החקיקה בישראל

הוראות בנק ישראל (נכסים נזילים), תשל״א–1971 הוראות

📖ספר החוקים הפתוח📅 תשל״א · 1971
52
סעיפים
10
פרקים
0
תוספות
22
הגדרות
27
הפניות פנימיות
9
הפניות חיצוניות
52
הערות עריכה
0
תיקונים

תוכן החוק

הוראות בדבר נכסים נזילים
תוכן עניינים
פרק ראשון: כללי

1הגדרותתיקונים: תשל״ג־4, תשל״ד־4, תשל״ה, תשל״ה־4, תשל״ח־6, תשל״ט־2, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ב־2, תשמ״ה־4, תשמ״ח, תשמ״ח־4, תשמ״ח־5, תשמ״ט, תשמ״ט־3, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ב־3, תשנ״ד־2, תשנ״ד־3, תשנ״ה־2, תשנ״ה־3, תשנ״ח

בהוראות אלה –
”המפקח“ –
”פקדון למתן הלוואות“ – פקדון שהמפקיד הורה לתאגיד הבנקאי להלוות כנגדו לאדם מסויים, לסוג מסויים של אנשים, או למטרה מסויימת, וההלוואה ניתנת על אחריות המפקיד, שהתחייב לה בכתב;
”משרד“ – מקום עסקים של תאגיד בנקאי;
”תכנית חסכון“ – תכנית חסכון שאישר שר האוצר על פי חוק לעידוד החסכון (ערבות למילוות והנחות ממס הכנסה), תשט״ז–1956;
”פקדון צמוד“ – פקדון שלפי תנאיו הקרן או הריבית עליו צמודות, כולן או מקצתן, לשער החליפין של המטבע הישראלי, למדד המחירים לצרכן, או למדד אחר;
”פקדון צמוד למדד“ – פקדון במטבע ישראלי שלפי תנאיו הקרן או הריבית עליו צמודות, כולן או מקצתן, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר ואשר על פי תנאיו נתקיימו בו כל אלה:
(1)
(2)התאגיד הבנקאי לא הקנה למפקיד תעודה עוברת לסוחר על הפקדון או תעודת פקדון שהעברתה מותנית בהסכמת התאגיד הבנקאי בלבד;
”פקדון צמוד לשער החליפין“ – פקדון במטבע ישראלי שהקרן צמודה במלואה או בחלקה לשער החליפין של המטבע הישראלי למטבע חוץ, אשר לפי תנאיו נתקיימו בו כל אלה:
(1)
(2)התאגיד הבנקאי לא הקנה למפקיד תעודה עוברת לסוחר על הפקדון או תעודת פקדון שהעברתה מותנית בהסכמת התאגיד הבנקאי בלבד;
(3)
”פקדון לזמן קצוב“ – פקדון, אשר לפי תנאיו נתקיימו בו כל אלה:
(1)במשך תקופה קצובה אין המפקיד זכאי לגבות את הפקדון או חלקו;
(2)הוא אינו פקדון צמוד;
(3)התאגיד הבנקאי לא הקנה למפקיד תעודה עוברת לסוחר על הפקדון או תעודת פקדון שהעברתה מותנית בהסכמת התאגיד הבנקאי בלבד;
(4)
”פקדון לטווח ארוך“ – כל אחד מאלה:
(1)פקדון אשר לפי תנאיו, אין המפקיד זכאי לגבות את הפקדון או חלקו במשך תקופה קצובה של שנה לפחות;
(2)פקדון לתקופה של שנתיים ומעלה המופקד או הנפרע לשיעורין, אשר לפי תנאיו לפחות מחצית ממנו אינה עומדת לפרעון בתוך שנה ממועד הפקדתו, ולענין פקדון המופקד לשיעורין – ממועד ההפקדה הראשונה;
”פקדון חוזר קרדיטורי“ –
”פקדון להזמנת ניירות ערך“ –
”פקדון לא תושב (שקלים)“ – פקדון במטבע ישראלי של תושב חוץ שהופקד לפי סעיף 39א להיתר הפיקוח על המטבע, התשל״א–1971 {{ח:הערה|[צ״ל: התשל״ח–1978]}} (להלן – ההיתר הכללי);
”נזילות חובה“ – סכום הנכסים הנזילים שעל תאגיד בנקאי להחזיק לפי אחד מפרקי הוראות אלה;
”נזילות בפועל“ – סכום הנכסים הנזילים שהחזיק תאגיד בנקאי בפועל לפי אחד מפרקי הוראות אלה;
”שבוע“ – שבוע המתחיל ביום חמישי ומסתיים ביום רביעי שלאחריו;
”תאגיד בנקאי“ – למעט תאגיד בנקאי שאינו עוסק בקבלת כספים בפקדון.
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 7
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
(בוטלה);
(בוטלה);
(בוטלה);
(בוטלה);
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק לעידוד החסכון (ערבות למילוות והנחות ממס הכנסה), תשט״ז–1956 → חוק לעידוד החסכון (ערבות למילוות והנחות ממס הכנסה)
  • סעיף 39א להיתר הפיקוח על המטבע, התשל״א–1971 {{ח:הערה|[צ״ל: התשל״ח–1978]}} → חוק בנק ישראל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בהוראות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקדון למתן הלוואות“ – פקדון שהמפקיד הורה לתאגיד הבנקאי להלוות כנגדו לאדם מסויים, לסוג מסויים של אנשים, או למטרה מסויימת, וההלוואה ניתנת על אחריות המפקיד, שהתחייב לה בכתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד“ – מקום עסקים של תאגיד בנקאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית חסכון“ – תכנית חסכון שאישר שר האוצר על פי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד החסכון (ערבות למילוות והנחות ממס הכנסה)|חוק לעידוד החסכון (ערבות למילוות והנחות ממס הכנסה), תשט״ז–1956}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקדון צמוד“ – פקדון שלפי תנאיו הקרן או הריבית עליו צמודות, כולן או מקצתן, לשער החליפין של המטבע הישראלי, למדד המחירים לצרכן, או למדד אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקדון צמוד למדד“ – פקדון במטבע ישראלי שלפי תנאיו הקרן או הריבית עליו צמודות, כולן או מקצתן, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר ואשר על פי תנאיו נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} התאגיד הבנקאי לא הקנה למפקיד תעודה עוברת לסוחר על הפקדון או תעודת פקדון שהעברתה מותנית בהסכמת התאגיד הבנקאי בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקדון צמוד לשער החליפין“ – פקדון במטבע ישראלי שהקרן צמודה במלואה או בחלקה לשער החליפין של המטבע הישראלי למטבע חוץ, אשר לפי תנאיו נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} התאגיד הבנקאי לא הקנה למפקיד תעודה עוברת לסוחר על הפקדון או תעודת פקדון שהעברתה מותנית בהסכמת התאגיד הבנקאי בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקדון לזמן קצוב“ – פקדון, אשר לפי תנאיו נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במשך תקופה קצובה אין המפקיד זכאי לגבות את הפקדון או חלקו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא אינו פקדון צמוד;
{{ח:תתת|(3)}} התאגיד הבנקאי לא הקנה למפקיד תעודה עוברת לסוחר על הפקדון או תעודת פקדון שהעברתה מותנית בהסכמת התאגיד הבנקאי בלבד;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקדון לטווח ארוך“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} פקדון אשר לפי תנאיו, אין המפקיד זכאי לגבות את הפקדון או חלקו במשך תקופה קצובה של שנה לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} פקדון לתקופה של שנתיים ומעלה המופקד או הנפרע לשיעורין, אשר לפי תנאיו לפחות מחצית ממנו אינה עומדת לפרעון בתוך שנה ממועד הפקדתו, ולענין פקדון המופקד לשיעורין – ממועד ההפקדה הראשונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקדון חוזר קרדיטורי“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקדון להזמנת ניירות ערך“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקדון לא תושב (שקלים)“ – פקדון במטבע ישראלי של תושב חוץ שהופקד לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|סעיף 39א להיתר הפיקוח על המטבע, התשל״א–1971 {{ח:הערה|[צ״ל: התשל״ח–1978]}}}} (להלן – ההיתר הכללי);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזילות חובה“ – סכום הנכסים הנזילים שעל תאגיד בנקאי להחזיק לפי אחד מפרקי הוראות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזילות בפועל“ – סכום הנכסים הנזילים שהחזיק תאגיד בנקאי בפועל לפי אחד מפרקי הוראות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שבוע“ – שבוע המתחיל ביום חמישי ומסתיים ביום רביעי שלאחריו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – למעט תאגיד בנקאי שאינו עוסק בקבלת כספים בפקדון.

2תיקונים: תשל״ה, תשל״ה־2, תשל״ה־4, תשמ״ה, תשמ״ה־4, תשמ״ט, תשנ״ב, תשנ״ד, תשנ״ד־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

3פקדוןתיקונים: תשל״ט־2, תש״ם־2, תש״ם־3, תשמ״ה, תשמ״ה־4, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ה־2

(א)בהוראות אלה, ”פקדון“ – כל התחייבות בפקדון של תאגיד בנקאי.
(ב)כדי להסיר ספק נאמר בזה כי ”התחייבות בפקדון“ כוללת, לענין הוראות אלה, גם התחייבויות של תאגיד בנקאי כדלהלן:
(1)התחייבות בשל הלוואה שקיבל;
(2)התחייבות לשלם כסף לאדם, אם קיבל התאגיד הבנקאי תמורתה כספים ובסכום שקיבל, מלבד דמי עמלה בשל מתן ההתחייבות;
(3)התחייבות על פי שיק או פקודת תשלום שמשך על עצמו, שטר חוב שעשה או קיבול שטר חליפין, אם ההתחייבות היא לפרעון עם דרישה או שמועד פרעונה הגיע;
(4)התחייבות על פי ערבות לפי סעיף 14ד לפקודת הבנקאות, 1941;
(ב)התחייבות על פי ערבות להבטחת אשראי שניתן מאת התאגיד הבנקאי והומחה בידו;
(ג)התחייבות על פי ערבות להבטחת אשראי שניתן מאת מלווה ללווה ביזמתו או בתיווכו של התאגיד הבנקאי;
(5)התחייבות הנובעת מכספים ששולמו על חשבון ניירות ערך שהוצעו לציבור על פי תשקיף שפרסומו הותר כאמור בסעיף 15 לחוק ניירות ערך ואשר הופקדו לפי תנאי התשקיף והוראות סעיף 28 לחוק ניירות ערך;
(6)התחייבות התאגיד הבנקאי להחזיר נייר ערך ששאל, אם מכר את נייר הערך; סכום ההתחייבות יהיה הסכום שקיבל התאגיד הבנקאי תמורת המכירה.
(ג)התחייבות שניתן להגדירה כפקדון לפי סעיף קטן (א) או לפי אחת או יותר מפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ב), תיכלל בחישוב סכום הפקדונות לפי הוראות אלה פעם אחת בלבד.
(ד)לעניין הוראות אלה, דינו של פקדון שיש לגביו זכות קיזוז או שעבוד כדין כל פקדון אחר.
(ה)מפקדון העומד לזכות מפקיד לא תופחת הלוואה שניתנה לאותו מפקיד או לאדם אחר, אלא אם הותרה ההפחתה במפורש בהוראות אלה.
(ו)
(ז)לענין הוראות אלה דין קבלת הלוואה על ידי המפקיד כנגד הפקדון, כדין גבייתו או פרעונו.
↗ חיצוניות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 14ד לפקודת הבנקאות, 1941 → פקודת הבנקאות #סעיף 14ד
  • בסעיף 15 לחוק ניירות ערך → חוק ניירות ערך #סעיף 15
  • סעיף 28 לחוק ניירות ערך → חוק ניירות ערך #סעיף 28
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בהוראות אלה, ”פקדון“ – כל התחייבות בפקדון של תאגיד בנקאי.
{{ח:תת|(ב)}} כדי להסיר ספק נאמר בזה כי ”התחייבות בפקדון“ כוללת, לענין הוראות אלה, גם התחייבויות של תאגיד בנקאי כדלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} התחייבות בשל הלוואה שקיבל;
{{ח:תתת|(2)}} התחייבות לשלם כסף לאדם, אם קיבל התאגיד הבנקאי תמורתה כספים ובסכום שקיבל, מלבד דמי עמלה בשל מתן ההתחייבות;
{{ח:תתת|(3)}} התחייבות על פי שיק או פקודת תשלום שמשך על עצמו, שטר חוב שעשה או קיבול שטר חליפין, אם ההתחייבות היא לפרעון עם דרישה או שמועד פרעונה הגיע;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} התחייבות על פי ערבות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 14ד|סעיף 14ד לפקודת הבנקאות, 1941}};
{{ח:תתתת|(ב)}} התחייבות על פי ערבות להבטחת אשראי שניתן מאת התאגיד הבנקאי והומחה בידו;
{{ח:תתתת|(ג)}} התחייבות על פי ערבות להבטחת אשראי שניתן מאת מלווה ללווה ביזמתו או בתיווכו של התאגיד הבנקאי;
{{ח:תתת|(5)}} התחייבות הנובעת מכספים ששולמו על חשבון ניירות ערך שהוצעו לציבור על פי תשקיף שפרסומו הותר כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק ניירות ערך}} ואשר הופקדו לפי תנאי התשקיף והוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 28|סעיף 28 לחוק ניירות ערך}};
{{ח:תתת|(6)}} התחייבות התאגיד הבנקאי להחזיר נייר ערך ששאל, אם מכר את נייר הערך; סכום ההתחייבות יהיה הסכום שקיבל התאגיד הבנקאי תמורת המכירה.
{{ח:תת|(ג)}} התחייבות שניתן להגדירה כפקדון לפי סעיף קטן (א) או לפי אחת או יותר מפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ב), תיכלל בחישוב סכום הפקדונות לפי הוראות אלה פעם אחת בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין הוראות אלה, דינו של פקדון שיש לגביו זכות קיזוז או שעבוד כדין כל פקדון אחר.
{{ח:תת|(ה)}} מפקדון העומד לזכות מפקיד לא תופחת הלוואה שניתנה לאותו מפקיד או לאדם אחר, אלא אם הותרה ההפחתה במפורש בהוראות אלה.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} לענין הוראות אלה דין קבלת הלוואה על ידי המפקיד כנגד הפקדון, כדין גבייתו או פרעונו.

4פקדונות שאינם חייבים בנזילותתיקונים: תשל״ה, תשל״ח־4, תשמ״ה־4, תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ד־2, תשע״א, תשע״ה

תאגיד בנקאי אינו חייב להחזיק נכסים נזילים כנגד כל אחד מאלה:
(1)הלוואה מבנק ישראל;
(2)פקדון מתאגיד בנקאי אחר;
(3)
(4)
(5)
📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(בוטלה);
(בוטלה);
(נמחקה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי אינו חייב להחזיק נכסים נזילים כנגד כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הלוואה מבנק ישראל;
{{ח:תת|(2)}} פקדון מתאגיד בנקאי אחר;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

5נזילות על פי ממוצע שבועיתיקונים: תש״ם־2, תשמ״ה־4

(א)תאגיד בנקאי חייב להחזיק נכסים נזילים לפי הוראות אלה, באופן שנזילותו בפועל על בסיס הממוצע השבועי של נתונים יומיים תהיה שווה לנזילות החובה שלו על בסיס אותו ממוצע.
(ב)בחישוב של נזילות חובה ושל נזילות בפועל על בסיס הממוצע השבועי של נתונים יומיים –
(1)נתונים יומיים יחושבו על פי מצבו של התאגיד הבנקאי בגמר העסקים בכל יום; לענין יום שאינו יום עסקים, יחושבו הנתונים על פי מצבו של התאגיד הבנקאי בגמר העסקים, ביום העסקים האחרון שקדם לאותו יום;
(2)הנגיד רשאי, בדרישתו בדבר הגשת דו״חות לפי סעיף 50 לחוק, להורות או להתיר לתאגיד בנקאי לדווח על פריט פלוני לתקופה קצובה על בסיס מצבו של התאגיד הבנקאי ביום מסויים ולקבוע הוראות בדבר חישוב נזילות חובה במקרה כזה;
(3)כאשר הסכום של פריט אחד מוגבל על ידי הסכום של פריט אחר, ייעשה החישוב על בסיס הממוצע השבועי של הנתונים היומיים לגבי שני הפריטים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 50 לחוק → חוק בנק ישראל #סעיף 38
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי חייב להחזיק נכסים נזילים לפי הוראות אלה, באופן שנזילותו בפועל על בסיס הממוצע השבועי של נתונים יומיים תהיה שווה לנזילות החובה שלו על בסיס אותו ממוצע.
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב של נזילות חובה ושל נזילות בפועל על בסיס הממוצע השבועי של נתונים יומיים –
{{ח:תתת|(1)}} נתונים יומיים יחושבו על פי מצבו של התאגיד הבנקאי בגמר העסקים בכל יום; לענין יום שאינו יום עסקים, יחושבו הנתונים על פי מצבו של התאגיד הבנקאי בגמר העסקים, ביום העסקים האחרון שקדם לאותו יום;
{{ח:תתת|(2)}} הנגיד רשאי, בדרישתו בדבר הגשת דו״חות לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 38|סעיף 50 לחוק}}, להורות או להתיר לתאגיד בנקאי לדווח על פריט פלוני לתקופה קצובה על בסיס מצבו של התאגיד הבנקאי ביום מסויים ולקבוע הוראות בדבר חישוב נזילות חובה במקרה כזה;
{{ח:תתת|(3)}} כאשר הסכום של פריט אחד מוגבל על ידי הסכום של פריט אחר, ייעשה החישוב על בסיס הממוצע השבועי של הנתונים היומיים לגבי שני הפריטים.
פרק שני: נזילות במטבע ישראלי

6נזילות חובה על פקדונות במטבע ישראליתיקונים: תשל״א, תשל״ב, תשל״ב־2, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ג־4, תשל״ד־4, תשל״ה, תשל״ו, תשל״ו־2, תשל״ח־6, תשל״ט־2, תש״ם, תש״ם־2, תשמ״א, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, י״פ תשמ״ג, תשמ״ד־2, תשמ״ה־2, י״פ תשמ״ה, תשמ״ה־3, תשמ״ה־4, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשמ״ו־3, תשמ״ז־2, תשמ״ח, תשמ״ח־4, תשמ״ח־5, תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשמ״ט־3, תשמ״ט־4, תשמ״ט־5, תש״ן, תש״ן־2, תש״ן־3, תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ב־3, תשנ״ד־2, תשנ״ה־2, תשנ״ח

תאגיד בנקאי חייב להחזיק נכסים נזילים כנגד פקדונות במטבע ישראלי שבמשרדיו בישראל, בשיעורים כמפורט להלן:
(1)
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)פקדונות צמודים ותכניות חסכון –
(א)
(ב)פקדון צמוד לשער החליפין –
(1)
(2)
(ג)פקדון צמוד למדד –
(1)
(2)
(ד)
(ה)התחייבות בפקדון הנובעת מאיגרות חוב או משטרי חוב שהוציא התאגיד הבנקאי –
(1)
(2)
(ו)פקדון צמוד לשער החליפין –
(1)
(2)
(7)פקדון לא תושב (שקלים) –
(א)
(ב)
(8)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי חייב להחזיק נכסים נזילים כנגד פקדונות במטבע ישראלי שבמשרדיו בישראל, בשיעורים כמפורט להלן:
{{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז|{{מוקטן|<u>סוג הפיקדון</u>}}|{{מוקטן|<u>שיעור באחוזים</u>}}}}
{{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|פקדון שלגביו אין קביעה אחרת בסעיף זה|6}}
{{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|פקדון לזמן קצוב, לתקופה שלא תפחת משבוע|3}}
{{ח:תת|(3)}} {{טור לשמאל|התחייבות בפקדון שאינה פקדון צמוד והנובעת מתעודה עוברת לסוחר שהוציא התאגיד הבנקאי הרשומה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל־אביב, והינה לתקופה שלא תפחת משבוע|3}}
{{ח:תת|(4)}} {{טור לשמאל|פקדון למתן הלוואות שאישר לענין זה נגיד בנק ישראל או מי שהוא הסמיך לכך, למעט סכום שהלווה כנגדו בהתאם לתנאי הפקדון המאושרים וטרם סולק|100}}
{{ח:תת|(5)}} {{טור לשמאל|תכניות חסכון {{ח:פנימי|פרק 3|שהפרק השלישי}} חל עליהן|כפי שנקבע {{ח:פנימי|פרק 3|בפרק השלישי}}}}
{{ח:תת|(6)}} פקדונות צמודים ותכניות חסכון –
{{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|פקדון צמוד שלגביו אין קביעה אחרת בפסקה זו|100}}
{{ח:תתת|(ב)}} פקדון צמוד לשער החליפין –
{{ח:תתתת|(1)}} {{טור לשמאל|לתקופה שלא תפחת משבוע|3}}
{{ח:תתתת|(2)}} {{טור לשמאל|אחר|6}}
{{ח:תתת|(ג)}} פקדון צמוד למדד –
{{ח:תתתת|(1)}} {{טור לשמאל|לתקופה שלא תפחת משבוע|3}}
{{ח:תתתת|(2)}} {{טור לשמאל|אחר|6}}
{{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|תכניות חסכון|3}}
{{ח:תתת|(ה)}} התחייבות בפקדון הנובעת מאיגרות חוב או משטרי חוב שהוציא התאגיד הבנקאי –
{{ח:תתתת|(1)}} {{טור לשמאל|שנתקיימו בה כל התנאים {{ח:פנימי|סעיף 1|שבהגדרת ”פקדון צמוד לשער החליפין“}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 1|פסקה (2) שבה}}, והינה לתקופה שלא תפחת משבוע|3}}
{{ח:תתתת|(2)}} {{טור לשמאל|שנתקיימו בה כל התנאים {{ח:פנימי|סעיף 1|שבהגדרת ”פקדון צמוד למדד“}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 1|פסקה (2) שבה}}, והינה לתקופה שלא תפחת משבוע|3}}
{{ח:תתת|(ו)}} פקדון צמוד לשער החליפין –
{{ח:תתתת|(1)}} {{טור לשמאל|לתקופה שלא תפחת משבוע|3}}
{{ח:תתתת|(2)}} {{טור לשמאל|אחר|6}}
{{ח:תת|(7)}} פקדון לא תושב (שקלים) –
{{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|לתקופה שלא תפחת משבוע|3}}
{{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|אחר|6}}
{{ח:תת|(8)}} {{טור לשמאל|פקדון מהסוגים המנויים בפסקאות (2), (3), (6) ו־(7), שהוא פקדון לטווח ארוך|0}}

7שבירת פקדון לטווח ארוךתיקונים: תשל״ד־4, תשל״ו־2, תשל״ז, תשל״ח, תשל״ח־6, תש״ם־2, תשמ״א, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ד־2, תשמ״ה־4, תשמ״ח־4, תשמ״ט, תשמ״ט־5, תש״ן־3, תשנ״ב, תשנ״ב־3, תשנ״ה־2, תשנ״ה־3

פרע תאגיד בנקאי –
(1)פקדון כאמור בסעיף 6(8) שהוא פקדון לפי פסקה (1) להגדרת ”פקדון לטווח ארוך“, כולו או חלקו, לפני תום שנה מיום הפקדתו; או
(2)יותר ממחצית של פקדון כאמור בסעיף 6(8) שהוא פקדון לפי פסקה (2) להגדרת ”פקדון לטווח ארוך“, לפני תום שנה מיום הפקדתו, ובפקדון המופקד לשיעורין – מיום ההפקדה הראשונה,
חייב הוא להחזיק נכסים נזילים כנגד כל הפקדון, למשך תקופה השווה לתקופה שעברה מיום ההפקדה עד יום הפרעון כאמור, בשיעור ההפרש שבין שיעור הנזילות שחל על הפקדון לפני הפרעון ובין שיעור הנזילות שלפי סעיף 6(1).
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פרע תאגיד בנקאי –
{{ח:תת|(1)}} פקדון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(8)}} שהוא פקדון לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|פסקה (1) להגדרת ”פקדון לטווח ארוך“}}, כולו או חלקו, לפני תום שנה מיום הפקדתו; או
{{ח:תת|(2)}} יותר ממחצית של פקדון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(8)}} שהוא פקדון לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|פסקה (2) להגדרת ”פקדון לטווח ארוך“}}, לפני תום שנה מיום הפקדתו, ובפקדון המופקד לשיעורין – מיום ההפקדה הראשונה,
{{ח:ת}} חייב הוא להחזיק נכסים נזילים כנגד כל הפקדון, למשך תקופה השווה לתקופה שעברה מיום ההפקדה עד יום הפרעון כאמור, בשיעור ההפרש שבין שיעור הנזילות שחל על הפקדון לפני הפרעון ובין שיעור הנזילות שלפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(1)}}.

7אתיקונים: תשל״ח־6, תשמ״ה־4, תשמ״ח, תשמ״ט־4, תשנ״ב

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

8תיקונים: תשל״ה, תשמ״ה־4, תשמ״ט־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9תיקונים: תשל״ה, תשמ״ה־4, תשמ״ט־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9אתיקונים: תשל״ג־4, תשל״ה, תשמ״ג־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9בתיקונים: תשל״ד, תשל״ד־2, תשל״ה־2, תשל״ה־4, תשל״ח־6, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשמ״ה־4, תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ן, תש״ן־2, תש״ן־3, תשנ״ב

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9גתיקונים: תשל״ה־4, תשל״ו־2, תשל״ז, תשמ״ה־4, תש״ן

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

10סוגי נכסים נזיליםתיקונים: תשל״א, תש״ם־2, תשמ״ה־4, תשמ״ח־3, תשמ״ט־4, תשנ״ב, תשנ״ה־2

(א)הנכסים הנזילים שעל תאגיד בנקאי להחזיקם לפי פרק זה יהיו –
(1)פקדון במטבע ישראלי בבנק ישראל;
(2)שטרי כסף ומעות במטבע ישראלי בידי תאגיד בנקאי במשרדיו בישראל;
(3)
(ב)
(ג)
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(נמחקה).
(בוטל).
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנכסים הנזילים שעל תאגיד בנקאי להחזיקם לפי {{ח:פנימי|פרק 2|פרק זה}} יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} פקדון במטבע ישראלי בבנק ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} שטרי כסף ומעות במטבע ישראלי בידי תאגיד בנקאי במשרדיו בישראל;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
פרק שני1: נזילות על נכסים

10אתיקונים: תשל״ג־6, תשל״ד־5, תשל״ה, תשל״ה־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

10בתיקונים: תשל״ג־6, תשל״ד־5, תשל״ה, תשל״ה־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
פרק שלישי: חסכונות

11שיעור נזילותתיקונים: תשל״ג, תשל״ג־5, תשל״ה, תשל״ו־2, תשל״ז, תשל״ח, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשמ״ט, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״ד־2

תאגיד בנקאי חייב להחזיק נכסים נזילים כנגד פקדונותיו במטבע ישראלי במסגרת תכניות חסכון בשיעור שלא יפחת מחמישה אחוזים מסכום הפקדונות; הנגיד, לאחר התייעצות עם שר האוצר או מי שהסמיך לכך, יקבע בהודעה ברשומות את שיעורי הנזילות שיחולו על כל תכנית ותכנית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי חייב להחזיק נכסים נזילים כנגד פקדונותיו במטבע ישראלי במסגרת תכניות חסכון בשיעור שלא יפחת מחמישה אחוזים מסכום הפקדונות; הנגיד, לאחר התייעצות עם שר האוצר או מי שהסמיך לכך, יקבע בהודעה ברשומות את שיעורי הנזילות שיחולו על כל תכנית ותכנית.

12הפחתה מחובת נזילותתיקונים: תשל״ג־5, תשל״ו־2, תשל״ח, תשמ״ה־4, תשמ״ט, תשנ״ד־2

(א)הנגיד או מי שהסמיך לכך רשאי לקבוע, לאחר התיעצות עם שר האוצר או מי שהסמיך לכך, כי תאגיד בנקאי יהיה רשאי להפחית מחובת הנזילות על תכנית חסכון מסויימת את סכום השקעותיו בנכסים אלה:
(1)ניירות ערך;
(2)פקדונות בבנק ישראל שאינם בגדר נכסים נזילים;
(3)פקדונות אצל החשב הכללי, משרד האוצר;
(4)הלוואות.
(ב)בקביעה לפי סעיף־קטן (א) רשאי הנגיד או מי שהסמיך לכך לקבוע את הרכב הנכסים האמורים, את התנאים לפיהם יוכר נכס מסויים כבר־הפחתה ואת הדרך לחישוב השקעות התאגיד הבנקאי בנכסים אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנגיד או מי שהסמיך לכך רשאי לקבוע, לאחר התיעצות עם שר האוצר או מי שהסמיך לכך, כי תאגיד בנקאי יהיה רשאי להפחית מחובת הנזילות על תכנית חסכון מסויימת את סכום השקעותיו בנכסים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} פקדונות בבנק ישראל שאינם בגדר נכסים נזילים;
{{ח:תתת|(3)}} פקדונות אצל החשב הכללי, משרד האוצר;
{{ח:תתת|(4)}} הלוואות.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעה לפי סעיף־קטן (א) רשאי הנגיד או מי שהסמיך לכך לקבוע את הרכב הנכסים האמורים, את התנאים לפיהם יוכר נכס מסויים כבר־הפחתה ואת הדרך לחישוב השקעות התאגיד הבנקאי בנכסים אלה.

13העברה לפרק השניתיקונים: תשל״א, תשל״ה, תשל״ה־3, תשל״ח, תשמ״ה־4, תשמ״ט

תאגיד בנקאי חייב להחזיק נכסים נזילים לפי סעיף 6(5) בסכום השווה לסכום הנכסים הנזילים שעליו להחזיק לפי סעיף 11, לאחר הפחתתו כאמור בסעיף 12.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי חייב להחזיק נכסים נזילים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(5)}} בסכום השווה לסכום הנכסים הנזילים שעליו להחזיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, לאחר הפחתתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}.

13אתחולת הוראות הפרק השלישיתיקונים: תשל״ג, תשל״ח, תשנ״ב

הוראות פרק זה יחולו על תכניות חסכון שתחילת תקופות החסכון בהן קדמה ליום ז׳ בטבת התשנ״ב (31 בדצמבר 1992).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} יחולו על תכניות חסכון שתחילת תקופות החסכון בהן קדמה ליום ז׳ בטבת התשנ״ב (31 בדצמבר 1992).

13בתיקונים: תשל״ז, תשל״ח

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

14תיקונים: תשל״ג, תשל״ז, תשל״ח

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
פרק שלישי־1: נזילות חובה של תאגידים בנקאיים מיוחדים

14אתיקונים: תשל״ה־4, תשל״ו־2, תשל״ז, תשנ״ב, תשנ״ב־3, תשמ״ה־4, תשנ״ד, תשנ״ד־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

14בתיקונים: תשנ״ב־3, תשנ״ד, תשנ״ד־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
פרק רביעי: פקדונות במטבע חוץ

15הגדרותתיקונים: תשל״ג־7, תשל״ד־3, תשל״ח־2, תשל״ט, תשל״ט־3, תשמ״ג־2, תשמ״ה־4, תש״ן־3, תשנ״ב, תשנ״ד־3, תשנ״ד־4

(א)בפרק זה –
”פקדון תושב“ –
”פקדון לא תושב“ – כמשמעותו בהיתר הכללי, וכן פקדון מבנק מחוץ לישראל ופקדונות שטרם מויינו בידי התאגיד הבנקאי לפי ההיתר הכללי;
”פקדון מיוחד (נמ״ב)“ – פקדון מיוחד במטבע חוץ של תאגיד בנקאי בבנק ישראל, בו מופקדת חובת ההשקעה האמורה בסעיף 18;
”בנק מחוץ לישראל“ – לרבות סניף של תאגיד בנקאי מחוץ לישראל.
(ב)משמעותו של כל מונח אחר בפרק זה תהיה כמשמעותו בהיתר הכללי.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
  • ההיתר הכללי → חוק בנק ישראל
  • בהיתר הכללי → חוק בנק ישראל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 4|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקדון תושב“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקדון לא תושב“ – כמשמעותו בהיתר הכללי, וכן פקדון מבנק מחוץ לישראל ופקדונות שטרם מויינו בידי התאגיד הבנקאי לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|ההיתר הכללי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקדון מיוחד (נמ״ב)“ – פקדון מיוחד במטבע חוץ של תאגיד בנקאי בבנק ישראל, בו מופקדת חובת ההשקעה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק מחוץ לישראל“ – לרבות סניף של תאגיד בנקאי מחוץ לישראל.
{{ח:תת|(ב)}} משמעותו של כל מונח אחר {{ח:פנימי|פרק 4|בפרק זה}} תהיה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בהיתר הכללי}}.

16נזילות חובה על פקדונות במטבע חוץתיקונים: תשל״ג־7, תשל״ד־3, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ח־2, תשל״ח־5, תשל״ט, תשל״ט־3, תשמ״ג, תשמ״ג־3, תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ה־4, תשמ״ח־5, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״ב, תשנ״ב־3, תשנ״ד־4, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ח, תשנ״ח־2

תאגיד בנקאי חייב להחזיק נכסים נזילים כנגד פקדונות במטבע חוץ במשרדיו בישראל, בשיעורים כדלהלן:
(1)פקדון לא תושב –
(א)
(ב)
(2)
(2א)
(3)פקדון תושב (פמ״ח) (פיצויים) –
(א)
(ב)
(3א)פקדון תושב (פמ״ח) של תאגיד –
(א)
(ב)
(3ב)פקדון תושב (פמ״ח) של יחיד –
(א)
(ב)
(3ג)פקדון תושב (פמ״ח) של בעל פטור –
(א)
(ב)
(3ד)
(3ה)
(4)
(5)
(6)
📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(נמחקה)
(נמחקה)
(נמחקה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי חייב להחזיק נכסים נזילים כנגד פקדונות במטבע חוץ במשרדיו בישראל, בשיעורים כדלהלן:
{{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז|{{מוקטן|<u>סוג הפיקדון</u>}}|{{מוקטן|<u>שיעור באחוזים</u>}}}}
{{ח:תת|(1)}} פקדון לא תושב –
{{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|לתקופה שלא תפחת משבוע|3}}
{{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|אחר|6}}
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
{{ח:תת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
{{ח:תת|(3)}} פקדון תושב (פמ״ח) (פיצויים) –
{{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|לתקופה שלא תפחת משבוע|3}}
{{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|אחר|6}}
{{ח:תת|(3א)}} פקדון תושב (פמ״ח) של תאגיד –
{{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|לתקופה שלא תפחת משבוע|3}}
{{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|אחר|6}}
{{ח:תת|(3ב)}} פקדון תושב (פמ״ח) של יחיד –
{{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|לתקופה שלא תפחת משבוע|3}}
{{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|אחר|6}}
{{ח:תת|(3ג)}} פקדון תושב (פמ״ח) של בעל פטור –
{{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|לתקופה שלא תפחת משבוע|3}}
{{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|אחר|6}}
{{ח:תת|(3ד)}} {{טור לשמאל|פקדון מהסוגים המנויים בפסקאות (1) ו־(3) עד (3ג) שהוא פקדון לטווח ארוך|0}}
{{ח:תת|(3ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
{{ח:תת|(4)}} {{טור לשמאל|פקדון למתן הלוואות שאישר נגיד בנק ישראל או מי שהוא הסמיך לכך, למעט סכום שהלווה כנגדו בהתאם לתנאי הפיקדון המאושרים וטרם סולק|100}}
{{ח:תת|(5)}} {{טור לשמאל|פקדון של המדינה שמקורו במטבע חוץ שהתקבל בערבותה של ממשלת ארצות הברית של אמריקה, לזמן קצוב של שנה או יותר|0}}
{{ח:תת|(6)}} {{טור לשמאל|פקדון שאין לגביו קביעה אחרת בהוראות אלה|100}}

16אתיקונים: תשמ״ד־3, תשמ״ה־4, תשנ״ב

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

16בתיקונים: תשמ״ד־4, תשנ״ב

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

16גתיקונים: תשמ״ט, תשנ״ב, תשנ״ח

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

16דתיקונים: תשנ״ד־4, תשנ״ח

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17תיקונים: תשל״ג־7, תשל״ד־3, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ח־2, תשנ״ב

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17אתיקונים: תשל״ח־3, תשמ״ה־4, תשנ״ב

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17בתיקונים: תשל״ט, תשל״ט־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

18הגבלותתיקונים: תשל״ג־7, תשל״ד־3, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ח־2, תשל״ט־3, תש״ם־2, תשמ״ב, תשמ״ה־4, תשמ״ח־5, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״ב, תשנ״ד־2, תשנ״ד־3, תשנ״ד־4, תשנ״ה־2, תשנ״ח, תשע״ז

(א)
(ב)סך כל הפקדונות, ההשקעות בכתבי התחייבות, וההלוואות האמורים להלן, לא יפחת מ־10% מסך הפקדונות עליהם חלות הוראות סעיף 16(1), (3), (3א), (3ב), (3ג) ו־(3ד):
(1)פקדון בתאגיד בנקאי מחוץ לישראל שאינו שלוחה, שאושר לענין זה בידי המפקח על מטבע חוץ, בין באישור לסוגי תאגידים בנקאיים ובין באישור לתאגידים מסויימים;
(2)כתבי התחייבות הנקובים במטבע חוץ, שהוצאו בידי מדינות או בערבותן, או בידי גופים כספיים בינלאומיים אם אושרו לענין זה על ידי המפקח על מטבע חוץ, באישור כללי או באישור לסוגים או באישור לכתבי התחייבות מסויימים;
(3)פקדון בבנק ישראל, מסוג פקדון מיוחד (נמ״ב), אשר סכומו לא יפחת מ־5% של סך הפקדונות שעליהם חלות הוראות סעיף זה;
(4)
(5)לענין פסקה (1) –
”פקדון“ – פקדון במטבע חוץ לתקופה שאינה עולה על שנה אחת; או תעודת פקדון סחירה שהוצאה בידי תאגיד בנקאי שחלות עליו הוראות פסקה (1);
אך בניכוי – פקדון בתאגיד הבנקאי מחוץ לישראל שהוא משועבד, או פקדון כאמור העלול שלא להיפרע במועד בשל התחייבות התאגיד הבנקאי או בשל מניעה חוקית או מניעה אחרת;
”שלוחה“ – תאגיד נשלט או משרד של התאגיד הבנקאי, מחוץ לישראל.
(ג)
(ד)הנגיד רשאי, במקרים מיוחדים שייראו לו, לקבוע כי חובת ההשקעה האמורה בסעיף קטן (ב), כולה או חלקה, לתקופה מוגבלת או בלתי מוגבלת, תהיה אך ורק בהפקדה בפקדון בבנק ישראל מסוג פקדון מיוחד (נמ״ב); תחילתה של קביעה כאמור לא תקדם לשבוע אחד אחרי מועד פרסומה ברשומות.
(ה)השיעור האמור בסעיף קטן (ב) יופחת בתחילת כל תקופת נזילות כהגדרתה בהוראות בנק ישראל (ריבית על גרעונות בנזילות), התש״ם–1980, בשיעור שיקבע הנגיד, לרבות שיעור אפס, ואשר לא יעלה על 1% מסכום הפקדונות שעליהם חלות הוראות סעיף זה; בקביעה כאמור יהיה הנגיד רשאי לקבוע אם ההפחתה תחול גם לגבי השיעור האמור בסעיף קטן (ב)(3).
(ו)חרג תאגיד בנקאי מאחת ההגבלות שבסעיף זה, יהיה חייב להחזיק נכסים נזילים בסכום החריגה, בנוסף לאלה שהוא חייב להחזיק לפי סעיפים אחרים של פרק זה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
(בוטל).
(בוטלה);
(בוטלה);
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
  • בהוראות בנק ישראל (ריבית על גרעונות בנזילות), התש״ם–1980 → הוראות בנק ישראל (ריבית על גרעונות בנזילות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} סך כל הפקדונות, ההשקעות בכתבי התחייבות, וההלוואות האמורים להלן, לא יפחת מ־10% מסך הפקדונות עליהם חלות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(1), (3), (3א), (3ב), (3ג) ו־(3ד)}}:
{{ח:תתת|(1)}} פקדון בתאגיד בנקאי מחוץ לישראל שאינו שלוחה, שאושר לענין זה בידי המפקח על מטבע חוץ, בין באישור לסוגי תאגידים בנקאיים ובין באישור לתאגידים מסויימים;
{{ח:תתת|(2)}} כתבי התחייבות הנקובים במטבע חוץ, שהוצאו בידי מדינות או בערבותן, או בידי גופים כספיים בינלאומיים אם אושרו לענין זה על ידי המפקח על מטבע חוץ, באישור כללי או באישור לסוגים או באישור לכתבי התחייבות מסויימים;
{{ח:תתת|(3)}} פקדון בבנק ישראל, מסוג פקדון מיוחד (נמ״ב), אשר סכומו לא יפחת מ־5% של סך הפקדונות שעליהם חלות הוראות סעיף זה;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(5)}} לענין פסקה (1) –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”פקדון“ –
{{ח:תתתתת|(1)}} פקדון במטבע חוץ לתקופה שאינה עולה על שנה אחת; או
{{ח:תתתתת|(2)}} תעודת פקדון סחירה שהוצאה בידי תאגיד בנקאי שחלות עליו הוראות פסקה (1);
{{ח:תתתת}} אך בניכוי –
{{ח:תתתתת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתתתת|(ב)}} פקדון בתאגיד הבנקאי מחוץ לישראל שהוא משועבד, או פקדון כאמור העלול שלא להיפרע במועד בשל התחייבות התאגיד הבנקאי או בשל מניעה חוקית או מניעה אחרת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שלוחה“ – תאגיד נשלט או משרד של התאגיד הבנקאי, מחוץ לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} הנגיד רשאי, במקרים מיוחדים שייראו לו, לקבוע כי חובת ההשקעה האמורה בסעיף קטן (ב), כולה או חלקה, לתקופה מוגבלת או בלתי מוגבלת, תהיה אך ורק בהפקדה בפקדון בבנק ישראל מסוג פקדון מיוחד (נמ״ב); תחילתה של קביעה כאמור לא תקדם לשבוע אחד אחרי מועד פרסומה ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} השיעור האמור בסעיף קטן (ב) יופחת בתחילת כל תקופת נזילות כהגדרתה {{ח:חיצוני|הוראות בנק ישראל (ריבית על גרעונות בנזילות)|בהוראות בנק ישראל (ריבית על גרעונות בנזילות), התש״ם–1980}}, בשיעור שיקבע הנגיד, לרבות שיעור אפס, ואשר לא יעלה על 1% מסכום הפקדונות שעליהם חלות הוראות סעיף זה; בקביעה כאמור יהיה הנגיד רשאי לקבוע אם ההפחתה תחול גם לגבי השיעור האמור בסעיף קטן (ב)(3).
{{ח:תת|(ו)}} חרג תאגיד בנקאי מאחת ההגבלות שבסעיף זה, יהיה חייב להחזיק נכסים נזילים בסכום החריגה, בנוסף לאלה שהוא חייב להחזיק לפי סעיפים אחרים של {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}}.

18אתיקונים: תשמ״ב, תשמ״ה־4, תשמ״ו, תשמ״ח־5, תש״ן־3, תשנ״ב, תשנ״ד־3, תשנ״ה־3, תשנ״ח

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

19שבירת פקדון לטווח ארוךתיקונים: תשל״ג־7, תשל״ד־3, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ח־2, תשמ״ב־2, תשמ״ה־4, תשנ״א־2, תשנ״ב־3, תשנ״ד־2, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ה־3

פרע תאגיד בנקאי –
(1)פקדון כאמור בסעיף 16(3ד) ו־(5) שהוא פקדון לפי פסקה (1) להגדרת ”פקדון לטווח ארוך“, כולו או חלקו, לפני תום שנה מיום הפקדתו; או
(2)יותר ממחצית של פקדון כאמור בסעיף 16(3ד) שהוא פקדון לפי פסקה (2) להגדרת ”פקדון לטווח ארוך“, לפני תום שנה מיום הפקדתו, ובפקדון המופקד לשיעורין – מיום ההפקדה הראשונה,
חייב הוא להחזיק נכסים נזילים כנגד כל הפקדון, למשך תקופה השווה לתקופה שעברה מיום ההפקדה עד יום הפרעון כאמור, בשיעור ההפרש שבין שיעור הנזילות שחל על הפקדון לפני הפרעון ובין שיעור הנזילות על פקדון תושב (פמ״ח) שהופקד לזמן שאינו קצוב.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פרע תאגיד בנקאי –
{{ח:תת|(1)}} פקדון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(3ד) ו־(5)}} שהוא פקדון לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|פסקה (1) להגדרת ”פקדון לטווח ארוך“}}, כולו או חלקו, לפני תום שנה מיום הפקדתו; או
{{ח:תת|(2)}} יותר ממחצית של פקדון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(3ד)}} שהוא פקדון לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|פסקה (2) להגדרת ”פקדון לטווח ארוך“}}, לפני תום שנה מיום הפקדתו, ובפקדון המופקד לשיעורין – מיום ההפקדה הראשונה,
{{ח:ת}} חייב הוא להחזיק נכסים נזילים כנגד כל הפקדון, למשך תקופה השווה לתקופה שעברה מיום ההפקדה עד יום הפרעון כאמור, בשיעור ההפרש שבין שיעור הנזילות שחל על הפקדון לפני הפרעון ובין שיעור הנזילות על פקדון תושב (פמ״ח) שהופקד לזמן שאינו קצוב.

19אתיקונים: תשמ״ח־5, תשמ״ט־4, תשנ״א־2, תשנ״ה־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

19בתיקונים: תש״ן־3, תשנ״א־2, תשנ״ב

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

20נכסים נזילים על פקדונות במטבע חוץתיקונים: תשל״ג־7, תשל״ד־3, תשל״ח־2, תשל״ח־5, תשל״ט, תשל״ט־3, תשמ״א, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשמ״ה, תשמ״ה־4, תשמ״ח־5, תש״ן־3, תשנ״ב, תשנ״ב־3, תשנ״ג, תשנ״ד־3, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ח

הנכסים הנזילים שעל תאגיד בנקאי להחזיק לפי פרק זה יהיו –
(1)על פקדונות במטבע חוץ שאין לגביהם קביעה אחרת בסעיף זה, ועל חריגה מחובת ההשקעה במט״ח לפי סעיף 18(ב) – פקדון במטבע חוץ בבנק ישראל מסוג (פמ״ח) עובר ושב או שטרי כסף במטבע חוץ שבידי התאגיד הבנקאי במשרדיו בישראל;
(2)
(3)על פקדונות לפי סעיף 16(3) עד (3ג), על פקדונות לפי סעיף 6(ד) מאותם סוגים, ועל פקדונות למתן הלוואות לפי סעיף 16(4) – נכסים נזילים כמפורט בסעיף 10.
↺ פנימיות: 6📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנכסים הנזילים שעל תאגיד בנקאי להחזיק לפי {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}} יהיו –
{{ח:תת|(1)}} על פקדונות במטבע חוץ שאין לגביהם קביעה אחרת בסעיף זה, ועל חריגה מחובת ההשקעה במט״ח לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}} – פקדון במטבע חוץ בבנק ישראל מסוג (פמ״ח) עובר ושב או שטרי כסף במטבע חוץ שבידי התאגיד הבנקאי במשרדיו בישראל;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} על פקדונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(3) עד (3ג)}}, על פקדונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}} מאותם סוגים, ועל פקדונות למתן הלוואות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(4)}} – נכסים נזילים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}.
פרק רביעי1: נזילות על עסקות החלף ועסקות המרה עתידית

20אתיקונים: תשל״ג־7, תשל״ד־3, תשל״ח־2, תשע״א, תשע״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

20בתיקונים: תשע״א, תשע״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

20גתיקונים: תשע״א, תשע״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
פרק חמישי: הוראות שונות

21משרדיםתיקונים: תשל״ה, תשל״ז, תשמ״ה־4

לצורך הוראות אלה, משרד של תאגיד בנקאי בישראל – לרבות משרד בשטח המוחזק על ידי צבא־הגנה־לישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לצורך הוראות אלה, משרד של תאגיד בנקאי בישראל – לרבות משרד בשטח המוחזק על ידי צבא־הגנה־לישראל.

21אשינוי שיעורי נזילותתיקונים: תשמ״ג, תשמ״ה־4

הנגיד, לאחר התייעצות עם הועדה, רשאי בהודעה ברשומות, להעלות או להוריד את שיעור הנכסים הנזילים שתאגיד בנקאי חייב להחזיק לפי הפרק{{ח:הערה|ים}} השני והרביעי להוראות אלה, בשיעור שלא יעלה על 5% מסכום הפקדונות או האשראי, לפי הענין.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנגיד, לאחר התייעצות עם הועדה, רשאי בהודעה ברשומות, להעלות או להוריד את שיעור הנכסים הנזילים שתאגיד בנקאי חייב להחזיק לפי {{ח:פנימי|פרק 2|הפרק{{ח:הערה|ים}} השני}} {{ח:פנימי|פרק 4|והרביעי להוראות אלה}}, בשיעור שלא יעלה על 5% מסכום הפקדונות או האשראי, לפי הענין.

21בסמכות למקרים מיוחדיםתיקונים: תשמ״ד, תשמ״ה־4, תשנ״ב, תשנ״ד־2

(א)הנגיד, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי במקרים מיוחדים, לקבוע לתאגיד בנקאי גרעון מוכר, לסוגי פקדונות או בדרך אחרת, לתקופה ובתנאים שקבע; לענין זה, ”גרעון מוכר“ – הסכום שהתאגיד הבנקאי רשאי להפחית מסכום הנכסים הנזילים שהוא חייב להחזיק לפי הוראות אלה.
(ב)הנגיד בהסכמת שר האוצר, רשאי במקרים מיוחדים, להעלות או להוריד את שיעור הנכסים הנזילים שתאגידים בנקאיים חייבים להחזיק לפי הוראות אלה, או לקבוע חובה כאמור ביחס להתחייבויות בפקדונות או נכסים שלא נקבעה בהוראות אלה חובת החזקת נכסים נזילים כנגדם; הוראה של הנגיד כאמור תפקע בתום שלושה חדשים מיום תחילתה, אם לא ביטל אותה קודם לכן.
(ג)
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנגיד, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי במקרים מיוחדים, לקבוע לתאגיד בנקאי גרעון מוכר, לסוגי פקדונות או בדרך אחרת, לתקופה ובתנאים שקבע; לענין זה, ”גרעון מוכר“ – הסכום שהתאגיד הבנקאי רשאי להפחית מסכום הנכסים הנזילים שהוא חייב להחזיק לפי הוראות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הנגיד בהסכמת שר האוצר, רשאי במקרים מיוחדים, להעלות או להוריד את שיעור הנכסים הנזילים שתאגידים בנקאיים חייבים להחזיק לפי הוראות אלה, או לקבוע חובה כאמור ביחס להתחייבויות בפקדונות או נכסים שלא נקבעה בהוראות אלה חובת החזקת נכסים נזילים כנגדם; הוראה של הנגיד כאמור תפקע בתום שלושה חדשים מיום תחילתה, אם לא ביטל אותה קודם לכן.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

21גתיקונים: תשמ״ח־2, תשמ״ח־4, תשמ״ט־4, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ב־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

22הסמכות לתת אישוריםתיקונים: תשל״ה, תשל״ז

הסמיך נגיד בנק ישראל את המפקח על הבנקים או מנהל מחלקה אחרת בבנק ישראל לתת אישורים לפי הוראות אלה, רשאי הנגיד להסמיך אותו לאצול באישור הנגיד, מסמכויותיו לעובדים אחרים של מחלקתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסמיך נגיד בנק ישראל את המפקח על הבנקים או מנהל מחלקה אחרת בבנק ישראל לתת אישורים לפי הוראות אלה, רשאי הנגיד להסמיך אותו לאצול באישור הנגיד, מסמכויותיו לעובדים אחרים של מחלקתו.

22אכללים חשבונאייםתיקונים: תשמ״ב, תשמ״ה־4

הנגיד או מי שהסמיך לכך רשאי לקבוע כללים חשבונאיים לחישוב נזילות החובה ונזילות בפועל של התאגידים הבנקאיים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנגיד או מי שהסמיך לכך רשאי לקבוע כללים חשבונאיים לחישוב נזילות החובה ונזילות בפועל של התאגידים הבנקאיים.

23ביטול

הוראות בנק ישראל (נכסים נזילים), תשי״ח–1957 – בטלות ביום י״ט בניסן תשל״א (14 באפריל 1971).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות בנק ישראל (נכסים נזילים), תשי״ח–1957 – בטלות ביום י״ט בניסן תשל״א (14 באפריל 1971).

24תיקונים: תשל״ח־2, תשמ״ה־4, תשנ״ה־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

25תחילה

תחילתן של הוראות אלה היא ביום כ׳ בניסן תשל״א (15 באפריל 1971).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של הוראות אלה היא ביום כ׳ בניסן תשל״א (15 באפריל 1971).

26השם

להוראות אלה ייקרא ”הוראות בנק ישראל (נכסים נזילים), תשל״א–1971“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} להוראות אלה ייקרא ”הוראות בנק ישראל (נכסים נזילים), תשל״א–1971“.