החקיקה בישראל

החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981 אחר

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשמ״א · 1981
39
סעיפים
2
פרקים
2
תוספות
20
הגדרות
30
הפניות פנימיות
29
הפניות חיצוניות
11
הערות עריכה
127
תיקונים
היסטוריית תיקונים127 רשומות
ק״ת תשמ״א, 1448החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטיתPDF
תשמ״ג, 1291תיקוןPDF
1775תיקון מס׳ 2PDF
1892תיקון מס׳ 3PDF
תשמ״ד, 652תיקוןPDF
2392תיקון מס׳ 2PDF
תשמ״ה, 384תיקוןPDF
תשמ״ו, 199תיקוןPDF
440תיקון [צ״ל: מס׳ 2]PDF
855תיקון מס׳ 2 [צ״ל: מס׳ 3]PDF
ס״ח תשמ״ו, 146תיקון מס׳ 4 לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינהPDF
ק״ת תשמ״ח, 370תיקוןPDF
868תיקון מס׳ 2PDF
תשמ״ט, 480תיקוןPDF
תש״ן, 144תיקוןPDF
980תיקון מס׳ 2PDF
תשנ״א, 305תיקוןPDF
991תיקון מס׳ 2PDF
תשנ״ב, 1264תיקוןPDF
1400ת״טPDF
תשנ״ג, 416תיקוןPDF
908תיקון מס׳ 2PDF
תשנ״ה, 236תיקוןPDF
584תיקון (תיקון)PDF
684ת״טPDF
1419תיקון מס׳ 2PDF
1750תיקון מס׳ 3PDF
תשנ״ו, 592תיקוןPDF
801תיקון מס׳ 2PDF
תשנ״ז, 518תיקוןPDF
תשנ״ט, 750תיקוןPDF
תש״ס, 787תיקוןPDF
תשס״ב, 212הוראת שעהPDF
345תיקוןPDF
תשס״ג, 877תיקוןPDF
תשס״ז, 566תיקוןPDF
תשס״ח, 581תיקוןPDF
תשס״ט, 278הוראת שעהPDF
424ת״טPDF
912תיקוןPDF
תש״ע, 1010הוראת שעה [תשס״ט] (תיקון)PDF
1439תיקוןPDF
תשע״א, 128תיקוןPDF
693תיקון מס׳ 2PDF
1110תיקון מס׳ 3PDF
תשע״ב, 1022תיקוןPDF
1022תיקון מס׳ 2PDF
תשע״ו, 704הוראת שעה ועדכון המשכורתPDF
תשע״ז, 1163תיקוןPDF
1163תיקון מס׳ 2PDF
תשע״ח, 12הוראת שעהPDF
869הוראת שעה (תיקון)PDF
1860תיקוןPDF
תשע״ט, 1781תיקוןPDF
1781הוראת שעה [תשע״ח] (תיקון)PDF
תשפ״א, 590הוראת שעה – ביטול עדכון המשכורתPDF
תשפ״ג, 933הוראת שעה ועדכון השכרPDF
1015תיקוןPDF
תשפ״ו, 352תיקוןPDF
ק״ת תשמ״ד, 405הודעהPDF
1513הודעה מס׳ 2PDF
2390הודעה מס׳ 3PDF
תשמ״ה, 207הודעהPDF
827הודעהPDF
1265הודעה מס׳ 2PDF
תשמ״ו, 878הודעהPDF
880הודעה מס׳ 2PDF
1179הודעה מס׳ 3PDF
תשמ״ז, 507הודעהPDF
976הודעה מס׳ 2PDF
תשמ״ח, 211הודעהPDF
755הודעהPDF
תשמ״ט, 30הודעהPDF
199הודעהPDF
883הודעהPDF
884הודעה מס׳ 2PDF
תש״ן, 22הודעהPDF
351הודעה מס׳ 2PDF
627הודעה מס׳ 3PDF
תשנ״א, 360הודעהPDF
499הודעה מס׳ 2PDF
809הודעה מס׳ 3PDF
תשנ״ב, 421הודעהPDF
737הודעה מס׳ 2PDF
1018הודעה מס׳ 3PDF
תשנ״ג, 54הודעהPDF
806הודעה מס׳ 2PDF
807הודעה מס׳ 3PDF
908ת״טPDF
תשנ״ד, 83הודעהPDF
532ת״טPDF
609הודעה מס׳ 2PDF
831הודעה מס׳ 3PDF
תשנ״ה, 334הודעהPDF
682הודעה מס׳ 2PDF
1425הודעה מס׳ 3PDF
1710הודעה מס׳ 4PDF
תשנ״ו, 130הודעהPDF
542הודעה מס׳ 2PDF
901הודעה מס׳ 3PDF
תשנ״ז, 91הודעהPDF
385הודעה מס׳ 2PDF
619הודעה מס׳ 3PDF
תשנ״ח, 31הודעהPDF
377הודעה מס׳ 2PDF
תשנ״ט, 56הודעהPDF
451הודעה מס׳ 2PDF
תש״ס, 347הודעהPDF
תשס״א, 323הודעהPDF
י״פ תשס״ג, 3810הודעהPDF
ק״ת תשס״ו, 471הודעהPDF
תשס״ז, 567הודעהPDF
תשס״ח, 588הודעהPDF
תש״ע, 1011הודעהPDF
תשע״א, 609הודעהPDF
תשע״ב, 693הודעהPDF
תשע״ג, 749הודעהPDF
תשע״ד, 64הודעהPDF
700הודעה מס׳ 2PDF
תשע״ה, 818הודעהPDF
תשע״ו, 707הודעהPDF
תשע״ז, 729הודעהPDF
תשע״ח, 894הודעהPDF
תשע״ט, 1918הודעהPDF
תש״ף, 450הודעהPDF
תשפ״ג, 935הודעהPDF
תשפ״ו, 960הודעהPDF

תוכן החוק

1הגדרהתיקונים: תשנ״ה־4, תשס״ט־3, תשע״ח־3

בהחלטה זו –
”דיין בכיר“ – דיין בית דין רבני אזורי, שהיה אב בית דין רבני אזורי, ותקופת כהונתו כאב בית דין הסתיימה, וכל עוד לא מונה לדיין בית הדין הרבני הגדול;
”חוק גמלאות לנושאי משרה“ – חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969;
”נושא משרה שיפוטית“ – שופט, שופט בית דין לעבודה, שופט תעבורה, דיין, קאדי וקאדי מד׳הב;
”נושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת“ – נושא משרה שיפוטית שהוא עמית בקופת גמל, לצורך ביטוח זכויותיו לגמלה לפי סעיף 1א לחוק גמלאות לנושאי משרה;
”נושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית“ – נושא משרה שיפוטית שהוראות סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה חלות לגביו;
”שופט בכיר“ – אחד מאלה:
(1)שופט או שופט בית דין לעבודה, שהיה נשיא של בית משפט או נשיא של בית דין לעבודה, לפי העניין, ותקופת כהונתו כנשיא הסתיימה, וכל עוד לא מונה לשופט בערכאה גבוהה יותר, ולמעט נשיא בית משפט שלום, אשר בעת כהונתו כנשיא מונה לשופט בית משפט מחוזי כאמור בסעיף 9א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 (להלן – חוק בתי המשפט);
(2)שופט או שופט בית דין לעבודה, שהיה סגן נשיא של בית משפט או סגן נשיא של בית דין לעבודה, לפי העניין, ותקופת כהונתו כסגן נשיא הסתיימה, וכל עוד לא מונה לנשיא באותה ערכאה או לשופט בערכאה גבוהה יותר;
(3)שופט בית משפט שלום או בית משפט מחוזי או שופט בית דין לעבודה אשר מונה לפי סעיף 9 לחוק בתי המשפט או לפי סעיף 6 לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ״ט–1969, לפי העניין, וכל עוד לא ניתנו לו סמכויות ניהול או לא מונה לנשיא באותה ערכאה או לשופט בערכאה גבוהה יותר;
”השכר המשולב“ – משכורת היסוד ותוספת היוקר לפי סעיפים 2 ו־3;
”תקנות הפגרות“ – תקנה 1 לתקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ״ג–1983, תקנה 1 לתקנות בית הדין לעבודה (פגרות), התשמ״ד–1984, תקנה 2 לתקנות הדיינים (פגרות), התשע״ג–2013, תקנה 1 לתקנות בתי הדין השרעיים (פגרות), התשע״ו–2016, או תקנה 1 לתקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (פגרות), התשע״ח–2018, לפי העניין.
↗ חיצוניות: 11↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969 → חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון
  • סעיף 1א לחוק גמלאות לנושאי משרה → חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון #סעיף 1א
  • סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה → חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון #סעיף 1
  • בסעיף 9א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 → חוק בתי המשפט #סעיף 9א
  • סעיף 9 לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 9
  • סעיף 6 לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ״ט–1969 → חוק בית הדין לעבודה #סעיף 6
  • תקנה 1 לתקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ״ג–1983 → תקנות בתי המשפט (פגרות) #סעיף 1
  • תקנה 1 לתקנות בית הדין לעבודה (פגרות), התשמ״ד–1984 → תקנות בית הדין לעבודה (פגרות) #סעיף 1
  • תקנה 2 לתקנות הדיינים (פגרות), התשע״ג–2013 → תקנות הדיינים (פגרות) #סעיף 2
  • תקנה 1 לתקנות בתי הדין השרעיים (פגרות), התשע״ו–2016 → תקנות בתי הדין השרעיים (פגרות) #סעיף 1
  • תקנה 1 לתקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (פגרות), התשע״ח–2018 → תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (פגרות) #סעיף 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בהחלטה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיין בכיר“ – דיין בית דין רבני אזורי, שהיה אב בית דין רבני אזורי, ותקופת כהונתו כאב בית דין הסתיימה, וכל עוד לא מונה לדיין בית הדין הרבני הגדול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק גמלאות לנושאי משרה“ – {{ח:חיצוני|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה שיפוטית“ – שופט, שופט בית דין לעבודה, שופט תעבורה, דיין, קאדי וקאדי מד׳הב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת“ – נושא משרה שיפוטית שהוא עמית בקופת גמל, לצורך ביטוח זכויותיו לגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון#סעיף 1א|סעיף 1א לחוק גמלאות לנושאי משרה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית“ – נושא משרה שיפוטית שהוראות {{ח:חיצוני|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון#סעיף 1|סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה}} חלות לגביו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שופט בכיר“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שופט או שופט בית דין לעבודה, שהיה נשיא של בית משפט או נשיא של בית דין לעבודה, לפי העניין, ותקופת כהונתו כנשיא הסתיימה, וכל עוד לא מונה לשופט בערכאה גבוהה יותר, ולמעט נשיא בית משפט שלום, אשר בעת כהונתו כנשיא מונה לשופט בית משפט מחוזי כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 9א|בסעיף 9א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} (להלן – חוק בתי המשפט);
{{ח:תתת|(2)}} שופט או שופט בית דין לעבודה, שהיה סגן נשיא של בית משפט או סגן נשיא של בית דין לעבודה, לפי העניין, ותקופת כהונתו כסגן נשיא הסתיימה, וכל עוד לא מונה לנשיא באותה ערכאה או לשופט בערכאה גבוהה יותר;
{{ח:תתת|(3)}} שופט בית משפט שלום או בית משפט מחוזי או שופט בית דין לעבודה אשר מונה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 9|סעיף 9 לחוק בתי המשפט}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 6|סעיף 6 לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}, לפי העניין, וכל עוד לא ניתנו לו סמכויות ניהול או לא מונה לנשיא באותה ערכאה או לשופט בערכאה גבוהה יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר המשולב“ – משכורת היסוד ותוספת היוקר לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הפגרות“ – {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (פגרות)#סעיף 1|תקנה 1 לתקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ״ג–1983}}, {{ח:חיצוני|תקנות בית הדין לעבודה (פגרות)#סעיף 1|תקנה 1 לתקנות בית הדין לעבודה (פגרות), התשמ״ד–1984}}, {{ח:חיצוני|תקנות הדיינים (פגרות)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות הדיינים (פגרות), התשע״ג–2013}}, {{ח:חיצוני|תקנות בתי הדין השרעיים (פגרות)#סעיף 1|תקנה 1 לתקנות בתי הדין השרעיים (פגרות), התשע״ו–2016}}, או {{ח:חיצוני|תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (פגרות)#סעיף 1|תקנה 1 לתקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (פגרות), התשע״ח–2018}}, לפי העניין.

2משכורת יסודתיקונים: תשנ״ה־4, תשנ״ה־5

לנושא משרה שיפוטית תשולם משכורת יסוד כמפורט בתוספת הראשונה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לנושא משרה שיפוטית תשולם משכורת יסוד כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.

3תוספת יוקרתיקונים: תשמ״ו

לנושא משרה שיפוטית ישולמו תוספת יוקר ופיצוי התייקרות בהתאם לכללים ובשיעורים הנהוגים לגבי עובדי המדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לנושא משרה שיפוטית ישולמו תוספת יוקר ופיצוי התייקרות בהתאם לכללים ובשיעורים הנהוגים לגבי עובדי המדינה.

4תוספת ותק שיפוטיתיקונים: תשמ״ח־2, תש״ן־2, תשנ״ג־2, תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תש״ס

(א)לנושא משרה שיפוטית תשולם תוספת חודשית בשיעור של 4% משכרו המשולב בעד כל שנת כהונה מחמש השנים הראשונות של כהונתו בתפקיד שיפוטי, ותוספת חודשית בשיעור של 1% משכרו המשולב בעד כל שנת כהונה החל בשנה השישית ועד לשנת הכהונה השלושים וחמש; לענין זה, ”תפקיד שיפוטי“ – לרבות תפקיד בשירות המדינה שבעדו משתלמת משכורת כמשכורתו של נושא משרה שיפוטית, ולענין דיין – לרבות תפקידו של דיין מחוץ לישראל במקום שמחמת דיניו אין הוא יכול לקבל גמלה בעד התפקיד.
(ב)תוספת הותק השיפוטי כאמור בסעיף קטן (א) תחושב ביחס לשכר המשולב, לרבות תוספת הותק השיפוטי של נושא המשרה השיפוטית, כפי שהוא בתחילת כל שנה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לנושא משרה שיפוטית תשולם תוספת חודשית בשיעור של 4% משכרו המשולב בעד כל שנת כהונה מחמש השנים הראשונות של כהונתו בתפקיד שיפוטי, ותוספת חודשית בשיעור של 1% משכרו המשולב בעד כל שנת כהונה החל בשנה השישית ועד לשנת הכהונה השלושים וחמש; לענין זה, ”תפקיד שיפוטי“ – לרבות תפקיד בשירות המדינה שבעדו משתלמת משכורת כמשכורתו של נושא משרה שיפוטית, ולענין דיין – לרבות תפקידו של דיין מחוץ לישראל במקום שמחמת דיניו אין הוא יכול לקבל גמלה בעד התפקיד.
{{ח:תת|(ב)}} תוספת הותק השיפוטי כאמור בסעיף קטן (א) תחושב ביחס לשכר המשולב, לרבות תוספת הותק השיפוטי של נושא המשרה השיפוטית, כפי שהוא בתחילת כל שנה.

4אתוספת שהיה במשרה שיפוטיתתיקונים: תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תשנ״ו

לנושא משרה שיפוטית המפורט בטור א׳ בתוספת השניה, שכיהן שבע שנים, תשולם החל בשנה השמינית ואילך וכל עוד הוא מכהן באותה ערכאה, תוספת חודשית של מחצית מההפרש שבין שכרו המשולב לבין השכר המשולב של נושא משרה שיפוטית המפורט בשורה המקבילה בטור ב׳ בתוספת השניה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לנושא משרה שיפוטית המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור א׳ בתוספת השניה}}, שכיהן שבע שנים, תשולם החל בשנה השמינית ואילך וכל עוד הוא מכהן באותה ערכאה, תוספת חודשית של מחצית מההפרש שבין שכרו המשולב לבין השכר המשולב של נושא משרה שיפוטית המפורט בשורה המקבילה {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ בתוספת השניה}}.

4בתוספת ייחודית לעיסוק בשפיטהתיקונים: תשנ״ה־4, תשנ״ה־5

לנושא משרה שיפוטית תשולם במשך תקופת כהונתו כאמור, תוספת חודשית של 15% משכרו המשולב בצירוף כל התוספות לפי סעיפים 4 ו־4א.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לנושא משרה שיפוטית תשולם במשך תקופת כהונתו כאמור, תוספת חודשית של 15% משכרו המשולב בצירוף כל התוספות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 4א|ו־4א}}.

4גגמול ניהולתיקונים: תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תשנ״ז, תשס״ט־3

(א)לנושא משרה שיפוטית, המכהן באחת מהמשרות המפורטות להלן, ישולם בתקופת כהונתו כאמור, גמול ניהול בשיעור של 5% משכרו המשולב בצירוף כל התוספות לפי סעיפים 4, 4א ו־4ב: נשיא בית משפט מחוזי, נשיא בית משפט שלום, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, נשיא בית דין אזורי לעבודה וכן ראשי אבות בתי דין ואב בית דין אזורי המכהנים במינוי של קבע.
(ב)לסגן של נושא משרה שיפוטית מאלה המפורטות בסעיף קטן (א), למעט שופט בכיר כהגדרתו בפסקה (3) להגדרה ”שופט בכיר“, ישולם בתקופת כהונתו כאמור, גמול ניהול בשיעור של 3% משכרו המשולב בצירוף כל התוספות לפי סעיפים 4, 4א ו־4ב.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לנושא משרה שיפוטית, המכהן באחת מהמשרות המפורטות להלן, ישולם בתקופת כהונתו כאמור, גמול ניהול בשיעור של 5% משכרו המשולב בצירוף כל התוספות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 4א|4א}} {{ח:פנימי|סעיף 4ב|ו־4ב}}: נשיא בית משפט מחוזי, נשיא בית משפט שלום, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, נשיא בית דין אזורי לעבודה וכן ראשי אבות בתי דין ואב בית דין אזורי המכהנים במינוי של קבע.
{{ח:תת|(ב)}} לסגן של נושא משרה שיפוטית מאלה המפורטות בסעיף קטן (א), למעט שופט בכיר כהגדרתו בפסקה (3) להגדרה ”שופט בכיר“, ישולם בתקופת כהונתו כאמור, גמול ניהול בשיעור של 3% משכרו המשולב בצירוף כל התוספות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 4א|4א}} {{ח:פנימי|סעיף 4ב|ו־4ב}}.

5תוספת השתלמותתיקונים: תשנ״א־2, תשנ״ה־4, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״ט־3, תשע״ח־3

לנושא משרה שיפוטית שהצטרף לקרן השתלמות, שועדת הכספים של הכנסת הכירה בה לענין זה, תשולם – לשם העברה לקרן – תוספת של 7.5% על הסכומים המשתלמים לו על פי סעיפים 2 עד 4ג; ואולם לנשיא, למשנה לנשיא ולשופט של בית המשפט העליון, לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, לרב ראשי לישראל, לחבר בית הדין הרבני הגדול, לנשיא בית הדין השרעי לערעורים, לחבר בית הדין השרעי לערעורים, לנשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים ולחבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים תשולם התוספת האמורה בשיעור של 5%.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לנושא משרה שיפוטית שהצטרף לקרן השתלמות, שועדת הכספים של הכנסת הכירה בה לענין זה, תשולם – לשם העברה לקרן – תוספת של 7.5% על הסכומים המשתלמים לו על פי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 4ג}}; ואולם לנשיא, למשנה לנשיא ולשופט של בית המשפט העליון, לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, לרב ראשי לישראל, לחבר בית הדין הרבני הגדול, לנשיא בית הדין השרעי לערעורים, לחבר בית הדין השרעי לערעורים, לנשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים ולחבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים תשולם התוספת האמורה בשיעור של 5%.

5אפיצוי בשל ימי מחלה שלא נוצלותיקונים: תשנ״ב, תשנ״ה, תשס״ט־3

(א)נושא משרה שיפוטית שניצל במשך כל תקופת כהונתו מ־36% ועד 65% מסך כל ימי חופשת המחלה שהצטברו לזכותו יהיה זכאי, עם פרישתו, לפיצוי בשיעור משכורת של 6 ימים בשל כל 30 ימי המחלה מיתרת ימי מחלה שהצטברו לזכותו.
(ב)נושא משרה שיפוטית שניצל במשך כל תקופת כהונתו פחות מ־36% מסך כל ימי חופשת המחלה שהצטברו לזכותו יהיה זכאי, עם פרישתו, לפיצוי בשיעור משכורת של 8 ימים בשל כל 30 ימי מחלה מיתרת ימי המחלה שהצטברו לזכותו.
(ג)בחישוב ימי חופשת המחלה שנוצלו על ידי נושא משרה שיפוטית במשך תקופת כהונתו בתקופה שקדמה לתחילתו של סעיף זה ינהגו כך:
(1)בשנה שבה לא נרשם לחובתו של נושא משרה שיפוטית ניצול ימי מחלה – יחוייב מאזן ניצול ימי המחלה שלו בשלושה ימים;
(2)בשנה שבה נרשם לחובתו של נושא משרה שיפוטית ניצול ימי מחלה – יחוייב מאזן ניצול ימי המחלה שלו ביום אחד נוסף.
(ד)נושא משרה שיפוטית אשר עובר לתחילת כהונתו עבד בשירות המדינה, יבואו במנין ימי חופשת מחלה העומדים לזכותו, מיד עם תחילת כהונתו, ימי חופשת המחלה שעמדו לזכותו בסיום תפקידו בשירות המדינה, ובלבד שלא חדל להיות עובד המדינה עד למינויו למשרה השיפוטית ולא קיבל פיצוי בגינם.
(ה)בעד יתרת ימי חופשת מחלה צבורה הפחותים מ־30 ימים ישולם החלק היחסי של הפיצוי כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין.
(ו)פיצוי על־פי סעיף זה ישולם מיד עם סיום כהונתו של נושא משרה שיפוטית.
(ז)נפטר נושא משרה שיפוטית, ישולם הפיצוי לשאיריו כהגדרתם בסעיף 1 להחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם), התשמ״א–1981 (להלן – החלטת הגמלאות).
(ח)ערך יום מחלה יחושב לפי המשכורת הקובעת כהגדרתה בסעיף 1 להחלטת הגמלאות.
(ט)על אף האמור בסעיף קטן (ח), לגבי כל אחד מאלה, יחושב ערך יום המחלה כמפורט בסעיף קטן (י):
(א)נושא משרה שיפוטית, אשר במועד פרישתו כיהן בתפקיד שופט בכיר ומשכורתו כשופט בכיר במועד פרישתו נמוכה מהמשכורת שהיתה מגיעה לו במועד פרישתו אילו המשיך לכהן בתפקידו ערב כהונתו כשופט בכיר;
(ב)שופט בית משפט מחוזי, אשר כיהן בעבר כנשיא של בית משפט שלום, ובעת כהונתו כנשיא כאמור מונה לשופט בית משפט מחוזי כאמור בסעיף 9א לחוק בתי המשפט ומשכורתו כשופט במועד פרישתו נמוכה מהמשכורת שהיתה מגיעה לו במועד פרישתו אילו המשיך לכהן בתפקידו כנשיא בית משפט שלום.
(2)על אף האמור בסעיף קטן (ח), לגבי נושא משרה שיפוטית אשר במועד פרישתו כיהן בתפקיד שופט בכיר ומשכורתו כשופט בכיר במועד פרישתו גבוהה מהמשכורת שהיתה מגיעה לו במועד פרישתו, אילו המשיך להחזיק בתפקידו ערב כהונתו כשופט בכיר, יחושב ערך יום המחלה לפי המשכורת האחרונה, לרבות כל התוספות שהוא זכאי לקבלן ערב פרישתו.
(י)בסעיף קטן זה –
”התקופה הראשונה“ – התקופה עד לתחילת כהונתו כשופט בכיר שממנה יצא לקצבה; ולגבי שופט בית משפט מחוזי, אשר כיהן בעבר כנשיא של בית משפט שלום ובעת כהונתו כנשיא מונה לשופט בית משפט מחוזי כאמור בסעיף 9א לחוק בתי המשפט – עד לתום כהונתו כנשיא של בית משפט שלום;
”התקופה השניה“ – התקופה ממועד תחילת כהונתו כשופט בכיר שממנה יצא לקצבה ועד למועד יציאתו לקצבה; ולגבי שופט בית משפט מחוזי, אשר כיהן בעבר כנשיא של בית משפט שלום ובעת כהונתו כנשיא מונה לשופט בית משפט מחוזי כאמור בסעיף 9א לחוק בתי המשפט – ממועד תום כהונתו כנשיא של בית משפט שלום עד למועד יציאתו לקצבה.
(2)ערך יום מחלה שצבר נושא משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (ט)(1) בתקופה הראשונה, יחושב לפי השכר המשולב בצירוף כל התוספות, לרבות על פי סעיפים 4, 4א, 4ב ו־4ג, ככל שהיה זכאי לקבלן, שהיו מגיעים במועד יציאתו לקצבה לנושא משרה שיפוטית שדרגתו כדרגתו של נושא המשרה השיפוטית כאמור בתום התקופה הראשונה.
(3)ערך יום מחלה שצבר נושא משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (ט)(1) בתקופה השניה, יחושב לפי השכר המשולב בצירוף כל התוספות, לרבות על פי סעיפים 4, 4א ו־4ב, המגיעים לו בתום התקופה השניה.
(יא)בסעיף זה ”שופט בכיר“ – לרבות ”דיין בכיר“.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 7📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
ה
,
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 1 להחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם), התשמ״א–1981 → החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם) #סעיף 1
  • בסעיף 1 להחלטת הגמלאות → החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם) #סעיף 1
  • בסעיף 9א לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 9א
  • בסעיף 9א לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 9א
  • בסעיף 9א לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 9א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה שיפוטית שניצל במשך כל תקופת כהונתו מ־36% ועד 65% מסך כל ימי חופשת המחלה שהצטברו לזכותו יהיה זכאי, עם פרישתו, לפיצוי בשיעור משכורת של 6 ימים בשל כל 30 ימי המחלה מיתרת ימי {{ח:הערה|ה}}מחלה שהצטברו לזכותו.
{{ח:תת|(ב)}} נושא משרה שיפוטית שניצל במשך כל תקופת כהונתו פחות מ־36% מסך כל ימי חופשת המחלה שהצטברו לזכותו יהיה זכאי, עם פרישתו, לפיצוי בשיעור משכורת של 8 ימים בשל כל 30 ימי מחלה מיתרת ימי המחלה שהצטברו לזכותו.
{{ח:תת|(ג)}} בחישוב ימי חופשת המחלה שנוצלו על ידי נושא משרה שיפוטית במשך תקופת כהונתו בתקופה שקדמה לתחילתו של סעיף זה ינהגו כך:
{{ח:תתת|(1)}} בשנה שבה לא נרשם לחובתו של נושא משרה שיפוטית ניצול ימי מחלה – יחוייב מאזן ניצול ימי המחלה שלו בשלושה ימים;
{{ח:תתת|(2)}} בשנה שבה נרשם לחובתו של נושא משרה שיפוטית ניצול ימי מחלה – יחוייב מאזן ניצול ימי המחלה שלו ביום אחד נוסף.
{{ח:תת|(ד)}} נושא משרה שיפוטית אשר עובר לתחילת כהונתו עבד בשירות המדינה, יבואו במנין ימי חופשת מחלה העומדים לזכותו, מיד עם תחילת כהונתו, ימי חופשת המחלה שעמדו לזכותו בסיום תפקידו בשירות המדינה, ובלבד שלא חדל להיות עובד המדינה עד למינויו למשרה השיפוטית ולא קיבל פיצוי בגינם.
{{ח:תת|(ה)}} בעד יתרת ימי חופשת מחלה צבורה הפחותים מ־30 ימים ישולם החלק היחסי של הפיצוי כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין.
{{ח:תת|(ו)}} פיצוי על־פי סעיף זה ישולם מיד עם סיום כהונתו של נושא משרה שיפוטית.
{{ח:תת|(ז)}} נפטר נושא משרה שיפוטית, ישולם הפיצוי לשאיריו כהגדרתם {{ח:חיצוני|החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם)#סעיף 1|בסעיף 1 להחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם), התשמ״א–1981}} (להלן – החלטת הגמלאות).
{{ח:תת|(ח)}} ערך יום מחלה יחושב לפי המשכורת הקובעת כהגדרתה {{ח:חיצוני|החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם)#סעיף 1|בסעיף 1 להחלטת הגמלאות}}.
{{ח:תת|(ט)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ח), לגבי כל אחד מאלה, יחושב ערך יום המחלה כמפורט בסעיף קטן (י):
{{ח:תתתת|(א)}} נושא משרה שיפוטית, אשר במועד פרישתו כיהן בתפקיד שופט בכיר ומשכורתו כשופט בכיר במועד פרישתו נמוכה מהמשכורת שהיתה מגיעה לו במועד פרישתו אילו המשיך לכהן בתפקידו ערב כהונתו כשופט בכיר;
{{ח:תתתת|(ב)}} שופט בית משפט מחוזי, אשר כיהן בעבר כנשיא של בית משפט שלום, ובעת כהונתו כנשיא כאמור מונה לשופט בית משפט מחוזי כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 9א|בסעיף 9א לחוק בתי המשפט}} ומשכורתו כשופט במועד פרישתו נמוכה מהמשכורת שהיתה מגיעה לו במועד פרישתו אילו המשיך לכהן בתפקידו כנשיא בית משפט שלום.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (ח), לגבי נושא משרה שיפוטית אשר במועד פרישתו כיהן בתפקיד שופט בכיר ומשכורתו כשופט בכיר במועד פרישתו גבוהה מהמשכורת שהיתה מגיעה לו במועד פרישתו, אילו המשיך להחזיק בתפקידו ערב כהונתו כשופט בכיר, יחושב ערך יום המחלה לפי המשכורת האחרונה, לרבות כל התוספות שהוא זכאי לקבלן ערב פרישתו.
{{ח:תת|(י)|(1)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הראשונה“ – התקופה עד לתחילת כהונתו כשופט בכיר שממנה יצא לקצבה; ולגבי שופט בית משפט מחוזי, אשר כיהן בעבר כנשיא של בית משפט שלום ובעת כהונתו כנשיא מונה לשופט בית משפט מחוזי כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 9א|בסעיף 9א לחוק בתי המשפט}} – עד לתום כהונתו כנשיא של בית משפט שלום;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקופה השניה“ – התקופה ממועד תחילת כהונתו כשופט בכיר שממנה יצא לקצבה ועד למועד יציאתו לקצבה; ולגבי שופט בית משפט מחוזי, אשר כיהן בעבר כנשיא של בית משפט שלום ובעת כהונתו כנשיא מונה לשופט בית משפט מחוזי כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 9א|בסעיף 9א לחוק בתי המשפט}} – ממועד תום כהונתו כנשיא של בית משפט שלום עד למועד יציאתו לקצבה.
{{ח:תתת|(2)}} ערך יום מחלה שצבר נושא משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (ט)(1) בתקופה הראשונה, יחושב לפי השכר המשולב בצירוף כל התוספות, לרבות על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 4א|4א}}, {{ח:פנימי|סעיף 4ב|4ב}} {{ח:פנימי|סעיף 4ג|ו־4ג}}, ככל שהיה זכאי לקבלן, שהיו מגיעים במועד יציאתו לקצבה לנושא משרה שיפוטית שדרגתו כדרגתו של נושא המשרה השיפוטית כאמור בתום התקופה הראשונה.
{{ח:תתת|(3)}} ערך יום מחלה שצבר נושא משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (ט)(1) בתקופה השניה, יחושב לפי השכר המשולב בצירוף כל התוספות, לרבות על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 4א|4א}} {{ח:פנימי|סעיף 4ב|ו־4ב}}, המגיעים לו בתום התקופה השניה.
{{ח:תת|(יא)}} בסעיף זה{{ח:הערה|,}} ”שופט בכיר“ – לרבות ”דיין בכיר“.

5במענק לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברתתיקונים: תשע״ח־3, תשע״ט

(א)לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שמונה למשרה שיפוטית לפני יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020), ישולמו מענקים כמפורט להלן:
(1)אם מונה עד יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) והשלים 96 חודשי כהונה – מענק בסכום השווה ל־8.5 משכורות;
(2)אם מונה אחרי יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) והשלים 96 חודשי כהונה – מענק בסכום השווה ל־6.5 משכורות.
(ב)מענק לפי סעיף קטן (א) ישולם לנושא המשרה השיפוטית בפנסיה צוברת במועד שבו השלים 96 חודשי כהונה.
(ג)בסעיף זה –
”החזר הוצאות רכב“ – למעט החזר הוצאות רכב שניתן לנושא משרה שיפוטית שהועמד לרשותו רכב צמוד לנהיגה עצמית לפי סעיף 9א(ד) בשלוש השנים שלפני תום כהונתו, אף אם הוא נכלל במשכורת האחרונה ששולמה לנושא המשרה השיפוטית לפני החודש שבו ישולם המענק;
”משכורת“ – השכר המשולב, תוספת ותק שיפוטי, תוספת שהייה במשרה שיפוטית, תוספת ייחודית לעיסוק בשפיטה, גמול ניהול והחזר הוצאות רכב כמשמעותם בהחלטה זו ששולמו בעד החודש שקודם לחודש שבו ישולם המענק, וכן כל רכיב חודשי קבוע אחר שיחליף את הרכיבים האמורים, כולם או חלקם, וכל רכיב חודשי קבוע שייווסף בעתיד למשכורת וישולם לנושא המשרה השיפוטית במשכורת האחרונה לפני החודש שבו ישולם המענק, וששולם בעד אותו חודש, ולמעט החזר הוצאות שאינו החזר הוצאות רכב.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שמונה למשרה שיפוטית לפני יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020), ישולמו מענקים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם מונה עד יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) והשלים 96 חודשי כהונה – מענק בסכום השווה ל־8.5 משכורות;
{{ח:תתת|(2)}} אם מונה אחרי יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) והשלים 96 חודשי כהונה – מענק בסכום השווה ל־6.5 משכורות.
{{ח:תת|(ב)}} מענק לפי סעיף קטן (א) ישולם לנושא המשרה השיפוטית בפנסיה צוברת במועד שבו השלים 96 חודשי כהונה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזר הוצאות רכב“ – למעט החזר הוצאות רכב שניתן לנושא משרה שיפוטית שהועמד לרשותו רכב צמוד לנהיגה עצמית לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א(ד)}} בשלוש השנים שלפני תום כהונתו, אף אם הוא נכלל במשכורת האחרונה ששולמה לנושא המשרה השיפוטית לפני החודש שבו ישולם המענק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משכורת“ – השכר המשולב, תוספת ותק שיפוטי, תוספת שהייה במשרה שיפוטית, תוספת ייחודית לעיסוק בשפיטה, גמול ניהול והחזר הוצאות רכב כמשמעותם בהחלטה זו ששולמו בעד החודש שקודם לחודש שבו ישולם המענק, וכן כל רכיב חודשי קבוע אחר שיחליף את הרכיבים האמורים, כולם או חלקם, וכל רכיב חודשי קבוע שייווסף בעתיד למשכורת וישולם לנושא המשרה השיפוטית במשכורת האחרונה לפני החודש שבו ישולם המענק, וששולם בעד אותו חודש, ולמעט החזר הוצאות שאינו החזר הוצאות רכב.

5גמענק סיום כהונה לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברתתיקונים: תשע״ח־3

(א)לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שמונה למשרה שיפוטית לפני יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020) ושמתקיימים בו כל אלה, ישולם בסיום כהונתו מענק סיום כהונה:
(1)כהונתו לא הסתיימה בנסיבות המנויות בסעיף 7(4) או (5) לחוק־יסוד: השפיטה, בסעיף 14(4) או (5) לחוק הדיינים, התשט״ו–1955, בסעיף 11(4) או (5) לחוק הקאדים, התשכ״א–1961, או בסעיף 17(4) או (5) לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962, לפי העניין;
(2)הוא השלים 96 חודשי כהונה וזכאי למענק לפי הוראות סעיף 5ב;
(3)כהונתו הסתיימה לאחר שהגיע לגיל 60.
(ב)סכום המענק לפי סעיף קטן (א) יהיה כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)לנושא משרה שיפוטית שמונה עד יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) –
(א)אם השלים 180 חודשי כהונה – 6 משכורות כשהן מחולקות ב־120 ומוכפלות במספר חודשי הכהונה שהשלים לאחר שהגיע לגיל 60, אך לא יותר מ־120 חודשים; בסעיף זה, ”משכורת“ – כהגדרתה בסעיף 5ב(ג);
(ב)אם השלים 300 חודשי כהונה – 6 משכורות;
(2)לנושא משרה שיפוטית שמונה אחרי יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) –
(א)אם השלים 180 חודשי כהונה – 4.5 משכורות כשהן מחולקות ב־120 ומוכפלות במספר חודשי הכהונה שהשלים לאחר שהגיע לגיל 60, אך לא יותר מ־120 חודשים;
(ב)אם השלים 300 חודשי כהונה – 4.5 משכורות;
(3)לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שהשלים 96 חודשי כהונה אך לא השלים 180 חודשי כהונה – סכום המענק לגביו לפי פסקה (1) או (2) יחולק ב־180 ויוכפל בחודשי כהונתו בפועל, ולא יעלה על הסכום המרבי לפי פסקה (1) או (2).
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 7(4) או (5) לחוק־יסוד: השפיטה → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 7
  • בסעיף 14(4) או (5) לחוק הדיינים, התשט״ו–1955 → חוק הדיינים #סעיף 14
  • בסעיף 11(4) או (5) לחוק הקאדים, התשכ״א–1961 → חוק הקאדים #סעיף 11
  • בסעיף 17(4) או (5) לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962 → חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים #סעיף 17
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שמונה למשרה שיפוטית לפני יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020) ושמתקיימים בו כל אלה, ישולם בסיום כהונתו מענק סיום כהונה:
{{ח:תתת|(1)}} כהונתו לא הסתיימה בנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 7|בסעיף 7(4) או (5) לחוק־יסוד: השפיטה}}, {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 14|בסעיף 14(4) או (5) לחוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הקאדים#סעיף 11|בסעיף 11(4) או (5) לחוק הקאדים, התשכ״א–1961}}, או {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים#סעיף 17|בסעיף 17(4) או (5) לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} הוא השלים 96 חודשי כהונה וזכאי למענק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}};
{{ח:תתת|(3)}} כהונתו הסתיימה לאחר שהגיע לגיל 60.
{{ח:תת|(ב)}} סכום המענק לפי סעיף קטן (א) יהיה כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לנושא משרה שיפוטית שמונה עד יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) –
{{ח:תתתת|(א)}} אם השלים 180 חודשי כהונה – 6 משכורות כשהן מחולקות ב־120 ומוכפלות במספר חודשי הכהונה שהשלים לאחר שהגיע לגיל 60, אך לא יותר מ־120 חודשים; בסעיף זה, ”משכורת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 5ב|בסעיף 5ב(ג)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} אם השלים 300 חודשי כהונה – 6 משכורות;
{{ח:תתת|(2)}} לנושא משרה שיפוטית שמונה אחרי יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) –
{{ח:תתתת|(א)}} אם השלים 180 חודשי כהונה – 4.5 משכורות כשהן מחולקות ב־120 ומוכפלות במספר חודשי הכהונה שהשלים לאחר שהגיע לגיל 60, אך לא יותר מ־120 חודשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם השלים 300 חודשי כהונה – 4.5 משכורות;
{{ח:תתת|(3)}} לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שהשלים 96 חודשי כהונה אך לא השלים 180 חודשי כהונה – סכום המענק לגביו לפי פסקה (1) או (2) יחולק ב־180 ויוכפל בחודשי כהונתו בפועל, ולא יעלה על הסכום המרבי לפי פסקה (1) או (2).

6הצמדה לשכר הממוצעתיקונים: תשמ״ג, תשמ״ד־2, תשמ״ו, ס״ח תשמ״ו, תשנ״ג, תשנ״ה־4, תשנ״ה־3

(א)בסעיף זה –
”השכר הממוצע“ – כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968;
”השכר הכולל“ –
(ב)חל שינוי בשכר הממוצע ב־1 באפריל, ב־1 ביולי, ב־1 באוקטובר או ב־1 בינואר לעומת שיעורו שלושה חודשים קודם לכן, תשתנה מאותו מועד משכורת היסוד של נושא משרה שיפוטית כך ששכרו המשולב ישוב ויעלה על השכר הממוצע באותו יחס שבו עלה עליו שלושה חודשים קודם לכן.
(ג)
(ד)הסכומים שהשתנו לפי סעיף זה יעוגלו לשקל החדש הקרוב.
(ה)יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת יפרסם ברשומות הודעה על שיעורי משכורת היסוד כפי שהשתנתה לפי סעיף זה.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(נמחקה).
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השכר הכולל“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} חל שינוי בשכר הממוצע ב־1 באפריל, ב־1 ביולי, ב־1 באוקטובר או ב־1 בינואר לעומת שיעורו שלושה חודשים קודם לכן, תשתנה מאותו מועד משכורת היסוד של נושא משרה שיפוטית כך ששכרו המשולב ישוב ויעלה על השכר הממוצע באותו יחס שבו עלה עליו שלושה חודשים קודם לכן.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} הסכומים שהשתנו לפי סעיף זה יעוגלו לשקל החדש הקרוב.
{{ח:תת|(ה)}} יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת יפרסם ברשומות הודעה על שיעורי משכורת היסוד כפי שהשתנתה לפי סעיף זה.

6אשירותי טלפוןתיקונים: תשמ״ג־2, תשע״ח־3

לנושא משרה שיפוטית יהיו אותן זכויות שיש לחבר הכנסת לענין התקנת טלפון, מתן שירותים לו וכל יתר התשלומים בקשר אליו, ובלבד שסך התשלומים לנושא משרה שיפוטית בעד זכויות כאמור לא יעלה על 15,000 שקלים חדשים בשנה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לנושא משרה שיפוטית יהיו אותן זכויות שיש לחבר הכנסת לענין התקנת טלפון, מתן שירותים לו וכל יתר התשלומים בקשר אליו, ובלבד שסך התשלומים לנושא משרה שיפוטית בעד זכויות כאמור לא יעלה על 15,000 שקלים חדשים בשנה.

6בחופשה לצורך השתלמותתיקונים: תשנ״ה־4, תשע״ח־3

(א)נושא משרה שיפוטית רשאי במהלך כהונתו כאמור לצאת לחופשה בשכר לצורך השתלמות, ובלבד שההשתלמות אושרה בידי המנהל, כהגדרתו בסעיף 7ב, או מי מטעמו.
(ב)חופשה לפי סעיף קטן (א) –
(1)תהיה בת 30 ימים בשנה לנושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית, ובת 27 ימים בשנה לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת, והיא ניתנת לצבירה עד 12 חודשים;
(2)לא ניתנת לפדיון בתקופת כהונתו של נושא המשרה השיפוטית או בסיומה.
(ג)ימי שבת וחג יבואו במניין ימי החופשה לפי סעיף זה; ימי הפגרה בתקופת החגים שנוגעים לאותו נושא משרה שיפוטית לפי תקנות הפגרות לא יבואו במניין ימי החופשה לפי סעיף זה, אלא אם כן נושא המשרה השיפוטית בחר לנצל את ימי החופשה בימי הפגרה האמורים.
(ד)ימי דיון באולם בית המשפט או בית הדין במהלך חופשה לפי סעיף זה שאישר ראש הערכאה השיפוטית, נשיא הערכאה או נשיא בית הדין לערעורים, לפי העניין, שנושא המשרה השיפוטית מכהן בה, לא יבואו במניין ימי החופשה שנוצלו לפי סעיף זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה שיפוטית רשאי במהלך כהונתו כאמור לצאת לחופשה בשכר לצורך השתלמות, ובלבד שההשתלמות אושרה בידי המנהל, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב}}, או מי מטעמו.
{{ח:תת|(ב)}} חופשה לפי סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} תהיה בת 30 ימים בשנה לנושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית, ובת 27 ימים בשנה לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת, והיא ניתנת לצבירה עד 12 חודשים;
{{ח:תתת|(2)}} לא ניתנת לפדיון בתקופת כהונתו של נושא המשרה השיפוטית או בסיומה.
{{ח:תת|(ג)}} ימי שבת וחג יבואו במניין ימי החופשה לפי סעיף זה; ימי הפגרה בתקופת החגים שנוגעים לאותו נושא משרה שיפוטית לפי תקנות הפגרות לא יבואו במניין ימי החופשה לפי סעיף זה, אלא אם כן נושא המשרה השיפוטית בחר לנצל את ימי החופשה בימי הפגרה האמורים.
{{ח:תת|(ד)}} ימי דיון באולם בית המשפט או בית הדין במהלך חופשה לפי סעיף זה שאישר ראש הערכאה השיפוטית, נשיא הערכאה או נשיא בית הדין לערעורים, לפי העניין, שנושא המשרה השיפוטית מכהן בה, לא יבואו במניין ימי החופשה שנוצלו לפי סעיף זה.

6גימי מנוחה שנתיתתיקונים: תשע״ח־3

(א)נושא משרה שיפוטית שהוא שופט בית המשפט העליון, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, הרב הראשי לישראל, חבר בית הדין הרבני הגדול, נשיא בית הדין השרעי לערעורים, חבר בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים או חבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים זכאי ל־42 ימי מנוחה שנתית בשנה.
(ב)נושא משרה שיפוטית שאינו מנוי בסעיף קטן (א), זכאי ל־30 ימי מנוחה שנתית בשנה.
(ג)לנושא משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (ב) ינוכו 20 ימי חופשה בשנה ממכסת ימי המנוחה השנתית שהוא זכאי לה, בשל תקופות הפגרה שחלות עליו לפי תקנות הפגרות.
(ד)על אף האמור בסעיף קטן (ג) –
(1)כיהן נושא משרה שיפוטית במועד תחילת פגרת הקיץ, כמשמעותה בתקנות הפגרות, פחות משישה חודשים, לא ינוכו ימי הפגרה ממכסת ימי המנוחה השנתית שהוא זכאי לה;
(2)חלה תקופת פגרת הקיץ במהלך חופשה לצורך השתלמות, לא ינוכו בשל תקופה זו ימי מנוחה שנתית.
(ה)לנושא משרה שיפוטית לא ינוכו ימי מנוחה שנתית בשל ימי ערב ראש השנה, ערב יום הכיפורים, ערב חג השבועות, ערב ראש השנה ההג׳רית, ערב חג מולד הנביא, ערב חג אל־פיטר, ערב חג אל־אדחא, ערב חג הנביא אלח׳דר, ערב חג הנביא שועייב, ערב חג הנביא סבלאן, ערב חג המולד, ערב ראשית השנה, ערב חג ההתגלות, ערב יום השישי לפני חג הפסחא, ערב חג הפסחא, ערב העלייה השמיימה (בסעיף קטן זה – ערבי חג) – והכל לפי עדתו הדתית של נושא המשרה השיפוטית.
(2)על אף האמור בפסקה (1), בחר נושא משרה שיפוטית להיות במנוחה שנתית או בימי חופשה ארעית בימים הצמודים לערב חג, או בחר נושא המשרה השיפוטית להיות במנוחה שנתית או בחופשה ארעית בתקופה הכוללת ערבי חג – ינוכו בשל אותו ערב החג ימי מנוחה שנתית מתוך המכסה שנושא המשרה השיפוטית זכאי לה; לעניין זה, חופשה ארעית – כמשמעותה בסעיף 6ד.
(ו)נושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שנמנה עם נושאי משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לצבור בתקופת כהונתו ולפדות בסיומה עד 108 ימי מנוחה שנתית; נושא משרה שיפוטית אחר בפנסיה צוברת זכאי לצבור בתקופת כהונתו ולפדות בסיומה עד 65 ימי מנוחה שנתית.
(ז)נושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית שנמנה עם נושאי משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לצבור בתקופת כהונתו ולפדות בסיומה עד 126 ימי מנוחה שנתית; נושא משרה שיפוטית אחר בפנסיה תקציבית זכאי לצבור בתקופת כהונתו ולפדות בסיומה עד 75 ימי מנוחה שנתית.
(ח)נוכח המנהל, כהגדרתו בסעיף 7ב, שנבצר מנושא משרה שיפוטית לנצל את ימי המנוחה השנתית מחמת עומס העבודה, כך שצבירת ימי החופשה שלו תעלה על המכסה המותרת לגביו לפי סעיף קטן (ו) או (ז), יהיה המנהל רשאי לאשר לנושא המשרה השיפוטית לצבור באותה שנה ימי מנוחה שנתית מעבר למכסה האמורה, ובלבד שסך ימי המנוחה השנתית לפי סעיף קטן זה לא יעלה על 140 ימים.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה שיפוטית שהוא שופט בית המשפט העליון, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, הרב הראשי לישראל, חבר בית הדין הרבני הגדול, נשיא בית הדין השרעי לערעורים, חבר בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים או חבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים זכאי ל־42 ימי מנוחה שנתית בשנה.
{{ח:תת|(ב)}} נושא משרה שיפוטית שאינו מנוי בסעיף קטן (א), זכאי ל־30 ימי מנוחה שנתית בשנה.
{{ח:תת|(ג)}} לנושא משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (ב) ינוכו 20 ימי חופשה בשנה ממכסת ימי המנוחה השנתית שהוא זכאי לה, בשל תקופות הפגרה שחלות עליו לפי תקנות הפגרות.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג) –
{{ח:תתת|(1)}} כיהן נושא משרה שיפוטית במועד תחילת פגרת הקיץ, כמשמעותה בתקנות הפגרות, פחות משישה חודשים, לא ינוכו ימי הפגרה ממכסת ימי המנוחה השנתית שהוא זכאי לה;
{{ח:תתת|(2)}} חלה תקופת פגרת הקיץ במהלך חופשה לצורך השתלמות, לא ינוכו בשל תקופה זו ימי מנוחה שנתית.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} לנושא משרה שיפוטית לא ינוכו ימי מנוחה שנתית בשל ימי ערב ראש השנה, ערב יום הכיפורים, ערב חג השבועות, ערב ראש השנה ההג׳רית, ערב חג מולד הנביא, ערב חג אל־פיטר, ערב חג אל־אדחא, ערב חג הנביא אלח׳דר, ערב חג הנביא שועייב, ערב חג הנביא סבלאן, ערב חג המולד, ערב ראשית השנה, ערב חג ההתגלות, ערב יום השישי לפני חג הפסחא, ערב חג הפסחא, ערב העלייה השמיימה (בסעיף קטן זה – ערבי חג) – והכל לפי עדתו הדתית של נושא המשרה השיפוטית.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בחר נושא משרה שיפוטית להיות במנוחה שנתית או בימי חופשה ארעית בימים הצמודים לערב חג, או בחר נושא המשרה השיפוטית להיות במנוחה שנתית או בחופשה ארעית בתקופה הכוללת ערבי חג – ינוכו בשל אותו ערב החג ימי מנוחה שנתית מתוך המכסה שנושא המשרה השיפוטית זכאי לה; לעניין זה, חופשה ארעית – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6ד|בסעיף 6ד}}.
{{ח:תת|(ו)}} נושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שנמנה עם נושאי משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לצבור בתקופת כהונתו ולפדות בסיומה עד 108 ימי מנוחה שנתית; נושא משרה שיפוטית אחר בפנסיה צוברת זכאי לצבור בתקופת כהונתו ולפדות בסיומה עד 65 ימי מנוחה שנתית.
{{ח:תת|(ז)}} נושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית שנמנה עם נושאי משרה שיפוטית כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לצבור בתקופת כהונתו ולפדות בסיומה עד 126 ימי מנוחה שנתית; נושא משרה שיפוטית אחר בפנסיה תקציבית זכאי לצבור בתקופת כהונתו ולפדות בסיומה עד 75 ימי מנוחה שנתית.
{{ח:תת|(ח)}} נוכח המנהל, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב}}, שנבצר מנושא משרה שיפוטית לנצל את ימי המנוחה השנתית מחמת עומס העבודה, כך שצבירת ימי החופשה שלו תעלה על המכסה המותרת לגביו לפי סעיף קטן (ו) או (ז), יהיה המנהל רשאי לאשר לנושא המשרה השיפוטית לצבור באותה שנה ימי מנוחה שנתית מעבר למכסה האמורה, ובלבד שסך ימי המנוחה השנתית לפי סעיף קטן זה לא יעלה על 140 ימים.

6דימי חופשה ארעיתתיקונים: תשע״ח־3

(א)נושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת זכאי לארבעה ימי חופשה ארעית בשנה.
(ב)נושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית זכאי ל־14 ימי חופשה ארעית בשנה, ולכל היותר ארבעה ימי חופשה ארעית ברצף.
(ג)ימי חופשה ארעית לפי סעיף זה ניתנים לניצול באישור ראש הערכאה השיפוטית, נשיא הערכאה או נשיא בית הדין לערעורים, לפי העניין, שנושא המשרה השיפוטית מכהן בה; ימי החופשה הארעית אינם ניתנים לצבירה משנה לשנה, ולא ניתן לצאת במהלכם מחוץ לישראל או לצרפם לחופשת מנוחה שנתית או לפגרה.
(ד)בסעיף זה –
”ימי חופשה ארעית“ – ימי חופשה המיועדים בעיקרם לעניינים דחופים ובלתי צפויים;
”נושא משרה שיפוטית“ – למעט שופט בית המשפט העליון, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, הרב הראשי לישראל, חבר בית הדין הרבני הגדול, נשיא בית הדין השרעי לערעורים, חבר בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים וחבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת זכאי לארבעה ימי חופשה ארעית בשנה.
{{ח:תת|(ב)}} נושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית זכאי ל־14 ימי חופשה ארעית בשנה, ולכל היותר ארבעה ימי חופשה ארעית ברצף.
{{ח:תת|(ג)}} ימי חופשה ארעית לפי סעיף זה ניתנים לניצול באישור ראש הערכאה השיפוטית, נשיא הערכאה או נשיא בית הדין לערעורים, לפי העניין, שנושא המשרה השיפוטית מכהן בה; ימי החופשה הארעית אינם ניתנים לצבירה משנה לשנה, ולא ניתן לצאת במהלכם מחוץ לישראל או לצרפם לחופשת מנוחה שנתית או לפגרה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ימי חופשה ארעית“ – ימי חופשה המיועדים בעיקרם לעניינים דחופים ובלתי צפויים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה שיפוטית“ – למעט שופט בית המשפט העליון, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, הרב הראשי לישראל, חבר בית הדין הרבני הגדול, נשיא בית הדין השרעי לערעורים, חבר בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים וחבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים.

7תיקונים: תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשמ״ו־3, תשמ״ח, תשנ״ה־4, תשנ״ה־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקע).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

7אבדיקה רפואית תקופתיתתיקונים: תשע״א

נושא משרה שיפוטית זכאי למימון הוצאות בדיקה רפואית תקופתית פעם בשנה, במכון רפואי שאישר מנהל בתי המשפט, ובהתאם לתנאים שקבעה נציבות שירות המדינה לעניין בדיקה רפואית תקופתית של עובדי המדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נושא משרה שיפוטית זכאי למימון הוצאות בדיקה רפואית תקופתית פעם בשנה, במכון רפואי שאישר מנהל בתי המשפט, ובהתאם לתנאים שקבעה נציבות שירות המדינה לעניין בדיקה רפואית תקופתית של עובדי המדינה.

7א1מיסוי אשפוז ושירותים רפואייםתיקונים: תשע״ב־2

75% מהמס המוטל בשל אשפוז ושירותים רפואיים שנושא משרה שיפוטית ובני משפחתו זכאים להם לפי סעיף 7 ולפי החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (תיקון מס׳ 3), התשנ״ה–1995, יהיה על חשבון אוצר המדינה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} 75% מהמס המוטל בשל אשפוז ושירותים רפואיים שנושא משרה שיפוטית ובני משפחתו זכאים להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} ולפי החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (תיקון מס׳ 3), התשנ״ה–1995, יהיה על חשבון אוצר המדינה.

7במימון קורס להכשרה ניהוליתתיקונים: תשע״א

נושא משרה שיפוטית זכאי למימון מלא או חלקי של עלות קורס להכשרה ניהולית, שבו השתתף בתקופת כהונתו, באישור המנהל ולפי תנאים שיקבע; לעניין זה –
”המנהל“ – מנהל בתי המשפט, מנהל בתי הדין הרבניים, מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזים או מנהל בתי הדין השרעיים, לפי העניין;
”קורס להכשרה ניהולית“ – קורס במוסד אקדמי או מטעמו של מוסד כאמור ובלבד שהקורס נדרש לתפקידו של נושא המשרה השיפוטית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נושא משרה שיפוטית זכאי למימון מלא או חלקי של עלות קורס להכשרה ניהולית, שבו השתתף בתקופת כהונתו, באישור המנהל ולפי תנאים שיקבע; לעניין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל בתי המשפט, מנהל בתי הדין הרבניים, מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזים או מנהל בתי הדין השרעיים, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קורס להכשרה ניהולית“ – קורס במוסד אקדמי או מטעמו של מוסד כאמור ובלבד שהקורס נדרש לתפקידו של נושא המשרה השיפוטית.

8תיקונים: תשמ״ג־3, תשמ״ד, תשמ״ה, תשנ״ה־4

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקע).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

9הלוואה לרכישת רכבתיקונים: תשנ״ה־4

נושא משרה שיפוטית זכאי להלוואה לרכישת רכב או החלפתו בסכום הגבוה ביותר שבו ניתנת הלוואה כזו לבעל תפקיד בדרגה הגבוהה ביותר בדירוגים המקצועיים בשירות המדינה ובאותם תנאים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נושא משרה שיפוטית זכאי להלוואה לרכישת רכב או החלפתו בסכום הגבוה ביותר שבו ניתנת הלוואה כזו לבעל תפקיד בדרגה הגבוהה ביותר בדירוגים המקצועיים בשירות המדינה ובאותם תנאים.

9אהחזר הוצאות רכבתיקונים: תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תשנ״ו־2, תשנ״ט, תשס״ב־2, תשס״ט־3, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ז, תשע״ח־3

(א)בסעיף זה, ”רכב“ – רכב פרטי כמשמעותו בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ״ה–1995.
(ב)נושא משרה שיפוטית יהיה זכאי בתקופת כהונתו להחזר הוצאות רכב בסך 2300 שקלים חדשים לחודש .
(2)הסכום האמור בפסקה (1) יעודכן בכל שנה כלהלן:
(א)ב־1 בינואר – 20.6% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות הקבועות ברוטו; 22.9% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות הקבועות נטו; 19.7% מהסכום המעודכן כפול אחוז העדכון של ההוצאות המשתנות נטו; 9.6% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ביטוח החובה ו־22.9% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של הביטוח המקיף;
(ב)ב־1 במרס – 4.3% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של אגרת רישוי הרכב;
(ג)ב־1 ביולי – 20.6% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות הקבועות ברוטו; 22.9% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות הקבועות נטו; 19.7% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות המשתנות נטו.
(3)בסעיף קטן זה תהיה לכל המונחים המשמעות שיש להם בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ״ה–1995.
(ג)החזר הוצאות רכב יינתן אם נתקיימו לגבי נושא המשרה השיפוטית כאמור כל אלה:
(1)בבעלותו רכב;
(2)הוא בעל רשיון נהיגה בר־תוקף;
(3)הוא הצהיר כי הינו עושה שימוש ברכבו לצורך מילוי תפקידו.
(ד)שופט בית המשפט העליון, חבר בית הדין הרבני הגדול, נשיא בית משפט מחוזי, נשיא בית משפט שלום, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, ראש אבות בתי דין שאינו מכהן כרב של עיר, נשיא בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, חבר בית הדין השרעי לערעורים, חבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, שופט בית הדין הארצי לעבודה, ונשיא בית דין אזורי לעבודה, יהיו רשאים לבחור בין החזר הוצאות רכב לפי סעיף זה לבין זכאות לרכב צמוד לנהיגה עצמית, שיועמד לרשותם בתנאים המקובלים לגבי בעלי תפקידים הזכאים לרכב צמוד לפי הסכם עם אגף החשב הכללי במשרד האוצר.
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(נכון לינואר 1995; החל מיולי 2008, 3,757 ש״ח לחודש)
[צ״ל: האחרון]
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ״ה–1995 → תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב)
  • בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ״ה–1995 → תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”רכב“ – רכב פרטי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב)|בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נושא משרה שיפוטית יהיה זכאי בתקופת כהונתו להחזר הוצאות רכב בסך 2300 שקלים חדשים לחודש {{ח:הערה|(נכון לינואר 1995; החל מיולי 2008, 3,757 ש״ח לחודש)}}.
{{ח:תתת|(2)}} הסכום האמור בפסקה (1) יעודכן בכל שנה כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} ב־1 בינואר – 20.6% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות הקבועות ברוטו; 22.9% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות הקבועות נטו; 19.7% מהסכום המעודכן {{ח:הערה|[צ״ל: האחרון]}} כפול אחוז העדכון של ההוצאות המשתנות נטו; 9.6% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ביטוח החובה ו־22.9% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של הביטוח המקיף;
{{ח:תתתת|(ב)}} ב־1 במרס – 4.3% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של אגרת רישוי הרכב;
{{ח:תתתת|(ג)}} ב־1 ביולי – 20.6% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות הקבועות ברוטו; 22.9% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות הקבועות נטו; 19.7% מהסכום המעודכן האחרון כפול אחוז העדכון של ההוצאות המשתנות נטו.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה תהיה לכל המונחים המשמעות שיש להם {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב)|בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תת|(ג)}} החזר הוצאות רכב יינתן אם נתקיימו לגבי נושא המשרה השיפוטית כאמור כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בבעלותו רכב;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל רשיון נהיגה בר־תוקף;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הצהיר כי הינו עושה שימוש ברכבו לצורך מילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ד)}} שופט בית המשפט העליון, חבר בית הדין הרבני הגדול, נשיא בית משפט מחוזי, נשיא בית משפט שלום, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, ראש אבות בתי דין שאינו מכהן כרב של עיר, נשיא בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, חבר בית הדין השרעי לערעורים, חבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, שופט בית הדין הארצי לעבודה, ונשיא בית דין אזורי לעבודה, יהיו רשאים לבחור בין החזר הוצאות רכב לפי סעיף זה לבין זכאות לרכב צמוד לנהיגה עצמית, שיועמד לרשותם בתנאים המקובלים לגבי בעלי תפקידים הזכאים לרכב צמוד לפי הסכם עם אגף החשב הכללי במשרד האוצר.

9א1גלום מס בשל הכנסה הנובעת משדרוג רכב לצורכי מיגוןתיקונים: תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט, תשפ״ג־2

(א)מס הכנסה המוטל על נשיא בית המשפט העליון בשל הכנסה הנובעת משדרוג רכב שהמדינה מעמידה לרשותו לצורכי מיגון יהיה על חשבון אוצר המדינה.
(ב)בסעיף זה –
”הכנסה הנובעת משדרוג רכב“ – חלק ההכנסה השווה להפרש החיובי שבין אלה:
(1)שווי השימוש המזערי ברכב שאפשר להעמיד לרשות נשיא בית המשפט העליון, בידי המדינה, שאפשר להתקין בו אמצעי מיגון לפי הנחיות גורמי הביטחון;
(2)שווי השימוש המרבי ברכב שאפשר להעמיד לרשות נשיא בית המשפט העליון, בידי המדינה;
”שווי השימוש“ – כמשמעותו בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ״ז–1987.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ״ז–1987 → תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מס הכנסה המוטל על נשיא בית המשפט העליון בשל הכנסה הנובעת משדרוג רכב שהמדינה מעמידה לרשותו לצורכי מיגון יהיה על חשבון אוצר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה הנובעת משדרוג רכב“ – חלק ההכנסה השווה להפרש החיובי שבין אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} שווי השימוש המזערי ברכב שאפשר להעמיד לרשות נשיא בית המשפט העליון, בידי המדינה, שאפשר להתקין בו אמצעי מיגון לפי הנחיות גורמי הביטחון;
{{ח:תתתת|(2)}} שווי השימוש המרבי ברכב שאפשר להעמיד לרשות נשיא בית המשפט העליון, בידי המדינה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שווי השימוש“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב)|בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ״ז–1987}}.

9בדיור לרב ראשי לישראלתיקונים: תשס״ג, תשפ״ו

(א)רב ראשי לישראל שמקום מגוריו הקבוע אינו בירושלים, זכאי להחזר הוצאות לשכירת דירה בירושלים; לענין סעיף זה, ”הוצאות לשכירת דירה“ – דמי שכירות, תשלום בעד רכישה של ריהוט ומכשירי חשמל בסכום שאינו עולה על 80,000 שקלים חדשים בתקופת כהונתו, מסים עירוניים, תשלומי ועד בית לרבות הסקה, תשלומי חשמל, מים וגז, תיקונים בדירה אשר על פי הסכם השכירות חלים על השוכר וכן הוצאות מקובלות אחרות הכרוכות בשכירת הדירה על פי הסכם השכירות.
(ב)רב ראשי לישראל יהיה זכאי להחזר הוצאות לשכירת דירה כאמור בסעיף קטן (א) אם יתקיימו כל אלה:
(1)שטח הדירה לא יעלה על 120 מ״ר ברוטו; ואולם היו לרב ראשי לישראל ביום החתימה על הסכם השכירות ארבעה ילדים או יותר, הסמוכים על שולחנו, יהיה זכאי לתוספת של 15 מ״ר בעבור כל ילד החל בילד הרביעי, ובלבד ששטח הדירה לא יעלה על 200 מ״ר ברוטו; לענין פסקה זו, ”שטח ברוטו“ – כפי שמחושב לצורך תשלום ארנונה כללית;
(2)הסכם השכירות נחתם על ידי מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר וההוצאות לשכירת הדירה אושרו על ידו;
(3)דירת הקבע שלו לא תושכר.
(ג)חדל רב ראשי לישראל לכהן, יהיה זכאי להחזר הוצאות לשכירת דירה לפי סעיף זה במשך תקופה של 3 חודשים מיום שחדל לכהן.
(ד)ריהוט ומכשירי חשמל שנרכשו לפי סעיף קטן (א) הם רכוש המדינה, ויוחזרו למדינה עם סיום כהונתו של רב ראשי לישראל או במועד מוקדם יותר לפי בקשת רב ראשי לישראל.
(2)על אף האמור בפסקה (1), רב ראשי לישראל רשאי לרכוש עם סיום כהונתו את הריהוט ומכשירי החשמל שעליו להחזיר למדינה, לפי ערכם ביום שבו הודיע על כך לחשב הכללי במשרד האוצר; על רכישה כאמור יחולו הוראות לעניין ניכוי פחת לפי פקודת מס הכנסה.
(ה)מס הכנסה המוטל לפי סעיף זה יהיה על חשבון אוצר המדינה.
(ו)הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב־15 בדצמבר שקדם לו; הסכום המעודכן כאמור יעוגל לשקל החדש הקרוב; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027).
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2026)
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רב ראשי לישראל שמקום מגוריו הקבוע אינו בירושלים, זכאי להחזר הוצאות לשכירת דירה בירושלים; לענין סעיף זה, ”הוצאות לשכירת דירה“ – דמי שכירות, תשלום בעד רכישה של ריהוט ומכשירי חשמל בסכום שאינו עולה על 80,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}} בתקופת כהונתו, מסים עירוניים, תשלומי ועד בית לרבות הסקה, תשלומי חשמל, מים וגז, תיקונים בדירה אשר על פי הסכם השכירות חלים על השוכר וכן הוצאות מקובלות אחרות הכרוכות בשכירת הדירה על פי הסכם השכירות.
{{ח:תת|(ב)}} רב ראשי לישראל יהיה זכאי להחזר הוצאות לשכירת דירה כאמור בסעיף קטן (א) אם יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שטח הדירה לא יעלה על 120 מ״ר ברוטו; ואולם היו לרב ראשי לישראל ביום החתימה על הסכם השכירות ארבעה ילדים או יותר, הסמוכים על שולחנו, יהיה זכאי לתוספת של 15 מ״ר בעבור כל ילד החל בילד הרביעי, ובלבד ששטח הדירה לא יעלה על 200 מ״ר ברוטו; לענין פסקה זו, ”שטח ברוטו“ – כפי שמחושב לצורך תשלום ארנונה כללית;
{{ח:תתת|(2)}} הסכם השכירות נחתם על ידי מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר וההוצאות לשכירת הדירה אושרו על ידו;
{{ח:תתת|(3)}} דירת הקבע שלו לא תושכר.
{{ח:תת|(ג)}} חדל רב ראשי לישראל לכהן, יהיה זכאי להחזר הוצאות לשכירת דירה לפי סעיף זה במשך תקופה של 3 חודשים מיום שחדל לכהן.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} ריהוט ומכשירי חשמל שנרכשו לפי סעיף קטן (א) הם רכוש המדינה, ויוחזרו למדינה עם סיום כהונתו של רב ראשי לישראל או במועד מוקדם יותר לפי בקשת רב ראשי לישראל.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), רב ראשי לישראל רשאי לרכוש עם סיום כהונתו את הריהוט ומכשירי החשמל שעליו להחזיר למדינה, לפי ערכם ביום שבו הודיע על כך לחשב הכללי במשרד האוצר; על רכישה כאמור יחולו הוראות לעניין ניכוי פחת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ה)}} מס הכנסה המוטל לפי סעיף זה יהיה על חשבון אוצר המדינה.
{{ח:תת|(ו)}} הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב־15 בדצמבר שקדם לו; הסכום המעודכן כאמור יעוגל לשקל החדש הקרוב; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027).

10מינוי לכהונה בפועל

נושא משרה שיפוטית שמונה לכהונה בפועל בדרגה גבוהה מדרגתו הקבועה יהיה זכאי – למשך תקופת כהונתו כאמור – למשכורת יסוד על פי הדרגה הגבוהה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נושא משרה שיפוטית שמונה לכהונה בפועל בדרגה גבוהה מדרגתו הקבועה יהיה זכאי – למשך תקופת כהונתו כאמור – למשכורת יסוד על פי הדרגה הגבוהה.

10אמנהל המרכז להכשרה והשתלמות שופטיםתיקונים: תשע״ז־2

נושא משרה שיפוטית שמונה למנהל המרכז להכשרה והשתלמות שופטים יהיה זכאי, למשך תקופת כהונתו כמנהל המרכז כאמור, לשכר המשולב של נשיא בית משפט מחוזי בצירוף התוספות לפי סעיפים 4ג ו־9א(ד).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נושא משרה שיפוטית שמונה למנהל המרכז להכשרה והשתלמות שופטים יהיה זכאי, למשך תקופת כהונתו כמנהל המרכז כאמור, לשכר המשולב של נשיא בית משפט מחוזי בצירוף התוספות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיפים 4ג}} {{ח:פנימי|סעיף 9א|ו־9א(ד)}}.

11דין מנהל בתי המשפט ומנהל בתי הדיןתיקונים: תשמ״ט, תשס״ח

(א)לענין החלטה זו, דינו של מנהל בתי המשפט שנתמנה על פי סעיף 82 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, כדין שופט בית המשפט העליון, דינו של מנהל בתי הדין הרבניים שנתמנה על פי סעיף 13 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955, כדין חבר בית הדין הרבני הגדול, דינו של מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים שנתמנה על פי סעיף 16 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962, כדין חבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, ודינו של מנהל בתי הדין השרעיים שנתמנה על פי סעיף 10 לחוק הקאדים, התשכ״א–1961, כדין חבר בית הדין השרעי לערעורים.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) יוסיפו לחול על שופט גם לאחר שחדל לכהן כמנהל בתי המשפט, ובלבד שכיהן כמנהל תקופה שאינה פחותה מארבעים חדשים; והוא הדין בדיין שכיהן כמנהל בתי הדין הרבניים, בקאדי מד׳הב שכיהן כמנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים ובקאדי שכיהן כמנהל בתי הדין השרעיים.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 82 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 → חוק בתי המשפט #סעיף 82
  • סעיף 13 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955 → חוק הדיינים #סעיף 13
  • סעיף 16 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962 → חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים #סעיף 16
  • סעיף 10 לחוק הקאדים, התשכ״א–1961 → חוק הקאדים #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין החלטה זו, דינו של מנהל בתי המשפט שנתמנה על פי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 82|סעיף 82 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, כדין שופט בית המשפט העליון, דינו של מנהל בתי הדין הרבניים שנתמנה על פי {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, כדין חבר בית הדין הרבני הגדול, דינו של מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים שנתמנה על פי {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים#סעיף 16|סעיף 16 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}}, כדין חבר בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, ודינו של מנהל בתי הדין השרעיים שנתמנה על פי {{ח:חיצוני|חוק הקאדים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק הקאדים, התשכ״א–1961}}, כדין חבר בית הדין השרעי לערעורים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יוסיפו לחול על שופט גם לאחר שחדל לכהן כמנהל בתי המשפט, ובלבד שכיהן כמנהל תקופה שאינה פחותה מארבעים חדשים; והוא הדין בדיין שכיהן כמנהל בתי הדין הרבניים, בקאדי מד׳הב שכיהן כמנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים ובקאדי שכיהן כמנהל בתי הדין השרעיים.

12ביטול

בטלות –
(1)החלטת משכורת השופטים, התשל״ט–1979;
(2)החלטת משכורת שופטי בית הדין לעבודה, התשל״ט–1979;
(3)החלטת משכורת שופטי תעבורה, התשל״ט–1979;
(4)החלטת משכורת הדיינים, התשל״ט–1979;
(5)החלטת משכורת הקאדים, התשל״ט–1979;
(6)החלטת משכורת קאדים מד׳הב, התשל״ט–1979;
(7)החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (שירותים רפואיים), התשל״ט–1979;
(8)החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (הצמדה לשכר הממוצע), התשמ״א–1981.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בטלות –
{{ח:תת|(1)}} החלטת משכורת השופטים, התשל״ט–1979;
{{ח:תת|(2)}} החלטת משכורת שופטי בית הדין לעבודה, התשל״ט–1979;
{{ח:תת|(3)}} החלטת משכורת שופטי תעבורה, התשל״ט–1979;
{{ח:תת|(4)}} החלטת משכורת הדיינים, התשל״ט–1979;
{{ח:תת|(5)}} החלטת משכורת הקאדים, התשל״ט–1979;
{{ח:תת|(6)}} החלטת משכורת קאדים מד׳הב, התשל״ט–1979;
{{ח:תת|(7)}} החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (שירותים רפואיים), התשל״ט–1979;
{{ח:תת|(8)}} החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (הצמדה לשכר הממוצע), התשמ״א–1981.

13הוראת מעבר

שופט בית המשפט העליון ורב ראשי לישראל שערב תחילת החלטה זו התגוררו בדירת שרד, רשאים להמשיך להתגורר בה כל עוד הם מכהנים במשרתם כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שופט בית המשפט העליון ורב ראשי לישראל שערב תחילת החלטה זו התגוררו בדירת שרד, רשאים להמשיך להתגורר בה כל עוד הם מכהנים במשרתם כאמור.
תוספת ראשונה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
לפי החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (הוראת שעה – ביטול עדכון המשכורת), התשפ״א–2020 (ק״ת תשפ״א, 590), בשנת 2021 לא תעודכן משכורת היסוד של נושא משרה שיפוטית לפי השינוי בשכר הממוצע. לשם חישוב העדכון של משכורת היסוד של נושא משרה שיפוטית ביום 1 בינואר 2022 יובא בחשבון השכר הממוצע שפורסם בשנת 2020, במקום השכר הממוצע שפורסם בשנת 2021.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (הוראת שעה – ביטול עדכון המשכורת), התשפ״א–2020 (ק״ת תשפ״א, 590), בשנת 2021 לא תעודכן משכורת היסוד של נושא משרה שיפוטית לפי השינוי בשכר הממוצע. לשם חישוב העדכון של משכורת היסוד של נושא משרה שיפוטית ביום 1 בינואר 2022 יובא בחשבון השכר הממוצע שפורסם בשנת 2020, במקום השכר הממוצע שפורסם בשנת 2021.}}

תיקונים: תשנ״ה־5, [הודעות], תשנ״ו־2

המשרה השיפוטית משכורת יסוד בשקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הסכומים מעודכנים ליום 1.1.2026)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <u>המשרה השיפוטית</u> <span style="float: inline-end;"><u>משכורת יסוד בשקלים חדשים</u> {{ש}} {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים ליום 1.1.2026)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

אתיקונים: תש״ן, תשס״ט־3

'''שופטים:'''
נשיא בית המשפט העליון 58,641
משנה לנשיא בית המשפט העליון 56,966
שופט בית המשפט העליון 53,041
נשיא בית משפט מחוזי 43,537
סגן נשיא בית משפט מחוזי 42,481
שופט בכיר בבית משפט מחוזי 42,481
שופט בית משפט מחוזי 40,013
נשיא בית משפט שלום 39,061
סגן נשיא בית משפט שלום 37,566
שופט בכיר בבית משפט שלום 37,566
שופט בית משפט שלום 34,082
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''שופטים:'''
{{ח:ת}} נשיא בית המשפט העליון <span style="float: inline-end;">58,641</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} משנה לנשיא בית המשפט העליון <span style="float: inline-end;">56,966</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} שופט בית המשפט העליון <span style="float: inline-end;">53,041</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} נשיא בית משפט מחוזי <span style="float: inline-end;">43,537</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} סגן נשיא בית משפט מחוזי <span style="float: inline-end;">42,481</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} שופט בכיר בבית משפט מחוזי <span style="float: inline-end;">42,481</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} שופט בית משפט מחוזי <span style="float: inline-end;">40,013</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} נשיא בית משפט שלום <span style="float: inline-end;">39,061</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} סגן נשיא בית משפט שלום <span style="float: inline-end;">37,566</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} שופט בכיר בבית משפט שלום <span style="float: inline-end;">37,566</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} שופט בית משפט שלום <span style="float: inline-end;">34,082</span><div style="clear: inline-end;"></div>

בתיקונים: תשנ״א, תשס״ט־3

'''שופטי בית הדין לעבודה:'''
נשיא בית הדין הארצי 52,151
סגן נשיא בית הדין הארצי 49,234
שופט בכיר בבית הדין הארצי 49,234
שופט בית הדין הארצי 42,732
נשיא בית דין אזורי 39,061
סגן נשיא בית דין אזורי 37,566
שופט בכיר בבית דין אזורי 37,566
שופט בית דין אזורי 34,082
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''שופטי בית הדין לעבודה:'''
{{ח:ת}} נשיא בית הדין הארצי <span style="float: inline-end;">52,151</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} סגן נשיא בית הדין הארצי <span style="float: inline-end;">49,234</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} שופט בכיר בבית הדין הארצי <span style="float: inline-end;">49,234</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} שופט בית הדין הארצי <span style="float: inline-end;">42,732</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} נשיא בית דין אזורי <span style="float: inline-end;">39,061</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} סגן נשיא בית דין אזורי <span style="float: inline-end;">37,566</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} שופט בכיר בבית דין אזורי <span style="float: inline-end;">37,566</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} שופט בית דין אזורי <span style="float: inline-end;">34,082</span><div style="clear: inline-end;"></div>

ג

'''שופטי תעבורה''' 34,082
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''שופטי תעבורה''' <span style="float: inline-end;">34,082</span><div style="clear: inline-end;"></div>

דתיקונים: תשס״ב־2, תשס״ט־3

'''דיינים:'''
רב ראשי לישראל 53,041
חבר בית הדין הרבני הגדול 47,516
ראש אבות בתי דין שאינו מכהן כרב של עיר 43,537
ראש אבות בתי דין המכהן כרב של עיר 40,013
אב בית דין אזורי 39,061
דיין בכיר 37,566
חבר בית דין אזורי 34,082
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''דיינים:'''
{{ח:ת}} רב ראשי לישראל <span style="float: inline-end;">53,041</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} חבר בית הדין הרבני הגדול <span style="float: inline-end;">47,516</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} ראש אבות בתי דין שאינו מכהן כרב של עיר <span style="float: inline-end;">43,537</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} ראש אבות בתי דין המכהן כרב של עיר <span style="float: inline-end;">40,013</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} אב בית דין אזורי <span style="float: inline-end;">39,061</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} דיין בכיר <span style="float: inline-end;">37,566</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} חבר בית דין אזורי <span style="float: inline-end;">34,082</span><div style="clear: inline-end;"></div>

התיקונים: תשס״ז, תש״ע־2

'''קאדים:'''
ראש בית הדין לערעורים 53,041
חבר בית הדין לערעורים 47,516
קאדי 34,082
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''קאדים:'''
{{ח:ת}} ראש בית הדין לערעורים <span style="float: inline-end;">53,041</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} חבר בית הדין לערעורים <span style="float: inline-end;">47,516</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} קאדי <span style="float: inline-end;">34,082</span><div style="clear: inline-end;"></div>

ותיקונים: תש״ע־2

'''קאדים מד׳הב:'''
ראש בית הדין לערעורים 53,041
חבר בית הדין לערעורים 47,516
חבר בית הדין 34,082
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''קאדים מד׳הב:'''
{{ח:ת}} ראש בית הדין לערעורים <span style="float: inline-end;">53,041</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} חבר בית הדין לערעורים <span style="float: inline-end;">47,516</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} חבר בית הדין <span style="float: inline-end;">34,082</span><div style="clear: inline-end;"></div>
תוספת שניה

תיקונים: תשס״ט־3, תשע״א־2

>
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table>
<tr><th>טור א׳</th><th>טור ב׳</th></tr>
<tr><td>נשיא בית משפט שלום, סגן נשיא בית משפט שלום, שופט בכיר בבית משפט שלום, שופט שלום ושופט תעבורה</td><td>שופט מחוזי</td></tr>
<tr><td>נשיא בית משפט מחוזי, סגן נשיא בית משפט מחוזי, שופט בכיר בבית משפט מחוזי ושופט בית משפט מחוזי</td><td>שופט בית משפט עליון</td></tr>
<tr><td>נשיא בית דין אזורי לעבודה, סגן נשיא של בית דין אזורי לעבודה, שופט בכיר בבית דין אזורי לעבודה ושופט בית דין אזורי לעבודה</td><td>שופט בית הדין הארצי לעבודה</td></tr>
<tr><td>נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה, שופט בכיר בבית דין ארצי לעבודה ושופט בית הדין הארצי לעבודה</td><td>שופט בית משפט עליון</td></tr>
<tr><td>אב בית דין רבני אזורי, דיין בכיר, חבר בית דין רבני אזורי, דיין של בית דין שרעי וחבר בית הדין הדתי הדרוזי</td><td>ראש אבות בתי הדין הרבניים הממונה על 8 בתי דין לפחות</td></tr>
<tr><td>ראש אבות בתי דין רבניים</td><td>חבר בית הדין הרבני הגדול</td></tr>
</table>
טור א׳טור ב׳
נשיא בית משפט שלום, סגן נשיא בית משפט שלום, שופט בכיר בבית משפט שלום, שופט שלום ושופט תעבורהשופט מחוזי
נשיא בית משפט מחוזי, סגן נשיא בית משפט מחוזי, שופט בכיר בבית משפט מחוזי ושופט בית משפט מחוזישופט בית משפט עליון
נשיא בית דין אזורי לעבודה, סגן נשיא של בית דין אזורי לעבודה, שופט בכיר בבית דין אזורי לעבודה ושופט בית דין אזורי לעבודהשופט בית הדין הארצי לעבודה
נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה, שופט בכיר בבית דין ארצי לעבודה ושופט בית הדין הארצי לעבודהשופט בית משפט עליון
אב בית דין רבני אזורי, דיין בכיר, חבר בית דין רבני אזורי, דיין של בית דין שרעי וחבר בית הדין הדתי הדרוזיראש אבות בתי הדין הרבניים הממונה על 8 בתי דין לפחות
ראש אבות בתי דין רבנייםחבר בית הדין הרבני הגדול