החקיקה בישראל

דבר המלך במועצה לארץ־ישראל (הגנה), 1937 דבר המלך

13
סעיפים
4
פרקים
0
תוספות
5
הגדרות
8
הפניות פנימיות
1
הפניות חיצוניות
9
הערות עריכה
8
תיקונים
היסטוריית תיקונים8 רשומות
חא״י כרך ג׳, עמ׳ 2798דבר המלך במועצה על פלשתינה (א״י) (הגנה), 1931PDF
ע״ר 1936, תוס׳ 2, 402מנשר
ע״ר 1937, תוס׳ 2, 221דבר המלך במועצה לפלשתינה (א״י) (הגנה), 1937
227דבר המלך במועצה לפלשתינה (א״י) (הגנה), 1937
233כרוז
<s>S.I. 1948 {{מוקטן|(מס׳ 1004)}} כרך א׳, עמ׳ 1350 {{מוקטן|(אנגלית)}}</s>דבר־המלך במועצה על ארץ־ישראל (ביטולים), 1948PDF
ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 3פקודת סדרי השלטון והמשפטPDF
ס״ח תש״ט, 159תיקון לפקודת סדרי השלטון והמשפטPDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
חלק א׳ – הוראות כלליות

1השם הקצרתיקונים: תש״ח

דבר מלך זה ייקרא דבר המלך במועצה לארץ־ישראל (הגנה), 1937.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
”
“
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דבר מלך זה ייקרא {{ח:הערה|”}}דבר המלך במועצה לארץ־ישראל (הגנה), 1937{{ח:הערה|“}}.

2פירושתיקונים: תש״ח

(1)בדבר מלך זה יהיו לביטויים דלקמן הפירושים המיוחסים להם, אלא אם כן ענין הכתוב יחייב פירוש אחר:–
”ארץ־ישראל“ אינה כוללת אותו חלק מן השטח הכפוף לממונות הקרוי עבר הירדן מזרחה;
”נציב עליון“
”חוק“ כולל כל צו מאת הוד מלכותו במועצה, פרט לדבר מלך זה, וכן כל פקודה, חוק עותומני, צו, תקנה, חוק עוזר וכל חוק אחר הנוהגים באותה שעה בישראל;
”דבר המלך משנת 1931“ פירושו דבר המלך במועצה לארץ־ישראל (הגנה), 1931;
”דבר המלך משנת 1936“ פירושו דבר המלך לארץ־ישראל בענין המשטר הצבאי (הגנה), 1936.
(2)חוק הפירושים יחול על פירושו של דבר מלך זה כשם שהוא חל על פירוש חוק של הפרלמנט.
(3)כדי למנוע ספקות מכריזין בזה כי כל מקום שמוזכרת ארץ־ישראל בדבר מלך זה או בדבר המלך משנת 1931, או בדבר המלך משנת 1936, יכלול המונח הזה גם את מימי החוף הסמוכים לארץ.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
-
(הושמטה מכללא);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} בדבר מלך זה יהיו לביטויים דלקמן הפירושים המיוחסים להם, אלא אם כן ענין הכתוב יחייב פירוש אחר:–
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארץ־ישראל“ אינה כוללת אותו חלק מן השטח הכפוף לממונות הקרוי עבר הירדן מזרחה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציב עליון“ {{ח:הערה|-}} {{ח:הערה|(הושמטה מכללא);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק“ כולל כל צו מאת הוד מלכותו במועצה, פרט לדבר מלך זה, וכן כל פקודה, חוק עותומני, צו, תקנה, חוק עוזר וכל חוק אחר הנוהגים באותה שעה בישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דבר המלך משנת 1931“ פירושו דבר המלך במועצה לארץ־ישראל (הגנה), 1931;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דבר המלך משנת 1936“ פירושו דבר המלך לארץ־ישראל בענין המשטר הצבאי (הגנה), 1936.
{{ח:תת|(2)}} חוק הפירושים יחול על פירושו של דבר מלך זה כשם שהוא חל על פירוש חוק של הפרלמנט.
{{ח:תת|(3)}} כדי למנוע ספקות מכריזין בזה כי כל מקום שמוזכרת ארץ־ישראל בדבר מלך זה או בדבר המלך משנת 1931, או בדבר המלך משנת 1936, יכלול המונח הזה גם את מימי החוף הסמוכים לארץ.

3תחילת התוקףתיקונים: תש״ח

(1)הוראות חלק ב׳ מדבר מלך זה לא תחולנה אלא בתוקף כרוז שיפורסם ע״י הממשלה שיורה כי ההוראות הנ״ל תקבלנה תוקף; וכל אימת שיפורסם כרוז כזה, תקבלנה ההוראות הנ״ל תוקף באותו יום שיפורש בכרוז, וכן תוספנה להיות בעלות תוקף עד שתפרסם הממשלה כרוז אחר המורה כי יחדל להיות תוקף להוראות הנ״ל, ואז יחדל להיות להן תוקף, פרט לאותם הדברים שנעשו או שלא נעשו קודם לכן.
(2)חוץ אם נאמר בפירוש אחרת בדבר מלך זה, הרי דבר־המלך יקבל תוקף מיד.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנציב העליון פרסם כרוז, לפיו הוראות חלק ב׳ לדבר המלך במועצה על ארץ־ישראל (הגנה), 1937 תקבלנה תוקף ביום 24 במרץ, 1937 (תוס׳ 2 לע״ר 675 מיום 24.3.1937, עמ׳ 233).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳ מדבר מלך זה}} לא תחולנה אלא בתוקף כרוז שיפורסם ע״י הממשלה שיורה כי ההוראות הנ״ל תקבלנה תוקף; וכל אימת שיפורסם כרוז כזה, תקבלנה ההוראות הנ״ל תוקף באותו יום שיפורש בכרוז, וכן תוספנה להיות בעלות תוקף עד שתפרסם הממשלה כרוז אחר המורה כי יחדל להיות תוקף להוראות הנ״ל, ואז יחדל להיות להן תוקף, פרט לאותם הדברים שנעשו או שלא נעשו קודם לכן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|הנציב העליון פרסם כרוז, לפיו הוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳ לדבר המלך במועצה על ארץ־ישראל (הגנה), 1937}} תקבלנה תוקף ביום 24 במרץ, 1937 (תוס׳ 2 לע״ר 675 מיום 24.3.1937, עמ׳ 233).}}
{{ח:תת|(2)}} חוץ אם נאמר בפירוש אחרת בדבר מלך זה, הרי דבר־המלך יקבל תוקף מיד.

4הסמכות לתקן דבר מלך זה או לבטלותיקונים: תש״ח

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל מכללא מכוח סעיף 12 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל מכללא מכוח {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 12|סעיף 12 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}).}}

5היקפו של דבר מלך זהתיקונים: תש״ח

דבר מלך זה יחול על כל ארץ־ישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דבר מלך זה יחול על כל ארץ־ישראל.
חלק ב׳ – תקנות לענין הגנה

6תקנות לענין הגנהתיקונים: תש״ח

(1)הממשלה רשאית להתקין אותן התקנות (הקרויות בדבר מלך זה ”תקנות לענין הגנה“), שלפי שיקול דעתה הבלתי מוגבל יהא צורך בהן כדי להבטיח את בטחון הצבור, ההגנה על ישראל, השלטת הסדר הצבורי ודיכוי התקוממות, מרד ופרעות וכדי לקיים את האספקה והשירותים שהם הכרחיים לצבור.
(2)בלי לפגוע בכללותן של הסמכויות הנתונות בסעיף קטן דלעיל, הרי תוכלנה תקנות לענין הגנה:–
(א)לקבוע הוראות לעצירתם של אנשים בישראל או לגירושם והוצאתם ממנה;
(ב)להתיר:–
(I)נטילת כל נכס או מפעל או קבלת פיקוח עליו מטעם הממשלה;
(II)רכישת כל נכס מטעם הממשלה;
(III)כל עבודה בכל קרקע לרבות הריסה, סתירה או עקירה של כל נכס;
(ג)להתיר את הכניסה לכל בית או החיפוש בו;
(ד)לתקן כל חוק, להפסיק את תקפו של כל חוק ולהטיל כל חוק, בין בשינויים ובין בלא שינויים;
(ה)לקבוע הוראות בענין הטלת כל מס שייקבע עפ״י כל תקנות לצורך מתן כל רשיון, רשות, תעודה או מסמך לצורך התקנות;
(ו)לקבוע הוראות לענין תשלום כל פיצוי ושכר לאנשים שנפגעו ע״י התקנות;
(ז)לקבוע הוראות:
(I)לתפישתם של אנשים העוברים על התקנות;
(II)לשפיטתם של אנשים כאלה ע״י בתי המשפט האזרחיים (לרבות בתי משפט בעלי שיפוט דחוף);
(III)לשפיטתם של אנשים שעברו עברות עפ״י התקנות לענין הגנה, ע״י אותם בתי המשפט הצבאיים שיוצרו עפ״י התקנות לענין הגנה, בין שעברו את העברות לפני שנוצרו בתי משפט אלה ובין שעברו עליהן לאחר שנוצרו, וכן לשפיטתם של אנשים שעברו עברות עפ״י כל חוק אחר לאחר אותו תאריך, ע״י בתי משפט צבאיים אלה;
(IV)להטלת העונשין שייקבעו, ע״י כל בית משפט אזרחי או כל בית משפט צבאי שיוקם כאמור לעיל: אם העברה היא עברה על תקנות ההגנה – עפ״י תקנות ההגנה, ואילו אם העברה היא עברה אחרת – עפ״י החוק הנוהג באותה שעה;
(V)לענין הטלת קנסות על צבורי אנשים או התאגדויות, והחרמת רכוש והשמדתו בתור פעולת־עונשין, בין שאפשר לזהות את העברינים האמיתיים ובין שאי אפשר לזהותם;
(VI)לענין הפרוצידורה והפרקטיקה של בתי המשפט הצבאיים האמורים;
(VII)לענין ערעורים על פסקי דין או ציוויים של בתי משפט צבאיים, או לקבוע כי אין להגיש ערעור עליהם; וכן
(VIII)כי פסקי דין, ציוויים והמו״מ המשפטי של בתי משפט צבאיים לא יהרהרו אחריהם לא בפקודת בית משפט ולא בדרך אחרת ולא יוטל כל ספק בהם בכל צורה שהיא לא ע״י בית משפט ולא בפני כל בית משפט.
(3)תקנות לענין הגנה תוכלנה לקבוע הוראות המקנות את הסמכויות לאותם רשויות, או בני אדם, או סוגים של בני אדם שיפורשו בתקנות, ליתן ציוויים, ולהתקין תקנות וחוקי עזר לכל מטרה שמותר להתקין לשמה תקנות אלה לפי דבר מלך זה, והן תוכלנה לכלול אותן הוראות נוספות או הוראות־לואי שהממשלה תמצא שהן נחוצות או רצויות לצורך התקנות.
(4)תקנה לענין הגנה או כל צו, תקנה או חוק עוזר שניתנו בהתאם לתקנה כזאת יהא להם תוקף למרות כל סתירה לכך הכלולה בכל חוק; וכל הוראה של חוק שתהא סותרת כל תקנה לענין הגנה או כל דבר מלך, תקנה או חוק עוזר כזה לא יהא להם תוקף עד לשעור אותה סתירה, כל עוד התקנה, הצו או החוק העוזר נשארים בתקפם, בין שאותה הוראה תוקנה, שונתה או הופסק תוקף פעולתה לפי סעיף זה, ובין שלא תוקנה, לא שונתה ולא הופסק תוקף פעולתה לפי סעיף זה.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנציב העליון התקין תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} הממשלה רשאית להתקין אותן התקנות (הקרויות בדבר מלך זה ”תקנות לענין הגנה“), שלפי שיקול דעתה הבלתי מוגבל יהא צורך בהן כדי להבטיח את בטחון הצבור, ההגנה על ישראל, השלטת הסדר הצבורי ודיכוי התקוממות, מרד ופרעות וכדי לקיים את האספקה והשירותים שהם הכרחיים לצבור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|הנציב העליון התקין {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}.}}
{{ח:תת|(2)}} בלי לפגוע בכללותן של הסמכויות הנתונות בסעיף קטן דלעיל, הרי תוכלנה תקנות לענין הגנה:–
{{ח:תתת|(א)}} לקבוע הוראות לעצירתם של אנשים בישראל או לגירושם והוצאתם ממנה;
{{ח:תתת|(ב)}} להתיר:–
{{ח:תתתת|(I)}} נטילת כל נכס או מפעל או קבלת פיקוח עליו מטעם הממשלה;
{{ח:תתתת|(II)}} רכישת כל נכס מטעם הממשלה;
{{ח:תתתת|(III)}} כל עבודה בכל קרקע לרבות הריסה, סתירה או עקירה של כל נכס;
{{ח:תתת|(ג)}} להתיר את הכניסה לכל בית או החיפוש בו;
{{ח:תתת|(ד)}} לתקן כל חוק, להפסיק את תקפו של כל חוק ולהטיל כל חוק, בין בשינויים ובין בלא שינויים;
{{ח:תתת|(ה)}} לקבוע הוראות בענין הטלת כל מס שייקבע עפ״י כל תקנות לצורך מתן כל רשיון, רשות, תעודה או מסמך לצורך התקנות;
{{ח:תתת|(ו)}} לקבוע הוראות לענין תשלום כל פיצוי ושכר לאנשים שנפגעו ע״י התקנות;
{{ח:תתת|(ז)}} לקבוע הוראות:
{{ח:תתתת|(I)}} לתפישתם של אנשים העוברים על התקנות;
{{ח:תתתת|(II)}} לשפיטתם של אנשים כאלה ע״י בתי המשפט האזרחיים (לרבות בתי משפט בעלי שיפוט דחוף);
{{ח:תתתת|(III)}} לשפיטתם של אנשים שעברו עברות עפ״י התקנות לענין הגנה, ע״י אותם בתי המשפט הצבאיים שיוצרו עפ״י התקנות לענין הגנה, בין שעברו את העברות לפני שנוצרו בתי משפט אלה ובין שעברו עליהן לאחר שנוצרו, וכן לשפיטתם של אנשים שעברו עברות עפ״י כל חוק אחר לאחר אותו תאריך, ע״י בתי משפט צבאיים אלה;
{{ח:תתתת|(IV)}} להטלת העונשין שייקבעו, ע״י כל בית משפט אזרחי או כל בית משפט צבאי שיוקם כאמור לעיל: אם העברה היא עברה על תקנות ההגנה – עפ״י תקנות ההגנה, ואילו אם העברה היא עברה אחרת – עפ״י החוק הנוהג באותה שעה;
{{ח:תתתת|(V)}} לענין הטלת קנסות על צבורי אנשים או התאגדויות, והחרמת רכוש והשמדתו בתור פעולת־עונשין, בין שאפשר לזהות את העברינים האמיתיים ובין שאי אפשר לזהותם;
{{ח:תתתת|(VI)}} לענין הפרוצידורה והפרקטיקה של בתי המשפט הצבאיים האמורים;
{{ח:תתתת|(VII)}} לענין ערעורים על פסקי דין או ציוויים של בתי משפט צבאיים, או לקבוע כי אין להגיש ערעור עליהם; וכן
{{ח:תתתת|(VIII)}} כי פסקי דין, ציוויים והמו״מ המשפטי של בתי משפט צבאיים לא יהרהרו אחריהם לא בפקודת בית משפט ולא בדרך אחרת ולא יוטל כל ספק בהם בכל צורה שהיא לא ע״י בית משפט ולא בפני כל בית משפט.
{{ח:תת|(3)}} תקנות לענין הגנה תוכלנה לקבוע הוראות המקנות את הסמכויות לאותם רשויות, או בני אדם, או סוגים של בני אדם שיפורשו בתקנות, ליתן ציוויים, ולהתקין תקנות וחוקי עזר לכל מטרה שמותר להתקין לשמה תקנות אלה לפי דבר מלך זה, והן תוכלנה לכלול אותן הוראות נוספות או הוראות־לואי שהממשלה תמצא שהן נחוצות או רצויות לצורך התקנות.
{{ח:תת|(4)}} תקנה לענין הגנה או כל צו, תקנה או חוק עוזר שניתנו בהתאם לתקנה כזאת יהא להם תוקף למרות כל סתירה לכך הכלולה בכל חוק; וכל הוראה של חוק שתהא סותרת כל תקנה לענין הגנה או כל דבר מלך, תקנה או חוק עוזר כזה לא יהא להם תוקף עד לשעור אותה סתירה, כל עוד התקנה, הצו או החוק העוזר נשארים בתקפם, בין שאותה הוראה תוקנה, שונתה או הופסק תוקף פעולתה לפי סעיף זה, ובין שלא תוקנה, לא שונתה ולא הופסק תוקף פעולתה לפי סעיף זה.

7מסירת סמכויות ע״י הממשלהתיקונים: תש״ח

הממשלה רשאית, אם תראה צורך בכך, להוציא כרוז ולמסור בו את תפקידיה עפ״י סעיף 6 מדבר המלך הזה, למפקד העליון של חילות הצבא בישראל בהתחשב עם אותם הגבלות ותנאים שתאבה לפרשם בכרוז; וכל כרוז כזה מותר לשנותו או לבטלו בכרוז אחר שהממשלה תפרסם לאחר מכן, אך השנוי או הביטול של כל כרוז כזה לא יפגע בתוקף פעולתן של כל תקנות הגנה שיצאו מכוח כרוז כזה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממשלה רשאית, אם תראה צורך בכך, להוציא כרוז ולמסור בו את תפקידיה עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6 מדבר המלך הזה}}, למפקד העליון של חילות הצבא בישראל בהתחשב עם אותם הגבלות ותנאים שתאבה לפרשם בכרוז; וכל כרוז כזה מותר לשנותו או לבטלו בכרוז אחר שהממשלה תפרסם לאחר מכן, אך השנוי או הביטול של כל כרוז כזה לא יפגע בתוקף פעולתן של כל תקנות הגנה שיצאו מכוח כרוז כזה.
חלק ג׳ – הוראות לימי המעבר והוראות נוספות

8אין דבר מלך זה פוגע בסמכויות הממשלהתיקונים: תש״ח

הסמכויות הנתונות עפ״י דבר מלך זה ועפ״י דברי המלך משנת 1931 ו־1936, רואין אותן כאילו באו להוסיף על הסמכויות הנתונות לממשלה בדבר המלך במועצה לארץ־ישראל, 1922, וכל דבר מלך המתקן אותו דבר מלך, או משנה אותו באופן אחר, ולא לגרוע מהן.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בדבר המלך במועצה לארץ־ישראל, 1922 → דבר המלך במועצה לארץ-ישראל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסמכויות הנתונות עפ״י דבר מלך זה ועפ״י דברי המלך משנת 1931 ו־1936, רואין אותן כאילו באו להוסיף על הסמכויות הנתונות לממשלה {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה לארץ-ישראל|בדבר המלך במועצה לארץ־ישראל, 1922}}, וכל דבר מלך המתקן אותו דבר מלך, או משנה אותו באופן אחר, ולא לגרוע מהן.

9אין דבר מלך זה פוגע בתקנות שהותקנו עפ״י דבר המלך משנת 1931תיקונים: תש״ח

שום דבר האמור בדבר המלך משנת 1936 אין לראותו כאילו הוא פוגע בכל תקנה שהותקנה עפ״י דבר המלך משנת 1931 שהיה לה תוקף ביום העשרים ותשעה בספטמבר, 1936, ואולם כל אותן התקנות רואין אותן כאילו הן הוסיפו להיות בתקפן, אך מיום ביטולן, תיקונן או שינוין עפ״י התקנות שהותקנו ע״י דברי המלך במועצה לארץ־ישראל (הגנה), 1931 ו־1936, יהא התוקף מותנה באותו ביטול, תקון או שנוי; ולפיכך שום חיוב על עברה עפ״י התקנות הנ״ל ושום דבר שנעשה עפ״י התקנות הנ״ל, אין לראותם כאילו הם בלתי מותרים או בלתי חוקיים מחמת שהתקנות הנ״ל שהיו בתקפן ביום עשרים ותשעה בספטמבר, 1936, לא היה להן תוקף לאחר אותו תאריך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שום דבר האמור בדבר המלך משנת 1936 אין לראותו כאילו הוא פוגע בכל תקנה שהותקנה עפ״י דבר המלך משנת 1931 שהיה לה תוקף ביום העשרים ותשעה בספטמבר, 1936, ואולם כל אותן התקנות רואין אותן כאילו הן הוסיפו להיות בתקפן, אך מיום ביטולן, תיקונן או שינוין עפ״י התקנות שהותקנו ע״י דברי המלך במועצה לארץ־ישראל (הגנה), 1931 ו־1936, יהא התוקף מותנה באותו ביטול, תקון או שנוי; ולפיכך שום חיוב על עברה עפ״י התקנות הנ״ל ושום דבר שנעשה עפ״י התקנות הנ״ל, אין לראותם כאילו הם בלתי מותרים או בלתי חוקיים מחמת שהתקנות הנ״ל שהיו בתקפן ביום עשרים ותשעה בספטמבר, 1936, לא היה להן תוקף לאחר אותו תאריך.

10ביטול דברי המלך משנת 1931 ומשנת 1936

ביום שבו יינתן בפעם הראשונה תוקף לחלק ב׳ מדבר מלך זה ע״י כרוז, יבוטלו דבר המלך משנת 1931 ומשנת 1936:
בתנאי ששום דבר האמור בביטול זה לא יפגע בכל תקנה הנוהגת בתאריך האמור לעיל (לרבות תקנות הנזכרות בסעיף הקודם) אך כל התקנות הללו תוספנה להיות בתקפן ורואין אותן כתקנות הגנה לצורך חלק ב׳ מדבר מלך זה ומותר לבטלן, לתקנן או לשנותן כאמור.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביום שבו יינתן בפעם הראשונה תוקף {{ח:פנימי|חלק ב|לחלק ב׳ מדבר מלך זה}} ע״י כרוז, יבוטלו דבר המלך משנת 1931 ומשנת 1936:
{{ח:ת}} בתנאי ששום דבר האמור בביטול זה לא יפגע בכל תקנה הנוהגת בתאריך האמור לעיל (לרבות תקנות הנזכרות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף הקודם}}) אך כל התקנות הללו תוספנה להיות בתקפן ורואין אותן כתקנות הגנה לצורך {{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳ מדבר מלך זה}} ומותר לבטלן, לתקנן או לשנותן כאמור.

11פירוש המילות המתיחסות לדברי המלך המבוטלים

בכל מקום שמזכירין באיזה חוק את דבר המלך משנת 1931, או את דבר המלך משנת 1936, או את שניהם, הרי תפורשנה מלות אלה כאילו הן כוללות מילות המזכירות חלקי א׳ ו{{ח:הערה|־}}ג׳ מדבר המלך הזה ולמן היום שבו מבוטלים דברי מלך אלה, כאילו הן כוללות מילות המזכירות חלק ב׳ מדבר מלך זה.
↺ פנימיות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל מקום שמזכירין באיזה חוק את דבר המלך משנת 1931, או את דבר המלך משנת 1936{{ח:הערה|<s>6</s>}}, או את שניהם, הרי תפורשנה מלות אלה כאילו הן כוללות מילות המזכירות {{ח:פנימי|חלק א|חלקי א׳}} {{ח:פנימי|חלק ג|ו{{ח:הערה|־}}ג׳ מדבר המלך הזה}} ולמן היום שבו מבוטלים דברי מלך אלה, כאילו הן כוללות מילות המזכירות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳ מדבר מלך זה}}.

12תקפם של מסמכים

כל מסמך שנראה מתוכו כי הוא מסמך (בין לגיסלטיבי ובין אכסקוטיבי) שניתן בהתאם לדברים דלקמן או לצורך הדברים דלקמן:
(1)לדבר מלך זה, לדבר המלך של שנת 1931, או לדבר המלך של 1936, או
(2)כל הוראה הכלולה בתקנות ההגנה או כל תקנה שהותקנה עפ״י דבר המלך משנת 1931 או עפ״י דבר המלך משנת 1936, או שיש להן תוקף מכוחן של תקנות אלה,
רואין אותו כמסמך שניתן כחוק כאמור לעיל ותקפן של ההוראות הכלולות במסמך אין להרהר אחריו בכל בית משפט או באופן מן האופנים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל מסמך שנראה מתוכו כי הוא מסמך (בין לגיסלטיבי ובין אכסקוטיבי) שניתן בהתאם לדברים דלקמן או לצורך הדברים דלקמן:
{{ח:תת|(1)}} לדבר מלך זה, לדבר המלך של שנת 1931, או לדבר המלך של 1936, או
{{ח:תת|(2)}} כל הוראה הכלולה בתקנות ההגנה או כל תקנה שהותקנה עפ״י דבר המלך משנת 1931 או עפ״י דבר המלך משנת 1936, או שיש להן תוקף מכוחן של תקנות אלה,
{{ח:ת}} רואין אותו כמסמך שניתן כחוק כאמור לעיל ותקפן של ההוראות הכלולות במסמך אין להרהר אחריו בכל בית משפט או באופן מן האופנים.

13הוכחות מסמכים

כל מסמך שנראה מתוכו כי הוא מסמך (בין לגיסלטיבי ובין אכסקוטיבי) שנערך או ניתן ע״י כל רשות או אדם בהתאם
(1)לדבר מלך זה, דבר מלך משנת 1931, דבר מלך משנת 1936, או
(2)כל הוראה הכלולה בתקנות ההגנה או בכל תקנות שהותקנו עפ״י דבר המלך משנת 1931, או דבר המלך משנת 1936, או שיש לה תוקף מכוח תקנות אלו,
או לצורך הדברים הנ״ל והוא חתום ע״י אותה רשות או אותו אדם או בשמם, יקובלו בעדות, ועד שלא יוכח ההיפך, רואין אותו כמסמך שניתן או נערך ע״י אותה רשות או אותו אדם, הכל כפי שהענין יחייב.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
-
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל מסמך שנראה מתוכו כי הוא מסמך (בין לגיסלטיבי ובין אכסקוטיבי) שנערך או ניתן ע״י כל רשות או אדם בהתאם {{ח:הערה|-}}
{{ח:תת|(1)}} לדבר מלך זה, דבר מלך משנת 1931, דבר מלך משנת 1936, או
{{ח:תת|(2)}} כל הוראה הכלולה בתקנות ההגנה או בכל תקנות שהותקנו עפ״י דבר המלך משנת 1931, או דבר המלך משנת 1936, או שיש לה תוקף מכוח תקנות אלו,
{{ח:ת}} או לצורך הדברים הנ״ל והוא חתום ע״י אותה רשות או אותו אדם או בשמם, יקובלו בעדות, ועד שלא יוכח ההיפך, רואין אותו כמסמך שניתן או נערך ע״י אותה רשות או אותו אדם, הכל כפי שהענין יחייב.