקה של המעון הרשמי, ובכלל זה בהוצאות הקשורות בנכס, בהוצאות הכלכלה של ראש הממשלה והמתגוררים עימו בהיקף ובסוג שיקבע המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה לעניין זה, וכן בהוצאות אירוח, למעט אירוח שנושא אופי מפלגתי.
{{ח:תתת|(2)}} המדינה תעמיד לרשות מעון ראש הממשלה כוח אדם ושירותים; מספר העובדים במעון ייקבע על ידי נציבות שירות המדינה, בהתחשב בהיקף הצרכים הדרושים לראש הממשלה לשם מילוי תפקידו.
{{ח:תת|(א3)|(1)}} אוצר המדינה יישא בכל הוצאות המעון הנוסף המשמש את ראש הממשלה דרך קבע בעת שאינו משתמש במעון הרשמי, באופן שיאפשר לראש הממשלה למלא את תפקידו, למגוריו ולמגורי משפחתו בעת שהייתם במעון הנוסף, למעט הוצאות הקשורות בנכס והוצאות להשבחת המעון; בעת שהייתו של ראש הממשלה במעון הנוסף, יחולו הוראות סעיף קטן (א2)(2).
{{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה יקבע את ההוצאות וההיקפים הנדרשים לתפעול ולתחזוקת המעון הנוסף בהתאם לדיווח שיגיש המנהל התפעולי במעון; בסעיף זה, ”תפעול ותחזוקת המעון הנוסף“ – תחזוקה שאינה השבחה, לרבות תחזוקה שוטפת של המבנה, המחוברים אליו או המיטלטלין שבו, המצריכה תיקון, ובכלל זה תיקון שברים, איטום, חיזוקים, תחזוקה מונעת, החלפת מחוברים או מיטלטלין, לפי הפירוט שקבע המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה.
{{ח:תתת|(3)}} לא יאוחר מ־1 במרס בכל שנה ידווח המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת על קביעתו בדבר ההוצאות הנדרשות לתפעול ולתחזוקת המעון הנוסף לאותה שנה ואת פירוטן, ועל ההוצאות שהוצאו בשנה החולפת ופירוטן.
{{ח:תת|(ב)}} ראש הממשלה רשאי לאחסן את תכולת מעונו הפרטי על חשבון אוצר המדינה, ובלבד שמעונו הפרטי אינו מנוהל על חשבון אוצר המדינה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הובלת תכולת מעונו של ראש הממשלה אל מעון ראש הממשלה בירושלים וממנו תהיה על חשבון אוצר המדינה.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) יחולו, בשינויים המחויבים, על הובלת תכולת מעונו הפרטי של ראש הממשלה, כאמור בסעיף קטן (ב).

6אהוצאות ושירותים נוספים לראש הממשלה ולמעונותיקונים: תשס״ז, תשפ״ג־3

(א)ראש הממשלה זכאי להוצאות נוספות על חשבון אוצר המדינה בעבור כל אלה:
(1)הוצאות אירוח ותיעוד הנובע ממילוי תפקידו שנערך מחוץ למעון ראש הממשלה בירושלים, אף אם נערך על ידי בת זוגו, וכן הוצאות השתתפות בת זוגו באירוע, בכנס או במשלחת רשמיים או ממלכתיים הנובעים ממילוי תפקידו של ראש הממשלה, בארץ או בחוץ לארץ;
(2)הוצאות ביגוד והוצאות נלוות להופעה ייצוגית, שלו ושל בת זוגו, כנגד חשבוניות שיגיש, בסכום שלא יעלה על 80,000 שקלים חדשים לשנה; הסכום האמור יהיה צמוד למדד כהגדרתו בסעיף 5(א) ויעודכן ב־16 בינואר בכל שנה;
(ב)על אף האמור בכל דין, ראש הממשלה לא יהיה זכאי לתשלום הוצאות ביגוד על חשבון אוצר המדינה נוסף על ההוצאות המשתלמות לפי הוראות פסקת משנה (א);
(3)הוצאות למימון מתנה שהעניק באירוע רשמי או ממלכתי, אף אם המתנה הוענקה על ידי בת זוגו.
(ב)המדינה תעמיד לרשות מעון ראש הממשלה בירושלים שירותים נוספים אלה:
(1)שירותי הסעה, באופן קבוע ושוטף;
(2)שירותי משרד;
(3)שירותי דואר.
(ג)טובות הנאה לפי סעיף זה פטורות מכל מס המוטל על הכנסה.
(ד)בסעיף זה, ”שירותי משרד“ – כל אלה:
(א)ציוד משרדי הולם;
(ב)כוח אדם בהיקף לפי בחירתו של ראש הממשלה, ובלבד שההוצאה הכספית הכוללת לא תעלה על ארבע משרות מלאות.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 87,282 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראש הממשלה זכאי להוצאות נוספות על חשבון אוצר המדינה בעבור כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוצאות אירוח ותיעוד הנובע ממילוי תפקידו שנערך מחוץ למעון ראש הממשלה בירושלים, אף אם נערך על ידי בת זוגו, וכן הוצאות השתתפות בת זוגו באירוע, בכנס או במשלחת רשמיים או ממלכתיים הנובעים ממילוי תפקידו של ראש הממשלה, בארץ או בחוץ לארץ;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הוצאות ביגוד והוצאות נלוות להופעה ייצוגית, שלו ושל בת זוגו, כנגד חשבוניות שיגיש, בסכום שלא יעלה על 80,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 87,282 ש״ח)}} לשנה; הסכום האמור יהיה צמוד למדד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}} ויעודכן ב־16 בינואר בכל שנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, ראש הממשלה לא יהיה זכאי לתשלום הוצאות ביגוד על חשבון אוצר המדינה נוסף על ההוצאות המשתלמות לפי הוראות פסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(3)}} הוצאות למימון מתנה שהעניק באירוע רשמי או ממלכתי, אף אם המתנה הוענקה על ידי בת זוגו.
{{ח:תת|(ב)}} המדינה תעמיד לרשות מעון ראש הממשלה בירושלים שירותים נוספים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירותי הסעה, באופן קבוע ושוטף;
{{ח:תתת|(2)}} שירותי משרד;
{{ח:תתת|(3)}} שירותי דואר.
{{ח:תת|(ג)}} טובות הנאה לפי סעיף זה פטורות מכל מס המוטל על הכנסה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”שירותי משרד“ – כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} ציוד משרדי הולם;
{{ח:תתת|(ב)}} כוח אדם בהיקף לפי בחירתו של ראש הממשלה, ובלבד שההוצאה הכספית הכוללת לא תעלה על ארבע משרות מלאות.

6בתשלום הוצאות ביגודתיקונים: תשע״א

שר וסגן שר זכאים, לצורך רכישת ביגוד, לסכום שנתי כמקובל לגבי המנהלים הכללים במשרדי הממשלה, ובאותם תנאים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר וסגן שר זכאים, לצורך רכישת ביגוד, לסכום שנתי כמקובל לגבי המנהלים הכללים במשרדי הממשלה, ובאותם תנאים.

7דירת שרד ושכירת דירה

(א)שר החוץ זכאי לדירת שרד בירושלים; שר אחר שמקום מגוריו אינו בירושלים זכאי להחזר הוצאותיו לשכירת דירה בירושלים.
(ב)שר שמרכז משרדו בתל־אביב־יפו ומקום מגוריו מרוחק משם יותר מארבעים קילומטרים זכאי להחזר הוצאותיו לשכירת דירה במקום שאינו מרוחק כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר החוץ זכאי לדירת שרד בירושלים; שר אחר שמקום מגוריו אינו בירושלים זכאי להחזר הוצאותיו לשכירת דירה בירושלים.
{{ח:תת|(ב)}} שר שמרכז משרדו בתל־אביב־יפו ומקום מגוריו מרוחק משם יותר מארבעים קילומטרים זכאי להחזר הוצאותיו לשכירת דירה במקום שאינו מרוחק כאמור.

7אהוצאות לינה ושכר דירה לסגני שריםתיקונים: תש״ס

לענין תשלומים לכיסוי הוצאות לינה והוצאות שכר דירה, דין סגני שרים כדין חברי הכנסת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין תשלומים לכיסוי הוצאות לינה והוצאות שכר דירה, דין סגני שרים כדין חברי הכנסת.

7א1תשלום הוצאות מלון לשר ולסגן שרתיקונים: תשס״ט, תשע״ו, תשע״ז

(א)הוצאות מלון בירושלים של שר או סגן שר, שמקום מגוריו הקבוע אינו בירושלים והוא מרוחק מירושלים 50 ק״מ לפחות, והוא לן בו בלילה שבין 2 ימי עבודה, בלילה שבין מוצאי שבת ליום ראשון או בלילה שבין מוצאי חג ליום עבודה, יהיו על חשבון אוצר המדינה.
(ב)הוצאות מלון באזור תל־אביב–יפו של שר או סגן שר, שמרכז משרדו הוא סמוך לתל־אביב–יפו, ומקום מגוריו הקבוע מרוחק ממרכז משרדו 50 ק״מ לפחות, והוא לן בו בלילה שבין שני ימי עבודה, יהיו על חשבון אוצר המדינה.
(ג)נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), הוצאות מלון באזור תל־אביב–יפו של שר או סגן שר שמרכז משרדו בירושלים ומקום מגוריו הקבוע מרוחק מאזור תל־אביב–יפו 50 ק״מ לפחות, והוא לן בו בלילה שבין 2 ימי עבודה, לצורכי עבודתו, יהיו על חשבון אוצר המדינה.
(ד)מס הכנסה המוטל על שר וסגן שר לפי סעיף זה, יהיה על חשבון אוצר המדינה.
(ה)הוצאות מלון לפי סעיף זה ישולמו בשיעורים המקובלים לפי הסדרים הנהוגים במשרדי הממשלה לעניין זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוצאות מלון בירושלים של שר או סגן שר, שמקום מגוריו הקבוע אינו בירושלים והוא מרוחק מירושלים 50 ק״מ לפחות, והוא לן בו בלילה שבין 2 ימי עבודה, בלילה שבין מוצאי שבת ליום ראשון או בלילה שבין מוצאי חג ליום עבודה, יהיו על חשבון אוצר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} הוצאות מלון באזור תל־אביב–יפו של שר או סגן שר, שמרכז משרדו הוא סמוך לתל־אביב–יפו, ומקום מגוריו הקבוע מרוחק ממרכז משרדו 50 ק״מ לפחות, והוא לן בו בלילה שבין שני ימי עבודה, יהיו על חשבון אוצר המדינה.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), הוצאות מלון באזור תל־אביב–יפו של שר או סגן שר שמרכז משרדו בירושלים ומקום מגוריו הקבוע מרוחק מאזור תל־אביב–יפו 50 ק״מ לפחות, והוא לן בו בלילה שבין 2 ימי עבודה, לצורכי עבודתו, יהיו על חשבון אוצר המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} מס הכנסה המוטל על שר וסגן שר לפי סעיף זה, יהיה על חשבון אוצר המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} הוצאות מלון לפי סעיף זה ישולמו בשיעורים המקובלים לפי הסדרים הנהוגים במשרדי הממשלה לעניין זה.

7בבדיקה רפואית תקופתיתתיקונים: תשס״ז־2, תשע״ב

שר וסגן שר זכאים למימון הוצאות בדיקה רפואית תקופתית פעם בשנה, במכון רפואי כאמור בסעיף 50ד להחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס״א–2001 (בהחלטה זו – החלטת הענקות ותשלומים), בסכום המשתלם לפי אותו סעיף, ושישולם כנגד חשבונית או קבלה ממכון רפואי כאמור.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 50ד להחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס״א–2001 → החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים) #סעיף 50ד
  • אותו סעיף → החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים) #סעיף 50ד
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר וסגן שר זכאים למימון הוצאות בדיקה רפואית תקופתית פעם בשנה, במכון רפואי כאמור {{ח:חיצוני|החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)#סעיף 50ד|בסעיף 50ד להחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס״א–2001}} (בהחלטה זו – החלטת הענקות ותשלומים), בסכום המשתלם לפי {{ח:חיצוני|החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)#סעיף 50ד|אותו סעיף}}, ושישולם כנגד חשבונית או קבלה ממכון רפואי כאמור.

8תיקונים: תשמ״ו

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9דמי כלכלהתיקונים: תשס״ז

(א)לשר וסגן שר ישולם סכום של 1,330 שקלים חדשים לחודש לכיסוי הוצאות כלכלה.
(ב)הסכום האמור צמוד למדד כהגדרתו בסעיף 5(א) ויותאם – ביחס לעליית המדד לעומת שיעורו לחודש אפריל 1981 – כל אימת שחל שינוי בתוספת היוקר המשתלמת לעובדי המדינה.
(ג)הסכומים המוגדלים לפי סעיף זה יעוגלו לשקל הקרוב.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נכון לשנת 2008; במקור: 1,400 שקלים לחודש, מתואם לשנת 1981)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לשר וסגן שר ישולם סכום של 1,330 שקלים חדשים לחודש {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; במקור: 1,400 שקלים לחודש, מתואם לשנת 1981)}} לכיסוי הוצאות כלכלה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום האמור צמוד למדד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}} ויותאם – ביחס לעליית המדד לעומת שיעורו לחודש אפריל 1981 – כל אימת שחל שינוי בתוספת היוקר המשתלמת לעובדי המדינה.
{{ח:תת|(ג)}} הסכומים המוגדלים לפי סעיף זה יעוגלו לשקל הקרוב.

9אשירותי תקשורתתיקונים: תשע״ב

(א)אוצר המדינה יממן לשר ולסגן שר –
(1)הוצאות התקנה חד־פעמיות של קו טלפון אחד בדירה שבה מתגורר השר או סגן השר דרך קבע (להלן – הדירה), אם אין בה קו טלפון הרשום על שמו;
(2)מכשיר פקסימיליה, לפי אישור אגף החשב הכללי במשרד האוצר, הוצאות התקנה של קו טלפון בדירה לצורך שימוש במכשיר כאמור, וכן הוצאות אחזקתו של המכשיר, ביטוחו והשימוש בו;
(3)לפי בחירת השר או סגן השר, הוצאות אחזקה ושימוש בשני קווי הטלפון כאמור בפסקאות (1) ו־(2) או הוצאות אחזקה ושימוש בקו טלפון אחד, עם יכולת שימוש IDSL לגלישה באינטרנט; מימון אוצר המדינה לפי סעיף קטן זה יחול על הוצאות אלה בלבד: שירות שיחה מזוהה, שירות תא קולי, שיחות טלפון בארץ לרבות שיחות לספק שירותי אינטרנט, שיחות טלפון לחוץ לארץ, פקסימיליה בארץ ולחוץ לארץ, וכן שיחת גוביינא מחוץ לארץ ובלבד שהשר או סגן השר הצהיר, בהתאם לטופס שבתוספת, כי הן בוצעו למען מילוי תפקידו כשר או כסגן שר.
(ב)עם תחילת כהונתו, ימסור השר או סגן השר הודעה בכתב לאגף החשב הכללי במשרד האוצר בדבר מספרי הטלפון, לפי סעיף קטן (א) שהוצאות התקנתם, אחזקתם והשימוש בהם ימומנו על ידי אוצר המדינה; חל שינוי במספרי הטלפון, יעדכן השר או סגן השר את ההודעה.
(2)אגף החשב הכללי במשרד האוצר ידאג לשיוך מספרי הטלפון שנמסרו לו לפי פסקה (1) לחברה המספקת שירותי טלפון בין־לאומיים, אשר זכתה במכרז למתן שירותים למשרדי הממשלה או לכנסת, ויודיע על כך לשר או לסגן השר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אוצר המדינה יממן לשר ולסגן שר –
{{ח:תתת|(1)}} הוצאות התקנה חד־פעמיות של קו טלפון אחד בדירה שבה מתגורר השר או סגן השר דרך קבע (להלן – הדירה), אם אין בה קו טלפון הרשום על שמו;
{{ח:תתת|(2)}} מכשיר פקסימיליה, לפי אישור אגף החשב הכללי במשרד האוצר, הוצאות התקנה של קו טלפון בדירה לצורך שימוש במכשיר כאמור, וכן הוצאות אחזקתו של המכשיר, ביטוחו והשימוש בו;
{{ח:תתת|(3)}} לפי בחירת השר או סגן השר, הוצאות אחזקה ושימוש בשני קווי הטלפון כאמור בפסקאות (1) ו־(2) או הוצאות אחזקה ושימוש בקו טלפון אחד, עם יכולת שימוש IDSL לגלישה באינטרנט; מימון אוצר המדינה לפי סעיף קטן זה יחול על הוצאות אלה בלבד: שירות שיחה מזוהה, שירות תא קולי, שיחות טלפון בארץ לרבות שיחות לספק שירותי אינטרנט, שיחות טלפון לחוץ לארץ, פקסימיליה בארץ ולחוץ לארץ, וכן שיחת גוביינא מחוץ לארץ ובלבד שהשר או סגן השר הצהיר, בהתאם לטופס שבתוספת, כי הן בוצעו למען מילוי תפקידו כשר או כסגן שר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} עם תחילת כהונתו, ימסור השר או סגן השר הודעה בכתב לאגף החשב הכללי במשרד האוצר בדבר מספרי הטלפון, לפי סעיף קטן (א) שהוצאות התקנתם, אחזקתם והשימוש בהם ימומנו על ידי אוצר המדינה; חל שינוי במספרי הטלפון, יעדכן השר או סגן השר את ההודעה.
{{ח:תתת|(2)}} אגף החשב הכללי במשרד האוצר ידאג לשיוך מספרי הטלפון שנמסרו לו לפי פסקה (1) לחברה המספקת שירותי טלפון בין־לאומיים, אשר זכתה במכרז למתן שירותים למשרדי הממשלה או לכנסת, ויודיע על כך לשר או לסגן השר.

9בעיתוניםתיקונים: תשע״ב

אוצר המדינה יממן לשר ולסגן שר מנוי על שני עיתונים יומיים המודפסים בישראל, לפי בחירתם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אוצר המדינה יממן לשר ולסגן שר מנוי על שני עיתונים יומיים המודפסים בישראל, לפי בחירתם.

9גלימודי שפהתיקונים: תשע״ב

(א)שר וסגן שר זכאים לתקציב שנתי בסכום המשתלם לחבר כנסת לפי סעיף 50א להחלטת הענקות ותשלומים לצורך לימודי שפה שאינה שפת אימם, וכן לתשלום מס הכנסה שהם חייבים בו בגין תשלום הסכום האמור.
(ב)התשלום לפי סעיף קטן (א) ישולם על ידי אוצר המדינה ישירות למורה או לבית הספר ללימוד שפות, על סמך חשבונית שתומצא לאגף החשב הכללי במשרד האוצר.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 50א להחלטת הענקות ותשלומים → החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים) #סעיף 50א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר וסגן שר זכאים לתקציב שנתי בסכום המשתלם לחבר כנסת לפי {{ח:חיצוני|החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)#סעיף 50א|סעיף 50א להחלטת הענקות ותשלומים}} לצורך לימודי שפה שאינה שפת אימם, וכן לתשלום מס הכנסה שהם חייבים בו בגין תשלום הסכום האמור.
{{ח:תת|(ב)}} התשלום לפי סעיף קטן (א) ישולם על ידי אוצר המדינה ישירות למורה או לבית הספר ללימוד שפות, על סמך חשבונית שתומצא לאגף החשב הכללי במשרד האוצר.

9דתשלום בעד נסיעה בכביש אגרהתיקונים: תשע״ב

תשלום בעד נסיעת שר או סגן שר בכביש אגרה, כהגדרתו בחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995, ברכב שהועמד לרשותו על ידי המדינה, ולגביו בלבד, יכוסה על ידי אוצר המדינה; אגף החשב הכללי במשרד האוצר יתקשר בהסכם עם החברה המפעילה את כביש האגרה באופן שיבטיח את תשלום התעריף הנמוך ביותר לנסיעה בכביש, בין באמצעות התקנת מכשיר בכלי הרכב ובין בדרך אחרת; התקנת מכשיר כאמור תיעשה על חשבון אוצר המדינה והעברתו מן הרכב אסורה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995 → חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תשלום בעד נסיעת שר או סגן שר בכביש אגרה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)|בחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995}}, ברכב שהועמד לרשותו על ידי המדינה, ולגביו בלבד, יכוסה על ידי אוצר המדינה; אגף החשב הכללי במשרד האוצר יתקשר בהסכם עם החברה המפעילה את כביש האגרה באופן שיבטיח את תשלום התעריף הנמוך ביותר לנסיעה בכביש, בין באמצעות התקנת מכשיר בכלי הרכב ובין בדרך אחרת; התקנת מכשיר כאמור תיעשה על חשבון אוצר המדינה והעברתו מן הרכב אסורה.

9הגילום מס בשל הכנסה הנובעת משדרוג רכב לצורכי מיגוןתיקונים: תשע״ח, תשע״ח־3, תשע״ט, תשפ״ג־2

(א)מס הכנסה המוטל על ראש הממשלה או על שר בשל הכנסה הנובעת משדרוג רכב שהמדינה מעמידה לרשות מי מהם לצורכי מיגון יהיה על חשבון אוצר המדינה.
(ב)בסעיף זה –
”הכנסה הנובעת משדרוג רכב“ – חלק ההכנסה השווה להפרש החיובי שבין אלה:
(1)שווי השימוש המזערי ברכב שאפשר להעמיד לרשות ראש ממשלה או שר, בידי המדינה, שאפשר להתקין בו אמצעי מיגון לפי הנחיות גורמי הביטחון;
(2)שווי השימוש המרבי ברכב שאפשר להעמיד לרשות שר בידי המדינה;
”שווי השימוש“ – כמשמעותו בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ״ז–1987.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ״ז–1987 → תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מס הכנסה המוטל על ראש הממשלה או על שר בשל הכנסה הנובעת משדרוג רכב שהמדינה מעמידה לרשות מי מהם לצורכי מיגון יהיה על חשבון אוצר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה הנובעת משדרוג רכב“ – חלק ההכנסה השווה להפרש החיובי שבין אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} שווי השימוש המזערי ברכב שאפשר להעמיד לרשות ראש ממשלה או שר, בידי המדינה, שאפשר להתקין בו אמצעי מיגון לפי הנחיות גורמי הביטחון;
{{ח:תתתת|(2)}} שווי השימוש המרבי ברכב שאפשר להעמיד לרשות שר בידי המדינה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שווי השימוש“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב)|בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ״ז–1987}}.

9וגילום מס בשל תשלומים, שירותים וטובות הנאהתיקונים: תש״ף

מס הכנסה שהוטל על ראש הממשלה עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) בשל הכנסה הנובעת מתשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לראש הממשלה בקשר למילוי תפקידו כראש הממשלה, למעט משכורת וקצבה, יהיה על חשבון אוצר המדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מס הכנסה שהוטל על ראש הממשלה עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) בשל הכנסה הנובעת מתשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לראש הממשלה בקשר למילוי תפקידו כראש הממשלה, למעט משכורת וקצבה, יהיה על חשבון אוצר המדינה.

10ביטול

החלטת שכר שרים וסגני שרים, התשמ״א–1981 – בטלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החלטת שכר שרים וסגני שרים, התשמ״א–1981 – בטלה.

11שמירת זכות

שר שערב תחילתה של החלטת שכר שרים וסגני שרים, התשל״ח–1978, התגורר בדירת שרד, רשאי להמשיך להתגורר בה כל עוד הוא מכהן כשר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר שערב תחילתה של החלטת שכר שרים וסגני שרים, התשל״ח–1978, התגורר בדירת שרד, רשאי להמשיך להתגורר בה כל עוד הוא מכהן כשר.

12תחילה

תחילתו של סעיף 7(ב) ביום א׳ באב התשמ״א (1 באוגוסט 1981); תחילתן של יתר הוראות החלטה זו ביום כ״ו באדר ב׳ התשמ״א (1 באפריל 1981).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}} ביום א׳ באב התשמ״א (1 באוגוסט 1981); תחילתן של יתר הוראות החלטה זו ביום כ״ו באדר ב׳ התשמ״א (1 באפריל 1981).
תוספת
הצהרה

אני השר או סגן השר . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזה כי שיחות הטלפון שבוצעו מחוץ לארץ בתשלום גוביינא בימים . . . . . . . . . . . . לקו הטלפון בביתי שמספרו . . . . . . . . . . . . . . בוצעו למען מילוי תפקידי כשר או כסגן שר; הצהרה זו ניתנת לחשב הכללי במשרד האוצר לשם קבלת החזר תשלום בעבור שיחות הטלפון בגוביינא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אני השר או סגן השר . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזה כי שיחות הטלפון שבוצעו מחוץ לארץ בתשלום גוביינא בימים . . . . . . . . . . . . לקו הטלפון בביתי שמספרו . . . . . . . . . . . . . . בוצעו למען מילוי תפקידי כשר או כסגן שר; הצהרה זו ניתנת לחשב הכללי במשרד האוצר לשם קבלת החזר תשלום בעבור שיחות הטלפון בגוביינא.

{{ח:תת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . .|תאריך}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . .|השר או סגן השר}} }}