1תיקונים: תש״ח
דבר־המלך הזה ייקרא דבר־המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1948.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
”
“
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דבר־המלך הזה ייקרא {{ח:הערה|”}}דבר־המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1948{{ח:הערה|“}}.{{ח:ת}} דבר־המלך הזה ייקרא {{ח:הערה|”}}דבר־המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1948{{ח:הערה|“}}.{{ח:תת|(1)}} בדבר־המלך הזה – אם לא יחייב עניין הכתוב פירוש אחר –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציב עליון“ כולל את האדם הממרכל אותה שעה את ממשלת ישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארץ־ישראל“ כוללת את המים הטריטוריאליים הסמוכים לה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק קיים“ כולל כל דבר־המלך של הוד רוממותו במועצה, להוציא את דבר־המלך הזה, וכל פקודה, חוק עותומאני, צו, כלל, תקנה, חוק־עזר או חיקוק או חוק אחרים, בין כתובים ובין שאינם כתובים, העומדים אותה שעה בתוקפם בישראל.
{{ח:תת|(2)}} חוק הפירושים, 1889, יחול לשם פירושו של דבר־המלך הזה, כשם שהוא חל לשם פירושו של כל חוק־פרלמנט.{{ח:תת|(1)}} הנציב העליון רשאי מזמן לזמן להתקין – בצו – אותה קביעה, שתהיה נראית לו – לפי שיקול־דעתו היחיד – מועילה לממשל בארץ־ישראל, עד להסתלקותו של הוד רוממותו מן הממשל בארץ־ישראל, או מתוך צפייה או הכנה לאותה הסתלקות.
{{ח:תת|(2)}} בלי לפגוע בכללותם של הכוחות, המוענקים לנציב העליון בסעיף־קטן (1) של הסעיף הזה, יהיה כל צו, שיינתן לפי הסעיף־הקטן ההוא, עלול להפקיע שום חוק קיים, להוסיף עליו, לתקנו, להטילו בשינויים, או להתלות את פעולתו, ושום קביעה של חוק קיים, העשוייה להיות בלתי־עקבית לכל צו כזה, לא תהיה נודעת לה נפקות כל זמן שיהיה אותו צו עומד בתוקפו.
{{ח:תת|(3)}} בהשתמשו בכוחותיו לפי הסעיף הזה יפעל הנציב העליון בהתאם לשום הוראות העשויות להינתן לו בחתימת־היד ובטבעת המלכותיות, או באמצעות מזכיר־מדינה, אולם השימוש בכוחות האמורים לא יהיה כפוף באורח אחר לשום תנאי או הגבלה.
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטל מכללא):}} הוד רוממותו שומר לעצמו את הזכות לדחות שום צו, שנתנו הנציב העליון לפי הסעיף הזה, ולהודיע על אותה דחייה באמצעות מזכיר־מדינה. כל דחייה כזאת תהיה נודעת לה נפקות למן הזמן, שבו יפרסם אותה הנציב העליון בהודעה ברשומות {{ח:הערה|[במקור: בעיתון הרשמי של ארץ־ישראל]}}.{{ח:תת|(1)}} כל תעודה, המיומרת להיות צו שנתנו הנציב העליון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3 של דבר־המלך הזה}}, ולהיות חתומה בידי הנציב העליון או בשמו, תתקבל בעדות, ויהיו רואים אותה כצו, שנתנו הנציב העליון, עד שיוכח היפוכו של דבר.
{{ח:תת|(2)}} כל תעודה, המיומרת להיות צו שנתנו הנציב העליון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3 של דבר־המלך הזה}}, יהיו רואים אותה כערוכה באופן תקֵף, ועל תקֵפוּת של הקביעות הכלולות בצו לא יוקשה בשום בית־משפט או בכל דרך אחרת שהיא.{{ח:ת}} הכוחות, המוענקים לנציב העליון בדבר־המלך הזה, באים להוסיף על הכוחות, שהוענקו לו {{ח:חיצוני|דברי-המלך במועצה על ארץ-ישראל|בדברי־המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922 עד 1947}}, {{ח:חיצוני|דבר-המלך במועצה על ארץ-ישראל (הגנה)|בדבר־המלך במועצה על ארץ־ישראל (הגנה), 1937}}, או בדרך אחרת, ולא לגרוע מהם.{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל מכללא):}} הוד רוממותו שומר לעצמו, ליורשיו ולבאים אחריו, את הזכות לעשות מזמן לזמן – בעצת מועצתו או מועצתם הפרטית – כל אותם חוקים, העשויים להיראות בעיניו או בעיניהם נחוצים למען השלום, הסדר והממשל הטוב בארץ־ישראל.{{ח:ת}} דבר־המלך הזה ייכנס לפעולה ביום, שאותו יהיה מועיד הנציב העליון בהכרזה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם צו מאת הנציב העליון לפיו הועיד הנציב העליון את יום ה־1 במארס, 1948, ליום, שבו ייכנס לפעולתו דבר־המלך במועצה.}}